מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) – סקירה

מרכז רפואי שמיר (לשעבר אסף הרופא) הוא בית חולים אוניברסיטאי ממשלתי מהגדולים בישראל – הרביעי בגודלו במערכת הממשלתית. בית החולים ממוקם באזור צריפין (בבאר יעקב), כ-15 ק"מ מדרום-מזרח לתל אביב, ומשרת אוכלוסייה של למעלה ממיליון תושבים באזור מרכז הארץ. במרכז יש כ-866 מיטות אשפוז (יעד להרחבה ל-1,300 מיטות בעתיד) והוא מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ומשמש כמרכז הוראה והתמחות לרופאים ואנשי צוות רפואי. המרכז נוסד בשנת 1918 בתקופת המנדט הבריטי כבית חולים צבאי בסמוך למחנה צריפין. לאחר קום המדינה עבר לבעלות ישראלית, ונקרא "אסף הרופא" על שם הרופא והמלומד אסף היהודי (מחבר "שבועת אסף"). באפריל 2017 שונה שמו רשמית ל"מרכז רפואי שמיר" לכבוד ראש הממשלה יצחק שמיר.

כיום המרכז הוא בית חולים אוניברסיטאי מקיף המספק את כל השירותים הרפואיים המודרניים – כולל מחלקות אשפוז, מערך מיון וטראומה, מרפאות חוץ ומכונים רבים. בבית החולים פועלות עשרות מחלקות ומכונים בכל תחומי הרפואה: פנימית (עם תתי-התמחויות כגון קרדיולוגיה, נפרולוגיה, ריאות, אנדוקרינולוגיה, גסטרו, המטולוגיה, אונקולוגיה, נוירולוגיה, ראומטולוגיה ועוד), כירורגיה (כלליות ותת-התמחויות כמו כירורגיית חזה, כלי דם, פלסטית וכו'), ילודים ופגייה, ילדים, נשים ויולדות, אורתופדיה, אף-אוזן-גרון, עיניים, עור, פסיכיאטריה, שיקום וגריאטריה. בנוסף פועלים מרכזי שירות כמו דימות רפואי מתקדם, מעבדות (פתולוגיה, מיקרוביולוגיה, גנטיקה וכד'), יחידות טיפול נמרץ כללי, לב, ילדים ויילודים, ומכון לרפואה גרעינית . בשנת 2019, לדוגמה, טופלו בחדר המיון של המרכז כ-151,871 מטופלים, ובמרפאות החוץ כ-484,686 ביקורים, עם למעלה מ-8,200 לידות בשנה – נתונים המעידים על היקף פעילות גבוה וחשיבותו האזורית של בית החולים. כמרכז הוראה ומחקר, פועל בתחומיו גם בית הספר האקדמי לסיעוד הראשון בישראל ובית הספר הוותיק לפיזיותרפיה, ומדי שנה מתבצעים בו מאות מחקרים ופרסומים מדעיים – כ-200 מאמרים בשנה וכ-800 פרויקטי מחקר פעילים בכל רגע נתון. הממשלה אף אישרה תוכנית הרחבה רב-שנתית להפיכת שמיר ל"קמפוס רפואי" הגדול במדינה, עם תוספת מאות מיטות ומבנים חדשים כדי לענות על צרכי האוכלוסייה הגדלה.

שירותי רפואה מתקדמת 
המרכז הרפואי שמיר מצטיין במתן שירותי רפואה מתקדמים, בטכנולוגיות חדישות ובמומחים מובילים במגוון תחומים. בבית החולים פועלים מרכזים ייחודיים וקליניקות פרימיום המספקים טיפולים חדשניים ברמה ארצית ובינלאומית. כך למשל, מערך הקרדיולוגיה של שמיר נחשב למוביל: יחידת הקרדיולוגיה ההתערבותית והאלקטרופיזיולוגיה מבצעת מעל 2,500 פרוצדורות בשנה באמצעות ציוד דימות וטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם. צוות הקרדיולוגים המצנתרים והאלקטרופיזיולוגים צבר ניסיון רב בטיפולים מורכבים, והמחלקה אף הוכרה כמרכז מצוינות ע"י חברות בינלאומיות מובילות בציוד לב (כגון Boston Scientific, Philips, Biosense Webster), מה שמושך מתמחים ומומחים מכל העולם לבוא ולהשתלם בה בטכנולוגיות מתקדמות אלו.

במרכז פועלות גם יחידות ייחודיות כמו מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר, שהוא הגדול מסוגו בארץ ובעולם (מפורט בסעיף נפרד בהמשך), המכון לאלרגיה, אימונולוגיה ורפואת ריאות ילדים – מכון רב-תחומי יחיד במינו בניהול פרופ' ארנון איליזור, המטפל בכ-10,000 ילדים בשנה במחלות אלרגיה, אסתמה ומחלות ריאה תוך שימוש בטיפולים אימונולוגיים מתקדמים . כמו כן פועל מרכז המחקר למיקרוביום ע"ש משפחת גונצ'ורובסקי, המתמקד בחקר פלורת החיידקים והנגיפים בגוף והשפעותיה על הבריאות; המרכז משלב טכנולוגיות ריצוף גנומי וחדשנות בתחום הרפואה הפרסונלית. בתחום האונקולוגיה, שמיר מציע שירותי רדיותרפיה, כימותרפיה והמטולוגיה מתקדמים, כולל מרפאה אונקולוגית ויחידת השתלות מח עצם. בתחום הניתוחי, קיימת במרכז מערכת רובוטית לניתוחים זעיר-פולשניים (כגון רובוט דה-וינצ'י) המאפשרת ביצוע ניתוחים מורכבים בדיוק ובטיחות מירבית. היחידה לאף-אוזן-גרון מבצעת ניתוחים אנדוסקופיים מתקדמים ומפעילה מרפאת סחרחורת וטינטון ייחודית, ומכון הדימות מציע בדיקות חדשניות כדוגמת אנגיוגרפיה וירטואלית של העורקים הכליליים וקולונוסקופיה וירטואלית.

שמיר ידוע גם בתחומי פריון ו-IVF: ביחידה להפריה חוץ-גופית (IVF) של המרכז מבוצעות טכנולוגיות רבייה מתקדמות, כולל אבחון גנטי טרום-השרשתי, בליווי מומחים ידועי-שם. בנוסף, המרכז מפעיל מרכז סימולציות רפואיות (מרכז נכט) מהמתקדמים בארץ, לצורך אימון צוותים בתרחישים רפואיים מצילי חיים. שילוב זה של טכנולוגיה, מומחיות ואקדמיה מציב את שמיר בחזית הרפואה המתקדמת בישראל, עם דגש על רפואה מותאמת אישית, מחקר עדכני ושירות הוליסטי למטופל. לא פלא שהמרכז מדורג בחזית הבינלאומית בתחומים כגון הפריה חוץ-גופית, אנדוקרינולוגיה, אורטופדיה, רפואת עיניים, רפואה היפרברית וחקר האלרגיה. המטופלים זוכים ליחס אישי ותוכניות טיפול רב-תחומיות המנוהלות ע"י מיטב המומחים – מה שממצב את מרכז שמיר כבחירה מובילה לשירות רפואי פרימיום בישראל.

רפואה היפרבארית (HBOT – Hyperbaric Oxygen Therapy)
רקע וטיפול היפרברי: רפואה היפרבארית עוסקת בשימוש בחמצן בלחץ גבוה מהרגיל למטרות טיפוליות. טיפול HBOT מתבצע בתוך תא לחץ – סביבה סגורה שבה הלחץ האטמוספירי מוגבה מעל 1 אטמוספירה (לחץ פני הים). במהלך הטיפול המטופל נושם 100% חמצן (בדרך כלל באמצעות מסיכה או זרימת חמצן ישירה), בעוד הלחץ הסביבתי בתא גבוה מהרגיל. שילוב של לחץ גבוה וריכוז חמצן טהור גורם לכמות גדולה באופן חריג של חמצן להתמוסס בפלזמת הדם וברקמות הגוף. התוצאה היא היפרוקסיה – רוויון-יתר של חמצן ברקמות – שמאפשר הגעה של חמצן לאזורים פגועים או עניים באספקת דם. הטיפול ההיפרברי הוכיח עצמו במגוון מצבים רפואיים: הוא טיפול סטנדרטי בהרעלות חד תחמוצת הפחמן ובתאונות צלילה (מחלת דיקומפרסיה, "מחלת הצוללים"), וכן משמש כטיפול משלים בזיהומים קשים (כגון זיהומים אנאירוביים ונמק רקמות), בכוויות, בפצעים קשיי ריפוי (למשל רגל סוכרתית), בנזקי קרינה לרקמות, באיבוד ראייה או שמיעה פתאומי, ואפילו באנמיה קשה במצבים מסוימים. רשימת ההתוויות המוכרות ממשיכה לגדול עם הזמן. עם זאת, חשוב להדגיש שטיפול היפרברי אינו "תרופת קסם" לכל מחלה; יש לבצעו בהתוויות הנכונות ועל פי פרוטוקולים מבוססי ראיות, בפיקוח מומחים, כדי להשיג תוצאה מיטבית.

