טיפולי מניעת התקרחות: המדריך (2025) לשימור שיער

נשירת שיער והתקרחות הן תופעות נפוצות ביותר בקרב גברים ונשים. ההערכות הן שעד כ-50% מהגברים וכ-25% מהנשים יחוו דילול שיער משמעותי סביב גיל 50. למעשה, כ-85% מהגברים וכ-33% מהנשים יסבלו במהלך חייהם מצורה כלשהי של נשירת שיער או התקרחות. בישראל, שיעור ההתקרחות אף גבוה: יש המעריכים ששני שליש מהגברים הישראלים מתחילים להקריח עוד לפני גיל 35. מעבר להשפעה האסתטית, לאובדן שיער יש גם השפעה פסיכולוגית וחברתית – למשל, 40% מהנשים דיווחו על בעיות בביטחון העצמי ובמערכות היחסים עקב דילול שיער, ו-63% דיווחו על השפעה בקריירה.

עם זאת, כיום יותר מתמיד קיימים אמצעים רבים לשימור השיער, חיזוקו ומניעת התקרחות. שוק הטיפולים בנשירת שיער גלובלי שוויו נאמד בלמעלה מ-50 מיליארד דולר בשנה (52. 37 מיליארד $ בשנת 2022) וצפוי לגדול לכ-88 מיליארד $ עד 2030 – עדות לשפע הפתרונות והעניין בתחום. במדריך המקיף שלפניכם נסקור את כל האמצעים הזמינים: החל מאבחון מוקדם ומעקב, דרך תרופות מרשם וטיפולים חדשניים (כמו PRP ולייזר רך), ועד שינויים תזונתיים והרגלי חיים שתורמים לשיער בריא. נדגיש מה באמת עובד מדעית (כולל מחקרים עדכניים), נציג מספרים ונתונים, ונביא טבלאות השוואה עדכניות – והכול בשפה ברורה אך עם עומק מקצועי שרק מומחי שיער מכירים.

חשוב לזכור: נשירת שיער מסוימת היא נורמלית לחלוטין. אדם ממוצע משיר 50-100 שערות ביום כחלק ממחזור טבעי של צמיחה והתחדשות. רק כשכמות השיער הנושר עולה מעבר לכך ולא צומח שיער חדש במקומו – מתחילה התקרחות. במקרים כאלה כדאי לפנות לאבחון וטיפול מוקדם, כי קל יותר לשמר שיער קיים מאשר להצמיח שיער שאבד. לפניכם המדריך השלם למניעת התקרחות ושימור שיער – צעד אחר צעד.

אבחון ומדידה: זיהוי נשירה מוקדמת ובדיקות חיוניות

אבחון מוקדם הוא המפתח לעצירת נשירה בזמן. מומלץ לפנות לרופא עור מומחה בשיער או לטריכולוג (Trichologist) בהופעת סימנים ראשונים של דילול – למשל, התרחבות השביל, נסיגת קו שיער במצח ("מפרצים"), או כמות גדולה מהרגיל של שיערות שנושרות במסרק ובמקלחת. מומחה ישאל על הרקע הרפואי, היסטוריית הנשירה במשפחה, ויבצע בדיקת קרקפת ושיער.

אחת הבדיקות השכיחות היא טריכוסקופיה – צילום והגדלה של הקרקפת באמצעות דרמוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות את מצב הזקיקים: צפיפותם, קוטר השערה, ונוכחות שיערות מנוונות (מיני-אטוריזציה). סימן אופייני להתקרחות אנדרוגנטית מוקדמת הוא שונות מוגברת בעובי השערות (שערות דקיקות לצד רגילות) המעידה על תהליך מיני-אטוריזציה פעיל. במקרים מסוימים מבצעים גם טריכוגרם/פוטוטריכוגרם – גילוח שטח קטן בצדע או בקודקוד וצילום מחזורי שלו לצורך מדידת קצב צמיחה, אחוזי שיערות בשלב אנגן (צמיחה) מול טלוגן (מנוחה) וכדומה.

בנוסף, נהוג לסווג את דפוס הנשירה לפי סולמות דרגה להשוואה ומעקב. אצל גברים משתמשים בסולם המילטון-נורווד (Hamilton-Norwood) שמגדיר 7 שלבים של התקרחות זכרית טיפוסית. שלב 1 מייצג קו שיער מלא ללא נסיגה, ושלב 7 מייצג התקרחות מתקדמת עם קרחת נרחבת במפרצים ובקרקפת העליונה. אצל נשים מקובל סולם לודוויג (Ludwig) בעל 3 דרגות, המתאר דילול מפושט באזור הקודקוד אצל נשים – מדרגה I (דילול קל באזור השביל), דרך דרגה II (דילול בינוני שבו הקרקפת מתחילה לבצבץ), ועד דרגה III (דילול מתקדם בו נראה אובדן שיער נרחב בקודקוד). ישנם סולמות נוספים (כגון סולם Savin, או Sinclair) אך עיקרון המדידה דומה. דירוג נכון של חומרת המצב מסייע לבחירת טיפול ומעקב אובייקטיבי אחר שיפור או החמרה לאורך זמן.

בדיקות דם: מרכיב חשוב באבחון הוא בדיקות לדחות גורמים מערכתיים לנשירה. טבלה 1 מסכמת בדיקות דם נפוצות בהערכת נשירת שיער:

טבלה 1: בדיקות דם נפוצות בהערכת נשירת שיער. יש לבצע את הבדיקות בהתאם לחשד הקליני בהנחיית רופא. ערכי הייחוס עשויים להשתנות מעט בין מעבדות שונות. < /p>

בדיקות נוספות בהתאם לצורך: ספירת דם (לשלול אנמיה), רמות אבץ, תפקודי כליה וכבד (לפני התחלת תרופות), ותבחיני מחלות אוטואימוניות במקרי חשד (למשל ANA בחשד ללופוס שגורם לנשירה מפושטת, או סימנים לאנמיה ממארת). חשוב לזכור: האבחון ישלול גם מצבים עוריים בקרקפת כמו סבוריאה חריפה, פסוריאזיס או זיהומים פטרייתיים – אלו יכולים לתרום לנשירה וידרשו טיפול ממוקד (לדוגמה, טיפול בקשקשים). לאחר שלב האבחון וגיבוש התמונה (דפוס ההתקרחות, רמת חומרה, ותוצאות הבדיקות), ניתן להתאים תוכנית טיפול אישית המתאימה ביותר למטופל/ת.

תרופות לשימור שיער: מינוקסידיל, פינסטריד, דוטסטריד ועוד

במרבית מקרי ההתקרחות התורשתית (Androgenetic Alopecia) – הידועה כהתקרחות גברית טיפוסית (Male Pattern Baldness) או נשית (Female Pattern Hair Loss) – הטיפולים היעילים ביותר מבוססים על תרופות המעכבות את התהליך ההורמונלי הגורם לנשירת השיער, או מעודדות צמיחה מחודשת של השיער. להלן התרופות העיקריות בשימוש, נתוני יעילות ותופעות לוואי:

• מינוקסידיל (Minoxidil): תרופה מעודדת צמיחת שיער המאושרת לשימוש חיצוני (טופיקלי) לגברים ולנשים מזה כ-35 שנים. מינוקסידיל מאריך את שלב האנגן (צמיחה) של השערה ומקצר את שלב הטלוגן, ובכך גורם ליותר שערות בצמיחה פעילה בכל זמן נתון . הוא גם מרחיב כלי דם מקומיים ומשפר את אספקת הדם לזקיקים. הטיפול הקלאסי הוא במינוקסידיל תמיסה או קצף בריכוז 5% לגברים (ולנשים לעיתים 2% או 5% לפי הוראת רופא). היישום הוא פעמיים ביום על הקרקפת. יעילות: מינוקסידיל עוצר נשירה אצל רוב המשתמשים ומביא להצמחת שיער מחודשת בחלק מהם. לפי מחקרים, כ-60%-70% מהמטופלים במינוקסידיל חיצוני מדווחים על האטה בנשירה או על צמיחה מחודשת בדרגה מסוימת . שיפור אסתטי משמעותי נראה בכ-40% מהמקרים לאחר שנה. מינוקסידיל אינו מרפא קבוע – צריך להתמיד בשימוש כדי לשמור על ההישגים; בהפסקתו, השיער ששב וצמח ינשור חזרה תוך חודשים ספורים, וחוזרים לקו הבסיס של ההתקרחות . תופעות לוואי: מינוקסידיל חיצוני עלול לגרום לעיתים לגירוי בקרקפת, יובש או קשקשת (בשל האלכוהול והפרופילן גליקול בתמיסה). תופעה ידועה היא "נשירת השלה" בתחילת הטיפול – האצת נשירת שערות חלשות במהלך החודשיים הראשונים, כתוצאה מהכניסה המהירה של שערות במנוחה לשלב צמיחה חדש. מדובר בתופעה זמנית וחיובית בטווח הארוך. אצל חלק מהנשים מינוקסידיל עלול לעודד צמיחת שיער עדין בפנים (פלאמיינט), בעיקר באזורים שהתרופה נוגעת בהם באופן עקיף; תופעה זו הפיכה עם הפסקת השימוש.
• מינוקסידיל פומי (Oral Minoxidil בלמינון נמוך): בשנים האחרונות צובר תאוצה השימוש במינוקסידיל בצורת טבליות לבליעה במינון נמוך מאוד (LDOM – Low Dose Oral Minoxidil) כטיפול בנשירת שיער. במקור מינוקסידיל ניתן דרך הפה (במינונים של 10-40 מ"ג) כתרופה להורדת לחץ-דם, אך תופעת הלוואי של צמיחת שיער מוגברת (היפרטריכוזיס) הובילה לפיתוח התמיסה למריחה. כיום התגלה כי מינונים זעירים (0. 25-5 מ"ג ליום) דרך הפה יכולים לעזור לצמיחת שיער בדומה ליעילות של המריחה, ולעיתים עם תוצאות אף טובות יותר בזקיקים מסוימים (כמו גבות או זקן, במקרי אלופציה אראטה). יעילות: מחקרים ותיאורי מקרה מראים שיפור צפיפות שיער אצל מטופלים שקיבלו מינוקסידיל פומי במינון נמוך, כולל כאלה שלא הגיבו מספיק טוב לטיפול חיצוני. בניסוי השוואתי, מינוקסידיל פומי 5 מ"ג ליום היה אפקטיבי בדומה למינוקסידיל 5% טופיקלי אצל גברים. נשים בדרך-כלל מקבלות מינונים נמוכים יותר (0. 25-2. 5 מ"ג) בשל משקל גוף קטן יותר ורגישות גבוהה יותר לתופעות לוואי. תופעות לוואי: מינוקסידיל פומי במינון נמוך נסבל לרוב היטב. לעיתים תיתכן דופק מהיר מעט (טכיקרדיה), ירידה קלה בלחץ הדם, כאבי ראש, או בצקות קלות בקרסוליים. תופעת לוואי נפוצה היא הופעת פלומת שיער במקומות שונים בגוף (פנים, ידיים) – שיעור יתר קל הפיך עם הפסקת הטיפול. מינוקסידיל דרך הפה מחייב מעקב רפואי, במיוחד אצל מי שסובל מבעיות לב או לחץ דם. השימוש במינוקסידיל פומי עבור נשירת שיער הוא "Off-label" (מחוץ להתוויה הרשומה), אם כי נעשה נפוץ ונחשב לאופציה יעילה ובטוחה במינונים נמוכים לפי סקירות עדכניות.
• פינסטריד (Finasteride, שם מותג Propecia): תרופת מרשם הניטלת דרך הפה, המעכבת את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז מסוג II ובכך מפחיתה יצירת DHT – ההורמון הגורם למיני-אטוריזציה של זקיקי השיער אצל בעלי רגישות תורשתית. פינסטריד במינון 1 מ"ג ליום אושר ע"י ה-FDA בשנת 1997 כטיפול בהתקרחות גברית. יעילות: פינסטריד הוא הטיפול היעיל ביותר לעצירת התקרחות גברית. במחקרים ארוכי טווח, יותר מ-80% מהגברים שטופלו בפינסטריד 1 מ"ג מדי יום חוו עצירה בהחמרת ההתקרחות, וכ-66% אף הראו צמיחה מחודשת של שיער בדרגה מסוימת. בהשוואה, בקבוצת הפלצבו ההתקרחות החריפה אצל מרבית המשתתפים. פינסטריד מעלה את ספירת השיער בעובי מורגש בעיקר בקודקוד: בניסוי קליני דו-שנתי, נצפתה תוספת ממוצעת של ~15% בצפיפות השיער בקודקוד תחת פינסטריד, בעוד שבפלצבו נרשמה ירידה צפויה בצפיפות. ההשפעה מושגת תוך 6-12 חודשי טיפול, ושימור התוצאה מחייב המשך טיפול רציף. פינסטריד מפחית את רמת ה-DHT בדם בכ-70% ובקרקפת בכ-60% – מספיק כדי לעצור מיני-אטוריזציה ברוב הזקיקים הרגישים. תופעות לוואי: פינסטריד בטוח לרוב הגברים, אך עלול לגרום בחלק קטן מהמשתמשים לתופעות לוואי מיניות עקב הירידה ב-DHT. בסיכום מחקרים גדול, תועדו תופעות כמו ירידה בחשק המיני אצל ~1. 8% מהמשתמשים בפינסטריד לעומת ~1. 3% בפלצבו, הפרעות בזקפה בכ-1% (בדומה לפלצבו), וירידה בנפח הזרע. תופעות אלו לרוב נדירות, הפיכות ומתמתנות עם הזמן – למשל, במעקב 5 שנים רק 0. 3% מהמשתמשים דיווחו על הפרעות מתמשכות בחשק או בזקפה. עם זאת, יש דיווחים אנקדוטליים על תסמונת מתמשכת לאחר הפסקת פינסטריד (Post-Finasteride Syndrome) בקרב מספר זעום של גברים – המתבטאת בהמשך סימפטומים מיניים או נפשיים זמן רב לאחר הפסקת הטיפול. הקשר הסיבתי לתרופה אינו ברור ובמחלוקת מחקרית. פינסטריד אינו מיועד לנשים בגיל הפוריות – הוא אסור בהריון בגלל סיכון לפגיעה בהתפתחות עובר זכר (קטגוריה X). לעיתים ניתן פינסטריד לנשים לאחר גיל הבלות או במינון גבוה יותר (2. 5 מ"ג) בנשים עם רמות אנדרוגן גבוהות, אך היעילות פחותה מאשר בגברים. חשוב לציין שהפסקת פינסטריד תוביל בד"כ לאובדן הדרגתי של התועלת שהושגה תוך 6-12 חודשים, לכן יש להתמיד בו לטווח ארוך כדי לשמר שיער.
• דוטסטריד (Dutasteride, שם מותג Avodart): תרופה הדומה בפעולתה לפינסטריד, אך חזקה יותר – היא מעכבת הן את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז סוג II וגם את סוג I. עקב כך דוטסטריד מוריד את רמות ה-DHT בכ-90% ואף יותר. דוטסטריד (0. 5 מ"ג ליום) אושר במספר מדינות (יפן, דרום קוריאה, בריטניה) לטיפול בהתקרחות גברית, אך טרם אושר לכך ע"י FDA (משמש רשמית לטיפול בערמונית מוגדלת). עם זאת רופאים רבים בעולם, כולל בישראל, רושמים אותו off-label במקרים של התקרחות גברית עמידה או מתקדמת. יעילות: מאחר ודוטסטריד מוריד DHT יותר מפינסטריד, הוא נמצא במחקרים כיעיל יותר להצמחת שיער. בניסוי גדול עם 917 גברים, מינון 0. 5 מ"ג דוטסטריד ביום השיג עלייה גדולה יותר בספירת השיער לאחר 6 חודשים בהשוואה לפינסטריד 1 מ"ג. העלייה הממוצעת בצפיפות הייתה גבוה בכ-7 שערות לסמ"ר תחת דוטסטריד לעומת פינסטריד (הבדל שנחשב מובהק סטטיסטית אך קליני מתון). מטה-אנליזות אישרו כי דוטסטריד גורם לשיפור גדול יותר בהיקף השיער וההערכה הכוללת של הצמיחה ביחס לפינסטריד. דוטסטריד ניתן לעיתים גם במינונים שבועיים (למשל 0. 5 מ"ג פעמיים בשבוע) כתוספת לפינסטריד, על מנת להגביר יעילות. תופעות לוואי: פרופיל הבטיחות של דוטסטריד דומה לזה של פינסטריד. מחקרי השוואה קצרים (24 שבועות) לא הראו הבדל מהותי בשיעור תופעות הלוואי המיניות בין פינסטריד לדוטסטריד. בחלק מהמחקרים על BPH, דוטסטריד הראה שכיחות מעט גבוהה יותר של אין-אונות (7. 3% לעומת 5% בפינסטריד) וירידה בחשק (4. 2% לעומת ~3%) – הבדלים קטנים שאינם בהכרח מובהקים. קיימת סברה שתופעות לוואי מדוטסטריד עלולות להתמשך מעט יותר לאחר הפסקתו בשל מחצית החיים הארוכה יותר (כ-5 שבועות, לעומת 6-8 שעות בפינסטריד), אך הנתונים מעטים. כמו פינסטריד, גם דוטסטריד אסור לשימוש בנשים הרות ויש להימנע ממגע עם תוכן קפסולה כתושה. חלק מהרופאים רושמים דוטסטריד לנשים לאחר מנופאוזה במינונים נמוכים, במקרי התקרחות קשה – אך זהו שימוש ניסיוני בשלב זה.
• ספירונולקטון (Spironolactone): זהו חומר משתן ו"אנטי-אנדרוגני" הפועל כחוסם קולטני אנדרוגן וכמדכא ייצור אנדרוגנים בשחלות. ספירונולקטון מיועד בעיקר לנשים עם נשירת שיער על רקע רמות אנדרוגן גבוהות או רגישות יתר (כגון בנשים עם שחלות פוליציסטיות – PCOS). הוא אינו בשימוש אצל גברים בשל תופעות פמיניזציה (עלול לגרום להתפתחות שדיים ואיבוד ליבידו בגברים). בנשים, ספירונולקטון במינון 50-200 מ"ג ליום יכול לשפר משמעותית דילול שיער אנדרוגני: במחקרים ובניסיון קליני, מעל 50% מהנשים חוות עצירה בנשירה ואף שיפור בצפיפות בעקבות הטיפול, במיוחד כשמשלבים אותו עם מינוקסידיל. לרוב נדרשים 6-12 חודשי טיפול כדי לראות שיפור ברור. תופעות לוואי: ספירונולקטון עלול לגרום לתכיפות במתן שתן (כי הוא משתן), להורדת לחץ-דם (סחרחורת בעמידה), לעיתים עייפות, שינויים במחזור (אי-סדירות או היעלמות וסת), רגישות בשדיים והגברת אצירת אשלגן בדם. לכן בעת הטיפול יש לעקוב אחר רמות אשלגן ולשקול מניעת הריון (התרופה אסורה בהריון בשל סיכון לעובר זכר). ספירונולקטון נחשב כלי חשוב בטיפול בנשירת שיער בנשים, בפרט כשקיימים סימניHyperandrogenism כגון אקנה, שיער גוף מוגבר ווסת לא סדירה – מצבים בהם הוא מטפל בשורש ההורמונלי של הבעיה.
• טיפולים הורמונליים נוספים בנשים: במדינות מסוימות (בעיקר אירופה) משתמשים בגלולות המכילות ציפרוטרון אצטט (כגון Diane-35) לטיפול בנשירת שיער נשית אנדרוגנטית – זהו פרוגסטין בעל פעילות אנטי-אנדרוגנית חזקה. גלולה זו יכולה לסייע במיוחד בנשים עם שחלות פוליציסטיות. בארה"ב לעיתים נעשה שימוש בפינאסטריד 2. 5 מ"ג בנשים לאחר מנופאוזה, או אפילו בדוטסטריד, למרות שהראיות מוגבלות. ישנן גם תרופות כמו פלוטאמיד או ביקלוטמיד (חוסמי אנדרוגן חזקים) שבמקרים נדירים ניתנות off-label לנשים עם התקרחות קשה, אך השימוש בהן מוגבל עקב פרופיל תופעות לוואי כבד (פגיעה כבדית למשל). שימור שיער בנשים מורכב מרכיב הורמונלי יותר מאשר בגברים, ולעיתים משלבים כמה טיפולים להשגת תוצאה.
• טיפול משולב: לעיתים קרובות משלבים תרופות להשגת תוצאה מיטבית. למשל, גברים רבים משתמשים גם בפינסטריד להקטנת ה-DHT וגם במינוקסידיל להמרצת הצמיחה – שילוב התוקף את הבעיה משני כיוונים. מחקרים מצביעים ששילוב כזה יעיל יותר מכל אחד בנפרד. בנוסף, שילוב טיפולים סיסטמיים וטופיקליים (למשל מינוקסידיל פומי + תמיסה, או פינסטריד פומי + מינוקסידיל מקומי) יכול להועיל כאשר כל אחד פועל במנגנון אחר. יש היום אף תמיסות מרוכבות בהכנה רוקחית המכילות מינוקסידיל יחד עם פינסטריד או חוסמי DHT אחרים למריחה – כטיפול "טופיקלי" משולב בעל פחות תופעות סיסטמיות. דוגמה אחת היא תמיסת מינוקסידיל 7% + פינסטריד 0. 1% שנבדקה ומצאה שיפור דומה לפינסטריד פומי עבור חלק מהמטופלים, עם רמות פינסטריד בדם זניחות. יחד עם זאת, תמיסות אלו אינן סטנדרטיות ויש להתאים אותן פרטנית.

בטבלה 2 רוכזו השוואת נתונים בין התרופות המרכזיות לשימור שיער:

טבלה 2: השוואת טיפולים תרופתיים עיקריים להתקרחות. אחוזי היעילות הם בהערכה כללית ממחקרים; התגובה לטיפול משתנה בין אנשים. הפחתת ה-DHT רלוונטית בעיקר לגברים (ספירונולקטון מפחית מעט אנדרוגנים בנשים). יש לזכור שכל התרופות פועלות כל עוד נמשכות – הפסקתן עלולה להביא לחזרת המצב לקדמותו תוך חודשים. < /p>

פרוצדורות לא-כירורגיות: PRP, מזותרפיה, מיקרונידלינג ולייזר רך

בנוסף לתרופות, התפתח בעשורים האחרונים מגוון טיפולים לא-ניתוחיים בנשירת שיער – הליכים רפואיים או קוסמטיים המתמקדים בקרקפת במטרה לגרות את הזקיקים ולעצור את הנשירה. בפרק זה נסקור את השיטות הבולטות: הזרקות פלזמה (PRP ו-PRF), מזותרפיה, דיקור זעיר (Microneedling) וטיפול בלייזר רך (LLLT).

• טיפול PRP (Platelet-Rich Plasma): בטיפול זה נשאבת מן המטופל כמות קטנה של דם (בדומה לבדיקת דם רגילה), ומוכנסת לצנטריפוגה להפרדת רכיבי הדם. לאחר הסירכוז מתקבל פלזמה עשירה בטסיות דם – ה-PRP – המכילה ריכוז גבוה של גורמי גדילה וחלבונים מעודדי החלמה. את הנוזל המרוכז מזריקים באמצעות מחט עדינה לקרקפת, באזורים הדלילים. המחשבה היא שגורמי הגדילה ישפרו את זרימת הדם המקומית ויגרו את תאי הגזע בזקיקים הרדומים לחזור לצמיחה. יעילות: PRP זכה לפופולריות גדולה בעשור האחרון, אך המחקרים לגביו עדיין בראשיתם. סקירות שיטתיות מצאו שברוב המחקרים PRP הביא לשיפור מסוים בצפיפות השיער ועובי השערה בהשוואה לפלצבו. למשל, מחקר אחד הראה עלייה בממוצע של ~30% בספירת השיער לאחר 3-4 טיפולי PRP, לעומת ירידה קלה בקבוצת ביקורת. עם זאת, התוצאות משתנות: יש מגיבים טוב ויש שפחות. PRP נוטה לעבוד טוב במיוחד במקרי התקרחות התחלתית או בינונית, ופחות במקרי אובדן שיער מתקדם מאוד (אז מספר הזקיקים החיים נמוך). פרוטוקול הטיפול: לרוב ממליצים סדרה של 3-6 טיפולים ראשוניים, בהפרש של חודש בין טיפול לטיפול. לאחר מכן, לפי הצורך, מתחזקים בטיפול יחיד כל 6-12 חודשים. מחיר וטכניקה בישראל: עלות טיפול PRP בודד בארץ נעה לרוב בין 800 ל-1, 300 ₪, תלוי במרפאה וברופא. חבילת 3 טיפולים מוצעת במחיר כולל של ~3, 000-5, 000 ₪. חלק מהמרפאות משתמשות במערכת סגורה ייעודית להכנת PRP, או מוסיפות חומרים כמו אקטיפייט (Activ8) לעירור נוסף של הטסיות. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית (משחת אלחוש/קירור) כדי לצמצם כאב מהדקירות – יש שיחושו תחושת לחץ או צריבה קלה. תופעות לוואי אפשריות הן אודם בקרקפת ביום הטיפול, רגישות קלה או כאב מקומי, שחולפים תוך יום-יומיים. תוצאות: צילומי "לפני-אחרי" רבים מציגים שיפור בנפח השיער לאחר PRP, לרוב ניכר כ-3-6 חודשים מתחילת הסדרה. חשוב לציין ש-PRP אינו "מרפא" התקרחות – יש לחזור עליו תקופתית לשימור התוצאה, בדומה לטיפולים אחרים.
• PRF (Platelet-Rich Fibrin): גרסה חדישה יותר של PRP, שבה במקום פלזמה נוזלית משתמשים במעטה פיברין עשיר בטסיות. הצנטריפוגה איטית יותר ולכן הטסיות נשארות כלואות ברשת פיברין, יחד עם תאי גזע ותאי דם לבנים. את קריש הפיברין ניתן להזריק מיד או לאחר שהוא נוזל חלקית. היתרון התאורטי של PRF הוא שחרור איטי וממושך יותר של גורמי הגדילה באזור ההזרקה, ללא חומרי נוגדי-קרישה (בניגוד ל-PRP קלאסי). מעשית, פרוטוקול PRF לשיער דומה מאוד ל-PRP – מספר טיפולים בהפרש חודשי. עלות טיפול PRF בדרך כלל דומה (או מעט גבוהה יותר) מטיפול PRP רגיל. חלק מהמרפאות מציעות טיפול משולב PRP+PRF, או טכניקות נוספות כגון iPRF (המוזרק לאחר יצירת פיברין אינג'קטבילי). מחקרים: מידע קליני על PRF לשיער עדיין מצומצם, אך דיווחים ראשוניים מצביעים על תוצאות חיוביות דומות ל-PRP, אולי עם פחות טיפולים. היתרון הוא שאפשר להכין PRF ללא צורך בתוספת כימיקלים (אין נוגדי קרישה) – דבר שמושך מטופלים המחפשים טיפול "טבעי" ככל האפשר.
• מזותרפיה לשיער: מושג כללי המתאר הזרקות זעירות ורדודות של חומרים לקרקפת. בעוד PRP מכיל גורמי גדילה מהדם עצמו, במזותרפיה (Mesotherapy) מזריקים "קוקטייל" של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, נוגדי חמצון וחומרים תרופתיים ישירות לעור הקרקפת. רעיון המזותרפיה הוא שסיפוק מרכיבים תזונתיים ישירות לזקיק יסייע לו. בחלק מהמקרים מוזרק גם מינוקסידיל או חומרים המעודדים זרימת דם. יעילות: יש מעט מאוד מחקרים מבוקרים על מזותרפיה לשיער. חלק מהרופאים ומכוני האסתטיקה מדווחים על שיפור בנשירה אצל מטופלים, אך קשה לדעת מה פרוטוקול החומרים האופטימלי. סביר שמזותרפיה לבדה היא בעלת השפעה מתונה, אך היא יכולה להשלים טיפולים אחרים. למשל, לעיתים משלבים PRP ומזותרפיה – בתחילה PRP ולאחריו הזרקת ויטמינים באותה הפגישה. שגרת טיפול: כמו PRP, לרוב מדובר בסדרה של 4-8 טיפולים שבועיים או דו-שבועיים, ולאחר מכן תחזוקה אחת לכמה חודשים. עלות: מחיר טיפול מזותרפיה בודד לשיער בארץ עשוי לנוע בין 500 ל-1, 000 ₪ בממוצע, אך אם כוללים חומרים יקרים במיוחד (כמו תמציות מיוחדות, או בשילוב PRP) המחיר יכול לטפס לכ-1, 200-2, 500 ₪ לטיפול. תופעות הלוואי מינימליות – אדמומיות מקומית, לעיתים תחושת גרד או צריבה קלה, שחולפות מהר.
• מיקרונידלינג (Microneedling): דיקור זעיר של הקרקפת באמצעות מחטים זעירות (דרמה-רולר או דרמה-פן). הפעולה יוצרת אלפי פציעות מיקרוסקופיות בעור, שמעודדות תגובת ריפוי טבעית – שחרור גורמי גדילה, יצירת קולגן חדש (מכאן השם הנוסף: "טיפול השראת קולגן") ושיפור זרימת הדם המקומית. בנוסף, הדיקור משפר חדירות של תכשירים לקרקפת, ולכן מקובל לשלב מיקרונידלינג עם מריחת מינוקסידיל או סרומים לאחריו. יעילות: מחקר פורץ דרך משנת 2013 הראה שיפור משמעותי בצמיחת שיער אצל גברים שטופלו במינימום רולר + מינוקסידיל, בהשוואה לקבוצת מינוקסידיל לבדה. בתוך 12 שבועות, קבוצת המיקרונידלינג השיגה עלייה ממוצעת של עשרות שערות חדשות בסמ"ר (לעומת עלייה מועטה מאוד במינוקסידיל לבד). משתתפים אף דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. מחקרים נוספים ואנקדוטות מאשרים שמיקרונידלינג משפר תוצאות טיפולים אחרים – לכן יש המכנים זאת "טיפול משלים" מצוין. יש לציין שקיימת מידה של זהירות: טיפול אגרסיבי מדי או תכוף מדי של הרולר עלול לגרום לדלקת כרונית ואף לצלקות זעירות סביב זקיקים, מה שעשוי לפגוע בהם בטווח ארוך. לפיכך ההמלצות הן להשתמש במכשור סטרילי, לא ללחוץ חזק מדי, ולא לבצע בתדירות גבוהה יותר מפעם בשבוע-שבועיים ללא פיקוח רפואי. פרוטוקול: בדר"כ משתמשים ברולר מחטים באורך 0. 5-1. 5 מ"מ. למשל, מעבר עם דרמרולר 1 מ"מ על כל הקרקפת הדלילה פעם בשבוע, ולאחריו מריחת מינוקסידיל או תמיסת צמחים. ניתן לבצע גם בקליניקה תחת אלחוש, עם דרמהפן חשמלי שמאפשר כיסוי אחיד. תוצאות: לאחר 3-4 חודשים ניתן להבחין בהאטה בנשירה ולעיתים בסימני צמיחה (שיערות פלומה חדשות). תופעות לוואי: אודם ונפיחות קלה ביום הטיפול – הקרקפת עשויה להיות אדומה וכמו לאחר כוויה עדינה למשך 12-48 שעות. אין לחפוף או לשים חומרים (מלבד אלה שניתנו בהוראה רפואית) עד חלוף האדמומיות. זיהום הוא סיכון נדיר אם משתמשים בציוד נקי ועוקבים אחרי הנחיות חיטוי.
• טיפול בלייזר רך (Low Level Laser Therapy – LLLT): הקרנת קרקפת באור לייזר בעוצמה נמוכה (לעיתים נקרא "לייזר קר" או "פוטותרפיה"). השימוש הוא בלייזר אדום/אינפרה-אדום בעוצמה שלא גורמת חום או נזק לעור, אלא מעוררת פעילות תאית בזקיק. מחקרים גילו שקרני לייזר בעוצמה נמוכה יכולות להגביר ייצור ATP במיטוכונדריות התאים ולשפר את חילוף החומרים וזרימת הדם המקומית. מכשירי LLLT לשיער מגיעים בצורות שונות: מסרקי לייזר ידניים, קשתות וקסדות לייזר המכסות את הקרקפת, ואפילו פאנלים במרפאות. אחד המכשירים המוכרים הוא ה-HairMax LaserComb, שקיבל אישור FDA לאחר שניסוי הראה שיפור בצפיפות השיער לעומת פלצבו. יעילות: מספר מחקרים מבוקרים הראו ש-LLLT יעיל יותר מפלצבו בעידוד צמיחת שיער אצל גברים ונשים. לדוגמה, מחקר בארה"ב מצא שעל פני 26 שבועות, קבוצה שהשתמשה במסרק לייזר 3 פעמים בשבוע השיגה עלייה משמעותית בספירת השיער בהשוואה לקבוצת דמה (עלייה ממוצעת של ~20 שערות ב-סמ"ר) – תוצאה מובהקת סטטיסטית. מחקר אחר ב-2013 על קסדת לייזר (iRestore) דיווח על עלייה של 35% בנפח השיער לאחר 16 שבועות שימוש קבוע. כמובן, שיעור השיפור משתנה – יש מגיבים שמעידים על שיפור ניכר בעובי השיער והפחתת הנשירה לאחר כמה חודשים, ואחרים עם תגובה מועטה. שימוש ביתי לעומת קליניקה: ניתן לרכוש מכשירי LLLT לשימוש ביתי. קסדות לייזר ביתיות איכותיות (כמו iRestore, Theradome, HairMax Laser Helmet) מכילות 50-200 דיודות לייזר ו-LED, מופעלות 2-3 פעמים בשבוע ל-20 דקות, ונחשבות בטוחות לחלוטין. עלות קסדה נעה בין כמה מאות דולרים ועד ~1, 000$ לדגמים המתקדמים – רכישה חד-פעמית שתשרת לשנים. מסרקי לייזר זולים יותר (200-500$) אך דורשים הפעלה ידנית יומית. יש מרפאות שמציעות סדרת טיפולי לייזר בעמדת ישיבה מיוחדת, אך לרוב עלותם מצטברת גבוהה ביחס לתועלת, ולכן רבים מעדיפים מכשיר ביתי. בטיחות: לייזר רך לא כואב כלל, אינו גורם נזק לעור או לשיער הקיים, ואין תופעות לוואי ידועות (מלבד אפשרות לאדמומיות קלה מאוד בקרקפת מיד לאחר הטיפול אצל רגישים). יש להשתמש במשקפי מגן בעת הטיפול (בלייזרים ביתיים מסופקים כאלה) כדי לא להביט ישירות בקרני הלייזר.

שילוב של פרוצדורות לא-כירורגיות יכול להמריץ תוצאות הטיפול התרופתי. למשל, מטופל הנוטל פינסטריד ומשתמש במינוקסידיל יכול להוסיף PRP תקופתי וקסדת לייזר ביתית – ובכך לתקוף את הבעיה מכיוונים שונים. פרוצדורות אלו לרוב בטוחות ומשתלבות עם טיפולים אחרים. יש להתאימן באופן אישי: מי שסובל מנשירה קלה אולי יסתפק בלייזר ומסז' קרקפת, בעוד בנשירה בינונית-קשה מומלץ לשלב כמה שיותר אמצעים, כולל תרופות. חשוב גם לוודא שהמטפל (רופא/קוסמטיקאי רפואי) מוסמך ומנוסה, במיוחד בהזרקות PRP/מזותרפיה, כדי להשיג תוצאה מיטבית ולמנוע סיכונים זיהומיים.

בטבלה 3 מוצגים השוואת פרמטרים בין הפרוצדורות הלא-כירורגיות שנסקרו:

טבלה 3: השוואת פרוצדורות לא-ניתוחיות לשיער. העלויות הן אומדן טיפוסי; יעילות הטיפולים משתנה מאוד בין אנשים. שילוב מספר שיטות לרוב תורם לשיפור גדול יותר. יש להתייעץ עם מומחה לקביעת הפרוטוקול המתאים. < /p>

טופיקלים ושמפואים: קטוקונזול, סרום קפאין, פפטידים ושמנים טבעיים

קטגוריה נוספת של טיפולים כוללת תכשירים מקומיים – שמפואים, תרסיסים וסרומים הנמרחים על הקרקפת במטרה לשפר את בריאות הזקיקים. חלקם בעלי השפעה פרמקולוגית מסוימת (למשל אנטי-דלקתית או אנטי-אנדרוגנית מקומית), אחרים בעיקר תומכים בחיזוק השיער הקיים. נסקור את העיקריים:

• שמפו קטוקונזול (Ketoconazole 2% – ניזורל): קטוקונזול הוא חומר אנטי-פטרייתי המשמש שנים רבות לטיפול בקשקשים (סבוריאה) ודלקת עור חלבית. מעניין לגלות שלקטוקונזול יש גם פעילות אנטי-אנדרוגנית חלשה מקומית – הוא יכול להפחית יצירת DHT בעור ולהפחית דלקת בזקיקים. מחקר קטן (Pierard, 1998) מצא ששימוש בשמפו קטוקונזול 2% שלוש פעמים בשבוע שיפר את צפיפות ועובי השיער בדומה למינוקסידיל 2% . מנגנון הפעולה המוצע: הפחתת מלסזיה (הפטרייה שגורמת לקשקשים) ולהפחתת דלקת, ובמקביל עיכוב קל של קולטני אנדרוגן בזקיקים. שימוש: חפיפה עם השמפו 2-3 פעמים בשבוע, השארת הקצף 3-5 דקות על הקרקפת, ושטיפה. בימים אחרים אפשר להשתמש בשמפו רגיל. יעילות: כשמפו בפני עצמו, קטוקונזול < em> אינו פתרון קסם< /em> – אך הוא יכול לסייע כטיפול תומך. מטופלים רבים מדווחים על ירידה בנשירה היומית בעת שימוש קבוע בניזורל, כנראה בשל הפחתת הגירוי והקשקשת (קשקשת ודלקת עלולים להחמיר נשירה אנדרוגנטית) . לכן, שמפו קטוקונזול מומלץ כקו משלים לכל מי שסובל גם מקשקשים או סבוריאה, וכחלק משגרת הטיפול. בטיחות: השמפו בטוח מאוד, ללא תופעות לוואי סיסטמיות. לעיתים עלולה להיות יובש בקרקפת או שיער מעט יבש – ניתן לאזן עם מרכך טוב. הוא מתאים גם לנשים וגם לגברים.
• סרום קפאין (Caffeine): קפאין – המוכר כמעורר בשתייה – הוא גם חומר שמעודד צמיחת שיער כאשר מיישמים אותו על זקיקי שיער. מחקר במבחנה הראה שקפאין ממריץ צמיחת שערות אדם ומנטרל חלקית את ההשפעה המעכבת של טסטוסטרון על הזקיקים. ישנם תכשירים רבים המכילים קפאין, המפורסם ביניהם הוא שמפו אלפסין (Alpecin) הגרמני. כמו כן קיימים סרומים ותמיסות קפאין בריכוז ~0. 2-1% למריחה יומית על הקרקפת. יעילות: הנתונים הקליניים מוגבלים. מחקר פתוח אחד הראה ששימוש בלושן קפאין מדי יום הפחית ב-15% את שיעור הנשירה (לפי "מבחן משיכה") אחרי 3 חודשים. סקירה של מספר מחקרים קטנים מצאה שבכמה מהם תכשירי קפאין נתנו שיפור דומה לתכשיר מינוקסידיל 5% בנשים עם נשירה – אך הדגישה שהראיות עדיין חלשות. כלומר, ייתכן שקפאין עוזר, אך דרושים מחקרים איכותיים. שימוש: סרום קפאין יש למרוח פעם ביום על קרקפת נקייה, לעסות ולתת לו להיספג. הוא אינו משאיר שומניות לרוב. תופעות לוואי: כמעט ואין, מלבד אפשרות לגירוי קל במי שרגיש. קפאין טופיקלי לא יגרום לדפיקות לב או עצבנות (כי מינון ההחדרה לגוף זניח). מוצרי קפאין לשיער יכולים לשמש כתוספת – הם לא חזקים כמו פינסטריד/מינוקסידיל, אבל בעלי יתרון שאין להם תופעות לוואי משמעותיות ולכן "לא מזיק לנסות" בשילוב עם יתר הטיפולים.
• פפטידי נחושת (Copper peptides – כגון GHK-Cu): פפטיד GHK-Cu הוא טריפפטיד קצר הקושר יוני נחושת, המצוי באופן טבעי בגופנו. מחקרים הראו שפפטיד זה מעודד ריפוי רקמות, ממריץ ייצור כלי דם וקולגן, ויש לו גם אפקט מיטיב על זקיקי שיער. ניסויים הראו שפפטידי נחושת יכולים להגדיל את גודל הזקיק ואפילו לעורר צמיחת שיער בדומה למינוקסידיל, עם פחות תופעות לוואי. קיימים סרומים ותכשירים קוסמטיים רבים המכילים פפטידים אלה (למשל פפטיד Copper Tripeptide-1 במותגי טיפוח עור, או בפורמולות כמו Tricomin שהוצגה כטיפול שיער). יעילות: במחקר אחד במקרקפות של עכברים, תמיסת פפטיד הראתה צמיחה מואצת של שיער בהשוואה לביקורת. בעכברי מעבדה קירחים, מריחת GHK-Cu הצליחה לעורר זקיקים רדומים. לגבי בני אדם – העדויות אנקדוטליות: יש המשתמשים בסרומי פפטיד כשיגרה לשיער ושמים לב להפחתת נשירה ולשיער שנראה עבה יותר. אבל עדיין אין מחקרים קליניים מבוקרים רחבים להוכחה. שימוש: אם מעוניינים, אפשר לשלב סרום פפטיד (למשל "Hair Stimulating Complex" או תכשירים יעודיים) פעם ביום, בבוקר למשל אם בערב משתמשים במינוקסידיל. הוא לא מתנגש עם טיפולים אחרים. תופעות לוואי: לא ידוע על תופעות סיסטמיות. לעיתים רחוקות תיתכן אלרגיה קלה למרכיבים בסרום.
• שמן רוזמרין (Rosemary oil): אחד הטיפולים הטבעיים המדוברים ביותר באינטרנט לנשירת שיער. שמן אתרי רוזמרין הוכח כבעל תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-מיקרוביאליות, ויש הסבורים שהוא ממריץ את הקרקפת. מחקר קליני מפתיע מ-2015 השווה בין מריחת תמיסת רוזמרין 1% לבין מינוקסידיל 2% אצל 100 נבדקים עם התקרחות אנדרוגנטית. לאחר 6 חודשי טיפול, שתי הקבוצות הראו שיפור דומה בספירת השיער – למעשה, לא היה הבדל מובהק בין רוזמרין למינוקסידיל 2%. בנוסף, קבוצת הרוזמרין דיווחה על פחות גרד בקרקפת (המינוקסידיל גרם קצת יותר גירוי). ממצאים אלה רמזו ששמן רוזמרין עשוי להיות אופציה טבעית יעילה להתקרחות קלה. שימוש: חשוב להבין שלא מורחים שמן רוזמרין אתרי ישירות – הוא מרוכז מאוד ועלול לגרום לכוויה. במקום, שמים 5-10 טיפות שמן אתרי רוזמרין בתוך כף שמן נשא (כמו שמן קוקוס או חוחובה) ומעסים לקרקפת, כ-30 דקות לפני חפיפה, מספר פעמים בשבוע. יש שמעדיפים להוסיף את הטיפות לבקבוק שמפו. יעילות: מעבר למחקר האמור, העדויות לא רבות. ייתכן שרוזמרין מסייע מעט בדומה להשפעת קפאין – עידוד זרימת הדם ומניעת דלקת. תופעות לוואי: הרחה של רוזמרין 😃. לעיתים עקצוץ קל. יש להיזהר לא למרוח בריכוז גבוה מדי.
• שמן קיק (Castor oil): תרופה עממית ידועה לעידוד צמיחת שיער ולטיפול בגבות ובריסים. שמן קיק מכיל חומצה ריצינולאית בכמות גבוהה, חומר עם פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-בקטריאלית. השמן צמיג מאוד ויוצר ציפוי על השערה – כך שהוא יכול להעניק לשיער מראה עבה ומלא יותר באופן זמני. לגבי צמיחה: אין מחקר מדעי שמראה ששמן קיק מצמיח שיער חדש על קרקפת מקריחה. חלק מהאנשים מדווחים ששימוש קבוע (מריחה ללילה וחפיפה בבוקר) משפר את מצב השיער – אולי בזכות הפחתת יובש וגירוי בקרקפת. שימוש: בגלל הצמיגות, נוהגים לערבב 1: 1 עם שמן קל יותר (שמן זית או קוקוס) ולעסות לקרקפת. משאירים שעה-שעתיים (או לילה עם כובע), ואז חופפים היטב עם שמפו. תופעות לוואי: מלכלך ומכביד על השיער. במקרים נדירים אלרגיה בעור. שמן קיק אולי לא יעצור התקרחות הורמונלית, אבל יכול לשפר מעט את הברק והעובי של השיער שנותר.
• תמציות צמחים נוספות: קיימים שלל תכשירים "טבעיים" המשווקים לשיער – אלוורה, שמן דלעת (נעסוק בו בתוספים), שמן עץ התה (לטיפול בקשקשים), ביוטין למריחה ועוד. ככלל, רובם אינם חודרים לעומק הזקיק כמו תרופה, אך שמירה על קרקפת נקייה ובריאה בעזרת שמפו עדין, שמני הזנה וטוניקים צמחיים בהחלט תומכת בבריאות השיער הקיים. אין לצפות ממריחה חיצונית של חומר טבעי להצמיח שיער חדש באזור קירח, אך היא עשויה להפחית שבירת שיער ולשפר את המראה.

