טיפולי חמצן במימון קופת חולים (מכבי, כללית, לאומית) כיצד לקבל וכמה עולה?

טיפולי חמצן (Oxygen Therapies) – טיפולי חמצן מתייחסים למגוון שיטות רפואיות המשתמשות בחמצן לשיפור מצבם של מטופלים. נסקור כאן חמישה סוגים עיקריים: טיפול בתא לחץ (HBOT) השייך לתחום הרפואה ההיפרברית, טיפול במימן מולקולרי, טיפול באוזון רפואי, וכן שימוש בתאי לחץ ביתיים. לכל אחד מטיפולים אלו מנגנוני פעולה ייחודיים והשפעות שונות על הגוף, והם נחקרים בהקשרים רפואיים מגוונים.

טיפול בתא לחץ (HBOT) – רפואה היפרברית

תא לחץ רב-מושבי (Multi-place) הנו טיפול נפוץ – בתא זה מוזרם חמצן טהור בלחץ אוויר גבוה, ומטופלים יכולים לשבת עם מסכות חמצן. טיפול היפרברי בחמצן נועד להעלות את כמות החמצן המומס ברקמות ולזרז תהליכי ריפוי.

טיפול בתא לחץ (Hyperbaric Oxygen Therapy – HBOT) הוא שיטת טיפול שבה המטופל שוהה בתוך תא אטום ונושם חמצן בריכוז 100% בלחץ הגבוה מהלחץ האטמוספירי הרגיל. בתנאים אלו ריכוז החמצן בדם וברקמות מזנק, וחלות בגוף תגובות פיזיולוגיות ייחודיות. מנגנוני הפעולה העיקריים של HBOT הם: היפראוקסיגנציה – עלייה משמעותית בחמצן המומס בפלזמה (עפ"י חוק הנרי) המספקת חמצן רב לרקמות, והפחתת נפח הבועות בגוף – תחת לחץ גבוה נפחן של בועות גז (כגון בבועת גז בעורקים או בבועות חנקן בדם צוללנים) קטן בהתאם לחוק בויל, וכך נמנע נזק (מנגנון זה קריטי בטיפול במחלת דיקומפרסיה ובתסחיף אוויר). מלבד זאת, נצפו השפעות משניות חיוביות: כיווץ כלי דם המתבטל על-ידי תוספת החמצן ולכן מפחית בצקת ללא יצירת איסכמיה, הגברת יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), שגשוג פיברובלסטים המסייע בריפוי פצעים, הגברת פעילות תאי דם לבנים בהרג חיידקים (בעיקר בסביבה עתירת חמצן), וכן שיפור פעילות נוגדי רעלנים וסינרגיה עם אנטיביוטיקה (למשל בחיידקים אנאירוביים). ברמה התאית, חשיפת הגוף לחמצן בלחץ גבוה גורמת ליצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים של חמצן וחנקן (ROS/RNS).

באופן מבוקר, ROS ו-RNS פועלים כמעבירים שניוניים במגוון מסלולי איתות בתאים, ומשפעלים גורמי גדילה וחלבונים מגנים. מעניין לציין שהעלייה המבוקרת ברדיקלים החופשיים מאותתת לתהליכי ריפוי והגנה – זו תופעה של "סטרס חמצוני מבוקר", השונה מהרעלה חמצונית. למעשה, מחקרים הראו כי HBOT יכול לדכא מסלולי דלקת (כגון NF-κB) ולהפחית ציטוקינים פרו-דלקתיים, וכן לעודד שחרור תאי אב ממח העצם ותהליכי תיקון רקמות. כל אלו מסבירים מדוע HBOT מסייע בריפוי פצעים כרוניים, זיהומים וריפוי רקמות פגועות.

התוויות רפואיות והשפעות קליניות: טיפול בתא לחץ משמש באופן מוכח למגוון מצבים רפואיים. ההתוויות הקלאסיות המוכרות כוללות בין היתר: פצעים קשיי ריפוי (כגון כיבים סוכרתיים בגפיים) – HBOT משפר חמצון רקמתי בפצע ומעודד החלמה ; נזקי קרינה מאוחרים לרקמות (למשל נזק לרקמת עצם או שריר לאחר הקרנות בסרטן) – HBOT מעודד כלי דם חדשים וריפוי האזור הפגוע ; זיהומים נמקיים קשים ברקמה רכה (כגון "Necrotizing fasciitis") – החמצן בלחץ גבוה תורם לחיסול חיידקים אנאירוביים ומשפר את פעילות מערכת החיסון ; אוסטאומיאליטיס כרונית עמידה (זיהום כרוני בעצם שלא הגיב לטיפול) ; אבצס מוחי (מורסה תוך-מוחית) – HBOT מסייע בהגבלת הזיהום ושיפור אספקת החמצן למוח; אנמיה קיצונית עקב אובדן דם חריף במצבים חריגים – כאשר אין אפשרות למתן עירוי דם, HBOT יכול באופן זמני לספק חמצן למסלול הדם ולרקמות ; שתלי עור או מתלים בסכנת איבוד אספקת דם – טיפול בתא לחץ עשוי להציל שתלים ולשפר קליטתם ; הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) – HBOT מזרז סילוק CO מההמוגלובין ומפחית נזק רקמתי; תסחיף אוויר או גז בכלי הדם – הלחץ בתא מכווץ את הבועות ומונע חסימה קטלנית ; וכן מחלת דיקומפרסיה של צוללנים – הטיפול התקני הוא דקומפרסיה בתא לחץ להפגת בועות חנקן. בנוסף, בשנים האחרונות התרחבו ההתוויות: אובדן שמיעה סנסונירי פתאומי (SSNHL) הוכח כמצב ש-HBOT עשוי לעזור בו, בפרט אם ניתן תוך שבועיים מהאירוע. בישראל נציב קבילות הציבור קבע ב-2022 שחלה חובה על הקופות לממן HBOT במקרי אובדן שמיעה פתאומי, משום שזהו כיום חלק מהסטנדרט הרפואי המקובל לטיפול, בנוסף לסטרואידים.

מחקרי המשך ומאמרים אף הראו שיפור בתסמונות כמו פוסט-זעזוע מוח (Post-Concussion Syndrome) באמצעות HBOT, וטיפול זה נבחן גם בבעיות נוירולוגיות כגון PTSD, שבץ מוחי ודמנציה – עם דיווחים על שיפור מסוים בזיכרון ותפקוד קוגניטיבי במטופלים מסוימים (נדרש מחקר נוסף להכללה קלינית).