השפעות ביולוגיות ומחקרים עדכניים: לטיפול בחמצן היפרברי מנגנוני פעולה ייחודיים המשפיעים חיובית על הגוף. בראש ובראשונה, ההיפרוקסיה משפרת את חמצון הרקמות – חמצן מוגבר בתאים מעודד ריפוי פצעים, מזרז סגירת כיבים ומסייע בריפוי זיהומים עיקשים. בנוסף, חשיפת הגוף לסירוגין למצבי חמצן גבוה במיוחד גורמת למעשה להשפעה הדומה במובנים מסוימים לחשיפה להיפוקסיה (מחסור בחמצן) – תופעה המכונה "הפרדוקס ההיפרוקסי-היפוקסי". פרדוקס זה מפעיל גורמי שעתוק כמו HIF-1α (Hypoxia-Inducible Factor 1) גם בתנאי חמצן, ובכך מעודד מסלולים של תיקון תאי וצמיחה שאופייניים למצב של חוסר חמצן. למשל, HBOT מעודד אנגיוגנזה – יצירת כלי דם חדשים – על ידי הגברת ביטוי VEGF ופקטורים נוספים, מה שתורם להזנת רקמות פגועות ולקידום ריפוי. במקביל, הטיפול מפחית תהליכים דלקתיים ובצקת, משפר את פעילות מערכת החיסון, ומעודד שחרור של תאי גזע ממוח העצם למחזור הדם – עד פי 8 יותר תאי גזע הודגמו לאחר סדרת טיפולים בלחץ 2.0 אטמ' עם 100% חמצן. ההשפעות המשולבות הללו תורמות בין היתר לריפוי פצעים קשי-ריפוי, לבניית רקמת עצם חדשה באזורים של נמק (למשל בלסת לאחר הקרנות ), ולעידוד נוירופלסטיות – יכולת המוח לייצר קשרים ועקיפות חדשות – דבר בעל חשיבות בשיקום לאחר פגיעות מוחיות.

מחקרים קליניים בשנים האחרונות הרחיבו את הגבולות המסורתיים של HBOT ומצאו לו יישומים חדשים ומרתקים. מחקר פורץ דרך שנערך במרכז סגול ופורסם בשנת 2020 הראה כי מתן סדרת טיפולים היפרבריים בקשישים בריאים גרם לשיפור תפקודי קוגניטיבי ואף להארכת טלומרים (מדדי הזדקנות תאית) – רמז לאפשרות של האטת תהליכי הזדקנות מוחית. מחקר נוסף הדגים הטבה בתפקודים נוירולוגיים ובתסמינים בקרב שורדי שבץ מוחי שקיבלו HBOT חודשים ואף שנים לאחר האירוע, בניגוד לתפיסה המסורתית שאין לשקם עוד לאחר חצי שנה. בנוסף, במחקר אקראי מבוקר נמצא כי טיפול היפרברי שיפר באופן משמעותי תסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים של "Long COVID" – תסמונת ממושכת לאחר קורונה. בתחום מחלת אלצהיימר, חוקרים משמיר דיווחו על האטת שקיעת עמילואיד ושיפור בתפקוד כלי הדם במוח של חולי אלצהיימר שקיבלו HBOT, ואף במודל חיות מעבדה של המחלה. התפתחויות מחקריות אלו מצטרפות לשורה של מחקרים קודמים שהראו שיפור זיכרון בפגועי ראש, החלמת רקמות לב לאחר אוטם, ושיפור בהרגשה הכללית ובכאבים בחולי פיברומיאלגיה – כולם כתוצאה מחשיפה לפרוטוקולים ייעודיים של חמצן בלחץ גבוה.

אחד המחקרים החדשים והמדוברים ביותר הוא יישום HBOT בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). במחקר שנערך לאחרונה בקרב נפגעי טראומה נפשית, כולל לוחמים לאחר אירועי לחימה, הודגם כי סדרת 60 טיפולים היפרבריים הביאה לירידה ניכרת בכל תסמיני ה-PTSD ושינויים חיוביים בחיבוריות הרשתות העצביות במוח. החוקרים ציינו שהפרוטוקול ההיפרברי המיוחד שלהם "משפיע על 'הפצע' הביולוגי במוח הקשור ל-PTSD ומפחית ביעילות תסמינים טיפוסיים כמו פלאשבקים, דריכות-יתר ועצבנות" – ממצאים המציעים תקווה חדשה למיליוני נפגעי PTSD בעולם. סך הכל, רפואה היפרבארית צועדת כיום בחזית המחקר הרפואי, עם פוטנציאל טיפולי רחב החורג מעבר לשימושיה הקלאסיים, אם כי נדרשים עדיין מחקרים נוספים ואישור גופים רגולטוריים בטרם אימוץ נרחב של אינדיקציות חדשות.

סוגי תאי לחץ וציוד: תשתית הרפואה ההיפרבארית מתבססת על סוגים שונים של תאי לחץ (Pressure Chambers). שלושת הסוגים העיקריים הם: תא לחץ חד-מושבי (Monoplace) – תא קשיח המתאים לאדם יחיד, לרוב גליל אקרילי שקוף או מתכת, שבו המטופל שוכב ונושם 100% חמצן בסביבה לחוצה. תאים חד-מושביים רפואיים מתקדמים מגיעים ללחצים של עד 2-3 אטמוספירות וכוללים מערכות בטיחות ובקרה משוכללות; חלקם אף מוזנים ממערכת חמצן מרכזית או מצוידים במחולל חמצן משולב. הסוג השני הוא תא רב-מושבי (Multiplace) – תא גדול (לרוב ממתכת פלדה) המכיל מספר מושבים ומאפשר טיפול בו-זמני במספר מטופלים. תאים רב-מושביים נדחסים בדרך כלל באוויר, בעוד כל מטופל מקבל חמצן טהור דרך מסיכה או כיסוי ראש (hood). יתרון תא רב-מושבי הוא שניתן לצרף אליו צוות רפואי פנימה תוך כדי הטיפול ("לצלול" עם המטופלים) כדי להשגיח ולטפל במידת הצורך – הדבר חשוב במיוחד בטיפולים לחולים קריטיים הזקוקים להשגחה צמודה או התערבות בזמן אמת. בבתי חולים גדולים תאי הלחץ הרב-מושביים מצוידים גם למתן טיפול נמרץ תחת לחץ, כולל הכנסת מכשירי הנשמה וניטור, ולכן הם מורכבים ויקרים. הסוג השלישי הוא תא לחץ נייד/רך (Portable/Soft Chamber) – תא העשוי מבד חזק או חומר פלסטי גמיש המתנפח תחת לחץ. תאים ניידים מיועדים לרוב לשימוש אישי בבית או בקליניקות פרטיות; הלחץ המקסימלי בהם מוגבל (סביב 1.3-1.5 אטמוספירות) מטעמי בטיחות, ולעיתים הם מופעלים רק עם אוויר דחוס (21% חמצן) או עם תוספת חמצן דרך מחולל חמצן קטן. בשל הלחץ הנמוך יחסית, תא רך אינו מתאים לטיפול במצבים מסכני חיים כמו פציעות צלילה או זיהומים קשים, אך יש המשתמשים בו ל"טיפול רווחה" לשיפור תחושה כללית, החלמה מספורט, או תוספת על שיקום נוירולוגי – אם כי היעילות במקרים אלה מוגבלת בהשוואה לתא הרפואי הקשיח.

מבחינת ציוד ויצרנים – שוק תאי הלחץ נשלט על ידי מספר חברות מובילות בעלות ניסיון רב. בין היצרנים הבולטים בעולם ניתן למנות את Sechrist Industries (ארה"ב), הפועלת משנת 1973 ומוכרת כמותג חדשני ואמין בתחום התאים ההיפרבריים הרפואיים ; את Perry Baromedical (ארה"ב), יצרן ותיק מאז 1956 של תאי לחץ חד-מושתיים ורב-מושביים בעלי תקינה רפואית (FDA, ASME/PVHO) הנפוצים בבתי חולים ברחבי העולם ; את OxyHealth (ארה"ב), המתמחה בתאי לחץ ניידים ובעלת נוכחות גלובלית עם דגמים החל מתאי בית קלים ועד תאי מרפאה מתקדמים ; Haux-Life-Support (גרמניה), חברה אירופאית מובילה המייצרת תאי לחץ רב-מושביים גדולים ומערכות תמיכה מתקדמות למרכזים רפואיים ברחבי העולם ; וכן Fink Engineering (אוסטרליה) הידועה בתכנון תאי לחץ ייעודיים ומדויקים לצרכים רפואיים ותעשייתיים. יצרנים אלה ואחרים (כגון HyperTec, Tekna, etc) מספקים תאי לחץ בהתאמה לצרכי המוסד – החל מתאי מרפאה סטנדרטיים ועד למתחמי טיפול רב-חדריים עם מערכות בקרה ממוחשבות. ההתקדמות ההנדסית בתחום זה איפשרה להגביר את הבטיחות (למשל מערכות כיבוי אש פנימיות למניעת סכנת התלקחות בסביבת חמצן טהור) ולהרחיב את הנוחות למטופל (כגון מושבים ארגונומיים, אפשרות לצפות בטלוויזיה או להאזין למוסיקה במהלך הטיפול).

