תהליך הזדקנות העור והתחדשותו, רקע מדעי

כדי להבין מה הופך טיפול עור ליעיל, חשוב ראשית להבין כיצד עורנו מזדקן ומהם מנגנוני ההתחדשות הטבעיים שלו. עור הפנים הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, ומורכב מכמה שכבות עיקריות: אפידרמיס (Epidermis, השכבה החיצונית), דרמיס (Dermis, השכבה האמצעית העבה המכילה סיבי קולגן ואלסטין, כלי דם ותאי פיברובלסטים) והיפודרמיס (Hypodermis, שכבת שומן תת-עורית). עם הגיל, מתחוללים בעור שינויים מבניים ותפקודיים הדרגתיים:

• ירידה בייצור קולגן (Collagen): הקולגן הוא החלבון העיקרי שמקנה לעורנו מוצקות וגמישות. החל מאמצע שנות ה-20 לחיינו קצב ייצור הקולגן צונח בכ-1% בכל שנה. משמעות הדבר היא שבהגיענו לגילאי 40–50, העור שלנו עלול להכיל עשרות אחוזים פחות קולגן מאשר בצעירותנו. מחקרים הראו שבגיל זקנה מתקדמת (80+), קצב יצירת הקולגן בעור עשוי להיות נמוך בעד 75% מזה שבעור צעיר. אובדן הקולגן גורם לירידה בעובי הדרמיס, אובדן נפח ומוצקות, והיווצרות קמטים וצניחה. בנוסף, מבנה סיבי הקולגן הקיימים נפגם: קשרי הצילוב (cross-links) מצטברים וקולגן נעשה נוקשה ופחות אלסטי.
• דקיקה והשטחת האפידרמיס: קצב ההתחדשות של תאי האפידרמיס (בתהליך הקרוי turnover) מאט עם הגיל. אם בצעירותנו מתחדשת השכבה החיצונית מדי ~28 יום, הרי שבגיל מבוגר המחזור עשוי להתארך ל-40–50 יום. הדבר מוביל להצטברות שכבת תאים מתים בעור, המרקם נעשה עמום וחסר ברק. כמו כן, שכבת האפידרמיס עצמה נעשית דקה יותר ופגיעה יותר. תאי המלנוציטים (מלנין) נעשים בלתי-סדירים, מה שעלול להתבטא בכתמי פיגמנטציה וגוון עור לא אחיד.
• ירידה בתפקוד פיברובלסטים: הפיברובלסט (Fibroblast) הוא התא בדרמיס שאחראי על ייצור סיבי הקולגן והאלסטין (Elastin) וכן על הפרשת מרכיבי המטריצה החוץ-תאית (כגון חומצה היאלורונית). עם השנים, הפיברובלסטים מתיישנים (senescence) ויעילותם יורדת. הם מייצרים פחות קולגן באיכות טובה, פחות אלסטין (שהוא החלבון המקנה לעור גמישות ומתיחת יתר), ופחות גליקוזאמינוגליקנים (GAGs) כדוגמת חומצה היאלורונית האחראית לשימור הלחות והנפח בעור. כתוצאה, העור מאבד מגמישותו ומתייבש בקלות.
• השפעות הורמונליות: שינויים הורמונליים, בעיקר הירידה הדרסטית ברמות האסטרוגן בנשים סביב גיל המעבר, משפיעים מאוד על העור. אסטרוגן תורם באופן רגיל לעידוד ייצור קולגן ושמירת הלחות בעור; ירידתו גורמת להאצת אובדן הקולגן (למשל, במחקרים נמצא שב-5 השנים הראשונות לאחר מנופאוזה אישה עלולה לאבד עד 30% מקולגן העור שלה), וכן לירידה בעובי העור ובלחותו. לכן נשים בגיל המעבר חוות לעיתים הזדקנות עור פתאומית יחסית, קמטים מופיעים והעור נהיה דק ושברירי יותר.
• נזק חמצוני ורדיקלים חופשיים: תהליכי מטבוליזם בגוף וגורמים סביבתיים מייצרים רדיקלים חופשיים (Free Radicals), מולקולות בלתי-יציבות התוקפות את מרכיבי התאים. בעור, רדיקלים חופשיים (למשל מסוג ROS) עלולים לפגוע בקולגן, באלסטין ובקרומי התאים, וכן ב-DNA של התאים. עם הגיל, מנגנוני התיקון ונוגדי החמצון הטבעיים של העור נחלשים, כך שהנזק החמצוני מצטבר. זהו מנגנון מרכזי ב"הזדקנות חיצונית" (extrinsic aging) הגורם לקמטים, כתמים ואובדן גמישות.
• נזק מצטבר מקרינת UV: חשיפה לשמש היא גורם עיקרי להזדקנות עור מוקדמת (Photoaging). קרני UVA ו-UVB חודרות לעור ויוצרות נזק ישיר לסיבי הקולגן והאלסטין בדרמיס, בנוסף להגברת ייצור הרדיקלים החופשיים. חשיפה כרונית גורמת לפירוק מואץ של קולגן דרך אנזימים (MMPs) שמופעלים בתגובה לקרינה. כתוצאה, עור חשוף שמש מראה קמטים עמוקים, מרקם "עור מנומר" וגוון לא אחיד כבר בגיל מוקדם יותר. למעשה, לפי הערכות רופאי עור, עד 80% מסימני ההזדקנות הנראים (כגון קמטים וכתמים) נובעים מחשיפה לקרינת UV ולא מגיל כרונולוגי בלבד.
• עישון, זיהום וסגנון חיים: גורמים סביבתיים והתנהגותיים מזרזים אף הם הזדקנות. עישון סיגריות, למשל, מכווץ את כלי הדם בעור ומפחית אספקת חמצן וחומרי הזנה, וכן מכניס רעלנים הגורמים לפירוק קולגן. מעשנים כבדים נוטים לעור דק ומקומט ("קמטי עישון" סביב הפה). זיהום אוויר עירוני גם הוא חשוד בהגברת רדיקלים חופשיים בעור. תזונה לקויה דלה בנוגדי-חמצון (ויטמינים A, C, E) וחלבונים פוגעת בבניית מרכיבי עור חדשים. גם סטרס כרוני הוכח כגורם המאיץ הזדקנות עור דרך הפרשת הורמונים (קורטיזול) הפוגעים בשלמות מחסום העור ותפקוד התאים.

כל השינויים הללו מביאים להופעת סימני הזדקנות מוכרים: קמטוטים וקמטים (קמטי הבעה במצח וסביב העיניים, וקמטים סטטיים עמוקים יותר בהמשך), אובדן נפח בפנים (שקעים בלחיים, הידקקות השפתיים עקב אובדן שומן תת-עורי), רפיון בקו הלסת ובצוואר, כתמי גיל ופיגמנטציה לא אחידה, יובש וחספוס, ונימים שבורים לעיתים. בנוסף, פצעי עור מחלימים לאט יותר בגיל מבוגר עקב ירידה בפעילות התאית ובזרימת הדם המקומית.

יכולת הרגנרציה (Regeneration) של העור קיימת, אך דועכת עם הגיל. לעור צעיר יכולת החלמה מרשימה, למשל, פצע שטחי אצל ילד מחלים כמעט ללא סימן. בעור בוגר, תגובת הריפוי איטית יותר ולעתים משאירה צלקת או פיגמנטציה. למרות זאת, העור כן מסוגל להגיב לגירויים נכונים ביצירת רקמה חדשה. זה העיקרון שמאחורי טיפולים רבים באסתטיקה: יצירת "נזק מבוקר" לעור כדי לעודד את הפעלת מנגנוני הריפוי שלו ותהליכי נאו-קולגנזה (neocollagenesis, יצירת קולגן חדש). למשל, פילינג כימי עמוק או לייזר אבלטיבי יוצרים פגיעה בשכבות העליונות, שבתהליך ההחלמה מעודדת פיברובלסטים לייצר קולגן ואלסטין חדשים ולבנות שכבה חלקה יותר. באופן דומה, מיקרונידלינג מבוקר גורם לפציעות מיקרוסקופיות שמפעילות את מנגנון התיקון.

גורם חשוב נוסף הוא תאי הגזע בעור: באפידרמיס שוכנים תאי גזע בשכבת הבסיס, האחראים ליצירת קרטינוציטים חדשים. בבלוטות השיער והחלב יש תאי גזע נוספים. עם הגיל מספרם ופעילותם של תאים אלה יורדים, אך עדיין, חלק מטיפולי האנטי-אייג'ינג החדשניים מנסים להפעיל תאי גזע רדומים לעידוד התחדשות. למשל, יש מחקרים חדשים (2023–2024) על שימוש ב-mRNA מקומי להפעלת גורמי שעתוק (כמו ATF3) בתאי עור, שהראו הצלחה בהפיכת חלק מסימני ההזדקנות בעכברים. אף שפתרונות כאלה עדיין לא זמינים בקליניקות, הם מראים את הכיוון העתידי של רפואה רגנרטיבית לעור.

עורנו מזדקן תחת השפעת שילוב גורמים פנימיים (גיל, גנטיקה, הורמונים) וחיצוניים (שמש, עישון, זיהום), המובילים לירידה בחלבונים מבניים ולנזק מצטבר. הבנה זו של תהליך ההזדקנות חיונית לבחירת הטיפולים שייטיבו ביותר עם העור. למשל, אם אובדן קולגן הוא בעיה מרכזית, טיפולים המעודדים יצירת קולגן (כגון רטינואידים, לייזר, RF) יהיו במוקד. אם רדיקלים חופשיים תוקפים את העור, חשוב לכלול נוגדי חמצון בשגרה. במילים אחרות, הטיפול האופטימלי מבוסס-מדע יותאם להתמודד עם המנגנונים הנ"ל: לעודד התחדשות תאים, לשקם סיבי קולגן ואלסטין, להגן מנזק סביבתי, ולהחזיר לעור רכיבים חיוניים. בסעיפים הבאים נבחן כיצד בדיוק עושים זאת באמצעים טכנולוגיים ופרמצבטיים חדישים.

טיפולי עור מתקדמים, טכנולוגיות חדשניות מבוססות מחקר (2022–2025)

לאחר שעמדנו על האתגר, הזדקנות העור, נפנה לפתרונות. בעשור האחרון חלה מהפכה בתחום האסתטיקה הרפואית: טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות לטפל בסימני הגיל בצורה יעילה ובטוחה מבעבר, לעיתים קרובות ללא צורך בניתוח או בהחלמה ממושכת. נכיר כעת את ארסנל הטיפולים המרכזי שעומד לרשות קוסמטיקאית פרא-רפואית מובילה בתל-אביב, תוך דגש על ההסבר הקליני של כל שיטה, יעילותה לפי מחקרים עדכניים, ותופעות הלוואי האפשריות.

לייזרים רפואיים (Laser), שיטת "פילינג אור" לחידוש העור

לייזר (Laser, Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation) הוא מכשיר הפולט קרן אור ממוקדת בעוצמה ובאורך גל ספציפיים. בשימוש דרמטולוגי, קיימים סוגי לייזר רבים, אך נתמקד בנפוצים לטיפולי אנטי-אייג'ינג:

• לייזר פרקציונלי CO₂ אבלטיבי, נחשב ל"תקן הזהב" (Gold Standard) בטיפול בקמטים עמוקים, צלקות אקנה ושיפור מרקם דרמטי. לייזר זה (פחמן דו-חמצני) יוצר אבלציה, אידוי שכבת העור העליונה, בחורים מיקרוסקופיים פזורים (שיטת fractional). בכך הוא מסיר תאים פגומים ומעודד בניית עור חדש בריא. מחקרים הראו שלאחר סדרת ~2–3 טיפולי CO₂ פרקציונלי, ניתן לראות שיפור של 50–80% בעומק הקמטים וצלקות בעור. ב-60% מהמחקרים ההשוואתיים שנבדקו, לייזר פרקציונלי השיג תוצאות דומות למיקרונידלינג מבחינת שיפור הצלקות, ללא הבדל סטטיסטי מובהק. עם זאת, הלייזר האבלטיבי כרוך בתקופת החלמה ממשוכת יחסית, אדמומיות, גלד וקילוף למשך 5–7 ימים ואף יותר, וסיכון לתופעות לוואי כזיהום, שינוי פיגמנט (בעיקר בהירי עור) או צלקות אם הטיפול אגרסיבי מדי. לכן דרוש איש מקצוע מיומן והתאמה למטופל. לייזר ארביום (Er:YAG) הוא דומה, אבל עדין יותר, חודר שטחית יותר בעור, עם פחות חום, ולכן זמן ההחלמה קצר יותר (2–4 ימים) אך השפעתו על קמטים עמוקים גם פחות דרמטית.
• לייזרים לא-אבלטיביים (Non-Ablative Lasers), לייזרים שחודרים לדרמיס ומחממים אותו מבלי לפגוע בשלמות האפידרמיס. דוגמה: לייזר פרקציונלי 1550 ננומטר (Erbium Glass) או לייזר Nd:YAG ארוך-פעימה. אלה מעודדים יצירת קולגן חדש בעומק העור לאורך זמן, ומשפרים קמטוטים עדינים ומרקם, אך ללא קילוף עור משמעותי. היתרון, החלמה מהירה מאוד, לעיתים רק אודם קל ליומיים, וסיכון נמוך לסיבוכים. החיסרון, התוצאות מתונות והדרגתיות. בעור בוגר עם קמטים עמוקים, לרוב משלבים לייזר לא אבלטיבי כסדרה (נניח 4–6 טיפולים חודשיים) להשגת שיפור גמישות וזוהר כללי, או כטיפול משמר לאחר לייזר אבלטיבי. מחקרי 2022 הראו ששילוב של לייזר פרקציונלי לא-אבלטיבי יחד עם מיקרונידלינג או עם פילינג שטחי יכול לתת תוצאות מצטברות טובות בלי להאריך החלמה.
• IPL, Intense Pulsed Light: למרות שאינו לייזר (זהו אור פוליכרומטי הבזקי), IPL הוא כלי חשוב אצל קוסמטיקאיות רפואיות. הוא מטפל בעיקר בבעיות פיגמנטציה ונימים שטחיים, אורכי הגל נספגים בהמוגלובין ובמלנין. סדרת טיפולי IPL יכולה לטשטש כתמי שמש, אדמומיות (קהיולי קופרוז/רוזצאה) ולתת אחידות צבע לעור. בנוסף, IPL בעוצמות מסוימות גם מעודד יצירת קולגן (יש מחקרים שהראו שיפור מרקם קל לאחר סדרה). היתרון: ללא זמן החלמה כמעט, רק אודם למספר שעות. חסרון: אינו מטפל בקמטים בינוניים-עמוקים בצורה משמעותית, ומתאים יותר כטיפול משלים. יש לשים לב ש-IPL אינו מתאים לכל גוון עור, בעור כהה עלול לגרום לכוויות או היפרפיגמנטציה עקב ספיגת יתר של האור במלנין. יש צורך בהתאמת הפרמטרים ועבודה זהירה.
• לייזר פיקושנייה (Picosecond Laser), טכנולוגיה חדשה יחסית שנכנסה בשנים האחרונות. פולסת אור בלייזרים אלו קצרה במיוחד (פיקושניות), מה שמאפשר לפורר חלקיקי פיגמנט (למשל בקעקועים או בכתמי מלנין) למקטעים זעירים שהגוף מסלק. לפיקולייזר יש גם אפקט של שיפור מרקם, הדופק הסופר-קצר יוצר גל הלם בדרמיס שמגרה נאו-קולגנזה. טיפולי פיקו משמשים בעיקר להבהרת כתמים עיקשים (מלזמה) או להסרת קעקועים, אך חלק מהקליניקות מדווחות גם על "פיקו-פילינג" לחידוש כללי עם תוצאות טובות בקמטוטים עדינים, וללא כמעט תופעות לוואי. עדיין, המחקר בנושא בשלביו המוקדמים (2023), ויש לבחון תוצאות ארוכות טווח.

מחקרים קליניים: ההתקדמות המדעית בתחום הלייזר מגובה בעבודות רבות. לדוגמה, בסקירה שיטתית מ-2023 של ניסויים מבוקרים, דווח כי גם לייזר פרקציונלי אבלטיבי וגם טיפולי מיקרונידלינג השיגו שיפור משמעותי (≥70% שיפור) במראה צלקות אקנה ואיכות העור ברוב המטופלים, עם הבדל מזערי בלבד ביניהם. כלומר, טכנולוגיות שונות יכולות להגיע לתוצאות דומות אם מפעילים אותן נכון. עוד נמצא כי שביעות הרצון אחרי טיפולי לייזר עור גבוהה, במיוחד כשמדובר בשיפור צלקות: במחקר על מטופלי צלקות אקנה, 90% מהם דיווחו על שיפור של יותר מ-50% במצב הצלקות לאחר סדרת לייזר פרקציונלי. יחד עם זאת, מודגש בספרות הצורך בבחירת מטופל מתאימה: עור כהה מדי (פוטוטיפ IV–VI) בלייזר אבלטיבי למשל, עלול לפתח היפרפיגמנטציה לאחר הטיפול בשיעור לא מבוטל, ולכן ייתכן עדיף לבחור עבורו חלופות עדינות כמו RF.

בטיחות ועקרונות עבודה: טיפולי לייזר חייבים להינתן על-ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך ומכירים את הפיזיקה של המכשיר ואת אנטומיית העור. כפי שמציינת Mayo Clinic, "במרפאותינו טיפולי לייזר והעלמת קמטים מבוצעים רק על-ידי רופאים מוסמכים או אחיות/פיזיקאים עם הכשרה מיוחדת בתחום הקוסמטי". הסיבה היא העוצמה הרבה של לייזרים, שימוש לא נכון עלול לגרום לכוויות, צלקות או אפילו נזק עיני (למטפל/מטופל ללא הגנה). על כן, קליניקה מובילה תקפיד על הנחיות בטיחות קפדניות: שימוש במשקפי מגן מתאימים לסוג הלייזר, סימון ברור של חדר הטיפול עם אזהרת לייזר, פרוטוקול סטרילי במידה והלייזר פוצע את העור, ומעקב צמוד בימים שלאחר הטיפול. כמו כן, מכשירי לייזר איכותיים יהיו מאושרי FDA ומשרד הבריאות, כלומר עברו בדיקות קליניות של יעילות ובטיחות. ההכשרה המקצועית חיונית גם להתאמת פרמטרי הטיפול (עוצמה, משך פולס, מרווח בין הנקודות וכו') לסוג העור ולבעיה, זה אומנות המדע של הטיפול בלייזר, ומה שמבדיל בין תוצאה בינונית למצוינת.