אכן, מחקרים קליניים עדכניים בוחנים שימוש ב-HBOT גם במחלות לב, בהחלמה מפציעות מוחיות, בשיקום לאחר שבץ ואף כהשלמה בטיפול בסרטן, לאור השפעותיו על החמצון והרקמה. עם זאת, חשוב להדגיש שכל שימוש מחוץ להתוויות המקובלות חייב להיעשות במסגרת מחקרית או באישור מיוחד, כיוון שטיפולים מסוימים עודם בסטטוס ניסיוני.

בטיחות ותופעות לוואי: HBOT נחשב טיפול בטוח באופן כללי כאשר הוא ניתן בפיקוח רפואי הדוק. תופעות הלוואי השכיחות יחסית הן לחץ באוזניים או בסינוסים עקב שינוי הלחץ – מצב הניתן למניעה על-ידי השוואת לחצים (פמפום) במהלך הטיפול. לעיתים נדירות עלולה להופיע רעילות חמצן (פרכוסים) אם ריכוז החמצן גבוה מאד ומשך החשיפה ארוך – לכן פרוטוקולי הטיפול מוגבלים בזמן ובין פרקי חמצן טהור המטופל נושם אוויר רגיל כדי למנוע זאת.

כמו כן, לא ניתן בשום אופן לבצע טיפול בתא לחץ ללא השגחה רפואית: משרד הבריאות מזהיר מפורשות שהפעלה פרטית של תא לחץ ללא צוות רפואי מיומן עלולה לסכן חיים (סכנת פיצוץ, פגיעה ריאתית או נזק לאוזניים ולראייה). בהתאם, בארץ פועלים רק מרכזים מורשים שבהם ניתן טיפול היפרברי.

מחקרים ופרוטוקולים רשמיים: הרפואה ההיפרברית מבוססת על עקרונות מוכחים ונמצאת תחת רגולציה. איגודים בינלאומיים (כמו UHMS – Undersea and Hyperbaric Medical Society) מפרסמים רשימת התוויות מאושרות ופרוטוקולי טיפול. גם משרד הבריאות בישראל פרסם בעבר חוזר עם ~15 התוויות מוכרות לטיפול בתא לחץ בבתי חולים (רשימה שתואמת במידה רבה את המצוין לעיל). יש לציין שב-2017 הוכנה טיוטת עדכון לחוזר המשרד כדי להוסיף התוויות חדשות (כמו נמק בעצם הירך, אובדן שמיעה פתאומי, ותסמונת פוסט-זעזוע מוח), אך חוזר זה טרם אושר רשמית. בפועל, ועדת הקבלה לטיפול בכל מרכז היפרברי שוקלת כל מקרה על פי הנחיות משרד הבריאות והספרות העדכנית. קיימים פרוטוקולים מוגדרים למשך הטיפול (בדרך כלל 60-120 דקות בלחץ 2.0-2.5 ATA, סדרות של 20-40 מפגשים או יותר בהתאם למצב), ולעיתים משלבים טיפולים יומיומיים רציפים חמישה ימים בשבוע להשגת השפעה מירבית. עבור מצבי חירום (כגון הרעלת CO, תסחיף גז או מחלת צלילה) הטיפול בתא לחץ ניתן באופן דחוף וחד-פעמי או בסדרה קצרה לפי צורך. עבור מצבים אלקטיביים כרוניים (פצעים, קרינות וכו'), מקובל לתת סדרה של עשרות טיפולים ולנטר שיפור קליני בהדרגה.

טיפול במימן מולקולרי (Molecular Hydrogen Therapy)
טיפול במימן מולקולרי הוא גישה חדשנית יחסית בתחום הרפואה, המבוססת על השפעת גז המימן (H₂) בריכוז גבוה כגורם תרפויטי. למרות שמימן נתפס באופן מסורתי כגז אינרטי, החל משנת 2007 התגלה שלמימן מולקולרי תכונות נוגדות חמצון ייחודיות: הוא מסוגל לנטרל באופן סלקטיבי רדיקלים חופשיים מזיקים כמו רדיקל הידרוקסיל (·OH) ופרוקסיניטריט, מבלי לפגוע ברדיקלים חיוניים לאיתות תאי. בכך המימן מסייע לשמור על איזון חמצוני-חיזורי ברקמות (הומיאוסטזיס) בצורה "עדינה" יותר מנוגדי חמצון חזקים אחרים, אשר "מכבים" את כל הרדיקלים ללא הבחנה. מימן מולקולרי הוא המולקולה הקטנה ביותר (שני אטומי מימן; משקל מולקולרי 2 בלבד), והוא בלתי רעיל לגוף בריכוזים נמוכים. יתרון גודלו הזעיר הוא יכולתו לחדור בקלות מחסומים ביולוגיים (כגון קרום התא ומחסום דם-מוח) ולהתפזר במהירות בכל הרקמות, כולל במוח, הלב וכלי הדם. תכונות אלו מעוררות עניין במחקר הרפואי: יותר מ-2,000 פרסומים מדעיים הופיעו מאז 2007, ובסביבות 80 ניסויים קליניים בבני אדם נרשמו כדי לבדוק השפעות טיפול במימן.

דרכי מתן והשפעות ביולוגיות: טיפול במימן ניתן בכמה דרכים – שאיפת גז מימן (לרוב בתערובת עם חמצן או אוויר), שתיית מים מועשרים במימן, או הזרקת תמיסת מלח עשירת-מימן. האתגר העיקרי הוא שמימן הוא גז דליק (תערובת מעל 4% מימן בחמצן עלולה להיות נפיצה), ובמקביל מסיסותו במים נמוכה מאוד, מה שמקשה על מתן כמות גדולה לגוף. לכן בפועל, מתן מימן נעשה בריכוזים בטוחים (מתחת ל-4% בשאיפה, או במינונים מתונים דרך מים). למרות אתגרים אלו, מחקרים מצאו שלמתן מימן יש השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון במגוון מצבים: למשל, הפחתת נזק לשריר הלב לאחר אוטם, הגנה על המוח לאחר שבץ, שיפור במצבי דלקת ריאות, ואף השלמת טיפול בסרטן על-ידי הגברת רגישות תאים סרטניים לטיפול.