הטיפולים הטופיקליים (למעט מינוקסידיל) משמשים כתוספת לשגרת שימור השיער. הם בעלי פרופיל בטיחות טוב מאוד, כך ששווה לנסות ולראות אם הם מוסיפים עבורך. בפרט, שמפו נגד קשקשים (כגון קטוקונזול) מומלץ לכל מי שסובל מדלקת קרקפת, וסרום קפאין/פפטידים יכול להתווסף בין מריחות המינוקסידיל.

תוספי תזונה ותזונה נכונה: ביוטין, אבץ, קולגן, סו-פלמטו וברזל

תזונת האדם משפיעה על בריאות השיער. חוסרים תזונתיים עלולים לתרום לנשירה, ותוספים מסוימים עשויים לעזור במקרים המתאימים. עם זאת, חשוב להפריד בין מיתוס למציאות – לא כל ויטמין "לשיער" יביא לעצירת ההתקרחות האנדרוגנטית, שהיא בעיקרה תורשתית-הורמונלית. עדיין, איזון תזונתי ותוספים מתאימים הם חלק מטיפול כולל, במיוחד עבור אלו עם חוסרים מוכחים.

• ביוטין (Biotin): ויטמין B7, המכונה גם ויטמין H. הוא חיוני לייצור קרטין – החלבון שממנו בנוי השיער. מחסור בביוטין נדיר מאוד אצל אנשים בריאים (הגוף מקבל מהמזון וחיידקי המעי גם מייצרים קצת). חוסר בביוטין מתבטא בשיער שביר, ציפורניים שבירות ופריחה עורית. מרבית האנשים עם נשירת שיער לא סובלים ממחסור בביוטין אמיתי, ולכן תוספת לרוב לא תשנה דבר. ואכן, מחקרים אצל אנשים ללא חוסר לא מצאו שביוטין מאיץ צמיחת שיער. למרות זאת, רבות מתרופות ה"שיער, עור, ציפורניים" מכילות ביוטין במינון גבוה. הסיבה: ביוטין בעודף בטוח (מסיס במים, העודף יוצא בשתן) וחברות הכלילו אותו כתוספת פופולרית. מתי לקחת? אם התגלה בבדיקות חוסר (ערך ביוטין נמוך או מצבי סיכון כמו צריכת ביצים חיות מרובה שמונעות ספיגתו), או אם מבחינים בציפורניים שבירות – אפשר לקחת. המינון המקובל 2-5 מ"ג (2000-5000 מק"ג) ליום. זהירות: ביוטין במינון גבוה עלול לשבש תוצאות של בדיקות דם מסוימות (כמו בדיקת TSH וטרופונין), אז יש להפסיקו מספר ימים לפני בדיקות ולהודיע לרופא.
• אבץ (Zinc): מינרל חיוני שמעורב בחלוקת תאים, כולל בתאי זקיקי השיער. חסר אבץ (למשל עקב תזונה דלה מאוד או תסמונת ספיגה) גורם לנשירת שיער מפושטת (תסמונת Acrodermatitis Enteropathica כוללת התקרחות כחלק מהתסמינים). מתן אבץ במקרים אלה משיב את צמיחת השיער. עם זאת, כמו ביוטין – רוב האנשים עם התקרחות תורשתית אינם סובלים מחסר אבץ משמעותי. מחקר אחד מצא שרמות האבץ הממוצעות בדמם של גברים מקריחים היו מעט נמוכות משל גברים ללא התקרחות, אך לא ברור אם זו סיבתיות. המלצה: לבדוק רמת אבץ (ניתן בבדיקת דם פשוטה; ערך תקין 60-130 מיקרוגרם/דציליטר). אם היא בחסר או גבולית – שקול לקחת תוסף (בדרך כלל 15-30 מ"ג ביום, רצוי אבץ פיקולינט/גלוקונט). מינון יתר של אבץ אינו טוב – זה יכול לפגוע בשיער כי עודף אבץ מדכא ספיגת נחושת וגורם לאנמיה. לכן לא לקחת מעל 50 מ"ג ליום לאורך זמן ללא הנחיה רפואית.
• ברזל (Iron): על כך כבר דנו – חסר ברזל (פריטין נמוך) הוא גורם מוביל לנשירה בנשים. התסמינים יכולים להיות עייפות, חולשה, שיער דליל וציפורניים שבירות. תיקון האנמיה והבאת הפריטין לערכים מעל 50 ng/mL משפרת את צמיחת השיער בחודשים העוקבים. מקורות תזונתיים טובים: בשר אדום, קטניות, ירקות ירוקים. תוסף ברזל ניתן אם אובחנה אנמיה או פריטין נמוך. מינון אופייני: 30-100 מ"ג יסוד ברזל ביום (בחלוקה), עם ויטמין C לשיפור הספיגה. תופעות לוואי: אי נוחות בבטן, עצירות. נטילה בלילה או כמוסות ברזל עדינות עשויות לעזור.
• ויטמין D: גם עליו דיברנו – חסר נפוץ מאוד בציבור, ויתכן קשר לנשירה. רצוי לשמור על רמה מספקת (30+). אם חסר, מינון טיפולי נפוץ: 1000-3000 יחב"ל ביום, או אמפולות שבועיות לפי הצורך. ויטמין D הכרחי גם ממילא למניעת אוסטאופורוזיס ובריאות כללית, כך ששווה לדאוג לאיזונו.
• ויטמינים נוספים: ויטמין B12 ו-חומצה פולית אם חסרים (למשל לצמחונים/טבעונים או הפרעות ספיגה). ויטמין A – עודף ממנו דווקא גורם לנשירת שיער, לכן להימנע מנטילת מינונים גבוהים ללא צורך. ויטמין E – יש רמזים שחסר בו עלול לפגוע בשיער, אך זה נדיר; תוספת שלו לעיתים נכללת בתוספי השיער.
• קולגן (Collagen): חלבון מבני המצוי בעור, בעצמות ובסחוס. לאחרונה נפוצים תוספי קולגן כטיפול קוסמטי לעור ולשיער. אין הוכחה שצריכת קולגן מתפרק (באבקה או כדורים) מגיעה ספציפית לקרקפת ובונה שיער. הגוף שלנו מפרק את הקולגן לחומצות אמינו, ומחלקן בונה קרטין של השיער. כלומר, תוספת קולגן היא למעשה תוספת חלבון. אם התזונה דלה מאוד בחלבון – כל תוסף חלבון (קולגן או מי גבינה) עשוי לעזור לשיער. אבל מעבר לכך, לא הוכחה תועלת מיוחדת לקולגן. עם זאת, אנשים רבים מדווחים שספיגת הקולגן היטיבה עם מראה העור והציפורניים, ויתכן אפקט מסוים גם על עובי השיער. לפחות זה בטוח לצריכה. מי שרוצה ליטול – המינון הנפוץ 5-10 גרם אבקת קולגן ביום (אפשר לערבב בשייק).
• נוגדי חמצון וצמחי מרפא: תוספים כמו ויטמין C, קואנזים Q10, פלבונואידים וכד' נוטלים לפעמים מתוך מחשבה להפחית סטרס חמצוני בזקיקים. אין כרגע הוכחה חותכת שתוסף כזה או אחר עוצר התקרחות, אבל הם מועילים לבריאות הכללית.
• דקל ננסי – סו פלמטו (Saw Palmetto, Serenoa Repens): זהו תמצית צמח הפועל במנגנון דמוי-פינסטריד חלש. הוא מעכב חלקית את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז ומפחית מעט את ייצור ה-DHT. משמש שנים כטיפול טבעי בערמונית מוגדלת. במספר מחקרים קטנים נבדקה השפעתו על נשירת שיער: במחקר אחד בהשתתפות ~100 גברים, נטילת 320 מ"ג ביום של מיצוי דקל ננסי הביאה לשיפור בצמיחת שיער אצל 38% מהם אחרי שנתיים, לעומת 68% שיפור תחת פינסטריד. כלומר, פחות יעיל מפינסטריד אך יותר טוב מפלצבו. מטה-אנליזה עדכנית ציינה שצריכת Serenoa Repens יכולה להעלות מעט את ספירת השיער ולקטוע את הנשירה, במיוחד בדרגות התקרחות התחלתיות. היתרון – תוסף טבעי ללא מרשם, ותופעות לוואי מינימליות (מדי פעם אי-נוחות בבטן או ירידה קלה בחשק). החיסרון – ההשפעה חלשה יחסית. מומלץ לחפש תוספים סטנדרטיים המבטיחים מנה יומית של לפחות 200-300 מ"ג דקל ננסי (בדרך כלל כמוסה רכה), ולהתמיד 6-12 חודשים כדי להעריך אפקט.
• שמן זרעי דלעת (Pumpkin Seed Oil): כטיפול בנשירת שיער עלה לכותרות בעקבות מחקר משנת 2014. במחקר זה קבוצה של גברים נטלה 400 מ"ג תמצית שמן זרעי דלעת בכמוסות במשך 24 שבועות, וקבוצה אחרת פלצבו. התוצאה: קבוצת השמן הראתה עלייה של כ-40% בספירת השיער בממוצע, לעומת עלייה של 10% בלבד בקבוצת הפלצבו. זאת הייתה הפתעה חיובית. ההשערה היא ששמן זרעי דלעת עשיר בפיטוסטרולים (כמו בטא-סיטוסטרול) שלהם יכולת לעכב קלט DHT ברקמות. מאז המחקר, הפך השמן לתוסף פופולרי לשיער (כולל בנשים). מינון: בדרך כלל 2-4 כמוסות ביום (כל כמוסה ~100 מ"ג שמן מרוכז). לחלופין, יש הנוטלים שמן דלעת במזון (כף-שתיים ביום). תופעות לוואי: מינימליות – לעיתים קלקול קיבה קל. חשוב לשים לב שהמחקר מומן בחלקו ע"י יצרן התוסף, ויש הטוענים שהייתה שם הטיה; אולם רבים שניסו מדווחים על תוצאות טובות. אפשר לשלב דקל ננסי + שמן דלעת יחד (שניהם טבעיים). ישנם גם תכשירי שיער המכילים חומצות שומן מדלעת וממסורון כמרכיבים טופיקליים.
• MSM ומתיל-פוליסיליקון: אלו תרכובות המכילות גופרית, שנחשבות כתוספים לחיזוק קרטין. MSM (אבקת מתיל-סולפוניל-מתאן) 2 גרם ליום הראתה שיפור כלשהו בעובי שיער במחקר קטן, אולי כי גופרית היא חלק מחומצות אמינו בקרטין. Silica (צורן) גם משווק לחיזוק שיער – נפוץ בבמבוק או Horsetail. ההשפעה שלהם כנראה שולית אם התזונה מאוזנת.
• תזונה עשירה בחלבון וערכים מאוזנים: מעבר לתוספים נקודתיים, הכי חשוב שהדיאטה היומית תהיה מאוזנת. שיער בנוי מחלבון – אם אדם עושה דיאטה דלת-חלבון קיצונית, הגוף יפנה את החלבון לאיברים חיוניים על חשבון שיער (מה שגורם לנשירה – למשל אנשים שעברו ניתוח בריאטרי לעיתים מאבדים שיער עקב ירידה חדה בצריכת החלבון). ודאו צריכה נאותה של כ-1 גרם חלבון לקילו משקל גוף ליום, מירקות, עוף, דגים, קטניות וכו'. בנוסף, דיאטות כסאח דלות קלוריות עלולות לגרום לנשירת שיער מפושטת (Telogen Effluvium) 2-3 חודשים לאחר תחילתן – לכן עדיף לרדת במשקל בהדרגה, ולהקפיד על ויטמינים ומינרלים בזמן דיאטה.

אין "כדור פלא" תזונתי להצמיח שיער אם אין חסר תזונתי. אבל זיהוי חוסרים (ברזל, אבץ, ויטמין D וכו') ותיקונם באמצעות תזונה ותוספים הוא חיוני למקסם את פוטנציאל הצמיחה של השיער שלך. תוספי צמחים כמו סו-פלמטו ושמן דלעת עשויים לתת תרומה צנועה, בעיקר בשילוב עם שאר הטיפולים. תמיד עדיף להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים במינונים גבוהים, כדי למנוע אינטראקציות או עודפים בעייתיים.

הרגלי חיים ובריאות הקרקפת: היגיינה, עיסוי, הימנעות מנזק וניהול סטרס

לא רק תרופות וטיפולים קובעים את בריאות השיער – גם אורח החיים וטיפוח הקרקפת משחקים תפקיד משמעותי. להלן צעדים ואמצעים שכל אחד יכול לנקוט כדי לעזור לשמור על שיער בריא ולמנוע האצת נשירה:

• היגיינת קרקפת וטיפוח נכון: שמירה על קרקפת נקייה מסייעת בסילוק עודפי שומן (סבום), לכלוך וחיידקים שעלולים לגרום לדלקת וזיהום בזקיקים. מומלץ לחפוף את השיער באופן סדיר – תדירות החפיפה תלויה בסוג השיער: שומני – כל יום או יומיים; יבש – כל 2-3 ימים. שימוש בשמפו עדין (רצוי ללא SLS) יסיר לכלוך מבלי לייבש מדי. אם יש קשקשים או סבוריאה, השתמש בשמפו טיפולי (קטוקונזול 2% או אבץ פיריתיון) פעמיים בשבוע . קרקפת עם קשקשים ודלקת עלולה להחמיר נשירה, לכן חשוב לטפל בכך (למשל שמפו ניזורל כבר הוזכר, או תכשירי חומצה סליצילית). ממה להימנע? יש להימנע מהצטברות של מוצרי עיצוב על הקרקפת (ג'ל, ווקס) – הם יכולים לסתום זקיקים ולגרום לגירוי אם לא נשטפים. בנוסף, הקפידו לייבש את השיער בטפיחות מגבת ולא בשפשוף גס, כדי לא לשבור שערות עדינות.
• הימנעות מחום וכימיקלים מזיקים: טיפולים אגרסיביים לשיער עלולים לפגוע בשערות הקיימות ולהחלישן (אם כי לא משפיעים ישירות על הזקיק מתחת לעור). החלקות כימיות, החלקות קרטין עם פורמלין, צביעות תכופות בחמצון גבוה, סלסול (Permanent) – כל אלה שוחקים את סיב השערה, גורמים לשבירה ונשירה של שיערות שאולי עדיין היו בצמיחה. גם שימוש תכוף בפן חם מאוד, מחליק קרמי או מסלסל – עלול לגרום לשיער להישבר באמצעו. לכן, מי שסובל משיער דליל צריך להתייחס לשיער בעדינות: לצמצם שימוש בכלים חמים (ולכוון לחום בינוני, לא מקסימלי), להשתמש בסרום מגן מחום לפני פן, להעדיף צביעת שיער ללא אמוניה ובפערים גדולים יותר.
• הימנעות מ-Traction (משיכה מתמשכת): סוג נשירת שיער שניתן למנוע לחלוטין הוא התקרחות מפגיעה מכנית – Traction Alopecia. זה קורה כששיער נתון למתח ממושך: למשל קוקו הדוק מאוד, צמות צמודות בקרקפת (ראסטות, צמות אפריקאיות), הארכת שיער בשיטת הלחמה/חרוזים שמושכת את השיער, או אפילו הידוק מתמיד של פאה/כיסוי ראש בצורה שגורמת לחיכוך. המתח המתמשך מחליש את אחיזת השערות וגורם לנשירתן, במיוחד בקו השיער וברקות. לאורך זמן, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לזקיקים באזורים אלה. לכן, כדי לשמור על השיער – יש להשתדל לגוון תסרוקות, לא להשאיר שיער אסוף מתוח מדי ימים שלמים, ולתת "מנוחה" לזקיקים. אם חייבים צמה, לעשות אותה רפויה יחסית. במקרה של הארכות שיער – לוודא שהן לא כבדות מדי ולא מושכות בכאב. סימן אזהרה הוא כאב בקרקפת או בפדחת בסוף היום – זה אומר שהתסרוקת צמודה מדי.
• עיסוי קרקפת (Scalp Massage): פעולה פשוטה שיכולה לתרום לשיער. עיסוי בעזרת אצבעות (או מכשיר מסאז' רטט) ממריץ את זרימת הדם לעור הקרקפת, מסייע בהרפיית מתח בשרירי הקרקפת, ויכול לשפר ספיגה של חומרים. יש גם סברה שעיסוי מותח מעט את העור ומסייע להפחתת הצטברות DHT מקומית. מחקר יפני קטן מצא ש-9 גברים שעיסו את הקרקפת 4 דקות ביום במשך 24 שבועות הראו הגדלה בעובי השיער הממוצע (מ-0. 085 מ"מ ל-0. 092 מ"מ, עלייה של ~9%). הגברים דיווחו גם על שיער בריא יותר. עיסוי מומלץ לבצע עם מעט שמן בסיס (כדי לא לגרום שבירת שערות): למשל, לפני חפיפה, למרוח כמה טיפות שמן (רוזמרין מדולל, או קוקוס) ולעסות בתנועות סיבוביות עם כריות האצבעות את כל הקרקפת, 5-10 דקות. אפשר גם לשלב עיסוי עם יישום מינוקסידיל – למשל, בבוקר כשהקרקפת יבשה, לעסות 5 דקות, ואז למרוח מינוקסידיל שייספג טוב יותר. חשוב: עיסוי עדין – לא "לגרד" חזק את העור עם ציפורניים ולא למשוך שיער. התמדה לאורך חודשים תראה תוצאות מסוימות. בכל מקרה, זה נעים ומרגיע גם לנפש.
• ניהול סטרס ושינה טובה: מתח נפשי הוא אויב של שיער בריא. מצבי דחק קיצוניים ידועים כגורם לנשירת שיער מסוג Telogen Effluvium – לאחר כ-2-3 חודשים מאירוע טראומטי (מבחן קשה, פרידה, מוות במשפחה, מחלה) הגוף עלול "להפיל" יותר שערות מהרגיל בבת אחת. גם סטרס מתמשך (כרוני) יכול להאיץ התקרחות אנדרוגנטית, אולי דרך העלאת ההורמון קורטיזול שפוגע במחזור השיערה. מחקר אף מצא שנשים החוות חיים עתירי מתח היו בסיכון גבוה פי 11 לסבול מנשירת שיער משמעותית. לכן, כחלק ממאמץ שימור השיער, מומלץ לטפל גם בנפש: להקפיד על שעות שינה (7-8 שעות בלילה – חוסר שינה הוא גורם סטרס לגוף), לתרגל טכניקות הרפיה (יוגה, מדיטציה, נשימות), ולעשות פעילות גופנית סדירה שמפחיתה לחץ. ישנם אף מחקרים המצביעים על כך שסטרס מונע מתאי גזע בזקיק להיכנס למחזור צמיחה – כלומר, הרפיה והפגת מתחים עשויים פשוט לאפשר ליותר שערות לצמוח. כמובן, אי אפשר לחיות ללא סטרס בכלל, אבל מודעות והשקעה בבריאות הנפשית תועיל גם לשיער.
• הפסקת עישון והגבלת אלכוהול: עישון פוגע בכלי הדם ומצמצם את זרימת הדם לקרקפת, בנוסף לעומס רעלנים וסטרס חמצוני. מחקרים מצאו קשר בין עישון כבד לבין התקרחות גברית מואצת. אם אתה מעשן ומתחיל לראות נשירה – עוד סיבה טובה להיגמל, ייתכן ותמתן בכך את קצב ההקרחה. אלכוהול בכמות מתונה לא משפיע ישירות, אך שתייה מופרזת עלולה לגרום לחוסרים תזונתיים (בקומפלקס B למשל) ולעליה באסטרוגן בגברים – מה שעלול להשפיע בעקיפין גם על שיער.
• הימנעות מטראומה תרמית/קרינתית: חשיפה ממושכת של הקרקפת לשמש חזקה עלולה לפגוע בעור ובזקיקים (קרינת UV גורמת לנזק חמצוני ושבירת קולגן). לכן, אם אתם נמצאים הרבה בשמש – חבשו כובע (בניגוד למיתוס, חבישת כובע לא גורמת להתקרחות, זה דווקא מגן מהשמש). כמו כן, יש להגן על הקרקפת בעת טיפולי הקרנה (במסגרת טיפול רפואי) – הקרינה משירה שיער ולעיתים לא צומח חזרה, אבל זה מקרה מיוחד.

אורח חיים בריא וטיפוח נכון של הקרקפת יכולים למקסם את פוטנציאל השיער שלך. בעוד הגנטיקה וההורמונים מכתיבים את הנסיבות, ההרגלים היומיומיים הם בידיים שלך: שינה טובה, תזונה עשירה, הימנעות מהרגלים מזיקים וסביבה מטפחת לשיער – כל אלו יחד יכולים לעשות הבדל בין שיער דליל מאוד לשיער שנראה מלא יותר מכפי שהיה אחרת.

נשירת שיער אצל נשים והקשר להורמונים: FPHL, אחרי לידה, גיל מעבר ו-PCOS

נשירת שיער אצל נשים (Female Pattern Hair Loss – FPHL) היא תופעה שכיחה למדי, אך לעיתים פחות מזוהה ומובנת מאשר ההתקרחות הגברית. ההערכה היא שכ-40% מהנשים מעל גיל 50 סובלות מדרגה כלשהי של הידלדלות שיער נשית טיפוסית, ובגיל 80 למעלה מ-50% מהנשים חוות דלילות משמעותית. הפרדיגמה הטיפולית דומה אך שונה בעדינות: בעוד שאצל גברים מתמקדים בעיקר ב-DHT, אצל נשים מעורבים גם הורמונים נשיים (אסטרוגן, פרוגסטרון) ושינויים פיזיולוגיים ייחודיים.

מאפייני FPHL (התקרחות אנדרוגנטית בנשים): נשים לרוב לא מקריחות עם קרחת מוחלטת, אלא מדווחות על "שיער דליל" – במיוחד באזור הקודקוד (הקודקוד הוא ה-Crown או ה-Vertex). קו השיער הקדמי לרוב נשמר, מלבד הרחבה מסוימת של המפרצים. לעיתים מופיע דפוס "עץ חג המולד" – הרחבה מתונה של השביל מקדימה, ההולכת ומתרחבת לכיוון מרכז הקרקפת. סולם לודוויג (שתואר קודם) משמש להערכת חומרת הדילול. הגורם, כמו אצל גברים, קשור ברגישות של הזקיקים להורמון DHT. אך אצל נשים התמונה מורכבת יותר – רמות האנדרוגנים שלהן נמוכות משמעותית, ויש סברות שמעורבים גם גורמים לא-אנדרוגניים (אנזימים, רצפטורים) בתהליך. גם ההשפעה הנפשית על נשים יכולה להיות עצומה – החברה פחות "מקבלת" התקרחות בנשים, והדבר עלול לערער ביטחון עצמי.

טיפולים עיקריים בנשים:

• מינוקסידיל לנשים: זהו קו ראשון בטיפול ב-FPHL. מינוקסידיל 2% תמיסה אושר בעבר לנשים, אך כיום רופאים רבים ממליצים ישירות על הקצף 5% (שמורחים פעם ביום) או תמיסה 5% (אך יש להיזהר שיגרום פחות גירוי). מינוקסידיל נמצא כמשפר משמעותית נשים רבות עם דילול – במחקר, 19% מהנשים שטופלו במינוקסידיל 2% השיגו צמיחה מחודשת משמעותית, ו-40% נוספות השיגו שיפור מתון . כיום עם שימוש ב-5% המספרים כנראה גבוהים יותר. תופעות הלוואי דומות – סיכון לצמיחת שיער בפנים (כ-3% מהנשים מדווחות על פלומת שיער בלחיים/מצח). לרוב זה נסבל.
• טיפול אנטי-אנדרוגני: כאמור, ספירונולקטון הוא הבחירה הנפוצה בנשים. נשים צעירות (מתחת 35-40) שלוקחות ספירונולקטון יונחו להשתמש באמצעי מניעה, בשל סיכון לעובר זכר. מינון 100 מ"ג (50×2) שכיח. ציפרוטרון אצטט (בגלולות Diane-35) ניתן לעיתים קרובות לנשים עם שחלות פוליציסטיות שיש להן גם תסמיני עור (אקנה, שיעור יתר) – גלולה זו מטפלת במספר סימפטומים יחד. פלוטאמיד – אנטי-אנדרוגן חזק – כמעט ולא בשימוש כיום בשל סיכון לרעילות כבד. פינסטריד לנשים: שנוי במחלוקת – מחקרים קטנים מצאו שפינסטריד 2. 5 מ"ג יומי בנשים לאחר מנופאוזה שיפר צפיפות שיער אצל חלקן (בעיקר אם רמות האנדרוגן היו גבוהות יחסית). הוא אינו יעיל כ"כ בנשים צעירות כי רמות האנדרוגן שלהן נמוכות והבעיה פחות "DHT-תלויית". בכל אופן, פינסטריד אסור בנשים הרות, ולכן בגיל הפוריות כמעט ולא רושמים אותו. דוטסטריד לנשים: תואר במספר מקרים כיעיל בנשים עם FPHL עמיד לטיפולים אחרים – אך צריך מעקב אנדוקריני צמוד (כי עלול לגרום להפרעות במחזור).
• הורמונים נשיים (אסטרוגן/פרוגסטרון): ירידה חדה באסטרוגן (כמו שקורה לאחר לידה או בגיל המעבר) מזוהה כטריגר לנשירת שיער. במקרים מסוימים, טיפול הורמונלי חליפי (HRT) בנשים לאחר מנופאוזה לא רק מיטיב עם תסמיני המעבר אלא גם עשוי להאט דלילות שיער – יש דיווחים שלנשים על HRT יש שיער עבה יותר מאשר לאלו שלא, אם כי הנתונים מגוונים. גלולות למניעת הריון – חלקן יכולות דווקא לעזור לשיער (במיוחד גלולות עם מרכיב פרוגסטיני אנטי-אנדרוגני כמו יאז, דיאן), וחלקן עלולות דווקא להחמיר נשירה לאחר הפסקתן (Rebound effect).

נשירה אחרי לידה (Postpartum hair loss): תופעה שכיחה וטבעית. במהלך ההריון, רמות האסטרוגן הגבוהות מאריכות את שלב הצמיחה – הרבה נשים נהנות משיער שופע ועבה בהריון. אך כ-2-4 חודשים אחרי הלידה (כשרמות האסטרוגן נופלות), כל אותן שיערות "שנשארו" נושרות במצטבר – האמא הצעירה נחרדת לגלות כמויות שיער במסרק. זה נקרא Telogen Effluvium לאחר לידה, וכמעט כל יולדת שנייה תחווה זאת בדרגה מסוימת. הבשורה הטובה: זה זמני. ברוב המקרים, תוך 6-12 חודשים מהלידה, המצב מתאזן והשיער צומח בחזרה לבד. מה אפשר לעשות meanwhile? לא הרבה – חשוב לא להילחץ (סטרס יחמיר), לאכול טוב (יולדות לעיתים אנמיות – לוודא ברזל תקין), אפשר לקחת מולטי-ויטמין פוסט-לידה. אין טעם להתחיל מינוקסידיל לתקופה כה קצרה, אלא אם הנשירה קיצונית ומתמשכת מעבר לשנה – אז כדאי בירור אצל רופא, אולי ההריון "גילה" נשירת שיער תורשתית שהייתה חבויה. מומלץ תספורת טובה לשיער דליל לאחר לידה כדי לתת נפח, סבלנות – וזה חוזר.

נשירת שיער בגיל המעבר: סביב המנופאוזה (45-55) חלה ירידה בהורמוני המין הנשים (אסטרוגן ופרוגסטרון). האסטרוגן ידוע כהורמון מגן לשיער – הוא מאריך אנגן ואפילו יכול לעכב מעט השפעת אנדרוגנים. לכן, לא מפתיע שמספר שנים לאחר גיל המעבר נשים רבות מבחינות בשיער שהופך דק יותר, ולעיתים מתחיל דפוס של FPHL שלא היה קודם. מה עושים? טיפולים זהים ל-FPHL שהוזכרו: מינוקסידיל, ספירונולקטון (עדיין אפקטיבי גם אחרי מעבר, אם כי פחות עקב הפחתת אנדרוגנים ממילא), ותוספת ברזל/ויטמין D אם יש חסר. במקרים מסוימים, טיפול הורמונלי חליפי עוזר – למשל אסטרוגן טופיקלי לקרקפת נחקר (אך עוד לא מוצר מדף). חשוב לטפל גם בגורמי הסחה כמו תת-תריסיות או מתח (נשים בגיל המעבר מתמודדות עם הרבה שינויים).

PCOS (שחלות פוליציסטיות) ונשירת שיער: תסמונת השחלות הפוליציסטיות פוגעת בכ-5-10% מהנשים, ומתבטאת בעודף אנדרוגנים ווסת לא סדירה. אחת התלונות יכולה להיות "שיער נסוג ודליל מקדימה" – נשירת שיער אנדרוגנית נשית בגיל צעיר (אפילו תחילת ה-20). זה מתלווה לרוב לאקנה ושיעור יתר (hirsutism). הטיפול ב-PCOS כולל: איזון הורמונלי (גלולות מתאימות שמורידות אנדרוגן), ירידה במשקל אם יש עודף (משפרת מאוד), מטפורמין לסיוע באיזון אינסולין, ותוספת ספירונולקטון אם צריך. הוכח שטיפול משולב של ספירונולקטון + מינוקסידיל במקרים כאלה נתן תוצאות משופרות – המינוקסידיל מצמיח, והספירונולקטון מונע את הנזק החדש. נשים עם PCOS צריכות סבלנות – לפעמים לוקח 12-18 חודשים לראות שיפור של ממש בשיער לאחר איזון התסמונת, אבל במקרים רבים כן מושג שיפור.

מצבים הורמונליים נוספים: תת-פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) בנשים צעירות נפוץ (5% מהנשים). תת-תריסיות גורמת לשיער דק, יבש ונושר. הטיפול בהורמון בלוטת תריס משקם בהדרגה. גם יתר-תריסיות קיצוני גורם נשירה – ושוב, טיפול בוויסות ההורמונים לרוב יפתור את הבעיה. מצבי דחק הורמונליים כמו הפסקת גלולות, הפלה, הפסקת הנקה – כל אלו יכולים לגרום לנשירה מוגברת זמנית. המפתח הוא זיהוי הסיבה והתערבות אם צריך (למשל, אם נשירת שיער מתרחשת בחוסר איזון מחזורי, אולי בדיקת פרולקטין, טסטוסטרון ובלוטת תריס תמצא גורם בר-טיפול).

נשים צריכות לעיתים קרובות טיפול רב-תחומי לנשירת שיער: גם תרופתי (מינוקסידיל, +/- אנטי אנדרוגן) וגם איזון הורמונלי כללי (גלולה, בלוטת תריס וכו'), וגם תמיכה רגשית כי הפן הפסיכולוגי משמעותי. הבשורה הטובה היא שעם הגישה הנכונה, נשים רבות מצליחות לשמר ולשפר את שערן, גם במצבים הורמונליים מאתגרים.

מצבים רפואיים נלווים: מחלות ועשרות שיער – אלופציה אראטה, טלוגן אפלוביום, אנמיה ותירואיד

לא כל נשירת שיער היא התקרחות תורשתית. ישנן מחלות ומצבים רפואיים שגורמים לנשירה, וחשוב להכיר אותם כדי לטפל כראוי. חלקם ניתנים לפתרון מלא, אחרים דורשים ניהול מתמשך.

• אלופציה אראטה (Alopecia Areata): מחלה אוטואימונית שכיחה (2% סיכון לאורך החיים) שבה המערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיער באזורים מוגדרים. מתבטאת בהופעת כתמי קרחת עגולים בקרקפת (או בזקן/גבות). השיער נושר באזורים אלה בפתאומיות, לפעמים "overnight". בניגוד להתקרחות אנדרוגנטית, כאן הזקיק אינו נהרס אלא "רדום" עקב התקיפה החיסונית. לכן פעמים רבות השיער צומח חזרה תוך חודשים, אבל ייתכן התקף חוזר בעתיד. במקרים קשים (Alopecia Totalis/Universalis) כל שיער הראש או הגוף נושר. טיפול: ניהול אצל רופא עור. טיפול הבחירה הוא זריקות קורטיקוסטרואידים מקומיות לנגעים (לדיכוי החיסון המקומי) – עושים זריקות קטנות לתוך העור באזורים הקרחים, אחת לחודש, וב-70% מהמקרים רואים צמיחה מחודשת תוך 3 חודשים. אפשרויות נוספות: מריחת תמיסת סטרואידים או משחת אנלוג ויטמין D (קלציפוטריאול), טיפול אימונותרפי מקומי (DPCP – יצירת תגובה אלרגית מבוקרת להסחת המערכת החיסונית מהזקיק), או במקרים נרחבים תרופות סיסטמיות (כגון סטרואידים פומיים, מתוטרקסאט, או טיפולים ביולוגיים חדשים כמו מעכבי JAK שנמצאים במחקר). החדשות הטובות: ברוב המקרים המוגבלים, השיער כן צומח בחזרה. החדשות הרעות: לעיתים המחלה כרונית ומחזורית, ויש להיות במעקב. אלופציה אראטה שונה לחלוטין מהתקרחות תורשתית, אבל מעניין לציין שטיפולי ממריצי שיער כמו מינוקסידיל ו-LLLT משמשים גם כאן לתמיכה בצמיחה החדשה.
• טלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium): מצב בו כמות חריגה של שערות נכנסת למחזור הנשירה (שלב טלוגן) בו-זמנית, וכתוצאה יש נשירה מפושטת בכל הראש. מתבטא בשיער שנושר בחופנים – במיוחד בעת חפיפה והברשה, עם דילול אחיד (אין קרחות ממוקדות). הגורמים הקלאסיים: אירוע דחק משמעותי 2-3 חודשים קודם (ניתוח גדול, תאונה, מחלה עם חום גבוה כמו קורונה, ירידה דרסטית במשקל, סטרס נפשי קיצוני). גם חוסרים תזונתיים חדים (ברזל, חלבון) או הפסקת תרופות מסוימות יכולים לגרום. טלוגן אפלוביום חריף נמשך לרוב 3-6 חודשים ואז השיער חוזר לעצמו (הזקיקים לא נהרסו). טלוגן כרוני – נשירת טלוגן שנמשכת שנים – יכול לקרות בחלק מהמקרים, במיוחד בנשים, בלי סיבה ברורה, ולעיתים קשור לחרדה. טיפול: בזיהוי הגורם – טיפול בו (למשל ברזל או בלוטת תריס). במקרים רבים אין צורך בהתערבות תרופתית והשיער יצמח שוב עם הזמן. עם זאת, אפשר לתמוך בצמיחה ע"י מינוקסידיל לתקופה מסוימת (אפילו 6-12 חודשים עד חזרת השיער, ואז לגמול בהדרגה). גם תוספי תזונה כלליים (מולטי ויטמין, חומצות אמינו) ניתנים לעיתים. חשוב בהרגעת המטופל – ההבנה שזה זמני מפחיתה סטרס, מה שעוזר לסיים את התהליך.
• אנמיה (חסר דם): סיבה נפוצה במיוחד בנשים צעירות לנשירת שיער מפושטת. אנמיה מחסר ברזל כבר תוארה, אבל גם אנמיה מחסר B12, או אנמיה לאחר לידה/ניתוח, עלולות לגרום Telogen Effluvium. הטיפול הוא תיקון האנמיה, ומספר חודשים לאחר תיקון המדדים – השיער חוזר לעצמו. בדיקת דם פשוטה יכולה לאבחן זאת, לכן בכל אישה עם נשירה מפושטת יש לבדוק ספירת דם ופריטין בשלב מוקדם.
• מחלות תירואיד: תת-פעילות של בלוטת התריס גורמת לשיער להיות יבש, דק ודליל. לעיתים סימן מוקדם לתת-תריסיות אצל נשים הוא בדיוק שינוי בשיער. גם יתר-פעילות (כמו במחלת גרייבס) מלווה בנשירה מפושטת. יש לציין: לעיתים הטיפול עצמו בהפרעת התירואיד (למשל בתחילת נטילת אלתרוקסין) עלול באופן זמני להגביר מעט נשירה – סוג של Telogen Effluvium – עד שהגוף מסתגל. לאחר איזון תרופתי, השיער לרוב משתפר. אם לא – אולי התפתחה במקביל התקרחות אנדרוגנטית שלא זוהתה, ויש לטפל בנפרד.
• חסר תזונתי כללי/הפרעות אכילה: אנשים הסובלים מתת-תזונה, בין אם בשל מחלה (צליאק לא מאובחן, מחלת מעי דלקתית, ניתוח מעקף קיבה) או הפרעות אכילה (אנורקסיה) – שיערם נעשה דל מאוד. הגוף במצב של רעב מפסיק "לבזבז" קלוריות על שיער, ציפורניים ועור. הטיפול הוא שיקום תזונתי – ואין קיצור דרך. לרוב כעבור 6-12 חודשים של משקל ותזונה תקינים, הצמיחה מתחדשת, למרות שיכול להישאר נזק אם המצב היה ממושך מאוד.
• סיבות נוספות לנשירה: סטרסה (Trauma) לקרקפת – צלקות מכוויות או ניתוחים ימנעו צמיחה באותו מקום (זקיקים נהרסים בצלקת). זיהומי קרקפת פטרייתיים (Tinea Capitis) – גורמים קרחות עגולות עם קשקשת, מטופלים בתרופות אנטי-פטרייתיות סיסטמיות (גריזופולבין/טרבינפין) והצמיחה חוזרת. מחלות נוספות: זאבת (לופוס) יכולה לגרום לנשירה; סכרת לא מאוזנת; תרופות – למשל כימותרפיה (נשירת שיער מפושטת הידועה כתופעת לוואי, אך השיער צומח חזרה לרוב לאחר הטיפולים), או תרופות כרוניות מסוימות במינון גבוה (רטינואידים, בטא בלוקרים, נוגדי קרישה, תכשירי הרזייה וכו' – יכולים לעורר Telogen Effluvium).

במידה ויש חשד שנשירת השיער אינה דפוס טיפוסי של התקרחות אנדרוגנטית (למשל: נשירה פתאומית, קרחות עגולות, נשירה מפושטת ומהירה תוך חודשים ספורים, או סימני מחלה מערכתית) – יש לפנות לרופא עור לבדיקה. לעיתים תידרש ביופסיית קרקפת להבדיל בין סוגי אלופציות (למשל לאבחן Alopecia Areata עם דלקת לימפוציטרית סביב הזקיק, או לזהות Cicatricial Alopecia – התקרחות מצלקת ראשונית כמו Lichen Planopilaris שבה יש צלקת והרס זקיקים). גילוי סיבה סיסטמית מאפשר טיפול ממוקד בה – ובמקרים אלה, ניתן לשחזר את השיער שאבד אם מטפלים בזמן (שונה מהתקרחות תורשתית שללא טיפול השיער לא יחזור).

תחזוקת תוצאות אחרי השתלת שיער: שימור שיער מושתל וטיפול משולב ארוך טווח

טיפולים תרופתיים ושמרניים טובים כשנותר שיער בר קיום – אך במקרים של התקרחות מתקדמת (למשל גבר בשלב Norwood 5-7 שאיבד חלק גדול מהשיער העליון) האפשרות היחידה להשגת מראה שיער מלא היא השתלת שיער. השתלת שיער אינה "פיתרון קסם" ששם סוף לסיפור – גם אחרי השתלה, חיוני להמשיך שימור שיער כדי להגן על התוצאה לטווח ארוך. כאן נפרט כיצד לשמור על שיער מושתל, ומהו הפרוטוקול המומלץ לאחר השתלה.

רקע קצר על השתלת שיער: בהשתלה מעבירים זקיקי שיער מאזור תורם (בדרך כלל העורף והצדדים, שהם אזורים חסינים ל-DHT) אל האזורים הקרחים. שתי הטכניקות העיקריות כיום: FUT – הוצאת רצועת עור עם שיער מהעורף, חלוקתה להשתלות והשתלתן; משאיר צלקת פס בעורף. ו-FUE – חילוץ יחידות זקיקים בודדות עם מחט חלולה ישירות מהעורף והשתלתן; משאיר צלקות נקודתיות זעירות מפוזרות (ללא צלקת לינארית), ולכן מכונה "ללא צלקת נראית". טכניקת FUE מודרנית כוללת לעיתים שימוש ברובוט (כמו ARTAS) לסיוע בחילוץ, וטכניקות השתלה כמו DHI (Direct Hair Implantation) שבה משתמשים ב"עט" מיוחד שמחדיר את הזקיק ישירות בקרקפת בלי צורך בפתיחת תעלות מראש. כל אלה וריאציות טכניות – התוצאה תלויה בעיקר במיומנות המנתח ובצפיפות הזקיקים שהושתלו.

מדוע חשוב שימור שיער אחרי השתלה? כי ההשתלה מטפלת רק באזורי הקרחת שכבר נוצרה, אך אינה מונעת המשך התקרחות של השיער המקורי שעוד נותר. למשל: גבר עם מפרצים ומעט שיער במפרץ – אם משתילים לו בין השערות, והוא לא לוקח פינסטריד, יתכן שבתוך כמה שנים השיער המקורי ינשור, ויישארו רק השתלים – מה שיראה לא טבעי (איים של שיער מושתל עם קרחות סביב). לכן, מנתחים רבים מתנים השתלה בתחזוקה תרופתית. למעשה, איגוד מנתחי השיער הבינלאומי (ISHRS) ממליץ שכל מטופל השתלה צעיר יתחיל פינסטריד כדי לשמור על יתר השיער ולמנוע את הצורך בהשתלות חוזרות. חלק מהרופאים אף משלבים טיפול PRP בתקופת ההחלמה לעידוד צמיחת השתלים והפחתת הנשירה של שיער קיים (יש מה שנקרא "shock loss" – נשירת שיער זמנית לעיתים אחרי השתלה, PRP נועד להקטין זאת).

