העמוד הזה עוסק בשאלה אחת: מה באמת יודעים על NAD+, NMN ו-NR בבני אדם, ומה המעמד הרגולטורי שלהם בישראל. הוא אינו ממליץ על תוסף או על מרפאה ואינו כולל מחירים. הבדיקות במרשמי משרד הבריאות שמתוארות כאן ניתנות לשחזור.
תוכן העניינים
מה זה NAD+ ולמה מדברים עליו?
NAD+ הוא קו-אנזים עם שני תפקידים נפרדים. הראשון: נשא חמצון-חיזור בגליקוליזה, בבטא-חמצון, במעגל קרבס ובזרחון חמצוני – שם הוא ממוחזר ולא נצרך. השני: מצע שנצרך בידי שלוש משפחות אנזימים – סירטואינים, PARP לתיקון DNA, ו-CD38. משום שהתפקיד השני הורס את המולקולה, התא חייב לייצר אותה מחדש כל הזמן.
NMN ו-NR הם מבשרים של NAD+, שלב אחד לפניו על הנייר. בגוף זה מסובך יותר: עבודה מ-2025 מדווחת שמנות אוראליות של NR ו-NMN מגיעות לרקמות בעיקר דרך מחזור אנטרו-הפטי לאחר פירוק לניקוטינאמיד. כלומר חלק ניכר מהמנה מפורק במעי ובכבד לפני שהוא מגיע לרקמה.
האם רמות NAD+ באמת יורדות עם הגיל?
פחות ודאי ממה שהשיווק מרמז. הנתון "NAD+ יורד ב-50% עד גיל 50", שמופיע כמעט בכל חוברת של מרפאת עירויים, אינו עובדה מבוססת בבני אדם. הוא הסקה מכרסמים בתוספת מספר קטן של מחקרי חתך אנושיים סותרים.
סקירה שבחנה את הנושא מצאה שבשריר שלד אנושי אין שינוי מובהק, שכל המחקרים האנושיים הם מחקרי חתך עם מדגמים קטנים, ושאין מחקרים אורכיים בבני אדם כלל. אין מדידות ספציפיות לתאים בבני אדם. מסקנת המחברים: ההזדקנות של NAD+ בבני אדם "מאופיינת בצורה גרועה", מה שמערער את הטענות הטיפוליות.
סקירה ב-Nature Metabolism משנת 2025 מנסחת זאת כך: אף שמחקרים פרה-קליניים תומכים ברעיון, "ניסויים קליניים בבני אדם הראו יעילות מוגבלת".
מה מראים המחקרים בבני אדם?
התבנית עקבית בעשרות ניסויים אקראיים: רמת NAD+ בדם עולה באופן אמין ותלוי מינון. מדדים תפקודיים וקליניים כמעט תמיד אינם משתנים. זו ההבחנה שכל המאמר הזה נשען עליה.
המטא-אנליזות
מטא-אנליזה של 15 ניסויים אקראיים ב-383 משתתפים, במינונים 250 עד 2,000 מ"ג ליום למשך שבועיים עד 24 שבועות, מצאה תוצאה אפסית במשקל גוף, ב-BMI, בגלוקוז בצום, ב-HbA1c, ב-HDL, ב-LDL, בכולסטרול כללי ובטריגליצרידים. הממצא החיובי היחיד היה ירידה של 2.43 ממ"כ בלחץ הדם הדיאסטולי. לחץ הדם הסיסטולי לא השתנה.
מטא-אנליזה שנייה של 10 ניסויים בנושא מסת שריר ותפקוד, במבוגרים מעל גיל 60, מצאה תוצאה אפסית בכל המדדים: מדד מסת שריר, כוח אחיזה בשתי הידיים, מהירות הליכה וקימה מכיסא. מסקנת המחברים המילולית: "הראיות הקיימות אינן תומכות בשימוש ב-NMN וב-NR כהתערבויות יעילות לשיפור תפקוד ומסת שריר במבוגרים מעל גיל 60".