סקירות מדעיות עדכניות מדווחות על השפעות מיטיבות בפגיעות איברים שונות (לב, מוח, כליות, כבד) באמצעות הפחתת עקה חמצונית ודלקתית. בתחום המחלות המטבוליות, למשל, מימן נמצא כמפחית עמידות לאינסולין ודלקת ברמת הרקמה השומנית. ניסויים קליניים ראשוניים אף רומזים לתועלת בשיפור תסמיני פרקינסון ואלצהיימר באמצעות שאיפת מימן או מים עשירי מימן, כנראה בזכות הפחתת נזק חמצוני עצבי. חשוב לציין שעדיין אין הנחיות קליניות רשמיות לטיפול במימן – הוא אינו חלק מהפרקטיקה הרפואית השגרתית ברוב המדינות. עם זאת, ביפן ובסין יש מרפאות מחקר המציעות טיפול במימן לחולים תחת מעקב ניסויי. הטיפול נחשב בטוח במתן במינונים נמוכים, והאתרויות העיקריות הן זהירות מניצוץ אש (בשל סכנת דליקה של הגז). ככל שהמחקר מתפתח, ייתכן שבעתיד מימן מולקולרי יהפוך ל"תרופת גז" חדשה בתחומים מסוימים, אך נכון להיום השימוש בו בישראל מוגבל למסגרות ניסוייות וקליניקות פרטיות בודדות. יש קליניקות חדשניות המשלבות טיפול שאיפת חמצן עם מימן (טיפול משולב הנקרא לפעמים "היפרוקסיה-היפוקסיה" או HYB – Hydrogen therapy) במטרה לנצל את היתרונות המשולבים – אך שוב, מדובר בתחום חדש הנמצא במחקר.

טיפול באוזון (Ozone Therapy)
טיפול באוזון עושה שימוש רפואי מבוקר בגז אוזון (O₃) – מולקולה פעילה מאוד, המוכרת בעיקר כחומר מחטא יעיל. אוזון רפואי מופק מתערובת חמצן שעוברת פריקה חשמלית היוצרת O₃, ומשמש בריכוזים נמוכים למטרות טיפוליות. מנגנוני הפעולה של אוזון שונים ממנגנוני החמצן ההיפרברי: אוזון הוא מחמצן חזק המאקטב מסלולים פיזיולוגיים באמצעות "אתגר חמצוני" מתון. בהינתן במינון נמוך ומבוקר, אוזון גורם לעלייה קלה ברמות רדיקלי חמצן (כמו מי חמצן) בדם, מה שמשפעל את מערכות נוגדי החמצון הטבעיות של הגוף (כגון גלותתיון, קטלאז) ומווסת את המערכת החיסונית. אחת ההשפעות המיידיות המתועדות: אוזון הניתן בדם (באוטוהמותרפיה – הוצאת דם, העשרתו באוזון והחזרתו) מפעיל את מסלול הגליקוליזה בכדוריות הדם וגורם לעלייה בריכוז 2,3-DPG ו-ATP בתוכן. כתוצאה מכך, עקומת הדיסוציאציה של ההמוגלובין מוזזת ימינה – ההמוגלובין משחרר יותר חמצן לרקמות, ובכך משתפרת אספקת החמצן לאזורים איסכמיים. במקביל, החשיפה המתונה ל-peroxide (מי חמצן) בדם מעודדת את פעילות מערכות הנוגדות-חמצון התאית, ללא נזק, כל עוד המינון נשלט. יתרה מזאת, אוזון מחטא באופן ישיר:

יש לו השפעה בקטרואידית ופונגיצידית (קוטל חיידקים ופטריות) במגע ישיר – תכונה המנוצלת בטיפול מקומי בפצעים מזוהמים. הוא גם משרה אפקט אימונומודולטורי – במחקרים נראה שטיפול באוזון יכול לעודד שחרור ציטוקינים מסוימים, להגביר פעילות מקרופאגים ותאי מערכת החיסון, ובכך לסייע במלחמה בזיהומים. בנוסף, לאוזון יוחס אפקט אנלגטי (משכך כאב) ואנטי-דלקתי: ההסבר המוצע הוא שאוזון מעכב מתווכי דלקת ומעודד שחרור אנדורפינים, ובכך מפחית כאב בדומה למנגנון של פעילות נוגדי-דלקת לא סטרואידליים אך במסלול ביוכימי אחר.

שימושים קליניים: אף שטיפול באוזון נחשב לרפואה משלימה/אלטרנטיבית במובנים רבים, יש מספר יישומים רפואיים מוכרים שלו, בעיקר באירופה. באיטליה, לדוגמה, נהוגות הזרקות אוזון לתוך דיסקים בעמוד השדרה לצורך טיפול בפריצות דיסק – טיפול שהראה הצלחה מסוימת והתקבל כפרוצדורה מוכרת שם. בטיפול בפצעים קשיי ריפוי, במיוחד בכף רגל סוכרתית, משתמשים לעיתים בחבישות אוזון או בחשיפת הגפה לגז אוזון דרך שרוול אטום (טכניקה של "אוזון טופיקלי") לחיטוי הפצע וגירוי הצמיחה – דיווחים מצביעים על שיפור בשיעורי ההחלמה של כיבים סוכרתיים בשילוב עם טיפול סטנדרטי. בתחום האורטופדי, הזרקות אוזון למפרקים הראו הקלה בכאבי אוסטיאוארתריטיס בברך ובכאבי גב תחתון כרוניים, כנראה בזכות האפקט האנטי-דלקתי המקומי. אוזון משמש גם בטיפולי כאב כרוני – רופאים מסוימים (כמו בארץ ד"ר איל עטיאס) מציעים "אוזון תרפיה" לטיפול בכאבי שרירים ומפרקים, ואפילו כחלק מטיפול תומך בחולי פיברומיאלגיה. ישנם דיווחים על הצלחה בטיפול בדלקת כרונית של המעי באמצעות חוקן אוזון, ועל שיפור בתסמיני עייפות כרונית לאחר אוטוהמותרפיה באוזון – אך תחומים אלה דורשים מחקר נוסף לביסוס. כמו כן, במהלך מגפת הקורונה נעשו ניסיונות (בעיקר באיטליה) להשתמש באוזון כטיפול תומך לחולי COVID-19 קשים, מתוך תקווה שפעולתו האימונומודולטורית תסייע – חלק מהניסויים הראו שיפור במדדי דלקת וקיצור זמן החלמה, אם כי הטיפול לא הפך לסטנדרט רשמי. חשוב להבהיר: בישראל טיפול באוזון אינו חלק מסל השירותים של קופות החולים, והוא מוצע בעיקר במסגרת קליניקות פרטיות לרפואה משלימה.