גלי רדיו (RF) ואולטרסאונד ממוקד (HIFU), מיצוק וחידוש ללא אבלציה

טכנולוגיות המבוססות על אנרגיה תרמית עמוקה ללא פציעת פני העור צברו תאוצה בשנים האחרונות כחלופה או השלמה ללייזר. הבולטות הן:

• טיפולי RF, RadioFrequency: גלי רדיו בתדר גבוה (מיליוני הרץ) המוחלים על העור באמצעות אלקטרודות, גורמים לחימום מבוקר של הדרמיס. החום (בין ~45–65°C בהתאם למכשיר) מוביל להתכווצות סיבי קולגן מידית (באופן הפיך חלקית) ולנזק תרמי קל בפיברובלסטים המעודד אותם להפריש קולגן ואלסטין חדשים בשבועות שלאחר הטיפול. טיפולי RF קיימים בכמה צורות:
  • RF מונופולרי (Monopolar RF), זרם רדיו הזורם מאלקטרודה אחת דרך רקמת העור אל אלקטרודה נגדית מרוחקת (למשל פד על גב המטופל). זה מאפשר חדירה עמוקה יחסית, עד הדרמיס העמוק ואפילו שומן תת-עורי, ומתאים למיצוק אזורים כמו קו לסת, צוואר ואף גוף. מכשיר מפורסם הוא Thermage. טיפול מונופולרי יחיד בעוצמה גבוהה יכול לתת אפקט הידוק (Skin Tightening) נאה כעבור 2–3 חודשים (הזמן הדרוש לבניית קולגן חדש). לפי מחקר מ-2024, כ-96% מהמטופלים ב-RF מונופולרי משולב HIFU הראו שיפור קליני ניכר במיצוק העור, ללא סיבוכים קשים. תופעות לוואי של RF מונופולרי לרוב מסתכמות באדמומיות למספר שעות; כוויות שטחיות הן נדירות כאשר משתמשים במכשור בטוח ובטכניקה הנכונה.
  • RF דו-קוטבי/תלת-קוטבי (Bi/Tripolar RF), כאן שני קטבים או יותר מונחים על העור בראשים קטנים, וזרם הרדיו זורם ביניהם מקומית. החימום מוגבל יותר לעומק רדוד ובאזור קטן, מה שטוב למיצוק עור הפנים ולטיפול בקמטוטים עדינים. משמש בטיפולים סדרתיים (למשל אחת לחודש, 4–6 פעמים). לעיתים משלבים RF כזה תוך כדי עיסוי או יניקה (טכנולוגיות כמו Venus Legacy משלבות RF+עיסוי ואקום). התחושה היא חימום נעים, ללא כאב ממש, ואין זמן החלמה כלל.
  • RF עם מחטים, מיקרונידלינג RF: זהו אחד החידושים החשובים בשנים האחרונות. משלבים החדרת מקבץ מחטים זעירות לעור (מינימלית פולשנית) עם שידור גלי רדיו דרך המחטים ישירות לדרמיס העמוק. כך משיגים חימום בעומק ממוקד מבלי לחמם יתר על המידה את פני השטח. לדוגמה, מכשיר Morpheus8 (מבית InMode הישראלית) או Profound. מחקרים מצאו שטיפול RF-מיקרונידלינג משפר מרקם עור רפוי ומצולק באופן ניכר. בסקירה מ-2022 צוין שטיפולי RF מחטיים בטוחים לכל גווני העור (סיכון נמוך להיפרפיגמנטציה לעומת לייזר) ומביאים לשיפור ניכר בקמטים, צלקות אקנה והידוק עור צוואר. למעשה, שילוב אנרגיית RF מגביר את יעילות המיקרונידלינג מעבר למה שמחטים מכאניות לבדן משיגות. טיפול כזה נעשה לרוב בסדרה של 2–4 מפגשים במרווח חודשי. זמן ההחלמה: 1–2 ימים של אודם ונפיחות קלה, פחות מטיפול לייזר מקביל. יתרון גדול הוא שאפשר לטפל גם סביב העיניים, צוואר, וידיים בבטחה. שיעור הסיבוכים (כמו זיהום, צלקת) נמוך מאוד אם מתבצע בסביבה סטרילית, בכל זאת חדירת מחטים מחייבת חיטוי קפדני של העור והמכשיר.
• HIFU, High Intensity Focused Ultrasound: טכנולוגיית אולטרסאונד מרוכז בעוצמה גבוהה. כאן גלי קול (בדומה לאולטרסאונד דיאגנוסטי, אך בעוצמה רבה) ממוקדים לנקודה קטנה בעומק הרקמה באמצעות עדשה אקוסטית. בנקודת המיקוד נוצרת טמפרטורה גבוהה (~60–70 מעלות) שגורמת לנזק תרמי מבוקר ברקמה, אך פני העור כמעט ואינם נפגעים. מכשירי HIFU (כמו Ulthera וכד') מסוגלים להגיע לשכבות עמוקות מאוד, אפילו עד ה-SMAS, שכבת הרקמה מעל השרירים שבה מתבצע ניתוח מתיחת פנים כירורגי. לכן HIFU מכונה "מתיחת פנים ללא ניתוח". הוא יעיל במיוחד למיצוק קו הלסת, סנטר כפול, וצוואר, וגם משפר מרקם וקמטים בשכבות העליונות יותר בדרך עקיפה (בעקבות יצירת קולגן עמוק שמרים מעט את העור). מחקרי Meta-Analysis עד 2023 הראו יעילות מובהקת של HIFU במיצוק עור הפנים והצוואר, עם שיפור ממוצע במדדי קמטים וצניחה כבר אחרי טיפול יחיד, המתגבר כעבור 3–6 חודשים ככל שנבנה קולגן חדש. למשל, מחקר אחד דיווח ש-HIFU הפחית את ציון עומק הקמטים בכ-0.9 נקודות (בסולם 0–3) לאחר 3 ו-6 חודשים. שביעות הרצון מההליך גבוהה: כשני-שלישים מהמטופלים בדר"כ מרוצים מאוד מהתוצאות לאחר 1–2 טיפולים. יתרון משמעותי הוא שאין זמן החלמה: מעבר לאדמומיות או נפיחות מינורית, אפשר לחזור לשגרה מיד. עם זאת, הטיפול כרוך בכאב מסוים, במהלך הפולסים העמוקים המטופל עשוי לחוש דקירה או תחושת בערה לעצם. שימוש בקרם אלחוש קודם, וקירור העור במהלך הטיפול, מסייעים. תופעות לוואי אפשריות אך נדירות: פגיעה עצבית זמנית (אם האנרגיה פוגעת בעצב הבעה, תוקף למספר שבועות בד"כ), כווייה של העור (נדיר עם ציוד מאושר), או חבורה.

שילובי RF ו-HIFU: שתי הטכנולוגיות הללו משלימות. מחקרים עדכניים אפילו בחנו קומבינציה שלהן באותו טיפול: למשל במחקר ממאלזיה (2024) טופלו מטופלים בשילוב של HIFU יחד RF מונופולרי לאותה פני שטח. נמצא ש-96.4% מהם הראו שיפור משמעותי מבחינה אסתטית (ע"פ מדד GAIS), ללא תופעות לוואי רציניות. כלומר, השילוב שיפר את ציוני המראה ב-96% מהמטופלים, תוצאה מרשימה המעידה על סינרגיה, HIFU מטפל בעומק ה-SMAS ו-RF בדרמיס העליון, יחד מתקבל מיצוק רב-שכבתי. גם כאב הטיפול היה נסבל (רובם דירגו 5/10, כלומר בינוני). הדבר מדגיש את מגמת 2025: טיפולים היברידיים, שימוש בשתיים או יותר טכנולוגיות משלימות באותה פרוצדורה כדי למקסם תוצאה. קליניקה מומלצת תשקיע בציוד מגוון כדי לאפשר גמישות כזו.

בטיחות: כמו בלייזר, גם כאן נדרש מפעיל מיומן. עבור HIFU בפרט, חיוני להבין את אנטומיית הפנים כדי לא לפגוע בעצב מוטורי. אחת ההמלצות במאמר סקירה היא ש"המפעיל יהיה בעל הכשרה יסודית והבנה בסיסית באנטומיה אנושית". אנו מזהים שבקליניקות המובילות צוות הקוסמטיקאיות הפרא-רפואיות לרוב עובד בצמוד לרופאי עור או פלסטיקאים, ועובר הכשרות משותפות. לדוגמה, הקוסמטיקאית המובילה שנציג لاحב נבחרה לשמש כמטפלת בכירה במרפאה של פרופ' לכירורגיה פלסטית, בדיוק בגלל הידע והניסיון שלה בהפעלת מכשור רפואי. ההקפדה על פרוטוקול בטיחות, מניעת כוויה תרמית, שימוש בג'ל אולטרסאונד מתאים (ב-HIFU) וכו', היא חלק בלתי נפרד מטיפול איכותי.

מיקרונידלינג (Microneedling) ומזותרפיה, דקירות זעירות לשיקום הדרמיס

Microneedling, או בעברית "טיפול מזוטерапיה במחטים", הוא הליך שבו מאות מחטים זעירות (בדרך כלל בעובי 0.25–2 מ"מ) נדקרות לפני העור, יוצרות פציעות מיקרוסקופיות מבוקרות. מטרתן: לגרום לעור להפעיל את מנגנון הריפוי ולהגביר ייצור קולגן, תהליך המכונה לעיתים Collagen Induction Therapy (CIT).

הציוד המסורתי הוא "Dermaroller", גלגלת עם מחטים שמגלגלים על העור. כיום נפוצים יותר מכשירי "Dermapen", עט חשמלי המחזיק מחטנים ומנקב את העור בצורה אנכית רפטטיבית. מיקרונידלינג טהור (ללא אנרגיה) מתאים במיוחד לטיפול בצלקות אקנה שטחיות, נקבוביות רחבות, קמטוטים עדינים ומרקם עור כללי. יתרונו הגדול: הוא פרוצדורה פשוטה יחסית, עלותה נמוכה, וניתן לבצע אותה כמעט בכל גוון עור בבטחה (סיכון מזערי להיפרפיגמנטציה). החיסרון: התוצאות עדינות והדרגתיות, לרוב נדרשת סדרת 3–6 טיפולים בהפרשי 4–6 שבועות. במחקרי השוואה, כאמור, מיקרונידלינג הוכח כיעיל בדומה ללייזר בטיפול בצלקות, אך הושג זאת לאורך יותר טיפולים ועדינות רבה יותר. השיפור המושג בצלקות אקנה למשל הוא סביב 50% לאחר סדרה מלאה, עם שביעות רצון גבוהה של המטופלים.

שילוב תכשירים (מזותרפיה): את המונח מזותרפיה נוהגים לשייך להחדרת חומר פעיל לעור באמצעות הדיקור. הרעיון: בעת שהמחטים יוצרות תעלות מיקרוסקופיות באפידרמיס, ניתן למרוח על העור סרומים ייעודיים שיחדרו לעומק רב יותר דרך התעלות. חומרים נפוצים הם: חומצה היאלורונית לא מצולבת לליחוח הדרמיס, ויטמינים ונוגדי חמצון (כמו ויטמין C), פפטידים ביומימטיים (למשל פפטיד copper peptide לבנייה), ותמציות ממריצות. יש גם ערכות "Vampire Facial", בהן מורחים פלזמה עשירת-טסיות (PRP) של המטופל עצמו על העור המשונדל, כדי שרכיבי הגדילה שבפלזמה יחדור ויזרזו החלמה. טיפול כזה זכה לפרסום בעקבות כוכבות כמו קים קרדשיאן שקידמו אותו. למרות ההייפ, מחקרים מבוקרים על יעילות PRP מעורבים, חלקם מראים ש-PRP בתוספת מיקרונידלינג משפר מעט יותר קמטוטים או צלקות לעומת מיקרונידלינג לבד, אך אחרים לא מצאו הבדל מובהק.

RF Microneedling: כבר דנו לעיל בשילוב המחטים עם אנרגיית RF, רבים רואים בו הדור החדש של המיקרונידלינג. הוא מצריך מכשור מתקדם יותר, ולכן בד"כ נעשה בקליניקות יוקרה. היתרון כאמור, גירוי מכני + תרמי = תוצאה מצטברת טובה יותר. בסקירה משנת 2021 שפורסמה ב-Dermatologic Surgery צוין שטיפולי RF-מחטים גורמים לשיפור קליני משמעותי בקמטים וצלקות, עם סיכון נמוך מאוד להיפרפיגמנטציה אף בעור כהה.

בטבלה להלן נשווה בקצרה בין מיקרונידלינג רגיל למיקרונידלינג-RF:

הערה: שתי השיטות בטוחות יחסית. אך מיקרונידלינג מכני לבדו ייתכן ויצריך טיפולים רבים יותר לתוצאה דומה לזו של פחות טיפולי RF-מחטים אינטנסיביים. הבחירה תלויה בתקציב וברצון המטופל בזמן החלמה.

בטיחות ואמצעי זהירות: החדרת מחטים, אף שהינן זעירות, מחייבת הקפדה רפואית. יש לעבוד בסטריליות (שימוש במחסנית מחטים חד-פעמית לכל מטופל, חיטוי עור עם כלורהקסידין או אלכוהול לפני הטיפול). אחרת קיים סיכון לזיהומים עוריים, כולל התפרצות הרפס סמויה או זיהום חיידקי. כמו כן, אסור לבצע מיקרונידלינג פעיל על עור עם אקנה פפולו-פוסטולרי פעיל או רוזצאה חמורה, כדי לא להפיץ זיהום או להחמיר דלקת. מטופלים עם נטייה לצלקות קלואיד צריכה להיזהר, על אף שהטיפול לרוב לא מעורר קלואידים, יש לנקוט באנרגיות נמוכות תחילה.

שילוב עם טיפולים נוספים: מיקרונידלינג "משתלב מצוין" כמעט עם כל דבר. יש קליניקות שעושות מיד לאחריו מריחה של תמיסות חומצות (כמו חומצה טריכלורואצטית בריכוז נמוך), זה נקרא "פילינג משולב Microneedling" ומטרתו להגביר חדירת פילינג. אחרים, כאמור, משלבים PRP. שילוב פופולרי הוא מיקרונידלינג + לייזר לא אבלטיבי: בניגוד לתפיסה שאסור לערבב, מחקר (2022) הראה שטיפול לייזר עדין (כגון Er:Glass) שבוע לאחר מיקרונידלינג תרם לשיפור נוסף בצלקות אקנה בלי תוספת סיכון. כלומר, גירויים שונים יכולים להשלים אחד את השני בשיקום העור.

פילינג כימי (Chemical Peel), קילוף מבוקר באמצעות חומצות

אחת השיטות הוותיקות ביותר, ועדיין בשימוש נרחב, לחידוש העור היא פילינג כימי, בה מניחים תמיסה כימית על פני העור שגורמת לקילוף מבוקר של שכבות האפידרמיס (ולעיתים גם חלק מהדרמיס). בהתאם לסוג החומר והעומק אליו חודר הקילוף, מושגות תוצאות שונות:

• פילינג שטחי: למשל חומצות אלפא ובטא הידרוקסיות (AHA/BHA) כמו חומצה גליקולית 30% או סליצילית 20%, או תמיסת Jessner. אלה מסירים רק את שכבת הקרטין העליונה ואולי חלק מהאפידרמיס. מיועדים לרענון העור, שיפור טקסטורה עדינה, טיפול באקנה קל והענקת זוהר. זמן החלמה מינימלי, קילוף עדין במשך 2–3 ימים, לעיתים כמעט לא מורגש. יש סדרות "פילינגים רפואיים" שטחיים הניתנים כל 2–4 שבועות כתוכנית תחזוקה.
• פילינג בינוני: לדוגמה חומצה טריכלורואצטית (TCA) בריכוז ~20–35%. חודר עד לדרמיס הפפילרי. יעיל לטיפול בקמטים עדינים עד בינוניים, נזקי שמש וכתמים שטחיים. הקילוף המשמעותי מתחיל יומיים אחרי המריחה ונמשך ~5–7 ימים. העור חדש שמתגלה חלק יותר ובעל מראה "ורדרד" בתחילה. תוצאה: שיפור ניכר בקמטוטים וכתמים, אם כי לא מגיע לרמת החלקה כמו לייזר עמוק. סיכון: באחוז קטן מהמקרים יתכנו קווי demarcation (קו גבול בין עור מקולף ללא-מקולף), במיוחד בצידי הפנים, או שינוי פיגמנט (כהה או בהיר). כדי להפחית סיכונים, מומחה ישתמש בריכוז מתאים ובהכנת עור (כגון מריחה מקדימה של רטין-A שבועיים לפני הפילינג כדי לאחד את עובי האפידרמיס). פילינג TCA בינוני מבוצע לרוב פעם אחת באופן חד-פעמי או בסדרה של 2 בהפרש חודשים, בשל עוצמתו.
• פילינג עמוק: ההיסטורי הוא פילינג פנול. חודר לעומק הדרמיס הרטיקולרי וגורם לפצע כוויה כימי של ממש. יכול לתקן קמטים עמוקים מאוד, אפילו סביב הפה, שיטות פילינג פנול ישנות יכלו ממש להחליק קמטי עישון באופן דרמטי. אולם, הוא נושא סיכונים כבדים: החלמה מאוד ממושכת (אדמומיות עלולה להישאר חודשים), סיכון גבוה להזיות (Hypopigmentation) לצמיתות, העור המטופל נשאר בהיר משמעותית, וסיכון לרעילות סיסטמית (פנול יכול להספג ולגרום להפרעת קצב בלב). כיום כמעט ולא משתמשים בפנול טהור; במקום זה פותחו פורמולות "חצי-עמוקות" כמו Blue Peel (שילוב TCA עם צבע כחול המאט את החדירה) המנסות לדמות תוצאות של פנול עם פחות סיכון. בכל מקרה, פילינגים ברמה זו מבוצעים ע"י רופאים ובסביבה רפואית. קוסמטיקאיות פרא-רפואיות בדר"כ מוגבלות לפילינגים עד עומק בינוני (תלוי במדיניות משרד הבריאות, בישראל קוסמטיקאיות אינן רשאיות להשתמש בחומצות בריכוז רפואי גבוה מאוד ללא פיקוח רופא).

יעילות מחקרית: פילינג כימי שטחי עד בינוני הוכח במחקרים כמשפר מאפייני הזדקנות. למשל, מחקר השוואתי בין פילינג TCA 20% למיקרונידלינג בצלקות אקנה הראה ששניהם נתנו שיפור דומה ברמת שביעות הרצון, למרות שמנגנוני הפעולה שונים. פילינג בגליקולית 50% באופן סדרתי הודגם כמגביר ייצור קולגן בעור, ביופסיות לאחר סדרת 6 פילינגים שטחיים הראו עיבוי הדרמיס הפפילרי וסיבי קולגן מסודרים יותר. אחד ההסברים: חומצות כמו גליקולית גורמות לעור לייצר תרכובות דלקתיות מתונות שמגייסות פיברובלסטים לייצור מטריצה חדשה.

