מחירון 2025 ומידע אודות טיפולי אנטי אייג'ינג | טיפולי אנטי-אייג'ינג חדשניים

אנטי-אייג'ינג (Anti-Aging) הוא תחום מתפתח ברפואה האסתטית והגרונטולוגיה, המתמקד בהאטה, מניעה ואף היפוך של סימני הזדקנות. טיפולי אנטי-אייג'ינג כוללים טכנולוגיות מתקדמות, תרופות, וטיפולים ביולוגיים שנועדו לשפר את מראה העור, לתקן נזקי גיל ושמש, לחזק רקמות ולשפר תפקודים פיזיולוגיים הקשורים להזדקנות. בעשורים האחרונים חלה התקדמות דרמטית במחקר הבסיסי והקליני בתחום זה, עם פיתוח שיטות חדשניות המאושרות ע"י רשויות רגולטוריות (כגון ה-FDA) והטמעתן במרכזים רפואיים מובילים בעולם.
טיפולי אנטי-אייג'ינג חדשניים
ברשימה הבאה נסקרים עשרים מהטיפולים הפופולריים כיום לטיפול בהזדקנות:

1. טיפולי לייזר לפנים (כגון לייזר אבלטיבי, לייזר פרקציונלי ולייזר לא-אבלטיבי)
2. טיפול PRP (פלזמה עשירת טסיות, "טיפול ערפד")
3. טיפולים גנטיים (תרפיה גנטית להארכת טלומרים, עריכת גנים וכד')
4. הזרקות חומצה היאלורונית (מילוי קמטים והוספת נפח)
5. הזרקות בוטוקס (רעלן הבוטולינום להרפיית קמטי הבעה)
6. חומרים ביולוגיים מתקדמים (כגון תאי גזע ועשבי גדילה, אקסוזומים)
7. טיפולי גלי רדיו (RF) (הידוק עור בגלי רדיו)
8. טיפולי אולטרסאונד ממוקד (HIFU)
9. פילינג כימי (קילוף כימי בדרגות עומק שונות)
10. מיקרודרמברזיה (שיוף עור עדין)
11. מיקרונידלינג (דקירות זעירות לעידוד קולגן)
12. מזותרפיה (הזרקות רב-מינרליות לעור)
13. הרמת חוטים (Thread lift בחוטי PDO/PLLA נספגים)
14. טיפול בתאי גזע (הזרקת תאי גזע אוטולוגיים להצערת עור)
15. טיפול באקסוזומים (שימוש בשלפוחיות ממקור תאי לצורך תיקון רקמה)
16. תרפיות הורמונליות (HGH, DHEA, טסטוסטרון/אסטרוגן)
17. תוספי תזונה ותרופות מאריכות חיים (דוגמת מטפורמין, ראפאמיצין, ניאציןamide/NAD+ וכיו"ב)
18. טיפול באור LED (לדוגמה אור אדום לעידוד קולגן)
19. קריותרפיה (חשיפה לקור קיצוני לכל הגוף)
20. חמצן היפרברי (HBOT) (תאי לחץ לשיפור סמני הזדקנות)

הרשימה כוללת הן טיפולים אסתטיים-דרמטולוגיים נפוצים (בעיקר 1-13) והן גישות מערכתיות חדשניות (14-20).  נפרט על כל טיפול בהיבטים הביולוגיים, היתרונות, החסרונות והעדויות המחקריות העדכניות.
1. טיפולי לייזר עור פנים
רקע ומנגנון: טיפולי לייזר נחשבים "תקן זהב" בריפוי נזקי שמש וגיל בעור הפנים. בלייזר משתמשים באנרגיית אור מרוכזת כדי ליצור פגיעה מבוקרת בעור, המעודדת תיקון וחידוש תאים. ישנם שני סוגים עיקריים: לייזר אבלטיבי – מסיר את השכבה החיצונית של העור (אפידרמיס) ומחמם את הדרמיס, מה שגורם לייצור קולגן חדש בעור בעת הריפוי ; ולייזר לא-אבלטיבי – מחמם את שכבות העור הפנימיות ללא קילוף השכבה החיצונית, גורם לגירוי מתון יותר של יצירת קולגן, עם פחות זמן החלמה אבל תוצאות עדינות יותר. טכנולוגיה מודרנית היא לייזר פרקציונלי (Fractional) שבו קרן הלייזר מפוצלת לאלומות מיקרוסקופיות המטפלות בנקודות זעירות בעור (מעין "פיקסלים"), וכך חלקים מהעור נותרים ללא פגיעה. שיטה זו מקצרת משמעותית את זמן ההחלמה ומפחיתה סיכונים, ועדיין משיגה שיפור ניכר במרקם העור. סוגי הלייזרים הנפוצים להזדקנות עור: לייזר CO2 אבלטיבי (דו-תחמוצת הפחמן), לייזר ארביום-YAG (ארביום) – שניהם יעילים בשיוף קמטים וצלקות; וכן לייזרים לא אבלטיביים כמו Nd:YAG או פוטון IR וקרני IPL (אור פלאש אינטנסיבי) לטיפול בפיגמנטציה ונימי דם.

יתרונות: לייזר יכול לשפר באופן דרמטי קמטוטים, כתמי גיל, מרקם וגוון עור לא אחיד. לייזר אבלטיבי חד-פעמי (כמו CO2) יכול להשיג תוצאה משמעותית כבר אחרי טיפול יחיד, לעיתים שווה בערכה למיני-מתיחת פנים בשיפור המוצקות. מחקרים הראו יצירה מוגברת של סיבי קולגן ואלסטין לאחר לייזר אבלטיבי, שתורמת למראה צעיר יותר לאורך חודשים ושנים לאחר הטיפול. לעומת זאת, גישות לא-אבלטיביות ופרקציונליות דורשות סדרת 3-4 טיפולים בהפרשי שבועות עד חודשים, אך מאפשרות חזרה מהירה יותר לשגרה. מחקר קליני מצא כי סדרת טיפולי לייזר פרקציונלי הביאה לשיפור של ~40% בעומק הקמטים לאחר 3 חודשים. סקירה שיטתית של טיפולי CO2 פרקציונלי דיווחה על יעילות גבוהה בהפחתת קמטים לעומת טיפולים אחרים, עם שביעות רצון גבוהה של המטופלים.

חסרונות וסיכונים: טיפולי לייזר אבלטיבי מלווים בזמן החלמה של ימים עד שבועות – אדמומיות, גלד ונפיחות משמעותית של העור עד החלמתו. יש סיכון לזיהומים (בעיקר זיהום הרפס בשפתיים, לכן נותנים לרוב טיפול אנטי-ויראלי מונע). תופעות לוואי נוספות כוללות הופעת אקנה או מיליה (נקודות שומן לבנות) בשל מריחת משחות שומן בזמן ההחלמה. סיכון משמעותי הוא שינויים בפיגמנטציה: בעור כהה עלול להיגרם היפר-פיגמנטציה או היפו-פיגמנטציה (כתמים כהים או בהירים) באזורים המטופלים, במיוחד אחרי אבלציה עמוקה. לכן דרוש ניסיון ומומחיות בהתאמת הפרמטרים והטיפול המונע. אנשים בעלי נטייה לצלקות היפרטרופיות או קלואיד עלולים להגיב בצלקת לא יפה. בנוסף, לא ניתן לבצע לייזר אבלטיבי למי שנטל תרופת איזוטרטינואין (ראוקוטן) בשנה האחרונה, בשל סיכון להצטלקות. לייזר לא-אבלטיבי אמנם כמעט אינו דורש החלמה, אך שיפורו מתון יותר ועלותו הכוללת עלולה להיות גבוהה עקב ריבוי הטיפולים.

עדויות קליניות: מחקרים קליניים רבים תומכים ביעילות טיפולי הלייזר. במאמר סקירה של Mayo Clinic צויין שטיפול לייזר משפר קמטוטים עדינים, כתמי שמש ומרקם עור, אם כי אינו מהדק עור רפוי מאוד. במחקר Randomized Control Trial אחד, 95% מהמטופלים בלייזר CO2 פרקציונלי דיווחו על שיפור משמעותי במראה הכללי של פניהם שלושה חודשים אחרי טיפול בודד. תצלומי ביקורת אובייקטיביים הראו החלקת קמטים ושיפור באלסטיות. עם זאת, ספרות ההשוואה בין לייזר לשיטות אחרות מגלה שלעיתים שילוב טכנולוגיות מניב תוצאה אופטימלית. למשל, מחקר אחד הראה שטיפול משולב של לייזר CO2 + לייזר ארביום סיפק שיפור דומה ללייזר CO2 בלבד, אך עם פחות תופעות לוואי. סקירה מטא-אנליטית מ-2021 אשר השוותה סוגי לייזר שונים מצאה שכולם משיגים שיפור סטטיסטי מובהק בקמטים, אך ללייזר CO2 אבלטיבי הייתה ההשפעה הגדולה ביותר (בהשוואה למשל ל-IPL). מסקנת הסוקרים הייתה שטיפולי לייזר – במיוחד פרקציונלי – מהווים אבן-פינה בטיפולי אנטי-אייג'ינג דרמטולוגיים, בתנאי שמבוצעים בהתאמה אישית ובפיקוח רפואי קפדני.
2. טיפול PRP ("טיפול ערפד")
רקע ומנגנון: PRP (Platelet-Rich Plasma) הוא טיפול ביולוגי-אוטולוגי שמשמעותו שימוש בדמו של המטופל עצמו כמקור לחומר מרפא. הטיפול זכה לכינוי "Vampire Facial" (“טיפול ערפד”) בתקשורת הפופולרית. בתהליך, לוקחים דם ורידי מהמטופל, מפרידים בצנטריפוגה את הפלזמה העשירה בטסיות דם, ואז מזריקים אותה חזרה לעור הפנים במיקרו-הזרקות רבות. טסיות הדם מכילות ריכוז גבוה של גורמי גדילה (Growth Factors) – כגון PDGF, TGF-β, VEGF, EGF, IGF, FGF ועוד – המשתחררים בעת הפעלתן. גורמי גדילה אלה מעודדים שגשוג פיברובלסטים, יצירת קולגן חדש, יצירת כלי דם זעירים ושיפור בריפוי רקמה. כך, הזרקת PRP לאזורי פנים יכולה תאורטית לשפר מרקם, גמישות וקמטים בעור באמצעות רגנרציה טבעית. היתרון הוא שמדובר בחומר עצמי – מפחית סיכון לאלרגיה או דחייה, והטיפול זעיר-פולשני. בתחום האורתופדיה משתמשים ב-PRP שנים לטיפול בפציעות ספורט, ובהשראה מכך הוחל השימוש ב-PRP גם בדרמטולוגיה לשיפור מראה העור והצערתו.

יתרונות: PRP הוא טיפול טבעי יחסית – דם עצמוני ללא תוספת כימיקלים (מלבד לעיתים חומר להפעלת הטסיות). הוא בטוח במובן שאין החדרה של חומר זר או רעלן. תופעות הלוואי מינימליות לרוב (אדמומיות, נפיחות קלה למספר ימים, שטפי דם נקודתיים). מחקרים הראו שבשילוב עם טכנולוגיות נוספות (כמו מיקרונידלינג או לייזר) PRP יכול להאיץ החלמה ולשפר תוצאות. למשל, מחקר אקראי העלה ששילוב PRP לאחר לייזר פרקציונלי שיפר את איכות העור המתקן לעומת לייזר בלבד. יתרון נוסף – PRP מתאים גם לבעלי עור כהה (אין סיכון לפיגמנטציה כמו בלייזר). יתרון כלכלי אפשרי הוא ש-PRP מופק מהמטופל ולכן עלות החומרים נמוכה (אם כי עדיין יש עלות לערכה, לצנטריפוגה ולביצוע). ישנם רופאים המדווחים על עור בעל מראה "זוהר" ומרקם חלק יותר חודש-חודשיים לאחר סדרת טיפולי PRP. למשל, מחקר קליני מ-2020 בו 30 נשים קיבלו 3 טיפולי PRP בפערי 15 יום, מצא שיפור במדדי קמטים, במרקם הנקבוביות ובעובי הדרמיס לפי צילומי VISIA וסריקות עור. אותו מחקר הראה בבדיקות מעבדה ירידה באנזים MMP-1 (הגורם לפירוק קולגן) ועלייה בסמנים של אלסטין (fibrillin, tropoelastin) בעור, המעידים על אפקט אנטי-אייג'ינג ברמת הרקמה.

חסרונות וספקות: על אף הפופולריות, הקהילה המדעית מציינת שעדיין אין עדויות מובהקות וגדולות דיין ליעילות PRP באנטי-אייג'ינג. רוב המחקרים מדווחים אנקדוטלית על שיפור, אך חסרים ניסויי בקרת-פלצבו רחבי היקף. למעשה, ה-FDA בארה"ב אינו מחייב מחקר רב היקף לאישור PRP (כי אינו תרופה חדשה אלא שימוש אוטולוגי), ולכן לא בוצעו ניסויי שלב 3 גדולים. תוצאה מכך: יש "התלהבות" תקשורתית, אך מעט ראיות חותכות. ה-AAD (האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה) דיווחה ש"יש מטופלים הרואים עור מתוח ופחות קמטים אחרי טיפול ערפד, אך אין די ראיות מדעיות לכך". חסרון נוסף – השפעת PRP מתונה יחסית ולא דרמטית כמו לייזר או ניתוח; אי אפשר לצפות להעלמת קמטים עמוקים או עור עודף. הטיפול לרוב מבוצע בסדרה (3-4 מפגשים) ולא בטיפול יחיד. ולבסוף, התוצאות אינן מידיות – יצירת קולגן לוקחת שבועות עד חודשים. מבחינת סיכונים: תיתכן התלקחות אקנה (כי הגדילה גורמים מעודדי גדילה גם לבלוטות החלב), או זיהום אם הסטנדרט הסטרילי לא מוקפד (מאחר ויש דקירות מרובות).

עדויות ומחקרים: מעבר למחקר שהוזכר, סקירה מקיפה משנת 2022 סיכמה כי דיווחים קליניים על PRP לפנים מצביעים על שיפור במרקם, בנקבוביות, ובקמטוטים, אך ההבדלים האובייקטיביים בינוניים. במחקר אחד, שילוב PRP ומזותרפיה עם חומצה היאלורונית הדגים עלייה בגמישות ומוצקות העור לעומת קבוצת ביקורת. מצד שני, מחקר היסטולוגי מבוקר מ-2013 שבחן עור סביב העיניים אחרי סדרת 6 הזרקות PRP, לא מצא הבדל משמעותי בעובי הקולגן או האלסטין לעומת לפני הטיפולים. כלומר, קיימות תוצאות סותרות. מסקנה רווחת: PRP יכול לתרום להצערת העור, אך לרוב כטיפול משלים (adjuvant) ולא בהכרח כטיפול יחיד עיקרי. במחקר סקירה עדכני מכנים זאת "Old therapy well-forgotten" – כלומר PRP אינו חדש, אך מתחדש כעת במסגרת רפואת האנטי-אייג'ינג המודרנית, והוא "מצליח לצמצם סממני הזדקנות בעור במחקרים מסוימים, אך נדרשים פרוטוקולים סטנדרטיים ומדדים אובייקטיביים טובים יותר".

לסיכום, PRP הינו טיפול מבטיח ובטוח יחסית עם היגיון ביולוגי ברור, אולם נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע באופן חד-משמעי את מידת האפקט לטיפולי אנטי-אייג'ינג. רבים משתמשים בו כיום כחלק מ"פייסליפט נוזלי" (לדוגמה בשילוב מילוי ומיקרונידלינג) להשגת שיפור כללי באיכות העור.
3. טיפולים גנטיים (תרפיה גנטית וגישות אפיגנטיות)
רקע ומנגנון: ההתקדמות בהנדסה גנטית בעשור האחרון החלה לזלוג גם לתחום ההזדקנות. טיפול גנטי אנטי-אייג'ינג מתייחס ברובו למחקרים (ועדיין לא לטיפולים מסחריים שוטפים) שבוחנים שינוי DNA או ביטוי גנים כדי להאט את תהליך ההזדקנות התאי. דגש מיוחד מושם על הארכת טלומרים – קצוות הכרומוזומים שמתקצרים עם חלוקות התא, ומהווים "שעון ביולוגי". רעיון מרכזי הוא להפעיל את הגן TERT (טלומראז) שמאריך טלומרים בתאים סומטיים, ובכך להחזיר להם "צעירות". ניסויים פורצי דרך בעכברים הדגימו שהחדרת גן הטלומראז (באמצעות וירוס או שיטה אחרת) האריכה משמעותית את תוחלת חיי העכברים הבריאים. התלהבות זו הביאה מספר חברות וקליניקות לנסות טיפול גני בחולים אמיתיים: למשל, חברה בשם Libella החליטה לערוך ניסוי קטן בבני אדם בקולומביה (מחוץ לארה"ב) שבו הוחדר גן הטלומראז לבני 60+ לראות אם מתארך הטלומר. חברה אחרת (BioViva) דיווחה באופן אנקדוטלי על מקרה של מנכ"לית החברה שהזריקה לעצמה וירוס עם גן טלומראז, וטענה לשינויים מיטביים במדדי הביולוגיים. בנוסף לטלומראז, גן שהתגלה כמעניין הוא Follistatin – חלבון שמשפיע על גדילת שריר ודלקת. ניסוי Minicircle Phase I דיווח לאחרונה כי הזרקת גן הפוליסטטין לבני 75 בממוצע גרמה לעלייה משמעותית באורך הטלומרים (נמדד בדם) ולהפחתה בגיל האפיגנטי הממוצע ב-7 שנים. למעשה, חלק מהנבדקים בניסוי הזה הראו "הצערה אפיגנטית" של עד 27 שנים לפי סמני DNA – תוצאה חסרת תקדים (אם כי יש להתייחס אליה בזהירות בהיותה מתבססת על מדד חדש יחסית).

מלבד טלומרים, מדענים חוקרים ביטוי של גנים הקשורים לאיתות תאי ולהזדקנות: למשל עיכוב הגן mTOR (מטרה ידועה של ראפאמיצין) דרך שינוי גנטי, או הגברת ביטוי גני תיקון DNA. כמו כן, ישנה גישת "Reprogramming" – הפעלה חלקית של פקטורי יאמאנקה (Oct4, Sox2, Klf4, c-Myc) בתאים בוגרים כדי להצעירם, מבלי שיחזרו להיות תאי גזע מלאים. גישה זו הודגמה בעכרים מאריכי חיים – הפעלה מחזורית קצרת טווח של גורמי תכנות מחדש הראתה סימני האטת הזדקנות ברקמות שונות (מחקר Salk Institute 2016).

יתרונות פוטנציאליים: אם יצליחו, טיפולים גנטיים מציעים את אפשרות ה"מעיין הנעורים" האולטימטיבי – שינוי בליבת התאים כך שיזדקנו לאט יותר, או אף יחזרו לאחור במידת מה. הארכת טלומרים למשל עשויה לשפר בריאות תאים חיסוניים, לשפר תפקוד איברים הקשור לטלומרים קצרים (מח עצם, ריאות וכו'), ואולי לעכב מחלות ניווניות. בניסוי Minicircle שצויין, בנוסף לטלומרים ארוכים יותר המשתתפים דיווחו על עלייה במסת שריר ושיפור במדדי בריאות כלליים. תרפיה גנטית יכולה בתיאוריה להשפיע בבת אחת על מערכות רבות בגוף – בניגוד לטיפול מקומי כמו לייזר לעור בלבד – וכך לטפל בהיבטים מערכתיים של הזדקנות (מערכת חיסון, דלקת כרונית וכו').

חסרונות וסיכונים: תחום זה נמצא ממש בחיתוליו. נכון ל-2025, אין טיפול גנטי אנטי-אייג'ינג מאושר בשום רגולציה. הניסויים שנערכו היו קטנטנים ולא מבוקרים כראוי. גם אם טכנית אפשר להחדיר גנים, קיים חשש כבד מתופעות לוואי ארוכות טווח: למשל, הפעלת טלומראז עלולה לאפשר גם לתאי סרטן להתחלק בלי הגבלה, כלומר להגביר סיכון לסרטן. החדרת וירוס נשא (כמו AAV) עלולה לעורר תגובה חיסונית מסוכנת. ישנה גם עלות עצומה – פרוטוקול הניסוי של Libella דווח שעולה כמיליון דולר למטופל להשתתף. בנוסף, קשה למדוד הצלחה: האם הארכת טלומרים באמת תתורגם לפחות תחלואה? זה עשוי להתברר רק כעבור שנים. מבחינה אתית, מדענים כמו פרופ' צבי בן-עמי הזהירו מפני "פתיחת תיבת פנדורה" – שינויים גנטיים עלולים לגרום בעיות בלתי צפויות. לפיכך, רוב הקהילה המדעית נוקטת זהירות רבה. אכן, חלק מהרופאים הגריאטריים אמרו בתגובה לניסוי הישראלי: "אנחנו ספקנים – אולי אפשר להאריך טלומרים, אבל מי יודע איזה מחירים בריאותיים יהיו לכך".

סטטוס נוכחי ומחקרים: למרות החששות, כבר יש תוצאות ראשוניות מעניינות. הסקירה של Frontiers ב-2023 ציינה שתחום הטיפולים הגנטיים מזוהה בעיקר עם שני כיוונים: שיפור שבריריות פיזית בזקנה (frailty) באמצעות תאי גזע מזנכימליים, וטיפול בהזדקנות עור הפנים באמצעות תאי גזע שומניים – ובשניהם הראו תוצאות חיוביות בשלב II של ניסויים. כלומר, עור הפנים כבר היה מטרה לניסוי קליני: בניסוי כזה השתמשו בתאי גזע שנלקחו משומן המטופל והוחדרו לעור, ודווח על שיפור אובייקטיבי בעובי הקולגן ובמראה קמטים. זה לא בדיוק "עריכת גנים", אך ניצול תאים להשפעה אנטי-אייג'ינג – סוג של הנדסת רקמה. בנוסף, יש מספר ניסויים קליניים (לפחות 16 פעילים) לבדיקת טיפולים גנטיים והשתלת תאי גזע כנגד הזדקנות כללית. אחד המאמרים הבולטים בתחום (PMC6814615) אף כינה את ראפאמיצין (תרופה שמחקה מצב חצי-רעב ע"י עיכוב גן mTOR) "תרופה אנטי-אייג'ינג אוניברסלית" מאחר והיא מאריכה חיים מכל השמרים ועד יונקים. אמנם ראפאמיצין היא תרופה ולא טיפול גני, אך היא מדגימה את העיקרון: מיקוד מסלול גנטי-מטבולי יכול לעכב תהליכי הזדקנות.

לסיכום, טיפולים גנטיים עודם ניסיוניים, אך הם מייצגים את חזית המדע בתפיסה שאפשר לראות בהזדקנות "מחלה הפיכה" ולא גזירת גורל. מומחים צופים שתוך 10-20 שנה נראה יישומים בטוחים יותר – למשל, טיפולים אפיגנטיים נקודתיים (כמו קריספר להפעלת/השתקת גנים מבלי להכניס וירוס קבוע). לעת עתה, למעט במסגרת ניסויים קליניים מצומצמים, לא תמצאו במכוני אנטי-אייג'ינג טיפול גנטי מסחרי זמין.
4. הזרקות חומצה היאלורונית (מילוי קמטים)
רקע ומנגנון: חומצה היאלורונית (HA) היא מולקולה טבעית בגוף, רב-סוכר (גליקוזאמינוגליקן) שתפקידה לשמור על לחות ונפח ברקמות. בעור צעיר יש שפע HA המקנה מראה חלק ומלא. עם הגיל, רמת ההיאלורונאן יורדת, נוצרים שקעים וקמטים. לכן, מאז תחילת שנות 2000 החלו להשתמש בג'ל חומצה היאלורונית מוזרק כ"מילוי" (Dermal Filler) לקמטים ושקעים. הג'ל הסינתטי מיוצב כך שיישאר ברקמה חודשים ארוכים. הזרקת HA בשכבת הדרמיס או השומן התת-עורי ממלאת באופן מיידי את הנפח שאבד – למשל בלחיים שקועות, קמט נזולאביאלי (בין אף לפה) או קו לסת רפה. בנוסף, HA נקשר למולקולות מים ו"משקה" את האזור, ולכן פעמים רבות מראה העור משתפר מעבר לעצם המילוי.

יש כמה רמות סמיכות של חומרי מילוי HA: סמיכים לעומק הפנים (להרמת לחיים, קו לסת), בינוניים לקמטים וקפלים בינוניים, ודלילים מאוד לטשטוש קמטוטים שטחיים או לשיפור מרקם ("סקין בוסטר"). רוב המילויים הם בעלי אישור FDA ומותגים מוכרים (לדוגמה: Juvederm, Restylane, Belotero וכו'). הגוף מפרק טבעית את ה-HA המוזרק לאורך זמן באמצעות אנזימים, ולכן האפקט זמני – בדר"כ 6 עד 18 חודשים תלוי סוג החומר והמיקום.

יתרונות: התוצאה כמעט מיידית – ניתן להחליק קמט עמוק או למלא לחיים תוך דקות והמטופל רואה שינוי. אין צורך בניתוח או בהרדמה כללית; רק אלחוש מקומי ולעיתים אף ללא. בהשוואה להתערבות כירורגית (כמו מתיחת פנים), סיכונים וסיבוכים פחותים בהרבה. החזרה לשגרה מהירה – ייתכן מעט נפיחות או שטף דם קטן לכמה ימים, אך לרוב לא יותר. גם מבחינת בטיחות – HA הוא חומר טבעי, אלרגיות נדירות ביותר. יתרון חשוב: קיימת אנטי-תרופה – האנזים היאלורונידאז, היכול לפרק מיידית HA אם צריך (למשל במקרה של תוצאה לא טובה או סיבוך). לכן הטיפול נחשב הפיך.