פרוטוקול משולב: אחרי השתלה, מומלץ מאוד להמשיך או להתחיל לפחות אחד מהטיפולים התרופתיים – פינסטריד הוא הנפוץ ביותר (לגברים). נטילה יומית שלו שומרת על היקף ה-DHT נמוך ומגנה על הזקיקים הקיימים. מינוקסידיל טופיקלי – יש רופאים שממליצים לשוב למרוח מינוקסידיל כשבועיים-שלושה אחרי ההשתלה (לא מיד, כדי לא להפריע להיקלטות), כי הוא עשוי להזניק את צמיחת השיער המושתל מהר יותר וגם לעזור לשיער המקורי. אחרים מעדיפים להימנע ממינוקסידיל בתקופת ההחלמה המיידית מחשש לגירוי יתר. בכל אופן, בטווח הארוך, מינוקסידיל יכול לסייע למילוי נוסף. שימור סביבתי: המשך שימוש בלייזר רך אחרי השתלה – יש קליניקות שנותנות כובע LLLT למטופלים בחבילת ההשתלה כי זה עשוי לשפר החלמה. תוספים: ויטמינים, חלבון, אבץ – כדי לוודא שגוף המטופל מקבל את כל החומרים לבניית שיער חדש. מעקב: ביקורת תקופתית אצל רופא השתלות או רופא עור – לראות אם מתחילה נשירה באזור שלא טופל (למשל הקרחה מתקדמת אחורית יותר) כדי לשקול השתלה נוספת או חיזוק טיפולי תרופתי.

מה לגבי השיער המושתל עצמו? החדשות הטובות – השיער שהושתל מגיע מאזור עמיד ל-DHT, ולכן יישאר לכל החיים ברוב המקרים. כלומר, אותם זקיקים שהועברו לעולם לא "יסתמו" מההתקרחות התורשתית. עם זאת, הם עדיין זקוקים לסביבה בריאה – אם הקרקפת אינה מטופלת (נניח סבוריאה חריפה, עישון כבד, הזנחה כללית), גם השיער המושתל ייראה דליל וחלש. לכן, הטיפול בקרקפת ובגוף חשוב גם לשיער המושתל. נקודה חשובה: בהשתלות מודרניות משתילים גם באזורי שיער דליל (לא רק קרחת חלקה) כדי להגביר צפיפות. אותם זקיקים מקוריים שבאזור ההשתלה יכולים עדיין לנשור. למשל, השתלה בקדמת הראש – משאירים הרבה מהשיער המקורי, אבל שנתיים אחרי ללא פינסטריד, אותו שיער מקורי נושר ופתאום הצפיפות נראית פחות טובה. כך נוצרת "התמכרות" לתרופות השימור.

תכנון ארוך טווח: התקרחות תורשתית היא מצב מתקדם – מי שמקריח בשנות ה-20 סביר שיגיע לדרגה גבוהה יותר בשנות ה-40-50. השתלה נותנת "מקדמה" – מחזירה שיער לאזור מסוים, אבל עם הזמן, ייתכן שיהיה צורך בהשתלות נוספות לאזורים אחרים אם ההתקרחות ממשיכה. לכן, מנתחים טובים מתכננים מראש: משתמשים במספר זקיקים מסוים ומשאירים רזרבה עתידית. אך אם מטופל יטפל תרופתית וישמור על הקיים – הוא עשוי לא להזדקק לעולם להשתלה שנייה. יש אף מקרים שבהם השתלה נדחתה או נמנעה בזכות התגובה הנהדרת לתרופות (למשל, מטופל שהתחיל פינסטריד ומינוקסידיל והצמיח חזרה חלק גדול מהשיער – והחליט לוותר על השתלה). ברוב המקרים, שילוב השתלה + טיפול תרופתי נותן את המענה הטוב ביותר: ההשתלה ממלאת את החסר, והטיפול שומר על התוצאה.

התאמת הציפיות לטווח הארוך: מטופלים צריכים להבין שהשתלת שיער אינה סוף הטיפול, אלא חלק ממנו. יש לדאוג לבריאות הקרקפת ולהמשיך בטיפולים משלימים. זה דומה להשתלת איבר: צריך "תרופות אנטי-דחייה" – כאן התרופות נגד DHT הן למנוע דחיית השיער המקורי שלך. מלבד זאת, שיער מושתל מתנהג כשיער טבעי – ניתן לספר, לגלח, לצבוע – אין הגבלות מיוחדות כעבור חצי שנה מההשתלה.

נסכם זאת כך: שיער מושתל זה נכס ששווה להגן עליו. כל המאמצים שהשקעת (כסף, זמן החלמה) יהנו מפירות רבים יותר אם תשלב שגרת שימור שיער לאחר ההשתלה. זו אולי "תחזוקה לכל החיים", אבל כך גם השתלים לכל החיים – וזה בהחלט שווה זאת כדי ליהנות ממראה שיער מלא ככל האפשר.

שאלות נפוצות: אחרי כמה זמן רואים תוצאות? והאם צריך מינוקסידיל לכל החיים?

מתי יתחילו לי לצמוח שערות חדשות? – זו אחת השאלות הנפוצות והחשובות. התשובה: נדרשת סבלנות. מחזור צמיחת השיער הוא איטי – שערה גדלה בממוצע רק כ-1 ס"מ בחודש. בטיפולים תרופתיים (מינוקסידיל, פינסטריד) בדרך כלל עצירת הנשירה מורגשת אחרי ~3-4 חודשים. צמיחה מחודשת משמעותית לרוב תראה רק לאחר 6-9 חודשי טיפול עקבי, ותוצאה מירבית בסביבות 12-18 חודשים. לדוגמה, בפינסטריד מחקרי ה-FDA הראו הבדל ברור מצילום לאחר שנה, והמשך שיפור עד שנתיים. במינוקסידיל – חלק מהמשתמשים רואים שיפור כבר ב-4-6 חודשים, אבל לאחרים לוקח שנה ומעלה. כך או כך, אסור להתייאש אחרי חודשיים אם לא רואים שינוי – זה מוקדם מדי. ההמלצה היא להתמיד לפחות שנה בטיפול לפני הערכת יעילותו, אלא אם כן יש תופעות לוואי המחייבות הפסקה. יוצאי דופן: טיפולים כמו PRP – לפעמים מטופלים מדווחים על הפחתת נשירה וחיזוק השיער כבר בתוך שבועות ספורים מהטיפול הראשון, אך צמיחה חדשה עדיין תיקח חודשים. גם במיקרונידלינג – שיפור מרקם השיער עשוי להורגש תוך 2-3 חודשים, אבל מילוי קרחות זעירות ייקח כחצי שנה.

האם אצטרך להשתמש במינוקסידיל/פינסטריד לנצח? – נכון לעכשיו, כן. הטיפולים הקיימים מנהלים את התקרחות התורשתית אך לא מרפאים אותה לצמיתות. אם תפסיק, התהליך ההורמונלי-גנטי יחזור למסלולו והשיער יחזור לנשור בהתאם לנטייה הטבעית שלך. למעשה, לעיתים קרובות נראה "Catch-up hair loss" מהיר אחרי הפסקת תרופות – כלומר, תוך 6-12 חודשים תאבד לא רק את השיער שהתרופה הצמיחה, אלא גם את זה שהיא שמרה עליו. זו סיבה מדוע חלק מהאנשים מפחדים להתחיל – "כי אז אהיה תלוי בזה כל החיים". אבל אפשר להסתכל אחרת: התקרחות היא מצב כרוני כמו לחץ-דם גבוה. אף אחד לא שואל "אם אתחיל תרופות לחץ-דם, אצטרך כל החיים? " – התשובה היא כן, כדי שהמצב יהיה בשליטה. כך גם כאן: אם מצאת תרופה שעוזרת ואין לך תופעות לוואי משמעותיות – מוטב להמשיך. במידה ורוצים להפסיק מכל סיבה (למשל תופעות לוואי בפינסטריד) – תמיד אפשר לנסות לרדת בהדרגה (בטיפול מקומי) ולראות אם הנשירה חוזרת במלוא העוצמה, או לעבור לתחליפים.

מה אם מינוקסידיל/פינסטריד מפסיקים להשפיע אחרי כמה שנים? – יש תופעה כזו המדווחת ע"י חלק מהמטופלים, במיוחד במינוקסידיל, שכעבור 5+ שנות שימוש מרגישים שהיעילות ירדה. לעיתים הגוף מתרגל, או שההתקרחות הגיעה לנקודה שמתגברת על השפעת התרופה. במקרה כזה, רופאים מנסים להגביר טיפול: למשל להוסיף מינוקסידיל פומי במקום הטופיקלי, או לעבור מדוסג' 1 מ"ג פינסטריד ל-1. 5 או 2 מ"ג (יש מחקרים שהראו תועלת מסוימת), או לשלב דוטסטריד פעם בשבוע. אפשרות אחרת: להוסיף טיפול נוסף (PRP/לייזר וכו'). כלומר, אם משהו עובד ואז נחלש – לא לוותר, אלא לחזק את המערך הטיפולי.

האם יש "טיפול חדשני" באופק שיביא לריפוי? – אנשים שומעים כותרות על טיפולי גן, על תאי גזע, על "תרופה סופית". נכון ל-2025, אין עדיין בנמצא תרופה המאושרת שמצמיחה שיער על קרקפת קרחת לחלוטין באופן קבוע. אבל יש מחקרים מבטיחים. למשל, מעכבי JAK (כמו טופסיטיניב) הראו תוצאות דרמטיות באלופציה אראטה קשה, וכעת נחקרים גם בהתקרחות אנדרוגנטית (תוצאות ראשוניות צנועות). חומר חדש בשם קלסוטרול (Clascoterone, שם מסחרי Breezula) – קרם אנטי-אנדרוגני למריחה – נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים וייתכן שאושר בסביבות 2024 באירופה. הוא חוסם קולטני DHT מקומית בקרקפת בלי השפעות סיסטמיות משמעותיות. סוכנים חדשים נוספים: PYRILUTAMIDE (KX-826) – תרופה ניסיונית במריחה החוסמת גם היא קולטני אנדרוגן מקומית, שהראתה תוצאות ביניים טובות (עלייה של ~20 שערות בסמ"ר ב-6 חודשים במריחה יומית). אם תאושר, זה יכול להיות אופציה נהדרת במקום פינסטריד/מינוקסידיל עבור חלק מהאנשים. בתחום הביולוגי: יש מחקרים ליצור זקיקים במעבדה מהתאים שלך (Hair Cloning). חברות ביפן ובארה"ב עובדים על שיטות לשכפל תאי פפילה דרמלית ולהזריקם לקרקפת ליצירת זקיקים חדשים – ייתכן שבעתיד, טיפול כזה יוכל "לרפא" התקרחות ללא השתלה פולשנית. נכון לעכשיו, זה עדיין בניסויי בטיחות.

מה עם טיפולים טבעיים כמו דיקור סיני, שמנים, פולסים חשמליים? – רובם לא הוכחו באופן מדעי. דיקור סיני בקרקפת למשל – יכול להיחשב כמו Microneedling קל, אולי מעט מועיל באותו אופן. טיפולי רפלקסולוגיה או הומאופתיה – אין בהם נזק, אבל גם אין עדות שהם מגדלים שיער. יש להתייחס בספק לכל "פטנט" חדש שמבטיח ניסים – לרוב זה שיוק.

האם התקרחות מעידה על משהו לגבי הבריאות שלי? – ברוב המקרים, לא. התקרחות אנדרוגנטית היא מצב תורשתי טבעי שאינו מעיד על מחלה. אבל יש מחקרים שמצאו קשר בין התקרחות מוקדמת מאוד בגבר (לפני גיל 30) לבין סיכון מעט גבוה יותר למצבים כמו מחלת לב איסכמית בעתיד. התיאוריה היא שרמות אנדרוגן גבוהות ורגישות להן קשורות גם לגורמי סיכון מטבוליים. בכל מקרה, זו לא סיבה לדאגה רבה – פשוט לאמץ אורח חיים בריא. אצל נשים, התקרחות אנדרוגנטית יכולה לפעמים להוות סמן לתסמין הורמונלי (כמו PCOS), וכדאי לבדוק אם יש סימפטומים נוספים.

מתי לפנות לרופא? – בכל מקרה של נשירה חריגה ממושכת (מעל 3-6 חודשים) או כשהיא מפריעה לך – כדאי להתייעץ עם רופא עור. גם אם זו רק התקרחות תורשתית "רגילה", הרופא יכול לאשר זאת ולהציע טיפול, וזה כמעט תמיד עדיף על התעלמות. ככל שפונים מוקדם יותר, כך סיכוי טוב יותר לשמר את השיער לפני שאובד.

התייעצות אישית ובדיקות התאמה

לסיום, ראוי להדגיש: טיפול בנשירת שיער צריך להיות מותאם אישית. יש מגוון סיבות ותמונות קליניות לנשירה, וכל אדם מגיב אחרת לטיפולים. לכן מומלץ מאוד לפנות לרופא עור או מומחה שיער ולהרכיב איתו תוכנית המתאימה לך. הרופא יבחן את מצבך באופן הוליסטי – יבדוק את הקרקפת, יעבור על בדיקות הדם, ישאל על היסטוריה רפואית, תרופות שאתה נוטל, רמות הסטרס בחייך, התזונה שלך ועוד. אולי תתפלא, אבל לפעמים מה שנראה כהתקרחות תורשתית מתברר כבעיית בלוטת תריס או אנמיה הפיכה – ולכן בירור מקיף חשוב כדי שלא לפספס גורמים מטופלים.

אם הוחלט על טיפול תרופתי (כמו פינסטריד) – הרופא יסביר על סיכויים וסיכונים, ויעקוב אחריך. למשל, חלק מהרופאים בודקים דם (פרופיל שומנים, תפקודי כבד) לפני ואחרי התחלת פינסטריד, למרות שאין דרישה רשמית – אך זה יכול להרגיע ולתת בייסליין. אצל נשים, רופא עשוי להפנות לבדיקת רמות הורמונים, ואם יש ממצאים – אולי להפנות לגינקולוג/אנדוקרינולוג במקביל.

כמו כן, התאמת ציפיות חשובה: רופא טוב יסביר לך מה סביר שתשיג מהטיפול. למשל, גבר בן 50 עם קרחת נרחבת – אין טעם להבטיח לו שעם מינוקסידיל "יגדל לך רעמה כמו בגיל 20". לעומת זאת, צעיר בן 25 עם שיער מתחיל להידלל – יקבל הסבר שאם יתמיד בטיפול, סביר שיוכל לשמור את רוב שיערו לאורך העשורים הקרובים ואולי אף לעבות אותו מעט. כיועץ מומחה, הרופא גם ימליץ ממה להימנע – למשל, להתרחק מתכשירי פלא אינטרנטיים (שיקויים צמחיים מפוקפקים) שעלולים להכיל סטרואידים או כימיקלים לא ידועים.

שיקול כלכלי: בישראל, חלק מהטיפולים מכוסים באופן חלקי ע"י ביטוחים או קופות: פינסטריד במרשם רופא יכול לעלות הרבה פחות ברכישה בקופה לעומת פרופסיה מותגית. מינוקסידיל – קיים גנרי בעלות נמוכה (50-80 ₪ לחודש). PRP ולייזר – אלה פרטיים, אבל אולי חבילת טיפולים משתלמת או מרפאה ציבורית (למשל במרכז רפואי גדול) תציע מחיר נוח. כדאי לשאול את הרופא על אפשרויות.

מרפאות שיער מומלצות: בארץ יש מספר מרכזים רפואיים העוסקים בכך – כגון מרפאת שיער בבי"ח איכילוב (בהובלת מומחים כמו ד"ר אירנה קציר וד"ר אריק גלסנר), מרפאת שיער בהדסה, וגם רופאים פרטיים מובילים (ד"ר לאוניד ברונר, ד"ר מאיר באבאיב, ועוד). בערים גדולות כמו תל-אביב, חיפה וירושלים פועלות קליניקות מתקדמות ל-PRP ולהשתלות. אפילו בערים קטנות יותר (דוגמת קריית אתא, באר שבע) יש קליניקות אסתטיקה המציעות טיפולים כמו PRP ומזותרפיה – אך חשוב לוודא שהטיפול נעשה ע"י רופא מוסמך או בהשגחתו. ניתן לבקש לראות תמונות "לפני-אחרי" של מטופלים בקליניקה כדי להעריך את הניסיון שלהם. חוות דעת מאנשים שעברו אצל אותו מטפל גם הן חשובות.

בדיקות התאמה להשתלה: אם שקלת השתלת שיער, יש לבדוק התאמה: מה דרגת ההתקרחות (עדיף שתתייצב תחילה בעזרת תרופות), מה מצב האזור התורם (צפיפות בעורף – רופא ישתמש בדרמוסקופ או "מכון שיער" משתמש במכשיר צילום). גיל – משתדלים להימנע מהשתלות לפני גיל ~25 כי התקרחות עדיין לא צפויה. בריאות כללית – למשל סוכרת בלתי מאוזנת, בעיות קרישת דם, עישון כבד – כל אלה עלולים להפריע להחלמה ומצריכים הכנה. השתלת שיער היא הליך כירורגי electייבי, לכן בחירה נכונה של הרופא קריטית – לא לרוץ לסגור עם ה"מחיר הכי זול" (כמו טורקיה בלי לבדוק) אלא לחקור היטב. כיום ישראל מציעה השתלות בטכניקות המתקדמות (FUE ודומותיה) עם תוצאות מעולות, בעלות גבוהה יותר מטורקיה אך עם ליווי מקומי. יש גם אפשרות של שילוב – תכנון מעקב עם רופא בארץ וביצוע השתלה בחו"ל אצל מומחה ידוע, ואז חזרה למעקב פה. חשוב לדעת: השתלה גרועה קשה מאוד לתקן, אז עדיף לעשות פעם אחת נכון.

הדרך לשיער בריא ומלא יחסית דורשת השקעה מתמשכת וייעוץ מקצועי. עם הטיפולים של היום, לרבים יש סיכוי מצוין לשמר את רוב שיערם ואף לשפר את המצב. המפתח הוא להתחיל מוקדם, להיות סבלניים ולהיות פרואקטיביים בטיפול. אל תחששו לשאול שאלות, לקרוא, ולבקש חוות דעת שנייה – השיער שלכם בידיים שלכם. שיהיה בהצלחה בדרך לשימור השיער!

