איבוד קולגן הוא ירידה הדרגתית של רמות הקולגן בגוף. קולגן הוא החלבון המבני העיקרי המצוי ברקמות החיבור השונות של הגוף (עור, עצמות, גידים וכו') שם הוא תורם לחלק ניכר מהחוזק והגמישות שלהם.

אובדן קולגן מתרחש באופן טבעי כחלק מהזדקנות, אך יכול להיות מושפע גם מגורמים סביבתיים כגון חשיפה לאור אולטרה סגול, טבק וצריכה מופרזת של סוכר. אובדן קולגן ניכר היטב בעור, שם הוא עלול לגרום לעור לאבד גמישות, הפחתת עובי האפידרמיס, עלייה בהיווצרות קמטים ורפיון וגם להפוך את העור לפגיע וניזוק בקלות.

עור מזדקן מאופיין בקמטים, אובדן גמישות העור, רפיון ובעל מראה מחוספס במרקם העור.

נפוץ בכל הגוף, אובדן קולגן יכול גם לתרום להפרעות רבות אחרות כגון כאבי פרקים, שיער וציפורניים מוחלשות, צפיפות עצם מופחתת, בעיות במערכת העיכול והפחתת מסת שריר. קיימות התערבויות רבות לטיפול באובדן הקולגן עם רמות שונות של יעילות ותמיכה ראייתית.

קולגן
ראה גם: קולגן
קולגן הוא החלבון המבני העיקרי במטריקס החוץ-תאי המצוי ברקמות החיבור השונות של הגוף. זהו חלבון סיבי נוקשה, לא מסיס, המוסיף עד שליש מהחלבונים בגוף האדם. הקולגן מורכב ברובו ממולקולות ארוזות יחד ליצירת סיבים ארוכים ודקים התומכים זה בזה ומבטיחים שהעור חזק ואלסטי. לסוגים שונים של קולגנים יש תפקידים ומבנים בודדים. רוב הקולגן שייך לסוגים 1, 2 ו-3. הקולגן מורכב בעיקר מחומצות אמינו וניתן למצוא אותו בעיקר בגידים, בשרירים, בעצמות, בעור, ברצועות וברקמות סיביות אחרות.
זה עוזר לשמור על העור חזק וגמיש ומקיים את חידוש תאי העור והחלפת תאי גוף פגומים ומתים.
רקמות הקולגן מספקות תמיכה ליצירת עצמות, גידים וסחוסים, אשר תלויה ברמת המינרליזציה שלהן.

מנגנונים מולקולריים בהזדקנות העור
נעשה שימוש במודלים רבים ושונים כדי להסביר את הזדקנות העור על בסיס מולקולרי, כגון תיאוריית ההזדקנות התאית, הפחתת יכולת תיקון ה-DNA של התאים, אובדן הטלומרים, עקה חמצונית וכו'.
מאמינים שגורמים חיצוניים גורמים חלק גדול מהזדקנות העור, בעוד שרק 3% נגרמים מהשפעות גנטיות תורשתיות.
הסעיפים הבאים דנים במודלים בולטים והתקדמות במחקרי מנגנונים מולקולריים הקשורים להזדקנות העור.

לחץ חמצוני
עקה חמצונית נובעת מהיעדר איזון בין ייצור מערכתי של מיני חמצן תגובתיים (ROS) לבין יכולת המערכת הביולוגית לסילוק רעלים או לתקן את הנזק שנוצר. ידוע שמיני חמצן תגובתיים לוקחים חלק בשינויים עוריים המתרחשים מחוץ לתאים הן בהזדקנות הנגרמת על ידי גורמים פנימיים והן באלו הנגרמות על ידי גורמים חיצוניים.
ניתן ליצור ROS בתוך מקורות רבים ושונים, הכוללים את המיטוכונדריה, הרשת האנדופלזמית והפרוקסיזומים.
בתנאים רגילים, הקישור של ליגנדים לקולטן טירוזין קינאז (RTKs) מפעיל אותם, בעוד שהפעולות השונות של RTKs על פני התאים מודחקות על ידי טירוזין פוספטאזות חלבון קולטן.

נזק ל-DNA
חשיפה לקרניים אולטרה סגולות פוגעת ב-DNA, מה שעלול לשבש את תפקוד הגנים הממלאים תפקיד בהומאוסטזיס של תאי הגזע של העור. מוטציות ב-DNA כתוצאה מחשיפה תכופה לקרינת UV עלולות לגרום להזדקנות מוקדמת או לסרטן. כאשר ה-DNA סופג פוטונים בטווח UV-B, סידור הנוקלאוטידים משתנה מבחינה מבנית מה שמוביל לגדילי ה-DNA יש פגמים.
במינים הנמוכים יותר, הם יכולים לתקן את הנזק ל-DNA באמצעות האנזים פוטוליאז, אך למין גבוה יותר אין אנזים זה.
בתאים אנושיים, ניתן להשיג תיקון באמצעות מסלול תיקון כריתת הנוקלאוטידים ; כאשר מחסור בחלבונים הקשורים, העור הופך רגיש להזדקנות מוקדמת.