מבחינת תוצאות, הזרקות HA יכולות לשפר קמטים וקפלים באופן ניכר. מחקרים הראו שבמטופלים שטופלו במילוי קמטים, הציון האסתטי השתפר בשיעור גבוה: למשל, מחקר רב-מרכזי על מילוי קמטי אף-פה (נזולאביאל) הראה ש-93% מהמטופלים עדיין נהנו מתיקון משמעותי של הקמט 6 חודשים אחרי הזרקה בודדת. יש גם עדויות שלחומרי מילוי יש אפקט ביולוגי ממריץ: בניתוח רקמה לאחר הזרקות HA נמצאה עלייה מסויימת בייצור קולגן חדש באזור, אולי עקב מתיחה מכאנית של פיברובלסטים.

חסרונות וסיכונים: למרות בטיחותם הגבוהה, הזרקות מילוי אינן חפות מסיכון. סיכון נדיר אך חמור הוא הזרקה תוך-כלית – אם הקנולה או המחט חודרת בטעות לעורק ומזריקה חומר, עלול להיווצר חסימה של זרימת דם. זה יכול לגרום לנמק של העור באזור (אם עורק פנים קטן נחסם) ואפילו – במקרי קיצון – עיוורון (אם מוזרק בעורק המקושר לעורקי העין). אמנם ההיארעות נמוכה מאוד (הוערכה בכ-1:100,000 הזרקות עבור עיוורון ), אך דווחו מאות מקרים בעולם. מצב כזה מצריך הזרקה דחופה של היאלורונידאז כדי לנסות להמס את החומר לפני נזק בלתי הפיך. מעבר לכך, תופעות לוואי קלות יותר כוללות: שטפי דם ונפיחות (מאוד שכיח, וחולף), לעיתים גושים מוחשים תחת העור (ניתן לעסות או להמיס), ותגובות דלקתיות קלות. לעיתים רחוקות הגוף מפתח תגובת גרנולומה לחומר – הופעת גבשושיות נוקשות שבועות לאחר ההזרקה, הניתנות לטיפול בהמסה או בסטרואידים.

חסרון נוסף הוא עלות ותחזוקה: כדי לשמור על התוצאה, צריך לחזור על ההזרקה פעם או פעמיים בשנה (תלוי אזור). זהו טיפול מצטבר יקר לאורך זמן. כמו כן, המילוי מטפל בנפחים ובקמטים סטטיים, אבל לא מרים עור נפול באופן משמעותי – למשל לסת מאוד רפויה לא תתוקן לגמרי עם מילוי בלבד אלא עשויה לדרוש ניתוח או חוטים.

מחקרים ויעילות: היעילות של מילוי HA בתיקון קמטים וקמטוטים מגובה במחקרים רבים, כולל מחקרי FDA. למשל, מחקר השוואתי מבוקר הראה שמילוי HA בנזולאביאל היה יעיל משמעותית מטיפול פלצבו בשיפור עומק הקפל, עם שימור תוצאה לפחות 9-12 חודשים. כמו כן, מחקרי שביעות רצון מראים בדרך כלל >90% שביעות רצון בקרב מטופלים מהתוצאה האסתטית מיד אחרי הטיפול. בספרות מצוין כי רעלן בוטולינום (בוטוקס) מפחית קמטי הבעה עד ~80% בעומקם , ואילו חומרי מילוי HA מסוגלים להפחית את נראות הקמטים הסטטיים באופן דומה כאשר הם מיושמים נכון בשכבה המתאימה. מעניין לציין שמחקרי MRI לאחר מילוי הראו שחומצה היאלורונית יכולה להישאר בעור אף מעבר למשך הקליני – ישנם דיווחים על הימצאות שאריות חומר עד 2-3 שנים אחרי, אך לרוב ללא אפקט קליני ברור (כנראה כי חלקיקים קטנים מדי).

לסיכום, הזרקות חומצה היאלורונית הן מהטיפולים הנפוצים, המהירים והיעילים ביותר ברפואת אנטי-אייג'ינג אסתטית, עם פרופיל בטיחות גבוה. יש להקפיד לבחור ברופא מיומן (עדיף דרמטולוג או מנתח פלסטי) ולדעת שהיופי בתחזוקה – נדרש חידוש תקופתי לשימור התוצאות.
5. הזרקות בוטוקס (רעלן בוטולינום לטיפול קמטי הבעה)
רקע ומנגנון: בוטוקס (שם מסחרי נפוץ לבוטולינום טוקסין A) הוא רעלן עצבי המופק מחיידק בשם Clostridium botulinum. הוא פועל באמצעות חסימת שחרור הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין בסינפסה עצב-שריר, וכתוצאה מכך גורם להרפיה זמנית של השריר המוזרק. בתחום האסתטיקה, בוטוקס משמש בעיקר להחלקת קמטי הבעה – קמטים הנגרמים מכיווץ שרירי הפנים (כמו קמטי מצח, "קמטי דאגה" בין הגבות, וקמטי "רגלי עורב" בצידי העיניים). ההזרקה מתבצעת ישירות לשרירים שיוצרים את הקמט, למשל שריר המצח או שריר הגלבלה. תוך 3-7 ימים מתחילת ההשפעה, השריר נחלש משמעותית ואינו מתכווץ בעוצמה – כך העור מעליו נשאר חלק גם בהבעות פנים. האפקט מחזיק ~3-4 חודשים בממוצע, עד שסיבי העצב יוצרים חיבורים חדשים וההעברה העצבית חוזרת.

יתרונות: בוטוקס חולל מהפכה בטיפול בקמטי הבעה – הוא מאפשר להשיג מראה מצח חלק ועיניים "פתוחות" ללא ניתוח. זהו ההליך הלא-ניתוחי הנפוץ בעולם הקוסמטיקה הרפואית. הסטטיסטיקה מראה מיליוני טיפולים בכל שנה, עם שיעורי שביעות רצון גבוהים מאוד. יעילותו גבוהה במיוחד לקמטים דינמיים: מחקר משנות ה-90 הוכיח ירידה ניכרת בהופעת הקמטים במנוחה אחרי טיפול, וכיום ידוע שבוטוקס מפחית את עומק הקמט בעד 80% תוך כשבוע. ההליך קצר (10 דקות), ללא זמן החלמה (מלבד אולי סימן דקירה קל). תופעות לוואי סיסטמיות כמעט לא קיימות במינונים הקוסמטיים. במשך ~3-4 חודשים הקמטים כמעט ונעלמים, מה שמקנה מראה צעיר ורענן יותר. בנוסף, הזרקות חוזרות באופן מתמשך עשויות אף למנוע החמרת קמטים – על ידי מניעת כיווץ מתמיד בשנים שבהן הקמט היה מתעמק. מחקרים ארוכי-טווח הראו שאצל מטופלים שקיבלו בוטוקס לאורך 5+ שנים, מצב הקמטים במנוחה היה טוב משמעותית לעומת נקודת ההתחלה, אפילו כשחומר פג (כלומר קמטוטים שהיו בעבר עמוקים נעשו עדינים מאוד גם בין הטיפולים).

חסרונות ותופעות לוואי: החיסרון הברור – השפעה זמנית. יש צורך בהזרקות תחזוקה 2-3 פעמים בשנה כדי לשמר תוצאות. חלק מהאנשים מפתחים נוגדנים לבוטוקס אחרי טיפולים מרובים, מה שעלול להפחית מהאפקט (נדיר במינונים קוסמטיים). תופעות הלוואי המקומיות השכיחות: חבורות קטנות במקום ההזרקה, ולעיתים כאב ראש קל ביממה הראשונה (אצל ~10% מהמטופלים). הסיכון הידוע הוא צניחת עפעף או גבה (פטוזיס) – אם החומר מתפזר לשריר הלא נכון (למשל לשריר שמרים את העפעף), יכול להיגרם שיתוק זמני שלו וצניחת עפעף למשך מספר שבועות. אירוע זה לא מסוכן רפואית אך מטריד אסתטית, והוא הפיך כשהחומר מתפוגג. ניתן למזער סיכון זה על ידי טכניקת הזרקה נכונה (להימנע מקרבה לארובת העין) ושמירה שהמטופל לא ישפשף או ישכב מיד אחרי הזרקה. סיכון אחר, נדיר מאוד, הוא פיזור סיסטמי במינון משמעותי שעלול לגרום חולשת שרירים כללית – אך זה תואר כמעט רק במקרים טיפוליים של הזעת יתר (מינונים גבוהים מאוד).

יש גם שיקול אסתטי: הזרקת יתר או במיקום לא אידאלי עלולה לתת מראה "קפוא" או א-סימטרי לפנים. למשל, הרמת יתר של הגבות ("גבות שטניות") או חיוך לא טבעי. לכן דרוש מיומנות באמנות ההזרקה למראה רך וטבעי.

עדויות ויעילות: יעילות בוטוקס מגובה היטב. בשנת 2002 אושר רשמית ע"י ה-FDA לשימוש קוסמטי על סמך מחקרי שלב III שהראו שיפור מובהק בקמטים הגלבלרים (בין הגבות) לעומת פלצבו. סקירת קוקרן מ-2021 סיכמה: "טיפול בבוטולינום טוקסין מפחית את עומק הקמטים תוך 4 שבועות מהטיפול" , אך ציינה כי קיים סיכון (קטן אך ממשי) לצניחת עפעף. במחקר צרכני גדול, למעלה מ-90% מהמטופלים דירגו את שביעות רצונם כ"גבוהה" לאחר טיפולי בוטוקס באזור המצח והעיניים. מבחינת כימות אפקט: פרסומים מציינים שבטיפולים מוצלחים, עד 80% מהקמט נעלם תוך כשבוע , והיתר נעשה שטוח יותר. השיפור ניכר ביותר בקמטים רוחביים במצח ובקמטי "זועף" בין הגבות. עבור קמטי עיניים ("רגלי עורב"), שיעור גבוה (כ-89% מהמטופלים) חוו שיפור משמעותי במחקר מבוקר על בוטוקס טופיקלי חדש – כלומר, אפילו הכנה ג'לית ניסיונית הראתה שיפור, מה שמדגיש כמה הרעלן עצמו יעיל.

כיום, בוטוקס אף נחקר כטיפול מניעתי לצעירים בשנות ה-20 המאוחרות, לפני הופעת קמטים קבועים. גישה זו, "בייבי-בוטוקס", טוענת שאפשר לדחות בהרבה את הופעת הקמטים על-ידי מינונים קטנים המקנים מניעת תנועתיות מופרזת. עדיין אין מחקרים ארוכי-טווח מספיק, אך יש מומחים שטוענים שזה אפקטיבי.

לסיכום, בוטוקס הוא כלי מרכזי, אולי הכי נפוץ בעולם האנטי-אייג'ינג הקוסמטי, עם פרופיל יעילות גבוה מאוד בקמטי הבעה עליון של הפנים. השימוש בו בטוח בידיים מנוסות, והפך סטנדרט טיפולי עם מיליוני משתמשים. הוא לא מחליף ניתוח כשיש עודפי עור כבדים, אך לעיתים קרובות דוחה את הצורך בו או מפחית אותו.
6. חומרים ביולוגיים מתקדמים: תאי גזע, אקסוזומים וגrowth Factors
רקע: קטגוריה זו כוללת טיפולים המבוססים על מרכיבים ביולוגיים פעילים, לרוב שמקורם בתאי הגוף. מעבר ל-PRP (שכבר סקרנו), נכנסו בשנים האחרונות לשימוש ניסיוני גם תאי גזע עצמוניים וכן אקסוזומים – שהם שלפוחיות ממוזערות שמופרשות מתאים ומכילות חלבונים ומולקולות RNA המשפיעים על תיקון רקמות. הרציונל: תאי גזע בוגרים (למשל הנמצאים ברקמת שומן) מסוגלים להתמיין לתאי עור ופיברובלסטים וכן להפריש פקטורים המעודדים שיקום רקמה. לכן, בהליך שכונה "מתיחת פנים בתאי גזע" או "הזרקת תאי שומן מועשרים", שואבים שומן מהמטופל (בדרך כלל מהבטן), מרכזים את החלק העשיר בתאי גזע מזנכימליים (שנקרא לעיתים SVF – Stromal Vascular Fraction), ומזריקים אותו לפנים. כך מקבלים גם אפקט מילוי מנפח השומן וגם אפקט שיקום מהתאים החיים שמקימים כלי דם ומעודדים יצירת קולגן. יש גם חברות המגדלות במעבדה פיברובלסטים מעור המטופל ולאחר מכן מזריקות אותם – טיפול בשם Laviv שאושר ב-FDA לקמטי צידי אף (אם כי לא הפך נפוץ מאוד).

אקסוזומים: במקום להזריק את התא השלם, גילו שאפשר לבודד את השלפוחיות הזעירות שהתאים מפרישים – למשל מתאי גזע של רקמת שומן או מתאי גזע שמקורם בשליה/דם טבורי – ולהזריקן או למרוח אותן מקומית. האקסוזומים מכילים גורמי גדילה, mRNA מוכן לתרגום, microRNA מווסת, ועוד. הם חודרים בקלות לתאים ביעד ומשנים את דפוסי הפעילות שלהם לכיוון צעיר יותר (למשל מעודדים יצירת קולגן, מפחיתים דלקת). טיפול באקסוזומים נמצא במחקר לטיפול בצלקות אקנה, נשירת שיער ואנטי-אייג'ינג.

בנוסף, ישנם גורמי גדילה רקומביננטיים – תכשירים המכילים חלבונים כמו EGF, FGF, IGF וכדומה, שמופקים בהנדסה גנטית (לרוב מחיידקים) ומורחים אותם על העור אחרי פרוצדורה כמו מיקרונידלינג כדי לשפר החלמה.

יתרונות: לתאי גזע אוטולוגיים – התאמה אישית מירבית, ללא דחייה חיסונית. ייתכן שהם משחזרים באופן הוליסטי את רקמת העור: לא רק ממלאים נפח, אלא משפרים את איכות העור, עובי הדרמיס, זרימת הדם המקומית. ניסוי קליני צנוע אחד הראה ששימוש בתרכיז תאי גזע משומן לפנים שיפר את האלסטיות והעובי הדרמלי של עור הקשישים בהשוואה למילוי רגיל. בנוגע לאקסוזומים – כיוון שהם אינם תאים חיים, הם לא יכולים לגדול בצורה בלתי נשלטת או להפוך לתאים לא רצויים. הם פועלים כמו "תרופות טבעיות" המכילות קוקטייל סיגנלים לריפוי. יתרונם בגודל: קטנים מאוד, חדירים לרקמה ואפילו דרך מחסום האפידרמיס (בחלק מהמחקרים השתמשו בהם במשחות). תיאורטית, הם יכולים לתקן נזקי שמש, להפחית פיגמנטציה (באמצעות העברת microRNA המדכא מלנוגנזה), ועוד. סקירה מדעית מצאה כי מדיה מותנית של תאי גזע (העשירה באקסוזומים) הצליחה להפחית סממני הזדקנות בעור במסגרת מחקרי מעבדה.

חסרונות וסיכונים: תחום תאי הגזע במרפאה מוסדר באופן חלקי בלבד. בארה"ב, ה-FDA אסר למעשה טיפולים בתאי גזע אוטולוגיים למטרות שאינן מוגדרות מחקר, בטענה שהם לא הוכחו ועשויים להיות מסוכנים. אכן, היו מקרים בודדים של סיבוכים – המפורסם שבהם כשבקליניקה בארה"ב הוזרקו תאי גזע סביב עיניים של 3 מטופלות (לטיפול בניוון מקולרי) ואלה, בלא ידיעת הרופא, התמיינו לסחוס גרמי וגרמו לגושים עצם זעירים בעפעפיים. זה מקרי קיצון, אך מזהיר מפני פוטנציאל התאים להתמיין לא בכיוון הרצוי. גם הסיכוי התאורטי לגידולים קיים – תאי גזע מסוגלים להתחלק הרבה. עם זאת, בתאי גזע מזנכימליים בוגרים הסיכון הממאיר מינימלי יחסית בהשוואה לתאי גזע עובריים.

אקסוזומים – כאן האתגר הוא רגולטורי: אין עדיין תקן לאיכותם. אם מופקים מתאים של תורמים זרים, יש לדאוג לסינון ווירוסים. אלו מוצרים ביולוגיים שקשה לשלוט עליהם. ובנוסף, קיים דיון אם הוכחתם מספיקה.

עדויות קליניות: מחקרים קליניים מבוקרים בתחום מצומצמים. סקירת 2020 ב-Frontiers ציינה שבמחקרים קטנים, הזרקת תאי שומן עשירים בתאי גזע לפנים שיפרה משמעותית רמת קולגן, אלסטין ועובי העור, ללא סיבוכים חמורים. תאי הגזע ברובם פעלו שם כ"משדרי אותות" יותר מאשר התמרה לתאים חדשים – כלומר הפרישו גורמי גדילה שסייעו לעור הקיים. באותו הקשר, טיפול בתאי גזע מוזרקים אושר ביפן לטיפול בהזדקנות עור (יפן נוטה לאשר דברים כאלה במהירות גבוהה יותר).

לגבי אקסוזומים: ניסויים פרה-קליניים (בתרביות תאים ועכברים) הראו שאקסוזומים מתאי גזע שומן יכולים להגביר יצירת קולגן, להפחית מלנין ולהאיץ ריפוי פצעים בעור. מספר רופאי עור החלו להשתמש במוצרים מסחריים של אקסוזומים כתוספת – למשל מריחה לאחר לייזר או מיקרונידלינג – ודיווחו אנקדוטלית על החלמה מהירה יותר, אדמומיות פחותה ותוצאות טובות. אולם, חסרים מחקרי RCT פומביים. יש לציין שמשרד הבריאות בישראל טרם מתיר שיווק חופשי של "אקסוזומים קוסמטיים", אך בעולם (בעיקר בארה"ב ובקוריאה) כבר יש כאלה בשימוש ניסיוני.

סיכום: תחום החומרים הביולוגיים המתקדמים הוא מרתק ומבטיח, אך עדיין לא ממוסד דיו. מטופלים מתקדמים או בעלי אמצעים עשויים לפנות לקליניקות חדשניות בחו"ל כדי לקבל "טיפול תאי גזע" או "אקסוזום טרפי". חשוב לוודא במקרה כזה שהמקום מפוקח ולברר את מקורות התאים/אקסוזומים. בכל אופן, ניכר שהטיפולים הביולוגיים הם עתיד האנטי-אייג'ינג: הם שואפים לא רק להסתיר סימני גיל, אלא ממש לרפא ולשקם את הרקמה ברמה התאית והמולקולרית, מה שעשוי לתת שיפור אותנטי יותר וארוך-טווח.
7. טיפולי גלי רדיו (RF) – מיצוק עור ללא ניתוח
רקע ומנגנון: באנרגיית גלי רדיו (Radiofrequency) משתמשים ברפואה זה עשורים (למשל בכירורגיה צריבתית), אולם בתחום האסתטי היא מיושמת לחימום עמוק של העור ללא פגיעה חיצונית. מכשירי RF פולטים זרם חשמלי מתחלף בתדר רדיו דרך אלקטרודות על פני העור, מה שיוצר חום מבוקר בעומק הדרמיס וההיפודרמיס (שכבת השומן). החום העמוק (42-45°C) גורם להתכווצות מיידית קלה של סיבי קולגן (מייצר אפקט מיצוק ראשוני) ובעיקר מפעיל את פיברובלסטי העור לייצר קולגן ואלסטין חדשים לאורך השבועות הבאים. כך מתקבל אפקט של מתיחת עור לא-פולשנית – שיפור רפיון ומתאר הפנים ללא חתכים. יש כמה סוגי RF: מונופולרי (אלקטרודה יחידה ושנית רחוקה, חודר עמוק – למשל מכשיר Thermage), ביפולרי/מולטיפולרי (בין שתי אלקטרודות סמוכות – שטחי יותר), וגם משולב עם מחטים (microneedling RF) המאפשר להחדיר את האנרגיה בנקודות ספציפיות בעומק רצוי.

יתרונות: RF מתאים לכל גווני העור – בשונה מלייזר, גלי רדיו אינם תלויים בפיגמנט מלנין ולכן לא גורמים לכוויות או לשינויי פיגמנטציה בעור כהה. זה יתרון משמעותי לאוכלוסיות שלא יכולות לעבור לייזר. הטיפול כמעט אינו כרוך בכאב (תחושת חום בלבד) ואין זמן החלמה: האזור עשוי להיות ורוד לשעה-שעתיים וזהו. טיפול פנים מלא לוקח ~20-60 דקות. ניתן לטפל לא רק בפנים – גם בצוואר, מחשוף, ידיים ואזורים עם עור מדולל. מחקרים הראו שיפור בצניחת לחיים וקו לסת קל-בינוני, טשטוש "בולדוג" (שקיות קו לסת) וקמטים עדינים. מחקר קליני עם מכשיר RF ביתי (!) הראה שאחרי 12 שבועות של טיפול שבועי, התקבלה ירידה משמעותית בקמטי "רגלי עורב" ושיפור כללית במוצקות העור. אם מכשיר ביתי עשה זאת, מכשירי מרפאה עוצמתיים אף יותר. מחקר אחר ב-46 מטופלים הראה ש-RF ביפולרי שיפר קמטוטים עדינים בצורה ניכרת בעיני מעריכים בלתי תלויים. RF אינו מצריך הרדמה (לעיתים מאלחשים קרם). עבור אנשים שאינם רוצים ניתוח מתיחת פנים, RF מהווה חלופה טובה למקרים קלים.

חסרונות: ה-RF מוגבל ביכולתו – הוא לא מרים עור נפול מאוד או שרירי פנים שצנחו. אפקט ההידוק יחסית מתון ולא ניתן להשוותו לניתוח. מתאים ביותר לגילאי 40-55 עם רפיון התחלתי. גם התוצאות אינן מיידיות – היצירה מחדש של הקולגן אורכת 2-4 חודשים, אז השיפור מגיע בהדרגה. לרוב נדרשת סדרה (3-6 טיפולים בהפרש חודשי) כדי לראות הטבה ניכרת, מה שמייקר ומחייב התמדה. תופעות לוואי אפשריות: כווייה שטחית אם נעשתה טעות (נדיר במכשירים מודרניים עם בקרה), או הופעת בליטות שומן תת-עוריות (נדיר וגם בד"כ הפיך) כתוצאה מחימום יתר. חלק מהמטופלים לא רואים שיפור משמעותי – התגובה אינדיבידואלית, ותלויה גם באיכות העור הבסיסית (למשל מעשנים עם עור פגום עלולים להגיב פחות).

עדויות ויעילות: Cleveland Clinic מציינת שיותר מ-188,000 אמריקאים עברו טיפול הידוק עור לא-ניתוחי ב-2020, מתוכם נתח גדול בטכנולוגיות RF. הם מדגישים שהטיפול "הכי יעיל בבעלי סימני הזדקנות התחלתיים, ולא יעיל בעור מאוד רפוי". מחקר תצפיתי שפורסם בכתב העת Dermatologic Surgery הראה ש-90% מהמטופלים ב-RF היו מרוצים משיפור מתון באזורים כמו קו הלסת והלחיים לאחר 4 טיפולים. במדידות אובייקטיביות, תועד למשל שיפור של כ-22% במוצקות הלחי (נמדד במכשיר אלסטומטריה) אחרי סדרת RF. כמו כן, מחקר כירורגי מצא שטיפול RF חודש לפני ניתוח מתיחת פנים שיפר את איכות הרקמה המנותחת והקנה ריפוי טוב יותר, מה שמציע השפעה חיובית על בריאות העור.

טכנולוגיית Microneedling RF (כגון Morpheus8, Profound) אף הראתה תוצאות מרשימות יותר: מאחר והמחטים מוליכות את האנרגיה ישירות לעומק הדרמיס, ניתן לגרום למיצוק משמעותי כולל שיפור בצלקות אקנה וקמטוטים. מחקר אחד על Microneedling RF דיווח על שיפור של 45% במיצוק הצוואר אצל 80% מהמטופלים (בקבוצה שניהלה ציפיות ריאליות).

לסיכום, טיפולי RF הינם בטוחים, קלים וללא זמן השבתה, ולכן מבוקשים מאוד. הם אינם "מטה הקסמים" למיצוק מאסיבי, אך מהווים חלק חשוב מארסנל האנטי-אייג'ינג, במיוחד למטופלים בגיל העמידה שאינם מעוניינים בהליכים פולשניים ורוצים תחזוקה מתמדת של עורם. השילוב של RF עם שיטות אחרות (למשל RF + שאיבת שומן סנטר, או RF + לייזר פרקציונלי) נבדק במחקרים ומראה סינרגיה מסוימת. עם התקדמות הטכנולוגיה, מכשירי RF הופכים יעילים יותר, וייתכן שבעתיד יוכלו להחליף חלק ניכר מהצורך בהתערבות כירורגית עבור רפיון קל-בינוני.
8. טיפולי אולטרסאונד ממוקד (HIFU / אולתרפיה)
רקע ומנגנון: HIFU – High-Intensity Focused Ultrasound – היא טכנולוגיה המשתמשת בגלי אולטרא-סאונד (בדומה לאלה שבהדמיית על-שמע) אך בעוצמה גבוהה ובמיקוד לנקודה מתחת לפני העור. המכשיר (כגון Ulthera) יוצר "נקודות צריבה מיקרוסקופיות" בשכבות העמוקות (אפילו עד רמת ה-SMAS – מעטפת השריר-שמחברת בפנים) ללא פגיעה בעור החיצוני. הפגיעה המבוקרת גורמת לתגובה דלקתית שמובילה לרמודלינג – ייצור קולגן חדש וכיווץ רקמתי. HIFU מכוון במיוחד להרמת רקמות רפויות: הוא היחיד מבין המכשירים הלא-פולשניים שיכול להגיע לעומק 4.5 מ"מ (רמת ה-SMAS) – אותה שכבה שמנתחים מותחים בניתוח פנים. לכן משווקים אותו כ"מתיחת פנים ללא ניתוח". ה-FDA אישר את השימוש באולטרה-סאונד ממוקד להרמת גבות, קו הלסת והצוואר, וכן לשיפור קמטים בחזה (דקולטה).