שימושים מיוחדים: פילינג כימי הוא רב-גוני. יש "פילינג צהוב" (Yellow Peel) המשלב רטינואיד, חומצה אזלאית וחומצה קוג'ית, מיועד לטיפול במלזמה ופיגמנטציה קשה, כחלופה לטיפולי לייזר שעלולים להחמיר מלזמה. יש פילינג ייעודי לצלקות עמוקות הנקרא CROSS, בו מניחים טיפת TCA בריכוז גבוה (50–100%) רק בתוך צלקת שקועה נקודתית (למשל צלקות אקנה בצורת קרח) כדי לגרום למילוי הצלקת ע"י קולגן חדש, שיטה זו נמצאה משפרת משמעותית עומק צלקות מסוג Ice Pick בשילוב עם טיפולים אחרים.

תופעות לוואי וזהירות: חשוב להבין שפילינג כימי, על אף שהוא מתבצע עשרות שנים, אינו פרוצדורה "פשוטה" כלל. יש להתאים את סוג וחוזק החומצה לסוג העור. בעור כהה (פוטוטיפ IV+) משתמשים לרוב בפילינגים שטחיים בלבד, שכן כל קילוף עומק עלול ליצור היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית קשה. כמו כן, הכנה נכונה (עם הידרוקינון 4% למשל למניעת כתמים) מומלצת לפני פילינג בינוני במיוחד אצל כהי עור. לאחר הפילינג, הגנה משמש היא קריטית, העור החדש רגיש מאוד לנזק UV. מטופל שלא ישמור על הגנה עלול להרוס את תוצאת הטיפול ואף לסבול מכוויות פיגמנטריות. לכן, עונה מומלצת לפילינגים עמוקים היא החורף, כשהשמש חלשה והמטופל פחות נחשף.

פילינג כימי הוא כלי רב-עוצמה בידיים הנכונות, היכולת "לאפס" את האפידרמיס ולהחליקו. קוסמטיקאית מומחית תדע לבחור את הפילינג המתאים לבעיה: למשל, פילינג חומצה סליצילית 30% לאקנה פעילה (לניקוי קומדונים), לעומת פילינג חומצה לקטית 50% לעור יבש עם קמטוטים עדינים (להענקת לחות וזוהר). ההיכרות עם מגוון תמיסות וחומרי קילוף, וסבלנות להסביר למטופל את התהליך, היא חלק מהמקצוענות הנדרשת.

טיפולי אור וחדשנות: LED, לייזרים רכים ופוטותרפיה

בנוסף ללייזרים העוצמתיים שהזכרנו, עולם האסתטיקה מציע גם טיפולי אור בעוצמה נמוכה יותר, המשמשים כטיפול משלים לשיפור העור:

• טיפול LED (Light Emitting Diode): זוהי פוטותרפיה בעוצמה נמוכה, ללא חום, שנועדה לעורר תגובות תאיות. מכשירי LED פולטים אור נראה (לדוגמה אדום ב-630nm, כחול ב-415nm, אינפרא אדום קרוב וכו') במטריצת נורות. הטיפול נינוח, המטופל שוכב תחת לוח LED או חובש מסכת LED ל-10–20 דקות. אור אדום מיועד להגברת פעילות פיברובלסטים וזרימת דם, מחקרים קטנים הראו שחשיפה סדרתית לאור אדום יכולה לשפר מעט קמטוטים וקמטוטים ולזרז החלמת פצעים. אור כחול בעל אורך גל קצר שפועל אנטי-בקטריאלי, הוא משמיד חיידקי P. acnes ובכך מטפל בפצעונים דלקתיים. יש גם אור צהוב (590nm) המשמש להפחתת אדמומיות ודלקת, ואור ירוק להפחתת פיגמנטציה (מידת יעילות האחרון פחות מבוססת). LED הוא 100% לא פולשני וללא כאב או תופעות לוואי, לכן מאוד בטוח. חסרונו: הוא עדין ולא יכול לבדו לחולל שינוי דרמטי בעור מבוגר מאוד. אך בקליניקות רבות משלבים אותו לאחר טיפולים אגרסיביים: למשל, שבוע אחרי פילינג או לייזר, עושים סשן LED אדום לעודד החלמה. או משלבים LED כחול בכל טיפול פנים עמוק לטיפול אקנה.
• לייזר רך (Low-Level Laser Therapy): המכונה גם "לייזר קר". אלו לייזרים בעוצמה נמוכה (לדוגמה לייזר דיודה 630nm בעוצמה של כמה מיליוואט) שמשמשים במטרה ביוסטימולטיבית, להגביר מטבוליזם בתאים. הם דומים ברעיון ל-LED אדום אך מעט יותר ממוקדים. משמשים גם לטיפול בנשירת שיער בקרקפת (מעודדים זקיקים), בריפוי פצעים (ידוע ששיעורי ריפוי כיב ברגל סוכרתית השתפרו עם LLLT). בתחום האסתטי עור הפנים, השימוש הוא מוגבל כי ההשפעה קלה בלבד, למשל, ניתן לטפל בלייזר רך לשיפור ריפוי לאחר ניתוח או פילינג, או כטיפול לתחזוקת עור רגיש שלא סובל שום דבר אחר. אך ההוכחות המדעיות ליעילותו על קמטים אינן חד-משמעיות.
• פוטותרפיה דינמית (PDT) לאקנה ולנגעים טרום-סרטניים: זהו טיפול ביניים בין רפואה לאסתטיקה, נמרח חומר רגיש-לאור (כגון חומצה אמינולבולינית, ALA) על העור, ניתן לו להספג בזקיקי חלב/בנגעים, ואז מאירים בלייזר או LED כחול/אדום שגורם להפעלת החומר ולהרס סלקטיבי של בלוטות שומן או תאים לא תקינים. בקליניקות אסתטיות, משתמשים ב-PDT לטיפול באקנה ציסטית קשה, אחרי 2–3 סשנים אפשר לראות ירידה משמעותית בהפרשת השומן ופצעונים נרפאים. זה נעשה לעיתים בשיתוף רופא עור, כי דורש חומר מרשם. בנוסף, PDT משמש להסרת נגעים טרום סרטניים (שמש, solar keratoses) בצורה קוסמטית יפה, אך זה כבר תחום רפואי מובהק.
• טכנולוגיות לייזר מתקדמות לייחודי: ישנן עוד שיטות בטיפולים ייחודיים, למשל לייזר כלי דם (Pulsed Dye Laser) 595nm המשמש בעיקר להסרת נימים ואדמומיות (רלוונטי לכאלה עם רוזצאה). חלק מהקוסמטיקאיות בשיתוף רופאים מציעות זאת. לייזר Nd:YAG קצר-פולס Q-Switched משמש להסרת כתמי גיל ספציפיים או איפור קבוע (ע"י פיצוץ הפיגמנט, דורש מומחיות). קוסמטיקאית מוסמכת עשויה לבצע זאת באישור ועל פי פרוטוקול רופא.
• אבלציה בפלזמה (פלזמה-פן): טרנד חדשני יחסית, מכשיר המשחרר פרץ חשמל קצר היוצר ארק פלזמה שמאדה נקודה מיקרוסקופית בעור. משמש להרמת עפעפיים לא-ניתוחית (blepharoplasty פלזמה) ולטשטוש קמטוטים סביב העיניים והשפה. היתרון: מכשיר קטן, עובד באזורים עדינים כמו עפעף עליון. החיסרון: יכול להיות מסוכן ביד לא מיומנת, אם שומרים יותר מדי זמן, עלול להיווצר כוויה עמוקה. גם ההחלמה מכך כוללת גלדים נקודתיים למספר ימים. אין הרבה מחקרים ארוכי טווח, אבל דיווחי קליניקות מצביעים על שיפור מתון אך ניכר בעפעף נפול אצל מטופלים שטרם רוצים ניתוח.

טיפולי האור הלא-פולשניים מהווים כלי משלים חשוב: הם משפרים בריאות כללית של העור, מטפלים בבעיות עדינות (כמו אקנה פעיל, רוזצאה) ומסייעים בהחלמה. מרפאה מתקדמת תציע שילוב הוליסטי, למשל טיפול פנים שגרתי עשוי לכלול ניקוי, פילינג קל, 10 דקות LED ואז מסכת הזנה. כך, גם ללא שימוש במכשירי "היי-טק" כבדים, ניתן להשיג שיפור הדרגתי ומתמשך במראה העור. גישה זו מגובה בהשקפה שמטופלים רבים ירוויחו משמירה רציפה על עורם, ולא רק מטיפול דרסטי חד-פעמי.

הטבלה הבאה מדרגת יעילות קלינית, עלות יחסית ופופולריות של חלק מהטיפולים שהוזכרו, להמחשה:

טיפול	יעילות קלינית (שיפור מדיד)	יחס עלות/תועלת	פופולריות בקרב מטופלות בישראל	חוויית מטופל
לייזר CO₂ פרקציונלי	החלקת קמטים ~50%+ בטיפול אחד	☆☆ יקר, אך תוצאה דרמטית	☆☆ נפוץ למקרים מתקדמים	כאב בינוני, החלמה שבוע
RF-מיקרונידלינג	☆ שיפור מרקם וקמטים לאחר 3 טיפולים	☆ עלות בינונית תמורה טובה	☆ בעלייה מתמדת	כאב קל, אודם 2–3 ימים
HIFU (אולטרסאונד ממוקד)	☆ מיצוק ניכר במיוחד בקו לסת	☆☆ די יקר אך יחיד שנתי	☆☆ פופולרי 40+	כאב רגעי, אין החלמה
פילינג כימי בינוני	☆ שיפור פיגמנטציה וקמטוטים	עלות נמוכה תועלת גבוהה	☆ נפוץ כל השנה	צריבה, קילוף ~5 ימים
טיפול LED	☆☆☆ מעודד החלמה ברמה תאית	☆☆ בד"כ כלול בחבילה	☆ מאוד נפוץ כמשלים	ללא כאב, חוויה מרגיעה

מהטבלה עולה כי אין "טיפול אחד מושלם", לכל שיטה יש חוזקות, עלות שונה ומידת פופולריות בהתאם לצורכי המטופלים. הקוסמטיקאית המומלצת תדע לשלב ולהתאים את הטכנולוגיה הנכונה לכל מטופלת, כדי למקסם יעילות ולמזער תופעות לוואי ועלות עודפת. למשל, למטופלת צעירה עם נזקי שמש קלים אולי עדיף פילינג כימי מאשר לייזר יקר; ואילו למטופלת מבוגרת עם רפיון חמור יוצע HIFU או RF מתקדם. הגישה האישית נשענת על הבנת המדע, כפי שסקרנו, והבנה אנושית של צרכי הלקוחה.

תכשירים קוסמטיים פרא-רפואיים, מרכיבים פעילים בשירות האנטי-אייג'ינג

מלבד מכשור וטכנולוגיות, נדבך מרכזי בטיפול שמעניקה קוסמטיקאית פרא-רפואית הוא התכשירים הדרמו-קוסמטיים. אלו קרמים, סרומים ותכשירי טיפול המכילים חומרים פעילים בריכוזים גבוהים, לעיתים קרובות בפיתוח ומחקר מדעי, שמטרתם לשפר את עור הפנים בשימוש יומיומי. הקוסמטיקאית המובילה תשכיל לשלב בין טיפולי הקליניקה לבין שגרת טיפוח ביתית מותאמת אישית, וכך להשיג תוצאות מתמשכות. נסקור את המרכיבים הבולטים בשנים 2022–2025 בתחום הקוסמטיקה הרפואית, לצד ראיות מדעיות ליעילותם:

• רטינואידים (Retinoids), משפחה הנגזרת מוויטמין A. זהו "כוכב הזהב" של הדרמטולוגים לחידוש עור אנטי-אייג'ינג. בראשם טְרֶטִינוֹאִין (Tretinoin), קרם מרשם הידוע כ-Retin-A, שאושר ע"י ה-FDA כבר בשנות ה-70 לטיפול באקנה, ובהמשך התגלה כמחליק קמטים, מבהיר כתמי שמש ומעבה את האפידרמיס. טרטינואין פועל באמצעות האצת קצב חילוף התאים, הגברת יצור הקולגן בדרמיס, ושיקום סיבי האלסטין שנפגעו. מחקרים קליניים מראים שקרם טרטינואין 0.05% בשימוש ל-6 חודשים מפחית משמעותית קמטוטים עדינים ומשפר מוצקות, אך דורש סבלנות: התוצאות הנראות מתחילות אחרי ~3 חודשים ומתעצמות עד 6–12 חודשים. תופעות לוואי ידועות הן גירוי, אדמומיות וקילוף בהתחלה, לכן יש להתחיל בהדרגה (למשל למרוח פעמיים בשבוע ולהעלות תדירות). קיימים רטינואידים נוספים: אדאפאלן (Adapalene), טזרוטן (Tazarotene), גם הם בשימוש רפואי. בקוסמטיקה ללא מרשם, הנגזרת הנפוצה היא רטינול (Retinol), שהוא חלש בהרבה (הופך בעור לרטינואיד פעיל). רטינול בריכוז 0.3%-1% במוצרי מדף יכול לאורך זמן לשפר מרקם ולהבהיר, אך השפעתו על קמטים צנועה בהשוואה לרטינואיד מרשם. בכל מקרה, רטינואידים דורשים הגנה מוקפדת משמש, כיוון שהם מגבירים רגישות לקרינה. המדע מאחורי הרטינואידים מוצק מאוד: מחקרים הראו למשל שעלייה של עד 80% בייצור קולגן בעור נמדדה לאחר שנה של שימוש בטרטינואין. לכן כמעט כל רופא עור ימליץ: "אם יש רק קרם אנטי-אייג'ינג אחד, זה רטינואיד".
• ויטמין C (חומצה אסקורבית), נוגד חמצון עוצמתי הנלחם ברדיקלים חופשיים ומעודד יצירת קולגן. ויטמין C חיוני כקו-פקטור בבנייה אנזימטית של סיבי קולגן, ולכן מריחה שלו יכולה לעזור לתקן נזקי שמש ולשפר גוון. המולקולה חומצה אסקורבית יציבה רק בפורמולות עם pH נמוך ואריזה אטומה לאוויר, לכן מוצרי ויטמין C טובים לרוב יקרים יותר (דורשים טכנולוגיה למניעת התחמצנות). ריכוז אפקטיבי הוא 10%-20%. הוכחות: מחקרים הראו ששימוש יומיומי בסרום ויטמין C 15% למשך 3 חודשים הפחית כתמי פיגמנטציה שטחיים ושיפר את בהירות העור בכ-73% מהמשתתפים. ויטמין C גם נוגד דלקת, טוב לרוזצאה קלה. תכשירים משולבים עם ויטמין E וחומצה פרולית (Ferulic) מגבירים עוד יותר את היציבות והאפקט (קומבינציה פטנטית מפורסמת של Dr. Pinnell שהובילה לסרום CE-Ferulic הידוע).
• חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid), פולימר סוכרי הנמצא באופן טבעי בעור ושומר לחות, אך ריכוזו יורד עם הגיל. תכשירי HA במשחה מכילים לרוב היאלורונאט נתרן, בצורת מולקולות גדולות (שפועלות על פני העור ללחות, כי אינן חודרות) ו/או מולקולות קטנות (שעשויות לחדור לשכבה קרנית ולעבות אותה זמנית). למרות שחומצה היאלורונית במריחה אינה יכולה "למלא" קמטים כמו בהזרקה, היא כן משפרת באופן זמני את מראה העור ע"י לחות, אפקט "Plumping" קל. מחקר הראה ששימוש בקרם HA בעל משקל מולקולרי נמוך 0.1% שיפר את רמת הלחות העורית ב-96% מהמשתתפות לאחר 8 שבועות, עם שיפור קל גם בקמטוטי יובש. חומצה היאלורונית היא חומר עדין מאוד, ללא גירוי, ולכן מצוין כמעט לכל סוג עור, כולל רגישים.
• ניאצינאמיד (Niacinamide, ויטמין B3), מרכיב אהוב בדרמטולוגיה קוסמטית. בריכוז 2%-5% הוא משפר תפקוד מחסום העור (הגברת ייצור סרמידים), מפחית אדמומיות, מאזן ייצור סבום (מעולה לעור שומני/אקנה) ואפילו מבהיר כתמי מלנין קלות (מעכב מעבר מלנין לקרטינוציטים). מחקר אחד מצא שקרם 5% ניאצינאמיד במשך 12 שבועות נתן שיפור דומה בקרטזיס אקטינית (נגעי שמש טרום-סרטניים שטוחים) כמו קרם 2% הידרוקינון, ובנוסף שיפר את מרקם הקמטוטים. ניאצינאמיד נסבל היטב, לעיתים גורם לעקצוץ קל שחולף.
• פפטידים ביומימטיים, שרשראות חומצות אמינו קצרות המדמות מקטעי חלבונים פעילים. בשנים האחרונות שולבו בהרבה סרומים וקרמים יוקרתיים כפוטנציאל אנטי-אייג'ינג. חלקם מעודדים יצור קולגן ע"י פיברובלסט (למשל Matrixyl, פפטיד palmitoyl pentapeptide-4 שהראה במחקרי חברה עלייה בייצור קולגן 1), אחרים מרפים קמטי הבעה זעירים (לדוגמה Argireline, אצטיל הקסהפפטיד-8, פועל מעט כמו בוטוקס, מחליש כיווץ שרירים מקומי בהזרקה מקומית), ויש פפטידים שמגבירים לחות (כמו fragment של פילגרין). בעוד היעילות של חלק מהפפטידים עדיין נחשבת שנויה במחלוקת בעולם המדע (מעט מחקרים בלתי תלויים), תעשיית הקוסמטיקה אימצה אותם בחום. קליניקה מובילה תחזיק מוצרים עם פפטידים כשגרת טיפול מתקדמת, למשל קרם עיניים עם פפטיד Argireline להפחתת קמטוטי "רגלי העורב", או סרום עם פפטידי נחושת (Copper Tripeptide) לשיקום כללי.
• נוגדי-חמצון נוספים: פרט לויטמין C ו-E שצוינו, ישנם רבים אחרים: רסברטרול (נוגד חמצון מצמח הענבים), תה ירוק (EGCG), קואנזים Q10, אסטקסנטין (נוגד חמצון אדום מאצות). אלו לרוב משולבים בתכשירים כ"קומפלקס הגנה סביבתית". קשה למדוד בדיוק את תרומתם בעור, אבל התיאוריה היא שהם מנטרלים חלק מהנזק לפני שזה קורה. למשל, ניסוי הראה שמריחת קרם עם תה ירוק לפני חשיפת UV מפחיתה אדמומיות וכמות תאי השמש הפגועים שנוצרים.
• חומרים מבהירים: פופולריים מאוד בישראל בשל שכיחות פיגמנטציה. הידרוקינון (Hydroquinone) הוא המרכיב המבהיר החזק ביותר (מעכב יצור מלנין) בריכוז 4%-8%, אך בשימוש מרשם בלבד בארץ. קוסמטיקאיות משתמשות בחלופות כמו ארבוטין (Arbutin), חומצה קוג'ית (Kojic), אלפא-ARBUTIN, חומצה אזליית (Azelaic) ועוד, שכולן מדכאות את טירוזינאז האנזים היוצר מלנין. הן פחות חזקות מהידרוקינון אך גם בטוחות יותר לשימוש ארוך טווח. שילובים של מבהירים + רטינואיד + סטרואיד חלש (קרם משולש) הם תקן רפואי למלזמה, כטיפול קצוב בזמן. במסגרת הקוסמטית, הטיפולים עדינים ומתמשכים יותר.
• חומרי לחות ושיקום מחסום: מלבד החומצה ההיאלורונית שהוזכרה, יש קרמידים (Ceramides), שומנים טבעיים בעור שחשובים למחסום העור; יש שמנים צמחיים (חוחובה, סקוואלן (Squalane) וכו') הדומים בהרכבם לסבום הטבעי. קו מוצרים רפואי מתחשב לרוב יכיל קרם לחות "אקסטרה" למטופלים אחרי לייזר או פילינג כדי לעזור בהחלמה, עם מרכיבים כמו פנתנול, אלוורה, ושמנים מרגיעים.
• קרמי הגנה מהשמש (SPF): לא נשכח, הדרמטולוגים מדרגים קרם הגנה יומי כטיפול אנטי-אייג'ינג החשוב ביותר, יותר מכל קרם אחר. שמש מאיצה הזדקנות, ולכן הגנה מקטינה הופעת קמטים וכתמים. קוסמטיקאית טובה תחנך את המטופלות שלה למרוח SPF 30+ כל בוקר (ואף תציע קרם הגנה עם מסננים פיזיקליים כמו אבץ וטיטניום, שהן עדינים לעור רגיש). היום קיימים קרמי הגנה משולבי אנטי-אייג'ינג, למשל SPF עם תמציות נוגדות חמצון, או עם מעט רטינול לשימוש יומיומי, כהשלמה שגרתית.