קיצור טלומרים
טלומרים הם רצפים נוקלואידים שחוזרים על עצמם ומכסים כרומוזומים. הם מגנים על הכרומוזומים מפני רעוע ומפרעות ברקומבינציה. אורכם פוחת עם כל חלוקה של התא ומביא להזדקנות תאית. הם מבנים קריטיים בקצה הכרומוזומים האוקריוטים, המורכבים מהעתקים רבים של חזרות עשירות ב-G. ללא טלומרים, הכרומוזומים ישתלבו ויגרמו לחוסר יציבות בגנים. האנזים שמגדיל את אורך הטלומרים כדי למנוע מהם לקצר נקרא טלומראז. מחסור באנזים זה יכול להאיץ את קיצור הטלומרים שעלול לגרום להתחדשות פגומה של הרקמה.
זה גם מדכא את הייצור של תאי אפידרמיס.
כמו כן, חשיפה לקרינת UV גורמת למוטציות לטלומרים וחשיפה מספקת עלולה לגרום למוות של תאים.

"מדליק"
" דלקת " מתייחסת לדלקת כרונית, סטרילית, בדרגה נמוכה המתפתחת עם הגיל המתקדם.
זה משפיע על ההתחלה וההתקדמות של מחלות המתרחשות עקב הזדקנות, למשל, סוכרת מסוג 2.
זה מתרחש בעור מכיוון שכאשר הוא נחשף לקרינת UV, הוא פוגע בתאי האפידרמיס, אשר בתורו גורם להופעת דלקת.

עלייה בגיל
כאשר אדם מזדקן, שכבת העור החיצונית ביותר נעשית דקה למרות שמספר שכבות התאים נותר ללא שינוי. מספר התאים המכילים פיגמנט פוחת, והמלנוציטים שנותרו גדלים בגודלם. זו הסיבה שהעור המזדקן נראה דק, חיוור ושקוף. כתמים גדולים עשויים להיות פיגמנטיים כאשר אזורים מסוימים נחשפים לאור השמש. השינויים השונים בעור וברקמת החיבור הבסיסית עלולים להפחית את חוזקו וגמישותו. כמו כן, כלי הדם בעור החיצוני הופכים עדינים יותר ועלולים לגרום לחבלות ודימומים מתחת לפני העור. הבלוטות התת עוריות גם מפרישות כמויות מופחתות של שמן ככל שמתבגרים. גברים חווים מחסור זה בעיקר לאחר שהגיעו לגיל 80 שנים. נשים עלולות לאט להתחיל להפריש פחות שמן לאחר גיל המעבר, מה שמקשה על שמירה על לחות העור. גם שכבת השומן התת עורית פוחתת, ומפחיתה את יכולת הבידוד והריפוד של העור.
זה יכול להעמיד את האדם בסיכון לפציעה ומקשה על שמירה על טמפרטורת הגוף.
בלוטות הזיעה גם מפחיתות את כמות הזיעה שהן מייצרות, מה שהופך את הגוף של האדם לקשה יותר לקרר.

הרגלי חיים
צריכת סוכר מופרזת
צריכת סוכר גדולה מדי עלולה להשפיע לרעה על הגוף, כולל נזק לקולגן. צריכת סוכר עודפת גורמת לגליקציה שמייצר AGEs. זה קורה באופן טבעי, וכאשר צורכים יותר מדי סוכר, מולקולות ה-AGE נצמדות למולקולות הקולגן והופכות אותן לנוקשות, ובכך פוגעות בהן.
תהליך הגליקציה לא רק פוגע בקולגן הקיים בגוף אלא גם גורם כמה שינויים ליציבותו.
כאשר אדם צורך כמויות מופרזות של סוכר, תהליך הגליקציה הופך את הקולגן לסוג 1 לא יציב, אשר הופך פגיע יותר וניתן לפרק בקלות, מה שעלול להוביל להזדקנות מוקדמת.

שימוש בטבק
השימוש בטבק עלול לגרום לנזק לשכבת הקולגן של העור. זה יכול לגרום לעור סביב השפתיים לאבד קולגן במגע עם העשן או עקב התכווצות השפתיים מסביב לסיגריה. זה גם עלול לגרום לכלי דם להתכווץ ולהפחית את זרימת הדם. בשל כך, קולגן פריורלי (רקמת חיבור סביב הפה מתחת לעור) עשוי להראות סימני נזק.
כאשר קולגן אובד בכמויות גדולות, זה עלול לגרום להופעת קמטים.
שימוש בטבק יכול גם לגרום לריפוי איטי של קולגן.

טיפול לאובדן קולגן
ישנן דרכים שונות שבהן אדם יכול לטפל באובדן הקולגן. שינויים תזונתיים עשויים להגביר את מחזור התאים ולהגביר את יצירת הקולגן. אפשר גם לאמץ תרגילים שממריצים את ייצור הקולגן וגם מגבירים את צריכתם של ויטמין D. יתרה מכך, מריחת כמות נאותה של קרם הגנה יכולה למנוע מקרני UV מהשמש לגרום נזק לעור שלך. אתה יכול גם להגן על עצמך מפני חלק מהגורמים המפרקים את הקולגן. הימנע מבילוי זמן רב מדי בשמש, מרחי קרם הגנה, הימנעי מעישון טבק, שתו הרבה מים כדי למנוע התייבשות והשתתף בפעילויות להורדת מתחים. סטרס ידוע כגורם להזדקנות העור.

התערבויות שונות אחרות יכולות לסייע בשימור עור בריא וצעיר. נטילת ויטמינים C ו-A יכולה לספק דחיפה לייצור הקולגן בגוף. כדי לשמור על עור בריא, אנשים יכולים לטפח ולהגן על הקולגן הקיים בגופם על ידי צריכת מזונות מזינים העשירים בוויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו הדרושים.
זה מקדם את ייצור הקולגן ומפחית את הנזק הסלולרי בגוף.