יתרונות: HIFU הוא לא-פולשני לחלוטין – אין מחטים, אין חתכים, ולכן אין זיהומים או צלקות. זמן ההחלמה אפסי: ייתכן אודם קל או נפיחות קלה יום-יומיים. רוב האנשים חוזרים לשגרה מיידית. טיפול אחד עשוי להספיק (בניגוד ל-RF שדורש סדרה) – רבים רואים שיפור לאחר מפגש יחיד, המתעצם במשך 2-3 חודשים. על פי מחקר שפורסם ב-2017, לאחר 12 שבועות מטיפול HIFU יחיד, נצפתה עלייה מובהקת באלסטיות עור הלחי והבטן אצל מטופלים. במחקר גדול יותר על 93 אנשים, כ-66% דיווחו על שיפור ניכר במראה הפנים/צוואר תוך 90 יום. זה מעיד על שביעות רצון טובה ברוב המטופלים. HIFU מתאים גם הוא לכל גווני העור (כי אינו מבוסס אור). יתרון נוסף – טיפול HIFU עמוק יכול לטפל בשומן תת-עורי מסוים (למשל מתיחת סנטר כפול) ע"י יצירת נזק תרמי בשומן. למעשה, קיימים מכשירי אולטרא-סאונד לגוף המסייעים הצרת היקפים בירכיים ובבטן באמצעות הרס תאי שומן סלקטיבי.

חסרונות: הטיפול כואב למדי עבור חלק מהמטופלים. בניגוד ל-RF שחש רק חום, HIFU יכול לגרום כאב חד momentarily בנקודת הפוקוס. לרוב נותנים משככי כאב קלים או מאלחשים. חלק מהמטופלים מתקשים לשאת את הטיפול ללא תרופות. חיסרון נוסף – לא מתאים לעור עם רפיון קשה מאוד או הזדקנות מתקדמת (גיל 70+ עם עור מדולדל מאוד). במקרים אלה, כפי שמציין אתר Healthline, HIFU לא יועיל משמעותית וניתוח יידרש. גם אנשים עם נזק שמש כבד מאוד (עור מצומק ודק) או עודפי עור גדולים – לא יגיבו מספיק. תופעות לוואי אפשריות: זמניות לרוב – חבורות קלות, תחושת נימול או עקצוץ בעור שיכולה להימשך מספר שבועות (אם עצב תחושתי קטן מגורה). בספרות תוארו מקרי פגיעה עצבית זמנית – לרוב עצב הפנים, כשהמטפל פגע בטעות במיקום לא נכון – מה שגרם לחולשת שריר קלה בפנים שנמשכה חודש-חודשיים (עד שהעצב התאושש). זה נדיר, ובדרך כלל ניתן למנוע ע"י שימוש במתמר מתאים למיקום (למשל לא להשתמש בעומק 4.5 באזור עצם הלחי שם עובר עצב עדין).

עדויות קליניות: מלבד המחקרים שצוטטו, ניתוח ע"י מומחים מצא ש-HIFU בהחלט גורם לשיפור מדיד. למשל, במחקר שבו הוערכו תמונות לפני-אחרי ע"י דרמטולוגים, 80% מהמטופלים הראו הרמה של כ-2-3 מ"מ בגבות אחרי טיפול יחיד – תוצאה המקבילה להרמת גבות כירורגית קלה. מחקר אחר הראה ש-94% מהמטופלים הראו שיפור כלשהו לפי הערכת רופאים 3 חודשים לאחר HIFU. אמנם חלק מהשיפורים היו קלים, אך כמעט כולם הראו משהו. בהשוואת HIFU ל-Facelift: כמובן, ניתוח משיג הרמה דרמטית יותר וארוכת טווח (10+ שנים), בעוד HIFU יותר עדין ולטווח קצר (ייתכן שצריך לחזור כעבור שנה-שנתיים). אך היתרון הוא הבטיחות: בסקירות, שיעור הסיבוכים הרציניים ב-HIFU היה <0.5%. ה-ASAPS (האגודה האמריקאית לכירורגיה אסתטית) דיווחה שטיפולי HIFU ופילינגים כימיים היו בין ההליכים הלא-ניתוחיים עם הצמיחה הגבוהה ביותר בפופולריות בין 2012 ל-2017 (גידול ~65%) , מה שמראה על אימוצם הרחב.

סיכום: HIFU/Ultherapy הוא טיפול אנטי-אייג'ינג לא פולשני משמעותי, שמאפשר "לחטב" את הפנים והצוואר ללא ניתוח, עם ראיות מוצקות ליעילות מתונה. הוא מצטיין במיוחד בהידוק קו לסת, עידוד קו צוואר מתוח, וטיפול ב"צוואר הודו" עדין. יש לקחת בחשבון שייתכן צורך במשככי כאב ובסבלנות עד הופעת מלוא התוצאה. טיפולי HIFU משולבים לעיתים עם טיפולים משלימים – למשל, יש רופאים שעושים HIFU ולאחריו הוספת מילוי בחומצה היאלורונית באזורים שדורשים נפח, כדי לקבל אפקט מקיף (חיזוק מבנה + מיצוק עור).
9. פילינג כימי (קילוף עור באמצעות חומצות)
רקע ומנגנון: פילינג כימי הוא אחד הטיפולים הוותיקים להצערת העור, עוד משנות ה-60. הרעיון: מריחה של תמיסה חומצית חזקה על העור שגורמת לקילוף מבוקר של שכבות האפידרמיס ולעיתים גם הדרמיס הפפילרי, ולאחר מכן העור מתחדש ברקמה חדשה חלקה יותר. עומק הפילינג נקבע לפי סוג הריאגנט והריכוז. פילינג שטחי – לרוב באמצעות חומצות אלפא ובטא הידרוקסי (כמו חומצה גליקולית 30-50%, חומצה סליצילית 20-30%, או תמיסת ג'סנר שמכילה שילוב חומצות), מקלף רק את האפידרמיס העליון. מיועד לרענון כללי, טיפול בכתמים קלים וקמטוטים עדינים. פילינג בדרגה בינונית – למשל חומצה טריכלורואצטית (TCA) בריכוז ~20-35%, מגיע לדרמיס פפילרי ויכול לטפל בקמטים בינוניים וכתמי פיגמנט משמעותיים. פילינג עמוק – למשל תמיסת פנול או TCA 50%, מגיע לדרמיס הרטיקולרי, ויכול לשפר קמטים עמוקים מאוד וצלקות, אך מלווה בהחלמה ממושכת וסיכון גבוה יותר.

הכימיקל למעשה "ממיס" את הדבק הבין-תאי בין תאי העור המתים, ובמקרה של פילינג עמוק אף גורם לקרישה חלבונית מבוקרת בעומק הדרמיס (תהליך הקרוי Frosting – הלבנה של העור במהלך הפרוצדורה מצביע על כך). בימים שלאחר הפילינג, השכבה העליונה מתקלפת ונושרת, ובהמשך פיברובלסטים בדרמיס מייצרים קולגן חדש – בדומה למנגנון ההחלמה בלייזר אבלטיבי, אך ללא שימוש במכשיר.

יתרונות: פילינג, במיוחד בדרגה בינונית-עמוקה, יכול לחולל שיפור משמעותי במרקם העור, גוון אחיד והקטנת קמטים. לדוגמה, פילינג פנול קלאסי מסוגל להסיר שנים רבות ממראה הפנים: הוא מחליק אפילו קמטים עמוקים שמסביב לפה ועיניים, ומשפר מאוד נזקי שמש חמורים (כתמי גיל, קרטוזות). ללא תלות בציוד יקר – הטיפול מבוסס תמיסה וידע רפואי, ולכן עלותו פחותה מלייזר. ניתן לבצע אזורית (למשל רק מסביב לפה) או לכל הפנים. מחקר השוואתי מצא כי 4 טיפולים של פילינג ליפוהידרוקסי (LHA) שטחי הניבו שיפור דומה ל-6 טיפולי פילינג חומצה גליקולית רגילה, עם תופעות לוואי מינימליות. המחקר הדגים הפחתה משמעותית בקמטוטים וכתמי פיגמנטציה לאחר סדרת הפילינג, ללא תופעות לוואי קשות. פירוש הדבר שגם פילינגים "רכים" יותר (במקרה זה LHA) עובדים – רק צריך לעיתים יותר מפגשים.

פילינג כימי מתאים במיוחד לטיפול בפיגמנטציה מפושטת (מלזמה, כתמי שמש) – לעיתים אף יותר מלייזר, כי בלייזר יש סיכון לפיגמנטציה חוזרת. שילובים מודרניים (כמו פילינג TCA עם חומצת חלב, או TCA עם מי חמצן = PRX-T33) מאפשרים שיפור ללא קילוף ניכר גלוי, מה שמוכר כפילינג "ביו-רוויו".

חסרונות וסיכונים: כמו בכל קילוף, יש זמן החלמה. בפילינג שטחי – מספר ימים של קילוף יבש קל ואדמומיות. בפילינג בינוני – 5-7 ימי החלמה עם אדמומיות ניכרת, נפיחות וקילוף משמעותי (העור חום/אפור ומתקלף ביריעות). בפילינג עמוק – 1-2 שבועות החלמה אינטנסיבית, כולל חבישות פעמים רבות. סיכונים: זיהום (אם לא נשמר סטריליות בשלב ההתקלפות; פילינג עמוק מצריך השגחה ואנטיביוטיקה/אנטיוירל מניעתית). שינויי פיגמנט – במיוחד לאחר TCA בינוני בעור כהה, שכיח לראות היפר-פיגמנטציה פוסט-דלקתית תוך שבועות (לרוב הפיכה תוך חודשים עם הבהרה, אך מחייבת הגנה קפדנית משמש). לעיתים, במיוחד בפילינג עמוק, עלולה להיגרם היפו-פיגמנטציה קבועה (עור בהיר מהרגיל) – תופעה המגבילה את שימוש הפנול רק לעורי Fitzpatrick I-II (בהירים). צלקות: אם הפילינג חרג בעומקו (למשל TCA 35% שהגיע עמוק מדי עקב אפליקציה לא אחידה), יכולה להיווצר צלקת. שכיחות זה נמוכה אצל רופאים מנוסים. ישנו גם אספקט של נוחות – לא כל אחד מוכן לעבור את תקופת ה"וסר פנים" עם קילוף, מה שמוריד מעט את הפופולריות בעידן שבו לייזר פרקציונלי נותן חלופה עם החלמה קצרה יותר.

עדויות ויעילות: פילינג כימי הוא אחד ההליכים הנחקרים ביותר (ותיק). מאמר סקירה עדכני ב-JAMA דרמטולוגיה ציין כי "פילינג בדרגות שונות הוכיח יעילות בהפחתת קמטוטים, שיפור מרקם וגוון" וכי בתכנון נכון התוצאות עקביות. מחקר השוואתי בין פילינג TCA 20% לפילינג לייזר ארביום: נמצא ששניהם הפחיתו קמטוטי עישון סביב הפה באופן דומה, כש-TCA זול משמעותית, אך הלייזר עם מעט פחות אודם ממושך. כלומר, התוצאות לעיתים בלתי נבדלות בין פילינג בינוני ללייזר שטחי – מה שמראה כמה כימי יכול להיות יעיל. גם בתחום האקנה, פילינג בינוני כמו ג'סנר+TCA הראה שיפור ניכר בצלקות שטחיות, כמעט כמו לייזר לא אבלטיבי.

חשוב לציין שהתאמת סוג הפילינג למטופל קריטית: רופא מיומן יידע לבחור חומצה וריכוז בהתאם לסוג העור, עוביו, ובעיית המטרה. למשל, למלזמה – פילינג שטחי סדרתי גליקולי או סליצילתי בטוח יותר לעור כהה; לקמטי שפה עמוקים – אולי דווקא פנול נקודתי. זה מאפשר גמישות רבה.

לסיכום, פילינג כימי נשאר כלי משמעותי בארסנל האנטי-אייג'ינג, במיוחד לטיפול גלובלי בכל הפנים לשיפור המרקם והזוהר. עם הופעת טכנולוגיות חדשות, מעט ירדה קרנו, אך הוא עדיין בשימוש נרחב. רבים משלבים: למשל פילינג קל בין סשנים של לייזר, או פילינג בינוני שנה אחרי ניתוח פנים לרענון המרקם. בעלויות נמוכות יותר, הוא אטרקטיבי גם מבחינה כלכלית.
10. מיקרודרמברזיה (Microdermabrasion)
רקע ומנגנון: מיקרודרמברזיה היא שיטת שיוף מכני שטחי של העור. בניגוד לדרמברזיה כירורגית (שהיא שיוף עמוק מאוד בהרדמה כללית), המיקרודרמברזיה עדינה, נעשית במרפאה או בספא רפואי ללא הרדמה. יש שתי שיטות עיקריות: האחת באמצעות התזת גבישי אלומיניום-תחמוצתי זעירים על העור ושאיבתם (כמו "התזת חול" עדינה) והשנייה באמצעות ידית עם קצה יהלום מחוספס המשפשף את העור יחד עם ואקום ששואב את התאים המתים. שתי השיטות מסירות את שכבת התאים הקרנית העליונה (stratum corneum) ועוד כמה שכבות אפידרמיס. הדבר גורם לגירוי התחדשות תאים, חושף עור רענן יותר ומשפר חדירת תכשירים. בניגוד לפילינג או לייזר, כאן אין כימיה או חום אלא פעולה פיזית נטו.

יתרונות: המיקרודרמברזיה בטוחה מאוד – מתאימה למעשה לכל סוגי העור, עם סיכון זעיר לתופעות לוואי. הטיפול אינו כואב (רק תחושת "ליטוש" או שאיבה עדינה) , ואורך כ-30 דקות. אין זמן החלמה – העור אולי מעט ורוד למספר שעות, אך אפשר להתאפר כבר למחרת. עקב הסרת השכבה העליונה, העור מיד מרגיש חלק ורך יותר. בשימוש סדרתי (למשל פעם בחודש), מצטברים שיפורים: נקבוביות מצטמצמות, כתמים עדינים מתבהרים, קמטוטים עדינים מיטשטשים. מנגנון נוסף – עיבוי קולגן: מחקרים הראו שמיקרודרמברזיה מגרה תגובת ריפוי מבוקרת, הגורמת לאורך זמן לעיבוי קל של שכבת הדרמיס עם סיבי קולגן חדשים. Cleveland Clinic מציינת שמיקרודרמברזיה "מעבה את הקולגן, חלבון השומר על עור מוצק" , ובכך תורמת לחיזוק העור.

הטיפול יעיל במיוחד לשיפור מרקם וגוון כללי: הוא מטפל בבליטות עור קטנות, טקסטורה מחוספסת, כתמי שמש קלים ונמשים, וסימני אקנה שטחיים. בניגוד לקילוף כימי – במיקרודרמברזיה אין סיכון לכווייה או פיגמנטציה כי לא משתמשים בחומר כימי. הוא גם ההליך הלא-פולשני החמישי הנפוץ בעולם (לפי ה-ASAPS), מה שמדגיש עד כמה אנשים אוהבים אותו כחלק משגרת תחזוקת עור.

חסרונות: מאחר והוא שטחי מאוד, מיקרודרמברזיה לא יתקן קמטים בינוניים-עמוקים או צניחה. השפעתו מתונה וזמנית יחסית – לרוב יש צורך בסדרת 4-6 טיפולים בהפרשי שבוע-שבועיים כדי לראות הבדל משמעותי, ואז טיפולי תחזוקה חודשיים. אם מפסיקים, העור חוזר למצבו הרגיל (לאורך שנים כמובן ממשיכים להזדקן). בנוסף, התוצאות אינן דרמטיות אלא הדרגתיות – הוא לא כמו פילינג עמוק שנותן "ואו" אלא יותר שיפור עדין.

תופעות לוואי: קלות מאוד. אולי אדמומיות, יובש או קילוף עדין בכמה ימים הראשונים. העור נעשה רגיש יותר לשמש באופן זמני, לכן מומלץ קרם הגנה. סיכון של ממש לצלקת או זיהום כמעט לא קיים אם נעשה נכון. כמובן, צריך להימנע מטיפול בנגעים חשודים או דלקת פעילה – לא מבצעים בזמן אקנה דלקתי קשה למשל.

עדויות: התוצאות מדווחות בעיקר אנקדוטלית, כי קשה למדוד שינויים עדינים במרקם. אולם, מחקר בהדמיית עור הראה עלייה בעובי קולגן בדרמיס לאחר 6 טיפולים שבועיים. מחקרים אחרים ציינו שיפור של 30-50% בהיפרפיגמנטציה (כתמי שמש) עם סדרת טיפולים. סקר מטופלים ציין ש-90% הרגישו שעורם חלק ונעים יותר כבר לאחר טיפול אחד (נתון סובייקטיבי אך עקבי עם חוויות). שילוב מיקרודרמברזיה עם טיפולים נוספים תועד כמוצלח: למשל, מחקר הראה שמריחת נוגדי-חמצון (ויטמין C, E) מייד לאחר מיקרודרמברזיה העלתה מאוד את ספיגתם ושיפרה תוצאות לטווח ארוך. לכן רופאים לעיתים משלבים זאת כחלק "שלב ראשון" בטיפול – מסירים שכבה, ואז שמים חומר פעיל או עושים לייזר קל.

קריטי לציין – בניגוד אולי לתפיסה מוטעית, מיקרודרמברזיה לא עוצרת את ההזדקנות. כפי שמנסחת זאת קליבלנד קליניק: "זה משפר את מראה העור, אבל לא עוצר את ההזדקנות הטבעית של התאים". לכן צריך להמשיך בתחזוקה. ובכל זאת, כחלק משגרת אנטי-אייג'ינג (כמו ניקוי תקופתי יסודי של העור), טיפול זה פופולרי מאוד ואף נכלל לרוב בספא רפואיים.
11. מיקרונידלינג (Microneedling – טיפול "דרמה-פן")
רקע ומנגנון: מיקרונידלינג, הידוע גם כ-CIT (Collagen Induction Therapy), הוא טיפול בו יוצרים נקבים זעירים מרובים בעור באמצעות מחטים דקיקות. בעבר נעשה עם "דרמה-רולר" ידני, וכיום לרוב עם מכשיר חשמלי דמוי עט (דרמהפן) עם ראש של עשרות מחטים זעירות. המחטים (בקוטר ~0.25-2 מ"מ) חודרות לעומק מבוקר באפידרמיס ודרמיס, ויוצרות "פציעות מיקרוסקופיות". פציעות אלו מפעילות מיד את מנגנון הריפוי: שחרור גורמי גדילה, נדידת פיברובלסטים, יצירת קולגן חדש וארגון מחדש של סיבי האלסטין. האפידרמיס גם מתחדש במהירות סביב הדקירות. באופן מעניין, למרות הפציעות הזעירות, האפידרמיס נסגר תוך שעות ללא סימנים נראים, אך הדרמיס מתעבה לאורך שבועות. זה משפר קמטוטים, צלקות אקנה טפיליות ונקבוביות. יתרה מזאת, המיקרונידלינג יוצר ערוצי מיקרו המאפשרים חדירת חומרים – זו הסיבה שמשלבים אותו עם סרומים מועשרים (חומצה היאלורונית, ויטמין C, PRP וכו').

יתרונות: הטיפול מינימלית פולשני ואינו הורס את שכבת העור החיצונית לחלוטין (בניגוד ללייזר אבלטיבי). לכן, זמני ההחלמה קצרים: אודם ותחושת צריבה קלילה 24-48 שעות, ולעיתים קילוף עדין מאוד. סיכון להיפרפיגמנטציה קטן מאוד יחסית, כי אין חום או דלקת חזקה (לכן מתאים גם לעור כהה). מיקרונידלינג מטפל במגוון בעיות: משפר קמטוטים עדינים, מרקם נקבובי, צלקות אקנה (בטיפולים עמוקים יותר 2-3 מ"מ), סימני מתיחה, ואף נשירת שיער בקרקפת (שם הוא משמש להגברת זרימת דם וחדירת תמיסות). זהו טיפול בטוח – המחטים סטריליות וחד-פעמיות, והפרוצדורה לרוב ללא הרדמה או עם אלחוש קרם בלבד. יתרון חשוב: ניתן בכל איזור גוף (פנים, צוואר, ידיים וכו'), וגם סביב עיניים שם לייזר מסוכן. העלות נמוכה יחסית (אין חומר יקר מלבד ערכת המחטים).

חסרונות: כדי לראות תוצאות ברורות, לרוב יש צורך במספר טיפולים (3-6) בהפרש של 4-6 שבועות. התוצאה אינה מיידית – לוקח 2-3 חודשים לקולגן להבשיל, כך שהשיפור יופיע בהדרגה. תופעות לוואי אפשריות: שטפי דם זעירים, במיוחד סביב עיניים (מהדקירות), זיהום אם הציוד לא סטרילי או במקרה של פוסט-טיפול לא נקי. כמו כן, יש סיכון מזערי לצלקות אם משתמשים במחטים ארוכות מדי או לוחצים חזק מדי (לכן מטפלים מיומנים משתמשים נכון). עוד מגבלה: מיקרונידלינג מטפל בעיקר במרקם ולא מאוד מרימים עור נפול או ממיסים שומן – לא מתאים לרפיון כבד.

עדויות ויעילות: מחקרים רבים מאשרים את ההשפעה. מחקר אולטרסאונד-עורי הדגים הגברת עובי דרמיס בכ-9% 3 חודשים אחרי 3 טיפולי מיקרונידלינג (1.5 מ"מ) – דהיינו עור עבה יותר ומשוקם. מחקר אחר מצא שיפור של 50% בצלקות אקנה לפי הערכת רופאים אחרי 4 טיפולים, תוצאה המתחרה בלייזרים. סקירה מ-2018 כינתה את המיקרונידלינג "Procedure with expanding horizons", כי מעבר לאקנה וקמטים הוא משולב עכשיו בהחדרת תרופות (מיקרונידלינג + ויטמין C לפיגמנטציה, +PRP להזדקנות וכו').

Cleveland Clinic מדגישה שהיתרון של מיקרונידלינג הוא שאין בו סיכון לפיגמנטציה כמו בטיפולים בחום, מה שהופך אותו אידיאלי לעור כהה. הם גם מציינים את רשימת הסיכונים המינימלית: חבורות, צילוק, זיהום – בשכיחות נמוכה מאוד. לפי הניסיון שלהם, רוב האנשים צריכים 3-6 טיפולים ונדרשת תחזוקה שנית (אולי פעם בשנה).

כחיזוק יעילות, מחקר השוואתי קטן מצא שמיקרונידלינג לעור הצוואר (שקשה לטפל בו בלייזר אגרסיבי מחשש צלקות) הביא לשיפור נאה בקמטים וקו לסת, בעוד קבוצת ביקורת לא הראתה שינוי. כך הוא פתח אפשרות לטפל בצוואר, שהיה "איזור בעייתי". גם לטיפול בעיגולים כהים מתחת לעיניים – יש דיווחים על הצלחה חלקית עם מיקרונידלינג עדין שמעודד עיבוי העור שם.

לסיכום, מיקרונידלינג הוא טיפול אנטי-אייג'ינג רב-גוני, יעיל ובטוח, במיוחד כשרוצים לשפר מרקם ואיכות עור כוללת. הוא לא תחליף ללייזר במקרי קמטים עמוקים מאוד, אך לעיתים קרובות משולב יחד – למשל חודש אחרי לייזר כדי לעודד עוד קולגן. בנוסף, עלותו הנמוכה יחסית מאפשרת לצעירים יותר לשלב אותו בשגרת טיפוח רפואית.
12. מזותרפיה (הזרקות מזו-קטנות של קוקטיילים לעור)
רקע ומנגנון: מזותרפיה היא שיטת טיפול צרפתית במקור (ד"ר מישל פיסטור, 1952), המבוססת על הזרקה שטחית (לדרמיס) של כמויות זעירות של חומרים שונים במרווחים צפופים. החומרים יכולים לכלול ויטמינים (A, C, E, B5 וכו'), מינרלים, חומצות אמינו, חומצה היאלורונית לא מוצלבת (דלילה), נוגדי חמצון, ותמציות צמחיות. הרציונל: לספק לעור "מזון" ומרכיבים בוני עור ישירות לאזור המטרה, בריכוז גבוה, כדי לשפר את חילוף החומרים וחיוניות העור. בהיבט הפיזי, עצם הדקירות המרובות (כמו מיקרונידלינג) גורם גירוי יצירת קולגן. מזותרפיה משמשת באסתטיקה לפנים צוואר וגב כפות ידיים להשגת מראה זוהר, הידרציה, וטשטוש הזדקנות התחלתית. לעיתים קוראים לזה "ביורוויוויטליזציה". הטיפול נעשה במחט עדינה מאוד (30G) בהזרקות כל 1-2 ס"מ, לעומק 4-6 מ"מ. סדרה טיפוסית היא 4-6 טיפולים בהפרש 1-2 שבועות.