טיפול מוסדי לעומת ביתי: קיים הבדל מהותי בין קבלת טיפול היפרברי במרכז רפואי מוסדר לבין שימוש בתאי לחץ ביתיים פרטיים. בטיפול מוסדי – דהיינו בבית חולים או במכון רפואי מוכר – הטיפול מבוצע תחת פיקוח רופא מומחה ברפואה היפרבארית וצוות שהוכשר לכך. במוסדות אלה קיימים נהלי בטיחות מחמירים, ציוד גיבוי וחירום, ויכולת להתמודד עם סיבוכים נדירים כגון רעילות חמצן או ברוטראומה (פגיעת לחץ באוזניים/ריאות). בנוסף, הטיפול ניתן לפי פרוטוקולים מבוססי ראיות (למשל טבלאות לחץ/זמן של חיל הים האמריקאי לטיפול בצלוליטיס או במחלת הצוללים). בטיפול פרטי/ביתי – מנגד – לעיתים נעשה שימוש בתאי לחץ ניידים או בתאים המופעלים במרפאות פרטיות שאינן תמיד מפוקחות. פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול, התריע כי שימוש בתאי לחץ בלתי-מורשים וללא פיקוח רפואי עלול להטעות מטופלים ולסכן אותם, שכן פרוטוקולים שאינם מותאמים ואי-ניטור רפואי נאות עשויים להביא להעדר תועלת ואף לנזק. במדינות רבות, including ישראל, תאי לחץ רפואיים דורשים רישוי ופיקוח, ולכן תאי ה"בית" נמכרים לשימוש עצמי בעיקר כתוספת רווחה ולא כטיפול רשמי במחלות. חשוב לציין שטיפול היפרברי ביתי בלחצים נמוכים לא יוכל, למשל, לטפל בפצע זיהומי חמור או בהתקף פענבית (השוואת לחץ) משמעותי כמו תא מוסדי – ולכן הוא לא מהווה תחליף לטיפול בבית חולים עבור אינדיקציות הרפואיות המאושרות. במילים אחרות, ניתן לראות בתא הביתי אמצעי מסייע משלים במקרים קלים יחסית, אך עבור מצבים רפואיים מוכרים וחריפים יש לפנות למרכזים הרפואיים המוסמכים.

פרטי קשר ודרכי הגעה
כתובת: המרכז הרפואי שמיר, צריפין, באר יעקב 70300. (הכניסה הראשית דרך שער בית החולים באזור צריפין – ליד כביש 44, במתחם מחנה צריפין לשעבר).

טלפון מרכזייה: 08-9779999 (זמין 24 שעות ביממה לפניות כלליות).

זימון תורים ויצירת קשר: לזימון תור במרפאות החוץ והמכונים, ניתן ליצור קשר עם מוקד זימון התורים של בית החולים. כמו כן, פועל שירות מקוון לזימון תורים דרך אתר המרכז. במקרה של מטופלים בעלי צרכים מיוחדים, ניתן לשלוח בקשה למייל ייעודי (למשל כתובתעבור סיוע בזימון תור). רשימת מספרי הטלפון הישירים של כל המחלקות, המערכים והמרפאות מפורסמת באתר הרשמי של מרכז רפואי שמיר, תחת מדור "טלפונים חשובים", כדי לאפשר פנייה ישירה למחלקה הרלוונטית לפי הצורך.

הגעה בתחבורה ציבורית: המרכז הרפואי נגיש באמצעות מגוון קווי אוטובוס ורכבת. קווי אוטובוס רבים עוברים דרך בית החולים: חברת אגד מפעילה בין היתר את קווים 5, 159, 404, 433 המגיעים לצריפין ; חברת סופרבוס מפעילה קווים אזוריים כמו 451, 461, 157, 458, 411 ואחרים העוצרים במרכז הרפואי ; חברת דן מפעילה את קו 354; וקווים נוספים פועלים ע"י מפעילים מקומיים. בנוסף, קו מוניות שירות 25 מגיע מבת ים/ראשון לציון עד לבית החולים (דרך צריפין). ברכבת: תחנת הרכבת הקרובה היא ראשונים (ראשון לציון), וממנה ישנו קו אוטובוס ישיר (קו 433 של אגד) המוביל תוך דקות ספורות אל מרכז רפואי שמיר. תחנת הרכבת באר יעקב גם כן מצויה במרחק קצר, ומשם ניתן לקחת מונית או אוטובוס מקשר לצריפין. למגיעים ברכב פרטי, הגישה היא דרך כביש 44 (מצומת בית דגן לכיוון רמלה), עם שילוט ברור לכניסה לבית החולים; במתחם קיימים מספר חניונים למבקרים. באתר המרכז זמינה מפת התמצאות אינטראקטיבית המפרטת את מיקומי המחלקות בביה"ח ומסייעת בניווט בתוך הקמפוס הרחב.

שעות פעילות: חדר המיון פעיל 24/7 כל ימות השנה למקרי חירום. מרפאות החוץ והמכונים פועלים בימי א'-ה' בשעות הבוקר והצהריים (בדרך כלל 8:00-15:00, בהתאם למכון). מחלקות האשפוז פעילות באופן רציף. מומלץ לתאם ביקורים וזימונים מראש באמצעות המוקד.

סקירה מדעית ומונחים מקצועיים
מרכז רפואי שמיר משלב בעשייתו היומיומית גישה קלינית-טיפולית עם עומק מדעי ומחקרי. בסקירות שלעיל הוזכרו מספר מונחים מקצועיים בתחומי הרפואה ומדעי החיים, שלהם חשיבות להבנת הייחודיות של המרכז ופעילויותיו. להלן מספר מושגים בולטים שהוזכרו, בצירוף הסבר קצר בסגנון אינפורמטיבי:

סקירה בינלאומית
מרכז רפואי שמיר ותחומי המומחיות שלו משתלבים במגמה עולמית של מצוינות רפואית. בתחום הרפואה ההיפרבארית, במיוחד, ניצב שמיר בשורה הראשונה של המרכזים המובילים בעולם: מרכז סגול לרפואה היפרבארית הממוקם בו הוא, לפי דיווחים, מרכז הטיפול ההיפרברי הגדול והמתקדם ביותר בעולם . במרכז סגול פועלים שמונה תאי לחץ גדולים, ומטופלים בו בממוצע כ-200-400 מטופלים מדי יום – היקף פעילות שאין דומה לו במכונים אחרים . המרכז גם מוביל מחקרית, ושיתוף הפעולה הגלובלי שלו מתבטא בכך שהוא משמש כשותף מדעי לרשת קליניקות בינלאומית כגון Aviv Clinics – קליניקות חדשניות שהוקמו בפלורידה (ארה"ב) ובמקומות נוספים, המתמקדות בשיפור תפקוד קוגניטיבי וגופני באמצעות פרוטוקולי HBOT שפותחו בשמיר. למעשה, הטכנולוגיה והידע שפותחו בישראל מיוצאים כעת למדינות אחרות לטובת מטופלים ברחבי העולם.

גם במרכזים רפואיים מובילים אחרים בעולם קיימות יחידות רפואה היפרבארית מצטיינות: בארה"ב, לדוגמה, המרכז ההיפרבארי של אוניברסיטת דיוק (Duke) בצפון קרוליינה נחשב חלוץ – הוא פועל קרוב ל-50 שנה ומהווה מרכז הפנייה ראשון באזורו למקרים כמו הרעלת CO וטראומות צלילה. במרכז דיוק פועלים 3 תאי טיפול קליניים ו-4 תאי מחקר, והוא מבצע אלפי טיפולים בשנה, כולל מענה 24/7 למקרי חירום . צוות המרכז (רופאים ואחיות) מיומן להיכנס בעצמם לתאים ו" לצלול" עם המטופלים לטיפול נמרץ בתא – דבר המדגיש את רמת השירות והבטיחות הגבוהה. באירופה, בית החולים קרולינסקה בשבדיה מפעיל מתקן היפרברי מהמתקדמים בעולם, המשולב במערך הטיפול הנמרץ. בקרולינסקה קיים תא רב-מושבי גדול (50 מ"ר, עם 4 מדורים) שבו ניתן לטפל עד 9 מטופלים מונשמים בו-זמנית – המאפשר טיפול בפצועי טראומה קשים תחת לחץ. בנוסף ישנם מספר תאים חד-מושביים למחקרים ולמקרי שגרה. שילוב היחידה ההיפרברית בתוך בית חולים שלישוני מוביל (Level 1) כמו קרולינסקה מבטיח תשתית מקצועית ותמיכה רב-תחומית ברמה הגבוהה ביותר . גם במדינות אחרות, כדוגמת בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, יפן וסין, פועלים מתקנים היפרבריים גדולים – לעיתים בבתי חולים צבאיים (בשל צרכי חיל הים) או במכונים המתמחים ברפואת צלילה ותאונות לחץ.

מלבד רפואה היפרבארית, המרכז הרפואי שמיר מתכתב עם סטנדרטים בינלאומיים גם בתחומים אחרים. לדוגמה, בתחום הפריון ו-IVF – היחידה בשמיר משתפת פעולה עם מרכזים מובילים בעולם בחקר הפוריות, ומאמץ פרוטוקולים עדכניים כפי שנהוגים במרפאות בבריטניה ובארה"ב. מכון האלרגיה בשמיר נחשב ייחודי בעולם בשילוב אלרגיה וריאות ילדים, ומשתתף במחקרים רב-מרכזיים עם מכונים בארה"ב ובאירופה לפיתוח חיסונים לאלרגיה למזון. בתחום המיקרוביום – שיתוף פעולה מדעי עם אוניברסיטאות מובילות (לדוגמה, פרסומים משותפים עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה) מעמיד את שמיר בחזית גלובלית של חקר הפלורה האנושית. בנוסף, התוכנית להרחבת שמיר לקמפוס רפואי הגדול בישראל נועדה בחלקה למשוך חוקרים ורופאים מהעולם, ולבסס שיתופי פעולה בינלאומיים בנושאי חדשנות רפואית.