הנחיות רשמיות: משרד הבריאות לא אישר התוויה ספציפית לאוזון, אך התיר שימוש בו במסגרת "מחקר רפואי" או תחת אחריות רופא ברפואה משלימה. נכון להיום, ארגוני בריאות גדולים (כמו ה-FDA בארה"ב) לא אישרו טיפול באוזון כהתוויה כללית, ואפילו הזהירו משימוש לא ראוי בו. בישראל, מרפאות אוזון פועלות בפיקוח חלקי בלבד – למשל, במרפאות ד"ר עטיאס וד"ר דיין (המוגדרות כרפואת כאב/משלימה) עובדים רופאים שמוסמכים בטיפול באוזון, אך הפיקוח הוא במסגרת הרפואה המשלימה. בטיחות: כאשר ניתן כהלכה, טיפול באוזון יכול להיות בטוח, אך מינון יתר או שימוש לא נכון עלולים לגרום נזק. אסור בהחלט לשאוף אוזון לריאות (אוזון בשאיפה גורם גירוי ודלקת ריאות כימית). הטיפול ניתן או בהזרקה לדם/שריר או בשימוש חיצוני. תופעות לוואי אפשריות הן תחושת עייפות או כאבי ראש קלים לאחר אוטוהמותרפיה, ולעיתים תגובה דלקתית מקומית קלה בהזרקה למפרק. כל טיפול חייב להתבצע עם ציוד ייעודי ומדויק למדידת ריכוז האוזון, כדי למנוע טעויות.

תאי לחץ ביתיים (Home Hyperbaric Chambers)
תאי לחץ ביתיים הם תאי לחץ אישיים, בדרך כלל קטנים וניידים, המאפשרים טיפול בחמצן בלחץ מתון בבית המטופל. לרוב מדובר בתאים גמישים (מתנפחים מבד מחוזק) המגיעים ללחץ של עד כ-1.3-1.5 ATA בלבד, ומחוברים למחולל חמצן קטן (לספק חמצן באחוז מעט גבוה מהרגיל). קיימים גם דגמים קשיחים ביתיים (ממתכת) שמגיעים ללחצים גבוהים יותר (עד ~2 ATA), אך אלה יקרים וכבדים מאוד. עלות: המחיר של תא לחץ ביתי רך נע בין 40,000 ל-50,000 ₪ לרכישה, תלוי בדגם ובמערכת. תא לחץ ביתי קשיח עשוי לעלות בסביבות 150,000 ₪ ואף יותר. ישנן גם אופציות להשכרה – חברות מסוימות משכירות תאי לחץ ניידים לתקופות קצרות בעלות של כ-5,000 ₪ לחודש, כולל התקנה בבית המטופל. בהשוואה לכך, עלות סדרת טיפולים במכון פרטי מגיעה לכ-4,000-6,000 ₪ לעשרה טיפולים (400-600 ₪ למפגש), כך שעבור שימוש ממושך בבית, לרכישה עשויה להיות כדאיות כלכלית מסוימת.

יעילות והבדלים קליניים: תאי לחץ ביתיים עובדים בלחץ מתון יחסית ולכן אינם משיגים את אותה רמת היפרוקסיה כמו בתא לחץ רפואי בבית חולים (ששם נפוץ לחץ של 2 ATA ומעלה עם 100% חמצן). בתא ביתי גמיש בלחץ 1.3 ATA עם מחולל סיפון חמצן (לרוב 5 ליטר/דקה ~ 40% חמצן בתוך התא), ריווי החמצן ברקמות יעלה במידה מסוימת – אך רחוק מהעלייה הדרמטית של תא רפואי. כלומר, תאים ביתיים עשויים לסייע במצבים קלים או למטרות שיקום ואיכות חיים (יש המדווחים על שיפור בתחושת אנרגיה, שינה וריכוז לאחר סדרות בבית), אך לטיפול במצבים רפואיים חמורים (פצעים קשים, נזקים נרחבים) הם כנראה פחות יעילים. מחקרים השוואתיים מוגבלים, אך ישנן עדויות אנקדוטליות על שיפור בתסמיני אוטיזם, שיתוק מוחין קל או פיברומיאלגיה עם שימוש בתא ביתי – עם זאת, הקהילה המדעית מסויגת, כי ייתכן שחלק מהשפעה זו נובעת מהפלצבו או מהשהייה הרגועה בתא (דמוי מדיטציה).

היבטים רגולטוריים וסכנות: משרד הבריאות מזהיר באופן חד-משמעי את הציבור מטיפולים בתאי לחץ ביתיים שלא אושרו. נכון לעכשיו אין בישראל שום דגם של תא לחץ ביתי בעל אישור משרד הבריאות לשימוש רפואי. גם אם היצרן מציג אישור מכון התקנים או CE כלשהו, הדבר אינו שקול לאישור של משרד הבריאות, והפעלת תא לחץ ללא רישיון כמוסד רפואי נחשבת לעבירה. אזהרת משרד הבריאות (2023) מפרטת שסיכונים בתאים "פיראטיים" כאלו כוללים: סכנת דליקה או פיצוץ (עקב חמצן בסביבה לא מבוקרת), ופגיעות בריאותיות – לחץ לא מבוקר עלול לגרום נזק לאוזניים, לסינוסים ולריאות ואף לסכן חיים. ואמנם, אירוע טרגי דווח בארה"ב על פיצוץ תא לחץ ביתי שגרם למוות, ומקרה זה היה בין הגורמים לאזהרה החמורה בארץ. בפועל, שוק תאי הלחץ הביתיים בישראל מצוי באזור אפור: כמה חברות פרטיות משווקות אותם כציוד כושר או בריאות כללי, ולא כציוד רפואי, במטרה לעקוף רגולציה – דבר שמשרד הבריאות ביקש למנוע. הציבור מודרך: לא להשתמש בתא לחץ ביתי ללא אישור מפורש של משרד הבריאות, משום שהדבר עלול לגרום יותר נזק מתועלת. אם בכל זאת שוקלים טיפול בתא ביתי, יש לוודא לפחות ייעוץ רפואי ומעקב של רופא המכיר את התחום, ולהיות מודע לכך שהטיפול הוא ניסיוני ולא מוכח ברמת הסטנדרט.

מחקרים וניסיון קליני: מאחר שתאים ביתיים קיימים רק כשני עשורים, יש מעט מחקרים מבוקרים עליהם. חלק מהמחקרים באוטיזם ותסמונת פוסט-זעזוע מוח השתמשו בתאים בלחץ 1.3 ATA ומצאו שיפור מתון בתסמינים בהשוואה לפלצבו, אולם מחקרים אחרים לא שיחזרו תוצאות אלו באופן חד-משמעי. נדרש מחקר נוסף כדי להבין עבור אילו אוכלוסיות (אם בכלל) תא לחץ ביתי יכול לספק תועלת משמעותית.