יתרונות: מזותרפיה היא גישה מודולרית – ניתן להתאים את הקוקטייל לצרכי המטופל. למשל, להוסיף חומרים מבהירים נגד פיגמנטציה, או יותר HA ללחות לעור יבש. ההזרקות שטחיות מאוד, ולכן הסיכון לסיבוכים עמוקים (כמו פגיעה בכלי דם) אפסי. כמו כן, הכמויות כה זעירות, שהסיכון לתגובה מערכתית אפסי. לאחר הטיפול יש מראה של "נקודות גלד קטנות" או סימנים זעירים בלבד שנעלמים תוך יום בערך, כך שההשבתה מינימלית. מטופלים מדווחים לעיתים קרובות על "Glow" – זוהר, ועור שנראה בריא ורענן יותר כשבוע-שבועיים אחרי סדרת מזותרפיה. יש החשים בשיפור במרקם ועדינות הקמטים (בעיקר קמטוטי יובש). מחקר אחד הציע שיתרונות המזותרפיה מגיעים בעיקר מהחדרת HA וגורמי הלחות שהיא נושאת – מה שמגביר לחות עורית, וכן מפעולה עדינה של המרכיבים על הפיברובלסטים.

חסרונות: עדויות מדעיות חלשות. מזותרפיה סובלת ממוניטין "לא מוכח" במידה רבה. למשל, מחקר מבוקר ב-2012 לא מצא שום הבדל היסטולוגי או קליני בעור סביב העיניים של 6 נסייניות לאחר 6 טיפולי מזותרפיה בשלושה חודשים. לא נצפתה עלייה בקולגן או באלסטין, ולא שיפור ניכר בקמטים. מצד שני, מחקר אחר ב-2013 עם 50 משתתפים שקיבלו 4 טיפולי מזותרפיה עם פורמולות שונות, דיווח דווקא על שיפור משמעותי במוצקות, במרקם ובהארת העור לפי צילומים והערכת רופאים, ואף עלייה בקולגן 1 ומדדים אנטי-דלקתיים בביופסיות. הפער בתוצאות מעיד שקשה למדוד ושפרוטוקולים שונים מניבים תוצאות שונות. חיסרון נוסף – התוצאות עדינות וקצרות טווח; לרוב ממליצים סדרת טיפולים ואז תחזוקה כל 3-6 חודשים כדי לשמר את המראה המשופר. אחרת, העור חוזר למצב בסיס די מהר. קהל מטופלים מסוים לא יראה בכלל שינוי ויתאכזב, כי ציפה ליותר.

סיכונים: הופעת שטפי דם (הזרקות מרובות, בהכרח קורה שורידון קטן נפגע – אך זה חולף תוך ימים). לעיתים תגובות אלרגיות קלות לאחד המרכיבים (אדמומית, גירוד) – נדיר כי החומרים לרוב דומים למה שכבר בעור. יש גם סיכון זיהום אם היגיינה לקויה, אך עם מחטים חד"פ וסטריליות הוא זניח.

עדויות: כפי שנרמז, הראיות מעורבות. מאמר סקירה מ-2018 ציין שיש "ראיות לכך שמזותרפיה משפרת מרקם, לחות וייצור קולגן" אך הדגיש שרוב הראיות הן סובייקטיביות או מחקרים קטנים ללא ביקורת טובה. לעומת זאת, סקירה משנת 2012 פסקה: "המחקר הנוכחי אינו תומך בכך שמזותרפיה מביאה לשינויים היסטולוגיים מובהקים או לשיפור קליני משמעותי". כלומר, הקהילה המדעית חלוקה. סביר להניח שהאמת באמצע: חלק מהמרכיבים (כמו HA) בהחלט משפרים לחות וקמטים עדינים , וחלק אולי פחות מועילים (ויטמינים? ייתכן שנספגים במידה מועטה). יש גם את אפקט הדיקור עצמו התורם מעט. מצד שני, בהחלט לא נצפה ממזותרפיה להעלים קמטים עמוקים או לעצב לסת – הוא פשוט לא שם.

סיכום: מזותרפיה הוא כלי משלים בארסנל האנטי-אייג'ינג. הוא פופולרי מאוד באירופה ובאמריקה הלטינית, קצת פחות בארה"ב. לעיתים מציעים אותו כחלק מ"חבילת טיפוח" – למשל יחד עם מיקרונידלינג (ששניהם יחד באמת דומים, רק שהמזותרפיה מחדירה חומר). עבור מטופלים צעירים (30-40) שרוצים למנוע ולתחזק – זה פתרון נחמד עם סיכון אפסי. עבור עור מבוגר מאוד – כנראה אפקט לא מספק. שורה תחתונה: בטיפול הנכון למטופל הנכון, מזותרפיה יכולה להוסיף לחות וזוהר לעור, אך אין לצפות ממנה לנס.
13. הרמת חוטים (Thread Lift)
רקע ומנגנון: הרמת פנים בחוטים היא שיטה מונחת-מחט להרמת רקמות רפויות בפנים באמצעות חוטים נספגים המוחדרים מתחת לעור. החוטים (לרוב עשויים PLLA או PDO – חומרים נספגים שמשמשים גם בתפרים כירורגיים) מצוידים בבליטות או קונוסים ("Barbed threads") שנתפסים ברקמה מבפנים. הרופא משחיל את החוט בעזרת מחט קהה (קנולה) בשכבת השומן התת-עורי, ותוך כדי שליפה מחוץ לעור, הבליטות נמתחות ותופסות את הרקמה, מותחות ומקבעות אותה במיקום חדש מעט מורם. למשל, חוטים באזור הלחי יכולים להרים את אזור קו הלסת והלחיים כלפי מעלה. מעבר לאפקט ההרמה המכאני המיידי, נוצר במשך חודשים גם אפקט ביולוגי: תגובת הגוף לחוט (כעין "גוף זר") היא ליצור סביבו קולגן חדש, כך שאחרי שהחוט נספג (תוך ~6-12 חודשים) נשארת מעין "רצועת קולגן" טבעית שממשיכה להחזיק את הרקמה מורמת קלות. תוצאה סופית מחזיקה בממוצע 1.5-3 שנים (פחות מניתוח אך ללא צלקות משמעותיות).

יתרונות: ההליך נעשה בהרדמה מקומית בלבד, בזמן של ~30-60 דקות במרפאה. אין חתכים – רק נקבי כניסה זעירים. ההחלמה מהירה: לרוב קצת נפיחות וכאבים נקודתיים 2-3 ימים, שטפי דם קלים ייתכנו. התוצאה מיידית – רואים הרמה קטנה ברגע שמסיימים, אם כי חלק מהאפקט יורד מעט אחרי שבוע כשהרקמה מתרופפת מעט סביב החוטים. ההרמה עדינה אך מורגשת – מתאים בעיקר למי שיש צניחה בינונית ואינו רוצה/כשיר לניתוח מלא. יתרון גדול: אם לא מרוצים, אפשר להוציא את החוטים (בתוך כמה שבועות מהטיפול) או לחכות שייספגו – זה לא שינוי קבוע בלתי הפיך. הסיכון לסיבוכים רציניים קטן בהרבה מניתוח – אין הרדמה כללית, אין דימום כירורגי גדול, וכו'. מחקר משנת 2019 שסקר 160 מטופלי חוטים מצא שהפרוצדורה בטוחה ויעילה עם סיבוכים מינוריים בלבד, בעיקר זמניים.

חסרונות: התוצאה הרבה פחות דרמטית ועמידה לעומת מתיחת פנים ניתוחית. מי שזקוק לשינוי משמעותי, עלול להתאכזב. מרימי חוטים מודים שזו "הרמה קלה" בלבד – בערך 1-1.5 ס"מ של הגבהה. בעור עם כבדות רבה, האפקט עשוי להיות כמעט בלתי נראה. גם משך האפקט מוגבל – לרוב כעבור שנה וחצי ההידוק העיקרי חולף, אם כי הקולגן החדש אולי מותיר שיפור מסוים לעומת נקודת ההתחלה. הסיבוכים האפשריים: אי-סימטריה או אי סדירות – לעיתים אפשר לחוש או לראות את החוט מתחת לעור כפס זעיר או בליטה, במיוחד אם העור דק מאוד. זה בדרך כלל מסתדר תוך חודשיים כשהחוט מתרכך. זיהום לאורך מסלול החוט – נדיר, אבל עלול לקרות (מטופל באנטיביוטיקה ולעיתים צריך להוציא את החוט המודלק). פגיעה עצבית – אם החוט הוחדר במישור לא נכון (למשל עמוק מדי באזור לא נכון), יכול לגרום ללחץ על עצב ולחולשה זמנית; אולם זה נדיר מאד כי השחלה שטחית יחסית. ברמת חוויה – תיתכן אי-נוחות, תחושת מתיחה מוזרה בפנים למשך שבועות ראשונים (מרגישים את משיכת החוט בעת צחוק או פתיחת פה רחבה). חלק מהמטופלים מתלוננים על כך אבל לרוב מתרגלים תוך זמן קצר.

עדויות ויעילות: בעבר (שנות 2000) חוטים קבועים (מחומרים לא-נספגים) הוכחו ככישלון – הרבה סיבוכים וכמעט ללא תועלת לאורך זמן. עם הופעת החוטים הנספגים, חלה תחייה של השיטה. מחקר סקירה מ-2020 מצא שרוב העבודות ברמה בינונית (Level III-IV evidence) מדווחות על שביעות רצון גבוהה, סיכון נמוך וסיבוכים מועטים, אולם הדגיש שהוכחות ארוכות טווח איכותיות חסרות. הוא מסכם: "הרמת חוטים בטוחה ויעילה, עם שיפורים הנמשכים חודשים עד שנים – תלוי בטכניקה ובבחירת המטופל".

בסקר קליניקות, מטופלים רבים מדרגים שביעות רצון טובה, במיוחד אלו בגיל 35-55 עם נפילה קלה. מדד חשוב: ה-Longevity (משך אפקט). עבודה אחת הראתה שאצל ~50% מהמטופלים האפקט נמשך כשנה, ואצל 25% עד שנתיים, והיתר דיווחו על איבוד אפקט מוקדם יותר. זה מצביע על שונות רבה – כנראה תלוי בגיל, איכות עור, וכמה חוטים הונחו.

גורם נוסף: החוטים עצמם התפתחו – כיום משתמשים יותר ב-PLLA/PLGA (כמו Silhouette Soft) עם קונוסים, שטוענים שנותנים אפקט ממושך (עד 2-3 שנים). זה לעומת PDO מסורתי שמחזיק פחות (שנה). אין עדיין מספיק head-to-head trials.

סיכום: הרמת חוטים היא פתרון ביניים בין קוסמטיקה לניתוח. היא ממלאת נישה לאנשים בשנות ה-40-50 המוקדמות, עם צניחה התחלתית או לחידוש קטן אחרי מתיחת פנים קודמת. בשילוב עם בוטוקס ומילויים ("מתיחת פנים נוזלית פלוס"), מתקבל שיפור כולל ניכר בלי לחתוך. ההצלחה מאוד תלויה במיומנות המטפל ובחירת המקרה. מטופלים מתאימים ומציאותיים לרוב מרוצים, בעוד שמי שציפה להחליף ניתוח מלא – יתאכזב.
14. טיפולי תאי גזע (הזרקות שומן עשיר בתאי גזע)
(כבר סקרנו במסגרת חומרים ביולוגיים מתקדמים בסעיף 6, ולכן נביא כאן רק תקציר ונקודות נוספות).

תקציר: טיפול בתאי גזע אוטולוגיים לפנים כולל שאיבת שומן, ריכוז מקטע התאי (SVF) והזרקתו לאזורים הדרושים. השומן עצמו נותן מילוי, ותאי הגזע שבתוכו מפרישים גורמי גדילה ואולי גם מתמיינים לתאי עור. מחקרים קטנים דיווחו על שיפור גמישות ומרקם בעור מבוגר בעקבות הזרקות כאלה. היתרון – משיגים "שנייים במחיר אחד": גם נפח (בדומה לחומצה היאלורונית) וגם איכות עור. הסיבוכים מועטים – לרוב אלו של שאיבת שומן (החלמה של שבוע מהשאיבה). החסרונות – פרוצדורה ארוכה ויקרה (חדר ניתוח קטן, הרדמה מקומית לשאיבה), לא תמיד כל התאים שורדים, ותוצאות נפח לא צפויות כמו עם פילר מדוד. כמו כן, רגולציה מגבילה שימוש ב-SVF ישירות (בארה"ב ה-FDA מחייב זאת כניסוי קליני).

נקודה נוספת: יש מי שמשלבים ניתוחי פנים עם הזרקת שומן (Fat Grafting) – חלק מהשומן עשיר בתאי גזע. מחקרים הראו שהתוצאות בניתוח משופרות עם שומן, כנראה הודות להשפעת התאים על הריפוי.

סיכונים ייחודיים: תואר מקרה של גידול רקמת עצם (אוסיפיקציה) בעפעפיים אחרי הזרקת תאי גזע עם חומר מילוי עשיר בסידן – אירוע נדיר הממחיש שתאי גזע יכולים גם ללכת לכיוונים לא רצויים אם התנאים מאפשרים.

מסקנה: טיפולי תאי גזע לפנים עדיין בגדר "טרום-אישור" אך נעשים בפועל במסגרת טיפולי שומן. הם מבטיחים שיפור איכות יחד עם מילוי, וייתכן שבעתיד עם יותר שליטה, יהפכו נפוצים יותר כחלופה למילוי סינטטי.
15. טיפול אקסוזומים (שלפוחיות תאים מרוכזות)
(כוסה לעיל בסעיף 6 "חומרים ביולוגיים מתקדמים". להלן תקציר קצר לדגש.)

תקציר: אקסוזומים הם חלקיקים זעירים (30-150 ננומטר) שמקורם בתאי גזע או תאים אחרים, המכילים microRNA, mRNA וחלבונים המשפיעים על התחדשות. ייצור מסחרי של אקסוזומים מאפשר להוסיף אותם לסרומים או להזריקם. שימושיהם הנבחנים: הצערת עור, עידוד צמיחת שיער, וריפוי צלקות. למשל, אקסוזומים ממקור רקמת שומן הודגמו כמפחיתים סימני הזדקנות בעור מודל, כולל הגברת קולגן. יתרון – אינם תאים חיים, לכן אין סיכון של שגשוג לא מבוקר. החיסרון – מוצר חדש ללא רגולציה ברורה; בחלק מהמדינות נחשב עדיין "תרופה" נסיונית.

עדויות קליניות: אנקדוטות רבות מרופאי עור: כשמורחים אקסוזומים אחרי לייזר פרקציונלי, האדמומיות יורדת מהר יותר והעור מתרפא יפה. כמה קליניקות בארה"ב מציעות "טיפול אקסוזום לפנים" כהזרקה או מריחה אחרי microneedling, ומדווחות על עור זוהר ומתוח יותר לאחר 1-2 טיפולים. אך כרגע אלו עדויות לא מבוקרות.

סיכונים: אם המוצר נקי ומבודד כהלכה – צפויים מינימליים (אולי תגובה חיסונית אם חלבון זר, אך האקסוזומים מבודדים בד"כ מתורמים אנושיים). תמיד יש חשש תיאורטי שאקסוזומים יעודדו גם גדילת תאים לא רצויים (למשל קדם-סרטניים), אך טרם ידוע על מקרים כאלו.

סיכום: אקסוזומים אולי יהפכו ל"סוד הגדול" הבא בטיפולי אנטי-אייג'ינג – מתן כל טוב של תא צעיר לעור מבוגר. כמה מרכזים (למשל קליניקת Aviv בישראל וארה"ב) כבר חוקרים זאת. כנראה בשנים הקרובות נראה יותר נתונים והמוצרים יתייצבו.
16. תרפיות הורמונליות (HRT – טיפול הורמונלי חליפי, והורמון גדילה)
רקע ומנגנון: עם הגיל, רמות הורמונים רבים בגוף יורדות: אצל נשים – אסטרוגן לאחר מנופאוזה; אצל גברים – טסטוסטרון (Andropause); בשני המינים – הורמון גדילה (GH) ו-DHEA. חלק מתסמיני ההזדקנות נובעים מירידה זו (למשל עור נעשה דק ויבש לאחר ירידת אסטרוגן). לכן, חלק מרופאי "אנטי אייג'ינג" מציעים איזון הורמונלי למבוגרים: תוספי אסטרוגן/פרוגסטרון לנשים בגיל המעבר, טסטוסטרון לגברים עם T נמוך, DHEA ותרופות כמו מטפורמין, ואף הורמון גדילה אנושי (HGH) במינון נמוך ל"anti-aging". הרציונל: החזרת פרופיל הורמונלי צעיר ישפר תפקודים פיזיים ועוריים. אכן, מחקרים הראו ש-HRT בנשים משפר אלסטיות עור ומפחית קמטים יחסית לנשים שלא נטלו HRT. טסטוסטרון בגברים משפר מסת שריר, מצב רוח ואנרגיה – כולם משפיעים על הופעה חיונית.

יתרונות: במצב של חוסר אמיתי (למשל אישה מיד אחרי מנופאוזה עם תסמינים ועור שמתבגר מהר), טיפול הורמונלי מאזן יכול לשפר מאוד איכות חיים: מפחית גלי חום, מונע יובש עור וניוון ריריות, שומר על מסת עצם. בהיבט העור, אסטרוגן ידוע כמעלה סינתזת קולגן – מחקרים הראו שאחרי גיל המעבר יש ירידה של ~30% בקולגן העורי תוך 5 שנים, וחלק מזה ניתן למנוע עם HRT. כך, טיפול עשוי לגרום לעור עבה וגמיש יותר, פחות קמטים (אם כי לא מעלים קיים, אלא מאט החמרה). הורמון גדילה (HGH) – חלק ממרפאות anti-aging נתנו אותו "off-label" וטענו לשיפור הרכב גוף: יותר שריר, פחות שומן, עור עבה יותר. במחקרים מבוקרים, אכן GH נתן עלייה של ~4.6 ק"ג במסת גוף רזה במבוגרים. DHEA (פרו-הורמון) במינון נמוך עשוי לשפר עור יבש וגמישות במבוגרים עם חסר (לפי מחקר קטן).

חסרונות וסיכונים: כאן יש סיכון משמעותי אם לא עושים בזהירות. טיפול הורמונלי לנשים (אסטרוגן/פרוגסטרון) מעלה סיכון לטרומבוזות ודיווחו על עלייה קלה בסרטן שד בשימוש ממושך (מעל 5 שנים). לכן זה לא מיועד רק "כדי לשמור על עור צעיר" – צריכים להיות אינדיקציות מוצקות. טסטוסטרון במינון לא מפוקח עלול לפגוע בפוריות גבר, לגרום יתר כדוריות דם וסיכון קרישי דם. HGH – ה-FDA לא מאשר לשימוש anti-aging, רק לחוסר מוכח או HIV וכד'. תופעות הלוואי שלו: נפיחות, כאבי מפרקים, תנגודת לאינסולין (יכול לגרום טרום-סוכרת). יש אף חשש תאורטי שיעודד גידולים (כי GH גורם לכל לגדול, טוב ורע). מחקר על GH בבריאים מבוגרים מצא שיפור מסת שריר אך ללא שיפור בכוח או סיבולת, והמון תופעות: בצקות, כאבים, תסמונת תעלה קרפלית, הגדלת שדיים בגברים. למעשה, מחקר מטא-אנליזה ב-31 מחקרים העלה שאין מספיק ראיות לתועלת משמעותית של GH בהזדקנות בריאה, אבל כן יש שיעור גבוה של תופעות לוואי.

עדויות: ארגוני גריאטריה מרכזיים אפילו מתנגדים לשימוש ב-HGH למטרה זו. Harvard Health פרסמו ש-GH לא הוכח כמאריך חיים ואף עלול להזיק. לעומת זאת, HRT לנשים הומלץ במינון הכי נמוך ולזמן הקצר ביותר לטיפול בתסמיני מעבר – לא במיוחד לעור, אך יש בונוס לעור. ד"ר הווארד לבין (Harvard) כתב: "GH לא נראה בטוח או יעיל כסם אנטי-אייג'ינג… עדיף לדבוק בדיאטה ופעילות גופנית".

סיכום: טיפולים הורמונליים יכולים לסייע למי שיש חסר הורמונלי אמיתי המתבטא בהזדקנות מואצת (למשל גבר היפוגונדלי צעיר מגילו הביולוגי). אך "לדחוף" הורמונים בגוף תקין כדי להצעיר זה מסוכן ולא מוכח. ארגון ה-FDA ומשרד הבריאות מזהירים מפני מרפאות אנטי-אייג'ינג שמבטיחות פלאים עם קוקטייל הורמונים. יחד עם זאת, באדם המבוגר הסובל מירידה משמעותית בערכים – טיפול מבוקר ע"י אנדוקרינולוג יכול לשפר חיוניות ובמקרים מסויימים גם אלמנטים הקשורים להזדקנות (צפיפות עצם, מסת שריר, עובי עור).
17. תרופות ותוספים מאריכי חיים (מטפורמין, ראפאמיצין, NAD+, סנוליטיים)
רקע: תחום זה שונה מהיתר בכך שמדובר בטיפולים מערכתיים (כדורים/כמוסות) ולא פרוצדורות מקומיות בעור. חוקרי הזדקנות זיהו מספר תרופות זולות שקיימות בשוק למחלות אחרות, שלהן השפעות מועילות על תוחלת בריאות (Healthspan) ואולי על תוחלת חיים. הידועות הן: מטפורמין (תרופה לסוכרת) – סוכרתיים עליה מאריכים חיים יותר מהמצופה, כנראה עקב שיפור רגישות לאינסולין והשפעה אנטי-דלקתית ; ראפאמיצין (תרופת דיכוי חיסון) – במינון נמוך לסירוגין נצפתה מאריכה חיים בחיות כמעט בכל מין ; ניקוטינאמיד ריבוזיד/מונונוקלאוטיד (NR/NMN) – תוספים המעלים רמת NAD+ בתאים, מה שמשפר תפקוד מיטוכונדריות ודיווחו על שיפור מטבולי קל; סנוליטיים – תרופות כמו דסטיניב + קוורצטין המנסות להרוג תאי "סננסנס" זקנים בגוף.

יתרונות: אם תרופות אלו אכן פועלות כמו שחושבים, הן יכולות להאט את קצב הזדקנות כלל מערכתי. למשל, מחקר TAME (ongoing) בודק האם מטפורמין מאריך את הזמן עד הופעת מחלות זקנה (סרטן, מחלות לב וכו'). מטפורמין זול ובטוח יחסית, ואם יוכח, מיליונים יכולים להרוויח. אותו דבר עם תוספי NAD – כמה מחקרים הראו שבני 60 שנטלו NR 1 שנה שיפרו מעט לחץ דם ועובי דופן עורק – סימן לשיפור קרדיווסקולרי. ראפאמיצין – יש כבר משתמשים שלוקחים פעם בשבוע מינון זעיר, על סמך מחקר שהראה שיפור בתגובת חיסון בשניונים קשישים שקיבלו ראפאלוג (Everolimus). אפילו בעולם הקוסמטי – מריחה טופיקלית של ראפאמיצין הראתה שיפור במצב עור עם קשקשת של זקנים תוך 8 חודשים (מחקר קטן). סנוליטיים – ניסוי קטן בחולי ריאות הציג שיפור במדדי הליכה לאחר מתן D+Q לסילוק תאים זקנים מהריאות. זה תחום חדש מאוד.

חסרונות: רוב התרופות הללו עדיין במחקר ולא מומלצות רשמית למי שאין התוויה רפואית. הן לא ספציפיות – אינך יודע בדיוק מה הן יעשו אצל אדם בריא. למשל, מטפורמין יכול לגרום תופעות עיכול ולאנשים רזים מאוד אולי לא מתאים. ראפאמיצין – עדיין חשש לדיכוי חיסוני אם כי במינון נמוך לסירוגין כנראה לא גדול. NAD+ – יקר יחסית, והראיות לבני אדם חלשות. סנוליטיים – משלבים כימותרפיה (דסטיניב), זו תרופה כבדה עם פוטנציאל תופעות כמו דיכוי מח עצם.

עדויות: מטפורמין: מחקרי תצפית הראו שמטופלי מטפורמין חיים לפחות כמו לא-סוכרתיים ואולי יותר. ניסוי ה-TAME רב-שנים ייתן תשובה מוצקה. Harvard Health סיכמו ש"מטפורמין נראה מבטיח לעיכוב הזדקנות, אבל ראיות חותכות עדיין לא פה". ראפאמיצין: ד"ר בלגסקי מאונ' וושינגטון כינה אותה "תרופת אנטי-אייג'ינג אוניברסלית" עקב הצלחה בכל דגם חי , אך זה בעיקר בחיות. חברות מנסות לפתח גרסאות שלה להורדת תופעות לוואי (למשל המולקולה RTB101 שנוסתה). NAD+: כמה מחקרים קטנים: אחד הראה ש-NMN שיפר יכולת גופנית בקשישים במידה מועטה. שני הראה ש-NR בטוח ועולה NAD בדם. אין עוד הוכחה להארכת חיים. סנוליטיים: בעכברים, ניקוי תאי סננסנס האריך 15-20% חיים. בבני אדם, הניסוי הראשון (בחולי ריאות) הראה סימנים חיוביים. רבות בהמתנה.

סיכום: תרופות אלה הן אופק חדש – המטרה להפוך הזדקנות ל"ברת טיפול תרופתי". יש רופאים שנותנים מטפורמין off-label לא-סוכרתיים (למשל במרפאות אריכות ימים). צריך להיזהר, כי כל תרופה – גם אם זולה וותיקה – נושאת סיכון אם ניתנת שלא לצורך. חשוב שהמטופל יהיה בהשגחה רפואית. אבל אולי תוך עשור, לאחר ניסויים כמו TAME, נראה הנחיות רשמיות.