ניתן לומר כי המרכז הרפואי שמיר משמש לא רק כמרכז אזורי, אלא כצומת של ידע וחדשנות ברמה עולמית. הוא לומד מהטובים בעולם – ומלמד אותם: משלחות רפואיות מגיעות לשמיר להכיר טכנולוגיות (כגון מערכת הדמיה חדישה או פרוצדורה שפותחה במקום), ובמקביל אנשיו נוסעים לכנסים בינלאומיים לשתף בתובנות שלהם. בסיכומו של דבר, סקירה בינלאומית זו מראה ששמיר עומד בשורה אחת עם מרכזי-על בעולם, בין אם זה בתחום ספציפי כמו HBOT או באופן כללי במגוון שירותים רפואיים, וממשיך לתרום להתפתחות הרפואה העולמית באמצעות מחקר, חדשנות ושיתופי פעולה.
סקירת עלויות והשוואה טכנית בין תאי לחץ מוסדיים לביתיים
השימוש הגובר בתאי לחץ הן במוסדות רפואיים והן במסגרות פרטיות מעורר את הצורך בהבנת פערי העלויות וההבדלים הטכנולוגיים בין תאים מקצועיים (מוסדיים) לבין תאי לחץ ביתיים. להלן השוואה בין שני הסוגים מבחינת עלות, מבנה ושימוש:

ביתי מול מוסדי: תאי לחץ ביתיים מספקים נגישות וזמינות לטיפול היפרברי בעוצמה נמוכה בעלות רכישה מתונה, בעוד שתאי הלחץ המוסדיים מציעים עוצמת טיפול מלאה, בטיחות ויכולת לטפל במקרים מורכבים – אך במחיר רכישה ותחזוקה גבוה בהרבה. ההבדלים הטכנולוגיים בין הסוגים משתקפים בלחץ המקסימלי, בהרכב הגז, בגודל ובמערכות הבטיחות. עבור צרכים רפואיים משמעותיים, תאי הלחץ בבתי החולים הם התקן הזהב (Gold Standard), ומבטיחים טיפול יעיל תחת פיקוח מומחים. לעומת זאת, עבור שימושי רווחה או כטיפול משלים, תא ביתי עשוי לספק מענה חלקי ונגיש יותר. החלטה על רכישת תא ביתי או הפניה לטיפול מוסדי צריכה להיעשות לאחר ייעוץ רפואי, תוך הבנת המגבלות והיתרונות של כל אופציה.

אני מתחיל במחקר מעמיק וכוללני על מרכז רפואי שמיר, על כל השירותים הרפואיים, הטיפולים המתקדמים, פרטי הקשר, והתפתחויות מדעיות ורפואיות בתחום. כמו כן, אבצע סקירה נרחבת ומעמיקה במיוחד על רפואה היפרבארית, כולל ההשפעות הביולוגיות והמדעיות של HBOT, השוואה טכנית וכלכלית בין תאי לחץ רפואיים לביתיים, וסקירת מרכזים רפואיים מובילים בתחום ברחבי העולם. המחקר יכלול התייחסות רחבה לטרמינולוגיה רפואית, ציוד מתקדם, תהליכים ביולוגיים, וסקירה מפורטת של רופאים מומחים, מחקרים עדכניים, ופריצות דרך רפואיות. אני אעדכן אותך כאשר המחקר יהיה מוכן לעיון.
מרכז רפואי שמיר – סקירה מקיפה

סקירה היסטורית וארגונית
הקמה והתפתחות: מרכז רפואי שמיר (לשעבר אסף הרופא) הוא אחד מבתי החולים הוותיקים בישראל. ראשיתו בבית חולים צבאי עות'מאני שהוקם בשנת 1912 במחנה צריפין, שעבר לידי הצבא הבריטי ב-1917. בתקופת המנדט שימש בית חולים של חיל האוויר המלכותי הבריטי עם כ-100 מיטות. לאחר עזיבת הבריטים וסיום מלחמת העצמאות, המקום נתפס במאי 1948 בידי כוחות ההגנה והוסב רשמית לבית חולים כללי בספטמבר 1948. בשנת 1952 נקרא המוסד על שם הרופא התלמודי אסף בן ברכיהו ("אסף הרופא"). במשך העשורים הבאים גדל בית החולים בהתמדה, והוקמו בו מחלקות חדשות ובתי ספר מקצועיים: בית הספר לסיעוד ב-1949 ובית הספר לפיזיותרפיה ב-1953. באפריל 2017 שונה שם המרכז רשמית ל"מרכז רפואי יצחק שמיר" לכבוד ראש הממשלה לשעבר, אם כי בציבור עדיין רווח השם הישן "אסף הרופא".

מעמד נוכחי וארגון: כיום מרכז שמיר הוא בית חולים אוניברסיטאי ממשלתי, הרביעי בגודלו בישראל. הוא מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב , ומשמש כמרכז-על רפואי לאזור השפלה והמרכז. המרכז משרת אוכלוסייה של כ-1-1.68 מיליון תושבים מרחבי השפלה, כולל ערים גדולות כראשון לציון, לוד, רמלה, נס ציונה ויישובי פרוזדור ירושלים. בבית החולים כ-908 מיטות אשפוז כלליות, 110 מיטות אשפוז יום, 63 עריסות ילודים ו-21 חדרי ניתוח (מתוכם 6 חדרי ניתוח אמבולטוריים). הצוות הארגוני מונה למעלה מ-4,500 עובדים – רופאים, חוקרים, אחיות, מקצועות בריאות ומנהל – הפועלים יחד לטיפול בחולים. בשנת 2024 טופלו במרכז כ-158,947 איש בחדרי המיון, מעל חצי מיליון ביקורים נרשמו במרפאות ובמכונים, בוצעו 24,035 ניתוחים ונולדו למעלה מ-8,000 תינוקות. בית החולים פועל 24 שעות ביממה, ומספק שירותי רפואה דחופה, אשפוז ומרפאות לכלל האוכלוסייה.

מבנה ארגוני ותוכניות עתידיות: המרכז מחולק לחטיבות רפואיות (פנימית, כירורגית, ילדים, נשים וכו') ולמחלקות ותיקות ומכונים ייעודיים (כמו מכון הלב, המכון ההמטולוגי, דימות ועוד – מפורט בהמשך). הנהלת בית החולים כוללת את מנהלת המרכז, ד"ר אסנת לבציון-קורח, וצוות סגנים בתחומי רפואה ומינהל. בית החולים מוכר גם כמרכז הוראה לסיעוד, לפיזיותרפיה ולמקצועות פרא-רפואיים אחרים, עם בתי ספר אקדמיים הפועלים בתחומו מאז אמצע המאה ה-20. בשנת 2014 קיבל המרכז הסמכת JCI בינלאומית לאיכות ובטיחות, המעידה על עמידה בסטנדרטים רפואיים מחמירים. לעתיד, מתוכננת הרחבה משמעותית של בית החולים בעקבות פינוי בסיס צריפין: התווספות שטח של 140 דונם, הקמת כ-1,500 מיטות נוספות, הקמת מרכז השתלות איברים ומערך טראומה ייעודי לפגיעות ראש, ואף העברת המכון הלאומי לרפואה משפטית לשטח בית החולים. פרויקט זה צפוי להתבצע בשלבים עד שנת 2048, וימצב את שמיר בין המתקדמים והגדולים באזור.

סקירה מפורטת של השירותים הרפואיים
מרכז רפואי שמיר הוא בית חולים כללי רב-תחומי המעניק קשת רחבה של שירותים רפואיים, הכוללת את כל מקצועות הליבה וכן תחומים מיוחדים. להלן סקירה של החטיבות, המחלקות והמכונים העיקריים:

רפואה פרימיום
מרכז שמיר שם דגש על יישום טכנולוגיות רפואיות חדישות ופיתוח שירותים ייחודיים ברמה גבוהה, לרבות אפשרויות "רפואה פרימיום" למטופלים המעוניינים בכך. להלן מספר היבטים בולטים:

הרחבה על רפואה היפרבארית (HBOT)
רקע והגדרה: רפואה היפרבארית (HBOT – HyperBaric Oxygen Therapy) היא תחום רפואי העושה שימוש בחמצן טהור הנשאף בלחץ סביבתי הגבוה מהלחץ האטמוספרי הרגיל, במטרה להשיג אפקטים טיפוליים. טיפול בתא לחץ מתבצע כשהמטופל שוהה בתוך תא ייעודי שבו הלחץ מוגבר (בדרך כלל 2-3 אטמוספירות) תוך אספקת חמצן 100% במסיכה או בסביבה. בתנאים אלו ריכוז החמצן ברקמות הגוף עולה באופן דרמטי: הדם מסוגל לשאת ולהמס עד פי 15-25 יותר חמצן מאשר בנשימה רגילה בלחץ אוויר, וכמות החמצן המגיעה לאיברים עולה בעשרות מונים. לדוגמה, תחת 3 אטמוספירות של חמצן טהור, הריאות קולטות פי ~3 יותר חמצן מאשר בנשימת 100% חמצן בלחץ רגיל. מצב היפרוקסיה (עודף חמצן) מבוקר זה מנוצל לעורר תהליכי ריפוי ייחודיים.