טיפולים ומוצרים לנשירת שיער והתקרחות

1. פינסטריד (Finasteride) – טווח מחיר: כ־50-150 ₪ לחודש (תלוי מותג או גנרי).
   • מעכב אנזים 5-אלפא רדוקטאז ובכך מפחית כ-70% מרמת ה-DHT בקרקפת, ההורמון הגורם למיניֶטוּרַizציה של זקיקי שיער בהתקרחות אנדרוגנית. התוצאה היא עצירה או האטה משמעותית של הנשירה ובעתים אף עידוד צמיחה מחודשת.
   • מיועד בעיקר לגברים עם התקרחות תורשתית. אינו מיועד לנשים בגיל הפוריות בשל סיכון לפגיעת DHT בהתפתחות עובר זכר. (בחלק מהמקרים רופאים נותנים אותו לנשים לאחר גיל המעבר).
   • יעילות: במחקרים קליניים נמצא כי אצל מרבית הגברים הנשירה נעצרת, וכ-60% מהם חווים צמיחה מסוימת של שיער לאחר שנה-שנתיים של שימוש עקבי. יש צורך בהתמדה – התועלת מורגשת רק אחרי מספר חודשי טיפול, והפסקת הטיפול תביא לאובדן ההשפעה בתוך כשנה.
   • תופעות לוואי: עלולות לכלול ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה, שפיכה מופחתת או שינויים במצב הרוח אצל אחוז קטן מהמשתמשים. תופעות אלו לרוב הפיכות עם הפסקת הטיפול. תיתכן גם רגישות או גדילת רקמת שד (גינקומסטיה) באופן נדיר.
   • זמינות: דורש מרשם רופא. בישראל משווק בשם המסחרי "פרופסיה" (Propecia) ובגרסאות גנריות. התרופה כלולה בסל הבריאות רק לטיפול בערמונית מוגדלת, לא להתקרחות, ולכן למטרת שיער עלות מלאה על המטופל. עלות כדורי פרופסיה למשל ~456 ₪ לאריזה של 98 טבליות (כשלושה חודשי טיפול) – אך קיימים גנריים זולים יותר.
2. דוטסטריד (Dutasteride) – טווח מחיר: כ-100-150 ₪ לחודש.
   • תרופה המדכאת את שני סוגי האנזים 5-אלפא רדוקטאז (Type I ו-Type II) ובכך מפחיתה את ה-DHT אף יותר מפינסטריד. במקור פותחה לטיפול בערמונית מוגדלת.
   • יעילות: משמשת off-label לטיפול בהתקרחות אנדרוגנית, בעיקר במקרים שפינסטריד לא הועיל מספיק. מחקרים הראו שדוטסטריד במינון 0. 5 מ"ג עשוי להביא לצפיפות שיער גבוהה יותר מאשר פינסטריד במינון 1 מ"ג אצל גברים. מטופלים רבים מדווחים על עצירת נשירה ואף שיפור בעובי השיער תחת טיפול זה.
   • תופעות לוואי: דומות לאלו של פינסטריד – ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה ושינויים הורמונליים – וייתכן שהשכיחות מעט גבוהה יותר עקב דיכוי נרחב יותר של DHT. לדוטסטריד מחצית חיים ארוכה (כ-5 שבועות), ולכן לוקח זמן רב להתפוגג מהגוף.
   • שימוש וקהל יעד: מיועד לגברים בלבד. ניתן בכדורים (Avodart 0. 5mg). המינון להתקרחות לרוב 0. 5 מ"ג ליום.
   • זמינות: דורש מרשם. לא רשום רשמית לטיפול בהתקרחות, אך רופאי עור לעיתים רושמים אותו. נמכר בישראל כ"אבודרט" (Avodart) לטיפול בערמונית – מחירו לצרכן ~134 ₪ לחפיסה של 30 קפסולות. חלק מהביטוחים הפרטיים עשויים לכסות את העלות כשימוש off-label.
3. מינוקסידיל טופיקלי (Minoxidil) – טווח מחיר: כ-200-300 ₪ לאספקת 2 חודשים (משמע ~100-150 ₪ לחודש).
   • תמיסה או קצף למריחה מקומית בקרקפת, מרחיב כלי דם ומגביר את זרימת הדם לזקיקים. מינוקסידיל מאריך את שלב הצמיחה (אנאגן) של השערה ועשוי לעודד זקיקים מנוונים להצמיח שיער דק (vellus) שיהפוך לעבה יותר.
   • יעילות: הטיפול ללא מרשם הנפוץ ביותר בהתקרחות אנדרוגנית. מחקרים הראו ש-40%-60% מהמשתמשים חווים שיפור וצמיחת שיער מחודשת בדרגה מסוימת לאחר 3-6 חודשי שימוש עקבי. הן גברים והן נשים מפיקים תועלת (לנשים לרוב מומלץ 2% או 5% פעם ביום).
   • יש להשתמש פעמיים ביום (בריכוז 5% לגברים, 2% או 5% לנשים בהתאם להנחיה רפואית). תיתכן הגברת נשירה זמנית בתחילת הטיפול – תופעה נורמלית של "נשירת השיער החלש" לקראת צמיחה מחודשת.
   • תופעות לוואי: גירוי בקרקפת, יובש, קשקשת או אדמומיות במקום המריחה. לעיתים מופיעה צמיחת-יתר של שיער בפנים או בגוף (כתוצאה ממגע החומר בעור סמוך). במקרים נדירים ביותר, ספיגה מוגברת תגרום לתופעות סיסטמיות כגון ירידת לחץ דם, דופק מוגבר או כאבי ראש.
   • זמינות: תכשיר ללא מרשם רופא (OTC). בישראל נמכר תחת המותג "מינוקסי 5%" בגברים ו-"מינוקסי 2%" בנשים, וכן קיימים מותגים גנריים (לעיתים דרך רוקח). לרוב נמכר באריזות של 2 בקבוקונים 80 מ"ל (חודש לכל בקבוק). מחיר טיפוסי ~200-300 ₪ לאריזת זוג בקבוקים. ניתן לרכוש גם תמיסת 5% גנרית (כגון Kirkland) במחירים זולים יותר דרך האינטרנט.
4. מינוקסידיל אוראלי (Oral Minoxidil) – טווח מחיר: כ-50-100 ₪ לחודש (בהתאם למינון).
   • נטילת מינוקסידיל בכדורים דרך הפה, שימוש Off-label שהתפתח בשנים האחרונות לטיפול בנשירת שיער. מינון נמוך (Low Dose Minoxidil, בדרך כלל 0. 25-2. 5 מ"ג ליום) יכול לעודד צמיחת שיער באופן דומה לטיפול המקומי. המנגנון דומה – הרחבת כלי דם ושיפור אספקת דם לזקיקים – אך ההשפעה מערכתית.
   • יעילות: מחקרים ודיווחים קליניים מראים תוצאות מבטיחות, במיוחד אצל מי שרגישות לקרמים או לא מתמידים במריחה. במספר מחקרים קטנים, מינון של 1-2 מ"ג ליום גרם לשיפור בצפיפות השיער אצל רוב המשתתפים בתוך 6-12 חודשים. לעיתים משתמשים בטיפול זה במיוחד עבור נשים עם התקרחות מפושטת (שכן אצלן מינוקסידיל טופיקלי 5% עלול לגרום לתופעת לוואי של שיער פנים).
   • תופעות לוואי: עלולות להיות תופעות מערכתיות יותר בהשוואה למריחה מקומית. תופעות שכיחות כוללות דופק מהיר (טכיקרדיה), ירידת לחץ דם קלה, סחרחורת או בצקות קלות בקרסוליים. כמו כן כמעט כולם חווים הגברת שיעור עדין בפנים או בגוף (היפרטריכוזיס) – לרוב מינורי ונעלם עם הפסקת התרופה.
   • שימוש: נוטלים טבליה קטנה מדי יום. רופאים מתחילים לעיתים במינון מזערי (0. 25 או 0. 5 מ"ג) ועולים בהדרגה בהתאם לתגובה. נדרשת מעקב לחץ דם ודופק בתקופת ההסתגלות.
   • זמינות: התרופה במינונים גבוהים (10-20 מ"ג) רשומה כתרופת מרשם ללחץ דם (שם מותג Loniten), אך במינון נמוך לצמיחת שיער אין מוצר מסחרי ייעודי. רופאי עור או משפחה רושמים את הטבליות במינון נמוך, ולפעמים יש צורך בבית מרקחת להכין מינון מותאם (למשל לחלק טבליות). עלות החומר פעוטה (תרופה ותיקה וזולה), אך הכנה רוקחית עשויה לייקר מעט.
5. ספירונולקטון (Spironolactone) – טווח מחיר: כ-30-80 ₪ לחודש.
   • תרופה משתנת ואנטי-אנדרוגנית (חוסמת קולטני אנדרוגן ומפחיתה ייצור טסטוסטרון) המשמשת off-label לטיפול בנשירת שיער אצל נשים. אצל נשים, במיוחד עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) או רמות אנדרוגן מוגברות, ספירונולקטון יכול להאט נשירת שיער אנדרוגנטית ולעיתים אף לשפר את הצפיפות.
   • מנגנון: מפחית את השפעת ההורמונים הזכריים (DHT) על זקיקי השיער. בנוסף, בגלל שהוא משתן משמר אשלגן, הוא מפחית אגירת נוזלים.
   • יעילות: מחקרים מראים כי מינונים של 50-200 מ"ג ליום עשויים לייצב נשירה אצל כ-40-80% מהנשים עם התקרחות תורשתית. לרוב רואים עצירת הדרדרות ואף צמיחה מחודשת דקה קלה תוך 6-12 חודשי טיפול. יעיל במיוחד כשיש גם תסמינים אחרים של עודף אנדרוגן (אקנה, שיעור יתר).
   • תופעות לוואי: יכול לגרום למחזור חודשי בלתי סדיר או היעדר וסת (עקב השפעה הורמונלית), רגישות בשדיים, עייפות, סחרחורת, והגברת אשלגן בדם – לכן נדרשת לעיתים בדיקת דם למלחים. אסור בהריון – על נשים בטיפול זה להשתמש באמצעי מניעה, משום שספירונולקטון עלול לגרום feminization בעובר זכר.
   • זמינות: דורש מרשם. הטיפול מקובל בעיקר אצל נשים; גברים כמעט אינם משתמשים בו להתקרחות (עלול לגרום להם תופעות של נשיות – הגדלת חזה, ירידה בחשק). נמכר כטבליות 25 מ"ג ו-100 מ"ג (מותג Aldactone או גנרי). עלות גנרית נמוכה (תרופה ותיקה).
6. פלוטאמיד (Flutamide) – טווח מחיר: כ-100-200 ₪ לחודש (לא בשימוש נרחב כיום).
   • תרופה חוסמת קולטני אנדרוגן חזקה (פותחה לסרטן הערמונית) שנעשה בה שימוש מוגבל off-label בנשים עם התקרחות אנדרוגנית חמורה. פלוטאמיד מונע מההורמונים הזכריים להיקשר לתאי זקיקי השיער.
   • יעילות: במספר מחקרים קטנים בנשים טרום-ואחרי-מעבר, מינון 250 מ"ג פעמיים ביום שיפר צפיפות שיער או האט מאוד נשירה בכ-70% מהמקרים. לעיתים משלבים אותו יחד עם גלולות (אסטרוגן+פרוגסטין) להגברת יעילות. חשוב לציין: בשל סיכון לתופעות לוואי קשות, כיום שימושו נדיר ורק במצבים מיוחדים.
   • תופעות לוואי: עלול לגרום לנזק כבד משמעותי (הפטוטוקסיות) – נדרשת בדיקת תפקודי כבד תכופה. כמו כן גורם בגלי חום, ירידה בחשק מיני, עייפות, יובש עור ואי-סדירות וסת.
   • הגבלות: אסור בהחלט בהריון. יש לנקוט באמצעי מניעה יעילים בטיפול זה.
   • זמינות: דורש מרשם ולמעשה אינו מאושר לשימוש בנשירת שיער – אם בכלל משתמשים בו, זה במסגרת מרפאת מומחים ובליווי מעקב הדוק. כיום מחליפים אותו לרוב בטיפולים בטוחים יותר (כמו ספירונולקטון או ציפרוטרון). כמעט לא מצוי בשימוש בישראל להתקרחות.
7. ציפרוטרון אצטט (Cyproterone Acetate) – טווח מחיר: כ-30-60 ₪ לחודש (במסגרת גלולת Diane-35).
   • סטרואיד סינתטי עם פעילות אנטי-אנדרוגנית חזקה. משמש בדרך כלל בשילוב עם אתיניל אסטרדיול בגלולה למניעת הריון דיאנה 35, שניתנת לנשים עם סימני עודף אנדרוגן (אקנה, שיער פנים, שחלות פוליציסטיות) וגם יכולה לסייע בנשירת שיער אנדרוגנית נשית.
   • מנגנון: ציפרוטרון חוסם רצפטורים של טסטוסטרון ו-DHT וגם מדכא הפרשת הורמוני מין זכריים מהשחלות. בכך הוא מפחית משמעותית את השפעת האנדרוגנים על זקיקי השיער.
   • יעילות: מחקרים בנשים הראו שיפור או ייצוב נשירת השיער אצל חלק גדול מהמטופלות במהלך 6-12 חודשי שימוש. בנשים צעירות עם נשירת שיער תורשתית, גלולת דיאנה-35 במשך שנה הפחיתה את דרגת ההתקרחות בכ-40% בממוצע (חלקן הראו צמיחה מחודשת עדינה וחלקן רק עצירה). לרוב משלבים עם מינוקסידיל למקסום התוצאה.
   • תופעות לוואי: כמו גלולות אחרות – סיכון לקרישי דם (טרומבוזה) בורידים, במיוחד במעשנות או מעל גיל 35. עלולות להופיע רגישות בחזה, שינויים במצב הרוח, ירידה בחשק המיני, בחילות או כאבי ראש. בדומה לכל גלולה, יש גם יתרונות (ויסות מחזור, שיפור אקנה ושיעור יתר).
   • זמינות: גלולת Diane-35 (או גלולות גנריות עם 2 מ"ג ציפרוטרון + 35 מק"ג אתיניל אסטרדיול) זמינות במרשם. הגלולה רשומה בישראל כטיפול באקנה ובאמצעי מניעה – השימוש לנשירת שיער הוא נלווה. נדרש מעקב רפואי, במיוחד לנשים עם גורמי סיכון לקרישיות.
8. בימטופרוסט (Bimatoprost) – טווח מחיר: ~200-300 ₪ לבקבוק קטן (טיפול של חודשיים לריסים; לשיער נדרשות כמויות גדולות בהרבה).
   • אנלוג של פרוסטגלנדין F2α, המשמש כטיפות עיניים לגלאוקומה וכמוצר מעבה ריסים ("לטיס" – Latisse). מגביר את אחוז הזקיקים בשלב האנאגן ואת אורך העובי של השערה. מיושם off-label לעידוד צמיחת שיער בקרקפת ובגבות.
   • יעילות: מאושר רשמית רק להצמחת ריסים, שם הוכח כמאריך ומעבה אותם. בנוגע לקרקפת – מחקרים קטנים הראו שיישום תמיסת בימטופרוסט 0. 03% על קרקפת מקריחָה עשוי להביא לשיפור קל בצפיפות לאחר 6-12 חודשי שימוש יומי, אך התוצאות צנועות יחסית (פחות יעיל ממינוקסידיל). עם זאת, לטיפול בגבות מדוללות הוא נמצא יעיל למדי ומשמש לכך אצל רופאי עור.
   • תופעות לוואי: כאשר נמרח בעיניים עלול לגרום להכהיית הקשתית (בעיניים בהירות) או לעיגולים כהים בעפעפיים. על העור – תיתכן אדמומיות או פיגמנטציה קלה במקום המריחה. אינו גורם לתופעות מערכתיות משמעותיות.
   • אופן שימוש: אם משתמשים לקרקפת – לרוב מורחים עם טפטפת או מברשת באזורים דלילים פעם ביום. הטיפול יקר בשל הכמות הגדולה הנדרשת לשטח קרקפת.
   • זמינות: דורש מרשם. קיים כטיפות עיניים (Lumigan) או כמברשת לטיס לריסים. השימוש לשיער הוא כאמור מחוץ להתוויה. בשל מחירו הגבוה ושימושיות מוגבלת, הוא אינו בחזית הטיפולים לשיער, אך מהווה אופציה משלימה במקרים ייחודיים (למשל לאזורים קטנים כמו צלקות קרקפת או גבות).
9. לטנופרוסט (Latanoprost) – טווח מחיר: ~100-200 ₪ לבקבוק טיפות (במקור לעיניים).
   • עוד אנלוג של פרוסטגלנדין (Xalatan) לטיפול בגלאוקומה, שנחקר גם הוא כמעודד צמיחת שיער. הדומה בפעולתו לבימטופרוסט, אך מעט פחות פוטנטי.
   • מחקרים: ניסוי קטן אחד הראה כי מריחת לטנופרוסט 0. 1% על הקרקפת יום-יום למשך 24 שבועות הגביר את צפיפות השיער באופן קל בהשוואה לפלצבו, אך התועלת לא הייתה דרמטית. בניסוי אחר, שימוש של 0. 005% לטנופרוסט מקומי שיפר צמיחת שיער בגבות אצל מטופלים עם התקרחות אזורית (AA) בקרקפת.
   • שימוש: בעיקר עבור גבות או אזורים מוגבלים. על הקרקפת פחות מעשי בגלל הצורך בכיסוי שטח נרחב עם תרופה יקרה.
   • תופעות לוואי: בדומה לבימטופרוסט – אדמומיות, גירוי מקומי או כהות עור. ביישום בעיניים – עלול לשנות צבע קשתית.
   • זמינות: תרופת מרשם (טיפות עיניים Xalatan). שימוש off-label על העור. כיום אין מוצר ייעודי לשיער עם לטנופרוסט, ולכן השימוש בו נדיר מאוד להתקרחות (הרופאים יבחרו לרוב במינוקסידיל או טיפולים יעילים יותר).
10. בריסיטיניב (Baricitinib) – טווח מחיר: אלפי ₪ בחודש (טיפול ביולוגי יקר, מצריך אישור מיוחד).
    • תרופה ממשפחת מעכבי JAK (יעילות כנגד Janus Kinase) שאושרה בשנת 2022 כטיפול סיסטמי ראשון לאלופציה אראטה קשה (כתמי קרחת אוטואימוניים). מנגנון: דיכוי התהליך החיסוני התוקף את זקיקי השיער, באמצעות עיכוב מסלול ציטוקינים דלקתיים.
    • יעילות: בניסויי Phase 3 (מחקרי BRAVE-AA) נמצא שמנת בריסיטיניב יומית (4 מ"ג) הביאה אצל כ-35% מהמטופלים עם אלופציה אראטה קשה לצמיחה של לפחות 80% משיער הקרקפת לאחר 36 שבועות – שיעור גבוה משמעותית לעומת פלצבו. גם הגבות והריסים צמחו מחדש בחלק גדול מהמשתתפים. יש לציין שהתגובה משתנה: חלק משיגים כיסוי כמעט מלא, ואחרים צמיחה חלקית.
    • תופעות לוואי: זו תרופה מדכאת חיסון, ולכן עלול להיות סיכון לזיהומים (הרפס זוסטר, דלקות בדרכי נשימה, שחפת רדומה), אקנה, עלייה קלה ברמות שומנים בדם וטרנסאמינזות בכבד. דורש מעקב רפואי צמוד. תופעות נוספות כוללות כאבי ראש ועלייה בסיכון לקרישי דם (נדיר).
    • התוויות: מיועד רק למקרי אלופציה אראטה בדרגה בינונית-קשה (למשל אובדן של למעלה מ-50% שיער הראש). אינו רלוונטי להתקרחות אנדרוגנית (גנטית) – שם מנגנון המחלה אחר.
    • זמינות: בישראל התרופה "אולומיאנט" (Olumiant) מאושרת להתוויה זו משנת 2022, אך הכיסוי הביטוחי מוגבל. היא אינה כלולה בסל הבריאות כרגע לטיפול באלופציה אראטה, ולכן נדרש אישור ועדת חריגים או מימון פרטי/ביטוחי. עלות עלולה להגיע לכ-5,000-8,000 ₪ לחודש במינון המקובל, ולכן לרוב רק מטופלים מועטים (עם ביטוח מתאים) מקבלים אותה.
11. טופסיטיניב (Tofacitinib) – טווח מחיר: אלפי ₪ בחודש (בדומה לבריסיטיניב).
    • מעכב JAK אחר (JAK1/3) המשמש כטיפול למחלות אוטואימוניות (דלקת מפרקים שגרונית, קוליטיס). בשנים האחרונות התגלה כיעיל גם עבור אלופציה אראטה.
    • יעילות: מחקרי case series הראו שכ-50% מהמטופלים עם קרחת אזורית נרחבת שקיבלו טופסיטיניב (5 מ"ג פעמיים ביום) חוו צמיחה משמעותית של שיער לאחר 4-6 חודשי טיפול. ישנן אף עדויות לצמיחה מחדש של גבות וריסים. אולם, בהיעדר אישור רשמי, הנתונים פחות מוסדרים. לעיתים משתמשים בו בילדים או מבוגרים צעירים עם אלופציה אראטה עמידה.
    • תופעות לוואי: בדומה לבריסיטיניב – דיכוי חיסוני מוביל לסיכון מוגבר לזיהומים (הרפס, זיהומים ויראליים), עלייה ברמת כולסטרול, פצעי אקנה, ונדיר – אירועי קרישה. קיים גם חשש תאורטי להגברת סיכון גידולים עם שימוש ארוך-טווח (נלמד ממחלות ראומטולוגיות).
    • סטטוס: התרופה עדיין לא מאושרת פורמלית לטיפול באלופציה אראטה (למרות שאושרה למצבים אחרים). רופאים רושמים אותה לעיתים ב"שימוש חמלה" עבור מטופלים קשים, לאחר הסכמה מדעת.
    • זמינות: משווקת בשם "קסלג'אנז" (Xeljanz) לדלקת מפרקים. לשימוש באלופציה אראטה – נדרש אישור פרטני. עלותה גבוהה מאוד, בדומה לבריסיטיניב. חלק מהמטופלים ממשיכים בו אם השיגו שיער, אך הפסקתו לרוב תוביל מחדש לנשירה תוך חודשים ספורים.
12. ריטלסיטיניב (Ritlecitinib) – טווח מחיר: טרם ידוע (תרופה חדשה, כנראה ברמת עלות דומה לשאר מעכבי JAK).
    • תרופה חדשה מקבוצת מעכבי JAK שפותחה במיוחד עבור אלופציה אראטה. אושרה ב-2023 על ידי ה-FDA (בשם המסחרי Litfulo) לטיפול באלופציה אראטה חמורה אצל מבוגרים ומתבגרים (מגיל 12). מנגנון פעולה: עיכוב סלקטיבי של JAK3 ו-TYK2, הפחתת התגובה החיסונית התוקפת את זקיקי השיער.
    • יעילות: בניסויים קליניים (ALLEGRO) נמצא שנטילת 50 מ"ג ריטלסיטיניב ליום הביאה לכ-30% מהמטופלים כיסוי שיער מעל 80% לאחר חצי שנת טיפול – תוצאה טובה משמעותית מול פלצבו. אצל חלק מהמטופלים נצפתה צמיחה כבר אחרי 8 שבועות. התרופה גם הראתה שיפור בצמיחת גבות וריסים באלו שחסרו.
    • תופעות לוואי: די דומה לפרופיל של טופסיטיניב/בריסיטיניב – זיהומים קלים בדרכי נשימה, עליית כולסטרול "רע" (LDL), אקנה ואנגינה (פצעונים), ולעיתים הפרעה קלה בספירת דם. נבדלת בכך שניתן גם לבני נוער (יש לעקוב אצלם אחר גדילה והתפתחות).
    • שימוש: נוטלים טבליה אחת ליום. הטיפול מיועד להמשך לפחות שנה ברוב המקרים כדי לבסס צמיחה, ולאחר מכן הרופא ישקול הפחתה.
    • זמינות: נכון ל-2025, Litfulo אושר בארה"ב ובאירופה. בישראל הוא עדיין בשלבי אישור רגולטורי. צפוי להיות יקר מאוד (תרופות JAK ידועות במחירים גבוהים). ברגע שייכנס, כנראה יוגש לסל הבריאות עבור חולי אלופציה אראטה קשה, אך עד אז – שימושו כאן מוגבל למחקרים או רכישה פרטית מיוחדת.
13. פרדניזון (Prednisone) – טווח מחיר: עשרות שקלים לחודש (תרופה זולה), לרוב בטיפול קצר טווח.
    • סטרואיד סיסטמי פומי (נלקח בכדורים) בעל השפעה מדכאת חיסון וחזקה נגד דלקת. בפרוטוקולים לטיפול באלופציה אראטה נרחבת משתמשים לעיתים במינון גבוה של פרדניזון לטווח קצר כדי לעודד "התנעה" של צמיחת שיער.
    • יעילות: טיפול "פולס" קצר (למשל 40-60 מ"ג פרדניזון ביום למשך 6-8 שבועות) עשוי לגרום להצמחה מחודשת משמעותית בשיער הקרקפת אצל חלק מהמטופלים עם Alopecia Areata, במיוחד אם התחיל בסמוך להתפרצות המחלה. אולם, ברגע שהסטרואידים מופסקים – השיפור לרוב לא מחזיק ללא טיפול אחר תומך. לכן פעמים רבות פרדניזון משמש כ"גשר" עד שתתחיל השפעת טיפול ייעודי כמו JAK inhibitors או אימונותרפיה אחרת.
    • תופעות לוואי: בטיפול קצר מועד – תאבון מוגבר, שינויי מצב רוח, קשיי שינה, עליית סוכר ולחץ דם. בשימוש ממושך – עלייה במשקל, פני ירח, חולשת שרירים, אוסטאופורוזיס, סוכרת, דיכוי יותרת הכליה ועוד. לכן משתדלים להגביל אותו בזמן.
    • שימוש קליני: לעיתים נותנים "מנה יורדת" (טייפר) של פרדניזון במסגרות של 3-4 חודשי טיפול לאלופציה אראטה מפושטת, או כ"טיפול דופק" במינון גבוה מאוד פעם בחודש. ההחלטה תלויה במצב החולה ורופא העור.
    • זמינות: תרופת מרשם נפוצה מאוד. טבליות זולות (5 מ"ג). כלולות בסל. מכיוון שההתוויות הרשמיות שלה אינן כוללות נשירת שיער, זהו שימוש off-label. יש לנקוט בזהירות רבה ולהיות במעקב רפואי גם בטיפול קצר.
14. ציקלוספורין (Cyclosporine) – טווח מחיר: ~300-600 ₪ לחודש (תלוי מינון ומשקל; לעיתים מכוסה ביטוחית במחלות קשות).
    • תרופה אימונוסופרסיבית ותיקה, המשמשת בהשתלות למניעת דחייה ובמחלות אוטואימוניות. פועלת על ידי עיכוב תאי T במערכת החיסון. במינונים נמוכים-בינוניים נעשה בה שימוש off-label לנשירת שיער מצלקתית (כגון lichen planopilaris) ולעיתים גם לאלופציה אראטה עמידה.
    • יעילות: ישנם דיווחים כי טיפול ציקלוספורין (למשל 100-200 מ"ג ליום) במשך 3-6 חודשים יכול לעצור תהליכי דלקת הפוגעים בזקיקי השיער. לדוגמה, בליכן פלאנופילאריס – כ-60% מהמטופלים חוו ייצוב המחלה (הפסקת אובדן שיער) והפחתת אדמומיות/כאב בקרקפת תחת טיפול זה. באלופציה אראטה מפושטת – חלק מהחולים צימחו שיער מחדש, אך לרוב ההצלחה חלקית ולא מתמשכת ללא טיפולים משלימים.
    • תופעות לוואי: רבות ומשמעותיות. כולל עליית לחץ דם, פגיעה כלייתית (נפרוטוקסיות), גדילת יתר של חניכיים, שיעור יתר בגוף (אירוניה – ציקלוספורין ידועה כגורמת היפרטריכוזיס מפושט), רעד בידיים, זיהומים עקב דיכוי חיסוני. דורש ניטור דם לתפקודי כליות וכבד.
    • התוויות: בדרך כלל שמור למקרים חמורים של התקרחות מצלקת (כמו זאבת דיסקואידית של הקרקפת) או אלופציה אראטה טוטאלית שלא הגיבה לטיפולים אחרים. זהו "תותח כבד" בגלל תופעות הלוואי, ולכן משמש כשיתר הטיפולים כשלו.
    • זמינות: תרופת מרשם (קפסולות Neoral, Sandimmune). מחוץ לסל עבור אינדיקציה של נשירת שיער, אך ייתכן כיסוי אם מוגדר כמחלה אוטואימונית קשה. יש צורך במעקב רופא עור/רופא כליה צמוד.
15. הידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine) – טווח מחיר: ~80-150 ₪ לחודש.
    • תרופה אנטי-מלריתית ואימונומודולטורית (Plaquenil) המשמשת במחלות כמו זאבת (SLE) וראומטואיד ארתריטיס. ברפואת עור משתמשים בה off-label לטיפול במצבי התקרחות מצלקתית דלקתיים כגון lichen planopilaris ו-FFA (frontal fibrosing alopecia). מנגנון: מייצב ליזוזומים בתאי דלקת ומפחית שחרור ציטוקינים.
    • יעילות: במחלות כמו LPP/FFA, הידרוקסיכלורוקווין (200 מ"ג × 2 ביום) הראה במחקרים ירידה משמעותית בדלקת סביב זקיקי השיער, הפחתת צריבה/גרד ועצירת ההתקדמות של איבוד השיער בכ-50-70% מהחולות תוך 6-12 חודשים. לעיתים אף נצפה צמחוּת שערות קטנות באזורי גבול הנגע. הוא פחות יעיל באלופציות צלקתיות אגרסיביות מאוד, אך לרוב נותן יציבות מסוימת.
    • תופעות לוואי: לרוב נסבל היטב. עלול לגרום להפרעות עיכול קלות (בחילות), כאבי ראש או פריחה. בשימוש ממושך (שנים) עלול לפגוע ברשתית העין – לכן נדרשת בדיקת עיניים תקופתית (אחת לשנה-שנתיים) כדי לשלול רטינופתיה טוקסית.
    • שימוש: יש לקחת עם אוכל להפחתת תופעות במערכת העיכול. בהשגת שיפור, לעיתים הרופא יוריד מינון לתחזוק (200 מ"ג ליום).
    • זמינות: תרופת מרשם, כלולה בסל הבריאות (למשל עבור לופוס). לשימוש בהתקרחות מצלקתית – זהו שימוש off-label אך מקובל. מחיר תרופה גנרית נמוך, ולעיתים קרובות החולה מקבל מרשם ממוחזר (אם יש אינדיקציה ראומטית או דרמטולוגית מוכרת).
16. איזוטרטינואין (Isotretinoin) – טווח מחיר: ~150-300 ₪ לחודש (תלוי מינון, גנרי).
    • רטינואיד פומי (Accutane, Roaccutane) הידוע כטיפול באקנה קשה. בשיער, הוא משמש באופן לא רשמי במינונים נמוכים לטיפול בהתקרחות מצלקתית מסוימת (כמו דיסטרואיד פוליקוליטיס או frontal fibrosing alopecia), בשל השפעתו על בלוטות חלב והדלקת.
    • היגיון טיפול: איזוטרטינואין מפחית פעילות בלוטות חלב וייצור חֵלֶב, מה שעשוי להקטין את הסביבה המעודדת דלקת סביב זקיקים במצבים כמו FFA. בנוסף, יש לו אפקט אנטי-דלקתי ישיר במינון נמוך.
    • יעילות: בדיווחים קליניים על נשים עם FFA, מינון של 10-20 מ"ג ביום הביא ב-40% מהמקרים לעצירת התקדמות נסיגת קו השיער ומיתון האדמומיות/דלקת סביב זקיקים תוך 6 חודשים. הוא לא מצמיח שיער שאבד, אך עשוי למנוע אובדן נוסף. במקרים של folliculitis decalvans (דלקת זקיקים צלקתית), מינונים בינוניים של איזוטרטינואין יכולים להרגיע את ההתפרצויות ולשמור על נסיגה.
    • תופעות לוואי: יובש ניכר בעור, בשפתיים ובעיניים (תופעה אוניברסלית); עלייה ברמות כולסטרול וטריגליצרידים; פוטוסנסטיביות (רגישות לשמש); ולעיתים כאבי מפרקים. מינון נמוך מפחית את עוצמת התופעות, אך הן עדיין קיימות במידה קלה. מסוכן בהריון – גורם למומים בעובר, ולכן חובה באמצעי מניעה קפדניים במהלך הטיפול ועד חודש לאחריו.
    • זמינות: תרופת מרשם (כדורי 10/20/40 מ"ג). בארץ משווקת כ"רואקוטן" ו"אקנה-טן" ועוד. כלולה בסל לאקנה, אך לשימוש בהתקרחות מצלקתית נדרשת הצדקה מיוחדת של רופא עור. לעיתים משלבים איזוטרטינואין עם טיפולים אחרים (כמו סטרואידים טופיקליים) למקסום תוצאה.
17. דוקסיציקלין (Doxycycline) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לחודש (תרופה גנרית זולה).
    • אנטיביוטיקה טטרציקלינית בעלת אפקט אנטי-דלקתי בולט. משמשת off-label לטיפול במצבי נשירת שיער מצלקתית דלקתיים (כגון פרונטל פיברוזינג אלופסיה, Folliculitis decalvans) בזכות עיכוב אנזימים מפרקי-רקמה (MMPs) ותאי דלקת.
    • יעילות: דוקסיציקלין במינון נמוך (40-100 מ"ג ביום) לאורך 6-12 חודשים יכול להפחית מאד את הדלקת סביב זקיקים. למשל, במחקר קטן על FFA, טיפול 100 מ"ג ליום הביא להפוגה ב- ~60% מהמטופלות (הפסקת אובדן השיער הקדמי וירידה בסימני הדלקת). ב-Folliculitis decalvans (הגורם לאזורים מצולקים מוגלתיים) – דוקסיציקלין לרוב הוא קו ראשון ומביא לרגיעה ושימור השיער הקיים אצל רוב החולים.
    • שימוש: לעיתים מתחילים במינון מלא (100 מ"ג ×2 ביום) וכשעוברים להפוגה מורידים ל-100 מ"ג ×1. יש להמתין לשיפור (3-4 חוד') ואז להמשיך עוד לפחות חצי שנה כדי לייצב.
    • תופעות לוואי: צרבת ורגישות בוושט (יש ליטול עם כוס מים ולשבת/לעמוד חצי שעה אחרי), רגישות לשמש (פוטוסנסטיביות – יש להימרח ולהימנע מחשיפה מוגזמת), ולעיתים שינוי קל בחיידקי המעיים (עלול לגרום לשלשול קל). באופן כללי נסבל היטב כתכשיר ארוך טווח במינון נמוך.
    • זמינות: תרופת מרשם נפוצה (לטיפול באקנה, סינוסיטיס וכד'). כלולה בסל. רופאי עור משתמשים בה רבות כטיפול אנטי-דלקתי זול ובטוח יחסית לנשירת שיער מצלקתית, פעמים רבות בשילוב תמיסת סטרואיד לקרקפת.
18. השתלת שיער FUT (שיטת Strip) – טווח מחיר: ~10,000-25,000 ₪ (תלוי בכמות הגרפטים ומרפאה).
    • ניתוח רצועה (Follicular Unit Transplantation): בשיטה זו כירורג קוצר רצועת עור שעירה מאזור תורם (לרוב העורף), ותחת מיקרוסקופ צוות הטכנאים מחלק את הרצועה ליחידות זקיקיות בודדות להשתלה. את אזור הקצירה תופרים והשיער סביב מסתיר צלקת פסית ארוכה.
    • יתרונות: מאפשר בבת אחת קציר של אלפי זקיקים (3,000-6,000 שערות) במהירות יחסית. שיעור השרידות של הזקיקים גבוה מאוד כי הם כמעט ולא נפגעים בתהליך החלוקה המיקרוסקופי. לרוב FUT מתאים במיוחד כשנדרשת כמות גדולה מאוד בהשתלה אחת.
    • חסרונות: הותרת צלקת לינארית לאורך העורף. אם המטופל שומר על שיער ארוך באזור, הצלקת אינה נראית, אך אם יגלח את ראשו תהיה פס דקיקה ניכרת. ההחלמה כוללת לעיתים יותר כאב באזור התורם בשל המתיחה לאחר התפירה.
    • תוצאות וציפיות: שיעור קליטת הזקיקים המושתלים הוא 90%+ בשיטות המודרניות. כ-3-4 חודשים לאחר ההשתלה מתחילים לראות שיערות צומחות, ובתוך 9-12 חודשים מושגת התוצאה הסופית – שיער הגדל באופן טבעי באזורים שהיו קרחים.
    • זמינות בישראל: מבוצע ע"י כמה מנתחים בארץ (פחות נפוץ מ-FUE כיום). מחירי השתלות שיער בישראל גבוהים יחסית – טווח של 12,000 עד 30,000 ₪ תלוי גודל האזור ומוניטין הרופא. ישנם מטופלים שבוחרים לעבור FUT במרכזים בחו"ל (כגון בטורקיה) בעלות נמוכה משמעותית, אך יש לשקול את איכות התוצאה.
19. השתלת שיער FUE (Follicular Unit Extraction) – טווח מחיר: ~12,000-30,000 ₪ (לרוב בישראל; בחו"ל לעיתים זול יותר).
    • שיטת השתלה זעיר-כירורגית מודרנית שבה מוציאים זקיקי שיער בודדים ישירות מהאזור התורם באמצעות מחט חלולה זעירה (בקוטר ~0. 8 מ"מ) – ללא חיתוך רצועה. כל זקיק (או קבוצת 2-3 שערות) נשלף בנפרד ומשתל בנפרד באזור הקרח.
    • יתרונות: אין צלקת פס, אלא רק נקודות צלקת קטנות ופזורות שקשה מאוד להבחין בהן, כך שניתן לגלח את הראש בעתיד ללא צלקת בולטת. זמן ההחלמה באזור התורם מהיר יותר ופחות כואב (רק נקבים קטנטנים).
    • חסרונות: התהליך איטי יותר – דורש עקירה של אלפי יחידות אחת-אחת. אורך הניתוח 6-10 שעות ואף יותר, ולפעמים מפצלים למספר ימים. מוגבל בצפיפות – קשה לקחת יותר מ-4,000-5,000 זקיקים בהליך אחד, כדי לא לדלל מדי את האזור התורם.
    • תוצאות: אם נעשה בידיים מיומנות – התוצאות מצוינות וטבעיות. הרופא יכול לבחור כל זקיק (למשל שערות דקיקות לקו קדמי, ושערות עבות ליצירת נפח) ולהשתיל בכיוון וזווית מתאימים לקבלת מראה שיער טבעי.
    • עלות והיקף: בישראל ההשתלות בגישה זו יקרות – החל מכ-12-15 אלף ₪ להשתלה קטנה, ועד 25-30 אלף להשתלה רחבה. המחיר נגזר ממספר השתלים הנשלפים. מטופלים רבים בוחרים לבצע FUE בטורקיה בעלות נמוכה יותר (2,000-5,000 דולר) אך יש להקפיד לבחור מרפאה אמינה.
    • שיקולים: FUE מתאים במיוחד למי שנוהג לספר קצר או מעוניין להימנע מצלקת. כמו כן, אפשר לחזור על הפעולה מספר פעמים אם יש מספיק שיער תורם – כל פעם לקחת מאזור אחר או בין הצלקות הזעירות של הפעם הקודמת.
20. השתלת שיער DHI (Direct Hair Implantation) – טווח מחיר: דומה ל-FUE, לעיתים 10%-20% יקר יותר (משווק כשיטה "מתקדמת").
    • וריאציה של שיטת FUE: השוני העיקרי הוא באופן ההשתלה – משתמשים במזרקי שתל (Choi Implanter Pen) שבהם טוענים כל זקיק שנשלף ומיד משתילים אותו ישירות לקרקפת ללא יצירת חורים מראש. כלומר, אותה מחט משמשת לפתיחת תעלה בעור ולהחדרת השתל בתנועה אחת.
    • יתרונות נטענים: צמצום הזמן שהזקיק מבלה מחוץ לגוף (כי משתילים מיד) – אמור לשפר את חיוניותו. שליטה טובה יותר בזווית וכיוון השערה המושתלת, במיוחד באזורי קו שיער צפופים. בנוסף, טוענים שיש טראומה מינימלית לקרקפת ופחות דימום.
    • יעילות ותוצאה: מחקרים הראו שההישרדות של השתלים בשיטת DHI דומה מאוד ל-FUE רגיל (בסביבות 90% ומעלה). חלק מהרופאים סבורים ששיטה זו בעיקר מאפשרת השתלה צפופה יותר – ניתן למקם שתלים קרוב זה לזה בלי להזיק לרקמה, מה שמשפר אסתטית באזורים כמו קו השיער הקדמי.
    • חסרונות: הפרוצדורה דורשת מיומנות גבוהה וכלי עבודה מיוחדים (עטי צ'וי), לכן לא כל צוות יודע לבצעה היטב. היא איטית – צריך לטעון ולהשתיל כל זקיק בנפרד מיידית. עלות הציוד והמיומנות משתקפת במחיר – מרפאות רבות גובות יותר על "השתלה בשיטת DHI".
    • שימוש: מתאימה במיוחד להשתלות של קו שיער, גבות או מילוי איזורים קטנים ועדינים. מרפאות שיער מפרסמות אותה כטכנולוגיה מתקדמת, אך בפועל מדובר בטכניקה ידנית – תלויה בניסיון המנתח.
    • זמינות: בישראל יש מספר קליניקות המציעות DHI. יש לוודא כי אכן הצוות מיומן בשיטה זו, שכן בשוק השתלות השיער יש לא מעט "מיתוג" שיווקי. העלות, כאמור, דומה ל-FUE אך ייתכן שתהיה תוספת מחיר לשיטה.
21. השתלת שיער רובוטית (Robotic Hair Transplant – ARTAS) – טווח מחיר: ~20,000-35,000 ₪ (יקרה במעט משיטות ידניות, עקב עלות המכשור).
    • שימוש ברובוט ממוחשב (מערכת ARTAS) לביצוע שלב חילוץ הזקיקים בשיטת FUE. הרובוט מזהה את זקיקי השיער באזור התורם באמצעות מצלמות ותוכנה, ומבצע את הניקוב והשליפה באופן אוטומטי, בפיקוח הרופא. לאחר מכן, שלב השתלת הזקיקים עדיין נעשה ידנית (או עם עטי DHI).
    • יתרונות: הרובוט פועל בדיוק רב ועקביות – מפחית סיכון לנזק לזקיק בעת החילוץ. מהירות העבודה עשויה להיות גבוהה יותר, והרובוט לא "מתעייף" כך שיכול לשמור על קצב אחיד גם בכמויות גדולות. בנוסף, התוכנה דואגת לפזר את לקיחת הזקיקים באזור התורם בצורה אופטימלית כדי למנוע דילול מורגש.
    • חסרונות: המערכת יקרה לתפעול, ולכן מעט מרפאות מחזיקות בה. כמו כן, היא מגושמת באיזורים מסוימים – למשל בקצוות אזור העורף או באזורים עם זווית צמיחה שטוחה מאוד של השיער ייתכן שהרובוט יתקשה וידרוש עזרה ידנית. בנוסף, יש הטוענים שהתהליך הרובוטי מותיר נקודות צלקת מעט גדולות יותר בהשוואה למומחה FUE אנושי מיומן (הבדל מזערי).
    • תוצאות: מחקרים השוו השתלת FUE ידנית לעומת רובוטית ומצאו שיעורי צמיחה דומים. למשל, מחקר מצא 90% צמיחת שיער ברובוטית ו-92% בידנית – הבדל לא משמעותי סטטיסטית. שביעות רצון המטופלים גבוהה בשני המקרים.
    • זמינות בארץ: מוגבלת. ישנן מרפאות בודדות (אם בכלל) עם ARTAS בישראל. יותר נפוץ בארה"ב ואירופה. מטופל הרוצה בכך עשוי להצטרך לנסוע לחו"ל או לוודא שהמרפאה שבחר מצוידת במערכת. יש לקחת בחשבון את העלות – לעיתים כרוכה בתוספת תשלום ניכרת.
22. השתלת שיער סינתטית (השתלת סיבי שיער מלאכותיים) – טווח מחיר: ~8,000-20,000 ₪ (בהתאם למספר הסיבים; לרוב זול מהשתלת שיער טבעי).
    • פרוצדורה קוסמטית שבה מושתלים סיבים מלאכותיים דמויי-שיער ישירות בקרקפת. משתמשים בסיבי ניילון/פוליאמיד מיוחדים בצבע ואורך תואם לשיער המטופל. הסיבים מוחדרים אחד-אחד לעור הקרקפת באמצעות מחט חלולה, והם מעוגנים בשכבת הדרמיס. מותגים מוכרים לתהליך: Biofibre, Nido וכד'.
    • יתרונות: מעניק תוצאה מיידית – מילוי האזור הדליל בשיער "חדש" שאינו תלוי באזור תורם. מתאים למי שאין לו אזורי תורם (לדוגמה, קרחות נרחבות מאוד או צלקות) או למי שמחפש פתרון מהיר לאירוע. אין צורך בניתוח רחב או הרדמה עמוקה – התהליך מהיר ופחות פולשני (מבצעים בהרדמה מקומית).
    • חסרונות: אינו שיער חי! הסיבים אינם צומחים, ולכן שומרים תמיד על אותו אורך (נחתכים לפי האורך המבוקש). הקרקפת עלולה להגיב בדלקת או דחייה של הסיבים – שכיח לראות אדמומיות, פצעונים או זיהומים סביבם. עם הזמן חלק מהסיבים נושרים וצריך למלא מחדש (Maintenance). התוצאה לרוב פחות טבעית למגע (אם כי נראית חזותית די טוב מרחוק).
    • תוצאות ותחזוקה: מיד לאחר ההשתלה יש ראש מלא יותר. אבל, מדי שנה צפויה נשירה של 10%-20% מהסיבים, ויש צורך בפגישות השתלה חוזרות להחלפתם. כמו כן, יש להקפיד על היגיינת קרקפת למניעת זיהומים פטרייתיים או חיידקיים סביב הסיבים.
    • זמינות: הליך מאושר באירופה ובמדינות אחרות, אך לא אושר על ידי ה-FDA (עקב בעיות זיהום ודחייה). בישראל קיימים מספר רופאים/קליניקות המבצעים זאת שנים רבות. חשוב לוודא שימוש בסיבים המאושרים לתקן האירופאי CE. עלות כל סיב כמה שקלים בודדים, ובהשתלה טיפוסית שמים 1,000-3,000 סיבים – כך שחישוב המחיר נע סביב האמור לעיל.
23. ניתוח הקטנת קרקפת (Scalp Reduction) – טווח מחיר: ~15,000-30,000 ₪ (נדיר ומותאם אישית).
    • הליך כירורגי בו מסירים חלק מרקמת הקרקפת הקירחת ומקרבים את אזורי הקרקפת בעלי השיער כדי לכסות את האזור. כלומר, "מקטינים" את שטח הקרחת פיזית על ידי כריתת עור ללא שיער ותפירת העור עם השיער יחד. בעבר היה טיפול שכיח לקרחת בקודקוד לפני עידן השתלות השיער המודרניות.
    • למי מתאים: גברים עם קרחת קטנה יחסית בפדחת (עד ~10 ס"מ קוטר) ושיער צפוף מסביב. בניתוח טיפוסי בצורת אליפסה, ניתן להסיר 4-5 ס"מ רוחב של קרחת, והעור השעיר נמתח למרכז. לפעמים חזרו על הניתוח מספר פעמים להקטנה הדרגתית.
    • יתרונות: מקטין באופן מיידי את שטח הקרחת – נשאר פחות אזור קרח להתמודדות. עבור חלק מהמטופלים זו הייתה הדרך לקבל "כיסוי" במרכז הקודקוד עוד לפני שהשתלות יחידות השיער היו מפותחות.
    • חסרונות: פולשני מאוד. מותיר צלקות על הקרקפת (בדרך כלל בצורת Y או Ψ כתלות בטכניקה). הצלקת יכולה להיחשף אם השיער סביב מדלל בהמשך. גם מוגבל בגודל – לא ניתן להסיר שטח גדול מדי מבלי למתוח יתר על המידה (מה שעלול לגרום כאבים או קריעת תפרים).
    • סיבוכים: מתיחה חזקה של הקרקפת עלולה לגרום לכאבים כרוניים או לחוסר תחושה באזור. במקרים מסוימים, דווקא המתח גרם לדילול שיער מסביב בשל "תסמונת מתיחה" – שיער שנחלש בקו התפר. כמו כן, הסרה אגרסיבית מדי עלולה לגרום לשינוי בכיוון צמיחת השיער או בקו השיער הטבעי.
    • שימוש כיום: נדיר מאוד. אפשרי אולי במצבים של צלקות גדולות (למשל כווייה בקרקפת) שרוצים להסיר ולהדק את העור עם השיער. ברוב מקרי ההתקרחות הטבעית, השתלות השיער החליפו כמעט לחלוטין את הצורך בהקטנת קרקפת.