היבט אסתטי: כאן ועכשיו, לא נראה עור מתוח כשתיקח מטפורמין; אבל ייתכן שתישאר בריא מספיק כדי לעבור טיפולי יופי גם בגיל 90. החיבור בין רפואת אסתטיקה לתרופות מאריכות חיים הוא גישה הוליסטית – לטפל גם בחוץ וגם בפנים.
18. טיפול באור LED (פוטותרפיה ברמת אנרגיה נמוכה)
רקע ומנגנון: חשיפה לאור ברצועות תדר ספציפיות יכולה להשפיע על תאי העור. אור אדום (630-700nm) ואינפרה-אדום קרוב (800-900nm) חודרים עד הדרמיס, נקלטים במיטוכונדריות ומגבירים ייצור ATP – מה שמוביל לעלייה בפעילות פיברובלסטים, יצירת קולגן ושיפור זרימת דם מקומית. זו נקראת LLLT (low level light therapy). אור כחול (415nm) לעומת זאת פועל שטחית יותר – הורג חיידקים (משמש לאקנה) וייתכן מפחית דלקת. בטיפולי אנטי-אייג'ינג משתמשים לרוב במנורות LED אדומות או משולבות אדום/אינפרה. הטיפול לרוב: 10-20 דקות מתחת לפאנל LED, מספר פעמים בשבוע, למשך כמה שבועות.

יתרונות: נטול כאב ותופעות לוואי. אפשר כטיפול ביתי (יש מסיכות LED). מתאים לכל גווני העור. אין downtime. זוהי שיטה עדינה לשיפור כללי – מחקרים מסוימים הראו שיפור במרקם, בקמטוטים ובגוון אחיד עם סדרת טיפולי LED. למשל, מחקר 2014 עם 136 נבדקים מצא ש-90% מהם דיווחו על שיפור במוצקות העור ובקמטים עדינים לאחר 8 טיפולים באור אדום/אינפרה-אדום. היעדר תופעות לוואי הוא יתרון כביר – ניתן לשלב LED כמעט עם כל טיפול אחר להגברת אפקט (למשל אחרי מיקרונידלינג להגברת הריפוי, או אחרי פילינג להרגעת אדמומיות).

חסרונות: מתון מאוד. לא ניתן לצפות לתוצאות דרמטיות או מהירות. מחייב התמדה – מספר פעמים בשבוע, וזה לא תמיד מעשי בקליניקה (לכן לרוב מציעים מכשירי בית). יעילותו לעומק מוגבלת – לא יהדק עור עודף או ימלא קמטים עמוקים. יותר כלי עזר משני. כמו כן, בספרות חלק מהמחקרים מוטים (ממומנים ע"י יצרני מכשירים). יש שונות גדולה בפרוטוקולים – איזה אור, כמה זמן – כך שקשה להשוות.

עדויות: יחד עם המחקר שהוזכר, אחרים מצאו תוצאות צנועות. סקירה אחת ציינה: "LED אדום עשוי לשפר קלות קמטים וקולגן, אך הנתונים לא אחידים". לעומת זאת, בטיפול בפצעים וריפוי, הוכח ש-LED מאיץ אפיתליזציה ומפחית כאב בפצעים כרוניים. כך מניחים שגם בפנים הוא מגביר תהליכי תיקון (אם כי אלו פועלים לאט). דוגמה: קליניקה דיווחה שכששילבו מסכת LED אדום מדי יום לשבועיים אחרי פילינג בינוני, הנבדקים החלימו ביומיים-שלושה מהר יותר מהרגיל.

סיכום: פוטותרפיית LED היא גישה משלימה/שומרת – לא טיפול ראשי להזדקנות, אבל עשויה להועיל בשילוב או כטיפול תחזוקה ארוך טווח. בטיחותה וגמישותה הן היתרונות הבולטים. אנשים רבים משתמשים במסכת LED ביתית 10 דקות ביום וטוענים שעורם "קורן יותר". זו אולי לא עדות מדעית חזקה אבל מצביע על שביעות רצון ותחושה של שיפור בריא.
19. קריותרפיה (חשיפה לקור קיצוני)
רקע ומנגנון: קריותרפיה כלל-גופית (WBC) היא כניסה לתא המוריד את הטמפרטורה סביב הגוף למינוס 110-140°C באמצעות חנקן נוזלי, למשך 2-3 דקות. הרעיון – הלם הקור מפעיל תגובות פיזיולוגיות מועילות: הפרשת אנדורפינים, הפחתת דלקת מערכתית, ושיפור זרימת דם לאחר היציאה (כשהגוף מתחמם חזרה). בתחום הספורט משתמשים בזה להתאוששות שרירים. בתחום האסתטיקה/רווחה, מפרסמים את WBC כמגביר מטבוליזם (שריפת קלוריות), משפר עור (דרך הגברת זרימת דם), ומעודד קולגן. יש גם טיפולי קריו-פנים (מכשיר ידני שמכוון זרם אוויר קפוא לפנים לכמה דקות) – הטוענים להקטנת נפיחות מיידית ומתן "זוהר" דרך כיווץ כלי דם והתרחבות אחר כך.

יתרונות: הסשן קצר מאוד. התחושה לא נעימה אך נסבלת, רבים אף מדווחים שמרגישים מרץ ואופוריה קלה אחרי (בשל האנדורפינים). דיווחים אנקדוטליים על שינה טובה יותר, כאבי פרקים פוחתים, ותחושת "עור מהודק" אחרי הטיפול. קריו פנים – נותן כיווץ נימים שמפחית אדמומיות לרגע (כך שטובים כטיפול לפני אירוע אולי, למראה רענן). אין כמעט התוויות נגד למעט רגישות לקור קיצוני (ומחלות לב לא יציבות).

חסרונות: אין כמעט הוכחות מדעיות ליעילות אנטי-אייג'ינג. ה-FDA בארה"ב אף פרסם אזהרה ש-WBC מכונות לא מאושרות ע"י FDA לשום אינדיקציה משום שאין ראיות בטיחות/יעילות. היו גם תאונות – אדם אחד בנבדה נפטרה כשהפעילה קריו-תא לבד ללא פיקוח ונכלאה בפנים. סיכונים: כוויות קור אם העור לח או יש מגע ישיר עם צינור חנקן. פגיעות בעיניים אם לא מכוסות. לגבי יעילות: חלק מהטענות מופרזות ("שורף 800 קלוריות" – כנראה לא נכון; אולי 100-200 קלוריות עקב רעידות). גם כאב שרירים – כן מפחית דלקת אולי, אבל יש אלטרנטיבות פשוטות (מקלחת קרה).

עדויות: מחקר על WBC ודלקת מפרקים מצא שיפור קל קצר טווח בכאב, לא ברור מעבר לזה. אין מחקר רציני על השפעת WBC על עור. כן יודעים שחשיפה קצרת טווח לקור מגבירה במחזור הדם רמות נוראפינפרין שיכולה לעזור לדלקת. לגבי עור הפנים – כיווץ וכלי דם שגורם להתמלאות דם אחר כך עשוי לתת הסמקה בריאה. אבל אין אינדיקציה שזה בונה קולגן או משהו מתמשך. ה-AAD (איגוד הדרמטולוגים) הזהיר: "היתרונות לטיפול WBC לכאבי שרירים ומחלות אינם מוכחים, וקור קיצוני עלול לפצוע עור".

סיכום: קריותרפיה היא טרנד "ביוהאקינג" פופולרי, אבל כטיפול אנטי-אייג'ינג מוכח היא עדיין לא שם. אנשים נהנים מהתחושה והחוויה, מה שעשוי לתרום לרווחה כללית – וזה בפני עצמו חיובי להזדקנות בריאה. אך אין לצפות שתא קור יעצור קמטים. כן ייתכן תועלת עקיפה: פחות דלקת כרונית = הזדקנות מואטת. זה קשה למדידה, ועדיין ניסיוני. אם בוחרים בזה, חשוב מקום מפוקח למניעת תאונות, לא לשהות יותר מזמן מומלץ, ולהקפיד על יובש הגוף (להימנע מכווית קור).
20. תא לחץ חמצן היפרברי (HBOT) – חמצן טהור ולחץ גבוה נגד סימני גיל
רקע ומנגנון: טיפול בחמצן היפרברי קיים עשרות שנים להתוויות כמו ריפוי פצעים, מחלות דיקומפרסיה וכו'. יושבים בתא בלחץ של 2-3 אטמוספירות ונושמים 100% חמצן למשך ~60-90 דקות. בלחץ זה, הדם ומי הרקמות מתמלאים בחמצן בכמות גבוה מהרגיל (פי 10-15). הדבר משפר אספקת חמצן לרקמות נמוכות זילוח, מעודד יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) ושחרור תאי גזע ממח העצם. לאחר סדרת טיפולים (לרוב 20-60 מפגשים יומיומיים), נצפו שיפורים בריפוי פצעים קשים, בהחלמת הקרנות, ועוד. מחקר חלוצי בישראל (Sagol Center) העלה ש-HBOT עשוי להשפיע גם על מדדי הזדקנות: מצאו הארכה משמעותית של טלומרים בתאי דם והפחתת מספר תאי סננסנס אחרי 60 מפגשי HBOT בחולים בריאים בני 65+. טלומרים התארכו עד 20-38% בתאים מסוימים – הישג שלא נראה קודם בבני אדם. כמו כן ירידה של עד 37% בתאי סננסנס. ממצאים אלו רומזים שבאופן מערכתי, HBOT הצליח "להצעיר" חלק ממדדי הגיל הביולוגי.

יתרונות: HBOT הוא טיפול לא-פולשני – יושבים ונושמים. ההשפעות הסיסטמיות עשויות להיטיב עם שלל איברים: מוח (מחקרי fMRI מראים שיפור זרימת דם מוחית ותפקוד קוגניטיבי בקשישים אחרי HBOT), כלי דם (תפקוד אנדותל משופר), ומערכת חיסון. מבחינת עור, הידוע מזה שנים – HBOT מסייע לריפוי פצעים סוכרתיים וכיבים, כך שבהחלט ממריץ רקמות עוריות לחדש עצמן. הוכח גם כמסייע ביצירת קולגן בפצעים. יתכן שאצל אנשים בריאים, אפקט דומה יתרום לעור פנים לח וחזק יותר. מטופלים במחקר הישראלי אף דיווחו על שיפור במראה עור הפנים (סובייקטיבי). בנוסף, טיפול זה עשוי לשפר אנרגיה, שינה ואיכות חיים כוללת, מה שבוודאי משפיע על הזדקנות איטית יותר.

חסרונות: נדרש זמן והשקעה משמעותית – 60 טיפולים של ~1.5 שעות כל אחד (סה"כ 90 שעות בתא) זה כמו משרה חלקית למשך 3 חודשים. העלות גבוהה (עשרות אלפי שקלים לסדרה מלאה) כי התאים יקרים והמפעיל. תופעות לוואי: לחץ באוזניים (חייבים להשוות לחצים, אחרת עלול לפגוע בעור התוף – כמו בצלילה), סינוסים. לעיתים קלסטרופוביה להיות סגור בתא. סיכון נדיר אך קיים: פרכוס הנגרם מרעלת חמצן (בעודף חמצן, אם כי בסיכוי זעיר במינון הנהוג). וכן, אצל חלק מהאנשים נצפית קוצר ראייה חולף לאחר הרבה טיפולים (שינוי עדשות עקב חמצון יתר, הפיך כעבור כמה שבועות).

חשוב – HBOT הוא טיפול רפואי שחייב פיקוח רופא, אינו זמין בכל מקום (בישראל, רק בבתי חולים או מכונים ספורים, כמו במרכז סגול בשמיר).

עדויות: מעבר למחקר הטלומרים , יש מחקרי המשך הבודקים השפעה על תפקודים קוגניטיביים – תוצאות ראשוניות טובות. בחזית האסתטית טהורה, אין עדיין RCT שבודק "מראה קמטים לפני-אחרי HBOT". אבל עדויות עקיפות: בעכברים זקנים טיפול HBOT שיפר סמני עור ואיכות פרווה. בעור אדם, מחקרי מעבדה הראו ש-HBOT מעכב קיצור טלומרים ומשפר פינוי תאים זקנים. סקירה ב-2023 סיכמה: "HBOT נמצא כמכוון מספר הולמרקים של הזדקנות, ומהווה גישה טיפולית אפשרית להאטת תהליך ההזדקנות".

סיכום: HBOT מתבלט כאחת הפריצות דרך המדעיות הראשונות שמציגות היפוך חלקי של סמני גיל בתאים אנושיים. אף שיידרש מחקר רב נוסף, וכמובן שזה לא הופך בן 70 לבן 40, הוא עשוי להאריך "אורך חיים בריא". בהיבט הקוסמטי, יותר חמצן ונימים בעור יכולים בהחלט להעניק מראה צעיר ורענן. יש כבר קליניקות (Aviv Clinic בפלורידה) המשווקות HBOT כ"anti-aging program". ככל שהעלויות יירדו והנגישות תעלה, ייתכן שבעתיד אנשים יקחו "סדרת תא לחץ" אחת לכמה שנים כמו שמשלימים ויטמינים – כחלק מתחזוקת הזדקנות.

סקרנו טיפולים וגישות אנטי-אייג'ינג – החל מטכנולוגיות מכשור (לייזר, RF, אולטרסאונד וכו'), דרך הזרקות (בוטוקס, מילוי, PRP), טיפולי תאים וביולוגיה, ועד תרופות וסגנון חיים. כל אחד פועל בזווית אחרת על פקטורים של הזדקנות. לרוב, השילוב המושכל של מספר שיטות יניב את התוצאה הטובה ביותר, שכן הזדקנות היא רב-ממדית. חשוב להתאים את הטיפול לגיל, לסוג העור, לאיזור בפנים, ולציפיות. בחלק הבא נדון במכונים ובמרכזים המובילים המציעים טיפולים אלו.

 

מכוני האנטי-אייג'ינג המובילים בישראל ובעולם
הצלחת הטיפולים תלויה לא רק בשיטה אלא גם באיכות והמיומנות של המכון הרפואי המטפל. מרכזים מובילים מצוידים במכשור מתקדם, צוות מנוסה רב-תחומי, פרוטוקולי בטיחות והכשרה גבוהים, ופיקוח רפואי הדוק – כל אלה מבטיחים תוצאות מיטביות ובטיחות למטופל. בסעיף זה נסקור מספר מכונים ובתי חולים בולטים המתמחים ברפואת אנטי-אייג'ינג, הן בישראל והן בעולם, ונציין את מאפייניהם הייחודיים, ההסמכות והמוניטין שלהם.
מרכזים מובילים בעולם בתחום האנטי-אייג'ינג

1. Mayo Clinic, רוצ'סטר (ארה"ב) – בית החולים המדורג מספר 1 בעולם , ידוע ברפואה אינטגרטיבית. במיו ישנן מחלקות דרמטולוגיה וכירורגיה פלסטית מהטובות בארה"ב, עם מכשור לייזר מתקדם, מכוני מחקר הזדקנות (Kogod Center on Aging), וגישה רב-תחומית (אנדוקרינולוגים, תזונאים ודרמטולוגים עובדים יחד). הצוות שם כולל רופאים בעלי שם עולמי, והמרפאות האסתטיות מציעות את כל הטיפולים המאושרים FDA. היתרון הוא סטנדרט רפואי ללא פשרות – Mayo עומד בתקני JCI ואיכות מחמירים, מה שמבטיח בטיחות. בנוסף, Mayo עוסק במחקר חדשני – מטופלים יכולים להשתתף בניסויים קליניים פורצי דרך.
2. Cleveland Clinic, קליבלנד (ארה"ב) – מדורג שני בעולם , Cleveland Clinic מפורסם במכון הדרמטולוגי והמשחקי שלו. יש להם מרכז ייעודי לרפואה משחזרת ואסתטית, המציע טיפולי לייזר, פוטותרפיה וניתוחים מתקדמים. קליבלנד קליניק גם מפעילה תוכניות בריאות כוללות Anti-Aging עם רופאי גריאטריה. ידוע במיוחד במומחיות RF ופוטותרפיה – קליבלנד פרסם מדריכים למטופלים (כמו אלה שציטטנו לגבי RF, מיקרונידלינג ומיקרודרמברזיה ). המרכז זוכה באופן עקבי לשביעות רצון גבוהה ומחוייב לחינוך מטופלים (מפיצים מידע נגיש).
3. Sheba Medical Center – שיבא תל השומר (ישראל) – בית החולים הגדול בישראל ובעל מוניטין בינלאומי (דורג Top 10 ע"י Newsweek ). במרכז שיבא קיים מערך עור (דרמטולוגיה) ופלסטיקה מוביל. המרכז המשולב לאסתטיקה רפואית בשיבא הוא מתקדם, עם לייזרים חדשים, מכשור US ו-RF מהדור האחרון, ורופאים המוכשרים בארץ ובחו"ל. שיבא מדורג גבוה במחקר וחדשנות – למשל, פיתחו שם טכניקות לייזר ייחודיות לטיפול בפיגמנטציה בחולי פוסט-כוויות. הצוות כולל פרופסורים ברמה עולמית (כמו פרופ' יוסף חייק – מנהל פלסטיקה ). יתרון נוסף: שיבא כבית חולים מציע מעטפת בטיחותית – יחידות טיפול נמרץ וזיהום צמודות, מה שמקנה ביטחון גם בהליכים מורכבים.
4. Massachusetts General Hospital (MGH), בוסטון (ארה"ב) – בית חולים אקדמי של הרווארד. מה שמייחד אותו הוא המרכז לפוטומדיסין ע"ש וולמן (Wellman Center) – מכון מחקר והקליניקה המתקדמים בעולם בטכנולוגיות לייזר ו-LED לעור. למעשה, טכנולוגיית הלייזר הפרקציונלי הומצאה שם. מטופלים ב-MGH נהנים מגישה למכשירים החדישים לפני כולם. הצוות הדרמטולוגי מכיל "אבות תחום" כמו דר' רוקס אנדרסון. התקנים ונהלי הבטיחות שלהם קפדניים. יתרה מזאת, MGH מציע גישה משולבת – לדוגמה, נוירולוגים ודרמטולוגים משתפים פעולה בטיפולי הזדקנות עור ומוח. המוניטין המחקרי מושך מטופלים מרחבי העולם.
5. Johns Hopkins Hospital, בולטימור (ארה"ב) – ידוע כמרכז רפואי עלית (טופ 5 בעולם ). מחלקות הדרמטולוגיה והכירורגיה הפלסטית שלו נחשבות מצוינות. מה שמבדיל אותם הוא דגש על רפואה מונעת – במרפאות Hopkins משלבים ייעוץ גנטי, בדיקות ביו-מרקרים של הזדקנות ושינויים באורח חיים לצד טיפולים אסתטיים. צוות הפלסטיקה שם ידוע במיוחד בכירורגיית פנים זעיר-פולשנית. הם משתמשים בטכניקות חוטים מתקדמות שפותחו במחקר פנימי. המכון הזדקנות שלהם (Johns Hopkins Center on Aging and Health) תומך באסטרטגיות אנטי-אייג'ינג רפואיות. בית החולים מוכר בהישגיו הרפואיים ובפיקוח מחמיר – כך שהמטופל יכול לסמוך על רמה גבוהה של טיפול.
6. Clinique La Prairie, מונטרה (שווייץ) – מוסד פרטי יוקרתי עם מורשת של 90 שנה בתחום האנטי-אייג'ינג. כבר בשנות ה-30 ערכו שם טיפולי "תאי עובר כבש" למיליונרים אירופאים. כיום, הקליניקה מתמקדת בבריאות הוליסטית: תוכניות Detox, מזותרפיה, פורמולות ויטמינים ייחודיות ותאי גזע מודרניים. יש להם יחידת רפואה אסתטית ברמה גבוהה – ניתוחים פלסטיים לצד טיפולים לא-פולשניים, בסביבת מלון ספא 5 כוכבים. הם ידועים בדיסקרטיות (לקוחות מפורסמים רבים) ובחדשנות: מדווחים כי מציעים טיפולי אקסוזומים חדשניים ו-IV drip של NAD+. המתקן מפואר, השירות אישי (אח אחד על כל מטופל לעיתים). Clinique La Prairie עומדת בתקנים שווייצרים מחמירים ומחזיקה רישיון בית חולים. המוניטין שלה "מקום שמשמר צעירות לעשירון העליון" עדיין מושך רבים.
7. Samsung Medical Center, סיאול (דרום קוריאה) – קוריאה הדרומית היא מעצמה בטיפולים אסתטיים. סמסונג מדיקל סנטר (בית חולים המסונף לענקית האלקטרוניקה) דורג בין הטובים באסיה בכל התמחות. הוא מצויד במכשור היי-טקי רב (חברת סמסונג מפתחת מכשירי לייזר ואולטרסאונד ומנסה אותם בבית חולים זה). הקוריאנים ידועים במיומנות בהליכים כמו הזרקות ומיזותרפיה (K-Beauty). Samsung מציע שילוב של רופאים מערביים עם רופאים ברפואה קוריאנית מסורתית, למתן טיפול 360°. הם עוסקים הרבה בטיפולי עור לצעירים למניעה ("טיפולי שימור" פופולריים בקוריאה בגילאי 20-30). תקני האיכות דרום-קוריאניים גבוהים מאוד, ובית חולים זה מוסמך JCI. יתרון: מחירים לעיתים נמוכים ממערב (אם כי בביה"ח פרטי כמו סמסונג, המחירים גבוהים, אך עדיין פחות משווייץ/ארה"ב).
8. Charité – Universitätsmedizin, ברלין (גרמניה) – אחד מבתי החולים האוניברסיטאיים המובילים באירופה. ה-Charité מפורסם ברפואת עור (זו המחלקה בהיסטוריה שזיהתה לראשונה DNA פפילומה כגורם לסרטן עור). הם מפעילים מרכז אסתטיקה רפואית עם ציוד מעולה וסטנדרטים גרמניים מחמירים. יש שם פרופסורים בעלי שם שמתמחים בהזדקנות עור ופוטו-ביולוגיה. בנוסף, ב-Charité פועל מכון בלזם לחקר הזדקנות (Max Planck Institute for the Biology of Aging משתף פעולה). מטופלים יכולים לקבל הערכת "שעון ביולוגי" חדשנית. גרמניה ידועה בתקני בטיחות מהגבוהים בעולם, ציוד מאושר CE, וההקפדה על פרוטוקולים.
9. Mount Sinai Hospital, ניו יורק (ארה"ב) – מרכז רפואי מוביל, בו מכהנים כמה מטובי הדרמטולוגים הקוסמטיים בארה"ב. למשל, ד"ר אייבי לי, ד"ר הווארד סובל – שמות ידועים בתחום. מרפאות הר הציון מאובזרות בלייזרים מהחדשים בשוק כמעט מיד בצאתם (ניו יורק היא שוק תחרותי). בית החולים מציע גם מסלול "Executive Health" שכולל הערכות anti-aging כלליות (בדיקות גנטיות, לב וכו'). צוות רב-תחומי משתף פעולה – אנדוקרינולוגים יכולים להיות מעורבים בטיפול הורמונלי מבוקר אם צריך. יתרון: מיקום בניו-יורק מושך לקוחות בינלאומיים, והם רגילים להתמודד עם ציפיות גבוהות. ידועים גם במחקר על בוטוקס וטיפולים חדשים (היו חלוצים במחקר על בוטוקס טופיקלי).
10. Sagol Center for Hyperbaric Medicine, שמיר-אסף הרופא (ישראל) – מרכז ייעודי יוצא דופן המתמקד בהזדקנות הפיכה דרך תא לחץ. זה המקום שערך את מחקר הטלומרים המהפכני. הם מציעים תוכנית HBOT רבת מפגשים לקשישים בריאים תחת הכותרת "היפוך הזדקנות פונקציונלי". הצוות כולל רופאי הצלילה וחוקרי הזדקנות. המרכז נמצא בבית חולים שמיר (לשעבר אסף הרופא) ולכן מגובה במתקן רפואי מלא. רבים מחו"ל מגיעים לתכנית זו, עד כדי כך שפתחו שלוחה בפלורידה (Aviv Clinics). בנוסף ל-HBOT, במרכז משולבים תזונאים, פיזיותרפיסטים, וגרונטולוגים – גישה כוללנית. Sagol Center מתגאה בפרסומים אקדמיים ולכן פיקוח ומדידה קפדנית של תוצאות. מבחינת ציוד – תאי לחץ חדישים, מערכות ניטור און-ליין למטופל בתוך התא. זהו דוגמה לחדשנות ישראלית עם הכרה עולמית.