המחקר החיובי המצוטט ביותר – ומה שהוא באמת מצא
מחקר שפורסם ב-Science בשנת 2021 כלל 25 נשים לאחר גיל המעבר, עם עודף משקל וטרום סוכרת, שקיבלו 250 מ"ג NMN ביום למשך 10 שבועות. רגישות האינסולין בשריר עלתה בכ-25%.
מה שלא השתנה: אחוז שומן בגוף, לחץ דם, גלוקוז בדם, אינסולין בדם, שומני הדם ורגישות האינסולין בכבד. החוקר הבכיר אמר שמוקדם מדי להמליץ המלצות קליניות, והוסיף: "בדרך כלל, כשטיפול משפר רגישות אינסולין בשריר שלד, יש גם שיפורים במדדים אחרים של בריאות מטבולית – שלא זיהינו במשתתפים שלנו".
המחקר לא מומן על ידי התעשייה אלא במענקי NIH. וזו התמצית: מחקר של 25 אנשים מצא שסמן ביולוגי אחד זז ושום דבר אחר לא – והוא הפך לבסיס המדעי של קטגוריית תוספים עולמית.
הדוגמה הנקייה ביותר
ניסוי משנת 2026 בקרב 42 משתתפים עם ליקוי קוגניטיבי קל, שקיבלו גרם NR ביום למשך 12 שבועות: "NAD+ בדם עלה פי שניים בקבוצת ה-NR. לא היה שיפור בתפקוד קוגניטיבי (המדד הראשי), בזרימת דם מוחית כוללת או בלחץ הדם."
וגם בכיוון ההפוך: מחקרים על שריר מצאו ש-NR אינו משפיע על ריכוזי מטבוליטים של NAD בשריר שלד, ושנשימה תאית, פיזור וכמות המיטוכונדריה בשריר אינם מושפעים.
מה הראיות לעירוי NAD+ תוך ורידי?
שלושה מחקרים זעירים, כולם עם ניגוד עניינים מוצהר. אין ראיה מבוקרת משמעותית לעירויי NAD+.
המחקר המרכזי כלל 11 משתתפים (8 בקבוצת הבדיקה, 3 בקרה), גברים בריאים בלבד בגילי 30 עד 55. אחד המחברים הוא מנהל חברת מחקר בתחום וגם המנהל הרפואי של מרכז שמשתמש בעירויי NAD כטיפול קליני, והמחקר בוצע באותו מרכז.
מחקר שני, שמצא עירוי NAD+ נחות לעומת חלופה אוראלית, מומן על ידי החברה שמוכרת את החלופה, וארבעה משבעת המחברים היו עובדיה. שני כיווני ההטיה צריכים להיאמר.
הסבילות
שני המחקרים שמדדו סבילות מצאו בעיה. באחד, 100% מקבוצת עירוי ה-NAD+ חוו תסמינים במערכת העיכול בדרגה בינונית עד חמורה, דופק מהיר ולחץ בחזה. באחר: בחילה, כאב ראש, שלשול ועלייה בנויטרופילים שמרמזת על תגובה דלקתית. משך העירוי של שעה וחצי עד שעתיים נובע מהאטת קצב בגלל תסמינים, לא מפרוטוקול.
הסיכון האמיתי הוא ייצור
אין מוצר NAD+ להזרקה מאושר FDA. כל שקית עירוי NAD+ במרפאת וולנס היא תכשיר מורכב, ולכן הסיכון הדומיננטי הוא סטריליות ואנדוטוקסינים.
ביולי 2025 יזמה חברה בפלורידה ריקול על NAD+ להזרקה, בשל רמות אנדוטוקסינים גבוהות. באוקטובר 2025 סיווג ה-FDA את הריקול כדרגה I – הדרגה שמשמעותה שהשימוש עלול לגרום לתוצאות בריאותיות חמורות או למוות. ההפצה הייתה ארצית.
מה המעמד של NAD+ ו-NMN בישראל?