24. הרחבת רקמות הקרקפת (Tissue Expansion) – טווח מחיר: ~30,000-50,000 ₪ (שני שלבים ניתוחיים).
    • טכניקה כירורגית מורכבת לתיקון קרחות גדולות או אזורי קרקפת מצולקים. בשלב ראשון משתילים מותחנים (בלוני סיליקון) מתחת לעור עם השיער בצדדי הקרחת וממלאים אותם בהדרגה בתמיסת מלח במשך שבועות, כך שהם מותחים את הקרקפת הבריאה ומגדילים את שטחה. בשלב שני מסירים את הבלונים וכורתים את האזור הקרח, ומותחים את עודף העור המלא שיער לכסות אותו.
    • שימושים: בעיקר במקרים של אובדן שיער עקב כוויות או טראומה, כשצריך לשחזר אזור קרח גדול באמצעות עור מקומי בעל שיער. לעיתים גם בהתקרחות תורשתית קיצונית – אך נדיר כי מדובר בהליך כבד. למשל, בטיפול בקרחת במפרצים ובקדקוד יחד, אפשר למקם מותחן בכל צד ראש.
    • יתרונות: מאפשר לכסות שטחים גדולים מאוד בשיער אמיתי שלך, בתוך פרק זמן קצר יחסית, בלי תלות בתרומות שיער ממישהו אחר. זהו בעצם "גידול" של קרקפת שעירה נוספת.
    • חסרונות: כרוך בשני ניתוחים גדולים, עם תקופת ביניים שבה המטופל מסתובב עם בליטות מתחת לקרקפת הנראות לעין (הבלונים הנמתחים גורמים למראה ראש תפוח או מוזר). לעיתים העור המורחב נהיה דק ומתוח מדי. פעולה זו מותירה צלקות ניכרות בקו החיבור.
    • תוצאות: במקרים מוצלחים, ניתן לסלק 50%-80% משטח הקרחת. השיער הנותר מכסה את רוב הראש. עם זאת, קווצות השיער עלולות לצמוח בכיוונים לא טבעיים לאורך הצלקת המחברת, וייתכן צורך בתיקוני השתלה קטנים להשלמות.
    • סיכונים: זיהום של המותחן, קריעה או דליפה שלו לפני הזמן, נמק או הספקת דם לקויה בעור המתוח. בגלל סיבוכים אלו והמורכבות, כיום מבצעים הרחבת רקמות רק כשהכרחי (לרוב בבעיות רפואיות/קוסמטיות אחרי תאונות).
25. השתלת שיער מגוף (Body Hair Transplant – BHT) – טווח מחיר: לרוב חלק מתמחור FUE, עשוי להיות יקר יותר בשל קושי הפרוצדורה.
    • טכניקה שבה משתמשים בשיער מאזורים אחרים בגוף כ"מקור תורם" להשתלה בראש. נפוץ במיוחד שימוש בשיער זקן (זקיקי זקן תחתון חזקים) להשתלת צפיפות נוספת בקרקפת, וכן שיער חזה או אחרים כמוצא אחרון. מבוצע בשיטת FUE – חילוץ זקיקים בודדים מהגוף והשתלתם בקרקפת.
    • למה זה נחוץ: לגברים עם התקרחות נרחבת מאוד ויש להם מעט שיער תורם בעורף, או במקרי תיקון כשאזל מאגר הקרקפת. שיער הזקן עבה ויכול לשפר צפיפות בכתר למשל, בעוד ששיער גוף (חזה/גפיים) דק יותר ומשמש למילוי עדין.
    • אתגרים: שיער גוף שונה בתכונותיו – מחזור צמיחה קצר יותר (נטייה להשיר מהר יותר) ולעיתים מרקם מתולתל או קוטר שונה. שיערות זקן למשל לרוב עבות וקצרות יותר משיער ראש. כמו כן, זקיקים בגוף גדלים בקבוצות יחידניות (1 שערה כל זקיק), אז קשה להשיג נפח כמו משיער ראש (שבו יש 2-3 שיערות ביחידה).
    • שיעור הישרדות: עם טכניקה נכונה, זקיקי גוף נקלטים טוב בקרקפת (80%+). אולם הצמיחה הסופית יכולה לקחת יותר זמן – לעתים 12-18 חודשים. וייתכן שחלקם לא יגדלו ארוך כמו שיער ראש (עלולים להישאר באורך מוגבל).
    • תופעות לוואי: צלקות זעירות באזורי התרומה (למשל, ניתן להיוותר עם "נקודות" קטנות בזקן – לרוב בלתי מורגש). כאב או זיהום מקומי אפשריים כרגיל.
    • שימוש משולב: ברוב המקרים, BHT הוא משלים – משתמשים תחילה במקסימום משיער הקרקפת, ואז מוסיפים עוד 1,000-2,000 שערות מזקן כדי להגיע לצפיפות גבוהה יותר.
    • עלות: לרוב נגבית לפי כמות שתלים כללית, אך חלק מהרופאים עשויים לגבות יותר על BHT בשל המורכבות (שיער גוף דורש מיומנות ותשומת לב שונה). מטופלים מתקדמים לעתים פונים למומחים בינלאומיים ב-BHT (בהודו, טורקיה וכד') לפתרון מקרים קשים.
26. טיפול PRP בקרקפת (Platelet-Rich Plasma) – טווח מחיר: ~ 1,800 – 300 ₪ לטיפול בודד בישראל (נהוג בסדרה של 3+).
    • הזרקה של פלזמה עשירת טסיות דם לקרקפת. התהליך: לוקחים דם מהמטופל, מרכזים אותו בצנטריפוגה ומבודדים את השכבה העשירה בטסיות וגורמי גדילה, ואז מזריקים אותה באינקציות מרובות לאזורי הדלילות. הרעיון הוא שגורמי הגדילה (כמו PDGF, TGF, VEGF וכו') מעודדים את פעילות זקיקי השיער ואת זרימת הדם המקומית.
    • יעילות: מחקרים הראו ש-PRP יכול לשפר את צפיפות השיער וקוטר השערה במקרים של התקרחות אנדרוגנית. למשל, מטא-אנליזה מצאה שבקבוצות שקיבלו PRP הייתה עלייה משמעותית בספירת השיער בהשוואה לקבוצות ביקורת. מטופלים רבים מדווחים על האטת הנשירה ותשעול צמיחת שיער עדין חדש לאחר 3-4 טיפולים. PRP נמצא יעיל גם לטיפול משלים אחרי השתלת שיער (מסייע לריפוי ולעידוד הקליטה).
    • פרוטוקול: לרוב נותנים סדרה ראשונית של כ-3 טיפולים בהפרש חודש, ולאחר מכן טיפולי תחזוקה אחת ל-6-12 חודשים לפי הצורך. כל טיפול אורך ~30 דקות. השיפור מורגש בדרך כלל כחודש-חודשיים אחרי ההזרקה השנייה או השלישית.
    • תופעות לוואי: מאחר ומדובר בחומר מהגוף עצמו – כמעט ואין תגובות אלרגיות. יתכנו כאב קל במקום ההזרקות ביום הטיפול, ולעיתים נפיחות/חבורה קלה שחולפת. סיכון לזיהום מזערי (שומרים על סטריליות). אין זמן החלמה – ניתן לחזור מיד לשגרה.
    • זמינות ומחיר: זהו טיפול אסתטי שאינו ממומן ציבורית. מחיר טיפול יחיד במרפאה פרטית נע בין1,800 –  300 ₪, כאשר חבילה של 3 טיפולים מוצעת לרוב בהנחה (למשל ~2, 400-3, 500 ₪). חלק מהמרפאות מציעות גם גרסאות משודרגות כמו PRP + תאי גזע או תוספת ויטמינים, בעלויות גבוהות יותר.
27. טיפול PRF (Platelet-Rich Fibrin) – טווח מחיר: ~1,000-  500 ₪ לטיפול (בארץ מוצע בחלק מהמכונים כחלופה ל-PRP).
    • גרסה מתקדמת של PRP, בה מפיקים מהדם גם רשת פיברין עשירה בטסיות. ללא חומר נוגד קרישה – נוצר קריש פיברין עדין שמכיל טסיות ולויקוציטים, המשמש כמין "ג'ל" שמוזרק לקרקפת. הוא משחרר גורמי גדילה באופן ממושך (במשך ימים) במקום דקות כמו PRP רגיל.
    • יתרונות תאורטיים: PRF משמר את הטסיות בריכוז גבוה יותר ומאפשר שחרור איטי יותר של גורמי הגדילה, מה שעשוי להגביר את ההשפעה הביולוגית על זקיקי השיער. כמו כן, מכיל גם תאי דם לבנים שמפרישים ציטוקינים מועילים.
    • תוצאות: עדיין אין מחקרים רחבי היקף, אך דיווחים ראשוניים מצביעים על כך ש-PRF מצליח בדומה ואולי יותר מ-PRP בהמרצת צמיחת שיער. מטופלים שקיבלו PRF ציינו במקרים רבים שיפור בעובי השיער ונשירה מופחתת כבר לאחר טיפול-שניים.
    • הליך: דומה מאוד ל-PRP – דם נלקח, צנטריפוגה איטית יותר (ללא נוגדי קרישה), נוצרת שכבת פיברין ספוגת פלזמה וטסיות, ומזריקים אותה מיד. תהליך ההזרקה עצמו מעט סמיך יותר בשל הג'ל הפיבריני.
    • תופעות לוואי: כנ"ל PRP – מינימליות. ייתכן נפיחות מעט גדולה יותר בשל נפח הג'ל, אך זה נספג תוך יום-יומיים.
    • זמינות: טיפול יחסית חדש בישראל. מספר מרפאות שיווקו אותו כ-"iPRF" או "PRF משופר". העלות מעט גבוהה מ-PRP בשל ציוד וחומר מתכלה ייעודי. ייתכן שישולב עם PRP רגיל באותו טיפול (חלק פלזמה נוזלית וחלק ג'ל).
28. מזותרפיה לשיער – טווח מחיר: ~400-800 ₪ לטיפול (וכ-3,000-5,000 ₪ לסדרה).
    • שיטת טיפול שבה מוזרק לשכבת הדרמיס בקרקפת "קוקטייל" של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, תרופות ואפילו צמחי מרפא במיקרו-מזרקים. הרכב החומרים משתנה בין הקליניקות – למשל ויטמיני B, אבץ, ביוטין, חומצה היאלורונית, תמציות כמו דקל ננסי או מינוקסידיל מדולל. הרעיון: לספק ישירות לזקיקי השיער רכיבי תזונה וגורמי צמיחה לשיפור תפקודם.
    • יעילות: נחשבת טיפול משלים – הראיות המדעיות מוגבלות. מחקר קטן אחד הראה שיפור קל בספירת שיער אצל מטופלים שקיבלו מזותרפיה עם מינוקסידיל לעומת מינוקסידיל לבד. דיווחי מטופלים מגוונים: חלק רואים עצירה של הנשירה ושיער "חיוני" יותר, אחרים לא מבחינים בשינוי משמעותי. חשוב לציין שהצלחת המזותרפיה תלויה בהרכב החומר ואיכות הביצוע – תחום לא מוסדר מאוד.
    • פרוצדורה: מבצעים כ-8-10 מפגשים, פעם בשבוע-שבועיים. בכל מפגש מזריקים עשרות דקירות עדינות (10-4 מ"מ עומק) באזור הקרקפת הדלילה. לעיתים משתמשים באקדח הזרקה אוטומטי לזירוז וחלוקה שווה.
    • תופעות לוואי: כאב קל או צריבה מקומית בעת ההזרקה. אחר כך תיתכן אדמומיות ונפיחות קלה בקרקפת למספר שעות. במקרים נדירים – תגובה אלרגית לאחד המרכיבים או זיהום אם לא נשמרה סטריליות.
    • שילוב טיפולים: מזותרפיה לרוב משולבת עם טיפולים אחרים (מינוקסידיל, דיאטה, תוספים). יש המשתמשים בה גם לאחר השתלת שיער כדי להזין ולעודד את הזקיקים החדשים.
    • עלות: אינה זולה בהתחשב בצורך בסדרה. בישראל סדרה מלאה יכולה להגיע ~4,000 ש"ח. יש מרפאות בקופונים וכד' שמציעות במחיר מוזל, אך חשוב לוודא שהמקום מפוקח רפואית. מזותרפיה נחשבת בטוחה יחסית אך התועלת משתנה – יש לקחת זאת בחשבון מול העלות.
29. מיקרו-נידלינג (Microneedling) בקרקפת – טווח מחיר: ~300-600 ₪ לטיפול קליניקה; ~100-300 ₪ לרולר/מכשיר ביתי.
    • שיטת טיפול פיזית המעודדת צמיחת שיער ע"י יצירת נקבים זעירים בעור הקרקפת עם מחטים דקות (0. 5-1. 5 מ"מ). הפציעות המיקרוסקופיות מפעילות את מנגנוני הריפוי הטבעיים – מגבירות זרימת דם, משחררות גורמי גדילה (כמו FGF, VEGF) ואולי מעוררות תאי גזע בזקיקי השיער הרדומים. כמו כן, מיקרונידלינג משפר חדירות העור – למשל לספיגה טובה יותר של תמיסת מינוקסידיל.
    • יעילות: מחקר מפורסם מצא ששילוב של דרמו-רולר + מינוקסידיל היה יעיל בהרבה ממינוקסידיל לבד: 82% מהמטופלים בקבוצת המיקרונידלינג דיווחו על שיפור של מעל 50% בצמיחה, לעומת רק 4. 5% ללא מיקרונידלינג! גם מדידות אובייקטיביות הראו עלייה גדולה יותר בספירת השיער כאשר נוספו מחטים. מטופלים רבים מספרים על "פריצת דרך" לאחר הוספת דרמו-רולר לשגרה – עצירה של הנשירה ושיער חדש נובט (תחילה פלומתי ואז מתחזק).
    • יישום: ניתן לבצע במרפאה (למשל עם דרמה-פן חשמלי) אחת לחודש-חודשיים, או בבית בעזרת דרמו-רולר ידני 1 מ"מ פעם בשבוע/שבועיים. בזמן הטיפול במרפאה לעיתים מחדירים גם חומרים מועילים (מזותרפיה או מינוקסידיל). בבית – נוהגים לגלגל הרולר 10-15 דקות על האזורים הדלילים עד אודם מתון, ולאחר מכן למרוח מינוקסידיל/סרום.
    • תופעות לוואי: אדמומיות וקצת צריבה לכ-24 שעות. לעיתים זעירות נקודות דם עלולות להופיע – זה תקין אם קורה. יש לחטא את המכשיר לפני ואחרי למניעת זיהום. שימוש אגרסיבי מדי או תכוף מדי עלול לגרום לגירוי יתר, דלקת וזנק לשיער – לכן יש להיצמד להנחיות (למשל לא יותר מפעם בשבוע בעומק 1-1. 5 מ"מ).
    • התאמה: מתאים גם לגברים וגם לנשים. במיוחד מועיל במקרי התקרחות התחלתיים-בינוניים. במצב קרחת "מבריקה" בלי זקיקים חיים – יעילותו מוגבלת.
    • עלות ונגישות: דרמו-רולר ביתי עולה בסביבות 100 ₪ (יש איכותיים יותר ב-200-300 ₪). טיפול בקליניקה עם דרמהפן לרוב חלק מחבילה (למשל 500 ₪ למפגש, 4 מפגשים). זהו טיפול משתלם יחסית בהשוואה לאחרים, בהתחשב בתועלת הפוטנציאלית הגבוהה.
30. טיפול בלייזר רך – LLLT (Low Level Laser Therapy) – טווח מחיר: ~2,000-5,000 ₪ למכשיר ביתי; בקליניקה ~200-400 ₪ למפגש (או במנוי).
    • שימוש בקרני אור לייזר בעוצמה נמוכה (לרוב אור אדום 650nm או אינפרא אדום קרוב) המוקרנות לקרקפת כדי לעורר את זקיקי השיער. הלייזר הלא-מחמם חודר כמה מילימטרים לעור, ומשוער שהוא משפר את תפקוד המיטוכונדריות בתאי הזקיק, מגביר ייצור ATP ומעודד פעילות תאית וצמיחה. גם זרימת הדם המקומית עולה.
    • יעילות: ה-FDA אישר מספר מכשירי LLLT (כגון מסרק HairMax) כבטוחים ויעילים לשיער. במחקרים, אנשים שהשתמשו בלייזר 3 פעמים בשבוע ראו עלייה ממוצעת בכ-15% בצפיפות השיער לאחר 4-6 חודשים לעומת פלצבו. זהו שיפור מתון, אך ניכר לעין. לייזר עוזר בעיקר במניעת המשך הידלדלות – מטופלים רבים מדווחים על האטת נשירה ושיער שנראה עבה ומלא יותר, אף אם לא צומחות שערות חדשות רבות.
    • פרקטיקה: קיימים מסרקי לייזר ידניים, קסדות/כובעי לייזר המכסים את כל הקרקפת, ופאנלים במרפאות. השימוש הביתי טיפוסי הוא 3 פעמים בשבוע, 15-30 דקות כל פעם. אין תחושה מיוחדת במהלך הטיפול (אור קר). התוצאות מתחילות להיות מורגשות אחרי 3-4 חודשים של התמדה.
    • בטיחות: נחשב בטוח מאוד. ללא כאב, ללא השבתה. לא גורם לנזק עור או לסרטן (רמת האנרגיה נמוכה). תיתכן מעט תחושת חמימות בקרקפת. חשוב להרכיב משקפי מגן שסופקו כדי לא להביט ישירות בקרן.
    • שילובים: נהוג לשלב LLLT עם מינוקסידיל או תרופות – הפעולות שונות ומשלימות. חלק מהרופאים ממליצים לייזר במיוחד במטופלים שלא יכולים ליטול תרופות (למשל נשים הרות/מניקות – זה טיפול פיזיקלי בלתי-תרופתי).
    • עלות: מכשיר ביתי איכותי (לדוגמה, Capillus, HairMax LaserBand) עולה אלפי שקלים, אך הוא חד-פעמי לשימוש יומיומי רב-שנים. טיפולי לייזר בקליניקה מוצעים לעיתים כחלק מחבילת מזותרפיה/PRP, או במכונים – מחירי המנוי יכולים להגיע לכ-500-800 ₪ לחודש לשימוש תכוף במכון.
31. טיפול באקסוזומים לשיער (Exosome Therapy) – טווח מחיר: גבוה מאוד, הערכה ~8,000-15,000 ₪ לסבב טיפולים (טיפול חדשני, לא סטנדרטי).
    • הזרקה לקרקפת של אקסוזומים – אותם בועיות זעירות המשתחררות מתאים (למשל מתאי גזע מזנכימליים) המכילות חלבונים, mRNA ומיקרו-RNA המשפיעים על תקשורת בין-תאית. הרעיון: להשתמש באקסוזומים מתרביות תאי גזע בריכוז גבוה כ"שליחים ביולוגיים" שמעודדים את זקיקי השיער לצמוח.
    • מעמד מדעי: נמצא ממש בחזית המחקר. מספר מחקרים פרה-קליניים הראו שתמציות אקסוזומים העלו שיעור צמיחת שיער בתרביות תאים ובעכברים. מחקרים קליניים מוקדמים בבני אדם (בעיקר בארה"ב) דיווחו על שיפור משמעותי בצפיפות השיער בתוך 4-6 חודשים לאחר הזרקה חד-פעמית או כפולה של אקסוזומים מטוהרים – חלק מהמטופלים השיגו צפיפות שיער כמעט כפולה מהקיים (תוצאות לא מבוקרות).
    • יתרונות: פוטנציאלית, טיפול חד-פעמי או מעט פעמים (2-3 בשנה) שמניב אפקט ממושך, ללא צורך בשימוש יומיומי. אין החדרת תאים זרים חיים (האקסוזומים הם חלקיקים ללא DNA), ולכן אולי פחות סיכונים אימונולוגיים לעומת השתלות תאים.
    • חסרונות/סיכונים: כטיפול חדש ולא מוסדר – לא ידוע פרופיל הבטיחות המלא. קיימות חששות לגבי גירוי לא מבוקר של תאים – תאורטית, אם האקסוזומים משפעלים מסלולי גדילה, האם יש סיכון עקיף לגידולים? בנוסף, איכות התכשיר משתנה – לא כל המעבדות מפיקות חומר זהה.
    • תופעות לוואי שנצפו: בדיווחים עד כה לא היו תופעות לוואי משמעותיות מעבר לתופעות המקומיות הרגילות של זריקות (אדמומיות, רגישות למגע לכמה ימים).
    • זמינות: בישראל כרגע אינו טיפול מיינסטרים. ישנן קליניקות בודדות שייתכן ומציעות "טיפול באקסוזומים" דרך יבוא אישי (לא בפיקוח רשמי). בארה"ב הטיפול מוצע באופן פרטי במחירים גבוהים (~5,000$). מטופל המעוניין בכך צריך לברר ניסויים קליניים רלוונטיים או להתייעץ עם מומחה להשתלות שיער.
32. טיפול בתאי גזע (Stem Cell Therapy) לשיער – טווח מחיר: ניסיוני/לא זמין מסחרית עדיין (אלפי דולרים בניסויים פרטיים).
    • תחום מחקר הכולל מספר גישות: אחת – שאיבת שומן מהמטופל, הפקת תרחיף תאי גזע מזנכימליים (ADSC) והזרקתו לקרקפת; אחרת – תרבית תאי גזע דרמליים מהזקיק במעבדה כדי להרבות אותם ואז החזרתם לקרקפת (מעין "שיבוט שיער"); וכן שימוש בנוזל מי שפיר עשיר בתאי גזע. המטרה המשותפת היא לעורר זקיקים רדומים ואולי אף ליצור חדשים באמצעות פקטורים שתאי הגזע מפרישים.
    • סטטוס המדע: טיפולים בתאי גזע שומן (ADSC) בהזרקה כבר נערכו בניסויים קטנים והראו סימני יעילות – לדוגמה, מחקר מצא עלייה של 29% בצפיפות השיער 6 חודשים לאחר הזרקת תאי גזע מזנכימליים של שומן. עם זאת, קבוצות ביקורת קטנות. לגבי שיבוט שיער – חברה יפנית (ד"ר צוג'י) דיווחה על הצלחה בהכפלת זקיקים בתרבית וצפויה להתחיל ניסויים קליניים. כרגע אין עדיין אפשרות ממשית לגדל אינסוף שיער במעבדה להשתלה.
    • סיכויים וקשיים: הזרקת תאי גזע משומן – נראית בטוחה יחסית (התאים לא יוצרים גושים), אבל השפעתה חלקית. שיבוט מלא של זקיקים – מורכב כי הזקיק הוא מבנה תאי מורכב. כנראה הפתרון יהיה שילוב של תאי גזע אפיתל ומזנכימה ביחד.
    • תופעות לוואי: בטיפול עצמי (אוטולוגי) – סיכון נמוך. אולי תגובה דלקתית קלה מממסי ההזרקה. טיפול מתאי גזע זרים – פוטנציאל לדחייה או זיהום, אך טרם נעשה בהיקף משמעותי.
    • זמינות: בישראל נכון ל-2025 אין טיפול רשמי בתאי גזע לשיער. יש קליניקות בעולם (טורקיה, למשל) שמשווקות "הזרקת תאי גזע" – לרוב מדובר בעצם בזריקת PRP משודרג עם תאי שומן, לא שיבוט אמיתי. כשתהיה פריצת דרך, העלות תהיה גבוהה מאוד בתחילה (להערכת מומחים, מעל 50,000$ להשתלה מלאה בשיער משובט, בתחילת הדרך).
33. קרבוקסיתרפיה (Carboxytherapy) לקרקפת – טווח מחיר: ~300-500 ₪ לטיפול.
    • טכניקה בה מוזרק גז CO₂ רפואי מתחת לעור באזורים דלילי שיער. הגז גורם להרחבת כלי דם רפלקסיבית – הגוף מזהה עלייה ב-CO₂ ומגביר זרימת דם וחמצן לאזור לסילוקו. בנוסף, נוצר מיקרו-טראומה מכנית מגז המנפח קצת את הרקמה, מה שעשוי לעודד תהליכי תיקון.
    • השערת יעילות: הגברת זרימת דם מביאה יותר חמצן ומזון לזקיקים ותורמת לחילוף חומרים משופר. גם גירוי קל של דלקת-תיקון יכול לעורר צמיחה (בדומה למיקרונידלינג). משתמשים בקרבוקסי שנים רבות בקוסמטיקה (לטיפול בצלוליט וסימני מתיחה), ויישמו אותו גם לשיער אך הראיות המדעיות לכך מוגבלות.
    • ניסיון קליני: ישנם רופאי עור שדיווחו על שיפור בנשירת שיער אצל מטופלים שקיבלו 6-8 טיפולי קרבוקסי (פעם בשבוע). למשל, נצפתה האטת נשירה ונראות שיער בריא יותר – ייתכן עקב שיפור בריאות הקרקפת. עם זאת, לא קיימים מחקרים מבוקרים גדולים. לעיתים משלבים קרבוקסי עם PRP באותו מפגש כדי לסינרגיה (ה-CO₂ מכין את הקרקע ל-PRP).
    • התהליך: מחט דקה מוחדרת לתת-העור ומזרימה לאיטה CO₂. המטופל מרגיש נפיחות וקצת לחץ מקומי. במשך 10-15 דקות הגז נספג. לאחר הטיפול האזור אדמדם וחם מעט עקב זרימת הדם המוגברת – זה האפקט הרצוי. אין צורך בהחלמה מיוחדת, אולי המנעות מחפיפה באותו יום.
    • תופעות לוואי: מינימליות – קצת כאב בדקירה, נפיחות מקומית למספר שעות. לעיתים שטף דם קטן. CO₂ הוא גז שהגוף מכיר וסופג, כך שאין תגובה אלרגית.
    • מקום בטיפול: קרבוקסיתרפיה נחשב טיפולי "נישה". מוצע בעיקר במרפאות אסתטיקה כרפואה משלימה לנשירה. מתאים למי שמחפש גישות טבעיות ללא תרופות, או בשילוב עם טיפולים אחרים. אין ציפייה שזה לבדו יצמיח שיער חדש צפוף, אך הוא יכול לשפר את סביבת הקרקפת.
34. טיפול באוזון (Ozone Therapy) לקרקפת – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לטיפול.
    • שימוש רפואי בגז אוזון (O₃) המחומס, שלו תכונות חיטוי והגברת חמצון. בטיפול שיער, לרוב משלבים אוזון עם עיסוי או מכשיר המפיק אוזון ומזרימים אותו לקרקפת, או באמצעות זריקות תת-עוריות של תמיסה מאוזנת באוזון.
    • רציונל: אוזון הוא מחמצן חזק – כשמוחדר ברקמה, הוא יהרוג מיקרואורגניזמים מזיקים (פטריות/חיידקים על הקרקפת) ויגרום לשחרור גורמי גדילה כתוצאה מהתגובה הדלקתית הקלה. בנוסף, הוא מתפרק במהירות לחמצן, כך שמגדיל זמנית את רוויית החמצן המקומית. חלק מהמטפלים טוענים שזה "ממריץ" את זקיקי השיער.
    • יעילות: אין כמעט מחקרים מסודרים. באופן אנקדוטלי, מטופלים עם סבוריאה/קשקשת מרוויחים מעצם האפקט המחטא – שיפור מצב העור עשוי לעזור לשיער. לגבי עידוד צמיחה יש תיאורים אך קשים לכימות. לרוב אוזון ניתן כחלק ממשולב (לדוגמה, יחד עם מזותרפיה).
    • התהליך: אם בצורת זריקות – דומה לזריקות מזותרפיה, רק שהמזרק מכיל מי מלח שהועשרו באוזון. אם בצורת "קיטור" – קיים מכשיר עם כיפה המתלבשת על הקרקפת ומשחררת אדי אוזון לפרק זמן (15 דקות) – בדומה למכשירי טיפול בקשקשים במספרות.
    • בטיחות: אוזון רעיל בשאיפה לריאות, אך בכמות וביישום הנכונים על הקרקפת הוא נחשב בטוח. יש לוודא שהמטפל מיומן והמכשיר מכויל – כדי לא לגרום לגירוי או כווייה כימית בעור. תופעות לוואי יכולות להיות יובש או גירוי זמני בקרקפת.
    • מיקום הטיפול: שייך לעולם הרפואה המשלימה/אסתטית. לעיתים רופאי עור מכירים בו כעוד כלי במקרים עקשניים של נשירה דלקתית (כמו במחלות פטרייתיות של הקרקפת). לא קו ראשון, אלא לכל היותר תוספת.
35. פוטותרפיה (Phototherapy UV) לנשירת שיער – טווח מחיר: ~100-300 ₪ למפגש (ולעיתים מכוסה אם יש אינדיקציה רפואית אחרת).
    • טיפול באמצעות קרינה אולטרה-סגולה (UV) על הקרקפת. בד"כ UVB צר-טווח (311nm) או UVA בשילוב חומר רגיש לאור (PUVA). מטרת הטיפול לדכא את פעילות מערכת החיסון בעור ולגרום לתגובה דלקתית מבוקרת שמעודדת צמיחה.
    • התוויות: בעיקר אלופציה אראטה מפושטת. היות וזו מחלה אוטואימונית, קרינה UV מדכאת את תאי ה-T באזור ומפחיתה דלקת סביב הזקיקים. בנוסף, בנשירת שיער מצלקתית מסוג זאבת דיסקואידית נעשה שימוש ב-PUVA במינון נמוך כטיפול.
    • יעילות: מגוונת. מחקר אחד דיווח על חידוש צמיחת שיער מסוימת אצל ~50% מהמטופלים ב-UVB שלוש פעמים בשבוע למשך 3 חודשים באלופציה אראטה, אם כי רובם לא הגיעו לכיסוי מלא. PUVA לתקרחות אראטה סייעה ~40% מהמטופלים להשיג צמיחה חלקית אחרי 6 חודשים. התוצאות צנועות בהשוואה לטיפולים החדשים (JAK וכו'), אך עבור חלק זה פתרון במידה וטיפולים אחרים לא נגישים.
    • הליך: נעשה במכון פוטותרפיה (כמו אלה של פסוריאזיס). המטופל חובש משקפי מגן ומכסה אזורים ללא שיער, ואז חושפים את הקרקפת למנורות UV על-פי פרוטוקול (מספר דקות, במינון הולך ועולה בהדרגה). PUVA כולל גם בליעת תרופה (פסוראלן) לפני הטיפול כדי להגביר רגישות לקרינה.
    • תופעות לוואי: כווייה שמש קלה אפשרית אם המינון גבוה מדי, לכן המינונים נבנים לאט. עור הקרקפת עשוי להשתזף או להתקלף קלות. סיכון מצטבר לחשיפת UV הוא כתמי שמש והזדקנות העור, וב-PUVA גם סיכון מעט מוגבר לסרטן עור בטיפולים ממושכים מאוד.
    • מקום הטיפול: מוגבל. משמש כקו שני/שלישי באלופציה אראטה מפושטת כאשר סטרואידים סיסטמיים או טיפולים אחרים לא זמינים. לעיתים משולב עם טיפולים כגון מינוקסידיל להעלאת תגובה. בישראל מכוסה בסל למחלות כמו פסוריאזיס – לא ספציפית להתקרחות, אך אם יש צורך רפואי יתכן לקבל במסגרת זו.
36. פאה (Wig) – טווח מחיר: ~500 ₪ לפאה סינטטית זולה ועד 5,000+ ₪ לפאה משיער טבעי איכותי.
    • כיסוי ראש מלא העשוי שיער מלאכותי או שיער אדם, שנועד להסתיר קרחת או שיער דליל לחלוטין. הפאה יושבת כהתאמה על הקרקפת (עם רשת, דבק, סיכות או קליפסים) ומעניקה מראה של שיער מלא בכל הראש.
    • סוגים: פאה סינתטית – עשויה סיבים מלאכותיים, שומרת על עיצוב (תלתלים וכו') גם אחרי כביסה, אך פחות "נושמת" ופחות טבעית למגע. פאה משיער טבעי – שיער אדם אמיתי הניתן לעיצוב (פן, צביעה), נראית ומרגישה טבעית יותר, אך דורשת תחזוקה גבוהה יותר. יש גם פאות "לייס" (תחרה) שבהן הקו הקדמי נראה כמו קרקפת אמתית.
    • יתרונות: פתרון מיידי – מכסה גם קרחת נרחבת ביותר לחלוטין. מאפשר "לבחור" את התסרוקת הרצויה (אורכים, צבעים) ללא תלות במה שקיים. פאות איכותיות נראות מצוין וקשה להבחין שאינן שיער מקורי.
    • חסרונות: מצריך תחזוקה – חפיפה, סירוק, תיקונים. יש אנשים שמוצאים את חבישת הפאה לחוויה לא נוחה – תחושת חום, גירוד בקרקפת, חשש מתזוזה או נפילה (למרות שפאות טובות מעוגנות היטב). כמו כן, שינויים חדים במראה (למשל הופעה פתאומית עם שיער שופע) יכולים לעורר שאלות מצד סביבת המטופל.
    • תופעות לוואי: אין רפואיות, מלבד אפשרות להזעת יתר בקרקפת מתחת לפאה או גירוי קל אם הפאה מתחככת. צריך לוודא שהקרקפת נקייה ומטופלת מתחת (למנוע פטרת/קשקשים עקב הלחות).
    • היבט פסיכולוגי: עבור רבים, פאה היא פתרון מציל ביטחון עצמי. במיוחד לנשים עם התקרחות מפושטת או חולי סרטן – פאה מאפשרת חזרה למראה מוכר. מצד שני, יש הנמנעים עקב חשש "מה יקרה אם ידעו".
    • זמינות: קיימים חנויות ובעלי מקצוע (פאניות) המתמחים בהתאמת פאות. לחולות אונקולוגיות בישראל קופת החולים אף משתתפת במימון (בסל הבריאות – החזר של ~1,000 ₪ לפאה רפואית). פאה איכותית מחזיקה כשנתיים (משיער טבעי, בשימוש יומיומי) לפני שנשחקת ודורשת החלפה.
37. תוספות שיער (Hair Extensions) – טווח מחיר: ~1,000-3,000 ₪ לחבילת תוספות והתקנה; תחזוקה כל 2-3 חודשים ~300-800 ₪.
    • קווצות שיער נוספות המחוברות לשיער הטבעי כדי להוסיף נפח ואורך. התוספות אינן מכסות קרחות לגמרי, אלא מסתמכות על שיער קיים כדי להיתפס. לכן מתאימות במיוחד לנשים עם שיער דליל שרוצות להעשיר את המראה, לא למי שקירח לחלוטין.
    • שיטות חיבור: קליפסים – קווצות על קליפס הנסגר על השיער (פתרון זמני, לשימוש יומי); הלחמה/הדבקה – קווצות עם קצה קרטין מותך המחובר עם חום לשיער; חרוזי מתכת (Microrings) – לולאות קטנות מהדקות את התוספת לשיער; שזירה (Weaving) – קליעת רצועת שיער בהדיקות לתוך צמת בסיס של השיער הטבעי. יש גם הדבקה בקלטות (טייפ-אין) – פסי שיער עם דבק דו"צ מיוחד.
    • יתרונות: מוסיף מיידית נפח ואורך – למשל מישהי עם שיער דק בכתר יכולה להיראות עם שיער שופע וארוך תוך שעות ספורות אצל מעצב. ניתן להתאים צבע ומרקם כך שיתמזגו עם השיער הטבעי, והן בלתי מורגשות מבחוץ כשהן מחוברות נכון.
    • חסרונות: עלולות לפגוע בשיער הטבעי – משקל התוספת מושך את השערה ועשוי לגרום לשבירה או התקרחות מתיחה (traction alopecia) לאורך זמן, במיוחד בשיטות כבדות כמו חרוזים או הדבקה ממושכת. דורש תחזוקה – חיבורי התוספות מתרופפים עם צמיחת השיער תוך 2-3 חודשים וצריך להרים/להתקין מחדש. גם סירוק וחפיפה דורשים זהירות למניעת קשרים בחיבורים.
    • התאמה: מתאים למי שיש לה לפחות אורך שיער מסוים (מינימום 10 ס"מ) שניתן לתפוס בו את התוספת. בנשירה מפושטת – מוסיף נפח בכל הראש. בחסר מקומי (נניח רק במפרצים) – פחות ישים כי אין איפה לחבר באזור הקרח.
    • שיקולים: תוספות שיער הן פתרון קוסמטי נטו. הן מספקות "הסוואה" מצוינת לדלילות אך אינן מטפלות בבעיה. חשוב לבצע אצל איש מקצוע מנוסה, כי התקנה לא נכונה תגרום נזק. רצוי להימנע מתוספות כבדות מדי אם השיער חלש. כמו כן, מומלץ לתת "מנוחה" לקרקפת בין חידושי תוספות כדי למנוע עומס תמידי על השיער.
38. טופר / יחידת שיער חלקית (Hair Topper) – טווח מחיר: ~1, 500-4,000 ₪ (תלוי חומר ואיכות).
    • תוספת שיער גדולה המכסה חלק עליון של הקרקפת (בניגוד לפאה מלאה). זהו מעין "שטיחון" או פאה חלקית המותאם לאזור הדליל – לרוב מקרקפת קדמית/עליונה אצל נשים. היחידה עשויה רשת דמוית קרקפת שמשולב בה שיער (טבעי או סינטטי), ומתחברת באמצעות קליפסים ללחיצת לשיער הטבעי סביב.
    • יתרונות: פתרון מושלם עבור נשים עם דלילות בשביל המרכזי, בקודקוד או בקדמת הראש, שעדיין יש להן שיער בצדדים. הטופר מוסיף שיער בדיוק במקום שצריך ומאפשר להשאיר את שאר השיער הטבעי גלוי. התקנה מהירה (רק להצמיד קליפסים – שניות). אפשר לבחור טופר מתואם צבע, אורך וסגנון כך שייטמע עם השיער הקיים באופן בלתי מורגש.
    • חסרונות: כמו בפאה – חבישת טופר לאורך יום שלם יכולה להיות מורגשת (משקל קטן על הקליפסים, קצת מתח על השיער שנאחז). יש צורך להיזהר מרוח חזקה או משיכה (אם כי קליפסים טובים אוחזים היטב). בנוסף, צריך שיער טבעי סביב מספיק חזק כדי להחזיק – אם גם בצדדים מאוד חלש, הקליפסים עלולים לתלוש.
    • תחזוקה: מורידים מדי ערב, מברישים ומנקים לפי הצורך. יחידה משיער טבעי ניתן לעצב בחום ולחפוף כרגיל (בנפרד מהראש). אורך חיי טופר איכותי משיער טבעי הוא כשנתיים בשימוש נכון.
    • השפעה על שיער: הקליפסים מפעילים לחץ נקודתי – חשוב למקמם כל פעם מעט שונה כדי לא לגרום לאיזור מסוים נזק. גם לא לישון עם הטופר (מושך מדי). אם מקפידים, הסיכון לנזק שיער מינימלי.
    • פתרון לגברים: אצל גברים קיים מוצר דומה אך שונה בתפיסה – "יחידת שיער" מודבקת לקרקפת הקודקוד (מערכת שיער). זהו בעצם כמו טופר לגברים, אך לרוב מדביקים עם דבק מיוחד למשך שבועות ברצף. זה פתרון שלרוב מתואר בנפרד (ר' סעיף 39 להלן אם קיים).
39. יחידת שיער לגברים ("הייר סיסטם") – טווח מחיר: ~3,000-6,000 ₪ לשנה (כולל תחזוקה והחלפות).
    • זהו בעצם שיקום שיער קוסמטי קבוע: חלקת שיער מותאמת אישית (משיער טבעי) מודבקת או מוצמדת לקרקפת הקרחת אצל גבר ומוחלפת במחזוריות. היחידה עשויה רשת דקה או בסיס פולימרי בצבע הקרקפת, שעליה שיער בצפיפות וכיוון טבעיים.
    • תהליך: הספר מגלח את האזור הקרח לגמרי, מנקה ומורח דבק רפואי או סרט דביק מיוחד. את היחידה (מעוצבת מראש לפי מידות האזור וצבע השיער הרצוי) מניחים בדיוק על המקום ומדביקים. התוצאה – מיידית: מראה של שיער צומח מאותה קרקפת. ניתן לחפוף, להזיע ולחיות עם זה כרגיל 2-4 שבועות ברצף. לאחר מכן היא מוסרת, מנקים את הקרקפת, מחדשים דבק ומדביקים שוב (או מחליפים ליחידה חדשה לאחר מספר חודשים).
    • יתרונות: מחזיר לגבר קרח שיער מלא וארוך ככל שירצה באופן מיידי. ברמה גבוהה, בלתי אפשרי להבחין שזה לא שיער טבעי – גם במגע (בסיסי תחרה "לייס" יוצרים קו שיער קדמי שנראה כמו קרקפת). אין תלות באזור תורם, אין ניתוח, אין המתנה לצמיחה. פתרון הפיך – אפשר להסיר כל עת.
    • חסרונות: דורש תחזוקה שוטפת לכל החיים – כל כמה שבועות ללכת למכון לחידוש הדבק, כל ~3-6 חודשים להחליף יחידה (השיער בה מתבלה). עלות מצטברת משמעותית על פני שנים. בנוסף, יש אי-נוחות פסיכולוגית אצל חלק מהמשתמשים – למשל בזמן שחייה או אינטימיות חוששים מהזזה. אולם רוב היחידות מודבקות חזק ומאפשרות אפילו ספורט ומים.
    • השפעה על הקרקפת: הדבק עלול לגרום לגירוי עור במיעוט המקרים. כמו כן, יש צורך לשמור היטב על הגיינה כי מתחת ליחידה הקרקפת מזיעה. שיער שעדיין צומח מתחת ליחידה (אם יש) עלול לנשור יותר בגלל החיכוך וההדבקה.
    • השוואה לפאה: למעשה זו "מיני-פאה" לגברים, אך ההבדל שהיחידה לרוב קטנה ומודבקת קבוע (לא מסירים כל יום). התוצאה לרוב טבעית יותר מפאה שלמה כי משתלבת עם שיער הצדדים. כיום טכניקה זו נפוצה מאוד כחלופה למי שלא מעוניין או לא מתאים להשתלת שיער.
40. סיבי שיער מעבים (Hair Fibers) – טווח מחיר: ~80-200 ₪ למיכל אבקה (מספיק לחודש-חודשים).
    • מוצר קוסמטי פופולרי להסתרת קרחות אזוריות ושיער דליל. מדובר בסיבים מיקרוסקופיים (לרוב עשויים קֶרָטִין או כותנה) הטעונים סטטית, שמפזרים כ"אבקה" על השיער הקיים. הסיבים נצמדים לשערות הקטנות ומעבים אותן, וגם נופלים על הקרקפת ומכהים את הרקע – כך הנראות הכללית היא של שיער מלא יותר. מותגים ידועים: טופיק (Toppik), Nanogen, DermMatch (אבקה דחוסה).
    • אופן השימוש: על שיער יבש ומעוצב, מפזרים את האבקה מעל האזור הדליל (ישנם גם אפליקטורים בצורת משאבה להתזה מדויקת). הסיבים נדבקים והופכים את האזור שהיה "ורדרד" לפחות גלוי. מקבעים לרוב עם ספריי קל של ספריי-שיער כדי שהסיבים יישארו במקום.
    • תוצאה: מיידית – הקרקפת פחות מבצבצת. זה במיוחד יעיל להסתרת שביל רחב, קרקפת דלילה בקודקוד או אפילו לכסות טלאי קרחת קטן (למשל אלופסיה אראטה קטנה). הסיבים עמידים בגשם קל או זיעה קלה (רובם "עמידים במים" חלקית), אך שפשוף חזק או מים רבים יסירו אותם.
    • יתרונות: פתרון זול, לא פולשני, ומאוד קל לשימוש. אין כמעט סיכון או תופעות לוואי (פרט לאלרגיה נדירה לצבע באבקה). אפשר לכוון בדיוק היכן וכמה להניח. מוצרים איכותיים נראים טבעיים ואינם מלכלכים בגדים (אם כי יש להימנע מללבוש כובע בהנחה כבדה – עלול להכתים מבפנים).
    • חסרונות: אינו מתאים לקרחת גלויה לחלוטין – חייב שיהיה לפחות קצת שיער שאליו ייצמדו הסיבים. דורש שגרת יומיום – בכל חפיפה הכל יורד וצריך ליישם מחדש. במגע יד על השיער, מעט סיבים עלולים לעבור ליד. יש לבחור צבע מתאים לשיער (מגיע במספר גוונים).
    • הערה: רבים עם התקרחות משתמשים בסיבים באופן קבוע, לפעמים בשילוב עם טיפולים (למשל, בינתיים שמחכים שהתרופה תשפיע). זה פתרון קוסמטי מצוין כשנעשה במידה – רק לזכור שלא "מרפא" דבר.
41. ספריי קונסילר לקרקפת – טווח מחיר: ~50-150 ₪ לבקבוק ריסוס.
    • תרסיס צבע עדין המיועד לגוון את הקרקפת והבסיס השיער הדק, ובכך לטשטש מראה קרקפת בהירה מתחת לשיער דליל. למעשה כמו "איפור" לקרקפת: הספריי מכיל חלקיקי צבע שנצמדים לעור (ולשיער) ונותנים אשליה של שיער צפוף יותר. מותגים: Joan Rivers Great Hair Day, Topic spray, L'Oréal Magic Retouch (לצבע שורשים, שמשתמשים בו גם להסתרת דלילות).
    • אופן השימוש: מרססים ממרחק של ~15 ס"מ על האזור הדליל, על שיער יבש לפני עיצוב סופי. הצבע מתיישב על העור החשוף בין השערות ומכהה אותו כך שפחות בולט הניגוד בין השיער לקרקפת. יש צבעים שונים להתאמה (שחור, חום כהה/בהיר, בלונד וכו'). מתייבש תוך דקה.
    • אפקט: מיד אחרי ריסוס, השביל או הכתם הקרח נראה קטן יותר. השיער נראה מלא כי הרקע הצבוע מטשטש את "הקרחות". בניגוד לסיבי שיער (סעיף קודם) – הספריי בעיקר צובע את העור, פחות מוסיף נפח לשיער עצמו.
    • יתרונות: מהיר ופשוט. עמיד יותר במים מסיבי שיער – רוב התרסיסים עמידים לזיעה ולגשם ואפילו דורשים שמפו להורדה. מתאים מאוד להסתרת שיער לבן בצדעיים או מאריכים זמן עד צביעת שורשים במספרה (זו בכלל המטרה המקורית של חלק מהמוצרים).
    • חסרונות: במריחה לא נכונה עלול ללכלך מעט את הקרקפת/מצח (ניתן לנקות עם מים וסבון). התחושה על השיער יכולה להיות מעט דביקה או יבשה (כמו ספריי-שיער). אם מישהו ממשש את הקרקפת מקרוב, עלול לקבל מעט צבע על האצבע.
    • שימושיות: ספריי טוב לכיסוי שטח רחב בדלילות קלה-בינונית. למשל, אישה עם דלילות בכל הקודקוד תוכל בריסוס מהיר להכהות את העור שדרכו מבצבץ ולהשיג מראה שיער מלא יותר. יחד עם זאת, באזורים דלילים מאוד – התוצאה פחות משכנעת מאשר שילוב סיבים + ספריי. לרוב ניתן לשלב: קודם לפזר סיבים ואז "לנעול" עם ספריי שגם צובע את העור מתחת.
42. אבקת מילוי קרקפת (Scalp Concealer Powder) – טווח מחיר: ~100-200 ₪ לקומפקט.
    • מוצר איפור ייעודי לקרקפת, מגיע כדחוס בקופסה עם ספוגית. דומה לפודרה לפנים, אך בפורמולציה עמידה יותר וחלקיקים מעט גדולים. משמש למלא איזורים קרחים קטנים או שבילים. מותג מוכר: DermMatch – אבקה דחוסה ששמים עם מברשת לחה על הקרקפת, מתייבשת ונצמדת היטב לעור ולשיער.
    • אופן השימוש: מרטיבים מעט את הספוגית או המברשת (תלוי מוצר), טובלים באבקה ומורחים על הקרקפת החשופה בתנועות סיבוביות. כשהחומר מתייבש (דקה-שתיים) הוא הופך עמיד למים ולמגע. ניתן גם לגרור אותו קצת על שיער דק כך שיצפה אותו ויעבה.
    • תוצאה: קרקפת חשופה נצבעת בצבע השיער. לדוגמה, אם יש מפרצים או רקע ורוד מאירועי השתלת שיער – ניתן לצבוע את העור וזה נראה כמו צל של שיער. DermMatch אפילו יכול לצייר מראה של זיפי שיער קצוצים אם מיומן בשימוש.
    • יתרונות: עמיד מאוד – אפשר לשחות, להזיע, לישון, והחומר לרוב יישאר (עד חפיפה בשמפו). נותן כיסוי עור מלא – טוב למי שיש קרחות "מבריקות" נרחבות ומעוניין להפחית את הניגוד. גם משתלם – דיסק אחד יכול להספיק לכמה חודשים טובים של שימוש יומי.
    • חסרונות: דורש קצת מיומנות וזמן בבוקר (יותר מהתזה מהירה של ספריי או סיבים). על שיער ארוך מאוד פחות נוח – מיועד יותר לקרקפת גלויה או שיער קצר. אם מגזימים – עשוי להיראות מעט אבקתי/גירי מקרוב.