כמובן, יש עוד מרכזים מובילים (למשל Karolinska Institute בשוודיה עם מעבדות הזדקנות, The London Clinic בבריטניה הידועה בכירורגיה פלסטית איכותית, המרכזים בסיאול כמו BK Clinic לאסתטיקה רפואית וכו'). הדירוג מעלה התמקד בכמה מהידועים והמוכחים ביותר, המייצגים סטנדרט עולמי. המשותף לכולם: מכשור עדכני, צוות מומחה רב-תחומי, מחויבות למחקר וחדשנות, ואקרדיטציות בינלאומיות המעידות על איכות.
מרכזים מובילים בישראל
ישראל, כמעצמה רפואית, מחזיקה מספר מרכזים מצוינים לרפואת אנטי-אייג'ינג:

• המרכז הרפואי ת"א – איכילוב (סוראסקי): בתל אביב, בית חולים גדול עם מחלקת עור מהמעולות. ב-איכילוב פועל המרכז האינטגרטיבי לאסתטיקה ודרמו-לייזר – מרפאה משוכללת המציעה את הטיפולים הלא-פולשניים החדשים. לפי אתר המכון, "המרכז המשולב לדרמטולוגיה אסתטית ולייזר מציע את הטיפולים החדשניים ביותר ללא ניתוח". הצוות כולל דרמטולוגים בכירים ופלסטיקאים. המחלקה לדרמטולוגיה שם מוגדרת "מן המובילות בעולם" עם מרפאות רב-תחומיות ייחודיות. איכילוב מצויד בכל סוגי הלייזר (כולל PDL, CO2, אלכסנדריט וכו'), מערכות US (Ulthera) ו-RF חדשות, וגם שירותים כמו השתלות שומן, PRP ועוד – כך שהכל תחת קורת גג אחת. בית החולים גם מטפל בהרבה תיירות מרפא שמגיעים לאסתטיקה, בזכות מוניטין בינלאומי של הרופאים. התקינה הרפואית קפדנית (כמוסד ציבורי), עם כל אמצעי החירום בהישג יד.
• המרכז הרפואי הדסה, ירושלים: בהדסה עין כרם יש מחלקת עור חזקה ומחלקת כירורגיה פלסטית מפורסמת (מנוהלת שנים ע"י פרופ' קפלן). קיים מרכז לכירורגיה אסתטית בהדסה , שמציע ניתוחים וכן טיפולי לייזר והזרקות. מחלקת הפלסטיקה בהדסה "נודעת ברמה עולמית בעבודתה בשחזור פציעות וטראומה ואסתטיקה". היתרון בהדסה הוא שילוב מחקרי – הם עובדים על פרויקטים כמו ריפוי בהנדסת רקמות, ואפשרות שהמטופל ייהנה מגישות חדשות. המרכז פועל במסגרת בית חולים אוניברסיטאי, כך שיש בקרת איכות גבוהה. הדסה גם זוכה דרך קבע להכרה בינלאומית – למשל Newsweek ציין אותה בהקשר של מחלקות מצוינות (קרדיולוגיה ואונקולוגיה) , וכך באופן כללי נבנה מוניטין אמינות.
• הרצליה מדיקל סנטר (HMC): בית חולים פרטי יוקרתי בהרצליה, משרת רבים מתיירי המרפא. ב-HMC פועלות מרפאות אסתטיות של רופאים מובילים, בחסות מתקן אשפוז ברמה גבוהה. לדוגמה, מנתחים פלסטיים ידועי-שם (ד"ר קלדרון, ד"ר טלי וינברג וכו') מנתחים שם. ישנם גם מומחי עור שמפעילים לייזרים. HMC נחשב לבעל סטנדרט VIP: צוות סיעודי 1:1, חדרי התאוששות כמו מלון, וכל טכנולוגיה נדרשת. זהו בית חולים פרטי הראשון שקיבל אקרדיטציה JCI בישראל. יתרון: למטופלים מחו"ל יש שירותי תרגום וליווי צמוד.
• אסותא מרכזים רפואיים (ת"א, רמת החייל ועוד): רשת בתי חולים פרטיים הגדולה בארץ. אסותא רמת החייל מפורסם בחדרי ניתוח משוכללים שבהם מבוצעים המון ניתוחי אף, מתיחות פנים וכד' של מיטב הפלסטיקאים בארץ. בנוסף יש מרפאות לייזר ואסתטיקה – אסותא אף הפעילה "אסותא אסתטיק" כמותג בעבר. כל הציוד חדש ומתקדם, ויתרון גדול – תדירות שימוש גבוהה מקנה למנתחים ולרופאים ניסיון רב. אסותא גם ידועה בפיקוח הדוק על זיהומים ואיכות (מחזיקה תו תקן איכות ISO וגם JCI).
• מרכז "פרופורציה": רשת מרפאות אסתטיקה פרטית בפריסה ארצית. אמנם זו רשת מסחרית ולא בית חולים, אך היא מובילה בכמות טיפולים. פרופורציה מתמקדת בעיקר בהזרקות, לייזר להסרת שיער, ניתוחים פלסטיים אלקטיביים – ומציגה עצמה כבעלת ניסיון של עשרות אלפי מטופלים. יתרון: מחירים נגישים, זמינות גבוהה בכל הארץ. עם זאת, כרשת, איכות הטיפול תלויה מאד במי הרופא המבצע. החברה מציינת שהיא מעסיקה רופאים מוסמכים בלבד ומקפידה על נהלים, וכן מבטיחה מבצעים מפוקחים (למשל, מבצע לבוטוקס – 3 אזורים ב-800 ₪ , מה שמושך רבים).
• מרפאות מומחים פרטיות: בישראל ישנם מומחים ידועי-שם שבקליניקות פרטיות שלהם מגיעים לקוחות מכל העולם. למשל: ד"ר רוני מוסקונה (כירורג פלסטי, ידוע בניתוחי פנים), ד"ר ג'ון דביר (מומחה אף ופנים), ד"ר מוניקה אלמן (דרמטולוגית חלוצת טיפולי לייזר בארץ), ד"ר לאוניד איתן (טיפולי לייזר מורכבים). מרפאות אלה לרוב מצוידות היטב ומתמקצעות בתחומיהן, אך אינן בתי חולים – טיפולים נעשים אמבולטורית, ואם צריך ניתוח מלא הם משתמשים בבתי חולים (כמו אסותא). עדיין, רבים מדרגים את איכות הטיפול בהן גבוה בשל הניסיון הרב והגישה הפרטנית.

בישראל יש שילוב ייחודי: בתי חולים ציבוריים מצוינים עם יחידות אסתטיות (שיבא, איכילוב, הדסה), בתי חולים פרטיים ברמה בינ"ל (הרצליה, אסותא) ורשתות פרטיות נגישות (פרופורציה, אמריקן לייזר). הדבר מאפשר למטופלים לבחור לפי תקציב ורמת שירות. כל המכונים שהוזכרו מפוקחים ע"י משרד הבריאות, ורובם בעלי הסמכות איכות. בכולם עובדים רופאים מומחים (פלסטיקה/עור) עם תעודות ישראליות מוכרות – ישראל ידועה ברמת ההכשרה הגבוהה ברפואה.

ציוד במכונים בישראל: בבתי החולים הגדולים – כל מגוון המכשירים החדשים (לייזרי CO2, ארביום, Nd:Yag, IPL, מכשירי RF כמו טרמאז', אולטרסאונד Ulthera, מכשירי HIFU, מכשירי גוף כמו קירור שומן CoolSculpting, לייזר פיקו-שנייה לכתמים, ועוד). במרכזים הפרטיים – לפחות לייזרי בסיס (לרוב לייזר להסרת שיער, IPL, לייזר כלי דם, CO2). כך שמבחינת טכנולוגיה, ישראל עומדת בשורה אחת עם מרכזי חו"ל.

צוות והכשרות: בארץ, רופאים עוברים התמחות מלאה (6 שנים) ועוד התמחויות-על בחו"ל. במכונים מובילים, רבים מהצוות משתתפים בכנסים בינ"ל ופעילים במחקר. למשל, בהרצליה מדיקל יש פלסטיקאים שהם חברי האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית. פרופ' אייל וינקלר, לשעבר מנהל פלסטיקה בשיבא, כעת מוביל מרפאה פרטית עם צוות שהכשיר. הידע בארץ עדכני ומתעדכן תדיר.

תקנים ופיקוח: בתי החולים הציבוריים והפרטיים מפוקחים ע"י משרד הבריאות. חלקם, כאמור, עם JCI (שיבא, הרצליה, אסותא). הרשתות הפרטיות תחת פיקוח רופאים אחראיים ורישיון מרפאה.

מוניטין בינ"ל: שיבא הוכתר כ"בית חולים חדשני מוביל" ו"מוביל דיפלומטיה רפואית" (שיתוף ידע עם מדינות אחרות). Hadassah התפרסם בהישגיו במדע. ישראל גם ידועה כ"בירת בוטוקס של המזרח התיכון" – רבים ממדינות שכנות באים לכאן בחשאיות לטיפולים (עקב היות ישראל מדינה מתקדמת רפואית).

בסעיף הבא, נשווה עלויות בין המכונים ובין המדינות, ונדרג אותם על פי קריטריונים אובייקטיביים.

עלויות טיפולים והשוואת מחירים
עלות טיפולי אנטי-אייג'ינג משתנה במידה רבה בהתאם לסוג הטיפול, המוסד המבצע, נסיון הרופא, המדינה והאזור הגיאוגרפי. להלן נציג טבלאות השוואת מחירים משוערים למגוון טיפולים נפוצים, תוך ציון המחיר בישראל לעומת מחירים מקובלים בארה"ב ובאירופה. יש לזכור שמחירים נעים בטווחים – מושפעים ממורכבות המקרה, כמות החומר הנדרש, ורמת היוקרה של המכון. הטבלאות הן להמחשה כללית, מבוססות על סקרים ופרסומים עדכניים.

המחירון

עלות טיפולים אסתטיים לא-ניתוחיים (הזרקות, לייזר, פילינג וכו'):

טיפול	עלות בישראל (₪)	עלות בארה"ב ($)	הערות
בוטוקס (שלושה אזורים)	800 – 1,500 ₪ למפגש אחד	$300 – $600 למפגש אחד (3 אזורים)	מחושב לפי ~₪250-500 לאזור בישראל ; בארה"ב ~$10-15 ליחידה, 50 יח' לשלושה אזורים.
מילוי בחומצה היאלורונית	1,400 – 3,000 ₪ למזרק	$500 – $1,000 למזרק	לרוב צריך 1-2 מזרקים. מחירים בישראל תלויים בחומר (מותגים אירופאיים זולים יותר).
פילינג כימי שטחי	500 – 1,500 ₪ לטיפול	$150 – $400 לטיפול	פילינג שטחי (גליקולי) – ייתכן כסדרה. בישראל לפעמים מציעים כ"חבילה".
פילינג בינוני (TCA)	2,000 – 4,000 ₪	$600 – $1,200	כולל מעקב. עמוק (פנול) עשוי להגיע ל-₪10,000 (ניתן תחת טשטוש).
מיקרודרמברזיה	300 – 600 ₪ למפגש	$80 – $200 למפגש	לרוב נמכר כסדרה (6 טיפולים ~₪1,500-3,000).
מיקרונידלינג (דרמה-פן)	800 – 1,500 ₪ למפגש	$250 – $700 למפגש	תלוי אם משולב עם PRP או חומרים.
PRP פנים ("טיפול ערפד")	2,000 – 4,000 ₪ למפגש	$600 – $1,200 למפגש	לעיתים מוצע כדיל: 3 טיפולים ~₪3,000 (₪1,000 כ"א).
מזותרפיה (cocktail)	800 – 1,500 ₪ למפגש	$250 – $500 למפגש	לרוב 4-6 מפגשים. החומר כלול.
טיפול לייזר אבלטיבי (CO2)	3,000 – 6,000 ₪ לאזור פנים	$1,000 – $3,000 לאזור	תלוי בגודל האזור (לדוגמה: כל הפנים ~₪5,000-10,000). כולל טיפול הרדמה ומעקב.
טיפול לייזר פרקציונלי לא-אבלטיבי	1,000 – 3,000 ₪ למפגש	$400 – $1,000 למפגש	נדרש 3-4 מפגשים. מחיר לסדרה בישראל ~₪6,000.
IPL (פוטורג'וביניישן)	800 – 1,500 ₪ למפגש	$300 – $600 למפגש	בד"כ 3 מפגשים. ישראל: לעיתים מוצע ע"י קוסמטיקאיות במחיר נמוך יותר (מכשור ביתי).
RF למיצוק פנים (Thermage)	2,500 – 5,000 ₪ לסדרה (אזורים בפנים)	$1,000 – $2,500 לסדרה	לרוב מפגש יחיד/שנה. המחיר בישראל תלוי מספר פולסים (אזורים).
אולטראסאונד ממוקד (HIFU – Ultherapy)	4,000 – 8,000 ₪ לטיפול מלא פנים/צוואר	$2,000 – $4,000 לטיפול מלא	אזורים קטנים (גבות, קו לסת) ~₪2,000.
חוטי מתיחה (הרמת חוטים)	5,000 – 12,000 ₪ (פנים חלקיות)	$1,500 – $4,000 (פנים חלקיות)	תלוי מספר חוטים. למשל, 4 חוטי PDO בצדי הפנים ~₪6,000.
LED פוטותרפיה	200 – 400 ₪ למפגש	$50 – $100 למפגש	בישראל – חלק מהמכונים נותנים כחלק מטיפול אחר "בחינם". קיימות מסכות ביתיות ~$300 (חד-פעמי).
קריותרפיה לפנים	250 – 500 ₪ למפגש	$50 – $100 למפגש	בד"כ בטיפולי ספא. WBC גוף מלא: ~₪250 למפגש בארץ, $40-$70 בארה"ב (עם מנוי).
HBOT (תא לחץ)	400 – 800 ₪ למפגש קבוצתי (בתא רב-מושבי)	$250 – $500 למפגש	בישראל – במרכז סגול: סדרה של 60 מפגשים ~₪30,000. בארה"ב פרטיים יקר יותר (גם $700 למפגש בתא פרטי).

הבהרות: המחירים בארץ כוללים מע"מ. מחירי ארה"ב לא כוללים מס מקומי (תלוי מדינה). באירופה (האיחוד) מחירי טיפולים נוטים להיות בין ישראל לארה"ב – למשל בוטוקס ~€300 (דומה לישראל), לייזר CO2 ~€1500, וכד'. במזרח אסיה (קוריאה, תאילנד) לעיתים 20-30% זול מארה"ב בשל התחרות, אך במרכזי פרימיום המחירים דומים למערב.

נראה שמחירי ישראל בתחום האסתטיקה דומים או מעט נמוכים מארה"ב במרבית ההליכים, במיוחד בהזרקות (בשל שוק תחרותי). לדוגמה, מחירון ריאליסטי 2025 בישראל מציג: בוטוקס 1,000-2,500 ₪ לאזור (3-6 חודשים) , חומצה היאלורונית 1,400-3,000 ₪ למזרק , פילינג כימי שטחי 500-1,500 ₪ – בהתאמה למה שציינו.

בארה"ב, לפי נתוני האגודה האמריקאית 2020, ממוצע ארצי: בוטוקס ~$408, מילוי HA ~$684, פילינג כימי ~$519, מיקרודרם ~$167, לייזר אבלטיבי ~$2,071, לייזר לא אבלטיבי ~$1,445, טיפול IPL ~$412, הסרת שיער בלייזר ~$389 (כולם למפגש) – מה שממקם את ישראל כזולה יותר במקרים רבים. באירופה, בגרמניה למשל בוטוקס €250-400, מילוי €300-600 – קרוב לישראל.

ניתוחים קוסמטיים (כהשוואה קצרה): בישראל מתיחת פנים מלאה ~₪30,000-60,000 (תלוי מנתח ובי"ח), בארה"ב $8,000-$15,000. הרמת עפעפיים בישראל ~₪8,000-12,000, בארה"ב $3,000-$6,000. כלומר גם בניתוחים המחירים בארץ לרוב נמוכים בכ-30%.

טיפולי פרימיום ייחודיים: HBOT anti-aging – בישראל פורץ דרך אך לא זול (₪30K לסדרה), בחו"ל (קליניקת Aviv בפלורידה) עולה אף יותר – דווח על ~$60,000 לתוכנית מלאה. טיפולי גנים (כמו telomerase ex-vivo) – מחוץ לטווח הרגיל (Libella רצו $1M כפי שצויין).

בטבלאות שמעל ראינו טווחים – חשובה בחירת המכון:

• למשל, בוטוקס ברשת "פרופורציה" לפי פרסומי מבצע: 3 אזורים = ₪800 (לנשים, מותנה בעוד טיפול) – מחיר רצפה. לעומת זאת אצל פרופ' בכיר פרטי, 3 אזורים אולי ₪2,000.
• מילוי: במרפאה רגילה ~₪1,600-1,800 למזרק , אבל אצל מומחה נחשב ייתכן ₪3,000+. חלק מהרופאים מביאים חומרים יקרים יותר.
• לייזר: בקופ"ח (כללית אסתטיקה) פילינג בלייזר CO2 יעלה פחות מבקליניקה פרטית.

חבילות והנחות:
מרפאות מציעות לעיתים חבילות: למשל סדרת 3 טיפולי PRP ב-₪3,000 (במקום ₪3,600) ; או בוטוקס+פילר בהנחה בקומבינציה.
קופ"ח כללית וחלקית אחרות נותנות הנחות לחברי שב"ן – למשל במרכזי כללית אסתטיקה, מבוטחי פלטינום מקבלים ~15% הנחה.
תיירי מרפא לרוב משלמים מחיר מלא, אך מקבלים חבילות כולל מלון.

טיפים לבחירת מכון וטיפול מבחינת עלות:

• השוואת מחירים: רצוי לקבל 2-3 הצעות. אך להיזהר ממחיר נמוך חשוד (עלול להעיד על חומר לא איכותי או מטפל חסר ניסיון).
• וודאו מה המחיר כולל: למשל, מילוי – האם כולל ביקור ביקורת והשלמה אם צריך? לייזר – כולל אלחוש/תרופות אחרי?
• מומחיות ויעילות מול מחיר: לעיתים כדאי לשלם יותר לרופא מנוסה – טיפול יעיל בביקור אחד עדיף על "זול" שחוזרים עליו כי לא נעשה מספיק.
• חבילות: אם מתוכננים מספר טיפולים (כמו סדרת מיקרונידלינג), לרוב כדאי לסגור סדרה מראש במחיר מוזל פר-טיפול.
• מימון: בישראל, בניתוחים יקרים, יש אפשרות למימון באמצעות חברות אשראי. ארה"ב – תוכניות תשלום (CareCredit).
• עלות-תועלת: טיפולים כמו Botox, למרות עלותם המצטברת, נחשבים עלות-תועלת טובה עבור שינוי משמעותי ללא ניתוח.

כמובן, בעריכת התקציב האישי, יש לקחת בחשבון שהטיפולים הלא-ניתוחיים אמנם זולים כל אחד, אך לאורך שנים מצטברים. לעיתים אדם מוציא על תחזוקה לא-ניתוחית סכום שמתקרב לעלות ניתוח – וזה שיקול: האם במקום הזרקות חוזרות, עדיף פעם אחת מתיחת פנים? זו החלטה אינדיבידואלית בהתאם למצב ולנטייה.
דירוג המכונים הטובים בעולם בתחום האנטי-אייג'ינג
כדי לדרג באופן אובייקטיבי את "המכונים הטובים בעולם" באנטי-אייג'ינג, יש להתבסס על מספר קריטריונים:

• חדשנות ומחקר: עד כמה המוסד מעורב במחקרים קליניים והובלת פיתוחים (למשל פרסום מאמרים, ניסויים קליניים).
• מומחיות צוות: נוכחות רופאים בעלי שם עולמי, הסמכות בינלאומיות, שנות ניסיון מצטבר.
• טווח שירותים: מגוון הטיפולים המוצעים – ככל שיותר רחב (לא-פולשני ועד כירורגיה), המוסד מקבל נקודות.
• ציוד וטכנולוגיה: זמינות המכשור החדיש ביותר.
• איכות ובטיחות: אקרדיטציות (JCI וכו'), פרוטוקולי איכות.
• שביעות רצון וביקורות: סקרים, עדויות מטופלים, ודירוגים כמו Newsweek.
• מוניטין בינלאומי: האם ידוע כמוביל, ומושך מטופלים מכל העולם.

בהתבסס על אלה, ניתן להציע דירוג מוביל, אם כי יש לזכור שיש מידה של סובייקטיביות. שילוב נתוני Newsweek Rankings (למע' בתי חולים) וספרות רפואית, מוביל לרשימה הבאה:

1. Mayo Clinic (ארה"ב) – מדורג כבי"ח #1 בעולם , מחקרי מוביל (פרסומים רבים באנטי-אייג'ינג תאורטי וקליני), צוות-על רב תחומי, טכנולוגיה ראשונה, וביקורות מצוינות. Mayo הוא "סטנדרט זהב" של איכות רפואית, ולכן עומד בראש.

2. Cleveland Clinic (ארה"ב) – #2 בעולם , הצטיינות בחדשנות (למשל מחקר RF ביתי ), מערכת איכות חזקה, וקיבלה שבחים בתחום שירותי המטופל. הצוות שם, כולל מחלקת דרמטולוגיה, ידוע במומחיותו.

3. Sheba Medical Center (ישראל) – נכנס לרשימת הטופ העולמי (הוכר כאחד מ-10 הטובים). שילוב בין חדשנות (Sagol HBOT, מחקרים גנטיים) למומחי על (פלסטיקאים כמו פרופ' וינקלר). Sheba בולט בהיותו אולי המוביל באזור EMEA במחקר אנטי-אייג'ינג.

4. Massachusetts General (ארה"ב) – בעיקר בשל Wellman Center, שהביא לעולם רבות מהטכנולוגיות. הפרספקטיבה המחקרית שם מכריעה – פרסומים פורצי דרך בלייזר, פוטותרפיה וכו'.

5. Clinique La Prairie (שווייץ) – אף שאינו בית חולים כללי, המוניטין בן 90 השנים בanti-aging וקהל הלקוחות האקסקלוסיבי מציבים אותו גבוה. חוד החנית בטיפולים תאיים ייחודיים.

6. Johns Hopkins (ארה"ב) – תשתית מחקר אדירה (אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם), מחלקות מצטיינות. מרכז האנטי-אייג'ינג שם משלב מדע בסיסי יישומי – יתרון משמעותי.

7. Samsung Medical Center (קוריאה) – מייצג את אסיה בצמרת. הקוריאנים לעיתים מקדימים את המערב ביישום טכנולוגיות אסתטיות. סמסונג הוכיח מצוינות במקצועות רבים (מדורג #3 בבתי חולים מתמחים מסוימים).

8. Mount Sinai Hospital (ארה"ב) – בזכות המצאותו בלב ניו-יורק ובשל ריכוז מומחי קוסמטיקה. הוא גם מרכז מחקר (למשל דר' macrene alexiades ביצעה מחקר על ראפאמיצין עור שם). נקודות על אינטגרציה של רפואה מערבית.

9. Charité – ברלין (גרמניה) – מביא את איכות אירופה, מחקר מולקולרי מעמיק, ובו-זמנית פרקטיקה קלינית ענפה. נחשב consistently בין בתי החולים הטובים באירופה.

10. Sagol Center, Shamir (ישראל) – אולי ספציפי לנישה אך בגלל תרומתו פורצת הדרך (היפוך טלומרים) , הוא ראוי לציון ייחודי. לא מרכז כולל, אך מוביל בעולם בתחומו, ומשנה את כללי המשחק.

מקומות 11-15 (לציון): Hadassah (ישראל), Karolinska (שוודיה), UCLA Medical (ארה"ב – דר' נאסיף וכו'), Hospital Clínic de Barcelona (ספרד – התפרסם בפוטוביולוגיה), והמרכזים בסיאול (כמו Yonsei Severance – בי"ח מוביל בקוסמטיקה).

הדירוג הנ"ל נותן ייצוג גאוגרפי: צפון אמריקה, אירופה, אסיה, מזרח תיכון. הוא נשען על נתונים (דירוגי בתי חולים) ועל מדדים איכותיים (מחקר). עם זאת, חשוב להדגיש: עבור מטופל מסוים, "הטוב ביותר" הוא גם פונקציה של זמינות ונוחות. מכון קטן עם רופא מצוין ליד הבית עשוי לספק תוצאה שוות ערך למרכז-על מעבר לים.

לסיכום: התחום האנטי-אייג'ינג הוא גלובלי. מטופלים "נודדים" בין מדינות בחיפוש אחר הטוב ביותר: חלקם לטכנולוגיה חדשנית (HBOT בישראל), אחרים למנתח-על (בוורלי הילס בארה"ב), או לחוויית יוקרה (שווייץ). הדירוג לעיל מצביע על מובילי תחום שעומדים בכל הפרמטרים.

טיפולים לשימור מראה צעיר
תחום האנטי-אייג'ינג מציע כיום יותר אפשרויות מאי פעם כדי לשמר מראה צעיר ולשפר את איכות העור והגוף עם הגיל. בסקירה זו סקרנו שיטות טיפול חדשניות – החל מטכנולוגיות לייזר, גלי רדיו ואולטרסאונד למיצוק ושיפור קמטים, דרך הזרקות בוטוקס וחומרי מילוי המספקות תוצאות מהירות, ועד פריצות דרך בתחומי התאים, הגנטיקה והתרופות המבטיחות השפעה מערכתית על ההזדקנות. ראינו שלכל טיפול יתרונות מסוימים, אך גם חסרונות וסיכונים שחשוב להכיר. שילוב הבנה ביולוגית מעמיקה (כיצד הטיפול מעודד יצירת קולגן, למשל) עם נתוני מחקרים עדכניים מאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת.

סקרנו גם את הזירה הקלינית – אלו מוסדות רפואיים ומכונים מובילים את התחום, בארץ ובעולם. ציינו את מרכזי המצוינות, המכשור והמיומנות שהם מציעים, ואת המוניטין שבנו בזכות תוצאות טובות ושביעות רצון מטופלים. בנוסף, השווינו עלויות – כלי מכריע בתכנון הטיפול – והדגמנו שהמחירים נעים בטווח רחב. הבאנו טבלאות השוואה שמראות כי בישראל המחירים תחרותיים מאוד, לעיתים נמוכים משמעותית מהעולם המערבי, בעוד האיכות הרפואית היא מהגבוהות (כפי שמעידים דירוגי מרכזים ישראליים בין הטובים בעולם).

לבסוף, דרגנו את המכונים המובילים בעולם בהתבסס על קריטריונים אובייקטיביים. דירוג זה הדגיש כי ישראל ניצבת בשורה הראשונה הגלובלית בתחום האנטי-אייג'ינג – עם מרכזים כמו שיבא וסגול הנמנים על העילית החדשנית. לצד זאת, ענקי רפואה אמריקאים (Mayo, Cleveland) ומכוני פאר אירופאיים (La Prairie) ממשיכים להצעיד את התחום קדימה.

המגמה הברורה היא מעבר לרפואה מותאמת אישית: שילוב מספר טיפולים בהתאמה לפרופיל המטופל כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר בצורה בטוחה. לדוגמה, מטופלת בשנות ה-50 אולי תקבל גם בוטוקס ומילוי לקמטי הבעה, גם טיפול לייזר למרקם העור, וגם המלצה על תוסף (כגון מטפורמין) לשיפור פנימי – הכל במסגרת תכנית אחת. לשם כך, הבחירה במכון מתאים ובצוות מומחה היא קריטית – כפי שסקרנו.