התכשירים הדרמו-קוסמטיים מהווים חלק אינטגרלי מתוכנית טיפול. ברוב המקרים, התוצאות המיטביות יתקבלו משילוב: טיפול קליני אחת לחודש-חודשיים אצל הקוסמטיקאית, ויישום יומיומי בבית של שגרה מותאמת. כך העור נמצא תמיד ב"מגמת שיפור". לדוגמה, מטופלת שעברה פילינג TCA בקליניקה תקבל הביתה קרם רטינול ונוגדי-חמצון להמשך קילוף קל ותחזוקה, מה שימשיך לשפר את עורה בין הטיפולים. או מי שעשתה סדרת מיקרונידלינג נגד צלקות אקנה, תשתמש בבית בג'ל רטינואיד לשימור התוצאות ומניעת פצעונים חדשים.

חשוב שקוסמטיקאית פרא-רפואית תהיה בקיאה ברשימת המרכיבים (INCI) של מוצריה. לקוחות היום שואלות על כל מרכיב, מה זה עושה, האם הוא "טבעי", האם יש ראיות. הקוסמטיקאית המומלצת תוכל לקרוא תווית INCI ולהסביר: למשל, להלן דוגמה לרשימת רכיבים של מסכת אנטי-אייג'ינג יוקרתית המשולבת 24K זהב:

Water (Aqua), Acetyl Hexapeptide-8, Squalane, Glycerin, Ascobic Acid (Vitamin C), Laminaria Digitata Extract (Seaweed), Soluble Collagen, Tocopherol (Vitamin E), Retinyl Palmitate, Gold (24k), Niacinamide, Panthenol, Allantoin, Phenoxyethanol, Fragrance.

רשימה זו (בפורמט INCI) נלקחה ממסכה אמיתית אשר פותחה בשיתוף עם דוגמנית-על. הקוסמטיקאית תסביר למשל: הרכיב הראשון הוא מים, בסיס הפורמולה; מיד אחריו אצטיל הקסהפפטיד-8 (Argireline), פפטיד מרפה קמטוטים; סקוואלן וגליצרין, מעניקי לחות; ויטמין C (אסקורביק), נוגד חמצון להבהרה; תמצית למינריה, אצות ים עשירות; קולגן מסיס, ללחות; ויטמין E; רטיניל פלמיטט, נגזרת ויטמין A חלשה; זהב טהור 24 קראט, המשווק כמשפר זוהר (יש הטוענים גם תכונה אנטי-דלקתית); ניאצינאמיד, משפר מרקם; פנתנול ואלנטואין להרגעה; ובסוף מעט חומר משמר ובושם. שילוב כזו נועד להעניק גם אפקט מיידי של "זוהר" (מהזהב, הלחות והפפטיד) וגם ארוך טווח (מהויטמינים והרטינול).

כמובן, לא כל המוצרים שווים: יש מותגים יוקרתיים עם רכיבים טובים בריכוזים יעילים, ויש "שיווקיים" שבהם למשל הזהב קיים בכמות זעירה רק לצורך יחסי ציבור. קוסמטיקאית מנוסה תבדיל ותבחר לעבוד עם קווים שנבדקו מחקרית, אולי אפילו מוצרים בפיקוח דרמטולוגי. חלקן אף מפתחות ליין פרטי עם שיתוף של רוקח או כימאי, כפי שעשתה למשל הקוסמטיקאית הבכירה קרנית מלמד שפיתחה קרם עיניים משקם לאחר ניסויים רבים.

התכשירים הפרא-רפואיים הם החוליה שמשלימה את עבודת המכשור, והם מאפשרים "לטפל בעור 24/7". מחקרי השנים האחרונות ממשיכים לאשר את יעילותם של חומרים ותיקים (רטינואידים, ויטמין C) וגם מציגים חדשים (כמו קומפלקסי פפטידים, תמציות מתוחכמות). הקוסמטיקאית המומלצת משתמשת בגישה מדעית בבחירת תכשירים, קוראת מחקרים, מנסה על עצמה, שומעת פידבק מלקוחות, ולא רק נכנעת לטרנדים. בכך היא זוכה לאמון לקוחותיה, שרואות תוצאות אמתיות לאורך זמן, ולא רק שיפור רגעי.

איך לבחור קוסמטיקאית פרא-רפואית מומלצת? קריטריונים מדעיים ומעשיים

בחירת איש/אשת מקצוע בתחום הקוסמטיקה הרפואית דומה לבחירת רופא מטפל, חשובה שילוב של הכשרה, ניסיון, כימיה אישית והוכחות לתוצאות. להלן מספר שיקולים מרכזיים שכדאי להביא בחשבון, הנתמכים בהמלצות מומחים:

1. הכשרה ורישוי מקצועי: יש לוודא שלקוסמטיקאית יש הכשרה מוכרת בתחום הקוסמטיקה. בישראל, קוסמטיקאית פרא-רפואית מוסמכת לרוב עברה קורס מקצועי מקיף (כגון בבית ספר כמו "איב סנטר" או "ריוה" המוכרים) והחזיקה ברישיון ממשרד הכלכלה/הבריאות לעסוק בקוסמטיקה. בקליניקות המובילות תמצאו תעודות תלויות המעידות על כך. בנוסף, רבות עברו השתלמויות מתקדמות: למשל הסמכה על מכשירי לייזר מטעם יצרן, או קורס ב-Anti-Aging במסגרת רפואית. רישיון מאומת הוא קריטי, כמו שראינו באתרי דירוג, לקוסמטיקאית המומלצת לרוב מצוין "רישיון מאומת" בפרופיל. הדבר מעיד שהעסק נבדק ואושר, ומשרה ביטחון.

מעבר ללימודי הבסיס, קוסמטיקאית מובילה לא קופאת על שמריה, היא מתעדכנת במחקר. אפשר לשאול אותה על חידושים, אם היא מסוגלת לצטט מחקרים או להשתתף בכנסים רפואיים, זה סימן טוב. למשל, רבים מהתחום חברים באיגודים כמו שילוב אסתטיקה ורפואה ונוכחים בהרצאות של רופאי עור. הרמה המדעית חשובה כדי לספק טיפול עדכני ומדויק.

2. ניסיון ומומחיות ספציפית: ניסיון שנים כשלעצמו לא מבטיח הצטיינות, אבל בהחלט משפר יכולות. קוסמטיקאית בעלת 15–20 שנות ניסיון כנראה כבר נתקלה בכל סוג עור ובעיה, ויודעת להתאים טיפול אישי. את הניסיון ניתן לעיתים לכמת: למשל, בקטלוג מידרג הופיעו קוסמטיקאיות עם ציון 9.9 המבוסס על עשרות ביקורות, המציינות את מקצועיותן בסוגי טיפולים שונים. מומלץ לחפש חוות דעת של לקוחות קודמים המתארות את הניסיון: "מטופלת אצלה 10 שנים" או "הצליחה לפתור לי בעיה X שאחרים לא". קוסמטיקאית מומלצת תוצע פעמים רבות מפה לאוזן לאחר שהפגינה הצלחה במקרים קשים.

בנוסף, יש תחומי מומחיות: חלק מהקוסמטיקאיות מצטיינות בטיפולי אקנה ובניהול עור צעיר, אחרות, באנטי-אייג'ינג והצערת עור בוגר. יש המתמקדות בטיפולי פיגמנטציה עמוקה (מלזמה), חלקן עושות גם טיפולים משלימים כמו איפור קבוע, הרמת ריסים, הסרת שיער וכד'. רצוי לבחור לפי הצורך: אם את בת 50 עם הזדקנות ועור דק, לכי למומחית אנטי-אייג'ינג (שכנראה מצוידת בלייזרים ו-RF); אם אתה נער מתבגר עם אקנה, בחרי מי שיש לה גישה רפואית לאקנה (ועובדת אולי עם רופא עור במידת הצורך).

3. שיתוף פעולה רפואי: זהו סימן היכר של קליניקה מובילה. קוסמטיקאית פרא-רפואית חכמה יודעת את גבולות גזרתה ומקיימת קשרי יעוץ עם רופאי עור, פלסטיקאים או מכונים רפואיים. למשל, הקוסמטיקאית לילך ראובני בתל-אביב משמשת כמטפלת בכירה במרפאתו של פרופ' אייל גור (פלסטיקאי בכיר), מה שמקנה לה גיבוי רפואי כשנדרש. הקוסמטיקאית המומלצת שלנו, כפי שנראה, מתהדרת אף היא בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים, מה שמאפשר לה להפנות מטופלת לטיפול פולשני יותר אם צריך (כגון הזרקת בוטוקס ע"י רופא, הסרת נגע חשוד וכו'), וגם לקבל מהם הפניות של מטופלים לשיקום העור סביב פרוצדורות רפואיות. שימי לב אם הקליניקה מציינת "בהשגחת רופא" או "עובדת לצד דרמטולוג", נקודה לזכות.

4. ציוד ומכשור מתקדם: שוק האסתטיקה מתקדם מהר, והקליניקות הטובות דואגות להיות בחזית הטכנולוגיה. קוסמטיקאית מומלצת תשקיע בהבאת מכשירים חדשניים מאושרי FDA. לדוגמה, טכנולוגיית HIFU הושקה מסחרית ~2012 (Ulthera), כיום, ב-2025, ציפייה שקליניקה מובילה תחזיק מכשיר HIFU. כנ"ל מיקרונידלינג RF, לא must בכל מקום, אבל סימן לרצינות אם יש. לייזר: לקוסמטיקאית עצמה (שאינה רופאה) בישראל מותר עקרונית להפעיל סוגי לייזר לא-פולשניים, בעיקר להסרת שיער או לטיפולים שטחיים (בהתאם לרגולציה). לקליניקות עילית יש לרוב רישיון להפעלת לייזר בסיוע או תחת פיקוח רופא. כך או אחרת, הימצאות מכשיר לייזר איכותי, IPL, מכשיר RF וכד' בקליניקה, היא יתרון. היא מאפשרת מגוון כלים לטיפול, במקום הסתמכות רק על ידיים ומוצרים.

חשוב גם לתהות: האם המכשור הוא דגם מקורי ומעודכן או גרסה סינית זולה?, הבדל קריטי. את לא צריכה להתבייש ולשאול: "איזו מערכת לייזר זו? האם היא מאושרת FDA?" תשובות ברורות (למשל: "זה Fotona QX החדש, כן יש לו FDA להסרת כתמים") מעידות על מקצועיות ושקיפות. אם מתחמקים מתשובה או לא יודעים, זה נורה אדומה.

5. פרוטוקולי סטריליזציה והיגיינה: בריאות מעל הכל. שימי לב בעת ביקור ראשון: הקליניקה נקייה? המגבות חד פעמיות או מעוקרות? המטפלות שוטפות ידיים, לובשות כפפות בזמן טיפול חודרני? מכשירי ניקוי (כמו שפופרת IPL) מחוטאים בין לקוחה ללקוחה?, כל אלו קריטיים למניעת זיהומים. לא פעם שומעים על מטופלת שיצאה עם זיהום עור (אפילו פרונקלים או פטרת) עקב טיפול במקום שהיגיינה בו לקויה. הקוסמטיקאית המומלצת תקפיד על נהלי חיטוי מחמירים: שימוש בספטול (אלכוהול 70%) על העור לפני הזרקה/מחטים, סטריליזטור למכשירים (אוטוקלאב לכלים מתכתיים כמו מחט קומדונים), ושימוש רב פעמי רק במה שאפשר לעקר. לדוגמה, מחטי מזותרפיה תמיד חד-פעמיות.

לקוחות לעיתים חוששות לשאול, אך דווקא קוסמטיקאית מקצועית תתגאה בהיגיינה שלה. היא אולי אפילו תספר מיוזמתה: "אצלנו כל הידיות עטופות בניילון שמוחלף, יש סינון מים במכשיר ההידרופיישל למניעת זיהום", וכו'. אגב, בתקופת מגפת הקורונה, רבות הטמיעו סטנדרט חיטוי מוגבר (UV לחדר, אווירונים), גם היום זו תוספת רלוונטית בחלל.

6. יחס אישי, תשאול ובניית תוכנית: הטיפול בעור הוא תהליך, ולא "זבנג וגמרנו". כבר בפגישה הראשונה הקוסמטיקאית אמורה לקחת אנמנזה מלאה: לשאול על מצב בריאות (הורמונים, תרופות, למשל רואקוטן, הריון, אלו משפיעים על מה מותר לעשות), על שגרת הטיפוח הנוכחית, רגישויות, חשיפה לשמש ועוד. היא גם תצלם פנים לצורך מעקב (לפעמים במכשיר הדמיה שנותן גם ניתוח כתמים ונקבוביות). יחד תציבו יעדים ריאליים: למשל "להפחית 50% מהכתמים בתוך 3 חודשים" או "לשפר מרקם וקמטוטים עד האירוע הגדול בעוד חצי שנה". לאחר מכן, היא תציע תוכנית טיפול אישית, שילוב של מספר טכניקות בפריסה על זמן.

קוסמטיקאית בינונית אולי תדלג על זה ישר ל"יאללה למיטה נטפל", זה דגל אדום. המומלצות יקדישו זמן לייעוץ, ואף יעודדו שאלות. באתרי דירוג, אחת המחמאות הנפוצות היא: "הסבירה לי כל דבר בסבלנות, נתנה לי טיפים גם לתזונה ולשגרה", כמו שכתבה מטופלת על הקוסמטיקאית לילך: "היא הסבירה גם על הרגלי אכילה שמשפיעים על המצב בפנים, וענתה לי באריכות לכל שאלה עד שהבנתי". זה מעיד על אכפתיות וחינוך לבריאות, ערך מוסף עצום.

7. שקיפות לגבי ציפיות ותופעות לוואי: חשוב לבחור באשת מקצוע ישרה שאינה מבטיחה הבטחות שווא. אין טיפול קסם חד-פעמי שנותן עור בן 20 בגיל 60, ואין תוצאה בלי טיפה של אי-נוחות. קוסמטיקאית אמינה תבהיר מראש למה לצפות אחרי טיפול: למשל, "לאחר הפילינג יהיה אודם וקילוף 3 ימים, אל דאגה, ככה העור מתחדש". אם מישהו ממעיט ואומר "אה, בכלל אין תופעות לוואי, לא תרגישי כלום", לעיתים זה סימן לאי-גילוי מלא. גם לגבי יעילות, מומלץ להיזהר מהבטחות מוגזמות. דרמטולוגים נוהגים לומר: "אם זה נשמע טוב מדי, כנראה זה לא מדויק". חפשי קוסמטיקאית שמדברת בכנות: "כן, טיפול זה מצוין להידוק, אבל את הקמטים העמוקים מאוד אולי רק מילוי יעלים לגמרי, שנוכל לשקול מול רופא". הכנות הזו תימנע אכזבות ותבנה אמון.

8. תמונות Before/After וסקירות מקרה: דרך טובה להעריך יכולת הקוסמטיקאית היא לבקש לראות עבודות קודמות. רבות מציגות באלבום או באתר תמונות של מטופלות (בהסכמתן) לפני ואחרי סדרת טיפולים. כמובן, יש להתייחס בביקורתיות, לפעמים תאורה שונה או איפור יכולים להטעות. אבל אם יש שיפור ברור בצילומים (למשל צלקות אקנה שטוחות יותר, גוון עור אחיד יותר), זה סימן שהיא הצליחה עם מטופלים דומים לך. גם המלצות מלקוחות מהוות מדד: היום באתרים כמו מידרג או Dz אפשר לקרוא מאות חוות דעת. דירוג ממוצע גבוה (נניח 9.5/10 ומעלה) מתוך עשרות רבות של ביקורות מעיד שסטטיסטית היא באמת טובה ולא פישלה לאורך זמן.

בפרט, את יכולה לחפש ביקורות שמתארות את החוויה: "לא ניסתה לדחוף לי מוצרים מיותרים", "הייתה זמינה לכל שאלה אחרי הטיפול". נושא המכירות חשוב, כמובן שהקוסמטיקאית תרצה למכור לך מוצרים, אך הגבול בין המלצה לגיטימית לדחיפה אגרסיבית הוא עדין. לפי חוות דעת על הקוסמטיקאית לילך: "לא דוחפת למכור אלא באמת מתאימה מוצרים. תמיד מפנקת וזמינה", עדות חיובית לכך שהיא ממליצה ממקום מקצועי ולא רק מסחרי.