    • הערה: לעיתים משלבים – מורחים אבקה על הקרקפת, ואז מעליה פיזור סיבים להוספת נפח. זה נותן גם מילוי עור וגם עובי שיער. השילוב הזה, יחד עם קיבוע בספריי קל, יכול להעביר אפילו מצלמה מקרוב (למשל, שידורי טלוויזיה משתמשים לעתים בטריקים אלו למנחים עם שיער דליל).
43. מיקרופיגמנטציה של הקרקפת (Scalp Micropigmentation – SMP) – טווח מחיר: ~4,000-8,000 ₪ לקרקפת מלאה (תלוי שטח, נעשה לרוב ב-2-3 פגישות).
    • קעקוע רפואי של נקודות זעירות על קרקפת הקרחת, לדמות זקיקי שיער קצוצים. בשיטה זו משתמשים בפיגמנטים מיוחדים והתאמת גוון מדויק לשיער/עור המטופל, ומנקדים אלפי נקודות באיזורים הרצויים. התוצאה – ראש מגולח למראה, אבל עם "צל" של נקודות שמשווה מראה של שיער קצר מאוד במקום קרחת חלקה.
    • יישומים: פופולרי אצל גברים שמקריחים ובוחרים לאמץ מראה של שיער מגולח קצרצר במקום קרחת. SMP גם משמש לנשים עם שיער דליל – במילוי אזורי שביל עם נקודות אפורות עדינות שמכהות את הקרקפת (אם כי אצל נשים לרוב מעדיפים סיבים/ספריי). בנוסף, משתמשים במיקרופיגמנטציה להסתיר צלקות – למשל צלקת השתלת FUT או צלקות ניתוח.
    • תהליך: בדומה לקעקוע, דורש 2-4 מפגשים (מרווחים בכחודש) שבהם מוסיפים שכבות של נקודות. ההחלמה קלה – אדמומיות ליומיים-שלושה. הפיגמנט מוחדר לשכבה העליונה יחסית בעור, ולכן דוהה לאט במשך 2-5 שנים, מה שמצריך רענון בהמשך.
    • תוצאה: כאשר מבוצע היטב, קשה מאוד להבדיל בין נקודת פיגמנט לנקודת שיער קצוץ. במיוחד במרחק של מעל חצי מטר – הראש נראה כמי שבחר לגלח שיער מלא. עם זאת, המראה הוא תמיד של שיער קצוץ – לא ניתן להניח SMP ולגדל שיער ארוך, כי אז יראו הנקודות דרך השיער. זו יותר "תסרוקת קבועה" של גלח.
    • יתרונות: פתרון קבוע יחסית, ללא תחזוקה יומיומית. אין מגבלות – אפשר להזיע, לשחות, הכל כרגיל. עלות-תועלת גבוהה למי שלא רוצה ניתוח או פתרון זמני.
    • חסרונות: מראה דורש שמירה – יש להתגלח/לקצר את שאר השיער באופן עקבי (במיוחד בצדדים) כדי לשמור על אחידות. הפיגמנט עלול במשך שנים לקבל גוון מעט שונה (למשל כחלחל עדין) – לכן חשוב להשתמש בפיגמנטים ייעודיים לקרקפת שמועדים פחות לכך. אם אדם מלבין (שיער הופך אפור) – הנקודות הישנות עלולות להיות כהות משיערו הלבן אם לא ירענן בהתאמה.
    • ביצוע: אמני SMP מיומנים פועלים כיום במספר קליניקות בארץ. חשוב לבדוק עבודות שלהם, כי SMP דורש דיוק (נקודה גדולה מדי או בצבע לא נכון תיראה לא טבעית). טיפול מלא אורך בין 2 ל-4 מפגשים של 2-4 שעות כל אחד. כאב נסבל (מורחים אלחוש מקומי).
44. תסרוקות הסוואה לדלילות – טווח מחיר: עלות תספורת/עיצוב רגילה (100-300 ₪).
    • בחירת סגנון עיצוב שיער שימזער את נראות הנשירה. עיצוב חכם יכול לטשטש מפרצים, לכסות קרחות קטנות וליצור אשליית נפח. זו אמנות בפני עצמה שבשימוש מושכל יכולה לחולל שינוי ניכר במראה, בלי תכשירים או הליכים.
    • דוגמאות לגברים:
      • תספורת קצרה מאוד/גלח – מקטינה את הקונטרסט בין השיער לעור, כך שהקרחת פחות מובחנת. קרחת+זיפים קצרים בצדדים נראית יותר כמו בחירה אופנתית ולא כהתקרחות (הרבה מעדיפים זאת כשמגיעים ל-% נשירה גבוה).
      • שיטת "קוצים"/מרקם למעלה – עבור נסיגה במפרצים, השארת שיער מעט ארוך יותר בקדמת הראש וסירוקו בצורה מרושלת/קוצנית יכולה לטשטש את קו השיער הנסוג.
      • Side part (שביל צדדי עמוק) – מעביר נפח שיער מעל אזור דליל בצד השני.
      • גידול שיער פנים – לא תסרוקת, אבל לעיתים זקן/זיפים מאזנים את הפנים ומפנים תשומת לב מהקרחת.
    • דוגמאות לנשים:
      • הוספת נפח בשכבות – תספורת שכבתית מייצרת תנועה והסתרה באזורים דלילים. למשל, דירוג סביב הקודקוד מוסיף "הרמה".
      • פריזורה צידית – העברת שביל השיער ממיקום מרכזי (בו הדלילות בולטת) לצידי יותר, או שביל זיגזג, יכולה לכסות שביל רחב.
      • טופיק ליפה (Top Knot/Updo) – איסוף שיער בצורה מרושלת-מעוצבת, שכולל "משיכת" קצת שיער מהקודקוד קדימה לכיסוי.
      • פוני (Bang) – פוני צד או ישר יכול לכסות מצח גבוה או מפרצים התחלתיים.
    • אביזרים: שימוש בצעיפים, קשתות, קליפסים עם שיער ועוד – כל אלו מסווים באופן אופנתי אזורים דלילים. לדוגמה, בובו (מילוי) שמשתלבת בתוך קוקו כדי לתת לו נפח.
    • חשיבות המעצב: ספר מיומן בהתמודדות עם שיער דליל ידע להתאים את התסרוקת למצב. לעיתים יש הדרכות ייחודיות לספרים על כך. בחירה לא נכונה (למשל מדורגת מדי באשה עם שיער דל מאוד) עלולה לחשוף יותר קרקפת, לכן יש לבחון בזהירות.
    • עלות: אינה שונה מתספורת רגילה, אך ייתכן צורך בתכיפות גבוהה יותר לסידור מתמיד. למשל, גבר מקריח עם שיער ארוך בצדדים צריך לספר לעיתים קרובות כדי למנוע "פרסת שיער" לא אסתטית – שמירה על קצוץ בצדדים ובאחור.
45. גילוח הראש (Head Shaving) – טווח מחיר: אפס (אם עושים בבית) עד ~50 ₪ לספר.
    • פתרון פשוט וישיר – הסרת כל השיער הנותר ו"אימוץ הקרחת". במקום לנסות להסתיר או להצמיח, מקבלים את המצב ומיישרים קו בכך שמגלחים את הראש לחלוטין. זה מפיג את הניגוד בין אזורי שיער לקרחת – כעת כל הקרקפת אחידה.
    • יתרונות: בריאות הנפש – עבור רבים, ההחלטה לגלח מלווה בתחושת שחרור; אין עוד דאגה ממפרצים או כתמים, והופכים את המראה לסטייל מובחן (קרחת חלקה כמראה נבחר). זה גם תחזוקתי נמוך – רק לגלח פעמים בשבוע. אין הוצאות על טיפולים ותכשירים.
    • חסרונות: לא לכולם מתאים אסתטית ראש מגולח – תלוי בצורת הגולגולת, פרופורציות הפנים, צבע העור וכו'. דורש לעיתים גם טיפוח של מראה (למשל שיזוף לקרקפת כדי לא להיות חיוור מאוד, או גידול זקן לאיזון הפנים). חלק מהאנשים חווים בתחילה קושי בדימוי העצמי כ"קרח".
    • טכניקה: ניתן לגזור קצר עם מכונה, ואז להשתמש בסכין גילוח טובה (יש אפילו מכשירי גילוח חשמליים יעודיים לראש). יש להרבות בלחות/קרם הגנה כי הקרקפת כעת חשופה לשמש.
    • חוויית הסביבה: לרוב, הסביבה מקבלת זאת כעניין רגיל – במיוחד בעידן שבו ראשים מגולחים נפוצים גם כבחירה אופנתית. למעשה, לא פעם גבר עם קרחת חלקה "נראה טוב יותר" מאשר עם שערות דלילות מפוזרות.
    • סיכום: זוהי נקודת קצה אפשרית שהרבה גברים מגיעים אליה בבשלות – במקום להיאבק בשינויים, לאמץ אותם. כמובן, זה עניין של נוחות אישית ותחושת ביטחון. רבים שגילחו מעידים ש"הלוואי ועשיתי זאת קודם". אצל נשים האופציה פחות שכיחה חברתית, אך גם קיימת בקרב מעטות (לעיתים כחלק מאג'נדה אופנתית נועזת).
46. שמפו קטוקונזול (Ketoconazole 2%) – טווח מחיר: ~40-80 ₪ לבקבוק 100 מ"ל.
    • שמפו טיפולי המכיל קטוקונזול – חומר אנטי-פטרייתי ואנטי-דלקתי המשמש בעיקר לקשקשים (מותג Nizoral). נמצא שיש לו גם אפקט אנטי-אנדרוגני מקומי קל בקרקפת. לכן, שימוש בו עשוי לסייע במקרים של נשירת שיער הקשורה לסבוריאה או דלקת וגם אולי לעכב מעט את השפעת ה-DHT על זקיקי השיער.
    • מנגנון: קטוקונזול מפחית ייצור חלב ומדכא פטריית Malassezia שגורמת לדלקת (סבוריאה). דרך זה הוא מפחית דלקת סביב הזקיקים – מצב דלקתי כרוני זעיר נחשב כגורם מחמיר בהתקרחות אנדרוגנטית. כמו כן, במחקרים בתאי עור הראה קטוקונזול יכולת לחסום קולטני אנדרוגן במידה מסוימת.
    • יעילות: מחקר השוואתי קלאסי (Pierard, 1998) מצא ששימוש בקטוקונזול 2% פעמיים בשבוע נתן שיפור בצפיפות השיער דומה למינוקסידיל 2% לאחר חצי שנה – כנראה עקב הפחתת דלקת והסרת קשקשת שסותמת זקיקים. לכן, שילוב שמפו כזה בשגרה עשוי לתרום לעצירת הנשירה. במקרים של סבוריאה (קשקשים, אדמומיות בקרקפת) – טיפול הכרחי כי הסבוריאה עצמה עלולה לגרום להחמרת נשירה.
    • שימוש: יש לחפוף עם השמפו 2-3 פעמים בשבוע, להשאיר את הקצף 3-5 דקות על הקרקפת ואז לשטוף. בימים אחרים ניתן להשתמש בשמפו רגיל או עדין. חשוב להימנע ממגע בעיניים.
    • תופעות לוואי: עלול לייבש את השיער והקרקפת – לכן מומלץ מרכך בקצוות השיער. לעיתים רחוקות גורם לגירוי או אלרגיה (אדמומיות, גרד) – במקרה כזה להפסיק. צבע שיער צבוע עלול לדהות מעט מחומר פעיל זה.
    • רכישה: בישראל "ניזורל 2%" נמכר כתרופה ללא מרשם (דורש בקשה מהרוקח) וכמו כן יש שמפו קטוזל גנרי. יש גם גרסת 1% חלשה יותר (OTC רגיל) – מתאימה לתחזוקה. רופאי עור ממליצים פעמים רבות על שילוב שמפו קטוקונזול בשגרת הטיפול בנשירה, במיוחד כשיש מרכיב דלקתי.
47. שמפו קפאין (Caffeine shampoo) – טווח מחיר: ~30-60 ₪ לבקבוק.
    • שמפו המכיל תמצית קפאין וחומרים מעוררים (מותג מוביל: Alpecin הגרמני). הרעיון: קפאין הוכח כמעודד צמיחת שיער בתנאי מעבדה – הוא חודר לזקיק, ממריץ את חילוף החומרים ומנטרל חלק מהשפעות ה-DHT. שמפו כזה שוהה כמה דקות על הקרקפת ומשחרר קפאין לזקיקים.
    • יעילות: מוגבלת אך קיימת. מחקר in-vitro הראה שקפאין מרוכז ב-0. 002% גרם להגברת צמיחת שערות בתרבית והאריך את משך האנאגן. מחקר קטן בבני אדם מצא שספיגת קפאין מקרקפת עם שמפו אכן מתרחשת תוך 2 דקות. עם זאת, קשה לכמת השפעה קלינית – ככל הנראה שמפו קפאין לא ייצור צמיחה דרמטית, אולם עשוי להאט מעט את הנשירה ולסייע כשימוש תומך. יש עדויות אנקדוטיות על שיער שנראה עבה יותר (יתכן עקב שאריות שמצפות את השערה).
    • שימוש: יש לחפוף מדי יום או לפחות 3-4 פעמים בשבוע. להשאיר את הקצף 2-5 דקות על הקרקפת כדי לאפשר ספיגה.
    • תופעות לוואי: שמפו Alpecin ידוע כמגרה קצת את הקרקפת אצל חלק – תחושת עקצוץ (אפקט המנטול שבו). בדרך כלל לא גורם לגירוי משמעותי; אם מופיע יובש או גרד – יש להפחית תכיפות או להפסיק.
    • שילוב: ניתן לשלב עם מינוקסידיל ותרופות – אין התנגשות. רבים משתמשים בשמפו קפאין כבונוס – "זה אולי לא יכול להזיק". גם נשים יכולות להשתמש (יש גרסה ייעודית לנשים ללא מנטול).
    • זמינות: נמכר בפארמים ובאינטרנט. יש מותגים נוספים עם קפאין (Vichy Dercos אנרגייזינג, Plantur וכו'). מחירו לא גבוה בהרבה משמפו איכות רגיל. חשוב לציין: זה לא תחליף למינוקסידיל/תרופות – רק תוספת אפשרית.
48. ערכת שמפו ומרכך נגד דלילות (Anti-thinning kit) – טווח מחיר: ~150-300 ₪ לערכה (שמפו+מרכך+טוניק).
    • מוצרים קוסמטיים ייעודיים לשיער דליל, בדרך כלל נמכרים כערכה. מותג מוכר: Nioxin – מערכת של 3 שלבים (שמפו, מרכך, ותכשיר קרקפת). מערכות אלו מכוונות לשפר את מראה השיער ע"י ניקוי יעיל של הקרקפת, הסרת שומן וחומרי סתימה, ועיבוי שיער באמצעות רכיבים מצפים. לעיתים מכילים רכיבים כמו ניטרין, חומצות אמינו, שמן מנטה (לגירוי הקרקפת) ותרכובות צמחיות.
    • השפעה: קוסמטית בעיקרה. למשל, שמפו ומרכך של Nioxin מכילים פולימרים המצפים את סיב השערה ומעניקים תחושת שיער מלא יותר לאחר הייבוש. גם מרכיבים כמו מנטול גורמים לעור תחושת רעננות ואולי הגברת זרימת דם קלה. לאחר שימוש של חודש-חודשיים, חלק מהמשתמשים מדווחים שהשיער נראה "עבה יותר" והקרקפת פחות גלויה. עם זאת, אין הוכחה לצמיחה פעילה חדשה עקב מוצרים אלו.
    • יתרונות: שמירה על היגיינת הקרקפת – סילוק עודפי סבום, DHT וחלב – זה כשלעצמו יכול למנוע עכירות בזקיקים. המוצרים לרוב נעימים לשימוש, ריחניים ומעניקים נפח מידי (בדומה לשמפו יבש). הם גם עדינים בדרך כלל, ללא SLS קשיחים, ולכן טובים לשיער עדין.
    • חסרונות: המחיר יחסית גבוה לשמפו/מרכך רגילים. ולא כל אחד יראה הבדל ניכר. אלו לא "תרופות" – אם יש התקרחות גנטית פעילה, הם לא יעצרו אותה אלא רק ייטיבו עם המראה הזמני.
    • שימוש: בד"כ שימוש יומיומי או כמעט יומיומי. שמפו – לעסות בקרקפת 1-3 דקות (חלקם מכילים תמציות זמן מנטה/קפאין שדורשות מגע ממושך), מרכך – בעיקר לקצוות השיער (לא למרוח הרבה בקרקפת). לאחר מכן תרסיס/טוניק קרקפת (ללא שטיפה) – מכיל ויטמינים ומנטול, נותן עקצוץ מרענן.
    • מותגים: Nioxin כאמור מוביל (6 סוגי ערכות בהתאמה לסוג שיער), יש גם Phyto, Bosley, Viviscal densifying shampoo ועוד. הבחירה לעיתים לפי ניסיון – ייתכן מוצר אחד יעבוד טוב עבורך יותר מאחר.
    • שילוב: אין מניעה להשתמש במקביל לטיפולים רפואיים. למעשה, רבים משתמשים בשמפו יעודי (Nioxin או דומה) ואז מיישמים מינוקסידיל על קרקפת נקייה. המרכך עוזר למנוע שבירת שיער – שיער דליל נשבר בקלות והגנה עליו משמרת נפח.
49. ביוטין (Biotin) – טווח מחיר: ~40-80 ₪ לבקבוק (חודש-חודשיים של אספקה).
    • ויטמין B7 (נקרא גם ויטמין H) – רכיב חיוני במטבוליזם של חלבונים וקרטין. מחסור בו עלול לגרום לנשירת שיער, שיער שביר ודליל, ואף נשירת ריסים/גבות. לכן, הוא מוכר כ"ויטמין לשיער" ומצוי כמעט בכל מולטיויטמין או תוסף ייעודי לשיער.
    • יעילות: אם אין חסר ביוטין, תוספת עודפת לא הוכחה כמעודדת צמיחת שיער. רוב האנשים מקבלים מספיק ביוטין בתזונה (מצוי בביצים, אגוזים וכו'), ומחסור אמיתי נדיר – למשל, אכילת חלבון ביצה נא לאורך זמן גורמת לחסר ביוטין. עם זאת, תוספי ביוטין עדיין פופולריים מאוד כי הם בטוחים וזולים, ויש דיווחים אנקדוטיים של אנשים על שיפור עובי וצמיחה.
    • מינון: התזונה המומלצת היא ~30 מיקרוגרם ליום. תוספי שיער מכילים הרבה מעבר – 2, 500 עד 10,000 מק"ג (10 מ"ג) בטבליה, שזה עודף רחב. עודף ביוטין אינו רעיל – העודף מופרש בשתן. אך מינונים מאוד גבוהים (10 מ"ג ומעלה) עלולים להפריע לבדיקות דם מסוימות (למשל, בדיקות הורמוני בלוטת התריס) ולתת קריאות שגויות, לכן יש להודיע לרופא אם נוטלים.
    • תופעות לוואי: כמעט שאין. לעיתים רחוקות מינון גבוה גורם לאקנה קל סביב הסנטר (פתיר עם הפסקת הנטילה).
    • תוצאות צפויות: אם היה חוסר – לאחר 2-3 חודשים יבחינו בשיפור בצמיחת שיער וציפורניים (ציפורניים מתחזקות – סימן קלאסי). אם לא היה חוסר – כנראה לא יראו שינוי משמעותי בשיער, אבל אולי בציפורניים. כך או כך, ביוטין הפך "סטנדרט" בכל תוסף שיער כי הוא חלק ממכלול הבריאות של השערה.
    • מקור טבעי: כאמור, תזונה מאוזנת לרוב מספקת. מזונות עשירים: חלמון ביצה, שקדים, בטטה, כבד, קטניות. צמחונים וטבעונים בדרך כלל מקבלים ביוטין ממקורות צמחיים מספיק.
50. פנטוגר (Pantogar) – טווח מחיר: ~200-250 ₪ לחבילה (חודש טיפול), לעיתים פחות ברכישה מחו"ל.
    • תוסף תזונה גרמני מפורסם לשיער וציפורניים. מכיל קומבינציה של: ויטמין B1, סידן פנטותנאט (B5), ציסטין (חומצת אמינו גופריתית החשובה לקרטין), קרטין רפואי, ושמרי בירה. הנוסחה נועדה להזין את השערה מבפנים.
    • התוויות: מיועד בעיקר לנשירת שיער מפושטת (Telogen Effluvium) אצל נשים, שיער חסר ברק ודליל עקב לחץ, תזונה לקויה, לאחר הריון וכו'. מחקרים שנעשו בחסות היצרן הראו ירידה בקצב נשירה ושיפור עובי השערה אחרי 3-6 חודשי שימוש קבוע (3 קפסולות ביום).
    • יעילות: בנשירת שיער זמנית (מחלות, סטרס, עונתית) – רבות מדווחות על עצירת הנשירה והצמחת שיער בריא חדש כעבור מספר חודשי טיפול. בהתקרחות אנדרוגנטית – התוסף יכול לשפר את איכות השיער שנותר, אך לא לעצור השפעה הורמונלית. מחקר אקראי אחד הראה ירידה במספר השערות הנושרות יומית בקבוצת פנטוגר בהשוואה לפלצבו לאחר 3 חודשים.
    • תופעות לוואי: בדר"כ אין, מאחר והרכיבים טבעיים יחסית. חלק עשויים לחוש אי נוחות קלה בבטן – מומלץ לקחת עם אוכל. שתן יכול לקבל גוון צהוב עז (ויטמינים).
    • מינון: 3 כמוסות ביום, במשך מינימום 3-6 חודשים. תהליכי צמיחת שיער איטיים ולכן נדרש זמן.
    • זמינות: נמכר בישראל בבתי מרקחת (מיובא; לא בסל). נשים רבות מזמינות אונליין מחו"ל במחירים טובים יותר. קיימים תוספים "בהשראת" פנטוגר בשוק המקומי (למשל "פנטוביגר" הוא מותג מקביל). בכל מקרה, זהו מוצר ותיק עם מוניטין טוב לשיפור איכות השיער.
51. פריורין (Priorin) – טווח מחיר: ~150-200 ₪ לחודש טיפול.
    • תוסף תזונה מבית Bayer, פופולרי באירופה ובישראל. מכיל: תמצית דוחן (Millet extract) – מקור לטילוזין וחומצות שומן, ויטמין B5 (חומצה פנטותנית), ביוטין, ו-L-ציסטין. הנוסחה מכוונת לטפל בנשירה בשל חוסר איזון תזונתי או הורמונלי קל אצל נשים.
    • מנגנון ותוצאות: בניסוי של Bayer, נשים עם נשירת שיער מפוזרת שלקחו Priorin (2 כדורים ביום) הראו עלייה בספירת שיער ורדיוס השערה לאחר 12 שבועות, לעומת קבוצת פלצבו. הדוחן מכיל מילטיום – חומר שאולי משפיע חיובית על הקרקפת (מסורתי ברפואת צמחים). B5 ו-B7 תומכים בייצור קרטין. ציסטין היא אבן בניין של סיבי השיער. יחדיו, הפורמולה אמורה לחזק את השיער הקיים ולעודד זקיקים רדומים לחזור לצמיחה.
    • שימוש: 2 כמוסות ביום, לפחות 3 חודשים. אם הנשירה פוחתת, לעיתים ממשיכים במינון אחזקה של 1 ביום.
    • למי: בעיקר נשים עם שיער דליל עקב מתח, אחרי לידה, עונתיות, דיאטות או בתחילת התקרחות גנטית (כדי למצות כל מרכיב תזונה מועיל). לגברים – פחות נפוץ, אך יכול להועיל לבריאות השיער הכללית שלהם גם כן.
    • תופעות לוואי: אין משמעותיות. לעיתים רחוקות הפרעות עיכול קלות. גלוטן – הדוחן מכיל מעט עמילן, אבל אמור להיות ללא גלוטן (דוחן הוא דגן ללא גלוטן, אך ייתכנו שיירים).
    • השוואה לפנטוגר: פריורין ופנטוגר הם "יריבים" מסחריים. ההרכבים דומים בקווים כלליים (ויטמינים, ציסטין). יש אנשים שנשבעים בזה או בזה. קשה למדוד מי יעיל יותר – ייתכן תלוי בפרופיל התזונתי של המשתמש. בחלק מהפורומים נשים מדווחות שפריורין עצר להן נשירה לאחר לידה באופן ניכר.
52. Nutrafol (נוטרפול) – טווח מחיר: ~250-350 ₪ לחודש (מיובא, בארה"ב כ-80$).
    • תוסף פרימיום אמריקאי שזכה לפופולריות רבה. נוסחה רב-רכיבית המבוססת על צמחים ומינרלים עם מיקוד בטיפול רב-מערכתי בנשירת שיער. למשל בנוסחת הנשים: תמצית דקל ננסי (חוסם DHT טבעי), קולגן ימני, חומצות אמינו, ביוטין, אבץ, ועוד צמחי מרפא כמו אשוואגנדה (נגד סטרס), כורכום (נוגד דלקת) ואווקדיה (Evodia – אנטי-דלקתי). לגברים – דומה ללא האשוואגנדה (שמשפיעה הורמונלית).
    • היגיון: החברה טוענת שצריך לטפל בכל הגורמים – הורמונים (דקל ננסי מפחית DHT), סטרס (אשוואגנדה מפחיתה קורטיזול שמשפיע לרעה על זקיקים), דלקת (כורכום ואווקדיה), ותמיכה ישירה בזקיק (ביוטין, קולגן, אבץ וכו').
    • יעילות: מחקרים במימון החברה הראו שאחרי 6 חודשים, 80% מהנשים דיווחו על שיפור בצמיחה ונפח, וקבוצת Nutrafol הראתה עליה של כ-10% בספירת שיער הצילום לעומת ירידה קלה בקבוצת פלצבו. אלה תוצאות מעודדות, אך יש לקחת בחשבון שהמחקרים לא לגמרי בלתי-תלויים. בשטח, נוטרפול זוכה לביקורות חיוביות לא מעטות בקרב נשים עם נשירה מפושטת.
    • שימוש: 4 כמוסות ביום, עם האוכל (ניתן לפצל). לרוב מורגש שינוי בנשירה אחרי ~3 חודשים, ושיפור בצפיפות סביב 6 חודשים.
    • תופעות לוואי: מינימליות בדרך כלל. חלק מהנשים דיווחו על בחילה קלה אם נוטלים על בטן ריקה (בגלל תמציות צמחים). אחרים על עליה קלה בתאבון (אשוואגנדה). לרוב נסבל היטב.
    • מקום בשוק: Nutrafol נחשב "הייטק של תוספי השיער" ומככב אצל דוגמניות וסלבס. מחירו גבוה בהרבה מתוספים אחרים. מי שמסוגל להרשות לעצמו – זה עוד כלי לגיטימי. אך יש לציין שחלק ממרכיביו ניתן למצוא זולים יותר בנפרד (למשל דקל ננסי, ביוטין וכולי).
    • זמינות: לא נמכר רשמית בארץ, אך יש יבוא אישי וחנויות אינטרנט שמייבאות. נכון ל-2025, חברת פראגה ישראל אף הודיעה שתביא את Nutrafol באופן מוסדר.
53. Viviscal (ויוויסקל) – טווח מחיר: ~200 ₪ לחודש (120-150 ₪ באינטרנט).
    • תוסף לשיער שמרכיבו העיקרי הוא קומפלקס ימי פטנטי בשם AminoMar© – אבקת חלבון מפירות-ים (כרישים ורכיכות) שעשירה באמינו גליקוזאמינוגליקנים. בנוסף מכיל ויטמין C, אבץ, ביוטין ותמצית זנב סוס (עשירה בסיליקה). הייעוד: לשפר צמיחת שיער אצל מי שסובלים מהידללות.
    • רקע: פותח בפינלנד לאחר שחוקרים שמו לב שנשות שבט אסקימואים אוכלות דגים ימיים רבים ויש להן שיער יוצא דופן. הפורמולה קיימת 25+ שנים בשוק, ומשודרגת מדי פעם.
    • מחקרים: מחקר כפול-סמיות במימון החברה הראה שנשים עם שיער דליל שנטלו Viviscal במשך 6 חודשים זכו לעלייה ממוצעת של 32% בספירת שערות באזורים הדלילים, לעומת ~9% בקבוצת פלצבו. גם קוטר השערות השתפר ו-92% מהמשתתפות דיווחו על "שיפור משמעותי" במראה. אלו תוצאות מרשימות יחסית לתוסף – ייתכן שהפרוטאין הימי מכיל מרכיבים שמועילים במצבי telogen effluvium.
    • שימוש: 2 טבליות ביום (בוקר וערב) עם ארוחה, למשך 6 חודשים. לאחר מכן מומלץ תחזוקה של 1 ליום.
    • תופעות לוואי: בטוח מאוד לרוב. מי שרגיש/אלרגי לדגים או פירות-ים אסור לו ליטול! כמו כן, מכיל כמות ברזל קטנה – לא מתאים למי שיש עודף ברזל. לפעמים נגרמת מעט אי-נוחות בקיבה (עקב החלבון הימי) – רצוי לקחת עם מזון.
    • הערות: במקומות רבים Viviscal נחשב "תוסף השיער הנמכר בעולם". יש גרסה לנשים, לגברים (ללא זנב-סוס אבל עם קצת חילבה). כמו Nutrafol, גם הוא בשוק הפרימיום אך קצת זול יותר. לא מתאים לצמחונים (מקור מהחי).
    • שילוב: ניתן לשלב תוספים – למשל, יש הנוטלים גם Viviscal וגם ביוטין נוסף או דקל ננסי. יש לשים לב למינוני אבץ ו-C כדי לא לצרוך יתר על המידה מכפל תוספים.
54. דקל ננסי (Saw Palmetto / Serenoa) – טווח מחיר: ~60-120 ₪ לחודש (תוסף תמצית איכותי).
    • צמח מרפא שמגיע מעץ דקל נמוך. הפרי שלו מכיל פיטוסטרולים (ובעיקר β-סיטוסטרול) הידועים כמעכבי האנזים 5-אלפא-רדוקטאז – אותו אנזים ההופך טסטוסטרון ל-DHT. בכך הוא משמש כ"מעכב DHT טבעי". מזה שנים משתמשים בו לטיפול בפרוסטטה מוגדלת, ובהמשך הפך פופולרי בתוספי שיער כאנטי-אנדרוגן עדין.
    • יעילות במחקר: מספר מחקרים קטנים מצאו שנטילת 320 מ"ג תמצית דקל ננסי ביום עשויה לשפר צמיחת שיער אצל גברים עם התקרחות אנדרוגנטית קלה-בינונית. למשל, מחקר אחד הראה ש-38% מהגברים שלקחו Saw Palmetto דיווחו על שיפור, לעומת 68% בקבוצת פינסטריד (כלומר, חלש יותר מתרופה אך עדיין אפקט מסוים). סקירה שיטתית ציינה שיפור של 27% בספירת השיער בכמה מהמחקרים, ו"התייצבות המצב אצל 52% מהמשתמשים".
    • שימוש: מינון מקובל 160 מ"ג פעמיים ביום (או 320 מ"ג פעם ביום) מתמצית פרי משונן סטנדרטית (נספג טוב יותר עם שומן בארוחה). לעיתים משלבים גם שמן זרעי דלעת להגברת האפקט (יש תוספים משולבים).
    • תופעות לוואי: בדרך כלל נסבל היטב. לעיתים אי-נוחות בבטן, במיוחד אם נלקח על קיבה ריקה. נדיר – כאב ראש או שלשול. חשוב לדעת שבנשים הרות אסור ליטול (מנגנון הורמונלי).
    • השוואה לפינסטריד: דקל ננסי חלש יותר – אך גם תופעות הלוואי המיניות כמעט ואינן קיימות (אולי ירידה קלה בחשק אצל אחוזים בודדים). לכן גברים החוששים מתופעות של פינסטריד לעיתים בוחרים לנסות תחילה דקל ננסי. גם לנשים לאחר מנופאוזה, רופאים לפעמים ממליצים עליו כטיפול טבעי.
    • זמינות: תוסף OTC, בחנויות טבע ובתי מרקחת. וודאו סטנדרטיזציה (למשל "מכיל 85% חומצות שומן"). משתלב בכל פורמולת שיער טבעית כמעט, וגם אנשים לוקחים אותו בנפרד כתוסף יחיד.
55. שמן זרעי דלעת (Pumpkin Seed Oil) – טווח מחיר: ~80-150 ₪ לחודש (בקפסולות או נוזל).
    • תמצית שמן המופק מגרעיני דלעת. מכיל פיטוסטרולים (כמו β-סיטוסטרול), חומצות שומן בלתי רוויות וויטמין E. בדומה לדקל ננסי, מיוחסת לו יכולת לעכב 5-אלפא-רדוקטאז ובכך להקטין יצור DHT, וכן פעילות אנטי-דלקתית בקרקפת.
    • מחקר מפתח (2014): במחקר כפול-סמיות, גברים עם התקרחות אנדרוגנית קלה-בינונית נטלו 400 מ"ג שמן זרעי דלעת ביום במשך 24 שבועות. התוצאה: עלייה ממוצעת של 40% בספירת השיער באזור היעד, לעומת 10% בלבד בקבוצת הפלצבו – הבדל משמעותי סטטיסטית. 44% מהמשתתפים בשמן חוו שיפור משמעותי לפי הערכת רופא, לעומת 7% בלבד בפלצבו. תופעות לוואי לא נרשמו.
    • פרשנות: זו עדות חזקה יחסית ליעילות תוסף טבעי בנשירת שיער. משערים ששמן דלעת חוסם את האנזים המייצר DHT ומכיל גם נוגדי חמצון המשפרים את בריאות הקרקפת.
    • שימוש: לצורך השיער – 400 מ"ג תמצית שמן ליום (בד"כ 4 קפסולות של 1000 מ"ג שמן כל אחת, המכילות 400 מ"ג חומצות שומן). אפשר גם לצרוך שמן דלעת למאכל בכפית (אך הקפסולות מבטיחות מינון יציב).
    • תופעות לוואי: לרוב אין. מינונים גבוהים מאוד עלולים לגרום לקצת הפרעות עיכול או יציאות רכות (שמן בכל זאת). אלרגיה לזרעי דלעת נדירה.
    • שימוש חיצוני: יש שרוקחים סרום משמן דלעת ומורחים על הקרקפת. התועלת של זה לא ברורה – כנראה פחות יעיל מלקיחה פנימית, אך משפר לחות ועשיר בויטמין E, אז לא מזיק לשיער.
    • זמינות: תוסף פחות נפוץ מדקל ננסי, אך קיים בחנויות בריאות ובאינטרנט. לפעמים משולב בפורמולות עם דקל ננסי, פיג'אום וכולי, כחלק מתמיכה פרו-שיער. כשרוצים טבעי, אפשר לשלב גם עם דקל ננסי וגם עם שמן דלעת למיקסום אפקט (ולא נצפו אינטראקציות בעייתיות).
56. MSM (מתיל-סולפוניל-מתאן) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לחודש (אבקה או כמוסות).
    • תרכובת אורגנית של גופרית המצויה באופן טבעי במזונות מסוימים. MSM מוכרת כתוסף לשיפור בריאות המפרקים, אך יש לה גם קהל תומכים בתחום השיער. הסיבה: MSM מספקת גופרית, מינרל חיוני ליצירת קרטין (חלבון השיער). יש המשערים כי תוספת MSM מאריכה את שלב האנאגן ומעודדת צמיחה חזקה יותר.
    • עדויות: מעטות. מחקר אחד במעבדה הראה ש-MSM עשויה להגביר את צמיחת תאי הקרטין. ניסוי קטן בבעלי חיים הראה שפרווה של עכברים שופרה עם MSM. בדיווח צרכנים – אנשים שלוקחים MSM לעיתים קרובות מציינים כי הציפורניים והשיער גדלים מהר יותר. לעיתים מוסיפים MSM לתוספי שיער (למשל Hairfinity).
    • שימוש: מינון טיפוסי 1-3 גרם ביום. מגיע כאבקה לבנה מעט מרה – אפשר לערבב במים/מיץ, או בכמוסות. כדי לשפר ספיגה ולמנוע תופעות עיכול, מתחילים נמוך (1 גרם) ועולים.
    • תופעות לוואי: בכמויות גבוהות עלול לגרום לכאבי בטן, גזים או שלשול. אנשים מסוימים מדווחים על כאבי ראש קלים בתחילת השימוש (אולי עקב תהליך "ניקוי רעלים" שטוענים ש-MSM עושה). חשוב לשתות הרבה מים.
    • תועלת אפשרית לשיער: MSM עשויה לחזק את השיער, להפחית שבירות ולהוסיף ברק (כי משפרת את קשרי הגופרית בקרטין). האם תצמיח חדש? כנראה רק אם היה חוסר בגופרית. בכל אופן, כמוצר זול ובטוח יחסית, רבים מוסיפים אותו "ליתר ביטחון" בשגרת התוספים.
    • הערה: MSM נמצא גם באופן טבעי בבצל, שום, ירקות עלים, חלב וגרעינים. תזונה מאוזנת מכילה גופרית, אך תהליך בישול מעודף יכול להפחית זמינות MSM טבעי.
57. קולגן (Collagen) – טווח מחיר: ~80-150 ₪ לחודש (אבקת פפטידים או טבליות).
    • חלבון מבני חשוב הנמצא בעור, בעצמות ובכלי דם. כיום נפוץ לקחת פפטידי קולגן כתוסף לשיפור עור גמיש ולציפורניים – ולמעשה גם לשיער. ההנחה: אספקת אבני הבניין (חומצות אמינו גליצין, פרולין, הידרוקסיפרולין) עשויה לתמוך בייצור הקרטין בשיער ולשפר את בריאות זקיקי השיער דרך שיפור דרמיס הקרקפת (בו מצויים כלי הדם המזינים).
    • עדויות: מחקר קטן מ-2012 מצא שנשים שנטלו תוסף קולגן + ויטמינים דיווחו על שיפור בצפיפות השיער והברק לאחר 6 חודשים לעומת פלצבו. סביר שזה חלק מהשפעת הקולגן על העור – קרקפת בריאה יותר = סביבה טובה לשיער.
    • שימוש: אבקת קולגן פפטיד (לדוגמה Vital Proteins) – כפית (5-10 גרם) ביום במשקה, ללא טעם מורגש. או כמוסות – אך לרוב דורש מספר רב של כמוסות ליום כדי להגיע למינון יעיל.
    • תופעות לוואי: נדיר – כבדות בבטן או טעם לוואי קל. מרבית האנשים לא חווים כלום. אם יש אלרגיה לדגים/בקר – לשים לב מאיזה מקור הקולגן (יש ימיים ויש מבקר).
    • תוצאה: לאחר 2-3 חודשי שימוש, רבים מדווחים על עור לח יותר ופחות קמטוטים. השיער עשוי להרגיש עבה מעט יותר (יכולה להיות השפעה עקיפה דרך שיפור עור הקרקפת). זו לא "תרופת פלא" לשיער נושר, אבל רכיב תומך.
    • שילוב: קולגן משולב בפורמולות רבות (למשל Nutrafol יש בו קולגן). אפשר גם לקבל קולגן דרך מזון – ציר עצמות, ג'לטין וכו'. אך הפפטידים במוצרים מיוחדים נספגים היטב. רופאי עור לעיתים ממליצים על קולגן בעיקר למטופלות מעל גיל 40 שמשלבות טיפול גם לעור וגם לשיער.
58. אבץ (Zinc) – טווח מחיר: ~30-60 ₪ לבקבוק (100 טבליות).
    • מינרל חיוני שממלא תפקיד בשלל תהליכים, כולל חלוקת תאים וייצור חלבונים – לכן הכרחי לצמיחת שיער תקינה. חסר באבץ עלול לגרום לנשירת שיער מפושטת, שיער דק ושביר, ולעיתים אף התקרחות מסוימת (נראה בילדים עם חסר תזונתי).
    • תיקון חסר: במטופלים עם רמות אבץ נמוכות, תוספת אבץ יכולה לעצור את הנשירה ולשפר צמיחה תוך 2-3 חודשים. למשל, נשים עם נשירה עונתית שנבדקו ונמצאו עם אבץ גבולי – לאחר נטילת 50 מ"ג אבץ ביום נשירתן פחתה משמעותית. אבץ גם חשוב לטיפול בנשירה כרונית (TE כרוני) – חלק מהפרוטוקול.
    • השפעת יתר: יש טענה שאבץ בריכוז גבוה יכול לעכב 5-אלפא-רדוקטאז (האנזים של DHT). זה נצפה בתנאי מעבדה ובמינונים גבוהים. אולם, נטילה ממושכת של הרבה אבץ (מעל 100 מ"ג/יום) אינה מומלצת – עלולה בעצמה לגרום לחסר בנחושת ולנשירת שיער! לכן איזון חשוב.
    • מינון: RDA לגברים ~11 מ"ג, לנשים ~8 מ"ג. בתוספים לשיער נותנים בדרך כלל 15-30 מ"ג ביום. טיפול קצר-טווח בחסר חמור – 50-60 מ"ג לתקופה מוגבלת. רצוי לקחת אחרי אוכל (עלול לגרום בחילה על קיבה ריקה).
    • תופעות לוואי: מינון גבוה (50 מ"ג ומעלה) יכול לגרום לבחילה או כאב בטן, לכן לעיתים מחלקים למנות או מפחיתים. נטילת אבץ מתמשכת במינון גבוה מאוד עלולה להוריד רמות נחושת – לשים לב לא לעבור את המומלץ.
    • מזון: צדפות, בשר אדום, אגוזי קשיו, גרעיני דלעת – מקורות טובים לאבץ. צמחונים/טבעונים בסיכון מעט מוגבר לחוסר, שכן דגנים וקטניות מכילים פיטאטים המפחיתים ספיגת אבץ.
    • שורה תחתונה: אבץ הוא אחד ה"חשודים" הראשונים בבדיקות דם לנשירה. אם נמצא חסר – לתקן וזה עשוי לפתור או לעזור מאוד. אם הרמות תקינות – תוספת צנועה לא תזיק ואולי תועיל מעט (יש לו גם אפקט אנטי-דלקתי קל).
59. ברזל (Iron) – טווח מחיר: ~20-50 ₪ לחודש (תלוי סוג, כדורים/נוזל).
    • מינרל חיוני שנחוץ לייצור המוגלובין (נשא חמצן בדם). חסר ברזל (אנמיה) הוא אחד הגורמים הידועים לTelogen Effluvium – נשירת שיער מפושטת, בעיקר בנשים. אפילו חסר קל (פריטין נמוך מ-40 נג/מ"ל) נקשר לנשירת שיער מוגברת.
    • תיקון חסר: נשים רבות עם נשירה מתמדת מגלות פריטין נמוך (מחסני ברזל מדולדלים) – לאחר נטילת ברזל 3-6 חודשים והעלאת הפריטין לערכים טובים (> 70), הנשירה לרוב פוחתת באופן משמעותי. השיער שצמח כשהיה חסר עלול להיות דק ושביר, ושיער חדש שיגדל עם מאגרים תקינים יהיה בריא יותר.
    • מינון: בהתאם לחומרת החסר. למשל, לנשים עם פריטין 10 ולחץ דם נמוך – יתנו אפילו 100 מ"ג ברזל ליום (2 כדורי ברזל סולפט). לחסר קל – 25-50 מ"ג יספיקו. ספיגת הברזל טובה יותר עם ויטמין C (ניתן לקחת יחד עם מיץ תפוזים) ורע עם מוצרי חלב (לא ליד יוגורט).
    • תופעות לוואי: ברזל בגלולות עלול לגרום לעצירות, כאב בטן או צואה כהה. ברזל מסוג עדין יותר (כגון ביסגליצינאט) גורם לפחות תופעות. יש גם תמיסות ברזל נוזליות (ספיגה קצת טובה יותר, טעם מתכתי).
    • הריון ומחזור: נשים בגיל הפוריות מאבדות ברזל במחזור – ולכן חסר ברזל הוא סיבה מובילה לנשירת שיער אצל נשים. בהיריון, הדרישה גבוהה מאוד (לבניית הדם של האם והעובר) וחסר יכול לגרום לנשירה אחרי הלידה.
    • מעקב: חשוב לעשות בדיקת דם – אם הברזל תקין, אין צורך לתסף (עודף ברזל גם מזיק). אם חסר – לאחר 3 חודשי תוסף, לבדוק שוב לוודא שהערכים הסתדרו.
    • תזונה: בשר אדום, כבדים – מקור עשיר וזמין ביולוגית לברזל. צמחונים יפנו לעדשים, תרד, טופו – אך צריך הרבה מהם ולצרוך עם ויטמין C כדי לקבל כמות שוות ערך.
60. ויטמין D – טווח מחיר: ~20-50 ₪ לחודש (טיפות/כדורים).
    • ויטמין חשוב לתפקוד מערכתי, לרבות בריאות העור והזקיקים. מחסור בוויטמין D (די שכיח באוכלוסיה, במיוחד בחורף ובאנשים שאינם בשמש) נקשר במספר מחקרים לנשירת שיער – הן אנדרוגנית והן Alopecia Areata. ויטמין D משפיע על ביטוי גנים בזקיקי השיער, וייתכן כי רמות נמוכות מפריעות לכניסת הזקיקים לאנאגן (שלב הצמיחה).
    • תיקון חסר: אם בבדיקות דם נמצא ערך נמוך (נניח מתחת 20 ng/mL), רופאים ימליצו לקחת תוספת. יש דיווחים על נשים עם נשירה עקשנית ששום דבר לא עזר עד שגילו רמת ויטמין D של 10, ולאחר שנטלו תוסף והשיגו רמה תקינה – הנשירה פחתה משמעותית. גם בחולי אלופציה אראטה, נמצא לא פעם חסר D ותוספת יכולה לשפר תגובה לטיפולים.
    • מינון: תלוי בחסר. לעיתים נותנים 2000 יחב"ל (IU) ליום, או במקרים חמורים אף מינון העמסה של 20,000 IU לשבוע לכמה שבועות. לאחר ההגעה לנורמה (30+ ng/mL בדם), עוברים למינון אחזקתי ~800-1000 IU ביום.
    • תופעות לוואי: עודף גדול של D עלול לגרום לרמות סידן גבוהות – לכן לא לעבור מינון המומלץ ע"י הרופא לאורך זמן. במינונים נפוצים אין תופעות מורגשות. ויטמין D ניתן בטיפות או כמוסות – עדיף עם מזון שומני לספיגה.
    • היבט עונתי: יש אנשים ששמים לב שנשירתם מתגברת בסוף החורף – ייתכן וזה קשור לרמות D בשפל. עבורם, תוסף חורף יכול למנוע את הנשירה העונתית הזו.
    • בסל הבריאות: אגב, חולי התקרחות אראטה קשה זכאים בין היתר למינון גבוה של D בסל, בשל התיאוריה שזה מסייע למערכת החיסון והעור.
61. אומגה-3 (שמן דגים / פשתן) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לחודש.
    • חומצות שומן רב בלתי רוויות, בעלות פעילות אנטי-דלקתית מוכחת. שני הסוגים העיקריים: EPA ו-DHA (נמצאים בדגי ים שומניים), וכן ALA (בזרעי פשתן וצ'יה, הופך בגוף חלקית ל-EPA). אומגה-3 חשובה לבריאות עור הקרקפת ולוויסות דלקות.
    • הקשר לשיער: דלקת כרונית קלה סביב זקיקי שיער עשויה לתרום להידלדלות – אומגה-3 יכולה להפחית דלקת זו. כמו כן, מחסור באומגה-3 קשור לעור יבש וקשקשי, ושיער יבש ושביר. השלמה מתקנת זאת. מחקר אחד (2015) הראה שנשים שנטלו תוסף משולב של אומגה-3, אומגה-6 ונוגדי חמצון במשך 6 חודשים חוו ירידה משמעותית בנשירת השיער ועלייה בקוטר השערה לעומת פלצבו.
    • נטילה: שמן דגים בכמוסות (למשל 1000 מ"ג, המכיל ~300 מ"ג EPA+DHA, 2-3 כמוסות ביום) או שמן זרעי פשתן (1 כף ביום). יש גם תוספי אומגה-3 ממקור אצות (לצמחונים) המספקים בעיקר DHA.
    • תופעות לוואי: מינונים גבוהים מאוד יכולים לדלל דם קלות (זה אפילו נחשב יתרון לרוב, אבל אם מישהו נוטה לדימומים, לשים לב). חלק חווים "גרפס דג" – אפשר להפחית זאת בלקיחת התוסף לפני השינה או בקפסולות בציפוי מיוחד.
    • עוד יתרונות: שיפור לחות העור, הפחתת קשקשים, טוב לבריאות כללית (לב, מוח).
    • סיכום: לאומגה-3 מקום בתכנית הוליסטית לשיער. היא לא "תצמיח שיער חדש" אם אין מחסור, אך תיצור קרקפת בריאה וסביבת גידול משופרת, וגם יתכן ותאט תהליכים דלקתיים המקדמים התקרחות. בהחלט שווה לשקול, במיוחד אם התזונה דלה בדגים ואגוזים.
62. תה ירוק / תמצית EGCG – טווח מחיר: ~40-80 ₪ לחודש.
    • תה ירוק מכיל פוליפנולים, במיוחד Epigallocatechin gallate (EGCG), שהוא נוגד-חמצון רב עוצמה. מחקרים העידו ש-EGCG יכול לעכב את האנזים 5-אלפא רדוקטאז (בדומה לפינסטריד אך חלש יותר) וגם לעודד התחדשות תאים.