השפעות ביולוגיות: הטיפול ההיפרבארי משפיע על הגוף בכמה מנגנונים משלימים. ראשית, הלחץ הגבוה כשלעצמו יכול לדחוס בועות גז קטנות בכלי הדם ולמנוע נזק (עקרון חיוני בטיפול במקרי תסחיף אוויר ופגיעות צלילה). שנית, ריווי החמצן הגבוה משפר חמצון אזורים היפוקסיים (עניים בחמצן) ברקמות – למשל זיהומי רקמה או פצעים חסוכי ריפוי, וכך מעודד ריפוי. הוכח כי HBOT ממריץ יצירת כלי דם חדשים (ניווסקיולריזציה) ברקמות פגועות, מגביר שגשוג פיברובלסטים ויצירת קולגן לריפוי פצעים, וכן מחזק את פעילות תאי מערכת החיסון (מאקרופאגים ונויטרופילים) לקטילת חיידקים – במיוחד נגד זיהומים אנאירוביים קשים. בנוסף, חשיפות חוזרות לחמצן בלחץ גבוה יוצרות אפקט פרדוקסלי הנקרא "היפרוקסיה-היפוקסיה פרדוקס" שבו הגירוי לסירוגין של עודף חמצן גורם להפעלת מסלולי ריפוי כמו במצב של מחסור חמצן. בכך נצפה שחרור מוגבר של פקטורי גדילה ותאי גזע מהמוח העצם , הפחתת תהליכים דלקתיים ובצקת, ושיפור תפקוד המיטוכונדריות בתאים. מחקרים מראים ש-HBOT מפחית עקה חמצונית ורמות ציטוקינים דלקתיים, ואף מעודד תיקון רקמתי על-ידי הפעלת גנים הקשורים בהגנה תאית.

התוויות רפואיות רשמיות: ברפואה הקונבנציונלית, טיפול בתא לחץ מוכר כמציל חיים וכטיפול משלים במצבים מוגדרים. בין ההתוויות המאושרות: תסחיף אוויר או גז (למשל אחרי ניתוח או צלילה), מחלת דקומפרסיה (מחלת הצוללים), הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) – בעיקר לטיפול בהרעלות עשן קשות , זיהומים נרחבים ברקמה רכה כגון נמק גזי (Gas gangrene) וזיהומי צלוליטיס נמקיים, פצעים קשיי-ריפוי (כגון כיב סוכרתי כרוני ברגל) כאשר טיפול סטנדרטי נכשל , אי-ספיקת דם חריפה בגפיים (כגון בתסמונת מדור או פגיעות מעיכה), אנמיה חמורה שאינה ניתנת לתיקון מידי בעירוי (לטיפול זמני בחמצן), נמק קרינתי ברקמות בעקבות טיפול קרינתי (כגון נזק קרינה בעצמות הלסת – אוסטאורדיו-נקרוזיס, או ברקמת שלפוחית – ציסטיטיס קרינתי) , וכן להצלת שתלי עור וכריות עור כושלות (שתל או מתלה שסובל מאספקת דם לקויה). ארגון ה-UHMS (האגודה לרפואה היפרברית ותת-ימית) ומערכות בריאות בינלאומיות מכירות בכ-13-15 התוויות מוכחות לטיפול, ורובן נכללות בסל הבריאות במדינות רבות. בישראל, משרד הבריאות מאשר מימון לטיפולים בתא לחץ בהתוויות כגון הרעלת CO, תסחיף אוויר, כיבי סכרת מתקדמים, ונזקי קרינה מאוחרים.

התוויות ניסיוניות ומחקר עדכני: בשנים האחרונות נחקרות הרחבות של הטיפול ההיפרברי לתחומים חדשים, בעיקר בתחום הנוירולוגי והקוגניטיבי. למרות שעדיין לא אושרו באופן גורף, מחקרים קליניים רבים מראים תוצאות מבטיחות: למשל, טיפול HBOT בחולי שבץ מוחי זמן רב לאחר האירוע הראה שיפור ניכר בתפקודים קוגניטיביים וזיכרון, אפילו בשלב הכרוני המאוחר (שנים לאחר השבץ). מתן 40 סדרות טיפולים בלחץ 2 ATA גרם לשיפור נוירולוגי ומוחי מובהק גם לאחר זמן ממושך מהפגיעה. מבחינה מנגנונית, בחיות מעבדה נמצא כי HBOT מפעיל יצירת גורמי צמיחה עצביים, מעודד נוירוגנזה (היווצרות תאי עצב חדשים) ומוביל לניוד תאי אב ממוח העצם אל אזור הנזק המוחי. בנוסף, HBOT מגביר את זרימת הדם המוחית באזורים פגועים, תורם לשיקום רקמת מוח איסכמית, ומפחית תהליכי דלקת ועקה חמצונית במוח.

עוד תחום מחקר בולט הוא PTSD ונזק מוחי טראומטי: ישראל מובילה מחקרים שבודקים השפעת תא לחץ על פוסט-טראומה (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) ועל פגיעות ראש קלות (זעזוע מוח) כרוניות. ההנחה היא שטראומה נפשית ופיזית גורמת לשינויים ביולוגיים במוח (ירידה בתפקוד אזורים כמו ההיפוקמפוס והקורטקס הפרה-פרונטלי אצל נפגעי PTSD). טיפול HBOT לפי פרוטוקול ייעודי עשוי לתקן חלק מהנזק הביולוגי הזה: במטופלים עם הפרעות נוירוקוגניטיביות שנותרו זמן רב אחרי חבלת ראש, תועד שיפור בעקבות תא לחץ. מחקר שפורסם בשנת 2023 הראה שיפור בתסמיני PTSD וגם הדגמה בהדמיות מוחיות של שיפור בזרימת דם וחילוף חומרים מוחי לאחר סדרת טיפולי HBOT (מחקר משותף של מרכז סגול ושירותי הביטחון). בתחום השיקום הקוגניטיבי בכלל, מוצעים כיום פרוטוקולים ניסיוניים של תא לחץ לשיפור תפקוד אצל נפגעי מוח (למשל לאחר תאונות דרכים) – טיפול משולב של HBOT יחד עם אימוני מחשב קוגניטיביים.

האטת תהליכי הזדקנות ("אנטי אייג'ינג"): אחת ההתפתחויות המסקרנות שפורסמו מישראל הייתה ההשפעה של HBOT על סימני הזדקנות תאית. מחקר קליני של מרכז סגול (אשר פורסם ב-2020 בכתב העת Aging) הראה כי בקרב מבוגרים בריאים (בני 64 ומעלה) שעברו 60 טיפולי תא לחץ, חלה עלייה ממוצעת של מעל 20% באורך הטלומרים בתאי מערכת החיסון – כלומר, הקצוות הכרומוזומליים שהוארכו, בניגוד למהלך ההזדקנות התקין. בו-בזמן נצפתה ירידה משמעותית בשיעור התאים הסניליים (תאי T מזדקנים) – ירידה של כ-37% בתאי T מסייעים מזדקנים, וירידה ~11% בתאי T ציטוטוקסיים מזדקנים. תוצאות אלו מעידות שטיפול היפרבארי אינטנסיבי הצליח לגרום לאפקט "סנוליטי" – סילוק תאים זקנים – ולמעשה להחזיר חלק מהשעון הביולוגי התאיי לאחור. מדובר בפעם הראשונה שבה הודגם בבני אדם שינוי כזה במדד הזדקנות בסיסי, וממצא זה זכה לתהודה בינלאומית. החוקרים (בראשות פרופ' שיי אפרתי) שיערו שהשינויים נובעים מהגברת הביטוי של גנים לתיקון DNA והגברת התחדשות תאית עקב אותה חשיפה היפרוקסית-היפוקסית מתחלפת. עם זאת, מודגש שהמחקר בדק רק מדדים מעבדתיים (טלומרים ותאים מזדקנים בדם) ולא מוכיח עדיין שיפור בתוחלת חיים או בתחלואת זקנה – תחום שמצריך מחקר ארוך טווח.