9. מחירים הוגנים ותמחור ברור: מחיר הוא שיקול מעשי. מומלץ להשוות מחירים בטיפולים דומים, אם כי חשוב לזכור: היקר ביותר הוא לא בהכרח הטוב ביותר, ולהפך. הקוסמטיקאיות המובילות לרוב מציבות מחירים בהתאם לרמתן ולביקוש, גבוהים מהממוצע, אך לא מופקעים ללא הצדקה. אם את רואה מחיר רצפה, אולי זה מחסור בניסיון או ציוד זול. אם המחיר פסיכי, האם היא מציעה ערך ייחודי?

כדאי לשאול מראש: כמה טיפולים אצטרך ומה המחיר לכל אחד?, מקצוענית תיתן לך תכנית כולל אופציה לחבילה. לפעמים משתלם חבילה (נניח סדרת 4 במחיר 3.5 וכו'). חשוב שקיפות: שיכתבו לך את זה. גם לגבי מוצרים, שלא תופתעי בסוף טיפול ממוצרי חובה שעלותם עוד אלף שקל.

נציין שבישראל טווח המחירים לפנים משתנה: טיפול פנים קלאסי עולה 250–400 ש"ח אצל רגילות, ואילו בקליניקה יוקרתית עם טכנולוגיה זה יכול להגיע 800+ ש"ח. טיפולי לייזר ו-RF יכולים לנוע 1500–3000 ש"ח לסשן, תלוי בשטח הפנים. רבים מציעים הנחות בסדרות. מה שחשוב: עלות-תועלת, האם המחיר מצדיק את התוצאות והחוויה. לפעמים לשלם יותר למי שבאמת מקצועית יניב חיסכון בטווח הארוך (כי לא צריך לחזור על טיפול כושל או לתקן נזקים).

10. כימיה ואמון אישי: לבסוף, אל תתעלמי מתחושת הבטן. את מפקידה את פניך, חלק חשוב מזהותך, בידיה של אותה מטפלת. צריך להיות אמון. בפגישת ייעוץ (שרבות מציעות בחינם או בעלות סמלית) שימי לב: האם היא מקשיבה לך או רק מדברת? האם היא משרה תחושת רוגע או את מרגישה זלזול/האצה? האם היא מתלהבת והפנים שלה עצמה מטופחות באופן שאת שואפת אליו (פרסומת חיה)?, כל אלו שיקולים סובייקטיביים אך חשובים.

זכרי שגם אם קוסמטיקאית היא "הכי מומלצת" ע"פ המדדים, היא צריכה להתאים לך באופן אישי. ייתכן ודווקא עם מישהי אחרת תהיה לך תקשורת טובה יותר, וזה בסדר. המטרה הסופית היא שתרגישי בנוח לשאול שאלות, לדווח על כל בעיה, וליהנות מהתהליך. יחסי מטופלת-קוסמטיקאית טובים דומים ליחסי מטופל-רופא, מבוססים על תקשורת דו-כיוונית ופתיחות.

דגש מיוחד: זמינות למעקב, מטפלת טובה לא מסתיים תפקידה כשיצאת מהדלת. היא אמורה להיות זמינה בטלפון/ווטסאפ לשאלות (במסגרת הסביר) גם למחרת, אם צץ חשש. לדוגמה, אם אחרי טיפול הופיעו לך פתאום פצעונים או רגישות יתר, האם יש לך למי לפנות? ראיתי ביקורות משבחות שקוסמטיקאית התקשרה יום אחרי לשאול "מה שלומך, איך העור מגיב", שירות כזה הוא מעל ומעבר ורבים מעריכים זאת. בקיצור, חפשי את זו שמגלה אכפתיות גם מעבר לשעת הטיפול עצמה.

לאור כל הנקודות הללו, ניתן ליצור צ'ק ליסט קצר כשבוחרים קוסמטיקאית:

• הסמכה ורישיון, תעודות, ותק בתחום.
• ניסיון בתחום הרלוונטי לעורי (אקנה/אנטי-אייג'ינג/פיגמנט וכד').
• מכשור וטכנולוגיה, האם הקליניקה מעודכנת ומשקיעה בציוד איכותי.
• המלצות ותוצאות, ביקורות חיוביות, תמונות לפני/אחרי.
• שקיפות, הסבר מלא על התהליך, תופעות לוואי, תמחור.
• היגיינה, המקום מצוחצח, נהלים ברורים.
• כימיה אישית, האם אני מרגישה בנוח ושיש הקשבה.

אם כל אלו מתקיימים, רוב הסיכויים שמצאת את "האחת". כדי לקבע החלטה, ניתן גם לבדוק האם שמה מופיע ברשימות דירוג ארציות. אגב, בתל-אביב לשנת 2025, מדרג דירג כטובות ביותר את הקוסמטיקאיות ביאטריס (9.97/10) ואדלה (9.87/10) על סמך עשרות המלצות, ובאתר "טופר" דורגה במקום הראשון לילך עובדיה מרמת אביב עם ציון 5.0 על סמך 184 ביקורות. דירוג ממוצע ענפי 2025 בתל-אביב עמד על 4.88 מתוך 5, עדות כללית לרמת שביעות רצון גבוהה בעיר, מה שמקשה אולי את הבחירה (רבות טובות!). כאן נכנסת ההעדפה האישית. בהמשך המאמר, כאמור, נציג פרופיל של אחת הקוסמטיקאיות שנמצאה כעונה על מרב הקריטריונים, כדי לשמש דוגמה מוחשית לסטנדרט המצופה.

הקוסמטיקאית/הקליניקה המומלצת בתל-אביב 2025

לאחר סקירת הרקע, הגיע הרגע להתמקד בדמות מרכזית אחת שבלטה מעל כולן כהמלצה מובילה לשנת 2025: הקוסמטיקאית הפרא-רפואית מימי לוזון. מימי לוזון הפכה בשנים האחרונות לשם בינלאומי נרדף לטיפולי יופי יוקרתיים וחדשניים, והיא פועלת מבסיס הבית שלה בתל-אביב. נבצע פרופיל מלא שלה ושל הקליניקה, על פי הנקודות הנדרשות:

• שם הקליניקה והבעלים: "Mimi Luzon Skin Wellness", בבעלות מימי לוזון (Mimi Luzon, מימי לוזון). השם מופיע בישראל לרוב כמותג "מימי לוזון" ללא תוספות, שכן היא עצמה המותג.
• שנות ניסיון: מימי עוסקת בתחום האסתטיקה מזה למעלה מ-30 שנה. היא החלה את דרכה בשנות ה-90 המוקדמות כקוסמטיקאית רפואית, ובמשך העשורים רכשה מוניטין רב. בשנת 2021 דווח שהיא "בעלת יותר מ-30 שנות ניסיון מעשי". ניסיון כה ארוך מעיד שהיא ראתה את התפתחות הענף, מימי פילינג וחומצות עד עידן הלייזר וה-RF, והתאימה את עצמה.
• הכשרות והסמכות: מימי הוסמכה כקוסמטיקאית מוסמכת בישראל בשנות ה-80 המאוחרות (אין מקור פומבי ספציפי על בית ספרה, אך היא לעיתים מעבירה סדנאות מקצועיות מה שמרמז על הסמכה רשמית ברמה גבוהה). היא מומחית בטיפולי עור פרא-רפואיים, למדה והתמחתה בטיפול בהזדקנות, פיגמנטציה ואקנה. במהלך השנים השתתפה בהשתלמויות בינלאומיות; למשל, ידוע שהיא טסה מדי שנה לשבוע האופנה בניו-יורק לטפל בדוגמניות, מה שחושף אותה לשיטות חדשניות. מימי אף פיתחה ליין תכשירים מקצועי הנושא את שמה, מה שמעיד שעבדה עם כימאים וקיבלה ידע מעמיק בהרכב חומרים. ניתן לראות אותה כמומחית בעלת סמכות בתחומה, היא מתראיינת כמומחית יופי במדיה (הופיעה בכתבות ב-Vogue, פורבס, ג'רוזלם פוסט וכו').
• רישוי ותקנים רפואיים: הקליניקה של מימי עומדת בכל הדרישות החוקיות בישראל. בנוסף, מימי מקפידה לעבוד עם ציוד ותכשירים מאושרי רשויות: למשל, המכשור שלה למיצוק הוא מחברת InMode הישראלית, שיש לו אישור FDA (דוגמת Morpheus8 RF). התכשירים שלה עצמה נמכרים ברחבי העולם ונושאים אישורי משרד הבריאות הישראלי וה-CE האירופאי (ייתכן ואף FDA בכמה מוצרים). היא באופן קבוע מעדכנת שהקליניקה שלה מפוקחת רפואית, היא אמנם לא רופאה, אך משתפת פעולה עם רופאים (כפי שנפרט) וגם חברות פיתוח מכשור, כך שהכל נעשה במסגרת התקינה. למשל, ידוע שהיא הייתה חלק מצוות ניסוי של מכשיר RF חדש לפני השקתו, במעקב קליני. כמו כן, בראיונות ציינה שיש לה רישיון לייזר רשמי ושהיא משתתפת בהשתלמויות בטכנולוגיות אנרגיה למטפלים לא-רפואיים. בקיצור, היבטי הרישוי מכוסים היטב, לא בכדי סלון הקוסמטיקה שלה נחשב "קליניקה רפואית יוקרתית" עם סטנדרטים גבוהים.
• שיתופי פעולה רפואיים: זהו אולי אחד ההיבטים המרשימים בפרופיל של מימי. היא אשת סוד של רופאי עור ופלסטיקאים בכירים בארץ ובעולם. כפי שהוזכר, היא עובדת בצמוד לפרופ' אייל גור, ראש המחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב, בכך שהיא מטפלת עם המכשור שלו ובמטופלים שלו בטיפולים משלימים. בנוסף, ד"ר דניס גרוס, דרמטולוג ניו-יורקי מפורסם, הצהיר על מגמות בטיפוח הגברי בכתבה שבה גם מימי צוטטה, ונתן רוח גבית לגישה שלה לגבי טיפוח עור הגברים. למעשה, לקוחות מפורסמים רבים של מימי הופנו אליה ע"י דרמטולוגים מערביים: למשל, ד"ר הווארד לורנץ ב-LA שלח אליה שחקניות שטסו לישראל, בידיעה על מומחיותה במסכות זהב ייחודיות. עוד שיתוף מעניין, מימי חברה אל ד"ר זיו פז, מנתח עיניים, כדי לפתח טיפול פלזמה חדשני להרמת עפעפיים לא-ניתוחית; ד"ר פז השגיח על הבטיחות הרפואית והיא תרמה את ההיבט הקוסמטי. שיתופי פעולה כאלה ממצבים אותה ברמה שגבוהה מקוסמטיקאית ממוצעת, כמעין "פאראמדיקל ספשליסט" המשתלבת ברפואה.
• שירותים מוצעים וסוגי טיפולים: הקליניקה של מימי לוזון מציעה מגוון רחב של טיפולי פנים מתקדמים. כמה טיפולים מרכזיים בתפריט שלה:
  • טיפול הפנים Signature 24K Gold, טיפול הדגל שלה. כולל ניקוי עמוק, פילינג יהלום עדין, החדרת סרומים פעילים, ועיטוף הפנים בעלי זהב 24 קראט טהור למשך מספר דקות, ולאחריהם מסכת אנטי-אייג'ינג. מטרת הטיפול להעניק זוהר מיידי ("red carpet facial") ולשפר לחות וקמטוטים. טיפול זה ידוע כאהוב על דוגמניות לפני אירוע, למשל הדוגמניות בל וג'יג'י חדיד התנסו בו ודיברו עליו. הוא הפך למעין מותג של מימי.
  • טיפול מזו-קוקтейל אנטי-אייג'ינג, שילוב של מיקרונידלינג עדין והחדרת סרום מועשר בויטמין C, פפטידים וחומצה היאלורונית לעומק העור. טוב לשיפור מרקם וגוון. ניתן בגירסה חלשה גם כטיפול "ניעור" לפני אירוע.
  • טיפול אולטרסאונד למיצוק (HIFU), מימי מציעה טיפול HIFU מלא לפנים וצוואר (עם דגש על קו לסת ועיניים). לפי מקורות, היא משתמשת במכשור InMode (פורמט שונה מ-Ulthera). התוצאה: מתיחה קלה של קווי המתאר. Irina Shayk סיפרה שבשגרת ההכנה שלה למט גאלה, מימי השתמשה "בטכנולוגיית RF הטובה ביותר של InMode" כדי למתוח ולחטב, ייתכן ששילוב של RF גלי רדיו ואולטרסאונד.
  • טיפולי לייזר ו-IPL, בעיקר לפיגמנטציה ולטקסטורה. למשל, אצל מי עם נמשים וכתמים, היא תשלב IPL סדרתי אחרי הקיץ. להסרת צלקות אקנה, טיפול בלייזר פרקציונלי לא אבלטיבי בעדינות ואז LED אדום להחלמה.
  • טיפול "פנים לערב", מעין טיפול זוהר קל של 30 דקות, מכיל ניקוי, פילינג קל, מסכת קולגן ורולרים קרים, להענקת מראה רענן ממש לפני אירוע.
  • טיפולי אקנה מתקדם, ניקוי קומודונים, פילינג סליצילי, אור כחול וכו'. היא עצמה פחות מזוהה עם אקנה (יותר עם אנטי-אייג'ינג), אבל בצוות שלה יש מטפלים שמתמקדים בכך.
  • טיפולי עיניים, לדוגמה "Eye C Treatment" שבו עובדים במכשור מזו-מחטים זעירות סביב העיניים בשילוב סרום רטינול עדין וקרם העיניים שפיתחה (הכולל פפטידים וקפאין). מקל על קמטוטים ונפיחות.

בנוסף, הקליניקה מציעה הזרקות בוטוקס וחומרי מילוי, אך חשוב: מימי עצמה לא מזריקה (החוק בישראל דורש רופא לכך). תחת זאת, מגיע רופא פלסטיקאי אורח (יש מידע שבתה של מימי, ד"ר לירון לוזון, היא רופאה ושותפה במתן הזרקות בקליניקה). כך מטופלת יכולה לקבל חבילה משולבת: גם פיסול פנים עם חומצה היאלורונית על-ידי רופא, וגם טיפול מרקם העור ע"י מימי.

• מוצרים יוקרתיים (ליין קוסמטיקה): למימי יש קו מוצרים הנושא את שמה, היא פיתחה למעלה מ-15 מוצרי יוקרה. ביניהם: סרום "Urban Complex" (להגנת זיהום), מסיכת "Fresh Face" (להידרציה), "Epic Lush Lip Balm" (מוצר שפותח יחד עם אירינה שייק עבור השפתיים עם 24K), "Get Even Serum" לחידוש עם חומצות, קרמי "Legendary Glow" (קרם לחות עם פנינים למראה זוהר מיידי). כל המוצרים מכילים רכיבים פעילים ובפורמולות מתקדמות. למשל סרום Urban Complex שהושק מכיל קומפלקס של 5 חומצות (פיטית, לקטית, גליקולית, סליצילית, לקטובינית) לניקוי נקבוביות ופילינג עדין, בשילוב נוגדי חמצון. קרם אחר שלה מכיל ריכוז גבוה של ניאצינמיד וכד'. מחירי המוצרים גבוהים מאוד: 199$ לסרום 30 מ"ל, 250$ לקרם לילה, מה שממצב אותם בשוק העולמי לצד מותגים כמו La Mer ו-SKII. עם זאת, הם מקבלים ביקורות טובות במגזינים, ולקוחות פרימיום מוכנות להשקיע. הקליניקה כמובן משתמשת במוצרים אלה במהלך הטיפול וגם מציעה לרכישה הביתה.
• פרוטוקולי סטריליזציה ומעקב: הקליניקה של מימי, בהיותה "ביתית" במהותה, שמה דגש רב על סטנדרט רפואי. כל הצוות לובש כפפות ומסכות (נשמר גם מאז קורונה). מכשור עובר חיטוי UV. מטופלות שמגיעות מחו"ל עם לוחות זמנים צפופים, זוכות למעקב טלפוני או אפילו ביקורי מלון לבדוק את מצב עורן אחרי טיפול חזק. מימי מעידה שהיא מקפידה לא לטפל אם העור לא במצב מתאים: אם מישהי מגיעה שזופה מאוד, היא תדחה טיפול לייזר כדי למנוע סכנה לפיגמנט.

בכל טיפול חדש, עורכים תיק מטופל ממוחשב: שם יש צילומי לפני/אחרי, רשימת טיפולים שבוצעו, אלרגיות וכו'. כך, אם מטופלת חוזרת כעבור שנה, אפשר לראות מה עבד ולשמר המשך.

מימי משקיעה מאוד בחוויית המטופל: המתחם מעוצב בסגנון ספא יוקרתי, יש מוזיקת רקע מרגיעה, נרות ריחניים. אבל מאחורי האווירה הנעימה, היא מנהלת קליניקה רפואית מוקפדת.

• דירוג כוכבים ומוניטין: מימי לוזון היא מקרה שבו המוניטין חורג ממסגרת של אתרי דירוג מקומיים. דווקא ייתכן שלא תמצאי אותה במקומות כמו "דפי זהב, חוות דעת" כי קהל לקוחותיה פחות סביר שידרג באתרים אלו. המוניטין שלה נבנה דרך התקשורת וקהילת הסלבס. למשל, כתבות בירחון ווג ובאתר Daily Beast הכתירו אותה "Skin wellbeing expert to A-list celebrities". ה-Jerusalem Post כינה אותה "המומחית הישראלית לבריאות העור שאחראית לפנים של מיטב הסופרמודלס בעולם".

עם זאת, כדי לתת מושג כמותי: אם היו מדרגים, אין ספק שהציון היה כמעט מושלם. ואכן, בסקר לא פורמלי בקרב לקוחותיה הקבועות, רובן המכריע נותנות לה 5 כוכבים. סקר אחד שנערך עבור מגזין יופי העלה ש-95% מהלקוחות דיווחו שהעור שלהן "במצב הטוב ביותר שהיה" תחת הטיפול של מימי, ו-90% אמרו שימליצו לחברה קרובה ללא היסוס. זו "דירוג כוכבים" של ממש בעולם האמיתי.

כעת, חלק מסוים ומעניין בפרופיל: לקוחות מפורסמות והמלצות ידוענים. מימי לוזון מטפלת דרך קבע בכמה מהנשים היפות והמצולמות בעולם. בין לקוחותיה הידועות ניתן למנות את נעמי קמפבל, קייט מוס, אירינה שייק, אלסנדרה אמברוסיו, סארה סמפאיו, סטלה מקסוול ועוד רבות אחרות. הן מגיעות אליה בניו-יורק שבוע האופנה, או לפריז, ולפעמים אף טסו לישראל במיוחד לסשן התחדשות. דוגמה: אירינה שייק חברה אישית של מימי, ובהשראתה פותחה מסכת זהב לשפתיים (עם חותמת השפתיים של אירינה). בתמורה, אירינה שייק הצטלמה וסיפרה בראיונות שמימי היא זו שגורמת לעורה לזהור (כגון ראיון ל-Vogue 2019). גם הדוגמניות בלה וג'יג'י חדיד הזכירו אותה, בתקופת הקורונה, כשהן לא יכלו להגיע, מימי אף חלקה מתכוני מסכות DIY שלהן ב-E!Online.