    • עדויות לטובת השיער: ניסוי על עכברים ב-2005 הראה שקבוצת העכברים ששתתה תה ירוק מדי יום הצמיחה שוב שיער שסבל מתלישת שערות מהר יותר מעכברי ביקורת. מחקר מעבדה הראה ש-EGCG המריץ תאי פפילה הדרמליים בזקיקי שיער אנושיים. כמו כן, תה ירוק משפר זרימת דם (מנמיך קצת את הדם) מה שעשוי לעזור בהזנת הזקיקים.
    • שימוש פנימי: שתיית 2-3 כוסות תה ירוק איכותי ביום, או נטילת כמוסות תמצית תה ירוק (סטנדרט 50% EGCG למשל, 500 מ"ג). זה מספק מנה הגונה של נוגדי חמצון. יש להימנע בערב כי הקפאין שבו עלול להפריע לשינה.
    • שימוש חיצוני: יש המורחים תמצית תה ירוק / שקיקי תה על הקרקפת. יש אפילו סרומי שיער עם EGCG. ההיגיון – משלוח ישיר של החומר לזקיק. מחקר קטן אחד מצא ששמפו עם EGCG שיפר טלוגן אפלוביום אצל חלק מהמשתתפים.
    • בטיחות: כתה – בטוח לחלוטין. בתמצית מרוכזת – מינונים גבוהים מאוד (מעל 800 מ"ג EGCG ליום) עלולים לגרום לעומס על הכבד, אך במינונים המומלצים אין בעיה.
    • המלצה פרקטית: כוס תה ירוק בבוקר ובצהריים במקום קפה – מספק קפאין עדין ו-EGCG מועיל, וללא קלוריות. אין לצפות שזו תרופה בפני עצמה, אבל כחלק מתזונה בריאה, זה תורם לסביבה אנטי-דלקתית כללית בגוף ובקרקפת.
63. שמן רוזמרין (Rosemary Oil) – טווח מחיר: ~30-70 ₪ לבקבוקון 30 מ"ל (מספיק לחודשים).
    • שמן אתרי המופק מצמח הרוזמרין, אשר התגלה במחקר קטן כמשפר צמיחת שיער. הוא מכיל תרכובות (כמו חומצה קרנוסית) שיכולות לשפר זרימת דם מקומית ולפעול כאנטי-דלקתיות.
    • מחקר בולט (2015): השווה בין מריחת תמיסת שמן רוזמרין 1% לבין מינוקסידיל 2% אצל 100 נבדקים עם התקרחות אנדרוגנטית. לאחר 6 חודשים – שתי הקבוצות הראו שיפור דומה במספר השערות! כלומר, שמן הרוזמרין היה יעיל כמו מינוקסידיל 2% סטטיסטית. בנוסף, קבוצת הרוזמרין דיווחה על פחות גרד בקרקפת מקבוצת המינוקסידיל, מה שמעיד שהוא עדין יותר.
    • שימוש: אין למרוח שמן אתרי ישיר – הוא מרוכז מדי. יש למהול ~5 טיפות שמן רוזמרין בכף שמן נשא (כמו שמן זית, שקדים או קוקוס). לעסות לקרקפת נקייה 2-3 פעמים בשבוע, להשאיר שעה-שעתיים לפחות (או לילה), ואז לחפוף.
    • תוצאות: צמיחה דורשת זמן – במחקר כאמור ראו תוצאות ב-6 חודשים. עם זאת, חלק מהמשתמשים מדווחים כבר לאחר 3 חודשים על ירידה בנשירה ועל "בייבי הירס" (שערות קטנות חדשות) סביב קו השיער.
    • תופעות לוואי: נחשב בטוח מאוד בשימוש חיצוני. יכול לגרום לאדמומיות קלה אצל רגישים – לכן רצוי לעשות טסט מקומי לפני שימוש רחב. ריחו ארומטי – רוב האנשים אוהבים (כריח של צמח תבלין). להיזהר לא לקבל בעיניים – שורף.
    • בונוס: שמן רוזמרין מטיב עם הקרקפת נגד קשקשים וחיידקים. גם לשיער עצמו מוסיף ברק.
    • השוואה למינוקסידיל: עבור מי שמעדיף טבעי, שמן רוזמרין מהווה חלופה מעניינת. הוא לא יעבוד אצל כולם באותה מידה, אך סיכוי טוב לתועלת מסוימת ללא הכימיה. אפשר גם לשלב – להשתמש במינוקסידיל בבוקר ושמן רוזמרין בלילה למשל – אין התנגשות.
64. שמן קיק (Castor Oil) – טווח מחיר: ~20-50 ₪ לבקבוק 100 מ"ל.
    • שמן צמחי סמיך המופק מקיקיון. ידוע מאוד ברפואה עממית כמזרז צמיחת שיער, ריסים וגבות. מכיל ריכוז גבוה של חומצה ריצינולאית – חומצת שומן ייחודית בעלת פעילות אנטי-מיקרוביאלית ואנטי-דלקתית.
    • עדויות: מדעית יש מעט מידע – לא נערכו ניסויים קליניים פורמליים. אולם, ההוכחה העממית היא עזה: מיליוני אנשים משתמשים בשמן קיק למטרות שיער וטוענים לשיפור. יש תיאוריה שחומצה ריצינולאית מגבירה את רמות פרוסטגלנדין E2 מקומית בזקיק (בדומה לפעולת תרופת לטיס המעבה ריסים). גם ויטמין E וחומצות שומן אחרות שבו מזינות את העור.
    • שימוש: בשל סמיכותו, לרוב מערבבים 1: 1 עם שמן קליל יותר (כגון קוקוס או שקדים) לחצי-כפית, מחממים מעט בין כפות הידיים ומעסים לתוך הקרקפת. משאירים לפחות שעתיים, אפשר גם לילה. חופפים היטב כי הוא כבד. תדירות: 1-2 פעמים בשבוע. לריסים/גבות – מורחים עם מקלון ספוג או מברשת מסקרה נקייה לפני שינה (בזהירות לא בעין).
    • תוצאות צפויות: ברמה קוסמטית, כבר אחרי טיפול אחד השיער רך מאוד ומבריק (שמן קיק מצפה אותו). לגבי צמיחה: ייתכן שיעודד צמיחה של שיער דק באזורים גבוליים תוך חודשיים-שלושה. משתמשים רבים מדווחים על גבות שהתעבו וריסים שהתארכו תוך 6-8 שבועות של מריחה לילית.
    • תופעות לוואי: לשמן קיק גולמי ריח אופייני (לא רע, אגוזי). יכול לגרום לגירוי אם יש אלרגיה (נדיר). הוא מלכלך אם לא נזהרים – עלול להשאיר כתם שומני על ציפית/בגד.
    • שילוב טיפולים: אין מניעה – אפשר להשתמש בו בלילות שבהם לא מורחים מינוקסידיל (למשל 2 לילות בשבוע שמן קיק, בשאר מינוקסידיל). לשיער יבש מאוד, חלק מערבבים טיפה ממנו למרכך כמסיכה ללחות.
    • סוגים: יש "שמן קיק שחור ג'מייקני" – כהה יותר, לא בהכרח עדיף רפואית (פשוט קלוי). כל שמן קיק בכבישה קרה איכותי יעשה את העבודה.
65. מיץ בצל (Onion Juice) – טווח מחיר: שקלים בודדים (עלות מספר בצלים).
    • תרופת סבתא בעלת הוכחה מדעית מפתיעה: מחקר משנת 2002 מצא שמריחת מיץ בצל טרי על הקרקפת הצמיחה שיער אצל 74% מהמשתתפים עם אלופציה אראטה, לעומת 13% בלבד בקבוצת הביקורת (מי ברז). בצל מכיל תרכובות גופרית (כגון MSM טבעי), קוורצטין ונוגדי חמצון שעשויים לעודד זקיקים רדומים.
    • שימוש: לוקחים 1-2 בצלים, טוחנים בבלנדר ומסננים את המיץ. את הנוזל מעסים היטב לתוך הקרקפת (רצוי ממוקד באזורים דלילים). משאירים 30-60 דקות, ולאחר מכן חופפים להסרת הריח. עושים זאת יומיומית או כל יומיים למשך לפחות חודשיים. ריח הבצל חזק – אפשר להוסיף מעט מיץ לימון או מי ורדים להפחתה.
    • תוצאות: לפי המחקר, כבר לאחר 2 שבועות התחילה צמיחה עדינה אצל חלק מהמשתמשים. תוך 4-6 שבועות הופיעו שערות גלויות לעין באזורים הקרחים ברוב קבוצת הבצל. כמובן, זה היה בקרחות של אלופציה אראטה (מצב אוטואימוני). עבור התקרחות אנדרוגנטית אין מחקר רשמי, אך יש עדויות אנקדוטיות שבצל עוזר גם שם – אולי בזכות שיפור זרימת דם ואספקת גופרית.
    • למה בצל? : בבצל יש תכולת גופרית גבוהה (נותנת לו הריח), הדרושה לייצור קרטין. יש גם נוגדי חמצון שעשויים להפחית דלקת בזקיק. כמו כן, מריחת הבצל גורמת לגירוי מקומי (קצת צריבה) שמגייס דם לאזור – בדומה למנגנון של מיקרונידלינג ומוצרי מנטול.
    • חסרונות: ריח! – הקרקפת יכולה להשאיר הילה של ריח בצל גם אחרי שטיפה, במיוחד אם יש פצעים/שריטות שספגו יותר. כדאי לעשות זאת כשלא צפויה אינטראקציה חברתית קרובה. ניתן לנסות לנטרל עם מיץ לימון בשטיפה שניה.
    • בטיחות: מלבד ריח וצריבה קלה, אין נזק. בצל עלול לגרום לדמעת בעיניים – יש להימנע ממגע בעיניים.
    • שורה תחתונה: פתרון זול ושווה ניסיון למי שלא נרתע מהריח. במיוחד אם מדובר בכתמי קרחת קטנים (AA), זה ממש יכול לעבוד. בהתקרחות גברית – פחות סביר להצמיח אזורים קרחים גדולים, אבל אולי תורם לשיער דליל סמוך.
66. שמן אמלה (Amla Oil) – טווח מחיר: ~30-60 ₪ לבקבוק 100 מ"ל.
    • שמן המופק מפרי האמלה (אמלקי) – דומדמנית הודית, מקור עשיר מאוד בויטמין C ונוגדי חמצון. בשימוש נרחב ברפואה האיורוודית ההודית לחיזוק שורשי השיער, מניעת שיער לבן ושיפור הברק.
    • מנגנון: אמלה מכילה טאנינים ותרכובות שפועלות כנוגדי דלקת וכאנטי-מיקרוביאליים. על הקרקפת היא עשויה לסייע להפחתת קשקשים וגירויים. בנוסף, ויטמין C תורם לבניית קולגן בעור התומך בזקיקים.
    • שימוש: לרוב מגיע כשמן מבושם (לעיתים מעורבב עם שמנים נוספים). מעסים אותו אל הקרקפת ולאורך השיער, משאירים לפחות שעה (או לילה), ואז חופפים. חלק מהאנשים משתמשים בו גם כמרכך טבעי – לאחר החפיפה מורחים מעט, ממתינים ושוטפים קלות, מה שמשאיר שכבה דקה על השיער.
    • יתרונות מוחשיים: שימוש קבוע (1-2 פעמים בשבוע) משאיר את השיער רך, מפחית קצוות מפוצלים ומעניק ברק עמוק. יש הטוענים שהוא מעכב הופעת שיער שיבה – אמנם לא מוכח מדעית, אך ייתכן והנוגדי חמצון שבו מגנים על פיגמנט השיער.
    • השפעה על צמיחה: אין מחקרים כמותיים, אך מסורת ארוכת שנים בהודו טוענת ששמן אמלה מעודד צמיחה. ייתכן והוא לא מצמיח זקיקים רדומים לחלוטין, אבל הוא בהחלט יוצר סביבה בריאה – קרקפת נקייה, מוזנת ולחה – שמיטיבה עם צמיחת השיער הקיים.
    • תופעות לוואי: לרוב אין. שמני אמלה מסחריים מכילים לעיתים גם צבעים וריחות – יש לבדוק המרכיבים אם יש רגישות. הריח האופייני הוא ריח מתקתק/עשבוני שאנשים מסוימים לא אוהבים (תלוי מותג).
    • שילוב איורוודי: לעיתים מערבבים אמלה עם שמן ברהמי, שמן ברינגראג' וצמחים נוספים ("שמן מאה ברינגדי" המפורסם) – התערובת הזו נחשבת "קסם" בהודו לשיער שופע. כנראה הסינרגיה של כמה צמחי מרפא מועילה עוד יותר.
67. שמן מנטה (Peppermint Oil) – טווח מחיר: ~30-50 ₪ לבקבוקון 10 מ"ל (מספיק להרבה שימושים כי משתמשים בטיפות ספורות).
    • שמן אתרי מעלה-ריח (מנטה חריפה) שמוכר מתחום הארומתרפיה. מעניין במיוחד בשל מחקר משנת 2014 שבו נמצא ששמן מנטה 3% שהונח על עורם של עכברים קרחים הצמיח להם יותר שיער ממינוקסידיל 3%! העכברים בקבוצת המנטה הראו צפיפות שיער גבוהה יותר וזקיקים עמוקים יותר. משערים שהמנטול שבשמן מרחיב כלי דם בצורה עוצמתית, וכן מגרה ישירות את דרמלי הזקיק דרך קולטנים סנסוריים.
    • שימוש: כמו כל שמן אתרי – בחובה לדלל. מערבבים 3-5 טיפות שמן מנטה בכף שמן נשא (כגון שמן קוקוס, שקדים, חוחובה). לעסות לקרקפת למשך 5 דקות – תרגישו עקצוץ וקור מרענן (סימן לזרימת דם מוגברת). להשאיר חצי שעה עד שעתיים, ואז לשטוף. תדירות: 3-4 פעמים בשבוע.
    • תוצאות אפשריות: העקצוץ מעיד שמשהו מתרחש – רוב הסיכויים שזה מביא דם וחמצן רבים יותר לזקיקים. המשתמשים מדווחים שלאחר כחודש-חודשיים יש הפחתה בנשירה ושיער "נראה צומח מהר יותר". יש גם הסבורים שזה מסייע נגד קשקשים ופטריות (מנטול הוא אנטי-בקטריאלי חלש).
    • שילוב: ניתן לשלב עם שמן רוזמרין לטיפול ארומתרפי כפול – שניהם יחד בתערובת נשא. יש אפילו שמפו טבעי שמוסיפים אליו כמה טיפות מנטה כדי לקבל אפקט סטימולנטי בכל חפיפה.
    • תופעות לוואי: אם לא מוהלים מספיק – עלול לגרום לצריבה חזקה ואדמומיות. עקצוץ קריר הוא תקין, אבל אם מרגישים חום או כאב – יש לשטוף מיד. להימנע ממגע עם העיניים (שורף מאוד). חלק מהאנשים עם עור רגיש במיוחד אולי לא יסבלו אותו על הקרקפת – לבצע מבחן על אזור קטן.
    • ריח ותחושה: הריח המנטולי חזק בהתחלה אבל מתנדף די מהר. התחושה הקרירה יכולה להימשך גם אחרי שטיפה, וזה דווקא נעים למדי. להרבה אנשים התהליך הזה אפילו מפיג כאבי ראש ומרגיע – בונוס נחמד.
68. שמן ארגן (Argan Oil) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ ל-100 מ"ל (לשמן טהור מכבישה קרה).
    • שמן שמקורו בגרעיני עץ הארגן ממרוקו, עשיר בויטמין E, חומצות שומן חיוניות ונוגדי חמצון. זכה לכינוי "הזהב הנוזלי" בשל יתרונותיו לקוסמטיקה, במיוחד לשיער ולעור.
    • לשיער: שמן ארגן משמש בעיקר כמרכך ומגן לשיער יבש ופגום. הוא לא "מצמיח" שיער חדש, אך בשל תכולת נוגדי החמצון הוא עשוי להגן על הקרקפת מנזקי חמצון (אשר תורמים להזדקנות זקיקים). עיקר תרומתו היא בציפוי השערה: הוא חודר לקורטקס וממלא סדקים, מפחית קצוות מפוצלים, ומעניק ברק ורכות.
    • שימוש: מספר טיפות (2-6, תלוי אורך) על כפות הידיים ולהחליק על שיער לח לאחר חפיפה – כ"סרום" שנספג ומשאיר שיער רך ולא שומני (אם במינון נכון). אפשר גם כמסיכת שמן לפני חפיפה: לעסות כף שמן ארגן לקרקפת ולשיער, להשאיר שעה ואז לחפוף – מזין גם את הקרקפת בלחות ונוגדי חמצון.
    • יתרונות לקרקפת: עשוי לסייע בהרגעת קרקפת מגורה או עם קשקשים, הודות לויטמין E והפוליפנולים שבו. הוא אינו קומדוגני (לא סותם נקבוביות), ולכן מתאים גם לעור שמן במתינות.
    • תופעות לוואי: בדרך כלל לא אלרגני, אך תמיד יש להיות ערניים לאדמומיות/גרד. שימוש מוגזם ישאיר שיער שומני למראה – אז להשתמש במשורה.
    • היבטים נוספים: שמן ארגן יכול לשמש להגנת חום – מעט ממנו על שיער טרם ייבוש או החלקה יכול לצמצם נזק מחום (לא כתחליף מלא לספריי הגנה, אך מסייע). גם לגבות וריסים יש שמשתמשים בטיפת ארגן לשמור עליהם לחים וחזקים.
    • סיכום: חלק משגרת טיפוח שיער בריא. כטיפול בנשירה הוא עקיף – שמירה על איכות השיער הנותר וקרקפת מוזנת. מומלץ במיוחד לבעלי שיער יבש, מתולתל או שעבר כימיה (צביעות, החלקות).
69. שמן קוקוס (Coconut Oil) – טווח מחיר: ~20-40 ₪ לצנצנת 300 מ"ל (זול!).
    • שמן טבעי רב-שימושי, מוצק בטמפ' חדר (נמס בחימום). מכיל בעיקר חומצת שומן לאורית, החודרת היטב לסיב השערה. שמן קוקוס ידוע כמפחית איבוד חלבון משיער – כלומר מגן על השיער משבירה ונזק.
    • יתרונות לשיער: מחקר הראה ששמן קוקוס הנמרח לפני או אחרי חפיפה מפחית שבירת שיער בהשוואה לשמני מינרל או חמניות. הוא נכנס לתוך השערה ומגן בעת חפיפה והתרת קשרים. בנוסף, הוא אנטי-מיקרוביאלי (קוטל מעט חיידקים ופטריות) – מסייע נגד קשקשים ואולי נגד דלקות קרקפת קלות.
    • שימוש:
      • כמסכה לפני חפיפה: לקחת 1-2 כפות שמן קוקוס (מחומם מעט כדי שיהיה נוזלי), למרוח על קרקפת ושיער עד הקצוות. להמתין שעה-שעתיים לפחות (או לילה עם כיסוי). ואז לחפוף כרגיל. זה מונע מהשמפו להסיר יותר מדי שמנים טבעיים.
      • כסרום לאחר חפיפה: כמות קטנטנה (רבע כפית) להתחכך בידיים, ולמרוח על קצוות שיער לח. לא להגזים כדי לא להכביד.
    • תוצאות: שיער מבריק, רך ונעים למגע כבר מהשימוש הראשון. לאחר כמה שבועות – פחות שבירה, פחות "שיערות במברשת". אם הייתה בעיית יובש או קשקשים קלים – לעיתים שמן קוקוס פותר אותן.
    • לקרקפת ושורשים: עיסוי לשורשי השיער עם קוקוס משפר קצת זרימת דם ונותן לחות לעור – טוב נגד יובש. יש הטוענים שזה מועיל לצמיחה עקב המרכיב האנטי-בקטריאלי (למנוע דלקת בזקיק).
    • תופעות לוואי: על עור שמנוני מאוד, שימוש מוגזם עלול לסתום נקבוביות ולהגביר אקנה קלה סביב קו השיער. פתרון – להשתמש רק לאורך השיער ולא בקרקפת, או לשטוף היטב. רוב האנשים לא חווים שום בעיה.
    • בונוס: שמן קוקוס אכיל ובריא במידה – צריכה פנימית שלו (עד כף ביום) מספקת שומנים טובים ויכולה לתרום לעור ושיער גם מבפנים. כמובן, בכמות מתונה בגלל תכולת השומן הרווי.
70. מכשיר מסרק לייזר (Laser Comb) – טווח מחיר: ~ 1,800 –  500 ₪ (תשלום חד-פעמי).
    • מכשיר ידני בצורת מסרק או מברשת, המכיל דיודות לייזר פולטות אור אדום נמוך-עוצמה (LLLT). בזמן הסירוק האיטי של הקרקפת, קרני הלייזר מגיעות לזקיקים ומגרות אותם. דגם מוכר: HairMax LaserComb – הראשון שקיבל אישור FDA ליעילות בצמיחת שיער.
    • שימוש: 3 פעמים בשבוע, כ-8-15 דקות בכל פעם (תלוי דגם). מעבירים את המסרק על הקרקפת נגד כיוון השיער באיטיות, משהים כל כמה ס"מ לכמה שניות (בהתאם להוראות). השיניים על המכשיר עוזרות לפזר את השיער כדי שהאור יגיע לעור. אין כאב – רק חימום קל מאוד אולי.
    • יעילות: מחקרים הראו ששימוש ב-LaserComb 3 פעמים בשבוע במשך 6 חודשים העלה את ספירת השיער בחלק מהמשתמשים בכ-19 שערות נוספות בסמ"ר לעומת פלצבו. כמו כן דווח על שיפור עובי השיער והנשירה הואטה. חשוב לציין, מדובר בשיפור מתון – זה לא יהפוך קרחת מלאה לשיער שופע, אבל עשוי לעבות שיער דליל ולהאט את קצב האובדן.
    • יתרונות: טיפול ביתי, ללא כאבים וללא תופעות לוואי. המסרק קומפקטי ונייד, קל לשימוש מול הטלוויזיה וכו'. ניתן להשתמש בשילוב עם כל טיפול אחר (לא מפריע). עבור אנשים עם רגישות לקרקפת – זה טיפול לא תרופתי ועדין.
    • חסרונות: דורש התמדה ומשמעת – יש להקפיד על לוח הזמנים. ולמרות ההשקעה, התוצאות אינן מובטחות או דרמטיות אצל כולם. משתמשים רבים צריכים 4-6 חודשים כדי להבחין בשינוי. המחיר הראשוני גבוה יחסית, אך בהנחה שמשתמשים לאורך שנים, העלות החודשית מתאזנת.
    • תחזוקה: אין חלקים מתכלים משמעותיים. רק להטעין את הסוללה או לחבר לחשמל. דיודות הלייזר אמורות להחזיק שנים (לדוגמה, HairMax מספקים אחריות של 1-2 שנים).
    • השוואה לקסדת לייזר: המסרק מכסה אזור קטן יותר בכל רגע ודורש פעולה ידנית, אך היתרון – עלות נמוכה יותר וגמישות למקד אזורים. קסדה (ראו פריט הבא) מכסה את כל הראש בבת אחת וללא מאמץ, אך יקרה יותר.
71. מכשיר קסדת לייזר (Laser Helmet/Cap) – טווח מחיר: ~2,000-5,000 ₪.
    • מכשיר בצורת קסדה או כובע קשיח המכיל עשרות עד מאות דיודות LLLT הפועלות סימולטנית על הקרקפת. דוגמאות: Capillus, iRestore, Theradome – כולם פולטי אור אדום 650nm לייזר או LED בעצמה נמוכה. היתרון – טיפול נוח hands-free לכל הראש.
    • שימוש: מרכיבים את הקסדה על הראש 3-4 פעמים בשבוע, לרוב למשך 15-30 דקות בכל טיפול (תלוי דגם). חלק מהמכשירים פועלים על סוללה נטענת – מאפשר לנוע חופשי בזמן הטיפול; אחרים בחיבור לשקע. אין תחושה מיוחדת מלבד אולי חמימות קלה.
    • יעילות: מחקר עצמאי מצא ששימוש בקסדת Theradome 20 דקות פעמיים בשבוע במשך 6 חודשים העלה צפיפות שיער בכ-37% אצל נשים עם התקרחות תורשתית, לעומת 2% בלבד אצל פלצבו. תוצאות דומות דווחו עם Capillus – שיפור בינוני אך משמעותי לעומת ללא טיפול. שביעות רצון: בסקרים, כ-60% מהמשתמשים בקסדות ציינו שיפור בעובי השיער או ירידה בנשירה לאחר 4-5 חודשים. כמובן, התוצאות אינדיבידואליות.
    • יתרונות: קל לשימוש – פשוט לחבוש תוך כדי פעילות אחרת (לקרוא ספר, לצפות בטלוויזיה). מכסה באופן שווה את כל הקרקפת – מתאים במיוחד למי שיש דלילות מפוזרת (נשים או גברים במצב מתקדם). אין צורך להזיז כמו במסרק.
    • חסרונות: מחיר גבוה. מעט מסורבל – קסדה גדולה יחסית, לא ניתן ממש לצאת מהבית איתה 🙂. ודורש אחסון. כמו כן, חשוב לבדוק אישורים – יש בשוק מוצרים סיניים זולים שלא נבחנו. עדיף לרכוש מוצר עם אישור FDA/CE ומחקר קליני.
    • בטיחות: כמו המסרק – אין קרינה מייננת, לא חודרת עמוק. רק להימנע מלהביט ישירות בנורות (לבישת הקסדה כראוי מונעת זאת).
    • שימוש משולב: קסדת לייזר ניתן לשלב עם מינוקסידיל: למשל, להשתמש בלייזר בבוקר, ומינוקסידיל בלילה – כך מינוקסידיל על עור מגורה עשוי להיספג טוב יותר. אין התוויית נגד. כמו כן, ניתן אחרי סשן לייזר למרוח תמיסות כמו PRP או מזו – התאוריה אומרת שהנורים משפרים קליטה.
72. דרמו-פן (Dermapen) / מכשיר מיקרונידלינג חשמלי – טווח מחיר: 1,500 – 500 ₪ למכשיר ביתי באיכות טובה.
    • גרסה מתקדמת של הדרמו-רולר (סעיף 29), בצורה של עט חשמלי עם מחטים מתחלפות. הדרמו-פן מבצע דקירות מהירות, אנכיות ומדויקות בעור, בעומק וצפיפות ניתנים לכיוון. הוא מאפשר כיסוי אזורים גדולים יחסית בזמן קצר, בצורה אחידה.
    • שימוש ביתי: יש דגמים ביתיים (עומק מחט עד 1 מ"מ, מהירות/עוצמה מתכווננת). משתמשים בסביבת סטרילית, עם מחט חד פעמית. מעבירים את העט על הקרקפת בקווים ישרים/משיקים תוך שהמחטים נעות פנימה והחוצה במהירות גבוהה (אלפי דקירות בדקה). תחושה: עקצוץ חזק אך נסבל. נמשכים עד שהאזור אדמדם היטב.
    • תדירות: פעם בשבועיים-שלושה בממוצע. לקרקפת לא מומלץ יותר תכוף כי זקוקים לזמן החלמה. כל סשן לוקח 10-15 דקות לכסות את קודקוד+קו שיער קדמי.
    • יתרונות על רולר: המחטים דוקרות אנכית ולא בזווית – פחות טראומה לרקמה ומחטים דקות יותר. ניתן לשלוט בעומק – למשל 1. 5 מ"מ בקודקוד, 1. 0 במפרצים. הכיסוי אחיד ולא תלוי לחץ יד. פחות כאב בהשוואה לרולר משום המהירות הגבוהה ("אקדח סיכות").
    • יעילות: כמו רולר, רק שליטה טובה יותר. מחקרים הראו שמיקרונידלינג חשמלי יחד עם מינוקסידיל נתן תוצאות מצוינות. הרבה קליניקות החלו להציע זאת במקום מזותרפיה, בשל ההצלחה לעידוד צמיחה.
    • סיכונים: זיהום אם לא סטרילי – חשוב מאוד לחטא הקרקפת לפני (אלכוהול) ואחרי (מי מלח סטריליים), ולהשתמש במחט חדשה ולחטא את המכשיר. אם מגזימים בעומק/תדירות – עלול לגרום לצלקות זעירות או לדלקת כרונית (צריך להימנע מדימום רב, רק נקודות דם קלות זה הגבול).
    • כאב: אפשר למרוח אמלה (משחת לידוקאין) 30 דק' לפני כדי לאלחש – מקל מאוד. בלי אלחוש, אזורים מסוימים (קו שיער קדמי) כואבים.
    • עלות/תועלת: אם מתמידים, מכשיר כזה בבית יכול לחסוך טיפולים במרפאה בעלות גבוה פי כמה. הוא דורש אחריות וזהירות. רבים שרכשו דרמה-פן ומילאו אחר ההוראות מדווחים על שיער חדש ועל עיבוי השיער הקיים תוך 3-6 חודשים.
73. דיקור סיני (Acupuncture) – טווח מחיר: ~150-300 ₪ למפגש.
    • חלק מהרפואה הסינית המסורתית. החדרת מחטים דקות בנקודות ספציפיות בגוף כדי להסדיר את זרימת האנרגיה ("צ'י"). לטיפול בנשירת שיער, מדקרים נקודות בראש (כמו Baihui בקודקוד) וכן נקודות מערכתיות (למשל בכפות הידיים והרגליים) בהתאם לאבחון.
    • רציונל סיני: נשירת שיער עשויה לנבוע מחוסר איזון בכליות/כבד לפי TCM. הדיקור משקם את האיזון הפנימי ואת זרימת הדם לקרקפת. מחט בנקודה מסוימת בראש עשויה לעודד אספקת דם ולחות לזקיקים.
    • עדויות מודרניות: מספר מחקרים קטנים בסין הראו שיפור בשיעורי צמיחה כשדיקור שולב עם צמחי מרפא בהשוואה לטיפול מערבי. מחקר אחד דיווח על 40 מתוך 50 מטופלים שיפור בולט לאחר 3 חודשי דיקור אסתטי לקרקפת. כמובן, קשה להעריך ללא ביקורת. ישנם גם דיווחים אנקדוטליים במערב – מטופלים שמצאו שדיקור עצר להם נשירה עקב סטרס.
    • החוויה: המטפל מחדיר 5-20 מחטים זעירות, חלקן בקרקפת (תחושת דקירה קלה ואז לחץ/חום עדין), חלקן בנקודות גוף (למשל בין הגבות, בשוקיים). שוכבים כ-30 דקות עם המחטים. זו חוויה מרגיעה בדרך כלל – רבים נרדמים.
    • סיכונים: מינימליים בידי מטפל מוסמך – קצת סימנים אדומים שחלוף ייעלמו. עיקצוצים קלים יכולים להימשך שעה. חשוב שהמחטים סטריליות וחד-פעמיות כמובן.
    • שילוב עם מערבי: אפשר ואף רצוי – דיקור יכול להפחית סטרס ואולי לשפר זרימת דם, מה שישלים טיפול תרופתי. אין מניעה מדיקור יחד עם נטילת פינסטריד או שימוש במינוקסידיל.
    • תוצאות: מי שסובל מנשירה מוגברת כתוצאה מסטרס, הדיוקור עשוי להפחית את הנשירה על-ידי הרגעת מערכת העצבים (כידוע, סטרס גורם לטלוגן אפלוביום). במקרים אחרים, התועלת יכולה להיות עקיפה – שיפור שינה, עיכול, מה שמשפיע לטובה גם על שיער.
    • סיכום: כטיפול משלים, דיקור הוא אופציה – לפחות לא מזיק, ויכול להועיל הוליסטית. יש לבחור מטפל מוסמך בעל ניסיון בבעיות שיער.
74. רפואת צמחי מרפא סינית – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לחודש (תערובות צמחים מרוכזות).
    • היבט נוסף של TCM (רפואה סינית) המטפל פנימית. צמחי מרפא סיניים ניתנים כתמציות/כדורים לחיזוק מערכות הגוף שתומכות בשיער. פורמולות נפוצות לנשירת שיער מכילות למשל: He Shou Wu (פו-טִי) – שורש הידוע כסגולה להחזרת צבע שיער שחור וחיזוק הכליות; Dang Gui (אנג'ליקה סינית) – משפרת דם; ג'ינסנג – ממריץ; Goji – מחזקת כבד, ועוד.
    • מטרת הטיפול: על פי TCM, שיער מזין מדם הכליות והכבד. לכן, אם אדם סובל מנשירה, יתנו פורמולה שמעשירה דם, תומכת בכליות ומרגיעה נפש. לדוגמה, פורמולה בשם "Shen Min" (שיער שופע) משלבת פו-טי, דקל ננסי, סובין אורז ועוד – היא נמכרת גם במערב כתוסף טבעי.
    • יעילות: תלויה בהתאמה אישית ובמצב המטופל. יש דיווחים אנקדוטליים חיוביים – למשל, מטופלים ששתו מרתחי פו-טִי ואנג'ליקה ראו שיפור באיכות השיער בתוך חודשים. פו-טי אף נחקר במעבדה והראה אפקט אנטי-דלקתי ואנטי-אנדרוגני קל.
    • סיכונים: חלק מהצמחים (כמו פו-טי) עלולים להיות רעילים במינון יתר או באופן לא מעובד נכון – לכן חשוב לקחת רק ממטפל מוסמך ובאיכות מבוקרת. למשל, פו-טי נא עלול לפגוע בכבד, אבל פו-טי מעובד (ביין) נחשב בטוח יותר. תופעות אפשריות: אי-נוחות עיכול, תגובות אלרגיה נדירות.
    • טיפול משולב: רפואת צמחים סינית הולכת יד ביד עם דיקור. פעמים רבות המטפל ישלב את שניהם. אין מניעה משילוב עם טיפול מערבי, אך יש לעדכן את הרופא המטפל כי צמחים מסוימים יכולים להשפיע על תרופות (למשל ג'ינסנג על לחץ דם).
    • דוגמאות פורמולות:
      • "七宝美髯丹" (Qi Bao Mei Ran Dan) – פירוש: כדורי שבעת האוצרות לשיער זוהר. מכילה פו-טי, דנג גואי, גואיג'י, זרעי תות, זרעי דקל וכו'. מסורתית לשיער מלבין ומדלדל.
      • "滋补肝肾汤" – מרקחת לחיזוק כבד וכליות, מכילה למשל אספרגוס, דייסוריאה, וכד'.
    • סיכום: למאמינים בשיטה, צמחי מרפא סיניים יכולים להיות חלק מגישה כוללת. יש לזכור שהוכחות מדעיות מערביות חסרות ברובן, אך במקרים רבים הם שווים ניסיון בזהירות ובפיקוח מקצועי.
75. הומאופתיה לנשירת שיער – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לפגישת אבחון ראשונה + עלות גרגירים נמוכה (עשרות ₪).
    • שיטת ריפוי אלטרנטיבית המבוססת על דילולים קיצוניים של חומרים פעילים. הומאופתיה פועלת לפי עיקרון "דומה בדומה ירפא" – כלומר נותנים חומר שבמינון גבוה היה גורם לנשירה, אך בדילול זעיר אמור לעורר בגוף תגובת ריפוי. תרופות הומאופתיות לנשירת שיער עשויות לכלול רכיבים כמו Fluoricum acidum (חומצה פלואורית), Phosphoricum acidum (חומצה זרחתית) או Selenium – בהתאם לסימפטומים של המטופל.
    • בחירת התרופה: הומאופת מתאים את התכשיר אישית לפי מכלול סימפטומים. למשל, אם נשירת השיער קשורה לעצב וייאוש, ייתכן וירשום Phosphoric acid (הידועה להתקרחות אחרי טראומה נפשית); אם הקרקפת יבשה ויש נשירה משמעותית בעיקר בצד אחד, אולי Lycopodium; במקרה של נשירה אחרי לידה – Natrum Muriaticum וכו'.
    • יעילות: אין הוכחות מדעיות התומכות בהומאופתיה מעל אפקט פלצבו. מטופלים מסוימים מדווחים על שיפור בנשירה לאחר טיפול הומאופתי – קשה לדעת אם בשל אפקט פסיכוסומטי, שינוי אורח חיים מקביל או זמן שעבר. הומאופתים מציגים מקרים בהם שיער צמח שוב בהצלחה עם הרמדי הנכונה, אך הקהילה המדעית ברובה סקפטית לכך.
    • שימוש: תרופה הומאופתית ניתנת בכדורונים מתחת ללשון או בטיפות, בדרך כלל מדי יום או שבוע בהתאם לפוטנץ (הדילול). נדרש מעקב תקופתי אצל ההומאופת להתאמת הטיפול אם אין שינוי.
    • בטיחות: מאחר והרמדי מאוד מדולל (לעיתים 30C שזה 1 חלק בחומר ב-10^60 חלקי ממס), אין בו מולקולות פעילות כמעט, ולכן אין תופעות לוואי פיזיולוגיות ישירות. הסיכון הוא עיכוב טיפול רפואי אפקטיבי אם מסתמכים רק עליו.
    • הרכב נפוץ: למשל מוצר הומאופתי מדף בשם "Regaine-Hom" (סתם שם דמיוני) עשוי לכלול דילול של Thallium (מתכת שעלולה לגרום לנשירה), Kali carb (נשירה בעקבות לידה), Vinca minor (צמח), וכו'.
    • סיכום: מי שנוטה לגישה הוליסטית וחש חוסר מענה ברפואה הקונבנציונלית, עשוי לנסות הומאופתיה במקביל (לא במקומם) טיפולים אחרים. עצם היחס ותשומת הלב של ההומאופת יכולים להועיל נפשית, מה שבאופן עקיף מועיל לשיער (פחות סטרס). עם זאת, יש לגשת בציפיות מציאותיות.
76. עיסוי קרקפת – טווח מחיר: חינם (בעצמך) או ~100-250 ₪ לסשן מקצועי/במספרה.
    • עיסוי ידני של הקרקפת, באמצעות אצבעות או כלי עיסוי, על מנת להגביר את זרימת הדם, להרפות שרירים ולהמריץ את זקיקי השיער.
    • הוכחות: מחקר יפני קטן (2016) הראה שגברים שביצעו עיסוי קרקפת עצמי 4 דקות ביום במשך 24 שבועות חוו הגברה בעובי השיערה ושיפור בצפיפות השיער לעומת קבוצת ביקורת. סריקות הראו שעלייה בגמישות הקרקפת וזרימת הדם לאחר תקופה זו.
    • מנגנון אפשרי: העיסוי מותח את רקמת החיבור סביב הזקיק ומעודד שחרור של חומרים מגבירי צמיחה. הוא גם מפרק הידבקויות של רקמה שעלולות להפריע למחזור הדם. בנוסף, הוא מפחית מתח – קרקפת מתוחה (גידול יתר של שרירי הקרקפת) היא תופעה המתקשרת להתקרחות גברית (יש תיאוריית "מתח הקרקפת" הגורם לכיווץ כלי דם).
    • שיטות:
      • עיסוי ידני: עם כריות האצבעות, בתנועות סיבוביות בינוניות, לעבור על כל הקרקפת (קדמת ראש, קודקוד, צידייים ועורף) כ-5 דקות, פעמיים ביום. ניתן לשלב עם שמנים (רוזמרין, קוקוס) לטיפול 2-ב-1.
      • תנועות מתיחה: להניח ידיים נגדיות משני צידי הקרקפת ולמתוח בעדינות, להחזיק 10 שניות ולשחרר – כך במספר מקומות.
      • אביזרי מסאז': קיימים כמו "Spider" – כובעון עם זרועות קפיציות שמעבירים על הראש, או מכשיר רוטט קטן (כמו Vibrating helmet) שמעסה. גם מברשת רכה סיליקונית (כמו של חפיפת ראש) יכולה לעסות תוך כדי מקלחת.
    • תדירות: רצוי יום-יומי. לפחות 5-10 דקות. קל לשלב – למשל בעת צפייה בטלוויזיה או במקלחת.
    • תוצאות וציפיות: סביר שלא יצמח שיער חדש היכן שאין בכלל, אך בהחלט אפשר לחוש שיפור כללי: הנשירה עשויה להתמתן לאחר חודש-חודשיים, השיער הקיים ייראה "חיי" יותר. מטופלים מספרים גם על הפחתת כאבי ראש או תחושת רעננות אחרי עיסוי קבוע.
    • זהירות: ציפורניים ארוכות – להימנע כדי לא לפצוע. לא להפעל כוח מופרז – לא רוצים למרוט שיער קיים. אם יש דלקת עור פעילה (פסוריאזיס חריף, זיהום), להיזהר שלא להחמיר.
    • במספרות ומכוני ספא: יש טיפולים כמו "עיסוי קרקפת הודי" שמשלבים שמנים ארומטיים – חוויה מפנקת וגם מיטיבה לשיער. אפשר בהחלט להתפנק מדי פעם.
77. הפחתת מתח ותרגילי הרפיה – טווח מחיר: אפס (או עלות שיעור יוגה/מדיטציה).
    • סטרס הוא גורם נפוץ מאוד לנשירת שיער (טֶלוֹגֶן אֶפְלוּביום). לחץ כרוני מגביר הורמוני דחק (כמו קורטיזול) שמשבשים את מחזור השיער – מכניסים שיערות רבות מדי לשלב מנוחה ונשירה בבת אחת. לכן, ניהול מתחים הוא מרכיב חשוב בכל תכנית למניעת נשירה.
    • שיטות:
      • מדיטציה ודמיון מודרך: ישיבה שקטה יומית של 10-15 דקות בהתמקדות בנשימות או בהשמעת מנטרה. זה מוריד את רמות המתח, משפר זרימת דם (כן, גם לקרקפת) ואף מאזן הורמונים. מחקרים הראו שמדיטציה עוזרת להוריד רמת קורטיזול משמעותית.
      • יוגה: תנוחות המתמקדות בזרימת דם לראש (כמו עמידת ראש, כפיפות לפנים – "כלב מביט מטה") עשויות להגביר אספקת דם לקרקפת. בנוסף, תרגילי יוגה פרניאמה (נשימה) מרפים מערכת עצבים. שיעור יוגה 2-3 פעמים בשבוע יעיל מאוד להפחתת סטרס כללי.
      • פעילות גופנית: אירובי, ריצה, חדר כושר – משחררים אנדורפינים ונוגדי מתח טבעיים, משפרים מחזור דם. מתאמנים מדווחים שפחות נשירה בעת שהם בשגרת כושר עקבית (בתנאי שלא מגזימים – עודף ספורט קיצוני דווקא מלחיץ גוף).
      • שינה מספקת: חלק מהפחתת סטרס היא לאפשר 7-8 שעות שינה איכותית. בשינה הגוף מתקן רקמות ומווסת הורמונים – חיוני לבריאות שיער.
    • השפעה על השיער: אפקט עקיף אך משמעותי. לדוגמה, נשים רבות שמדווחות על נשירה מוגברת בתקופות של עומס נפשי, רואות שיפור לאחר שהמצב נרגע. יש אפילו מושג "התקרחות כתוצאה מדחק" – מצב הפיך אם מסירים את גורם הלחץ. הפחתת מתח לא רק תמנע TELוגן אפלוביום, אלא גם יכולה לשפר יעילות של טיפולים אחרים (גוף רגוע מגיב טוב יותר לטיפול תרופתי).
    • תופעות לוואי: רק חיוביות – בנוסף לשיער, מפחית חרדה, לחץ דם, משפר מצב רוח וכלל הבריאות.
    • טיפ: נסו לשלב ביומיום הפסקות קצרות לנשימות עמוקות. למשל, 3 פעמים ביום לעצום עיניים, לנשום עמוק 10 פעמים – זה מצטבר להשפעה מרגיעה. אפילו עיסוי קרקפת עצמי (סעיף 76) הוא סוג של מדיטציה, "זמן עצמי" שיכול להפחית מתח נפשי.
78. תזונה נכונה ומאוזנת – טווח מחיר: תלוי הרגלים (יכול להיות חסכוני יותר מלא בריא).
    • השיער זקוק לחומרי בניין – חלבונים, ויטמינים, מינרלים. דיאטה לקויה (דלה בחלבון או בברזל, דיאטות הרזייה חריפות) היא גורם מוביל לנשירת שיער מפושטת. לכן, בסיס לכל טיפול הוא הקפדה על תזונה עשירה ומגוונת.
    • חלבון: השערה בנויה מקרטין (חלבון). אם אין אספקת חלבון נאותה בתזונה, הגוף יפנה את המעט שיש לאיברים חיוניים ולא "יבזבז" על שיער – ואז יש ירידה ביצירת שיער חדש. היעד: כ-1 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף (אצל רוב האנשים ~50-80 גרם חלבון ביום). מקורות: בשר רזה, דגים, ביצים, מוצרי חלב, קטניות, טופו.
    • ברזל ואבץ: כבר הזכרנו (סעיפים 58-59) – בלי די ברזל, זקיקי השיער "מורעבים" חמצן. תפריט עם בשר אדום רזה פעם-פעמיים בשבוע, עלים ירוקים, אגוזים וזרעים יסייע. לנשים עם וסת חזקה במיוחד חשוב להשלים ברזל דרך מזון או לעתים תוסף.
    • ויטמינים:
      • B קומפלקס – B7 (ביוטין) מצוי בכבד, ביצים (חלמון מבושל), שקדים; B12 חשוב – בעיקר במוצרים מהחי (צמחונים לעיתים חסרים בו – יש לקחת תוסף אם כן). חומצה פולית מירקות עליים וקטניות.
      • ויטמין C – חיוני לספיגת ברזל ולייצור קולגן. מצוי בפירות הדר, קיווי, פלפלים.
      • ויטמין A – חשוב אך בעודף דווקא מזיק לשיער! (גורם לנשירה). לכן לא לצרוך מעבר לרמה היומית – מקורות: בטטה, גזר, דלעת (בטא-קרוטן צמחי לא בעייתי).
      • ויטמין D – כאמור, שמש/תוסף.
    • חומצות שומן: אומגה-3 – דגים (סלמון, סרדינים), אגוזי מלך, זרעי צ'יה; אומגה-6 – שמני צמח (קיימים ברוב התזונה המערבית, לא חסר). יחס מאוזן עוזר להפחתת דלקת.
    • הימנעו:
      • סוכר מזוקק בכמויות – אינסולין גבוה עלול להגביר אנדרוגנים בחלק מהמקרים (למשל PCOS). עדיף פחמימות מלאות עם סיבים.
      • אלכוהול מופרז – שודד גוף מויטמינים B וגורם התייבשות.
      • רעלנים – עופרת, כספית (בדגים מסוימים גדולים) – לצמצם חשיפה.
      • קפאין בעודף – מעט קפה טוב, אך יותר מדי (4-5 כוסות) עלול להגביר סטרס הורמונלי.
    • דיאטות הרזיה: נשירת שיער מתחילה ~2-3 חודשים אחרי דיאטה קיצונית – תופעה ידועה. אם חייבים דיאטה, לעשותה בהשגחה תוך שמירה על מינימום קלוריות מסוים (לא פחות מ-1200 לנשים/1500 לגברים בד"כ) והשלמות חלבון וויטמינים.
    • לסיכום: תזונה "ים תיכונית" – הרבה ירקות, חלבון רזה, שומן זית/אבוקדו, מעט מתוקים ומעובדים – זו כנראה התזונה האידאלית גם לשיער. היא מספקת את כל הנחוץ, שומרת על משקל תקין (השמנה גם היא גורם הורמונלי משפיע לרעה), ומקטינה דלקת בגוף.
79. הפסקת עישון – טווח מחיר: שלילי (חוסכים כסף עם הפסקת סיגריות!).
    • עישון פוגע קשות בבריאות השיער: כימיקלים בסיגריה מכווצים כלי דם ומקטינים זרימת דם לקרקפת, פוגעים ב-DNA של תאי זקיק, מעלים הורמוני סטרס ומפרקים ויטמין C. מחקרים הראו שמעשנים כבדים נוטים להקריח בשיעור גבוה ומשמעותית מוקדם יותר מלא-מעשנים. עישון גם מאפיר את השיער בטרם עת.
    • יתרון בהפסקה: הגוף מתחיל להשתקם – תוך שבועות ספורים מחזור הדם משתפר, יותר חמצן וחומרי בניין מגיעים לזקיקי השיער. תוך חודשים רמות ויטמינים עולות. מחקר על מושתלי שיער מצא ששיעור קליטת הזקיקים אצל מעשנים היה נמוך ב-15% לעומת לא מעשנים – רמז שהפסקת עישון יכולה לשפר גם תוצאות טיפולים.
    • קושי: כמובן, הפסקת עישון אינה קלה. אבל המוטיבציה של שיער יכולה להצטרף למניעים בריאותיים אחרים (לב, ריאות).
    • עזרים: מדבקות ניקוטין, מסטיקים, סדנאות גמילה, תרופות כמו ורניקלין (צ'מפיקס) – כדאי לנצל הכל. אפילו היפנוזה ודיקור יש אנשים שהצליחו בעזרתם.
    • טיפ: לחשוב על החיסכון הכספי – למשל, קופסה ביום (35₪) זה ~1,000 ₪ לחודש. את הסכום הזה אפשר להפנות לטיפולים מועילים לשיער (או לכל מטרה). שיער חדש שיצמח לא ייחנק מעשן, ויזכה לברק ולריח טוב יותר.
    • תוצאות על השיער: אם נשירת השיער שלך קשורה לעישון, סביר שתראה שיפור בתוך חצי שנה מהגמילה. גם אם לא – עדיין הרווחת בריאות כללית, ושיערך הקיים יודה לך (אולי יגדל מהר יותר או יהפוך סמיך יותר).
    • תמיכה: שתף בני משפחה – ייתכן שמישהו נוסף יצטרף בתהליך. בדוק בקופת החולים – ישנן סדנאות גמילה מסובסדות. ניתן גם להיעזר באפליקציות למעקב (רואים בכל יום כמה כסף ניצל וכמה סיגריות לא עישנת – מאוד מדרבן).