---

מימון ותמיכת קופות החולים בישראל בטיפולי חמצן
בישראל, טיפולי חמצן מסוימים נכללים בסל הבריאות או מכוסים ע"י קופות החולים בתנאים מוגדרים, בעוד שאחרים נחשבים רפואה משלימה או ניסיונית וממומנים רק באופן פרטי. להלן ניתוח התמיכה של ארבע קופות החולים הגדולות – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – בתחומי הטיפול השונים.

טיפול בתא לחץ (HBOT) במסגרת הקופה: טיפולי תא לחץ בהתוויות מוכרות (כגון פצעים קשיי ריפוי, נזקי קרינה, תסחיף אוויר, הרעלת CO וכו') מכוסים בסל הבריאות הממלכתי. כלומר, למבוטחי כל הקופות יש זכות לקבל טיפול בתא לחץ במימון הקופה אם יש להם התוויה רפואית תקפה. קופות החולים מצידן קובעות תהליך אישור: בדרך כלל נדרש הפניה מרופא מומחה (למשל כירורג כלי דם לפצע סוכרתי, רופא אף-אוזן-גרון במקרה של אובדן שמיעה פתאומי, וכו'), שמפרט את הצורך הרפואי ב-HBOT. לאחר מכן הפנייה עוברת לוועדה או לרופא מחוזי בקופה לאישור. כללית, למשל, מציינת שהמימון הוא ל-20-40 טיפולים אלקטיביים בתא לחץ במרכזים שאושרו ע"י משרד הבריאות. המטופל מקבל התחייבות (טופס 17) למכון תא לחץ מורשה (ביה"ח שמיר אסף-הרופא, אלישע, יוספטל, הדסה, איכילוב וכו'), ושם ניתן הטיפול ללא עלות למטופל.

במכבי קיימים תנאי זכאות דומים: חברי מכבי זכאים לטיפול בתא לחץ לאחר מיצוי טיפול שמרני במצבים של פצעים קשים, אנמיה חריגה, זיהומים נמקיים, נזקי קרינה וכוויות, ועוד. מכבי אף מבהירה שבמקרה של אובדן שמיעה פתאומי, יאושרו 5-20 טיפולים תוך כשבועיים מהאבחנה. במאוחדת ולאומית אין מידע פומבי נרחב, אך הן פועלות בהתאם לסל: גם שם יינתן מימון במקרים הנכללים בהתוויות משרד הבריאות. חשוב להדגיש שאם מטופל סובל ממצב שאינו "ברשימה" הישנה אך יש ספרות עדכנית שתומכת ב-HBOT (כמו אובדן שמיעה פתאומי, או נמק בראש הירך), הוא עדיין עשוי לקבל אישור. זאת בהמשך לתקדימי הנציבות ומשרד הבריאות שקבעו שסל הבריאות כולל HBOT ללא הגבלה להתוויות ספציפיות, כל עוד קיימת הצדקה רפואית עדכנית. היו מקרים שבהם קופות סירבו לממן התוויה חדשה, אך המטופל ערער לנציבות הקבילות וזכה – למשל, מטופלת עם אובדן שמיעה פתאומי שקיבלה אישור במימון לאחר התערבות הנציבות, או חולה נמק בראש הירך שקיבל אישור תקדימי לניסוי HBOT.

תנאים המשפיעים על אישור/דחייה: הקופות שוקלות מספר גורמים בהחלטה לממן HBOT: (1) ההתוויות הרפואיות – האם המקרה תואם אחת מההתוויות המאושרות. אם כן, האישור כמעט אוטומטי. אם לא, סביר שתידרש ועדת חריגים. (2) חומרת המצב וכישלון טיפולים קודמים – הקופה דורשת שלפני HBOT, המצב יוצא דופן או שלא הגיב לטיפולים רגילים (למשל, פצע שסירב להחלים למרות טיפול סטנדרטי). (3) זמינות הטיפול במערכת הציבורית – קופות יאשרו רק טיפול במרכזים שלהם יש הסדר. בישראל 7 מרכזי תא לחץ מורשים בלבד, לכן אם באזור המטופל אין נגישות, אולי הקופה תשקול חלופה. (4) מצב רפואי כללי והתוויות נגד – אם למטופל התווית-נגד רפואית (כגון חזה אוויר לא מנוקז), הקופה לא תאשר עד להסדרת הבעיה, מטעמי בטיחות.

התהליך להגשת בקשה ואישורים: בדרך כלל –

1. הערכה רפואית ראשונית: יש לפנות לרופא מומחה בתחום הבעיה (פצע, נוירולוג, רדיולוג וכו'). הרופא ישקול HBOT וייתן מכתב המלצה מנומק לקופה.
2. הגשת הבקשה לקופה: הבקשה מועברת ליחידת אישורי חו"ג/טיפולים של הקופה. בכללית, לדוגמה, דרך אתר "הזכויות שלך" ניתן לראות הנחיות ולקבל טופס 17 למכון מתאים. במכבי ניתן להגיש דרך האתר או באמצעות רופא המחוז. לעיתים נדרש למלא טופס ייעודי – לדוגמה, טופס הפניה לוועדת תרופות וחריגים.
3. בחינת הבקשה: בקופה יבדקו שהתנאים הרפואיים תואמים – ייתכן שהתיק ייבדק ע"י רופא יועץ פנימי לקופה (למשל כירורג כלי דם של הקופה).
4. קבלת תשובה: אם מאושר – יונפק טופס התחייבות למכון תא הלחץ (שאליו הקופה מפנה – למשל, מבוטחי כללית מופנים פעמים רבות ליחידה היפרברית באסף הרופא או ליוספטל, לפי הקרבה גיאוגרפית). אם נדחה – יודיעו למבקש, בצירוף נימוק.