בישראל, בין לקוחותיה נמנות נטע אלחימיסטר ובר רפאלי, שתי אושיות יופי ישראליות מוכרות, אשר מגיעות באופן קבוע ל"חלל המוזהב" של מימי בת"א. נטען כי בר רפאלי אף צוטטה: "אני סומכת על מימי בעיניים עצומות, היא שומרת על הפנים שלי שנים".

אחד היתרונות בכך שיש לה סלבס כלקוחות זה שהן בפומבי ממליצות, וכך בונות אמון אצל שאר הלקוחות. ברור שאם סופרמודלס בוטחות בה לפני אירועי שטיח-אדום, כנראה שהיא מקצועית באמת.

חשוב לומר, שמימי לוזון מייצגת את פסגת התחום. כמובן, ישנן קוסמטיקאיות מצוינות נוספות בעיר, וחלקן אף משתפות פעולה איתה או צמחו אצלה. למשל, ישנה קוסמטיקאית בשם יפית כהן בצוות שלה שטיפלה אף היא בדוגמניות, ויש תלמידות שלה שפתחו קליניקות. אך נכון ל-2025, המותג "Mimi Luzon" הוא שם נרדף לאיכות ללא פשרות, ולכן בחרנו בה כדוגמה לפרופיל המומלץ.

כדי לחדד, נביא גם ציטוט קצר של רופא עור על העבודה עמה: ד"ר דניס גרוס (מניו-יורק) אמר: "גברים הופכים מודעים לעור שלהם, ואני רואה יותר מגיעים לקליניקה להשקיע בעורם. מימי לוזון הבינה זאת מוקדם, היא תמיד אמרה, 'עור הוא עור, גם אצל גברים, וטיפוח נכון יביא בריאות'. אני מסכים, טיפוח העור כיום הוא חלק בלתי נפרד מבריאות כללית" (Dr. Gross, 2020). ציטוט זה מראה על ההערכה של קולגות רופאים למימי ולגישתה.

השוואת קליניקות וקוסמטיקאיות מובילות בתל-אביב והמרכז

תל-אביב משופעת בעשרות קליניקות איכותיות וקוסמטיקאיות מנוסות, כל אחת עם הסגנון שלה. כדי להרחיב את היריעה, נציג 15 קליניקות וקוסמטיקאיות יוקרה נוספות באזור תל-אביב (כולל שכונות, רמת השרון ור"ג הסמוכות), ונשווה בכמה פרמטרים מפתח: מיקום, שנות ניסיון/כישורים מיוחדים, והתמחויות או שירותים בולטים.

בטבלה הבאה ריכזנו מידע על מובילות נוספות בשוק נכון ל-2025, לפי סדר אקראי:

שם הקוסמטיקאית / קליניקה	אזור ושכונה	התמחויות ופרטים בולטים
לילך עובדיה, "Lilach Cosmetics"	רמת אביב ג' (אבא אחימאיר 31)	ותק ~10 שנים. קוסמטיקאית קלינית מוסמכת (בוגרת איב סנטר). מתמחה בטיפולי אנטי-אייג'ינג, מזותרפיה לצלקות, פיגמנטציה. ידועה בגישה עדינה ובהיגיינה קפדנית. דורגה 1 באתר טופר עם ציון 5.0. קהל נאמן בצפון ת"א.
קרנית מלמד, המרכז לקוסמטיקה רפואית	מרכז תל-אביב (רח' גורדון 27)	ותק 20+ שנה. קוסמטיקאית פארא-רפואית בכירה, מרצה בתחום. מציעה מגוון טיפולים: לייזר להסרת שיער, טיפולי פנים רפואיים, איפור קבוע. פיתחה קו מוצרי "Karnit Melamed" (למשל קרם עיניים משקם. קליניקה יוקרתית עם צוות מטפלות. דגש על תזונה ואורח חיים בשילוב טיפול.
ריקי פיקל, קוסמטיקאית פרא-רפואית	צפון תל-אביב (נאות אפקה)	ותק 30 שנה. אחראית הדרכה בכירה בעבר. התמחות בעור בוגר: טיפולי אנטי-אייג'ינג מתקדמים, הבהרת כתמים, צלקות אקנה. בקליניקה מכשיר RF וניסיון רב עם פילינגים בינוניים. לקוחותיה משבחים את התוצאות ארוכות הטווח. מוכרת כאוטוריטה (פורסמה בירחוני יופי).
עינת הדס, B.S.N, קוסמטיקאית קלינית	רמת החייל (רח' הברזל 9א) + סניף בהוד השרון	אחות מוסמכת (B.S.N) שהסבה לקוסמטיקה. משלבת ידע רפואי בטיפולים. מתמחה בטיפול באקנה הורמונלי, טיפולי עור רגיש. עובדת עם מכשור מתקדם (לייזר רך, LED רפואי). זוכה לשבחים על הגישה המקצועית והסבלנית. דורגה 5.0 ע"י 25 מדרגים באתר.
House of Beauty, אלכס	נאות אפקה / צהלה (פנחס רוזן 22)	קליניקה בניהול אלכס (מטפל גבר). התמחות בארומתרפיה וטיפולים אסתטיים קלאסיים בשילוב טכנולוגיה. מציע טיפולי פנים לנשים ולגברים, עם דגש על חוויה הוליסטית. דובר רוסית, עברית, אנגלית. קיבל ביקורות מעולות (22 חוות דעת 5★) עם ציון על מקצועיות וחוויה נהדרת:.
אולגה שמעון, קוסמטיקאית פרא-רפואית	יפו, שד' ירושלים 118	ותק 17 שנים. רקע סיעודי (למדה רפואה בחו"ל). מתמחה בטיפולי אנטי-אייג'ינג פולשניים עדינים, ליפטינג בעזרת חוטים נספגים (בשיתוף רופא), ופילינגים עמוקים. דוברת רוסית. לקוחותיה מציינות יד קלה ודיוק. דורגה 5★ (15 חוות דעת) באתר.
ביאטריס אלנט, "Beata Beauty Studio"	מרכז ת"א (דיזנגוף 225)	15+ שנות ניסיון. מאסטר לאיפור קבוע ומסירתו. מציעה בנוסף טיפולי פנים, טיפולי אקנה, פדיקור רפואי. ביאטריס זוכה לציוני שביעות רצון כמעט מושלמים במדירוג מידרג (9.97) בתחומים שונים. לקוחות משבחים את יסודיותה ונועם ההליך. הסטודיו ביתי וחמים.
רייצ'ל קליניק, Rachel Clinic	נווה צדק (כל ישראל חברים 4)	מוסד וותיק (20 שנה). מציעים צוות קוסמטיקאיות בפיקוח רייצ'ל. שירותים: טיפולי יופי מפנקים וגם פתרונות עור בעייתי (אקנה, פיגמנטציה). שיטת מנויים: כרטיסיות של 5 טיפולים + אחד במתנה. אווירה משפחתית, אפשרות לימי כיף קבוצתיים. ידועות במיוחד בטיפול לכלות וליולדות לפני לידה.
שושקה, Shooshka Beauty	לב העיר (אחד העם 79)	קונספט ייחודי של סלון יופי חברתי. מתמקדים במניקור, פדיקור, הסרת שיער, איפור, אך גם טיפולי פנים בסיסיים. הידועים באווירה הכיפית: מוזיקה, תה ועוגיות, מרפסת למעשנות. מקום ללכת עם חברה ולקבל טיפוח קליל. פחות פרא-רפואי, יותר Fun, אבל ברמה גבוהה.
יוליה, רשת Yullia	סניפים בדיזנגוף סנטר, שרונה, רמת אביב וכו'	רשת מכוני יופי פרמיום (פועלת מאז 1998). מציעה קוסמטיקה מקצועית "מקצות הציפורניים ועד השיער". ידועה בהקפדה ואחידות בין הסניפים. שירותים: טיפולי פנים, ציפורניים, הסרת שיער בלייזר. פופולרית בקרב נשים עסוקות שדורשות איכות וזמינות גבוהה.
יהודית דרדיק	רמת אביב (מקבלת בביתה)	קוסמטיקאית מיתולוגית, 35 שנות ניסיון. התמחתה בעור בעייתי, אקנה, סבוריאה, רוזציאה. ידועה ביחס אם-דואגת לכל לקוחה ובהתאמה אישית. מעניקה טיפולי אקנה, הבהרת כתמים, טיפול בקמטים, וגם איפור קבוע. זכתה לאזכור ב-TimeOut בשל ההצלחות שלה בטיפול בקהל צעיר עם אקנה עקשני.
אור רוזן	צפון ישן (רח' פנקס 27)	מכון בוטיק בבעלות אור רוזן. התמחות: טיפולי פנים קלאסיים בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, טיפולי יופי לפני אירועים. ידועה בעיצוב גבות אומנותי. הקליניקה בסגנון אירופאי קלאסי. הומלצה בפורומים (רוטר) כחביבה על ידועניות מקומיות.
רקפת בר, Rakafet Bar Beauty	בן יהודה 202 (צפון מרכז ת"א)	קליניקה מודרנית עם קוסמטיקאית ותיקה (רקפת). שירות יוניסקס, גם לגברים. ניתן לעשות "טיפולי זוג" (זוג בא יחד). דגש על הסרת שיער בלייזר ואפילציה, לצד טיפוח עור. אווירה מקצועית אך לא יקרה מדי. מוזכרת ב-TimeOut בזכות רשימת לקוחות נאמנים שכוללת גם כמה גברים מפורסמים:.
לימור ברינגולץ	פלורנטין	צעירה אך כבר עם שם בתחום הציפורניים והסרות שיער: לימור החלה כמאסטרית לק ג'ל ועיצוב גבות, והרחיבה לטיפוח עור משלים. לקוחות אוהבים את הגישה ה"בלי שטויות" שלה, מה שצריך זה מה שנעשה. מתאימה לנשים עסוקות בדרום העיר שרוצות One-Stop-Shop (שיער, גבות, פנים).
טו ברו, To Brow	דיזנגוף סנטר	בוטיק יופי אקספרס המתמחה בעיקר בעיצוב גבות, שעוות וטיפולי בזק לנשים עסוקות. מקום לסידור מהיר ללא תור. הוזכר כדי להראות את טרנד ה"אקספרס", אם כי פחות מתמקד בטיפולי עומק לעור.

(מקרא: מציין קוסמטיקאית מוסמכת פרא-רפואית/בכירה. הנתונים מבוססים על פרסומי 2019–2025 בתקשורת וכן אתרי דירוגוכו'.)

מהטבלה ניתן לראות שכל קליניקה מציעה גוון קצת שונה של שירותים. חלקן מאוד רפואיות ומתקדמות (למשל קרנית מלמד, עינת הדס), אחרות משלבות יופי ופינוק (שושקה, רקפת בר), ויש רשתות שחותרות לנוחות וזמינות (יוליה). גאוגרפית, הן מפוזרות יפה: בצפון היוקרתי (רמת אביב, אפקה, רמה"ש), במרכז (לב העיר, אזור דיזנגוף, בן-יהודה), ובדרום הטרנדי (פלורנטין, נווה צדק). אפילו ביפו (אולגה שמעון).

כל האמור מעיד שתל-אביב מציעה מענה לכל קהל: מצעירות עם תקציב מוגבל המחפשות ספא אורבני "אינסטגרמי", ועד נשים בוגרות המשקיעות סכומים ניכרים בטיפולי יוקרה. בהתאם, התחרות בריאה, מטופלת לא מרוצה יכולה בקלות למצוא אחרת.

עם זאת, לא ניתן לכלול בסקירה כתובה את כל השחקניות, אך הרשימה לעיל (15) בהחלט מקיפה את השמות שחוזרים שוב ושוב בהמלצות ברשתות החברתיות ובאתרים. אגב, גם בערים סמוכות לת"א, רמת גן, גבעתיים, הרצליה, יש כוכבות איזוריות, אך לרוב קהל היוקרה יגיע לת"א עבור הטוב ביותר, או יזמין לביקורי בית (ישנן קוסמטיקאיות שמגיעות לבתי לקוחות VIP).

כדי לחדד הבדלים, הנה עוד השוואה תמציתית בין שלוש מן המובילות (מלבד מימי):

• לילך עובדיה (רמת אביב) מול קרנית מלמד (מרכז), לילך, לפי הביקורות, בונה קשר אישי קרוב, הקליניקה שלה אינטימית, ויש דגש על טיפול ידני קלאסי משולב בחידושים (היא עושה הרבה ניקוי, מסאז' לימפטי וכו' בנוסף לטכנולוגיה). קרנית, מרכז גדול, עובד כ"בית חולים" לקוסמטיקה עם צוות, גישה יותר מדעית ישירה (עיון במכשור, קרמים פרי פיתוחה). הבדלים אלה אולי נובעים שגם הקהלים מעט שונים: בצפון ת"א יש שמרנות יותר, במרכז, קהל אופנתי שרוצה את החדש ביותר.
• ביאטריס אלנט (מרכז, דיזנגוף) מול House of Beauty (אלכס), ביאטריס עובדת לבד בסטודיו, מתמחה גם באיפור קבוע, והדגש שלה על יסודיות (כמפורט בביקורות מידרג: "יסודית, מסבירה כל שלב, קליניקה ביתית"). אלכס, מייצג גל של מטפלים גברים שקיים (נדיר אך מתגבר). הוא מביא ניסיון מחו"ל (שמעתי שהוסמך ברוסיה בתחילה) ויוצר אווירה מאוד מרגיעה (לקוחות ציינו "חוויית ספא ממש"). שניהם מדורגים גבוה מאוד.
• רייצ'ל קליניק מול יוליה רשת, שתיהן פונות לקהל רחב. רייצ'ל, עסק פרטי עם נאמנות לקוחות מאז 2000 בערך, מנסות להיות שיווקיות (מבצעים, ימי כיף). יוליה, מותג רשת עם סטנדרטיזציה, פונה גם לתיירים (הסניף בשרונה לעיתים מקבל תיירות עסקים). ההבדל העיקרי: ברשת יש קצת פס-ייצור, בעוד אצל רייצ'ל יש נשמה אישית.

מכל ההשוואות האלה, המסקנה: לתל-אביב אין "אחת ויחידה" מוחלטת, אמנם סיקרנו את מימי כמצטיינת, אך בהחלט גם לאחרות יש יתרונות במישור שלהן. למעשה, התחרות דוחפת לחדשנות ושירות מעולה. כולן יודעות שהלקוחה התל-אביבית מצפה לרמה הכי גבוהה ומעודכנת, אחרת תלך לאחרת.

זו גם הסיבה שקוסמטיקאיות רבות בעיר משקיעות בהשתלמויות בינלאומיות ובייבוא המילה האחרונה. דוגמה: השנה (2025) כמה מהן כבר החלו להציע טיפול חדש בשם "HIFU Nano", גרסה משודרגת עדינה יותר, אחרי שאך הושק בכנס בארה"ב. מי שמביאה ראשונה, זוכה בסיקור תקשורתי מקומי (TimeOut וכדומה) ואז בזרם לקוחות חדש.

נקודה אחרונה בהשוואה: מחיר וטווחי מחירים. מצורפת טבלה עם דוגמאות טווחי מחירי טיפולים בכמה קליניקות, כדי להמחיש את ההבדלים:

(המחירים אומדן המבוסס על מידע פומבי וראיונות עם לקוחות, 2024.)

רואים שהקליניקות הבוטיקיות הפרטיות נוטות למחירים גבוהים יותר ככל שהיוקרה עולה. רשתות ואחרות שומרות על מחיר נגיש לטיפול בסיס, אך אולי ירוויחו משירותים נלווים (מניקור וכו').

לאחר ניתוח ההיצע, נאמר שלפי מגזין TimeOut (2019), "אלו הקוסמטיקאיות הכי טובות בת"א", ברשימה שלהם הופיעו גם שמות כמו יהודית דרדיק, יוליה, שושקה, קרנית מלמד וכו', בהתאמה למה שסקרנו. זה מאשר שהשמות שחוזרים הם אכן המובילים.

לקורא המתעניין: יש בת"א ובמרכז מבחר מצוין של מקצועניות. הבחירה תלויה בתקציב, מיקום ונוחות, וכמובן כימיה אישית. המזל הוא שקיימת תחרות, ולכן כל אחת תשתדל לתת ערך מוסף ייחודי, בין אם זה יחס חם כמו משפחה, או טכנולוגיה הכי חדשה, או אווירת ספא מפנקת.

מגמות שוק הקוסמטיקה בתל-אביב

ענף הקוסמטיקה הרפואית בתל-אביב הוא חלק משוק האסתטיקה הרחב, שעובר צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, בארץ ובעולם. בחלק זה, ננתח מגמות כלכליות ודמוגרפיות המשפיעות על השוק המקומי, ונתייחס לצפי עד 2030.

1. גידול בביקוש, יותר קהלי יעד נכנסים לשוק:
מספר הלקוחות הפוטנציאליים גדל. פעם, טיפולי פנים ויופי נתפסו כנחלת נשים בוגרות אמידות. היום:

• צעירות בשנות ה-20: דור ה-Z וצעירות מילניאלז משקיעות בעור מוקדם מתמיד, בהשראת טרנד ה-"Prejuvenation" (מניעה במקום תיקון). הן מגיעות לקוסמטיקאיות כבר עם הופעת הפצעון הראשון או קמטוט קטן.
• גברים: כמו שסקרנו, יש עלייה חדה בביקוש מצד גברים לטיפוח מקצועי. ד"ר גרוס ורבים מציינים ששוק טיפוח הגבר צומח 12–15% בשנה בארה"ב. בת"א, הדבר ניכר: יותר גברים קובעים ניקוי פנים, הסרת שיער בלייזר לצוואר/עורף, ועוד. קליניקות החלו לשווק במיוחד לגברים (למשל House of Beauty מצהיר שהוא נותן שירות לגברים, ומציין ביקורות מגברים מרוצים).
• קהל דתי/מסורתי: גם נשים דתיות וחרדיות בת"א ובני-ברק הסמוכה פונות לטיפולי עור יותר מבעבר, תודות להנגשת מידע באינטרנט. יש מכונים ייעודיים בהפרדה לנשים.
• גיל הזהב: אוכלוסיה מבוגרת שומרת על חיוניות, נשים וגברים בשנות ה-70 שלהם כיום פעילים, יוצאים, רוצים להיראות ייצוגיים. פונות לטיפולים עדינים (עיסויים לימפתיים, לחויות מתקדמות). שוק "אנטי-אייג'ינג לגיל השלישי" יתכן ויתפתח.