    • סיכום: אין שאלה – עישון הוא אויב השיער. הפסקתו היא מהצעדים החשובים ביותר למי שמנסה לשמור על רעמתו.
80. RU-58841 (RU58841) – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לחודש (מוזמן מחו"ל, לא רשמי).
    • תרכובת ניסיונית המשמשת כאנטי-אנדרוגן טופיקלי. פועלת ע"י קשירה לקולטני DHT בזקיקי השיער וחסימת ההורמון המזיק – בדומה לפינסטריד אך רק מקומית. RU-58841 פותחה בשנות ה-90 אך לא הגיעה למסחור, ובכל זאת צברה פופולריות בקרב קהילת נשירת השיער ברשת.
    • יעילות משוערת: מחקרי בעלי חיים הראו שהיא מונעת אטרופיית זקיקים מחשיפה ל-DHT. דיווחי משתמשים (פורומים) מספרים על שמירה על שיער קיים ואפילו שיפור קל בצפיפות אחרי שימוש יומי במשך 6-12 חודשים. יש הטוענים שזה "כמעט כמו פינסטריד" בלי תופעות מערכתיות. אך אין ניסויים קליניים רשמיים בבני אדם לפרוטוקול ארוך טווח.
    • שימוש: מגיע כאבקה, אותה ממסים בנוזל (כגון פרופילן גליקול/אלכוהול) ליצירת תמיסה בריכוז 5% או 10%. מורחים 1 מ"ל ביום על הקרקפת הדלילה (בד"כ בערב). נספג יחסית מהר.
    • תופעות לוואי: לא ידועות לחלוטין – סיכון מסוים שנספג למחזור ויגרום להשפעות דומות לפינסטריד (אצל רוב המדווחים – לא חוו תופעות מיניות, אך יש מיעוט שטען שכן). גירוי מקומי יכול לקרות בגלל האלכוהול בנוסחה. בהיעדר בקרת איכות, טומן בחובו סיכון (מה בדיוק קיבלת).
    • מצב חוקי: לא מאושר לשימוש פרמצבטי. משיגים אותו באינטרנט מיצרנים כימיים – יש חשש לטוהר. המשתמש בעצם פועל כ"שפן ניסיונות" עצמי.
    • השוואה לקצף מינוקסידיל+פינסטריד: RU הוא רק אנטי-אנדרוגן, לא מצמיח שיער כמו מינוקסידיל. חלק משלבים: משתמשים ב-RU במקום פינסטריד כדי להימנע מתופעות, ובמקביל מינוקסידיל לצמיחה.
    • סיכום: פתרון "אנדרגראונד" המיועד להרפתקנים או נואשים, שמוכנים לקחת סיכון ולעבוד בחשאיות. אם מחליטים – רצוי מאוד לקרוא מדריכים, להתייעץ בפורומים, ולהתחיל במינון נמוך לראות תגובה.
81. קלסקוטרון (Clascoterone, Breezula) – טווח מחיר: אינו משווק עדיין (צפוי להיות תרופה מרשם יקרה).
    • מולקולה חדשה – אנטי-אנדרוגן טופיקלי מאושר לאקנה (בשם Winlevi קרם 1%) ונמצא בפיתוח כטיפול להתקרחות אנדרוגנטית (תמיסת Breezula 7. 5%). פועל בדומה ל-RU-58841 – חוסם קולטני DHT בזקיק מקומית.
    • מחקרי שלב 3: דווחו ב-2022. התוצאות הראו ש-Breezula שיפרה את ספירת השיער בכ-15 שערות לסמ"ר יותר מפלצבו לאחר 12 חודשים – שיפור צנוע, אך עם פרופיל בטיחות טוב (לא נצפו תופעות מערכתיות משמעותיות). כנראה שהוא חלש בהשוואה לפינסטריד אך עדיין יעיל יחסית לפלצבו.
    • שימוש עתידי: אם יאושר, יהיה תמיסה למריחה פעמיים ביום על הקרקפת. היתרון הגדול – מכוון לבני שני המינים (אנטי-אנדרוגן מקומי שאינו משפיע סיסטמית, אז גם נשים יוכלו להשתמש ללא החשש מתופעות של הורמונים).
    • תופעות לוואי: בניסויים על אקנה, Winlevi קרם גרם רק לאדמומיות/יובש בעור במיעוט המקרים. בבreezula ייתכן קצת גירוי קרקפת. מערכתית – רמות קטנות מאוד התגלו בדם, כך שסיכוי נמוך לתסמינים כמו ירידה בחשק או בעיות זקפה, אך צריך המשך מעקב.
    • זמינות: הצפי הוא לשיווק בארה"ב אולי ב-2024-2025, תלוי אישורים. בישראל כנראה יתמהמה. כרגע, מי שרוצה "לנסות" לא יכול פשוט להשיגו (ויחסים לא מומלץ לנסות לרקוח קרם Winlevi על הראש – המינון שונה ולא בטוח).
    • סיכוי לשינוי שוק: אם Breezula יוכיח עצמו בטוח, הוא עשוי להיות קו טיפול ראשון עבור גברים ונשים שאינם רוצים/יכולים ליטול כדורים (פינסטריד, ספירונולקטון). אפילו אם יעילותו חלקית, בשילוב עם מינוקסידיל הוא יכול לתת מענה דומה לפינסטריד.
    • ביקורת: חלק מהמומחים מציינים שהרווח בתוצאות היה לא מאוד גבוה – כלומר אולי לא "תרופת קסם". אך כמו פינסטריד – התמדה ארוכת טווח יכולה למנוע הידרדרות, וזו מטרה חשובה.
    • הערה: קלסקוטרון נבחן גם כטיפול מערכתי (כדורים) לאקנה, אבל סביר שלא יעשו ממנו כדור לשיער כי אז היו אותן תופעות כמו אנטי-אנדרוגנים אחרים.
82. ננוקסידיל (Nanoxidil) – טווח מחיר: ~200-300 ₪ לבקבוק חודשי (מוצר קוסמטי).
    • שם מסחרי למולקולה שפותחה ע"י חברת DS Laboratories (מוצר -N) כאלטרנטיבה למינוקסידיל. הטענה: מולקולה עם משקל קטן יותר שחודרת טוב יותר לעור, עם יעילות דומה וללא צורך ברישום כתרופה.
    • הרכב: למעשה, תמיסת -N מכילה 5% Nanoxidil (שם כימי: די אמינו פירימידין אוקסיד), וכן רכיבים נוספים כגון פפטידים נחושת, אדנוזין, תמציות צמחים וכו'. כלומר, זהו תכשיר רב-רכיבי ולא ברור מה החלק של ננוקסידיל עצמו בתוצאה.
    • יעילות: אין מחקרים בלתי תלויים. מחקר במימון החברה הראה שיפור צפיפות שיער דומה למינוקסידיל 5%. משתמשים בפורומים חלוקים – יש שראו תוצאות לא רעות, אחרים לא התרשמו. לעיתים קונים אותו לאחר שמינוקסידיל הפסיק לעבוד עבורם (או גרם לתופעות כמו גירוי) – וחלקם מדווחים על המשך תחזוקה.
    • שימוש: פעמיים ביום, 6 מ"ל סה"כ (3 מ"ל בכל פעם) על הקרקפת הדלילה. מגיע כתרסיס או עם טפטפת. הנוסחה של Spectral מבוססת על מים, לא שמנונית, ונספגת יחסית מהר.
    • תופעות לוואי: אמור להיות ללא תופעות מערכתיות (כמו מינוקסידיל, כי פועל מקומית). ייתכן פחות גרד כי אין פרופילן גליקול. עם זאת, יש בו אלכוהול – אז אפשר יובש קל. חלק דיווחו על נשירת "הסתגלות" גם איתו (כמו שמינוקסידיל עושה בהתחלה).
    • עלות: גבוה משמעותית ממינוקסידיל גנרי. שיקול.
    • שילוב: ניתן לשלב עם טיפולים אחרים. חברה אף מציעה קרם עם ננוקסידיל (-L) לגבות.
    • סיכום: ננוקסידיל הוא ניסיון "לעקוף" את רגולציית התרופות – למכור משהו דומה למינוקסידיל בתור קוסמטיקה. קשה לומר אם הוא עצמו טוב יותר, או שהפורמולציה הכוללת מרכיבים נוספים מועילה. למי שמינוקסידיל לא מתאים (בגלל פרופילן גליקול/תופעות) – שווה אולי לנסות, בהינתן התקציב.
83. קפיקסיל (Capixyl) – טווח מחיר: אינו נמכר כבודד – חלק ממוצרי שיער (מחיר מוצר ~100-200 ₪).
    • קומפלקס קוסמטי פטנטי הכולל תמצית תלתן אדום (עשירה בפלבונואיד בשם Biochanin A) + פפטיד ביומימטי (Acetyl-Tetrapeptide-3). מיועד להפחית דלקת וחלשות זקיק, ולשפר עיגון השערה בעור. תלתן אדום מכיל חומרים המעכבים 5-אלפא רדוקטאז קלות ומורידים ייצור DHT מקומי, והפפטיד אמור להגביר ייצור חלבוני מטריקס בזקיק (כלומר לחזק אותו).
    • שימושים: נמצא כרכיב עיקרי במספר סרומים ושמפואים נגד נשירה (למשל: סדרת DS Laboratories Revita כוללת Capixyl; גם מוצרים של Mon Platin לשיער דליל). מינון טיפוסי – 2-5% קומפלקס במוצר.
    • מחקרים: בניסויים של יצרן הקומפלקס, בשימוש יומיומי של תמיסה עם Capixyl במשך 4 חודשים, דווח על הפחתת הנשירה ב-33% ועלייה בצפיפות זקיקים אנאגן (צומחים) ב-46%. זהו נתון מרשים אם נכון, אך ללא פרסום מדעי מלא.
    • משוב צרכנים: מעורב. יש המשבחים סרומים עם Capixyl ש"הפסיקו לי את הנשירה תוך חודשיים", אחרים לא הבחינו בשינוי גדול. ייתכן שזה יעיל יותר בשילוב עם מרכיבים נוספים.
    • שימוש: בהתאם למוצר – למשל, סרום יומי בלילה על הקרקפת (לא שוטפים), או שמפו יומיומי.
    • תופעות לוואי: בטוח למדי – תלתן אדום הוא צמח מוכר (יש בו פיטואסטרוגנים אבל במריחה מקומית השפעתם זניחה), הפפטיד הוא חלבון זעיר לא מזיק. תתכן קצת אדמומיות/גירוי אם הממס אלכוהולי.
    • מקומו בטיפול: פתרון קוסמטי משלים. כנראה לא מספיק לבד לבעיית התקרחות גנטית, אך יכול לספק תמיכה. טוב למי שמעדיף מוצרי קוסמטיקה במקום תרופות – למשל נשים צעירות שלא רוצות תרופות כבדות משתמשות בסרום Capixyl כדי לנסות לייצב מצב התדלדלות התחלתי.
    • זמינות: חפשו במוצרי שיער – יהיה רשום ברכיבים "Acetyl Tetrapeptide-3" ו-"Trifolium Pratense (Clover) Extract". מוצרים בעלי שם כמו "Thinning Hair Serum" לרוב מתגאים בנוכחות קומפלקס כזה.
84. פרוקפיל (Procapil) – טווח מחיר: חלק ממוצרים (שמפואים/סרומים) בד"כ 100-200 ₪.
    • קומפלקס פטנטי נוסף בשוק הקוסמטיקה: שילוב של שלושה מרכיבים – ביוטיניל-GHK (פפטיד ביוטין מחובר לשלושה חומצות אמינו), אפיגנין (פלבונואיד מצמחי הדר) ו-חומצה אולאנולית (מתמצית זית). הרעיון: החומצה האולאנולית מדכאת 5-AR (פחות DHT בזקיק), האפיגנין משפר מיקרו-סירקולציה בכלי הדם סביב הזקיק, והביוטיניל-pפטיד משפר ביטוי גנים של הידבקות השערה וייצור קרטין.
    • מוצרים: נמצא במוצרים כמו סדרת -L (גרסה של DS Lab), חלק ממוצרי Vichy Dercos Aminexil שילבו Procapil. גם מותגים קטנים מכניסים אותו לספריי נגד נשירה.
    • יעילות: בניסויים פנימיים של היצרן על 35 גברים, דיווחו כי שימוש יומי ב-Procapil 3% למשך 4 חודשים שיפר את צפיפות השיער ב-67% בהשוואה לקבוצת ביקורת (שיפור עצום, יש להיות ספקניים). אולי יותר מציאותי – סיוע מתון בתחזוקת השיער.
    • משוב: קשה לבודד כי לרוב משולב בעוד דברים. אך חלק מהמשתמשים במוצרים אלה אומרים שנשירתם פחתה לאחר כחודשיים שימוש יומי.
    • שימוש: בהתאם למוצר – לרוב ספריי יום-יומי או אמפולות פעמיים-שלוש בשבוע.
    • בטיחות: כמו Capixyl, נחשב בטוח. ביוטין ופפטיד – בלתי מזיק; אפיגנין וחומצה אולאנולית – טבעיים. לא ידוע על גירויים מלבד תגובה אלרגית נדירה אם למישהו יש.
    • השוואה: שימו לב – חברות לא פעם משוות "Procapil vs Minoxidil" בטענות ש-Procapil עדיף ללא תופעות. בפועל, מינוקסידיל הוא תרופה מוכחת, פרוקפיל הוא קוסמטיקה מבטיחה אך ללא הוכחה ברמה כזו. שניהם יכולים להשתלב (אכן יש מוצרים המשלבים מינוקסידיל ו-Procapil באחד).
    • סיכום: Procapil הוא עוד חץ באשפת המוצרים לטיפול, בעיקר למי שרוצה להימנע מתרופות. סביר שיעבוד טוב יותר במקרי נשירה התחלתיים או כנשירה כתוצאה מחוסרים, פחות כקו ראשון בהתקרחות תורשתית חמורה.
85. רדנסיל (Redensyl) – טווח מחיר: כחלק מסרום (150-250 ₪).
    • חומר חדשני (פרס מטעם in-cosmetics 2014) – תערובת של שני מולקולות עיקריות: DHQG (מולקולה המפעילה מסלול Wnt ומעודדת תאי גזע בזקיק) ו-EGCG2 (נגזרת של EGCG מייצבת זקיקים). יחד עם גלוקוז וגליצין – המשווקים קוראים לזה "Hair growth galvanizer".
    • מנגנון: Redensyl מכוון ל"שעון" של מחזור השערה – לגרום לזקיקים רדומים לחזור לאנאגן מהר יותר. בניסויי מעבדה הוא גרם לתאי פפילה לייצר יותר צמתי שיער.
    • יעילות: מחקר של היצרן על 26 גברים הראה ש-84 יום של מריחה יומית של Redensyl 3% גרמה לעליה ממוצעת של +9% בצפיפות השיער (כ-28, 200 שערות חדשות מחושבות על כל הראש), לעומת ירידה קלה בפלצבו. נטען כי Redensyl הניב תוצאה טובה ב-15% ממינוקסידיל (לפי השוואה היסטורית).
    • שימוש: נמצא בסרומים כגון The Ordinary Multi-Peptide Serum לשיער (מכיל Redensyl עם עוד רכיבים), Grow Gorgeous serum, ועוד קוסמטיים יוקרתיים. לרוב פעם ביום, על קרקפת נקייה, כמה טיפות ועיסוי.
    • משוב משתמשים: מעורב. חלק אמרו שראו שיפור בעובי ובצמיחה מחודשת של פלומה אחרי 2-3 חודשים. אחרים לא הבחינו בהבדל. יש לציין שרבים מהמוצרים משלבים גם Capixyl, Procapil, кофеין וכו' – כך שלא ברור מה בדיוק עבד.
    • בטיחות: אמור להיות בטוח (מבוסס על תרכובות מצמחי עץ אשוח ותה ירוק). אין דיווח על תופעות לוואי חמורות, אולי קצת גירוי אלכוהולי אם הממס כזה.
    • תפקיד: כנראה מועיל בשוליים – טוב בשימור והאצת צמיחה של שיערות דקות. בקו שיער נסוג מאוד וקירח, כנראה לא יחדש הכל. יתכן יעבוד הכי טוב אצל צעירים בתחילת דילול.
    • נוחיות: סרום קליל, לא שומני. קל לשלב עם שגרה (בוקר או לילה). במוצרים כמו של The Ordinary הוא גם די זול יחסית (כ-18$ לחודשיים). לכן שווה לנסות כטיפול תומך, במיוחד למי שלא רוצה או לא יכול להשתמש במינוקסידיל.
86. אמינקסיל (Aminexil) – טווח מחיר: ~200-300 ₪ לערכת אמפולות לחודש-חודשיים.
    • מולקולה (שם כימי: diaminopyridine oxide) שפיתחה לוריאל בשנות ה-90 כנגזרת "רכה" של מינוקסידיל. היא מכוונת לטפל בפיברוזיס סביב זקיקי השיער – תופעה שבה רקמת קולגן מתקשה סביב שורש השערה ומקשה עליו לגדול. Aminexil מרכך ומונע את ההתקשות הזו, מה שמאפשר לשערה מעובה יותר לצמוח.
    • מוצרים: Vichy Dercos Aminexil ו-Kerastase Stimuliste היו מוצרי הדגל – אמפולות למריחה יומית או מס' פעמים בשבוע. לעיתים בשילוב ניאצינמיד, SP94 (ויטמין + גלוקוז) וכד'.
    • יעילות: מחקר חסות לוריאל הראה שאחרי 6 שבועות שימוש, קצב הנשירה היומית ירד בקרב 70% מהמשתמשים באמינקסיל. עם זאת, לא דווח על "צמיחת שיער חדש" מעבר לכך. זה מצביע שזהו מוצר יותר מונע אובדן מאשר מצמיח מחדש.
    • משוב משתמשים: רבים ציינו הפחתה בנשירה העונתית או לאחר לידה כשהשתמשו באמפולות אמינקסיל. חלקם לא ראו הבדל. בדרך כלל ממליצים לעשות "קורס" אמינקסיל בעונות מעבר כדי לבלום נשירה מוגברת.
    • שימוש: אמפולה (6 מ"ל) ליום על הקרקפת, למשך 6-8 שבועות. או 3 אמפולות בשבוע אם באופן אחזקה. מעסים ולא שוטפים. הנוזל נוזלי קל ומרענן (מכיל מנטול).
    • תופעות לוואי: כמעט אין. אולי עקצוץ מהמנטול. אין ספיגה מערכתית מורגשת.
    • השוואה למינוקסידיל: לא ממש חלופה ישירה – מינוקסידיל חזק בהצמחה; אמינקסיל חלש אבל מיטיב עם סביבת הזקיק. למעשה יש שמשלבים: למשל בוקר – אמינקסיל, ערב – מינוקסידיל (כך היה מוצר Kerastase בעבר).
    • סיכום: מוצר עם היגיון מסוים אך לא "game-changer". טוב כנראה לנשירה זמנית ולתחזוקה. לוריאל עדיין משלבת אותו בחלק ממוצריה, אם כי ההייפ דעך מול מוצרים חדשים (Capixyl וכו'). יתכן אמינקסיל מתאים יותר לצעירים בתחילת דילול או כתוספת למי שכבר מטפל תרופתית ורוצה לכסות כל היבט (גם קשיחות הקרקפת).
87. פפטידי נחושת (Copper Peptides) – טווח מחיר: ~100-200 ₪ לספריי/סרום.
    • משפחת תרכובות קצרות (3-4 חומצות אמינו) הקשורות ליוני נחושת. הנפוץ הוא GHK-Cu. הוכח שמולקולה זו מעודדת ריפוי רקמות, מגבירה ייצור קולגן וכלי דם ומקצרת שלב טלוגן בזקיקי שיער.
    • מוצרים: "Tricomin" ו"Folligen" היו חלוצי ספריי פפטידי נחושת לשיער עוד בשנות ה-90. כיום גם The Ordinary מציעה סרום פפטידים לקרקפת עם GHK-Cu, וגם -N מכיל מרכיב זה.
    • מחקרים: ניסוי קטן הראה שתמיסת פפטיד נחושת 2% השיגה שיפור צפיפות דומה למינוקסידיל 2% אצל גברים (שניהם השיגו שיפור מעל פלצבו) – כלומר פפטיד הנחושת יעיל לפחות כמו מינוקסידיל נמוך מינון. בנשים עם נשירה מפושטת, שמפו+מרכך עם GHK הביא לשיפור עובי השיער לאחר 6 חודשים.
    • פעולה: הפפטיד חודר לדרמיס, שם הוא מאותת לתאי הגזע בזקיק להתחלק (דומה למצב בריפוי פצע – הגוף "מחדש" רקמה). הוא גם אנטי-דלקתי – מפחית נזק חמצוני בזקיק. נחושת חיונית ליצירת כלי דם – מעודד זרימת דם.
    • שימוש: בדרך כלל בספריי או טוניק אחרי חפיפה, פעם-פעמיים ביום. אין לו ריח מיוחד, צבעו כחלחל בהיר אך לא מכתים.
    • תופעות לוואי: כמעט אין. במקרה נדיר, רגישות לעור (אדמומיות). בחלק מהמוצרים משלבים עם אלכוהול – אז תתכן קצת יובש.
    • שילוב: קל – אפשר לצד מינוקסידיל, לפניו או אחריו (רק לתת 5-10 דק' בין המריחות). חלק מציעים שפפטיד נחושת עוזר להרגיע קרקפת אם יש גירוי ממינוקסידיל.
    • סיכום: רכיב מבטיח שמתבסס על מנגנון ביולוגי נכון. מתאים במיוחד למי שרוצה לשפר את "איכות הקרקפת" ושיערה, או כנשק נוסף למי שמשתמש כבר במינוקסידיל/פינסטריד. מחירו לרוב לא נמוך, אבל בקוסמטיקה מתקדמת כבר רואים אותו (לא רק לשיער, גם בסרומי פנים).
88. שיבוט שיער (Hair Cloning) – מחקר עתידי – טווח מחיר: לא זמין; כשהיהיה – כנראה עשרות אלפים $ (הייפ לעתיד).
    • קונספט שכל המתקרחים חולמים עליו: לקחת מספר זקיקי שיער בריאים, להכפיל אותם במעבדה ולשתול חזרה מאות או אלפים מהם לקרקפת, כך שלמעשה "צומח שיער חדש מאפס". זה יפתור את מגבלת האזור התורם בהשתלות (לא תהיה הגבלה – חומר תורם אינסופי).
    • מצב המחקר: מספר חברות עבדו על כך:
      • Intercytex באנגליה בשנות ה-2000 – ניסוי של הזרקת תאי שיער עורר מעט צמיחה אבל לא מספיקה.
      • Aderans (יפן/ארה"ב) – סגרה ב-2013 לאחר ניסויים פושרים.
      • Tsuji & Riken (יפן) – פרסמו ב-2019 הצלחה בגידול ניצני שיער ממספר תאים והשתלתם בעכברים. מתכננים ניסוי קליני ביפן אולי עד 2026.
      • HairClone (בריטניה) – מתכננים בנק רקמות שיער והשתלה אוטולוגית בהמשך.
      • Stemson (ארה"ב, השקעה של ג'ונסון& ג'ונסון) – עובדים על טכנולוגיית תאי גזע לשיער.
    • אתגרים: שיער הוא איבר מורכב – צריך תא פפילה ותא אפיתל ושיארגנו יחד נכון. הגידול במעבדה צריך לשמור על "תכנות" שיהפוך לשערה אמיתית. בנוסף, חשש מסרטן אם משחקים עם תאי גזע. ולא פחות – עלויות ייצור אדירות.
    • תחזיות: אופטימיים מדברים על 5-10 שנים לפריצת דרך מסחרית. פסימיים אומרים 20+.
    • מצב נוכחי: קליניקה ביפן בשם OrganTech (Tsuji Lab) טוענת שתתחיל ניסוי באנשים ב-2024 – ייקחו זקיקים, יגדלו "ניצנים" (germs) שלהם במעבדה ואז ישתילו עד 1000 יחידות. אם זה יצליח – זו תהיה הוכחת היתכנות ראשונה.
    • עלות צפויה: ודאי גבוהה מאוד בהתחלה – כנראה מעל 100,000$ לטיפול מלא, בהתחשב בטכנולוגיה וחדשנות. עם הזמן, אולי ירד.
    • מסקנה: שיבוט שיער אינו כאן עדיין, אך מתקרב. עד אז – כל שאר 99 הפריטים הם ארגז הכלים. אבל טוב לדעת שבאופק יש אור: אולי בעתיד לא יצטרכו להתקרח כלל – יקבלו "חיסון" או שימור תאי גזע של שיער מגיל צעיר לשימוש מאוחר יותר.
89. טיפולים גנטיים (Gene Therapy) לעתיד – טווח מחיר: לא ישים כרגע.
    • ראייה יותר רחוקה: שימוש בכלים כמו CRISPR לעריכת הגנום הקשור להתקרחות. מדענים מזהים כיום עשרות גנים שמעורבים בהתקרחות אנדרוגנטית (כמו רצפטור אנדרוגן ב-X, גנים במסלול Wnt ועוד). תאורטית, אפשר בעתיד לתקן או להשתיק את הגנים הללו אצל אנשים צעירים ובכך למנוע לחלוטין התקרחות.
    • התקדמות: כרגע זה בעיקר תאוריה. אתיקה, סיכון ודיוק הם מכשולים גדולים. לערוך גן בעובר/ילד כדי שלא יקריח בגיל 30 – זה לא משהו שיעבור בקלות, בהתחשב שזו לא מחלה מסכנת חיים. אבל ייתכן טיפול ממוקד: למשל, החדרת גן לזקיקי שיער דרך וירוס בלתי מזיק שיגרום להם להיות חסינים ל-DHT.
    • דוגמה: חוקרים ניסו להעביר גן Sonic Hedgehog (חשוב להתפתחות שיער) דרך וירוס לעכברים מבוגרים וראו צמיחה מחודשת של פרווה קירחת. בחולדות, השתקת גן רצפטור האנדרוגן בבסיס זקיק מנעה אטרופיה כשניתן טסטוסטרון.
    • אתגרים: וירוסים נשאי גנים עלולים לגרום לתגובות מסוכנות. עריכת גן ישירות בתאים חיים (in vivo) עם CRISPR עדיין בימיה הראשונים (נעשה כבר בניסויים למחלות רשתית וכבד).
    • זמן באופק: ייתכן שילדי הדור הנוכחי, כיגיעו ל-30-40 שלהם, כבר יהיה להם זמין טיפול גנטי פשוט – נניח הזרקה לקרקפת של וירוס מהונדס שמושתק אחרי שבוע, אבל מותיר את הזקיקים עם מוטציה קלה שמונעת מהם להגיב ל-DHT. זה נראה מדע בדיוני, אך הקצב של ביוטכנולוגיה מהיר.
    • סיכונים: משחק בגנים יכול ליצור תופעות לא צפויות. לדוגמה, גן אנדרוגן יש לו תפקידים רבים (בוודאי לא רוצים לשבש הורמוני גוף במקום אחר). פתרון פוטנציאלי הוא לעשות עריכה ספציפית מאוד לתאי השיער בלבד.
    • חזון: יום בו יהיה "חיסון אנטי-התקרחות" – זריקה אחת בגיל 20 ותוותר עם שיער לכל החיים. או בגיל 40, עוד לפני תחילת דילול, טיפול שמשמר. זה באמת בקצה גבול המדע, אבל בהתחשב כמה גברים (ונשים) יהיו מעוניינים בזה – המוטיבציה הכלכלית לפתח יכולה להיות גדולה.
90. טיפול בתדר גבוה (High-Frequency Therapy) – טווח מחיר: ~100-250 ₪ למפגש במספרה/קליניקה; מכשיר ביתי ~300 ₪.
    • שיטת טיפול וותיקה מהמאה ה-20, המשתמשת בזרם חילופין בתדר גבוה (כ-100,000 הרץ) להעברת זרם עדין דרך אלקטרודת זכוכית מוארכת (שבתוכה גז ניאון/ארגון). בהפעלת המכשיר, האלקטרודה (בצורת מסרק לקרקפת) פולסת סילוני זרם זעירים ואוזון לפני השטח של העור.
    • פעולה על הקרקפת: הזרם גורם לויברציה קלה ברקמה, מחמם מעט ומגביר זרימת דם מקומית. הפליטה הזעירה של אוזון מחטאת את העור. נאמר שזה גם מגרה את זקיקי השיער ו"מעיר" אותם.
    • שימוש: היה פופולרי בבתי-ספר לספרות: אחרי תספורת, להעביר "מסרק חשמלי" על הראש כדי לחטא ולמריץ צמיחה. כיום מוצע בחלק ממכוני היופי כטיפול נשירה – מפגש של 10 דקות אחת לשבוע. קיימים גם מכשירים ביתיים ניידים (ידית וראש מסרק).
    • יעילות: לא נחקר מאוד. באופן סובייקטיבי, אנשים מדווחים שהשיער נראה בריא ומבריק אחרי הטיפול, והקרקפת מרגישה רעננה. לגבי צמיחה: ייתכן ששיפור זרימת הדם מסייע בטווח הקצר; לא ברור אם יש השפעה מתמשכת בלי טיפולים חוזרים.
    • יתרונות: לא פולשני, לא כואב (רק תחושת עקצוץ/דיגדוג). מסייע נגד קשקשים בגלל אפקט האוזון האנטיספטי. זול יחסית.
    • חסרונות: השפעה קצרת-טווח – יש לחזור על הטיפולים תכופות. טכנולוגיה די ישנה – יש הרואים בה מיושנת מול למשל לייזר רך או מזותרפיה.
    • בטיחות: אין להשתמש אם יש קוצב לב או בעיות לב. להסיר תכשיטים ממתכת בעת השימוש. לא להשתמש על עור לח (מים+חשמל). שמירה על עוצמה נמוכה באזורי עצבים (למשל לא על המצח קרוב מדי).
    • בשימוש היום: פחות נפוץ מפעם, אך עדיין קיים. חלק מהמספרות כוללות "טיפול התחדשות" הכולל את זה בתפריט.
    • שורה תחתונה: אמצעי עזר, כנראה לא יספיק בפני עצמו לטיפול בהתקרחות משמעותית. יכול להיות חלק מפינוק וטיפוח כללי של הקרקפת, במינימום נזק.
91. זריקות סטרואידים בקרקפת – טווח מחיר: ~200-400 ₪ למפגש (לעיתים כלול בביטוח) אצל רופא עור.
    • טיפול סטנדרטי באלופציה אראטה (קרחת אזורית) ובמצבים של דלקת אוטואימונית סביב זקיקים (למשל ליכן פלאנופילאריס). מזריקים קורטיקוסטרואיד (לרוב Triamcinolone acetonide) במינון נמוך וישר לתוך הדרמיס באזור הקרח, במספר נקודות. הסטרואיד מדכא את המתקפה החיסונית על זקיקי השיער ומאפשר להם לשוב לצמוח.
    • יעילות: גבוהה באלופציה אראטה קלה. רוב המטופלים רואים צמיחת פלומת שיער תוך 4-6 שבועות מהטיפול הראשון. צריך לחזור על ההזרקות כל 4-6 שבועות עד להשגת כיסוי (בד"כ 3-4 מפגשים). באלופציה אראטה מפושטת מאוד הטיפול פחות ישים, אבל בכתמים קטנים הוא לרוב פותר אותם. בליכן פלאנוס של הקרקפת, הזריקות מפחיתות דלקת, מורידות אדמומיות וגרד, ויכולות למנוע אובדן שיער נוסף (אך שיער שכבר אבד בצלקת לא ישוב).
    • תהליך: הרופא משתמש במחט זעירה, מזריק כמו "טיפות" של תמיסה סטרואידית (לרוב 5-10 מ"ג/מ"ל ריכוז) במספר מוקדים בכל נגע. דקירה קלה מורגשת, סביר בלי אלחוש. כל הטיפול דקות ספורות.
    • תופעות לוואי: עלולות להיות שקעים קטנים בעור במקום ההזרקה עקב אטרופיית שומן – לרוב זמניים וחולפים תוך חודשים. עלולה להופיע היפופיגמנטציה מקומית (הבהרה) – גם נוטה להשתפר עם הזמן. כאב ראש קל זמנית. מינון הסטרואיד נמוך אז סיסטמית אין השפעה משמעותית (אם מכסים שטח מאוד גדול זה שיקול).
    • שילובים: נהוג לשלב עם טיפולים סיסטמיים במידת הצורך. למשל, באלופציה אראטה נרחבת – זריקות לאזורים קריטיים + מינון נמוך של סטרואידים דרך הפה או טיפולים אחרים.
    • שימוש נוסף: לפעמים גם בהתקרחות אנדרוגנטית של נשים, אם יש מרכיב דלקתי (כגון תסמונת הטריכודיניה – כאב בקרקפת) נותנים סטרואיד מקומי להקלה. אבל לא כטיפול שגרתי בנשירה אנדרוגנטית ללא דלקת.
    • סיכום: כלי פשוט ונפוץ, יחסית בטוח בידיים מנוסות. חשוב להיות במעקב – לא להגזים בכמות כדי לא לגרום לדילול עור כרוני. לרוב אנשים מרוצים מאוד כשהכתם המקריח שלהם מתחיל להתמלא בעקבות זריקות אלה.
92. סטרואידים טופיקליים (משחות/תמיסות) – טווח מחיר: ~30-80 ₪ לשפורפרת (כלול בסל במרשם).
    • תכשירי קורטיקוסטרואידים למריחה ישירות על הקרקפת, לשיכוך דלקת. רופאי עור רושמים אותם למגוון מצבי נשירה דלקתיים: אלופציה אראטה (למשל תמיסת Clobetasol 0. 05% יומית), ALOPECIA CICATRICIAL כגון דיסקואיד לופוס (משחות סטרואיד חזק לצמצום נגעים), דלקת סבוראית קשה (שגם היא גורמת נשירה משנית).
    • יעילות: בינונית. בתור טיפול יחיד באלופציה אראטה קלה – עשוי להשיג צמיחה בכ-25% מהמקרים. לרוב משלבים עם זריקות או טיפול סיסטמי. במשחות לתהליכים צלקתיים – יכול למתן סימפטומים ולהאט הרס זקיקים, אך לא תמיד מונע צורך בטיפול סיסטמי חזק (כמו כדורי Hydroxychloroquine וכו').
    • יתרונות: קל לשימוש, בבית. סיכון סיסטמי אפסי (ספיגה מזערית לקרקפת). טוב כטיפול אחזקה לאחר סדרת זריקות למשל – לדאוג שהמצב לא יחמיר שוב.
    • חסרונות: שימוש ממושך בסטרואיד מקומי עלול לגרום לתופעות עוריות – דילול העור, פסים, אקנה. בקרקפת – העור עבה יחסית, אז הסיכון פחות, אך עדיין לא להשתמש מעבר למומלץ. לעיתים מטופלים אוהבים "להמשיך למרוח" כי רואים שיפור, אך צריך לנוח בין תקופות.
    • סוגי תכשירים: תמיסות אלכוהוליות (קלובטאזול, בטאמטאזון) – טיפות נוזל נספג, לא משאיר שומניות, מתאים לאזורים עם שיער. קצף או ג'ל סטרואיד – נוח למריחה ואינה מלכלכת הרבה. משחה – רק לאזורים גלויים (מקרים של קרחות בצדי הראש אולי).
    • משך טיפול: לרוב 4-8 שבועות רצופים ואז הפסקה או ירידה לתדירות נמוכה (סטרואידים חזקים אסור ברצף יותר מזה). סטרואידים חלשים יותר (כמו דזון, הידרוקורטיזון) ניתן קצת יותר.
    • דוגמאות: Clobex תמיסה (קלובטאזול) – פעמיים ביום 4 שבועות לאלופציה אראטה; Dermovate קרם (קלובטאזול) – ללופוס; Betacap (בטאמטאזון) – לסבוריאה קשה וכו'.
    • סיכום: חלק חשוב בארסנל רופא העור למצבי נשירה דלקתיים. לא מתאים ולא נדרש בהתקרחות גברית טיפוסית נטו – שם דלקת לא משחקת תפקיד עיקרי.
93. אנתרלין (Dithranol, Anthralin) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לשפופרת (דורש מרשם, לא יקר).
    • תרופה טופיקלית הנגזרת מזפת, משמשת בפסוריאזיס. באלופציה אראטה, אנתרלין מיושם כ"刺激 צורב" – הוא יוצר גירוי עור מכוון שמעודד הסחת דעת של מערכת החיסון וייתכן גם מעודד גורמי צמיחה בזקיק.
    • יעילות: בשימוש יומי (Short-contact therapy) נמצא ש-25%-50% מהמטופלים עם אזורים קרחים קטנים השיגו צמיחה של שיער טרמינלי אחרי ~3 חודשים. התגובה טובה יותר בילדים ובלקטעים בפנים (גבות, זקן).
    • שימוש: קרם/משחה בריכוז 0. 5%-1%. למרוח על הכתם הקרח ולהשאיר כ-20-60 דקות (תלוי סבילות), ואז לשטוף. מתחילים מזמן מגע קצר ועולים בהדרגה. עושים מדי יום או 5 פעמים בשבוע. תוך 2-3 שבועות מופיעה אדמומיות וקשקשת – סימן שזה עובד. בשבועות 6-8 אמורים לראות פלומת שיער לבנה צומחת.
    • תופעות לוואי: עור אדום, מגרד, לעיתים אפילו אקזמה חריפה – זו הכוונה (להשרות דלקת). אז נדרש לאזן, לא להגיע לכווייה של ממש. אנתרלין גם מכתים חום/סגול את העור, הבגדים, כל מה שבא במגע – הכתם על העור חולף תוך שבוע מהפסקת הטיפול, אבל במהלך נראה לא יפה (ולכן לרוב משתמשים בו בקרקפת מכוסת שיער ולא בפנים).
    • הפסקה: אם אחרי 3-4 חודשים אין שום צמיחה – סיכוי נמוך שהמשך יעזור. אם יש צמיחה, ניתן להמשיך עוד 1-2 חודשים לבסס.
    • שילוב: לפעמים משלבים עם דיפניציפרון (ראה 97) – עושים אנתרלין באזורים לא מגיבים. או עם מינוקסידיל – מורחים מינוקסידיל לאחר שטיפת האנתרלין.
    • סיכום: טיפול "מיושן" קצת אך עדיין בשימוש ב-AA, בעיקר בילדים (שלא יכולים לקבל סטרואידים סיסטמיים). דורש התמדה וסיבולת לאי-נוחות. היתרון שאין דיכוי חיסוני סיסטמי – רק מקומי. אם המטופל מוכן למראה עור מגורה זמנית – זו אופציה יעילה בחלק מהמקרים העקשניים.
94. אימונותרפיה מקומית (DPCP / Squaric Acid) – טווח מחיר: בד"כ במסגרת ציבורית (טיפול בבית חולים) – עלות למטופל בעיקר נסיעות; פרטי – ~500-1000 ₪ לסדרה.
    • טיפול מתקדם לאלופציה אראטה קשה (כוללת טוטאליס/יוניברסליס). משתמשים בכימיקל אלרגני, לרוב DPCP (Diphenylcyclopropenone) או SADBE (Squaric acid dibutylester). מורחים תמיסה זעירה מהחומר בריכוז עולה על הקרקפת אחת לשבוע תחת פיקוח. המטרה: ליצור תגובה אלרגית מבוקרת בעור (פריחה, אדמומיות, גרד), למשוך את תשומת לב מערכת החיסון – ובכך להסיט אותה מלתקוף את זקיקי השיער.
    • יעילות: כ-40%-60% מהמטופלים עם אלופציה אוניברסליס הראו צמיחה קוסמטית משמעותית לאחר 6 חודשים+ של טיפול שבועי. זה הטיפול עם ההסתברות הטובה ביותר להצמחה מחדש במקרים קשים – אם כי לא כולם מגיבים. לעיתים צומח שיער לבן תחילה. צריך להמשיך טיפולים לתחזוקה אחרת ייתכן נסיגה.
    • תהליך: פגישה ראשונה "מנגדים" את המטופל – מניחים טיפה אחת של DPCP 2% על זרוע, וממתינים 2-3 שבועות לפתח אלרגיה. אח"כ מתחילים למרוח בקרקפת DPCP בריכוז נמוך מאוד (0. 0001%) ומעלים בהדרגה בכל שבוע עד שרואים דרמטיטיס קלה (אדמומיות, קשקשת). משמרים את התגובה הזו לכל מפגש. המטופל מגיע עם כובע/צעיף לשמור את החומר 48 שעות על הראש מבלי לחשוף לשמש (DPCP רגיש לאור).
    • תופעות לוואי: דרמטיטיס חזקה מדי – שלפוחיות, נפיחות בלימפה בעורף – ניתן להפחית ריכוז. פיגמנטציה – אזורים שטופלו עלולים להתכהות זמנית או להבהיר (ויטיליגו נקודתי, הסיכון < 10%). מטופלים לעיתים סובלים מהגרד – אך מתרגלים.
    • הגבלות: דורש מינוי בבית חולים/מרכז רפואי – טיפול די "מלוכלך" (DPCP הוא חומר ניסיוני, לא מסחרי). בישראל יש במספר בתי חולים מרפאות המתמחות בזה. התהליך לוקח חודשים ויש להתמיד בהגעה כל שבוע.
    • שילובים: לפעמים משלבים מינון קטן של סטרואידים סיסטמיים בהתחלה עד שDPCP עובד. מינוקסידיל טופיקלי במקביל לעודד גדילה מהירה של הפלומה שצומחת.
    • סיכום: סטנדרט טיפול לאלופציה אראטה מפושטת עמידה. שווה לנסות אצל אלה, למרות אי-הנוחות, כי זה יכול להחזיר שיערות שלא היו שנים. עם זאת, זה לא מרפא את המחלה – כשמפסיקים, הנשירה עשויה לחזור, ואז חלק בוחרים לחזור לטיפולים.
95. פילינג קרקפת (Scalp Peeling/Exfoliation) – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לטיפול בספא/מספרה; תכשיר ביתי ~100 ₪.
    • ניקוי עמוק של עור הקרקפת באמצעות חומצות או גרגרים להסרת תאי עור מתים, שומן עודף, שאריות תכשירים והצטברויות סביב זקיקי השיער. הרעיון: קרקפת נקייה ונושמת טוב יותר מאפשרת סביבת גידול אופטימלית לשיער.
    • סוגי פילינג:
      • כימי: שימוש בחומצות אלפא-הידרוקסיות (AHA כמו חומצה גליקולית, לקטית) או בטא-הידרוקסיות (BHA כמו חומצה סליצילית) במריחה. אלו ממיסות קשקשת ומעודדות התחדשות עור. לרוב בריכוז 10-30%, ממתינים 5-10 דקות ואז שוטפים ונייטרול.
      • מכני: סקרבים עדינים עם גרגירים (מלח ים, סוכר) או כלי ספציפי (מברשת פילינג) שממש משפשפים בעדינות את הקרקפת להסרת שכבות.
      • אנזימטי: שימוש באנזימים מפרקי חלבון (כמו פפאין מהפפאיה) למיסוס שכבת קרן.
    • יתרונות: מסיר סתימות מזקיקי השיער – לעיתים הצטברות סבום וקורניאום יכולה ממש לחסום פתחי זקיקים, פילינג פותח אותם. מפחית קשקשים ושומן – מה שיכול להפחית דלקת וגרד. על הדרך, עיסוי הפילינג מגביר זרימת דם. יש דיווחים שאצל אנשים עם סבוריאה ופילינג קבוע, הנשירה פחתה כי הדלקת נרגעה.
    • תדירות: לא לעיתים קרובות מדי – בערך פעם בחודש מקצועי, או פעם בשבוע-שבועיים לשימוש ביתי עדין. יותר מזה עלול לגרום גירוי יתר.
    • תכשירים ביתיים: יש המון – סרום סליצילית 2% לפני חפיפה; מסכות חומצות; פילינג מלחים בתוספת שמנים אתריים (למשל, גרגירי מלח+שמן קוקוס+כמה טיפות מנטה/עץ התה). אפשר גם DIY – סוכר חום + אלוורה + לימון, כפקילינג טבעי.
    • תופעות לוואי: אם מגזימים – אדמומיות, יובש ואפילו נשירה מוגברת זמנית (מגירוי). לכן חייב בעדינות ותשומת לב. לא מומלץ אם יש פצעים פתוחים או פסוריאזיס פעיל קשה.
    • השפעה על צמיחה: עקיפה בלבד. לא "יצמיח שיער חדש", אבל יבטיח שהזקיקים לא מעוכבים ע"י לכלוך. כמו לנכש עשבים בגינה כדי שהצמחים יגדלו טוב – הסרת "זבל" ביולוגי מהקרקפת יכול לתת קרקע טובה יותר לשיער.
    • חווייה: רבים מוצאים פילינג קרקפת כחוויה מרעננת – תחושת ניקיון עמוקה, ריח טוב (תכשירים מכילים לרוב מנטה או מנטול). במספרות זה משולב בעיסוי, ממש מרפה.
    • סיכום: חלק משגרת טיפוח תקופתי – במיוחד למשתמשי מוצרי עיצוב רבים (ג'ל, ספריי) המצטברים, או בעלי קרקפת שמנונית עם קשקשים. הקרקפת היא "אדמת" השיער – לטפח אותה יעזור עקיפין לטפח השיער.
96. שגרת טיפוח שיער עדינה – טווח מחיר: תלוי – לרוב פחות, כי נמנעים מפעולות מזיקות.
    • גישה למזער נזקי שיער מכאניים וכימיים, על מנת לשמר את השיער הקיים בריא וחזק ככל הניתן. שיער פגום ושבור נראה דק יותר ונושר יותר בקלות. לכן, שינוי הרגלים בשגרת הטיפוח יכול לשפר את מראה השיער ולהפחית "נשירה" (שנובעת למעשה משיער שנשבר באמצע).
    • המלצות מרכזיות:
      • חפיפה: להשתמש בשמפו עדין, ללא סולפטים קשים אם הקרקפת רגישה. מים פושרים (לא רותחים). לעסות בעדינות עם קצות האצבעות את הקרקפת (לא לצפור אותה חזק). לא לשפשף את אורך השיער באגרסיביות – להקציף בעדינות. תדירות לפי הצורך – יום יומית אם שומני, אבל אפשר גם כל יומיים כדי לא לייבש (תלוי אדם).
      • מרכך/מסכה: תמיד להשתמש במרכך בקצוות אחרי שמפו – זה מצמצם שבירה בעת סירוק. פעם בשבוע מסכה הזנה (למשל עם קרטין, שמנים). לא למרוח מרכך בקרקפת אם יש נטייה לשמן/קשקשים – רק מאמצע השיער ומטה.
      • ייבוש: לטפוח במגבת ולא "לקרצף" המגבת בשיער, שכן זה שוברים שערות. להימנע מסירוק כשהשיער רטוב ספוג – הוא חלש אז. אפשר לסרק במקלחת עם מרכך בתוכו, או לחכות לייבוש חלקי.
      • כלים חמים: להפחית שימוש במייבש חם, מחליק, מסלסל. אם משתמשים – תמיד ספריי/סרום מגן חום לפני, להוריד טמפרטורה קצת מהמקסימום, ולא להתמקד יותר משניות בודדות על קווצה. לתת לשיער ימי מנוחה מטול החום.
      • סירוק: להשתמש במסרק שיניים רחבות או מברשת גמישה (כמו Wet Brush) למנוע משיכות. להתחיל מהקצוות ולפתוח קשרים בדרך למעלה – לא למשוך מהשורש.
      • תסרוקות: להימנע מקוקו מתוח מאוד, צמות הדוקות או "מתיחה" של השיער (גורם Traction Alopecia – התקרחות מתיחה). לגוון מיקום הקוקו (לא תמיד באותו מקום). עדיף גומיות בד רכות (סקראנצ'י) על פני גומי חזק.
      • שינה: לישון על ציפית משי/סאטן – מפחית חיכוך, טוב במיוחד לשיער ארוך (גם מונע קשרים). או לקלוע צמה רפויה לפני השינה.
      • צביעה וכימיקלים: להפחית תדירות צביעת שיער, במיוחד הבהרה/בליץ שמאוד פוגעת בחוזק השערה. אם חייבים – לעשות רק שורשים, לא על כל האורך כל פעם. להמנע מהחלקות כימיות תכופות; אולי לבחור החלקה עדינה (יפנית/קראטין) ולתת הפסקות של חודשים בין לבין.
      • מוצרים: לבחור כאלה שמתאימים לסוג השיער והקרקפת. הימנעו מריבוי אלכוהול (מייבש). סרומים עם סיליקון מגנים על קצוות אך בעודף עלולים להצטבר – לאזן.
    • תוצאה: עם הזמן (כמה שבועות עד חודשים) – פחות שבירות, פחות "שיערות בכל מקום" כי הן כבר לא נופלות סתם עקב שבר. שיער נותר ארוך ומתמלא. אפילו אם זקיקים לא נוספים, השיער בריא נותן אשליה של נפח.
    • היבט פסיכולוגי: אימוץ שגרה אקטיבית נותן תחושת שליטה במצב, מפחית חרדה סביב נשירה, וזה בפני עצמו יכול לצמצם נשירה הקשורה לסטרס.