יצירת קשר עם הקופה ומידע:

• בכללית: ניתן לפנות ל*2700 (מוקד השירות) ולבקש מידע על "טיפול בתא לחץ – זכאות". באתר כללית מפורטים המצבים בהם "מגיע לך" טיפול בתא לחץ. בנוסף, בכללית יש "מרכז זכויות המטופל" בסניפים הגדולים, המסייע בהגשת הבקשות.
• במכבי: מכבי מפרסמת את תנאי הזכאות ב"מכבי ONLINE" תחת שירותי סל. ניתן לפנות למשרד הקופה או למרכז המכונים (*3555) ולברר זכאות ל"ועדת חריגים – תא לחץ". לעיתים מפנים ל"אגף אישורים מיוחדים" במכבי.
• במאוחדת: לפנות למרפאה המטפלת – הרופא יפנה ל"מנהל רפואי מחוזי" לאישור חריג. אפשר גם ליצור קשר עם מוקד *3833 ולברר סטטוס.
• בלאומית: דרך מוקד *507 או פקס למחלקה הרפואית. לאומית לרוב תשלח מקרה מורכב לדיון בוועדה מול מנהל רפואי.
  בנוסף, אפשר לערב את נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות אם נתקלים בסירוב בלתי מוצדק – זכות זו עומדת לכל מבוטח (הפרטים בהמשך).

מסלולים אלטרנטיביים במקרה דחייה: במידה והקופה דוחה מימון (למשל, מטופל מבקש HBOT להתוויה ניסיונית), יש מספר דרכים לפעולה:

(1) ערעור פנימי בקופה – לבקש דיון נוסף, לעתים עם מכתב תומך מרופא מומחה בעל שם או מצגת מחקרים עדכניים.

(2) פנייה לוועדת חריגים ארצית של הקופה – ועדה זו דנה במקרים מיוחדים, למשל מחלה נדירה שדורשת טיפול לא בסל.

(3) הגשת קבילה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות – הנציבות מוסמכת להורות לקופה לממן טיפול אם השתכנעה שיש הצדקה רפואית במסגרת סל הבריאות. כפי שצוין, כבר היו תקדימים בהם הנציבות חייבה קופה לכסות HBOT באובדן שמיעה ובנמק עצם הירך.

(4) אם גם זה לא עוזר, ניתן לשקול עתירה לבית הדין לעבודה נגד הקופה – יש פס"ד תקדימי מ-2009 שבו בית הדין חייב קופה לממן תא לחץ לחולה עם נזק מוחי לאחר כימותרפיה, בניגוד לעמדת הקופה.

(5) הפעלת ביטוח בריאות פרטי: לחלק מהמבוטחים יש ביטוח פרטי המכסה "טיפולים חדשניים בחו"ל" – ניתן לטעון שטיפול תא לחץ עבורם הוא חדשני ולבקש מימון פרטי (אף כי אם הטיפול זמין בארץ בסל, הביטוח הפרטי לרוב לא יכסה).

(6) פנייה לארגוני סיוע ועמותות: למשל, עמותות חולים (כמו עמותת סכרת, או ארגוני נפגעי שבץ) לפעמים מסייעות במימון טיפולים משלימים.

(7) גיוס מימון המונים או תרומות – מסלול אחרון אם כל הדרכים כשלו, ופעמים רבות מרפאות פרטיות מדריכות פונים לארגוני צדקה.

(8) מעבר קופה: במקרים נדירים, אם קופה אחת סירבה וקופה אחרת ידועה כיותר גמישה (למשל, כללית אחרי תקדים הנציבות החלה לממן שמיעה פתאומית, ואז גם מכבי נאלצה), אפשר לשקול לעבור קופה, אם כי זמן ההמתנה עלול להזיק בטיפול דחוף.

(9) שילוב טיפול מחקרי: ניסיון לפנות למכון מחקר (למשל מרכז סגול באסף הרופא) ולבדוק היתכנות כניסה לפרוטוקול ניסויי שבו הטיפול ניתן ללא עלות במסגרת מחקר.

(10) לבסוף, תמיד ניתן לבצע באופן פרטי אם מתאפשר כלכלית – בחלק מהמצבים, הקופה עשויה אחר-כך לכסות רטרואקטיבית חלק מההוצאה אם יוצג שהתוצאות היו טובות (לא מובטח, אבל כדאי לנסות).

טיפול באוזון במימון הקופות: טיפולי אוזון, כאמור, אינם חלק מסל הבריאות הבסיסי. קופות החולים מגדירות אותם כ"רפואה משלימה/אלטרנטיבית". חלק מהקופות מאפשרות במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"ן) החזר כלשהו על טיפולי רפואה משלימה – למשל, מכבי ולאומית מחזירות סכום לטיפולי דיקור, הומאופתיה וכו'.

אך האם אוזון כלול? נכון ל-2023, לאומית דווקא הוסיפה שירותי "אוזון תרפיה" בפיילוט למבוטחי לאומית זהב, אך רק בהקשר של פצעי סוכרת קשים – זאת עושה באמצעות הסכם עם מרפאה חיצונית. בשאר המקרים, אין מימון ישיר של הקופה. עם זאת, יש מקרים שרופא כאב של הקופה (למשל במרפאת כאב בבית חולים ציבורי) יכול לתת טיפול באוזון (כעירוי ורידי) במסגרת השירות הציבורי. למשל, יש דיווחים שמטופלי כאב במכון כאב של בית חולים ציבורי קיבלו אוטוהמותרפיה באוזון כחלק מהטיפול – במימון הקופה כי זה בתוך בית החולים. זה תלוי ביוזמת הרופא ובמדיניות המחלקה. ככלל, מי שרוצה טיפול אוזון צריך לממן אותו פרטי. לעיתים המכונים הפרטיים עושים הנחה לחברי קופות: למשל במרכז מסוים טיפול אחד עולה ~650 ₪, אבל לחברי מכבי ייתנו 10% הנחה (כחלק מהסדרים שקופות עושות עם מטפלים משלימים). מומלץ לברר ישירות מול הקופה – ייתכן ובתוכנית המשלים שלה יש סעיף "טיפול בעירוי ויטמינים/חמצן/אוזון" בהחזר חלקי.

טיפול במימן במימון הקופות: כיום טיפולי מימן אינם מוצעים במסגרת רשמית בשום קופה. אם זה במסגרת מחקר, אולי בי"ח יספוג עלות. בקופות אין ביטוח משלים למימן ואין קטגוריה כזו. מי שמעוניין בכך יפנה באופן פרטי.