נתון: לפי דוח GlobalData, שוק האסתטיקה בישראל צומח ב-CAGR (שיעור גידול שנתי מורכב) של ~8% בשנים 2018–2025. ספציפית, תחום הזרקות ומכשור צפוי להכפיל עצמו תוך עשור.

2. היצע מקצועי, עליה במספר הקוסמטיקאיות והקליניקות:
עליית הביקוש מביאה עוד שחקנים לשוק. לפי נתוני הלמ"ס, מספר בעלי העסקים הרשומים תחת "שירותי קוסמטיקה וטיפוח" בגוש דן עלה בכ-15% בין 2018 ל-2023. בתי ספר לקוסמטיקה מדווחים על תפוסה מלאה, כולל נשים להסבה מקצועית. ישנה תופעה של קליניקות בוטיק ביתיות, קוסמטיקאית שמשפצת חדר בביתה (בעיקר בצפון ת"א ור"ג) ומעניקה בו שירות. מהצד השני, קמים מרכזים גדולים (קליניקות מולטי-דיסציפלינריות) עם 5–10 עובדים.

התוצאה: תחרות על ליבו וכיסו של הלקוח. התחרות מורידה מחירים של טיפולים שגרתיים (למשל הסרת שיער בלייזר הפכה זולה בעשור האחרון כי הרבה מספקים אותה). אבל גם מעלֵה את רף החדשנות, כולן רוצות לבדל עצמן. חלק ממצבות עצמן כ"יוקרה" (כמו מימי, קרנית) וגובות גבוה. אחרות כנגישות וחבריות (שושקה, רשתות).

3. טכנולוגיה דיגיטלית ושיווק:
מגמה ברורה: המעבר לשיווק אונליין. קוסמטיקאיות מצליחות בת"א פעילות מאוד באינסטגרם ופייסבוק, מעלות סרטוני "לפני-אחרי", טיפים, ומדגימות טיפול על סלבריטי (בהסכמה). זה יוצר באז ומושך לקוחות חדשות. לדוגמה, מימי לוזון כאמור 130K עוקבים גלובליים, דרכם היא ממלאת את היומן חודשים מראש. גם מקומיות אחרות הבינו: ביאטריס, לילך ואחרות מתחזקות עמודי אינסטגרם יפים עם עדויות לקוחות.

בנוסף, דירוגים מקוונים (כמו מידרג וביזרוויוס) משפיעים. ראינו שלילך עובדיה צברה 184 ביקורות בטופר, זה הופך אותה למובילה בתוצאות חיפוש "קוסמטיקאית מומלצת ת"א". לקוחות חדשות סומכות על חוות דעת עמיתות.

טכנולוגיה גם נכנסת לצורת מתן השירות: יש הזמנת תורים אונליין, תזכורות אוטומטיות ב-SMS, ואפילו ייעוץ וירטואלי (בחלק מהקליניקות מציעות שיחת וידאו להערכת עור, טרנד שהתחזק בקורונה).

4. השפעת הקורונה והגיינה:
מגפת הקורונה (2020–2021) סגרה זמנית מכונים, אך לאחריה חלה "הסתערות" של לקוחות שחיכו. בנוסף, העבודה מהבית וזום גרמו לאנשים לראות עצמם במסך ולשים לב לפגמי עור, מה שהגביר פניות לייעוץ טיפוח. כמו כן, בקורונה ראינו התאקלמות מעניינת: קוסמטיקאיות שלחו "קיט ביתי" וסרטוני הדרכה ללקוחות, כדי שלא יאבדו שגרה. גם עכשיו, כמה שימרו שירות משלוח מוצרים והדרכה מרחוק עבור לקוחות מחו"ל.

5. תיירות מרפא אסתטית:
ישראל ידועה ב"תיירות מרפא" בתחומי בריאות (כגון טיפולים אונקולוגיים בשיבא). בתל-אביב עצמה, קוסמטיקה היא חלק קטן אך קיים: תיירים (בעיקר יהודים מחו"ל ותיירי מרפא מרוסיה ומזרח אירופה) משלבים חופשה עם טיפולי אסתטיקה פה כי זה זול יותר מבאירופה/ארה"ב או איכותי יותר ממדינתם.

דו"ח של משרד התיירות (2019) ציין שתחום "Health & Wellness" בישראל צובר תאוצה, עם דגש על ים המלח, אך גם תל-אביב כמובילה בטיפולי אסתטיקה לא-פולשניים. למשל, הגיעו קבוצות קטנות מארה"ב לסופי שבוע "טיפוח וים", לנים במלון יוקרה, ביום עושים טיפולי פנים והזרקות. חלק מהקליניקות (מימי, קרנית) עובדות עם מתורגמנים לרוסית ולצרפתית כדי לקלוט לקוחות כאלה.

היתרון התחרותי של ת"א: איכות רופאים ומטפלים גבוהה, עלות עדיין מעט נמוכה יחסית ללונדון/ניו-יורק, וכמובן האטרקציה של חופשה בעיר תוססת.

6. נתח שוק וחיבור לרפואה אסתטית:
שוק הקוסמטיקה משיק לשוק רפואת האסתטיקה (כירורגיה פלסטית, רופאי עור אסתטיים). יש תחרות/שיתוף פעולה: מצד אחד רופאים נכנסים לתחומים שקוסמטיקאיות עשו (למשל רופאי עור מציעים "טיפול פנים רפואי" עם אחיות). מצד שני, קוסמטיקאיות מרחיבות תחומי אחריות (מפעילות מכשירים שהיו פעם רק אצל רופאים, תחת פיקוח). המגמה ל-2025–2030 היא אינטגרציה, מרפאות משולבות שנותנות מעטפת. ראינו זאת אצל מימי (רופא מזריק אצלה) ואחרות.

פרוצדורות זעיר-פולשניות כמו הזרקות בוטוקס, מילוי שפתיים, נחשבות כמתחרות לטיפולים קוסמטיים כי הן נותנות אפקט מיידי שאיפור/קרמים לא יתנו. לכן רבות הקוסמטיקאיות התחילו לשלב זאת ע"י שיתוף פעולה, כדי לא לאבד לקוחה. לקוחה תעשה בוטוקס אצל רופא בקליניקה ואז תמשיך אצלה לניקוי עור ותחזוקה.

7. מודעות לבריאות ומדע:
צרכני 2025 יותר סקפטיים למלל שיווקי ורוצים הוכחות. לכן שוק הקוסמטיקה הולך ונשען על מחקר ופיתוח: מציגים מחקרים קליניים על חומרים, משתמשים במכשירי הדמיה להראות שיפור לפני-אחרי. בישראל, לקוחות דורשות תו תקן, FDA, מחקרי אוניברסיטה. כפי שציינו, קוסמטיקאיות שמתאימות עצמן, לומדות, מצטטות מחקר, ירוויחו אמון.

גם עולה טרנד של טיפולים טבעיים-מדעיים: למשל, חומרים מבוססי-צמחים עם אישוש מדעי, תוספי תזונה לקולגן, דיאטה לעור. חלק מהקליניקות (לילך, קרנית) כבר משלבות ייעוץ תזונה/נטורופתיה. זה יגדל, כי הלקוח מחפש פתרון הוליסטי (למשל: פחות סוכר = פחות אקנה).

8. מגמות טכנולוגיות לעתיד 2030:
הצצה קדימה: מה תחזיתנו לעשור הקרוב בת"א?

• התבססות טיפולים מבוססי אנרגיה חדשים: דוגמת טכנולוגיית פלזמה קרה (לשיפור מרקם בלי כאב), מכשירי מיצוק ביתיים (אולי ישפיעו – אנשים ירכשו מסכות LED לבית, ואפליקציות ייעוץ ב-AI). ייתכן ותפקיד הקוסמטיקאית יתעדכן ל"מדריכת בריאות עור" יותר מאשר רק מבצעת טיפול, כי חלק מהטיפול יקרה בבית.
• גישה מותאמת אישית וניתוח דאטה: אולי נראה קליניקות משתמשות במערכות AI לסריקת עור ונתינת ציון, ותוכנית טיפול ספציפית (כבר יש התחלה, כמו אפליקציית Skin Advisor). כך, טיפולים יהיו יותר מדויקים ומדידים, שינוי משמעותי.
• עליית נתח הקליניקות הרפואיות: ייתכן שרופאים ופיזיותרפיסטים אסתטיים יפתחו עוד מרפאות כוללות. אבל קוסמטיקאיות עם ניסיון ימשיכו להיות מבוקשות כי טיפול ידני ויחס אנושי אי אפשר להחליף.
• תחרות אזורית: ערי פריפריה מתחזקות, למשל, יש קוסמטיקאיות מצוינות גם בפתח תקווה, רחובות, רעננה. תושבות לא בהכרח יטרחו להדרים לת"א. לכן קליניקות בת"א עלולות לשווק עצמן אזורית או לפנות יותר לתיירות ופלח יוקרה בינ"ל.
• נגישות ושילוב ביטוחי: אולי בעתיד ביטוחי בריאות פרטיים יתחילו לתת כיסוי כלשהו לטיפולי עור (למשל לאקנה כרוני), ואז מטופלים יבחרו רק קליניקות מוכרות. אם מגמה זו תקרה, היא תדרוש מהענף סטנדרטיזציה גבוהה יותר (תיעוד, נהלים רשמיים), אתגר אך גם הזדמנות למובילות מסודרות.

תל-אביב תמשיך להיות מובילה בארץ בתחומי היופי והאסתטיקה, הודות לקהל המשכיל והמודע בה, ולריכוז הכישרונות והמומחים. תחזיות כלכליות בינלאומיות צופות ששוק האסתטיקה הרפואית (שבו קוסמטיקה פרא-רפואית הוא תת-תחום) ימשיך צמיחה דו-ספרתית עד 2030. אין סיבה שזה ידלג על תל-אביב, להיפך, היא תרוויח מתרבות עולמית שמקדשת מראה צעיר ובריא.

ולא לשכוח את גורם ההייטק: תל-אביב מלאה עובדי הייטק צעירים עם שכר טוב, שנוטים לאמץ שירותי פרימיום לעצמם, כושר, אוכל בריא, וגם טיפוח. זה פלח שוק צומח שמזין הרבה עסקים בעיר, כולל מכוני יופי שקיבלו לקוחות רבים ממגזר זה (יש אפילו מכונים שמציעים "Happy Hour Facial" לעובדות/ים אחרי שעות העבודה).

ייתכן גם שיזמים יכניסו חדשנות טכנולוגית, למשל, אפליקציית הזמנת קוסמטיקאית עד הבית (כבר קיימות נישות כמו להזמין מניקוריסטית). אם תהיה דרישה, אולי בעתיד גם טיפולי פנים (בסיסיים לפחות) יוזמנו on-demand הביתה/למשרד. זה אתגר לקליניקות הקלאסיות, יצטרכו לבדל את עצמן ב"חוויה" שקשה להעביר בשירות נייד.

השוק התל-אביבי של קוסמטיקה פרא-רפואית תוסס וצומח, תוך שילוב של מדע מתקדם, תודעת שירות גבוהה ותרבות טרנדים. הקוסמטיקאית המומלצת שלנו, וכל עמיתותיה המובילות, יצטרכו להמשיך להתעדכן, להשקיע בציוד ובידע, ולשמור על מגע אנושי חם, כדי לשמר את מעמדן בשנים הבאות של תחרות ודרישה גואה.

יעילות קלינית של שיטות טיפול עיקריות

בטבלה הבאה משווים מדדים קליניים שונים של שיטות מובילות נגד סימני הזדקנות (לפי מחקרים עד 2025):

(הערות: אחוזי השיפור מקורבים ממחקרים שונים; "משך תוצאה", הזמן שבו העור נותר במצב משופר לפני שההשפעה יורדת; בוטוקס הוסף להשוואה כאינדיקציה למרות שהוא פרוצדורה רפואית).

מהטבלה אפשר לראות, למשל, שלייזר CO₂ הוא היעיל ביותר במכה אחת אך כרוך ביותר החלמה; טיפולים מתונים (רטינואיד, פילינג) דורשים התמדה. מכאן החשיבות שקוסמטיקאית תשלב כמה גישות: למשל, גם טיפול במכון (למשל RF) וגם רטינואיד ביתי לתחזוקה, להשגת טווח יעילות רחב.

יחס עלות/תועלת, טיפולים נפוצים

להלן טבלה המדורגת סובייקטיבית (1–5 כוכבים) את היחס בין עלות הטיפול לתועלתו, עבור מספר טיפולים פופולריים:

הטבלה ממחישה למשל שפילינג כימי מציע Value טוב (4 כוכבים), הוצאה חד-פעמית לא גדולה מדי ותוצאה בולטת. לעומת זאת לייזר CO₂, אפקט פנטסטי אך העלות כה גבוהה שרק למי שבאמת צריך.

ניקוי פנים קלאסי קיבל 5 כי הוא הבסיס (מעט כסף אבל חיוני למקסם תועלת שאר הטיפולים).

הערה: דירוג זה הוא כללי; בפועל היחס שונה לפי מצב הלקוחה, למשל, למי שיש רק קמטוטים קלים, לייזר יקר לא נחוץ, אז יחס עלות/תועלת שלו בשבילה נמוך.

פופולריות טיפולים בקרב מטופלות (2025)

כאן נציין אילו טיפולים הכי מבוקשים בת"א בשנת 2025, לפי הערכות מקומיות:

טיפול	שיעור המטופלים שעושים אותו (הערכה)	פופולריות	הערות
הסרת שיער בלייזר	≈ 40%	★★★★★	נפוץ מאוד (נשים וגברים), לרוב בסדרה עד סיום
טיפול פנים בסיסי תקופתי	≈ 70% (נשים)	★★★★★	רוב הנשים עושות אחת לכמה חודשים לניקוי ורענון
בוטוקס / מילוי	≈ 25% (מעל גיל 30)	★★★★☆	גדל במהירות, בד"כ אצל רופא במסגרת קליניקה
פילינג כימי קל/בינוני	≈ 30%	★★★★☆	מאוד עלה בפופולריות עם טרנד החומצות (גם בבית)
Microneedling (ללא RF)	≈ 15%	★★★☆☆	בעיקר צעירות עם צלקות אקנה או נקבוביות
RF / HIFU למיצוק	≈ 10% (מעל 40)	★★★☆☆	מתחיל להיות מבוקש אצל בוגרות שחוששות מניתוח
איפור קבוע (גבות, שפתיים)	≈ 20%	★★★★☆	תחום סמוך; פופולרי מאוד לגבות
טיפול LED כיחיד	≈ 5%	★★☆☆☆	בעיקר כמשלים, לא כטיפול נפרד

מהטבלה אפשר לראות שהסרת שיער בלייזר היא כנראה הפעולה הכי נפוצה (כמעט כל צעירה כיום מסירה שיער בלייזר). גם טיפול פנים בסיסי, כמעט כל אחת עושה מדי פעם.

לעומת זאת, דברים כמו RF/HIFU עדיין נישה יחסית (10% מהנשים מעל 40 זה לא המון, אם כי מספריהן גדלים).

איפור קבוע זה שוק מקביל וחזק (גבות בשיטת השערה וכו', לא ממש טיפול עור אבל רבים מהמכונים מציעים זאת ולכן נכלל).

זו הערכה איכותית, אין ממש סקר מדויק, אבל מבוסס על דעות מומחים מקומיים ופורומים.

חוויית מטופלות, מדדי שביעות רצון

בטבלה הבאה נרכז כמה היבטים של חוויית המטופלת, ונשווה את רמת שביעות הרצון הכללית בין סוגי טיפולים (ע"פ משובים טיפוסיים):

אספקט החוויה	טיפול "מפנק" (ספא פנים)	טיפול "רפואי" (לייזר/פילינג עמוק)	טיפול "תחזוקה" (הזרקה/ציוד)
רמת נוחות במהלך הטיפול	גבוהה מאוד (עיסוי נעים, ללא כאב)	נמוכה-בינונית (עלול לכאוב/לצרוב)	בינונית (דקירות קלות או אי-נוחות קלה)
משך החלמה אחרי	אין כלל (אפס)	משמעותי (ימים–שבוע)	קטן (מס' שעות עד יום)
שביעות רצון מיידית	טובה מאוד (עור זוהר, רוגע)	נמוכה בתחילה (אדמומי, קילוף) ואז גבוהה	גבוהה (תוצאה ניכרת מהר יחסית)
שביעות רצון ארוכת טווח	בינונית (השפעה קצרה, יש לחזור תדיר)	גבוהה מאוד (שיפור ניכר שנשמר)	גבוהה (אך דורש תחזוקה תקופתית)
יחס המטפלת ותמיכה	בדר"כ מפנק ותומך	ענייני ותומך (צריך הדרכה טובה להחלמה)	ענייני (מעקב מינימלי לרוב)

הסברים:

טיפול "מפנק" הכוונה לטיפול קוסמטי נעים (כמו הידרה-פיישל, מסכות, עיסוי). שם אין כאב בכלל, התחושה כייפית, אבל התוצאות קוסמטיות זמניות, לכן סיפוק מיידי טוב אבל ארוך טווח בינוני כי מהר חוזרים.

טיפול "רפואי", כמו לייזר עמוק, פילינג TCA, מאוד לא נעים לפעמים, אחר כך החלמה קשה, אבל אחרי חודש, מטופלות אומרות שזה היה שווה את זה כי העור ממש השתפר. דורש הרבה תמיכה מהמטפלת בתקופת ההחלמה כדי שהמטופלת לא תילחץ.

"תחזוקה", נגיד הזרקות, או טיפול מכשור קל כמו IPL, טיפה אי-נוחות, תוצאה כמעט מיידית, אבל יודעים שצריך לשוב עוד X חודשים. לרוב שביעות רצון גבוהה אבל יודעים שזה חלק משגרה מתמשכת.

מסקנה: שביעות רצון תלויה בציפיות ובחוויית הדרך, לא רק בתוצאה הסופית. קוסמטיקאית טובה תנהל את חוויית המטופלת כך שגם אם הטיפול לא נעים (כאב, קילוף), היא תרגיש מטופלת ומוכנה ותעריך את התוצאה בהמשך.

השוואת מכשור וטכניקות, יתרונות וחסרונות

נסכם בטבלה שמשווה בין סוגי ציוד וטכניקות עיקריות בקליניקות, מבחינת עומק טיפול, סיכונים וכו':

טבלה זו מסכמת בהרבה את מה שנאמר: כל מכשיר/טכניקה עם יתרונותיו וחסרונותיו. למשל:

לייזר אבלטיבי, הכי חזק אבל גם הקשה ביותר.
IPL, רב-תכליתי אבל מוגבל בגווני עור.
RF, בטוח אבל שינויים מתונים.
Microneedling, נהדר לבטיחות ולשיפור כללי אך לא קסם לקמטים עמוקים בלי עזרה.
פילינג, יעיל ורחב שימוש אך דורש משמעת אחריו.
LED, טוב כתוסף.
ביתי, יכול לסייע בין הטיפולים אך אינו תחליף.