בדקנו את שלושת מרשמי משרד הבריאות ב-20 באוגוסט 2026. התוצאה:
- אין מוצר NAD+, NMN או NR רשום כתרופה בישראל – בשום צורה ולשום התוויה.
- אין מוצר NAD+ או NMN רשום כאמ"ר (ציוד רפואי).
- ניקוטינאמיד תוך ורידי היחיד שרשום בישראל הוא כרכיב אחד בתכשירי מולטי-ויטמין להזנה פרנטרלית מלאה, כלומר עבור חולים שאינם יכולים לאכול.
- NAD+ כן מופיע במרשם התמרוקים, בנוטיפיקציה – הודעה על שיווק, לא אישור יעילות או בטיחות. כל הרישומים הם למוצרים מקומיים, לא להזרקה.
האם עירוי הוא פעולה רפואית בישראל?
כן. החדרת עירוי היא פעולה רפואית מוסדרת, שדורשת הוראת רופא ומבוצעת בידי אח או אחות מוסמכים או בידי רופא. טכנאי וולנס או קוסמטיקאית שמעבירים עירוי NAD+ פועלים מחוץ לחוק.
ממצא שלילי שחשוב לציין: לא מצאנו חוזר, נוהל או קטגוריית רישוי של משרד הבריאות שמסדירים במפורש מרפאות עירויים. אין קטגוריית רישוי ייעודית למרפאות עירויים, והן כפופות לכללים הכלליים.
מה המעמד של NMN בארצות הברית?
הסיפור התהפך. בנובמבר 2022 קבע ה-FDA ש-NMN מוחרג מהגדרת תוסף התזונה, משום שנחקר קודם כתרופה. בספטמבר 2025, בתשובה לעצומה ציבורית, הפך ה-FDA את עמדתו: "NMN אינו מוחרג מהגדרת תוסף התזונה". בדצמבר 2025 נשלחו מכתבים לחברות שמאשרים את השינוי.
מה ידוע על בטיחות?
בנטילה אוראלית, המטא-אנליזה מצאה שיעורי תופעות לוואי, תופעות חמורות ונשירה שאינם שונים מפלצבו, וללא שינוי מובהק באנזימי כבד.
לגבי אינטראקציות עם תרופות: לא אותר אף מחקר אינטראקציה אנושי שפורסם. כל מקור שמצאנו שטוען לאינטראקציות עם סטטינים, תרופות ללחץ דם או מטפורמין היה בלוג של קמעונאי תוספים ללא מקור ראשוני. האמירה הנכונה היא שמחקרי אינטראקציה פורמליים לא בוצעו.
מה השורה התחתונה?
הראיות מפרידות בבירור בין שני דברים שהשיווק מערבב: העלאת NAD+ בדם, שקורית באופן אמין, ותועלת קלינית, שכמעט לא נמצאה. הירידה בגיל אינה מבוססת היטב בבני אדם. עירויים נשענים על שלושה מחקרים זעירים עם ניגודי עניינים, נסבלים בצורה גרועה, ונושאים סיכון ייצור שהתממש בריקול דרגה I. ובישראל אין רישום כתרופה ואין רישום כאמ"ר.
המידע מבוסס על מרשמי משרד הבריאות כפי שנבדקו ב-20 באוגוסט 2026, על מסמכי FDA ודיווחי אכיפה, ועל מטא-אנליזות וניסויים אקראיים שפורסמו בכתבי עת שפיטים. אין באמור ייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם רופא/ה לפני נטילת תוסף או קבלת עירוי.
הערה רגולטורית. אזכורים של רישום, אישור, תקן או הסמכה במאמר זה מתייחסים למידע פומבי שפורסם על ידי היצרן, הרגולטור או המקור הרשמי במועד הכתיבה. אין בהם אמירה על מעמדו הרגולטורי העדכני של מוצר, חברה, מרפאה או אדם כלשהו, ואין בהם המלצה, דירוג או אישור יעילות. מעמד רגולטורי משתנה מעת לעת, והבדיקה המחייבת היא מול הרגולטור הרלוונטי.