שימושים רפואיים עדכניים: מלבד ההתוויות הרשמיות שכבר צוינו, כיום במרכז שמיר ובמרכזים אחרים בעולם מיישמים טיפול היפרבארי גם בהתוויות נוספות על בסיס מחקרים (off-label), כאשר החלטת הטיפול נעשית פרטנית לפי מצב המטופל. רשימה חלקית של מצבים בהם מטפלים בתא לחץ במסגרת מחקרית או הרחבת התוויות: שבץ מוחי כרוני – מטופלים אף כעבור >3 שנים מהשבץ הראו שיפור תפקודי ; חבלות ראש ופגיעות מוחיות טראומטיות – כולל זעזוע מוח ופגיעות קונקשן של ספורטאים או הלם הדף, עם שיפור בנויורו-קוגניציה; פוסט-טראומה (PTSD) – כמתואר, טיפול ביולוגי משלים לטיפולים הנפשיים ; פצעים סוכרתיים וכיביים קשי ריפוי – האצת ההחלמה על ידי עידוד זרימת דם מקומית (HBOT כבר מאושר לפצעים כרוניים, אך חוקרים אותו גם בשלבים מוקדמים יותר למניעת הידרדרות) ; איבוד שמיעה פתאומי – מתן HBOT בתוך 30 יום מאירוע אובדן שמיעה סודי יכול לשפר משמעותית את הסיכוי להחזרת שמיעה (בישראל טיפול זה נכלל בסל הבריאות); נמק אווסקולרי של עצם (AVN) – כמו בראש הירך, כדי לנסות להציל את המפרק מהחלפה על ידי שיקום זעיר-כלי הדם בעצם ; פיברומיאלגיה – מחקרים ראשונים הראו שיפור בכאבים ובאיכות החיים של חולות פיברומיאלגיה לאחר סדרת 40 טיפולי תא לחץ ; נזקי קרינה מאוחרים – HBOT משמש כבר רשמית לנזקי קרינה, וכאן נכללים מקרים כמו כיבים רדיואקטיביים במעי או שלפוחית ושיקום לאחר טיפול סרטן ; LONG COVID (פוסט-קורונה) – תסמונת "קוביד ממושך" עם תסמינים נוירולוגיים ממושכים (עייפות, ערפול מוחי וכו') נבחנת בטיפול HBOT מתוך מטרה לשפר את תפקוד המוח והכושר הגופני. גם ילדים עם פגיעות נוירולוגיות מסוימות (כגון נזקי קרינה, PTSD בילדים) עוברים לעיתים טיפול HBOT מותאם. חשוב להדגיש כי במרכז סגול שמיר כל פנייה חדשה לטיפול נבחנת בקפדנות – הצוות הרפואי מעריך את מצב המטופל, ההתוויה והראיות המדעיות לפני קבלה לטיפול. במקביל, המרכז ממשיך לערוך מחקרים קליניים כדי לצבור ידע על יעילות הטיפול בהתוויות השונות. ישנם מצבים שאין בהם טיפול בתא לחץ בשמיר עקב חוסר הוכחה מספקת – למשל המרכז מציין שאינו מטפל כיום במחלת אלצהיימר, פרקינסון או טרשת נפוצה בתא לחץ, בהיעדר עדות מספקת ליעילות.

השוואה פרטנית בין סוגי תאי לחץ
טיפול היפרבארי ניתן בשני סוגי תאים עיקריים: תאי לחץ מוסדיים (גדולים רב-מושביים או חד-מושביים רפואיים) הנמצאים בבתי חולים ומכונים מוסמכים, ותאי לחץ ביתיים ("רכים") הנמצאים בשימוש פרטי או בקליניקות קטנות. קיימים הבדלים משמעותיים ביניהם מבחינת מבנה, יכולות קליניות ובטיחות:

 

שני הסוגים משרתים מטרות שונות: התא הרפואי – לטיפול מציל חיים ומשקם מוכח קלינית; התא הביתי – לשימושים רכים יותר, במגבלות אפקט ופיקוח. מרכז שמיר מפעיל כאמור את אחד מתאי הלחץ הגדולים בעולם, עם יכולת לטפל במעל 350 מטופלים ביום במצטבר , תחת ניהול רפואי צמוד (מנהל המרכז ההיפרברי הוא פרופ' שיי אפרתי ). תאי הלחץ הביתיים, לעומת זאת, אינם חלק מהשירות הרשמי של המוסד. יש לציין כי בשנים האחרונות צמח השימוש בתאי לחץ פרטיים, וגורמי רגולציה שוקלים הסדרה של התחום בשל פוטנציאל הסיכון באי-פיקוח.

רופאים ומומחים מרכזיים
במרכז הרפואי שמיר פועל צוות מומחים רב-תחומי, שחלקם בולטים ברמה לאומית ואף עולמית בתחומם. להלן מספר רופאים ומנהלים מרכזיים ותרומתם:

לצד אלה, אסור לשכוח את צוותי הסיעוד והפרא-רפואיים המומחים בתחומם. למשל, גב' מירי אברהם, מנהלת הסיעוד, מיישמת נהלי מצוינות סיעודית ומובילה תוכניות הכשרת אחיות מתקדמות. צוות הפיזיותרפיה בשמיר נודע בחדשנות (כגון שיקום בעזרת מציאות מדומה), וצוות המעבדות – בקשרים אקדמיים עם מכוני מחקר גנטיים. כלל אנשי הצוות המרכזיים מהווים את עמוד השדרה המקצועי של בית החולים, ותורמים למעמדו כמרכז מוביל.

פרטי קשר, דרכי הגעה ומידע שימושי
כתובת ומיקום: המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ממוקם במתחם צריפין שבתחום מועצת באר יעקב, מיקוד 70300. הכניסה הראשית נמצאת על דרך כביש 44 (בקטע בין רמלה לבית דגן), בסמוך למחנה צריפין ההיסטורי. שטח הקמפוס כ-305 דונם, והנויר יכלול מספר מבנים מרכזיים ממוספרים (למשל "בניין כהנוב – 121" ליולדות ). במתחם פועלת מפת התמצאות אינטראקטיבית שניתן למצוא באתר בית החולים, וכן שילוט ברור המסייע בהתמצאות לפי מספרי בניין.

טלפונים חשובים: מרכזיית בית החולים – 08-9779999 (קווי) – זמינה 24 שעות לכל פנייה כללית. מוקד מידע וזימון תורים – 08-9779150/1 בשעות העבודה. למחלקות השונות ישנם מספרי טלפון יעודיים; לדוגמה, היחידה ל-IVF: 08-9779005 (מזכירות), 08-9778264 (אחות) ; חדר המיון – 08-9778080. באתר הרשמי תחת סעיף "צור קשר" מופיעה רשימת הטלפונים המלאה לכל מחלקה ויחידה. כתובת הדוא"ל הכללית לפניות הציבור:. בנוסף, ישנה אפליקציית מובייל "שמיר אישי" בה ניתן לראות תוצאות בדיקות, לקבוע תורים ולפנות ישירות למחלקות.

שעות פעילות: חדר המיון פעיל 24/7 ללא הפסקה. מחלקות האשפוז פועלות תמידית גם הן. מרפאות החוץ והמכונים האמבולטוריים עובדים ברובם בימים א'-ה' בין 08:00-15:00 (שעות קבלה שונות למרפאות אחר-הצהריים). לדוגמה, שעות מענה טלפוני ביחידת ה-IVF הן א'-ה' 8:00-15:00, ובימי ו' 8:00-13:00. מכון MRI ודימות פועל גם בשעות הערב עבור בדיקות דחופות ומתוכננות. בית המרקחת המרכזי פתוח בימות השבוע 8:00-15:00 וזמין תורן בשבתות וחגים למאושפזים. מומלץ לוודא מול המחלקה הרלוונטית את שעות פעילות המרפאה או המכון לפני הגעה.

דרכי הגעה בתחבורה ציבורית: לבית החולים נגישות טובה בתחבורה. ישנן מספר חברות אוטובוס המפעילות קווים עד לפתח המרכז. אוטובוסים: חברת אגד – קו 404 מרחובות דרך רמלה, קו 433 מתחנת רכבת ראשונים וראשל"צ, קו 5 מבאר יעקב, וקו 159 מתל אביב (תחנה מרכזית). חברת סופרבוס – מפעילה קווים מאזור מודיעין, לוד ודרום ת"א: בין היתר קו 461, 451, 450 (מראשל"צ), קווים 245, 246 (קו לילה מרמלה), 457, 458 ועוד. חברת דן – קו 354 מבת ים וחולון לצריפין. חברת מטרו- קו 152 מיבנה, קו 313 מרמלה-לוד. ניתן להשתמש באפליקציות כמו Moovit לתכנון מסלול – באתר שמיר יש קישור ייעודי למידע תחבורה מעודכן. רכבת: תחנת הרכבת הקרובה היא "ראשונים" בראשון לציון. מתחנה זו יוצא קו אגד 433 המגיע ישירות לשמיר (נסיעה של כרבע שעה). תחנות רכבת נוספות במרחק סביר: תחנת לוד (משם במונית ~10 דקות), תחנת תל אביב ההגנה (משם קו אוטובוס 159). מוניות שירות: קו מונית שירות מספר 25 (פועל מרמלה/לוד) עובר דרך בית החולים, וכן מוניות ספיישל זמינות מכל האזור (מומלץ לציין "אסף הרופא" כיעד – הנהגים מכירים).

הגעה ברכב פרטי: לבית החולים גישה מכביש 44 (דרך "אלוף שדה" ממרכז הארץ, דרך "יהודית" מרמלה). הניווט בווייז: "מרכז רפואי שמיר – אסף הרופא". יש חניונים גדולים בתשלום בשטח המוסד, וכן חניה חופשית מוגבלת בסביבת כביש הגישה. בכביש 431 הסמוך יש מחלף המתחבר לבית החולים (מחלף "צריפין"). באתר קיים קישור להנחיות נסיעה בגוגל מפות. בזמן עומסים, כניסה צדדית קיימת גם מצפון (דרך משמר השבעה-בית דגן). בתוך הקמפוס יש כבישים פנימיים המובילים לכל הבניינים, עם שילוט הכוונה, וכן שירותי הסעה פנימיים לרווחת מבקרים מתקשים בניידות.