עלויות: קופות חולים לעומת קליניקות פרטיות
בתוך סל הבריאות – טיפולי תא לחץ מכוסים במלואם על ידי הקופות (ללא עלות למבוטח) כאשר הם מאושרים, מאחר שזה שירות בסל. לעיתים נגבית השתתפות עצמית סימלית, למשל 26 ₪ ליום אשפוז בתא לחץ (אם הטיפול נעשה במסגרת אשפוז יום), אך ברוב המקרים הטיפול ניתן אמבולטורית וללא השתתפות. גם טיפול HBOT בעקבות אובדן שמיעה פתאומי – לאחר מאבק – כיום הקופות מממנות, מה שחוסך למטופלים עשרות אלפי שקלים. לעומת זאת, בקליניקות פרטיות: טיפול תא לחץ עולה כ-400-600 ₪ למפגש. מכונים פרטיים מציעים "חבילות": למשל 10 טיפולים בכ-4,000-5,000 ₪. יש מכונים יקרים יותר (עם תאים חדישים או שירות VIP) שגובים 700-800 ₪ למפגש. אם נדרשים 30 מפגשים, העלות יכולה להגיע לכ-15,000 ₪ ואף יותר. השוואת איכות: בבתי חולים ציבוריים (דרך הקופה) הציוד הוא מתקדם מאוד – למשל תא רב-מושבי באיכילוב לכ-20 איש, צוות רב-מקצועי (רופא היפרברי, אחיות, טכנאים), ונוהלי בטיחות מוקפדים. בקליניקה פרטית קטנה, לעיתים התא הוא חד-מושבי או קטן, ולמרות שהטיפול יכול להיות דומה, ייתכן ופחות אנשי צוות זמינים במקרה חרום. עם זאת, בפרטי מקבלים גמישות בזמינות (אין רשימת המתנה).

טיפולי אוזון – עלויות: קופות, כאמור, לא מכסות. בשוק הפרטי, מחיר עירוי אוזון ורידי או אוטוהמותרפיה ~ 500-700 ₪ למפגש. למשל, במרפאת Wellness ברמת החייל מוצע טיפול אוזון ב-650 ₪. טיפול הזרקת אוזון למפרק עשוי לעלות 800-1,000 ₪ (כולל ציוד). לעיתים נמכרים "מנויים": למשל 5 טיפולים + אחד חינם, וכו'. חלק מהביטוחים המשלימים יחזירו אחוז קטן מהעלות (נגיד 50 ₪ לפגישה עד תקרה שנתית) אם המטפל הוא ברשימת ספקי הקופה. בסקטור הציבורי – אם משום מה הצלחת לקבל אוזון במסגרת מרפאת בית חולים – העלות היא רק דמי השתתפות של ביקור מרפאה (30-50 ₪).

טיפולי מימן – עלויות: כמעט ואין שירות כזה מוסדר. יש קליניקות שמשכירות מכשירי אינהלציה של מימן – למשל חודש שימוש במכשיר ביתי עשוי לעלות ~3,000 ₪. “ברים” של חמצן-מימן שצצים בכמה מקומות לצרכי wellness גובים אולי 100-200 ₪ לחצי שעה של שאיפה (על פי תעריפי ספא). מים מועשרים במימן ניתן לקנות כמוצרים (15-30 ₪ לבקבוק) – לשיקול המשתמש.

תאי לחץ ביתיים – עלויות מול טיפולים: כפי שפורט, רכישה של תא ביתי רך – ~45,000 ₪. לכך ייתכן שצריך להוסיף מחולל חמצן 10 ליטר (עוד כ-5,000-10,000 ₪) אם רוצים לשפר את הטיפול, וביקורת טכנאי שנתי. לעומת זאת, סדרת טיפולים במכון: נגיד 40 טיפולים × 500 ₪ = 20,000 ₪. יש משפחות שבוחרות לרכוש תא ביתי עבור ילד אוטיסט ולטפל בו יום-יום לאורך שנה – כלכלית זה עשוי להשתלם לעומת נסיעות יומיומיות למכון פרטי. אך יש לזכור, כאמור, את הסיכונים והעדר הפיקוח. גם לא ניתן לקבל החזר מקופה על רכישת תא ביתי, כי זה לא ציוד מוכר בסל שיקום. לעיתים, אם יש המלצה רפואית (נדיר), ביטוח פרטי יכול להשתתף.

סקירה: קליניקות פרטיות מובילות בישראל לטיפולי חמצן
בשנים האחרונות צמחו מספר מרכזים פרטיים המתמחים בטיפולי חמצן כאלה ואחרים. חלקם הם מכונים רפואיים רציניים, ואחרים יותר בכיוון של רפואה משלימה. נציג כמה מהבולטים:

• מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר (בית חולים שמיר-אסף הרופא) – זהו מרכז מוביל בעולם, בניהול פרופ' שי אפרתי. אמנם פועל בבית חולים ציבורי, אך מציע גם תוכניות פרטיות (כגון תוכנית "אביב" לשיפור קוגניטיבי אצל מבוגרים בריאים). המרכז פרסם מחקרים פורצי דרך על שיפור תפקוד קוגניטיבי והאטת הזדקנות מוחית באמצעות HBOT בתאים רב-מושביים. איכות הטיפול שם גבוהה מאוד: ציוד משוכלל, ניטור מלא של המטופלים, ופרוטוקולים מדעיים. מטופלים המגיעים דרך הקופה (למשל אחרי שבץ או עם PTSD) מדווחים על יחס מקצועי ותוצאות טובות. עם זאת, אם פונים לתוכנית הפרטית (שאינה מכוסה), העלויות גבוהות – תוכנית "אביב" למשל כרוכה בכ-60 טיפולים עם בדיקות מוח, בעלות של עשרות אלפי דולרים (יש המגיעים מחו"ל במיוחד). המרכז עומד בכל תקני הבטיחות של משרד הבריאות.
• יחידת תא לחץ – בית חולים אלישע, חיפה – אלישע הוא בית חולים פרטי, והיחידה ההיפרברית שבו זמינה גם למטופלי כל הקופות (דרך הסכמים) וגם לפרטיים. זו אחת מתוך ה-7 המורשים בארץ. הצוות שם מנוסה מאוד (פעיל משנות ה-90). מציעים טיפולים מהתוויות סטנדרטיות ועד ניסיוניים (בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם הסמוך). היתרון: זמני המתנה קצרים יותר מבתי"ח ציבוריים, חדרי טיפול נוחים. החיסרון: אם באים פרטי, העלות כמו במכון פרטי (500-600 ₪ לטיפול). איכות הטיפול נחשבת גבוהה – בפיקוח רופא צלילה והיפרבריה מיומן, עם כל אמצעי החירום.
• מרכזי טיפול HBOT פרטיים קטנים – ישנם כמה מרכזים פרטיים שהוקמו על ידי חברות מסחריות. למשל, "אלה-קליניק" בהרצליה, או קליניקה חדשה בפתח תקווה עם תא לחץ רב-מושבי קטן. מרכזים אלו מתמקדים בקהל יעד של ספורטאים (להאצת התאוששות מפציעות ספורט), אנשים בריאים המבקשים "אנטי-אייג'ינג", וכן ילדים עם אוטיזם (על בסיס דיווחים על שיפור תקשורתי). איכות הטיפול בהם משתנה: בחלקם יש פיקוח רפואי הדוק, באחרים פחות. חשוב לשאול על הצוות – האם נוכח רופא במהלך הטיפול, מה סוג התא (האם תקני ומאושר). חלקם משתמשים בתאי לחץ קשיחים בלחץ 1.5-2 ATA – נמוך מבית חולים, אך גבוה מתא ביתי – כדי לשמור על מרווח בטיחות ללא צורך ברופא צמוד (וזה נושא בעייתי, שכן על פי הנחיות, כל טיפול היפרברי דורש השגחת איש צוות מיומן).
• מרפאות כאב פרטיות המתמחות באוזון: בתחום האוזון, השמות הבולטים הם "מרפאות אוזון – ד"ר איל עטיאס" ו**"מרכז ד"ר דיין לרפואה משולבת"**. ד"ר עטיאס, כירורג במקור, מפעיל רשת מרפאות (בת"א, ירושלים, ב"ש ועוד) המצוידות במכשור OxyPro שפיתח, המשלב אוזון בדרכים שונות (עירוי, הזרקה, שמנים). המרפאות מטפלות בסוכרתיים (פצעים, כף רגל), בחולי סרטן (כתמיכה – לטענתם שיפור איכות חיים), בחולי ריאות, ספורטאים ועוד. בכל מרפאה יש רופא או אחות מוסמכת שנותנים את הטיפול. האיכות: הדיווחים מעידים על שביעות רצון, אך יש לזכור שטיפולי אוזון לא הוכחו בכל האינדיקציות הללו כנדרש. מרפאת ד"ר דיין בת"א מציעה אף היא הזרקות אוזון לכאבי גב וברכיים, ושילוב עם דיקור וצמחי מרפא (רפואה אינטגרטיבית). מחירי הטיפול במרפאות אלו, כאמור, במאות שקלים למפגש.איכות לעומת הקופות: קופות החולים עצמן לא מפעילות מרפאות אוזון ייעודיות, כך שההשוואה היא בין הפרטי לבין "כלום". עם זאת, ישנם רופאים בכירים (בבתי חולים ממשלתיים) שמתעניינים באוזון ומשתפים פעולה עם המרפאות הפרטיות – דבר שמעיד שהטיפול לפחות בטוח יחסית בידיים מיומנות. כמובן, במרפאות פרטיות הזמן המוקדש למטופל רב יותר, והמעטפת האישית יותר טובה מאשר לו היה הטיפול ניתן באופן המוני בקופה.
• קליניקות לטיפול במימן ואנטי-אוקסידנטים: תחום זה ממש בתחילתו בישראל. קיימים מרכזי Wellness, כמו "MyDoctor" בירושלים, המציעים למטופלים שאיפת תערובת מחמצנת-מחזרת של חמצן + מימן (יש דיווח שהם משלבים 96% O₂ + 4% H₂, שזה מתחת לסף נפיצות) לטיפול בתשישות כרונית, "ניהול גיל" ועוד. גם "ארקיס מדיקל" בחיפה החל לפרסם שירות דומה. אלה אינם שירותים רפואיים מוכחים, אלא נישת בריאות, ולכן איכותם אינה בפיקוח רפואי כמו בבתי חולים. העלויות הן מכספי הלקוח ישירות, והחוויה מזכירה יותר ביקור בחדר מלח או ביוגה מאשר טיפול רפואי.

סיכום האיכות: באופן כללי, טיפולי החמצן בבתי החולים ובמסגרת קופות החולים ניתנים בסטנדרט רפואי גבוה ומבוקר, עם עדכונים בהתאם להנחיות קליניות. במסגרת פרטית, המטופל מקבל לרוב שירות מיידי ואישי יותר, ולעיתים נחשף לטיפולים חדשניים שלא זמינים בקופה (למשל HBOT לתפקוד קוגניטיבי, אוזון לכאב). אך יש לקחת בחשבון שהיעדר פיקוח קפדני על חלק מהקליניקות הפרטיות עלול להשפיע על בטיחות או יעילות. מומלץ לכל מטופל לשלב בין המערכות: להשתמש בזכאות הקופה כשאפשר, ובמקביל אם שוקלים משהו פרטי – לוודא שהמקום מנוהל ע"י איש מקצוע מוסמך, שהתא לחץ או מכשיר האוזון הוא תקני, ושיש גיבוי רפואי לסיבוכים.

קליניקות פרטיות מובילות נוטות לפרסם תוצאות והמלצות, אך כדאי להתייחס בספקנות מדעית: לשאול האם יש מחקרים התומכים בטיפול המסוים. למשל, מרכז פרטי שיטען ש-HBOT "מרפא אלצהיימר" – זו הגזמה שיווקית שאין לה הוכחה מלאה (אמנם מחקר קטן הראה שיפור מסוים, אבל עוד לא תרופה). לעומת זאת, קליניקה פרטית שמציעה HBOT לפצע סוכרתי – זה מבוסס, וייתכן יתרון שהיא זמינה מידית כשאצל הקופה יש תור של חודש. במילים אחרות: הפרטי משלים את הציבורי כשהציבורי איטי או מוגבל, אך יש לבדוק כל הצעה פרטית באור מדעי וביקורתי.

טיפולי חמצן מסובסדים
טיפולי החמצן על סוגיהם מציעים כיום אפשרויות מעניינות לריפוי ושיקום, החל מתא לחץ היפרברי שמציל גפיים מפני קטיעה, דרך אוזון שמחטא פצעים סוכרתיים, ועד מימן שעשוי בעתיד להפוך לתרופה מגנה על המוח. קופות החולים בישראל מכירות בחשיבות HBOT ומתייחסות בזהירות לטיפולים החדשים יותר. ידע הוא כוח – מומלץ למטופלים ללמוד את זכויותיהם מול הקופה, ובמקביל להתייעץ ברופאיהם לגבי הוספת טיפולי חמצן משלימים באופן מושכל. שילוב גישה מדעית עם גישה מותאמת אישית יאפשר לנצל את המיטב מטיפולי החמצן ולשפר תוצאות בריאותיות.