עתיד תחום האנטי אייג'ינג: המחקר באנטי-אייג'ינג מתקדם במהירות. ייתכן שבעתיד הקרוב נראה אישור של טיפולים גנטיים או תרופות מאריכות חיים, ושילובם בפרוטוקולים שגרתיים. גם בינה מלאכותית עשויה לסייע בהתאמת טיפולים והערכת גיל ביולוגי. אך גם תוך שימוש בטכנולוגיות העכשוויות, בידי צוות מנוסה, ניתן היום להשיג שיפורים דרמטיים במראה ובתחושת הצעירות – והחשוב מכל, לעשות זאת באופן מבוסס מדעית ובטיחותי.

מסרים פרקטיים:

• השקיעו בלמידה על אפשרויות הטיפול – ידע הוא כוח המאפשר לבחור נכון ולתאם ציפיות.
• התייעצו עם רופאים מומחים, שאלו על מחקרים ונתונים (המאמר סיפק דוגמאות לציטוט מחקרים לכל טיפול).
• העדיפו מרכז רפואי עם פיקוח וניסיון על-פני פתרונות פיראטיים זולים. בריאות ובטיחות העור הם ראשונים במעלה.
• שלבו טיפול חיצוני עם שינויים באורח חיים (תזונה, הימנעות שמש, הפסקת עישון) – המחקרים מראים שאלו משפרים תוצאות ומשמרים אותן.
• זכרו שאנטי-אייג'ינג "מצליח" משמעותו מראה רענן וטבעי, לא שינוי מלאכותי – ולכן מתינות וטיפול הדרגתי לרוב עדיפים.

לסיום, ניתן לומר שהמדע והרפואה נתנו בידינו כלים מרשימים כנגד תהליכי ההזדקנות. בשימוש נבון, ניתן ליהנות ממראה צעיר יותר, להרגיש בטוחים בעצמנו, ובה בעת לשמור על בריאותנו. המפתח הוא לשלב בין החדשנות והידע – אותם פרסנו במאמר זה – לבין בחירות אישיות מושכלות בליווי צוות רפואי מתאים.

הארכת חיים – מה זה אנטי אייג'ינג
הארכת חיים היא התפיסה של הארכת תוחלת החיים של האדם, בין אם באופן צנוע באמצעות שיפורים ברפואה או באופן דרמטי על ידי הגדלת תוחלת החיים המקסימלית מעבר לגבול הביולוגי המוגדר בדרך כלל של כ-125 שנים. מספר חוקרים בתחום, יחד עם "מאריכי חיים", " בני אלמוות " או " מאריכים ימים " (אלה שרוצים להגיע לחיים ארוכים יותר בעצמם), משערים שפריצות דרך עתידיות בהצערת רקמות, תאי גזע, רפואה רגנרטיבית, תיקון מולקולרי, תרפיה גנטית, השתלות איברים מלאכותיים או השתלות איברים מלאכותיים ותרופות. בסופו של דבר יאפשר לבני אדם לקבל תוחלת חיים בלתי מוגבלת באמצעות התחדשות מלאה למצב צעיר בריא (agerasia ). ההשלכות האתיות, אם הארכת חיים הופכת לאפשרות, נדונות על ידי ביו-אתיקה.

מכירת מוצרי אנטי אייג'ינג כביכול כמו תוספי מזון ותחליף הורמונים היא תעשייה עולמית רווחית. לדוגמה, התעשייה המקדמת את השימוש בהורמונים כטיפול עבור צרכנים להאטה או היפוך של תהליך ההזדקנות בשוק האמריקאי הניבה כ-50 מיליארד דולר הכנסות בשנה בשנת 2009.
השימוש במוצרי הורמונים כאלה לא הוכח כיעיל או בטוח.

תוחלת חיים ותוחלת חיים ממוצעת

במהלך תהליך ההזדקנות, אורגניזם צובר נזק למקרומולקולות, לתאים, לרקמות ולאיברים שלו. באופן ספציפי, ההזדקנות מאופיינת כ"אי יציבות גנומית, שחיקה של טלומרים, שינויים אפיגנטיים, אובדן פרוטאוסטזיס, חוסר וויסות של רכיבי תזונה, הפרעות בתפקוד המיטוכונדריאלי, הזדקנות תאית, תשישות תאי גזע ושינוי בתקשורת בין תאית." מאמינים כי נזקי חמצון לתכולת התא הנגרמים מרדיקלים חופשיים תורמת גם כן להזדקנות.

תוחלת החיים האנושית המתועדת הארוכה ביותר היא 122 שנים 164 ימים, המקרה של ז'אן קלמנט, שעל פי רישומים נולדה ב-1875 ומתה ב-1997, בעוד שאורך החיים המקסימלי של עכבר מסוג בר, המשמש בדרך כלל כמודל במחקר על הזדקנות, הוא כשלוש שנים. הבדלים גנטיים בין בני אדם לעכברים שעשויים להסביר את שיעורי ההזדקנות השונים הללו כוללים הבדלים ביעילות של תיקון DNA, הגנות נוגדות חמצון, חילוף חומרים אנרגטי, תחזוקת פרוטאוסטזיס ומנגנוני מיחזור כגון אוטופגיה.

תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה מופחתת על ידי תמותת תינוקות וילדים, אשר קשורות לעיתים קרובות למחלות זיהומיות או לבעיות תזונה. בהמשך החיים, פגיעות לתאונות ומחלות כרוניות הקשורות לגיל כמו סרטן או מחלות לב וכלי דם משחקות תפקיד הולך וגובר בתמותה. הארכה של תוחלת החיים ותוחלת החיים יכולה להיות מושגת לעתים קרובות על ידי גישה לטיפול רפואי משופר, חיסונים, תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מסכנות כגון עישון.

תוחלת החיים המקסימלית נקבעת על פי קצב ההזדקנות של מין הטבוע בגנים שלו ועל ידי גורמים סביבתיים. שיטות מוכרות להארכת תוחלת חיים מקסימלית באורגניזמים כמו נמטודות, זבובי פירות ועכברים כוללות הגבלה קלורית, מניפולציה של גנים ומתן תרופות.
טכניקה נוספת משתמשת בלחצים אבולוציוניים כגון רבייה מחברים מבוגרים בלבד או שינוי רמות התמותה החיצונית.
כמה בעלי חיים כגון הידרה, תולעים שטוחות וספוגים מסוימים, אלמוגים ומדוזות אינם מתים מזקנה ומציגים פוטנציאל אלמוות.

היסטוריה

הארכת החיים הייתה משאת נפשה של האנושות ומוטיב עיקרי בהיסטוריה של עיסוקים ורעיונות מדעיים לאורך ההיסטוריה, מהאפוס השומרי של גילגמש והפפירוס הרפואי של סמית' המצרי, וכל הדרך דרך הטאואיסטים, מתרגלי האיורוודה, אלכימאים, היגיינים כמו כריסטיאן היגייני וווילהמהו, יוהאן קוהאומנו ו -וילהלם. פילוסופים כמו פרנסיס בייקון, רנה דקארט, בנג'מין פרנקלין וניקולס קונדורסט. עם זאת, תחילתה של התקופה המודרנית במאמץ זה ניתן לייחס לסוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20, לתקופה המכונה " fin-de-siècle " (סוף המאה), המסומנת כ"סוף עידן" ומאופיינת בעליית האופטימיות המדעית והטהרנות הטיפולית-הארכת חיים, הכרוכה בהארכת חיים. בין החוקרים המובילים של הארכת חיים בתקופה זו היו הביולוג זוכה פרס נובל אלי מטשניקוף (1845-1916) – מחבר תורת החסינות של התא וסגן מנהל המכון פסטר בפריז, וצ'רלס-אדואר בראון-סקווארד (1817-1894) – נשיא האגודה הביולוגית הצרפתית ואחד החוקרים המודרניים של האגודה הביולוגית הצרפתית.

הסוציולוג ג'יימס יוז טוען שהמדע היה קשור לנרטיב תרבותי של כיבוש המוות מאז עידן הנאורות. הוא מצטט את פרנסיס בייקון (1561–1626) כתומך בשימוש במדע ובהיגיון כדי להאריך את חיי האדם, ומציין את הרומן ניו אטלנטיס של בייקון, שבו פעלו מדענים למען עיכוב ההזדקנות והארכת חיים. רוברט בויל (1627–1691), חבר מייסד של החברה המלכותית, קיווה גם הוא שהמדע יעשה התקדמות משמעותית עם הארכת חיים, לפי יוז, והציע ניסויים כמו "להחליף את הדם של הזקנים בדם של הצעירים".
הביולוג אלכסיס קארל (1873–1944) קיבל השראה מאמונה בתוחלת חיים אנושית בלתי מוגבלת שפיתח לאחר ניסוי בתאים, אומר יוז.

עכשוי
מאבקים רגולטוריים ומשפטיים בין מינהל המזון והתרופות (FDA) וארגון Life Extension כללו תפיסה של סחורה ופעולות משפטיות. בשנת 1991, סול קנט וביל פאלון, מנהלי הארגון, נכלאו לארבע שעות ושוחררו בערבות של 850,000 דולר כל אחד. לאחר 11 שנים של מאבקים משפטיים, קנט ופאלון שכנעו את משרד הפרקליטות האמריקאית לבטל את כל כתבי האישום הפליליים שהובאו נגדם על ידי ה-FDA.

בשנת 2003 פרסם דאבלדיי את "התא האלמותי: מסע מדע אחד לפתרון תעלומת ההזדקנות האנושית", מאת מייקל ד. ווסט. ווסט הדגיש את התפקיד הפוטנציאלי של תאי גזע עובריים בהארכת חיים.

מרחיבים חיים מודרניים אחרים כוללים את הסופר גנאדי סטוליארוב, שמתעקש שהמוות הוא "האויב של כולנו, שיש להילחם בו באמצעות רפואה, מדע וטכנולוגיה"; הפילוסוף הטרנס-הומניסטי זולטן איסטוואן, המציע כי "הטרנס-הומניסט חייב לשמור על קיומו של האדם מעל לכל דבר אחר"; העתידן ג'ורג' דבורסקי, הרואה בהזדקנות בעיה שצריכה נואשות להיפתר; ואמן ההקלטות סטיב אאוקי, אשר כונה "אחד המבצעים הפוריים ביותר להארכת חיים".

מחקר מדעי

בשנת 1991 הוקמה האקדמיה האמריקאית לרפואת אנטי-אייג'ינג (A4M). המועצה האמריקאית להתמחויות רפואיות לא מכירה ברפואת אנטי-אייג'ינג ולא במעמדה המקצועי של A4M.

בשנת 2003, אוברי דה גריי ודיוויד גובל הקימו את קרן מתושלח, המעניקה מענקים כספיים לפרויקטי מחקר אנטי-אייג'ינג. בשנת 2009, דה גריי ועוד כמה אחרים הקימו את SENS Research Foundation, ארגון מחקר מדעי מבוסס קליפורניה, שעורך מחקר על הזדקנות ומממן פרויקטים אחרים של מחקר אנטי-אייג'ינג באוניברסיטאות שונות. בשנת 2013, גוגל הכריזה על Calico, חברה חדשה שבסיסה בסן פרנסיסקו שתרתום טכנולוגיות חדשות כדי להגביר את ההבנה המדעית של הביולוגיה של ההזדקנות. היא מנוהלת על ידי ארתור ד' לוינסון, וצוות המחקר שלה כולל מדענים כמו האל ו' בארון, דיוויד בוטשטיין וסינתיה קניון. בשנת 2014, הביולוג קרייג ונטר הקים את Human Longevity Inc., חברה המוקדשת למחקר מדעי לסיום ההזדקנות באמצעות גנומיקה וטיפול בתאים. הם קיבלו מימון במטרה להרכיב מסד נתונים של גנוטיפ, מיקרוביום ופנוטיפים אנושיים.

מלבד יוזמות פרטיות, מחקר הזדקנות נערך במעבדות אוניברסיטאות, וכולל אוניברסיטאות כמו הרווארד ו- UCLA. חוקרים באוניברסיטה עשו מספר פריצות דרך בהארכת חייהם של עכברים וחרקים על ידי היפוך היבטים מסוימים של ההזדקנות.

מחקר
תיאורטית, הארכה של תוחלת החיים המקסימלית בבני אדם יכולה להיות מושגת על ידי הפחתת קצב נזקי ההזדקנות על ידי החלפה תקופתית של רקמות פגועות, תיקון מולקולרי או התחדשות של תאים ורקמות שהתדרדרו, היפוך של שינויים אפיגנטיים מזיקים, או הגברת פעילות האנזים טלומראז.

מחקר המכוון לאסטרטגיות הארכת חיים באורגניזמים שונים מתבצע כעת במספר מוסדות אקדמיים ופרטיים. מאז 2009, החוקרים מצאו דרכים להגדיל את תוחלת החיים של תולעי נמטודות ושמרים פי 10; השיא בנמטודות הושג באמצעות הנדסה גנטית והרחבה בשמרים על ידי שילוב של הנדסה גנטית והגבלה קלורית. סקירה משנת 2009 של מחקר אריכות ימים ציינה: "אקסטרפולציה מתולעים ליונקים היא מסוכנת במקרה הטוב, ולא ניתן להניח שהתערבויות יגרמו לגורמי הארכת חיים דומים. רווחי אריכות ימים מהגבלה תזונתית, או ממוטציות שנחקרו בעבר, מניבות תועלת קטנה יותר לתסיסנית מאשר ליונקים קטנים, שאינם עדיין נטולי יונקים, ולא יונקים קטנים.

התפתחו לחיות פעמים רבות מתוחלת החיים של התולעת, ובני אדם חיים כמעט פי שניים מהפרימאט הבא בעל החיים הארוך ביותר מנקודת מבט אבולוציונית, יונקים ואבותיהם עברו כבר כמה מאות מיליוני שנים של ברירה טבעית המעדיפים תכונות שיכולות להגביר את אורך החיים, ובכך אולי כבר התיישבו על רצף חיים זה יותר יישום על פני טקסים מניח תגובה ליניארית הנראים לעתים נדירות בביולוגיה.

תרופות אנטי אייג'ינג
ישנם כימיקלים רבים שנועדו להאט את תהליך ההזדקנות הנבדקים במודלים של בעלי חיים. סוג אחד של מחקר קשור להשפעות הנצפות של דיאטת הגבלת קלוריות (CR), אשר הוכחה כמאריכה את תוחלת החיים בבעלי חיים מסוימים. בהתבסס על מחקר זה, היו ניסיונות לפתח תרופות שתהיה להן השפעה זהה על תהליך ההזדקנות כמו דיאטת CR, הידועות כתרופות מחקות להגבלה קלורית, כגון רפמיצין ומטפורמין.

פוליפנולים המפעילים סירטוין, כגון רזברטרול ופטרוסטילבן, ופלבנואידים, כגון קוורצטין ופיסטין, וכן חומצה אולאית הם תוספי תזונה שגם נחקרו בהקשר זה. תוספי תזונה נפוצים אחרים עם מסלולים ביולוגיים פחות ברורים להזדקנות כוללים חומצה ליפואית, סנוליטים, וקו -אנזים Q10.

בעוד שלסוכנים כגון אלה יש עדויות מעבדתיות מוגבלות ליעילות בבעלי חיים, אין מחקרים עד כה בבני אדם לתרופות שעשויות לקדם הארכת חיים, בעיקר בגלל שההשקעה במחקר נותרה ברמה נמוכה, והסטנדרטים הרגולטוריים גבוהים. ההזדקנות אינה מוכרת כמצב הניתן למניעה על ידי ממשלות, מה שמצביע על כך שאין מסלול ברור לאישור תרופות אנטי-אייג'ינג. יתרה מכך, מועמדים לתרופות אנטי-אייג'ינג נמצאים בבדיקה מתמדת על ידי רשויות רגולטוריות כמו מינהל המזון והתרופות האמריקאי, שקבע בשנת 2023 כי "שום תרופה לא הוכחה להאט או להפוך את תהליך ההזדקנות".

ננוטכנולוגיה
התקדמות עתידית בננו-רפואה עשויה להוביל להארכת חיים באמצעות תיקון של תהליכים רבים הנחשבים כאחראים להזדקנות. ק. אריק דרקסלר, ממייסדי הננוטכנולוגיה, הניח מכונות לתיקון תאים, כולל כאלה הפועלות בתוך תאים ומשתמשות במחשבים מולקולריים היפותטיים עד כה, בספרו מ-1986 " מנועי יצירה". ריימונד קורצווייל, עתידן וטרנס -הומניסט, הצהיר בספרו The Singularity Is Near כי הוא מאמין שננו -רובוטיקה רפואית מתקדמת יכולה לתקן לחלוטין את השפעות ההזדקנות עד שנת 2030. לפי ריצ'רד פיינמן, היה זה סטודנט לתואר שני לשעבר ושותף פעולה שלו אלברט היבס שהציע לו במקור (9) את הרעיון הרפואי של שימוש רפואי (9). הננו-מכונות התיאורטיות של פיינמן (ראה מכונה ביולוגית.
היבס הציע שמכונות תיקון מסוימות עשויות יום אחד להצטמצם עד כדי כך שבתיאוריה יהיה אפשר (כפי שניסח זאת פיינמן) " לבלוע את הרופא ".
הרעיון שולב במאמרו של פיינמן מ-1959 יש הרבה מקום בתחתית.

סייבורגים
מאמר ראשי: סייבורג
החלפת איברים ביולוגיים (רגישים למחלות) באיברים מכניים עלולה להאריך חיים. זו המטרה של יוזמת 2045.

קריוניקה
קריוניקה היא הקפאה בטמפרטורה נמוכה (בדרך כלל ב-196 מעלות צלזיוס או -320.8 מעלות צלזיוס או 77.
1 K) של גופת אדם, מתוך תקווה שהחייאה עשויה להיות אפשרית בעתיד.
זה נתפס בספקנות בתוך הקהילה המדעית המרכזית ואופיינה כקוואקר.

אסטרטגיות להנדסה זניחה זניחה
מאמרים עיקריים: אסטרטגיות להנדסה זניחה וגנטיקה של הזדקנות
טכנולוגיה נוספת המוצעת להארכת חיים שואפת לשלב טכניקות ביוכימיות וגנטיות קיימות וחזוויות עתידיות.
SENS מציע שניתן להשיג התחדשות על ידי הסרת נזקי ההזדקנות באמצעות שימוש בתאי גזע והנדסת רקמות, מכונות להארכת טלומרים, ביטוי אלוטופי של חלבונים מיטוכונדריאליים, אבלציה ממוקדת של תאים, פינוי אימונותרפי והידרולאזות ליזוזומליות חדשות.

בעוד כמה ביוגרונטולוגים מוצאים את הרעיונות הללו "ראויים לדיון", אחרים טוענים שהיתרונות לכאורה ספקולטיביים מדי בהתחשב במצב הטכנולוגיה הנוכחי, ומתייחסים לזה כ"פנטזיה ולא מדע".

עריכה גנטית
מאמרים עיקריים: גנטיקה של הזדקנות ועריכת גנום
עריכת הגנום, שבה פולימרים של חומצת גרעין מועברים כתרופה ובאים לידי ביטוי כחלבונים, מפריעים לביטוי של חלבונים או מתקינים מוטציות גנטיות, הוצעה כאסטרטגיה עתידית למניעת הזדקנות.
CRISPR/Cas9
CRISPR/Cas9 עורך גנים על ידי חיתוך מדויק של DNA ולאחר מכן רתימת תהליכי תיקון DNA טבעיים כדי לשנות את הגן בצורה הרצויה. למערכת שני מרכיבים: האנזים Cas9 ו-RNA מנחה. נמצא כי מערך גדול של שינויים גנטיים מגדיל את תוחלת החיים במודלים של אורגניזמים כגון שמרים, תולעי נמטודות, זבובי פירות ועכברים. נכון לשנת 2013, הארכת החיים הארוכה ביותר שנגרמה על ידי מניפולציה של גנים בודדים הייתה בערך 50% בעכברים ופי 10 בתולעי נמטודות.

"תוחלת בריאות, תוחלת חיים של הורים ואריכות ימים נמצאים בקורלציה גנטית מאוד." ביולי 2020 מדענים, תוך שימוש בנתונים ביולוגיים ציבוריים על 1.75 מיליון אנשים עם תוחלת חיים ידועה בסך הכל, מזהים 10 לוקוסים גנומיים שנראים כמשפיעים מהותית על תוחלת הבריאות, תוחלת החיים ואריכות החיים – שמחציתם לא דווחו בעבר במשמעות כלל גנום ורובם קשורים למחלות לב וכלי דם – ולזהות מחקר נוסף בתחום המטבוליזם של ההמהם. המחקר שלהם מצביע על כך שרמות גבוהות של ברזל בדם עשויות להפחית, וגנים המעורבים בחילוף חומרים של ברזל עשויים להגדיל את שנות החיים הבריאותיות של בני אדם.
באותו חודש מדענים אחרים מדווחים שתאי שמרים מאותו חומר גנטי ובאותה סביבה מזדקנים בשתי דרכים שונות, מתארים מנגנון ביו-מולקולרי שיכול לקבוע איזה תהליך שולט במהלך ההזדקנות ומהנדסים גנטית מסלול הזדקנות חדשני עם תוחלת חיים ממושכת באופן משמעותי.

גנים מטעים
ב"הגן האנוכי", ריצ'רד דוקינס מתאר גישה להארכת חיים הכוללת "הטעיית גנים" לחשוב שהגוף צעיר. דוקינס מייחס השראה לרעיון זה לפיטר מדוואר. הרעיון הבסיסי הוא שהגוף שלנו מורכב מגנים שפועלים לאורך כל חיינו, חלקם כשאנחנו צעירים ואחרים כשאנחנו מבוגרים. ככל הנראה, גנים אלה מופעלים על ידי גורמים סביבתיים, והשינויים הנגרמים על ידי הפעלת הגנים הללו יכולים להיות קטלניים. זוהי ודאות סטטיסטית שיש לנו יותר גנים קטלניים שפועלים בשלב מאוחר יותר מאשר בחיים המוקדמים. לכן, כדי להאריך את החיים, עלינו להיות מסוגלים למנוע את הדלקת הגנים הללו, ואנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות זאת על ידי "זיהוי שינויים בסביבה הכימית הפנימית של הגוף המתרחשים במהלך ההזדקנות..
.
ועל ידי הדמיית התכונות הכימיות השטחיות של גוף צעיר".

שיבוט והחלפת חלקי גוף
כמה מארחי חיים מציעים ששיבוט טיפולי ומחקר תאי גזע יכולים יום אחד לספק דרך ליצור תאים, חלקי גוף, או אפילו גופים שלמים (המכונה בדרך כלל שיבוט רבייה שיהיו זהים מבחינה גנטית לחולה פוטנציאלי. בשנת 2008 הכריז משרד ההגנה האמריקני על תוכנית לחקר האפשרות לגדל חלקי גוף אנושיים על עכברים. מבנים ביולוגיים מורכבים, כגון מפרקים וגפיים של יונקים, טרם שוכפלו. ניסויים בהשתלת מוח של כלבים ופרימטים נערכו באמצע המאה ה-20 אך נכשלו עקב דחייה וחוסר יכולת לשחזר קשרים עצביים. החל משנת 2006, השתלת שלפוחית ​​השתן ביו-מהנדסת שגדלה מתאי המטופלים עצמו הוכחה כטיפול בר-קיימא למחלות שלפוחית ​​השתן. תומכי החלפת חלקי גוף ושיבוט טוענים שהביוטכנולוגיות הנדרשות צפויות להופיע מוקדם יותר מטכנולוגיות אחרות להארכת חיים.

השימוש בתאי גזע אנושיים, במיוחד בתאי גזע עובריים, שנוי במחלוקת. התנגדויות המתנגדים מבוססות בדרך כלל על פרשנויות של תורות דתיות או שיקולים אתיים. תומכי מחקר תאי גזע מציינים שתאים נוצרים ונהרסים באופן שגרתי במגוון הקשרים. שימוש בתאי גזע שנלקחו מחבל הטבור או מחלקים בגוף הבוגר עלול לא לעורר מחלוקת.

המחלוקות לגבי שיבוט דומות, למעט דעת הקהל הכללית ברוב המדינות עומדת בהתנגדות לשיבוט רבייה. חלק מהתומכים בשיבוט טיפולי מנבאים ייצור של גופים שלמים, חסרי הכרה, להשתלת מוח בסופו של דבר.

אתיקה ופוליטיקה
מחלוקת מדעית
כמה מבקרים חולקים על תיאור ההזדקנות כמחלה.
לדוגמה, לאונרד הייפליק, שקבע שפיברובלסטים מוגבלים לכ-50 חלוקות תאים, גורם לכך שהזדקנות היא תוצאה בלתי נמנעת של אנטרופיה.
הייפליק ועמיתיו הביוגרונטולוגים ג'יי אולשנסקי וברוס קרנס מתחו ביקורת חריפה על תעשיית האנטי-אייג'ינג בתגובה למה שהם רואים כרווח חסר מצפון ממכירת תוספי אנטי-אייג'ינג לא מוכחים.

מניעים צרכניים
מחקר של Sobh and Martin (2011) מצביע על כך שאנשים קונים מוצרי אנטי-אייג'ינג כדי להשיג את עצמי המקווה (למשל, לשמור על עור צעיר) או כדי להימנע מעצמי מפחד (למשל, להיראות זקן). המחקר מראה שכאשר צרכנים רודפים אחרי העצמי המיוחל להם, ציפיות ההצלחה הן המניעות ביותר את המוטיבציה שלהם להשתמש במוצר.
המחקר גם מראה מדוע לעשות רע כאשר מנסים להימנע מעצמי מפחד הוא יותר מוטיבציה מאשר לעשות טוב.
כאשר נראה שהשימוש במוצר נכשל, זה מניע יותר מהצלחה כאשר צרכנים מבקשים להימנע מעצמי מפחד.