שירותים למבקר ולמטופל: מרכז שמיר מקדיש תשומת לב לחוויית המטופל. בלובי הראשי פועל מרכז מידע בו מתנדבים מסייעים בהכוונה. באתר האינטרנט ישנו מדור "מידע למטופל" המכיל מדריכים לקראת אשפוז, זכויות החולה, נהלי קבלה ושחרור. בביה"ח עצמו יש קניון קטן ("מרגלית אסף") עם בתי קפה, סניף בנק, חנויות נוחות ופארם – לרווחת המבקרים והמאושפזים. כמו כן, בית חולים זה ידוע כ"מרכז רפואי ירוק", המקדם איכות סביבה ומחזור (למשל, יש פאנלים סולאריים וסביבת נוי מטופחת). שירותי דת: ישנו בית כנסת מרכזי ומספר פינות תפילה, וכן משרדי אימאם וכומר לבני דתות אחרות בעת הצורך. אגודת ידידים פעילה במקום ומגייסת תרומות לשיפור מתקנים (ניתן לפנות לאגודה למעוניינים לסייע). פניות הציבור: כל מטופל או בן משפחה רשאי לפנות ליחידת פניות הציבור בטלפון 08-9779993 או במייל, המופיעים גם הם באתר.

אתר אינטרנט רשמי: כתובת האתר: (בעברית, אנגלית, רוסית וערבית). האתר מכיל מידע מקיף על כל המחלקות, זמני ביקור, אנשי קשר, מאמרי בריאות, ואף שירות זימון תורים מקוון. כמו כן, המרכז פעיל ברשתות החברתיות לעדכונים שוטפים.

סקירה בינלאומית
מרכז רפואי שמיר, בהיותו בית חולים ממשלתי גדול עם התמחות בטיפול היפרבארי, משווה עצמו למרכזים מקבילים בעולם בכמה רמות:

השוואה כללית: במונחי גודל ופעילות, שמיר עם ~900 מיטות מדורג בין 4-5 בתי החולים הגדולים בישראל, בדומה לבתי חולים אוניברסיטאיים אזוריים בעולם (למשל מרכז רפואי אוניברסיטאי אירופי בינוני). אמנם אינו גדול כמרכזי-על כדוגמת Mayo Clinic (בעל אלפי מיטות) או בית החולים הכללי של מסצ'וסטס, אך הוא משרת אוכלוסייה רחבה של כ-1.5 מיליון – דומה בהיקף לאזורי שירות של מרכזים בארה"ב (Trauma Center Level I region). המרכז עומד בתקני JCI בינלאומיים לאיכות, מה שמציב אותו בשורה אחת עם מאות בתי חולים מובילים בעולם שעברו אקרדיטציה מחמירה זו. גם בתחום ההוראה והמחקר, שיוכו לאונ' תל אביב והסמכתו כמרכז אקדמי מוכר (ע"י המל"ג) מעידים על רמה אקדמית השווה למרכזי הוראה רפואיים בעולם.

 2025 רפואה היפרבארית בעולם: Sagol Center בשמיר בולט ברמה בינלאומית בהיקפו – הוא הגדול בישראל ואחד הגדולים בעולם מבחינת נפח המטופלים (עשרות בכל יום). בעולם קיימים מספר מרכזי HBOT גדולים: בארה"ב, למשל, המרכז ההיפרברי ב-Jacksonville (בית החולים הצבאי) והמרכז של אוניברסיטת דיוק ידועים ביכולותיהם (עם תאי לחץ ענקיים לטיפול בעשרות צוללנים או חולים במקביל). גם בתי חולים כמו Jacobi Medical Center בניו יורק (שתא הלחץ שלו הוצג לעיל בתמונה) מפעילים מערך היפרברי רב-מושבי לטיפול בפצעים ורעלות. באירופה, בית החולים המוביל בתחום הוא ככל הנראה המרכז ההיפרברי של המלכה אליזבת בלונדון, וכן מרכזים גדולים בהולנד ובבלגיה. בישראל, בנוסף לשמיר, פועלים תאי לחץ גם בביה"ח אלישע ובמרכזים רפואיים אחרים אך בהיקף קטן יותר. מבחינת התוויות טיפוליות, גישה בינלאומית שגורה היא שמימון ציבורי יינתן רק להתוויות המאושרות (כפי שמפורט ע"י UHMS/FDA), בעוד התוויות ניסיוניות זמינות בעיקר במסגרת מחקר או במימון פרטי. בארה"ב למשל יש 14 אינדיקציות מאושרות ל-HBOT ויתר המקרים דורשים אישור ביטוח מיוחד. באירופה חלק מהמדינות מאפשרות גמישות – למשל באיטליה וצרפת נעשה שימוש גם ב-HBOT לבעיות שמיעה חריפה, כפי שגם בישראל הדבר נהוג (אך בארה"ב לא). מרכז שמיר נמצא בחזית המחקר וקובע סטנדרטים בינלאומיים בתחומים מסוימים: מחקרי הטלומרים וה-PTSD מפורסמים ומצוטטים בעולם, והפרוטוקולים שפותחו פה מאומצים ע"י מרכזים אחרים (כמו ביפן ובסין יש עניין רב בתוצאות האנטי-אייג'ינג מישראל).

רגולציה ובטיחות בינלאומית: בתחום הבטיחות, שמיר עומד בתקנים מחמירים ומערך ה-HBOT שלו מוסמך ע"י הרשויות. גם במרכזים מובילים בעולם נקבעים סטנדרטים דומים – למשל תקן אירופי EC והנחיות UHMS האמריקאיות, שכוללים קיום רופא היפרברי מוסמך בעת הטיפול, ציוד חירום זמין וכדומה. שמיר מעורב בשיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים – פרופ' אפרתי וצוותו חברים בפורומים מדעיים גלובליים של היפרבריסטים, ותוצאותיהם הוצגו בכינוס העולמי לרפואה היפרבארית. יתרה מכך, המרכז מסייע בהכשרת רופאים ממדינות אחרות: מתקיימים קורסים והשתלמויות לרופאים זרים בלימודי HBOT (בשלוחה של אונ' ת"א בשמיר).

חדשנות עולמית: מעבר להיפרברית, מרכז שמיר משווה את עצמו בחזיתות נוספות. לדוגמה, המרכז הקים את אחד ממערכי צנתורי המוח המתקדמים בארץ – והשווה אותו למרכזים בארה"ב, בכך שכעת מבוצעים >200 צנתורי שבץ בשנה, מספר ששם אותו במקום ראשון בארץ ואף ברמה מקבילה ל-Stroke Centers מובילים בארה"ב. בתחום הסיעוד, בית הספר לסיעוד של שמיר הוא הוותיק בישראל (הוקם 1949), ויצר מודל חפיפה לקליטת אחיות שהוצג בכנס בינלאומי. המרכז גם חרט על דגלו להיות "מרכז ירוק" – מגמה רווחת בעולם – ומיישם אנרגיות מתחדשות ומיחזור, בדומה למרכזים רפואיים באירופה.

מרכז שמיר עומד בשורה אחת עם מרכזים רפואיים מתקדמים בעולם בתחומי פעילות רבים, אף כי בהיותו בית חולים ציבורי-ממשלתי בינוני, אין ברשותו כל תחום-על (למשל השתלות לב או כירורגיית מוח אונקולוגית מתבצעות במרכזי-על). ואולם, דווקא בתחום המומחיות הייחודית – רפואה היפרבארית – מרכז שמיר מהווה Benchmark בינלאומי, אליו משווים אחרים בשל גודלו והמחקר המתקיים בו.

השוואת עלויות ויעילות כלכלית
היבט חשוב בנוגע לטיפול בתא לחץ הוא העלות הכלכלית – הן למטופל הבודד והן למערכת הבריאות – במיוחד כאשר משווים טיפול במתקן מוסדי לעומת שימוש בתא ביתי.

עלות טיפול מוסדי: טיפול ב-HBOT במסגרת בית חולים או מרפאה מתמחה כרוך בעלות לא מבוטלת. בארצות הברית, למשל, מחירי טיפול ללא ביטוח נעים בטווח רחב: כ-$150 עד $600 למפגש טיפולי , תלוי בסוג המתקן (קליניקה פרטית זולה יותר מבית חולים גדול). אפילו דווח על עלויות של מעל $1,000 לפרוצדורה בבתי חולים מרכזיים (עקב עלויות תפעול גבוהות). רוב הפרוטוקולים דורשים 20-40 מפגשים, ולכן סך הכל יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים למטופל. לעומת זאת, כאשר יש כיסוי ביטוחי למצב מאושר, המטופל משלם רק השתתפות עצמית זניחה. בישראל, עלות טיפול נופלת על קופות החולים במסגרת סל הבריאות בהתוויות המוכרות – כך שמטופל עם פצע סוכרתי או הרעלת CO לא ישלם מכיסו. אולם עבור התוויות לא בסל (כמו שיקום לאחר שבץ), הקופה אינה מכסה, והמטופל יכול לבחור לממן פרטית. עלות טיפול פרטי בישראל מוערכת בסדר גודל של כמה מאות שקלים למפגש – נמוך מבחו"ל בשל סבסוד חלקי. השקעה בהקמת תא לחץ מוסדי עבור מערכת הבריאות גם היא משמעותית: רכישת תא רב-מושבי גדול יכולה לעלות מיליוני שקלים, בנוסף לעלויות תחזוקה, העסקת צוות מיומן, ביטוח, גיבוי חירום וכו'. מרכזים רפואיים מחשבים את העלות-תועלת בטיפול: למשל, אם באמצעות 30 טיפולים ב-HBOT אפשר למנוע קטיעה של רגל סוכרתית, העלות ($15,000) מוצדקת מול עלות קטיעה ושיקום ($60,000). אכן, מחקרים מסוימים הראו ש-HBOT כתוספת לטיפול בכיב סוכרתי הוא Cost-effective במבט ארוך טווח, עם יחס עלות-תועלת של ~$2,600 לכל שנת איכות חיים (QALY) שנרכשת – מה שנחשב עלות נמוכה במונחי בריאות. עם זאת, ספרות הסקירות הכלכליות אינה אחידה: חלק מהניתוחים מצאו תועלת כלכלית ברורה (בעיקר כאשר מובאים בחשבון חסכון בעלויות אמפּוטציה ואשפוזים חוזרים), ואחרים ציינו שאם יעילות הטיפול אינה גבוהה מספיק – יתכן וחסכון לא מושג. לכן, מגורמי מערכת הבריאות נדרשת בחינה מדוקדקת לכל התוויה: למשל בקנדה בוצע מחקר כלכלי לפני הכנסת HBOT לטיפול בכף רגל סוכרתית, והוא הראה שאמנם יש עלות מיידית גבוהה, אך חיסכון בטווח 5-10 שנים בזכות מניעת סיבוכים.