מפלגות פוליטיות
למרות שמדענים רבים קובעים שהארכת חיים והארכת חיים רדיקלית אפשריות, עדיין אין תוכניות בינלאומיות או לאומיות המתמקדות בהארכת חיים רדיקלית. יש כוחות פוליטיים הפועלים גם בעד וגם נגד הארכת חיים.
עד 2012, ברוסיה, ארצות הברית, ישראל והולנד, החלו מפלגות אריכות ימים.
מטרתם הייתה לספק תמיכה פוליטית למחקר וטכנולוגיות הרדיקליות להארכת חיים, ולהבטיח את המעבר המהיר ביותר האפשרי ובו בזמן הרך של החברה לשלב הבא – חיים ללא הזדקנות ועם הארכת חיים רדיקלית, ולספק גישה לטכנולוגיות כאלה לרוב האנשים החיים כיום.

עמק הסיליקון
כמה חדשנים טכנולוגיים ויזמי עמק הסיליקון השקיעו רבות במחקר אנטי אייג'ינג.
זה כולל את ג'ף בזוס (מייסד אמזון, לארי אליסון (מייסד אורקל, פיטר ת'יל מנכ"ל PayPal לשעבר), לארי פייג' (מייסד שותף של גוגל, פיטר דיאמנדיס, סם אלטמן (מנכ"ל OpenAI, מושקע ברטרו ביוסיינס, ובריאן בריאן ארמסטרונג (מייסד Coinbase ו-NewLimit Coinbase), .
גרעין.

פרשנים
ליאון קאס (יו"ר מועצת נשיא ארה"ב לביואתיקה מ-2001 עד 2005) תהה אם החמרה אפשרית של בעיות של אוכלוסיות יתר תהפוך הארכת חיים ללא אתית. הוא מצהיר על התנגדותו להארכת חיים במילים:

"פשוט לחמוד לעצמנו תוחלת חיים ממושכת היא גם סימן וגם סיבה לכישלון שלנו לפתוח את עצמנו להולדה ולכל מטרה עליונה..
.
להאריך את הנעורים הוא לא רק רצון ילדותי לאכול את חייו ולשמור עליהם; הוא גם ביטוי למשאלה ילדותית ונרקסיסטית שאינה עולה בקנה אחד עם דבקות בדורות הבאים.

ג'ון האריס, העורך הראשי לשעבר של כתב העת לאתיקה רפואית, טוען שכל עוד החיים ראויים לחיות, לפי האדם עצמו, יש לנו ציווי מוסרי רב עוצמה להציל את החיים ובכך לפתח ולהציע טיפולים להארכת חיים למי שרוצה בהם.

הפילוסוף הטרנס-הומניסטי ניק בוסטרום טען שכל התקדמות טכנולוגית בהארכת חיים חייבת להיות מופצת באופן שוויוני ולא מוגבלת לכמה מיוחסים. במטאפורה מורחבת שכותרתה " אגדת הדרקון-עריץ ", בוסטרום רואה בעיני רוחו את המוות כדרקון מפלצתי הדורש קורבנות אנושיים. באגדה, לאחר ויכוח ממושך בין אלה שמאמינים שהדרקון הוא עובדת חיים לבין אלה שמאמינים שאפשר וצריך להשמיד את הדרקון, הדרקון נהרג לבסוף.
בוסטרום טוען שחוסר מעש פוליטי אפשר מקרי מוות רבים של בני אדם שניתן למנוע.

חששות לאוכלוסיות יתר
מחלוקת לגבי הארכת חיים נובעת מחשש מאוכלוסיות יתר והשפעות אפשריות על החברה.
ביוגרונטולוגית אוברי דה גריי מתנגדת לביקורת עודף האוכלוסין בכך שהיא מציינת שהטיפול יכול לדחות או להעלים את גיל המעבר, לאפשר לנשים לרווח את ההריונות שלהן לאורך שנים רבות יותר ובכך להפחית את קצב גידול האוכלוסייה השנתי.
יתרה מכך, הפילוסוף והעתידן מקס מור טוען כי בהתחשב בעובדה שקצב גידול האוכלוסייה העולמי מואט וצפוי בסופו של דבר להתייצב ולהתחיל לרדת, סביר להניח שאורך חיים-על יתרום לאוכלוסיית יתר.

סקרי דעת קהל
סקר של Pew Research באביב 2013 בארצות הברית מצא כי 38% מהאמריקאים ירצו טיפולים להארכת חיים, ו-56% ידחו זאת. עם זאת, הוא גם מצא ש-68% האמינו שרוב האנשים ירצו בכך ושרק 4% מחשיבים "תוחלת חיים אידיאלית" ליותר מ-120 שנה. "תוחלת החיים האידיאלית" החציונית הייתה 91 שנים ורוב הציבור (63%) ראה בהתקדמות רפואית שמטרתה להאריך חיים טובה בדרך כלל. 41% מהאמריקאים האמינו שהארכת חיים רדיקלית (RLE) תהיה טובה לחברה, בעוד 51% אמרו שהם מאמינים שזה יהיה רע לחברה.
אחת האפשרויות מדוע 56% מהאמריקאים טוענים שהם ידחו טיפולים להארכת חיים עשויה לנבוע מהתפיסה התרבותית שחיים ארוכים יותר יגרמו לתקופה ארוכה יותר של צניחה, ושהקשישים בחברה הנוכחית שלנו אינם בריאים.

אין סיכוי שאנשים דתיים יתנגדו להארכת חיים מאשר אנשים שאינם קשורים, אם כי קיימת שונות מסוימת בין העדות הדתיות.

הזדקנות כמחלה
רוב הארגונים והמתרגלים הרפואיים המיינסטרים אינם רואים בהזדקנות מחלה. הביולוג דיוויד סינקלייר אומר: "אני לא רואה את ההזדקנות כמחלה, אלא כאוסף של מחלות די צפויות הנגרמות מהידרדרות הגוף". שני הטיעונים העיקריים שבהם נעשה שימוש הם שהזדקנות היא גם בלתי נמנעת וגם אוניברסלית בעוד שמחלות אינן. עם זאת, לא כולם מסכימים. הארי ר. מודי, מנהל העניינים האקדמיים של AARP, מציין שמה נורמלי ומהי מחלה תלויים מאוד בהקשר היסטורי. דיוויד ג'מס, עוזר מנהל המכון להזדקנות בריאה, טוען שיש לראות בהזדקנות מחלה. בתגובה לאוניברסליות של ההזדקנות, דייוויד ג'מס מציין שזה מטעה כמו הטענה שבסנג'י אינם כלבים כי הם לא נובחים. בגלל האוניברסליות של ההזדקנות הוא מכנה אותה "סוג מיוחד של מחלה". רוברט מ' פרלמן, טבע את המונחים "תסמונת ההזדקנות" ו"תסביך המחלה" ב-1954 כדי לתאר הזדקנות.

לדיון אם יש להתייחס להזדקנות כמחלה או לא יש השלכות חשובות. דעה אחת היא שזה יעורר חברות תרופות לפתח טיפולים להארכת חיים ובארצות הברית של אמריקה, זה גם יגביר את הרגולציה של שוק האנטי-אייג'ינג על ידי מנהל המזון והתרופות (FDA).
אנטי אייג'ינג נופל כעת תחת תקנות הרפואה הקוסמטית שהן פחות הדוקות מאלו של תרופות.

אמונות ושיטות
הזדקנות מניעה ועיכוב, והזדקנות המוח
סנוליטיקה ותרופות להארכת חיים
מעכבי Geroprotector ו- MTOR § Rapamycin ו-rapalogs

סנוליטיק (מהמילים הזדקנות ו- lytic, "הורס") הוא בין מחלקה של מולקולות קטנות הנמצאות במחקר בסיסי כדי לקבוע אם הן יכולות לגרום באופן סלקטיבי למוות של תאים מזדקנים ולשפר את הבריאות בבני אדם. מטרת מחקר זה היא לגלות או לפתח גורמים לעיכוב, למנוע, להקל או להפוך מחלות הקשורות לגיל. הסרה של תאים מזדקנים עם סנוליטים הוצעה כשיטה להגברת חסינות במהלך ההזדקנות.

מושג קשור הוא "סנוסטטי", שפירושו לדכא הזדקנות. סנוליטים מחסלים תאים מזדקנים ואילו סנומורפיים – עם מועמדים כמו Apigenin, Everolimus ו- Rapamycin – מווסתים תכונות של תאים מזדקנים מבלי לחסל אותם, מדכאים פנוטיפים של הזדקנות, כולל SASP. השפעות סנומורפיות עשויות להיות מנגנון השפעה מרכזי אחד של מגוון מועמדים לתרופות להארכת חיים. עם זאת, מועמדים כאלה בדרך כלל לא נלמדים רק עבור מנגנון אחד, אלא מרובים. ישנם מאגרי מידע ביולוגיים של מועמדים לתרופות להארכת חיים במחקר וכן של יעדי גנים/חלבון פוטנציאליים. אלה משופרים על ידי מחקרי עוקבה אורכיים, רשומות בריאות אלקטרוניות, שיטות סקר חישוביות (תרופות), שיטות גילוי ביולוגיות חישוביות ושיטות ביולוגיות חישוביות-פרשנות/ רפואה מותאמת אישית.

מלבד rapamycin ו-senolytics, המועמדים לשימוש חוזר בתרופות שנחקרו באופן נרחב כוללים מטפורמין, acarbose, spermidine ומשפרי NAD+.

תרופות רבות להארכת חיים הן חלופות סינתטיות או משלימות פוטנציאליות לחומרים תזונתיים קיימים, כגון תרכובות שונות להפעלת סירטואין הנבדקות כמו SRT2104. במקרים מסוימים מתן תרופות משולב עם זה של נייטרקאטים – כמו במקרה של גליצין בשילוב עם NAC.
לעתים קרובות מחקרים בנויים בהתבסס על יעדי אריכות ספציפיים או נושאים אותם, ומפרטים הן תזונתי והן תרופות (יחד או בנפרד) כגון FOXO3- מפעילים.

החוקרים גם בוחנים דרכים להפחית תופעות לוואי מחומרים כאלה (אולי בעיקר רפמיצין ונגזרותיו כגון באמצעות פרוטוקולים של מתן לסירוגין וקראו לצורכי מחקר אופטימלי (בכלל זה לוח זמנים טיפול אופטימלי).

דיאטות ותוספי מזון
ויטמינים ונוגדי חמצון

תיאוריית ההזדקנות של הרדיקלים החופשיים מציעה שתוספי נוגדי חמצון עשויים להאריך את חיי האדם. ביקורות, לעומת זאת, מצאו ששימוש בוויטמין A (כמו β-קרוטן) ותוספי ויטמין E עלול להגביר את התמותה.
ביקורות אחרות לא מצאו קשר בין ויטמין E לבין ויטמינים אחרים עם תמותה.
תוספת ויטמין D במינונים שונים נחקרת בניסויים ויש גם מחקר על GlyNAC (ראה לעיל.

סיבוכים
סיבוכים של תוספת נוגדי חמצון (במיוחד מינונים גבוהים מתמשכים הרחק מעל ה- RDA כוללים שמיני חמצן תגובתיים (ROS), אשר מופחתים על ידי נוגדי חמצון, "נמצאו חיוניים מבחינה פיזיולוגית להעברת אותות, ויסות גנים וויסות חיזור, בין היתר, מה שמרמז שסילוקם המלא יהיה מזיק". בפרט, אחת הדרכים של ריבוי הן עלולות להזיק היא עיכוב הסתגלות לפעילות גופנית כגון היפרטרופיה בשרירים (למשל בתקופות ייעודיות של עודף קלורי). יש גם מחקר על גירוי/הפעלה/תדלוק יצירת נוגדי חמצון אנדוגניים, בפרט למשל של גליצין ניטרקוטי ו-NAC תרופתי.

נוגדי חמצון יכולים לשנות את מצב החמצון של רקמות שונות, מטרות או אתרים שונים שלכל אחד מהם יש השלכות פוטנציאליות שונות, במיוחד עבור ריכוזים שונים.
סקירה מעידה כי למיטוכונדריה יש תגובה הורמטית ל-ROS, לפיה נזק חמצוני נמוך יכול להועיל.

הגבלה תזונתית

נכון לשנת 2021, אין ראיות קליניות לכך ששיטות הגבלה תזונתיות כלשהן תורמות לאריכות ימים של האדם.
תזונה בריאה
מחקרים מראים כי הגברת ההקפדה על דפוסי התזונה הים תיכונית קשורה להפחתה בתמותה הכוללת וסיבה ספציפית, להארכת תוחלת הבריאות והחיים.
מחקר מזהה את המרכיבים המועילים העיקריים של התזונה הים תיכונית.
מחקרים מצביעים על כך ששינויים בתזונה הם גורם בעלייה יחסית לאומית באורך החיים.

תזונה אופטימלית
גישות לפיתוח דיאטות אופטימליות לבריאות ולאורך חיים (או "דיאטות אריכות ימים") כוללות:

שינוי התזונה הים תיכונית כקו הבסיס באמצעות מדעי התזונה. למשל, דרך:
עלייה (נוספת) במזונות צמחיים לצד הגבלה נוספת של צריכת בשר – הפחתת בשר היא (או יכולה להיות) בריאה בדרך כלל, שמירה על צריכת אלכוהול מכל סוג למינימום – דיאטות ים תיכוניות קונבנציונליות כוללות צריכת אלכוהול (כלומר של יין, שנמצאת במחקר עקב נתונים המצביעים על השפעות מוחיות שליליות ארוכות טווח אפילו ברמות צריכה נמוכות/מתונות.
החלפה מלאה של דגנים מזוקקים – חלק מההנחיות של דיאטות ים תיכוניות אינן מבהירות או כוללות את העיקרון של צריכת דגנים מלאים במקום דגנים מזוקקים.
דגנים מלאים כלולים בתזונה ים תיכונית.

גישות אחרות
גישות מתקדמות נוספות מבוססות מדעי ביו כוללות:

שינויים גנטיים ואפיגנטיים : שיפור גנטי אנושי לאריכות חיים וגנים מגנים – ראה גנטיקה של הזדקנות תכנות מחדש סלולרי : תכנות מחדש in vivo כדי להשלים או להגביר את יכולת ההתחדשות האנושית ולהצעיר או להחליף תאים תכנות מחדש אפיגנטי : מחקר בשלב מוקדם על התחדשות/תיקון של מכונות אפיגנטיות התערבויות של תאי גזע : "הגדלת מספר ואיכות תאי גזע והפעלת אותות מתחדשים" ננו-רפואה : מחקר בשלבים מוקדמים של ננוטכנולוגיה פרו-אריכות ימים הנדסת רקמות : של רקמות ואיברים (ראה גם: השתלת קסנו ואיבר מלאכותי
ביומולקולות אנדוגניות במחזור הדם : חלבוני דם של דם מבעלי חיים צעירים הראו פוטנציאל מסוים לאריכות חיים במחקרים בבעלי חיים (למשל באמצעות העברה של דם או פלזמה, ושל חלבוני פלזמה). יתר על כן, exerkines – איתות ביומולקולות המשתחררות במהלך/אחרי פעילות גופנית – הראו גם תוצאות מבטיחות.
התעמלות כוללים מיוקינים.
הוכח כי שלפוחיות חוץ- תאיות מופרשות במקביל ל-exerkines וגם נחקרות.

נוזל גוף ונוזל מוחי
התערבויות מותאמות אישית : מחקרים עתידיים עשויים להתאים ולחקור התערבויות מסוג רפואה מותאמות אישית. לדוגמה, השפעות של התערבויות או מינונים למשל עשויים להשתנות לפי גיל ו/או לגנום. סקירה מציעה כי תחום הרפואה המדויקת ומדעי האדמה יצטרך לקיים אינטראקציה הדוקה.
פפטידים : כגון MOTS-c המשוחררים על ידי מיטוכונדריה אפנון מיטוכונדריה : מחקר בשלב מוקדם מצביע על התערבויות מיטוכונדריאליות כגון השתלת מיטוכונדריה עשויה להיות יעילה תיאוריית ההזדקנות המיטוכונדריאלית

ביוגרונטולוגיה
יש צורך ומחקר בפיתוח של סמנים ביולוגיים להזדקנות כמו השעון האפיגנטי "כדי להעריך את תהליך ההזדקנות ואת היעילות של התערבויות כדי לעקוף את הצורך במחקרי אורך בקנה מידה גדול". סמנים ביולוגיים כאלה עשויים לכלול גם הדמיה מוחית in vivo.

ביקורות כוללות לפעמים טבלאות מובנות המספקות סקירה שיטתית של מועמדים להתערבות/תרופות עם סקירה הקוראת לשילוב "ידע נוכחי עם ריבוי אומיקה, רשומות בריאות ונתוני בטיחות של תרופות כדי לחזות תרופות שיכולות לשפר את הבריאות בגיל מאוחר" ולפרט שאלות עיקריות. מאגרי מידע ביולוגיים של מועמדים לתרופות להארכת חיים במחקר וכן של יעדי גנים/חלבון פוטנציאליים כוללים GenAge, DrugAge ו-Geroprotectors.

סקירה ציינה כי הגישה של "השוואה 'אפידמיולוגית' של האופן שבו צריכה נמוכה לעומת צריכה גבוהה של מאקרו-נוטריינט מבודד והקשר שלו לבריאות ותמותה עשויה לא רק שלא לזהות דפוסי תזונה מגנים או מזיקים, אלא עלולה להוביל לפרשנויות מטעות". הוא מציע גישה מרובת עמודים, ומסכם את הממצאים לקראת בניית דיאטות ארוכות חיים מעודנות – השוקלות רב-מערכתיות ולפחות מותאמת אישית לגיל. מחקרים תצפיתיים מסוג אפידמיולוגי הנכללים במטא-אנליזות צריכים להיות משלימים על פי המחקר לפחות ב"(1) מחקר בסיסי המתמקד בתוחלת חיים ובתוחלת בריאות, (2) ניסויים קליניים מבוקרים בקפידה, ו-(3) מחקרים של אנשים ואוכלוסיות עם אורך חיים שיא".

טיפול הורמונלי
תעשיית האנטי אייג'ינג מציעה מספר טיפולים הורמונליים. חלקם ספגו ביקורת על סכנות אפשריות והיעדר השפעה מוכחת. לדוגמה, האיגוד הרפואי האמריקאי מתח ביקורת על כמה טיפולים הורמונליים אנטי-אייג'ינג.

בעוד הורמון גדילה (GH) יורד עם הגיל, העדויות לשימוש בהורמון גדילה כטיפול אנטי אייג'ינג מעורבות ומבוססות בעיקר על מחקרים בבעלי חיים. ישנם דיווחים מעורבים ש-GH או IGF-1 מווסתים את תהליך ההזדקנות בבני אדם והאם כיוון ההשפעה שלו חיובי או שלילי.

Klotho ו-exerkines (ראה לעיל כמו איריסין נחקרים עבור טיפולים פוטנציאליים לטווח ארוך.

גורמי אורח חיים
ראה גם: מחלת אורח חיים
בדידות /בידוד, חיים חברתיים ותמיכה, פעילות גופנית/פעילות גופנית (חלקית באמצעות השפעות נוירו-ביולוגיות ורמות NAD+ מוגברות), מאפיינים פסיכולוגיים מאוד ישירים (אפשרי מאוד/ 4. 175 ] משך השינה, מקצבים יממה (דפוסי שינה, מתן תרופות והאכלה), סוג של פעילויות פנאי, אי עישון, אלטרואיסטיים, רגשות והתנהגויות אלטרואיסטיות, .
181 ] מצב רוח ומתח (כולל באמצעות חלבון הלם חום נחקרים כגורמים פוטנציאליים (ניתנים לשינוי) של הארכת חיים.

נוהלי אורח חיים בריא ותזונה בריאה הוצעו כ"אסטרטגיות קו ראשון לשימור תפקוד, כאשר סוכנים תרופתיים, כולל תרופות קיימות וחדשות ותרכובות 'תזונתיות' חדשות, משמשות גישות משלימות פוטנציאליות".

אסטרטגיות חברתיות
ראה גם: ניסוי קליני, מדע מטה, בריאות טלפונית, כלכלת בריאות, חינוך לבריאות ומחקר רפואי

תוחלת חיים לעומת הוצאות בריאות של מדינות OECD עשירות. ממוצע בארה"ב של 10,447 דולר ב-2018. באופן קולקטיבי, טיפול בסיבות המוות הנפוצות עשוי להאריך את תוחלת החיים של אוכלוסיות ושל האנושות בכללותה. לדוגמה, מחקר משנת 2020 מצביע על כך שהאובדן הממוצע של תוחלת החיים העולמי (LLE) כתוצאה מזיהום אוויר ב-2015 היה 2.9 שנים, באופן משמעותי יותר מ-0.
3 שנים, למשל, מכל צורות האלימות הישירה, אם כי חלק ניכר מה-LLE (מדד הדומה לשנים של אבדן חיים פוטנציאליים נחשב בלתי נמנע.

בדיקות סקר קבועות וביקורי רופא הוצעו כהתערבות חברתית-אורח חיים.

(ראה גם: בדיקה רפואית וסמן ביולוגי

מדיניות בריאות ושינויים בשירותי בריאות סטנדרטיים יכולים לתמוך באימוץ מסקנות התחום – סקירה מעלה כי דיאטת אריכות ימים תהיה "השלמה רבת ערך לשירותי בריאות סטנדרטיים, וכי, אם נלקחת כאמצעי מניעה, היא יכולה לסייע בהימנעות מתחלואה, שמירה על בריאות עד גיל מתקדם" כסוג של טיפול רפואי מונע.

הוצע כי במונחים של תזונה בריאה, מדינות יכולות לקדם דיאטות בסגנון ים תיכוני כדי להבטיח בחירות בריאות כברירת מחדל ("כדי להבטיח שהבחירה הבריאה ביותר היא הבחירה הקלה ביותר") ועם אמצעים יעילים ביותר, לרבות חינוך תזונתי, רשימות ביקורת מזון ומתכונים "פשוטים, טעימים ובמחיר סביר".

סקירה מציעה כי "הכוונה לתהליך ההזדקנות כשלעצמה עשויה להיות גישה יעילה הרבה יותר למניעת או לעיכוב פתולוגיות הקשורות להזדקנות מאשר טיפולים המכוונים ספציפית למצבים קליניים מסוימים".

טמפרטורת סביבה נמוכה
טמפרטורת סביבה נמוכה כגורם פיזי המשפיע על רמות הרדיקלים החופשיים זוהתה כטיפול המייצר עלייה יוצאת דופן בתוחלת החיים ב-Drosophila melanogaster וביצורים חיים אחרים.
תיאוריית קונספירציה של דם צעיר
מידע נוסף: עירוי דם צעיר
מידע נוסף: עלילת דם
חוקרי קונספירציה טוענים שחלק מהמרפאות מציעות כיום הזרקת מוצרי דם מתורמים צעירים. היתרונות לכאורה של הטיפול, שאף אחד מהם לא הוכח במחקר מתאים, כוללים חיים ארוכים יותר, שיער כהה יותר, זיכרון טוב יותר, שינה טובה יותר, ריפוי מחלות לב, סוכרת ואלצהיימר. הגישה מבוססת על מחקרי פרביוזיס כמו אלה שאירינה קונבוי עשתה על עכברים, אבל קונבוי אומרת שדם צעיר אינו הופך את ההזדקנות (אפילו בעכברים) ושאלה שמציעים את הטיפולים הללו לא הבינו את המחקר שלה. מדען המוח טוני וייס-קורי, שחקר גם חילופי דם בעכברים לאחרונה כמו 2014, אמר שאנשים המציעים את הטיפולים הללו "מנצלים לרעה את אמון האנשים" וכי טיפולי דם צעירים הם "המקבילה המדעית לחדש מזויף". הטיפול הופיע בסדרת הסיפורת של עמק הסיליקון של HBO.

שתי מרפאות בקליפורניה, המנוהלות על ידי ג'סי קרמאזין ודיוויד סי רייט, מציעות זריקות של 8,000 דולר של פלזמה המופקת מדם של צעירים.
Karmazin לא פרסם באף כתב עת שנבדק על ידי עמיתים והמחקר הנוכחי שלו אינו משתמש בקבוצת ביקורת.

שינויים במיקרוביום
השתלת מיקרוביוטה צואה ופרוביוטיקה נחקרות כאמצעים להארכת חיים ותוחלת בריאות.
אכפת להעלות
מאמר ראשי: העלאת מחשבות
אסטרטגיה עתידית היפותטית אחת, שכפי שחלק מציעים, "מבטל" את הסיבוכים הקשורים לגוף פיזי, כולל העתקה או העברה (למשל על ידי החלפה הדרגתית של נוירונים בטרנזיסטורים) של מוח מודע ממוח ביולוגי למערכת מחשב או מכשיר חישובי לא ביולוגי. הרעיון הבסיסי הוא לסרוק את המבנה של מוח מסוים לפרטי פרטים, ולאחר מכן לבנות מודל תוכנה שלו שכל כך נאמן למקור, שכאשר הוא פועל על חומרה מתאימה, הוא יתנהג באופן מהותי כמו המוח המקורי. האם העתקה מדויקת של המוח של האדם מהווה הארכת חיים ממשית או לא היא עניין של ויכוח.

עם זאת, המבקרים טוענים שהמוח שהועלה יהיה פשוט שיבוט ולא המשך אמיתי של תודעתו של אדם.

כמה מדענים מאמינים שהמתים עשויים יום אחד "לקום לתחייה" באמצעות טכנולוגיית סימולציה.