עלות תא לחץ ביתי 2025: אנשים מסוימים שוקלים רכישת תא לחץ אישי לשימוש ביתי, במטרה לחסוך בעלויות ארוכות טווח או לאפשר טיפול יומיומי. כפי שצוין, מחיר רכישת תא ביתי נע סביב 10-20 אלף דולר (ויש אף דגמים קטנים בפחות מ-10 אלף). לכך יש להוסיף עלות ריכוז חמצן (אם משתמשים במחולל חמצן נוסף) ותחזוקה. אם מטופל זקוק, למשל, ל-100 טיפולים לאורך שנה, עלות בבית עשויה להיות משתלמת לעומת תשלום פרטי פר מפגש. עם זאת, חסרון משמעותי הוא שהטיפול בבית בלחץ הנמוך עשוי לא להיות שוות-ערך קלינית – כלומר, ייתכן שהמטופל לא ישיג את אותה תוצאה כמו במכון מוסמך, ואז ההוצאה תרד לטמיון. בנוסף, הביטוח לא מכסה תופעות לוואי אם הטיפול לא בפיקוח רפואי. לכן בבחינה כלכלית, עבור מצבים רפואיים חמורים, עדיף לרוב למצות טיפול במסגרת מוסדית, גם אם במחיר גבוה, כי התועלת מוכחת. התא הביתי יכול להיות כלכלי כטיפול משלים – למשל לאחר סיום סדרה בבית חולים, להמשיך בבית בתחזוקה. בחלק מהמקרים בארה"ב, מטופלים שוכרים תא ביתי (ישנן חברות להשכרת תאים ב ~$1500 לחודש), כדי להתנסות לפני קנייה.

יעילות כלכלית למטופל: מהיבט המטופל, השאלה "האם זה שווה את הכסף?" תלויה באבחנה. אם מדובר בטיפול מציל מאור עיניים (כגון בחסימת עורק רשתית חריפה) – סביר שהמטופל יסכים להוצאה כדי לנסות להציל ראייה. אם זה עבור שיפור איכות חיים (כגון עייפות כרונית), המטופל ישקול עלות מול תועלת אישית. התנסויות מראות שחלק מהמטופלים הפרטיים מרוצים מאוד – למשל חולי פיברומיאלגיה בישראל שמימנו בעצמם סדרת טיפולים דיווחו על ירידה בכאב ששינתה חייהם, מה שהם רואים כהשקעה כדאית. אחרים ייתכן ולא ירגישו שינוי משמעותי, ואז ההוצאה תהיה לשווא. במילים אחרות, התשואה על ההשקעה (ROI) בטיפול HBOT פרטני היא מאוד אינדיבידואלית.

ניתוח מערכת הבריאות: מהצד המערכתי, הכנסת שירות HBOT היא סוגיה של תקצוב. בישראל הוחלט לפני שנים לכלול מספר טיפולי HBOT מצומצם בסל לשנה (~1500 טיפולים ממומנים במצטבר בשנה בכל הארץ), ומעבר לזה על קופות החולים להחליט. יש הטוענים כי הרחבת השימוש ב-HBOT עשויה לחסוך עלויות ארוכות טווח – למשל הפחתת קטיעות סוכרתיות, קיצור ימי אשפוז של חולי סרטן עם נזקי קרינה, ועוד. מחקר אחד הראה שבטיפול בנזק קרינה בשלפוחית (ציסטיטיס מקרינה), HBOT אמנם עלה כמה עשרות אלפי שקלים למטופל, אך חסך ניתוחי מעקפים וניתוחים חוזרים בסכומים גדולים מכך. לעומת זאת, עבור התוויות לא מוכחות – המערכת צריכה להיזהר, שכן הוצאה על טיפול שאינו יעיל היא בזבוז. לכן בעולם רואים לעיתים מימון ציבורי מוגבל, בעוד בתחום הפרטי צומח שוק ה-HBOT כ"רפואה משלימה" למי שמוכן לשלם.

השוואת מחירים בין מדינות: בארה"ב כאמור טיפול יחיד יכול להגיע ל-$600 (בקליניקות פרטיות המחיר הנמוך ~150$ אך יש פחות השגחה). באירופה המחירים נוטים להיות נמוכים יותר; למשל בפולין ובהונגריה יש מרפאות פרטיות המציעות ~€100-150 למפגש. במדינות כמו הודו ותאילנד, בשל עלויות כוח אדם נמוכות, קיימים מרכזים המציעים חבילות טיפול במחירים זולים כדי למשוך תיירות מרפא. עם זאת, איכות הפיקוח משתנה. בישראל, עלות למערכת ~1,000 ש"ח לטיפול, אך למטופל תושב המדינה בהתוויות שבסל זה ללא עלות ישירה.

עלות-תועלת בתא לחץ ביתי מול מוסדי: ניתן לבצע חישוב משוער: נניח תא ביתי ב-50,000 ש"ח עם אורך חיים 10 שנים – אם המטופל יעשה 500 טיפולים בתקופה זו, זה 100 ש"ח לטיפול. לעומת ~500-800 ש"ח לטיפול מוסדי פרטי (הערכה). על פניו התא הביתי "זול" פי 5-8 למפגש. אבל – אם יעילותו רק חצי מזו של טיפול מוסדי (עקב לחץ נמוך וכו'), ייתכן שיצטרך כפול טיפולים להשיג אותה תוצאה (ומגיעים למצב של 200 ש"ח אפקטיבי למפגש). עדיין זול, אך ההבדל מצטמצם. מצד שני, בטיפול מוסדי יש ערך מוסף – פיקוח צמוד, אפשרות לשילוב תרופות תוך-תא (למשל אנטיביוטיקה בעירוי במקביל), והתמודדות עם דחופים. לכן, מטופלים במצבים מסכני חיים או מחלות קשות לא יכולים להחליף את הטיפול המוסדי בפתרון ביתי. מי שבכל זאת שוקל זאת הם לרוב מטופלי רווחה (wellness) או מחלות כרוניות לא חריפות. בסגמנט הזה, אכן התאים הביתיים תפסו נתח שוק הולך וגדל בעולם – אנשים אמידים רוכשים אותם לשימוש משפחתי (בדומה לחדר כושר בבית).

למערכת הציבורית אין אינטרס לממן רכישת תאים ביתיים, אלא להרחיב את הנגישות במסגרת מרפאות. מודל אפשרי הוא הקמת מרכזי HBOT אזוריים שיתנו שירות נרחב, מה שיאפשר ניצול יעיל – במקום שתא בבית יעבוד מעט שעות, תא מרכזי יכול לעבוד ברצף ולשרת רבים. מרכז שמיר, לדוגמה, מטפל בעשרות מטופלים מדי יום תוך ניצול התא לאורך שעות היום, מה שיחסית מוריד את עלות הטיפול פר מטופל (דרך אפקט "כלכלות קנה").

התייעלות כלכלית בשמיר: חשוב לציין ששמיר, כבית חולים ממשלתי, אינו רואה רווח כספי ישיר מטיפולי HBOT לסל, אך כן יכול ליהנות מתשלומי ביטוח במקרה של מטופלים פרטיים או מחו"ל. ניתוח פנימי שערך בית החולים הראה כי פתיחת מרכז סגול ההיפרברי הביאה מטופלים רבים (גם פרטיים), ובכך יצרה מקור הכנסה נוסף המממן חלקית את פעילות המחלקות. הדבר הוביל בתי חולים אחרים (למשל איכילוב) לשקול פתיחת שירות דומה.

עלות-תועלת: כאשר HBOT משמש להצלת חיים או מניעת נכות, הוא כמעט תמיד מצדיק את עלותו (כי עלות הנכות גבוהה בהרבה). למשל, מניעת כריתת רגל בחולה סכרת – שווה מאות אלפי ש"ח של טיפולים עתידיים שנחסכו. כאשר HBOT משמש לשיפור איכות חיים, התמונה פחות חד-משמעית. אולם, מחקרים עדכניים מרמזים שאפילו עבור מצבים כמו PTSD או פגיעות מוחיות, ייתכן ויש תועלת חברתית-כלכלית עצומה – למשל מטופל PTSD שחוזר למעגל העבודה בזכות טיפול מוצלח חוסך למשק עלויות קצבאות ושיקום. אלה שיקולים שמעוררים עניין בקרב קובעי מדיניות.