כך הקוראת מבינה שאין פתרון מושלם יחיד; לרוב משלבים כמה יחד כדי להגיע לתוצאה מיטבית בהתאמה אישית.

מחירון "פרימיום", מוצרים וחבילות טיפול

להלן המחירון:

כמה דגשים מהטבלה:

• שילבנו תכשירים (קרמים, סרומים, הגנה) לצד טיפולים.
• נתנו חוות דעת מקצועית, לדוגמה: רטינול, "מוכח קלינית שמפחית קמטוטים…".
• או בקרם הגנה: "מגן מהגורם 1 להזדקנות, השמש".
• מסכת זהב, ציינו "אנטי-דלקתיות" (ידוע שמתכות אצילות יכולות להרגיע קצת).
• הדגשנו איפה התועלת היא זמנית (מסכת קולגן, זהב).
• בטיפול כלה, לא מדעי אבל ציינו שהוא זוהר.
• במכשיר ביתי, הזהרנו שזה לא כמו קליניקה (הרופאים מסכימים לרוב, מכשירי בית מוגבלים בעוצמה).
• סדרת RF, ציינו שזה משפר קולגן (התבססנו על הסקירה).
• בוטוקס/מילוי, הדגשנו שזה רופא עושה.
• עיצוב גבות, לא רפואי אבל מאוד משפיע אסתטית מיד, והעלות נמוכה, לכן 5 כוכבים כי זה "מכה קטנה לחיזוק".

מדד הפופולריות (1-5 כוכבים), נתנו כמעט לכולם 3-5, כי מחירון פרימיום כנראה כולל רק פריטים שיש להם ביקוש. אולי דרמה-רולר ביתי 3 כי לא כולם מתמידים.

הפוסט קוסמטיקאית מומלצת בתל‑אביב הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

מבנה העור והביסוס המדעי של הטיפולים: עור הפנים הוא האיבר הגדול בגוף, ומשמש כשכבת הגנה ראשונה. הוא מורכב משלוש שכבות עיקריות, אפידרמיס (שכבת העור העליונה), דרמיס (שכבה אמצעית המכילה קולגן, אלסטין וכלי דם) והיפודרמיס (שכבת שומן תת-עורית). טיפולים קוסמטיים מקצועיים מתמקדים בשיפור בריאות ומראה האפידרמיס והדרמיס. מחקרים מראים כי התחדשות תאי העור מואטת עם הגיל, ייצור הקולגן פוחת ~1% בשנה מגיל 30, וגורמים סביבתיים (שמש, זיהום) מאיצים הזדקנות עור. לכן קוסמטיקאיות עילית משלבות ידע מדעי על עור, חומרים פעילים מבוססי-מחקר (כגון רטינול, חומצות אלפא ובטא-הידרוקסיות, ויטמין C, פפטידים) וטכנולוגיות מתקדמות כדי לעודד תיקון נזק וקצב התחדשות גבוה יותר.

טכנולוגיה וחדשנות בטיפולי עור: בעשורים האחרונים חלה קפיצת מדרגה בשילוב טכנולוגיות בטיפולי קוסמטיקה. לדוגמה, שימוש בטיפול אור לד (LED) באורכי גל ספציפיים להגברת יצור קולגן והרגעת דלקת, או טיפול מיקרו-זרם (Microcurrent) להפעלת שרירי הפנים ומתיחת העור, הפך נפוץ בקרב הקוסמטיקאיות המובילות. מכשירי לייזר ו-IPL מאפשרים טיפול בפיגמנטציה וקמטים ללא ניתוח, וטכנולוגיות מבוססות אולטרסאונד או גלי רדיו (RF) משמשות למיצוק עמוק של העור על ידי חימום מבוקר של הדרמיס. שילוב של טכניקות עכשוויות לצד שיטות מסורתיות (כמו עיסוי ידני לימפטי, אידוי צמחי מרפא ומסכות טבעיות) יוצר גישה משלבת, כך ניתן להשיג תוצאות מיידיות לעור זוהר לפני אירוע, ובמקביל לעודד שיפור ארוך טווח בבריאות ומוצקות העור.

השפעת הסלבריטאים והמדיה: קוסמטיקאיות מהשורה הראשונה הפכו לדמויות מפתח המשפיעות על טרנדים בתעשיית היופי. בעידן האינסטגרם, כשסלבריטאים משתפים בטיפולי ה"פנים זוהרות" שלהם, הביקוש לטיפולים מתקדמים ולמוצרים המקושרים אליהם נוסק. מותגים רבים משתפים פעולה עם קוסמטיקאיות ידועות לפיתוח ליינים של מוצרים וטיפולים בלעדיים (כגון מסכות, סרומים ומכשירי טיפוח ביתיים) בהשראת שיטות הקוסמטיקאית, מה שמנגיש את "סוד העור הזוהר" של הכוכבות לקהל הרחב. כך, מקצועיות שהיו בעבר "מאחורי הקלעים" בהכנת כוכבים לשטיח האדום, הפכו בעצמן לידועניות בתחומן, עם חשבון אינסטגרם פופולרי, ספרים, ואף תוכניות טלוויזיה וסדרות רשת העוקבות אחר עבודתן.

טבלה: טכניקות טיפול מסורתיות לעומת חדשניות (דוגמאות נבחרות)

הכשרה, הסמכות ומצוינות מקצועית בתחום הקוסמטיקה

קוסמטיקאית מהמעלה הראשונה היא לא רק "קוסמת עור" אלא גם בעלת הכשרה מקיפה והסמכות מקצועיות המעידות על הרמה הגבוהה שלה. להלן סקירה של הסמכות והכשרות מרכזיות בעולם האסתטיקה, אשר רבות מהקוסמטיקאיות המובילות מחזיקות בחלקן או אף משמשות כמדריכות בהן:

• רישיון מקצועי באסתטיקה (Esthetician License), בבסיס, בכל מדינה/מדינה ישנו רישוי רשמי הנדרש על מנת לעסוק בקוסמטיקה. לדוגמה, בארה"ב על מטפלות לעבור 600–1500 שעות לימוד (תלוי מדינה) ולעבור מבחן מדינתי. בישראל, המסלול כולל לימודים בבית ספר מוכר לקוסמטיקה בפיקוח משרד העבודה, סטאז' ומבחן הסמכה. רישיון זה מכשיר את הקוסמטיקאית במיומנויות יסוד: ניקוי עור, פילינג, עיסוי, הסרת שיער, מרכיבי עור ותכשירים.
• תעודת CIDESCO בינלאומית (CIDESCO International Diploma), ההסמכה היוקרתית בעולם האסתטיקה. CIDESCO (Comité International d’Esthétique et de Cosmétologie) מצריכה לפחות 1,200 שעות הכשרה מעשית ועיונית בבית ספר מוכר, ועמידה בבחינה עולמית. הדיפלומה מקנה ידע רחב בטיפולי פנים, גוף, שיטות עיסוי, תזונה, דרמטולוגיה בסיסית ועוד. רבות מה"קוסמטיקאיות על" מחזיקות בדיפלומה זו, המעידה על סטנדרט גלובלי אחיד.
• הסמכת NCEA (National Esthetician Certification), תקן גבוה מארה"ב (בהובלת האיגוד הלאומי לאסתטיקה). מעבר בחינה זו מצביע על כך שהמטפלת פעלה מעבר לנדרש ברישיון הבסיסי ומעודכנת בחידושי התחום. ההסמכה מדגישה סטנדרטים אתיים, בטיחותיים וידע בטכניקות מתקדמות.
• הסמכת מקצועיות מותג, Dermalogica Expert / PCA Skin / Eminence Organic, מותגים מקצועיים מובילים מציעים הכשרות עומק במוצריהם ושיטותיהם. למשל, "Dermalogica Certified Professional" מעיד שהמטפלת בקיאה בפרוטוקולים ובמוצרי דרמלוג'יקה; "PCA Skin Certified" מתמקד בהתמחויות בפילינג רפואי וטיפולים מתקדמים של חברת PCA; והסמכה של Eminence Organic מעידה על מומחיות בטיפוח אורגני טבעי, דבר שמושך לקוחות המעדיפים מוצרים טבעיים. הסמכות אלו לרוב דורשות קורסים ממוקדים והוכחת שליטה בפרוטוקולי המותג.
• תואר פרא-רפואי (Paramedical Aesthetics), קורסי המשך לקוסמטיקאיות המעוניינות לעבוד לצד רופאי עור וכירורגים פלסטיים. בהכשרות אלו לומדים על טיפולי לייזר, פילינגים רפואיים עמוקים, התמודדות עם עור פגוע (למשל לאחר כוויות או ניתוחים), ואופן עבודה בסביבה רפואית. למשל, הסמכת Laser Technician (טכנאי לייזר) משלימה ידע בטיפול בהסרת שיער בלייזר, כתמי עור וכלי דם. קוסמטיקאית פרא-רפואית יכולה לבצע טיפולים חודרניים יותר (תחת פיקוח רפואי) ולהבין לעומק מצבים דרמטולוגיים.
• הסמכת מומחה אקנה (Acne Specialist Certification), התמחות ייעודית לטיפול באקנה ובעור בעייתי. כוללת הבנה מעמיקה של הגורמים לאקנה (הורמונליים, חיידקיים, תזונתיים), שימוש בתכשירים פרא-רפואיים (רטינואידים, בנזואיל פרוקסיד וכו') וטכניקות ניקוי עמוק המותאמות לעור אקנתי. מומחיות זו מבוקשת מאוד, שכן טיפול לא נכון באקנה עלול להחמיר את המצב, בעוד גישה נכונה יכולה לשפר דרמטית את הופעת העור ואת הביטחון העצמי של הלקוח.
• תעודת מאסטר באיפור מקצועי (MUD/Makeup Designory or equivalent), רבות מהקוסמטיקאיות המובילות החלו את דרכן גם כמאפרות, או לפחות מחזיקות בידע נרחב באיפור. הסמכה מבית ספר נחשב כ-MUD מלמדת אותן טכניקות איפור מתקדמות, מידע חשוב כיוון שטיפול בעור אינו מסתיים בחדר הטיפולים; הן מדריכות לקוחות גם כיצד להשתמש באיפור באופן שמחמיא לעור ובריא לו. בנוסף, הבנה באיפור עוזרת לקוסמטיקאית להכין את העור כך שיראה מושלם מתחת לאיפור (דבר קריטי לכוכבות לפני אירועים).
• הסמכות עיתונאיות ומדעיות (כגון Dermascope Certified), כתב העת המקצועי Dermascope מציע תכנית הסמכה המכסה נושאים מתקדמים כגון מרכיבים קוסמטיים, כימיה של העור, טיפולים חדשניים וניהול עסקי ספא. השתתפות בהסמכות כאלה מצביעה על כך שהמטפלת ממשיכה להתעדכן בלימודים שוטפים, קוראת מחקרים ומבינה את "הסיפור מאחורי המרכיבים", ולא רק מבצעת פרוטוקולים קבועים.
• כנסים, השתלמויות והתמחויות בינלאומיות, מעבר לתעודות פורמליות, רבות מהכוכבות שבקוסמטיקאיות נוסעות ברחבי העולם ללמוד מהטובים ביותר: השתלמות בטוקיו כדי ללמוד טכניקות עיסוי יפניות (כמו שיטת צ'יזו סאיקי, מפורט בהמשך), תכנית התמחות בפריז אצל ד"ר מוביל (אם כרופא עור מוביל) או בספא של La Mer בניו-יורק כדי להבין פילוסופיית יוקרה. הכשרות בלתי פורמליות אלה מעשירות את ארגז הכלים שלהן בעוד גישות, ומאפשרות להן להציע מענה הוליסטי ורחב ללקוחות.

טיפוח למצוינות: קוסמטיקאית עילית לא עוצרת לעולם בלמידה. היא משלבת בין הבנה מדעית מעמיקה של העור, הכשרה טכנית מדויקת, וטאצ' אישי אומנותי שנרכש בניסיון. שילוב זה, של ידע, ניסיון ותשוקה, הוא שמאפשר לה להגיע לתוצאות שעבור רבים נראות כמו קסם של ממש. כעת, משיש בידינו הרקע להבנת גודל ההישגים והידע הנדרשים, נכיר את 25 הקוסמטיקאיות הטובות בעולם, ה"קרם דה לה קרם" של תחום האסתטיקה, ונלמד מה הופך כל אחת מהן לייחודית.

הקוסמטיקאיות הטובות ביותר סקירה עדכנית

ג'ואנה צ'כ (Joanna Czech), דאלאס, ניו יורק ולוס אנג'לס

• מיקום וקליניקה: ג'ואנה צ'כ, במקור מפולין, מפעילה כיום סטודיו מרכזי בדאלאס, טקסס (ברובע Victory Park), עם סניפים/נוכחות גם בניו יורק ובלוס אנג'לס (במלון L’Ermitage בבוורלי הילס). הסטודיו בדאלאס משתרע על פני כ-160 מ"ר של חלל יוקרתי ומודרני. כתובת לדוגמה בדאלאס: 2410 Victory Park Ln, Dallas, TX (מול מלון W). ניתן לקבוע תורים דרך האתר.
• דירוג: 5/5, נחשבת בעיני רבים "מלכת הקוסמטיקאיות" בהוליווד ובעולם, בזכות המומחיות הטכנית והלקוחות האולטרה-יוקרתיים. הזמנות אליה מלאות חודשים מראש.
• דרכי התקשרות: אתר: joannaczech.com טלפון להזמנות בדאלאס: +1- (USA) וכו'. אינסטגרם: joannaczechofficial@ (מעל 200 אלף עוקבים).
• הכשרה והסמכה: ג'ואנה היא בעלת דיפלומה אירופאית מקיפה באסתטיקה (למדה בפולין במקור), והתמחתה במשך 2 עשורים בניו יורק לפני שפתחה את ספא הדגל שלה. היא למדה פיזיולוגיה (הייתה סטודנטית לרפואה לפני שפנתה לקוסמטיקה), מה שמסביר את הידע האנליטי שלה בעור. בנוסף, צ'כ היא CIDESCO דיפלומטית וממשיכה להשתתף בהשתלמויות בכל הזדמנות.
• שנות ניסיון: 35+ שנות ניסיון בטיפול בעור. פתחה את הסטודיו העצמאי הראשון שלה בניו יורק ב-1995, ואת הקליניקה בדאלאס ב-2015.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: ג'ואנה ידועה במיוחד בזכות עיסוי הפנים העמוק (Deep Facial Massage) שפיתחה, עיסוי רקמות עמוק אגרסיבי יחסית, כולל "צביטות" ו"טפיחות" אנרגטיות על השרירים והעור, במטרה לאמן את שרירי הפנים ולהמריץ את הדם. היא מכנה זאת "אימון לשרירי הפנים" ומאמינה שזה מאט את הזדקנותם. כל טיפול אצלה מותאם אישית במלואה, אך ברבים מהם משולבים האלמנטים הבאים: ניקוז לימפתי יסודי, מיקרו-זרם למתיחת קווי הלסת והעין, LED אדום להגברת הקולגן, קריותרפיה, קירור העור לאזור -43°C להורדת דלקת, קילוף יהלום, מכשיר מיקרו-דרמברייז'ן קצה-יהלום המשייף בעדינות את העור, וחמצן בלחץ גבוה להזנת העור. היא משלבת טכנולוגיה מתקדמת אך לא מבצעת הזרקות בוטוקס או פילרים, היא מתנגדת לשימוש יתר בהם, במיוחד בצעירות, ומעדיפה חיזוק עור טבעי. ג'ואנה אף פיתחה מכשיר רולר מתכת ביתי לפנים (Facial Massager) המדמה חלק מהטכניקות שלה, אותו היא ממליצה ללקוחות להשתמש בין המפגשים.
• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: בקליניקה של צ'כ תמצאו שלל גאדג'טים: מכשירי Lyma Laser, לייזר דואל-אלומה חדשני בו היא משתמשת לעיתים שניים בו-זמנית לטיפול פנים (מדובר בלייזר קר בטוח לשימוש המגביר יצור תאים), מכשיר Cryo 6 לפיצוצים קרים נקודתיים, מערכת מיקרו-זרם מקצועית, LED למסיכת ידיים (היא שמה לדוגמה במהלך טיפול LED אדום על גב ידיה של הלקוחה להצעיר את עור הידיים), וכמובן ציוד סטנדרטי כמו דרמברייז'ן יהלום, אולטרסאונד וסקראבר לעור. היא נודעה גם כראשונה לשלב כמה טכנולוגיות בו-זמנית, למשל, במהלך מסיכת הרגעה היא תניח LED על הידיים ולייזר Lyma על הפנים.
• מוצרים קוסמטיים בשימוש: לג'ואנה יש קו מוצרים משלה (Joanna Czech Skincare) שכולל סרום ויטמין C, קרם לחות מועשר, מגבוני ניקוי ועוד. לצד זאת, היא ידועה בחיבתה למותגים מקצועיים אירופאיים: היא מפיצה ומשתמשת רבות בביולוג'יק רשרש (Biologique Recherche), במיוחד בטונר האייקוני Lotion P50 (המכונה "מי הפלא" בזכות שילוב חומצות שמאזנות את העור). עוד במגוון שלה: תכשירי Environ מדרום אפריקה (ויטמין A), מכשירי ZIIP ו-NuFace למיקרו-זרם ביתי שהיא ממליצה, תכשירי הגנה של Chanel אותם היא מזכירה לעיתים, וסרום זהב של MBR (Medical Beauty Research). היא מרבה לשלב רטיניל פלמיטט (צורת רטינול עדינה) בשגרת הערב ללקוחותיה כבסיס אנטי-אייג'ינג. גם במהלך הטיפול, היא שמה דגש למשל על הזנת השפתיים, היא תמרח Biologique P50 עדין על השפתיים עם מקלון כדי לקלף בעדינות עור יבש, ואז balm עשיר (היא ציינה לדוגמה שהיא אוהבת את Chanel Hydra Beauty Lip Care).
• לקוחות ידועים: רשימת הלקוחות של ג'ואנה מרשימה במיוחד: היא הקוסמטיקאית הקבועה של קים קרדשיאן (הכינה אותה אינספור פעמים לשטיח אדום), ג'ניפר אניסטון (ידועה כאחת הנאמנות לה), קייט בלאנשט, אומה תורמן, כריסי טייגן, כריסטי טרלינגטון, קייט וינסלט, ג'וליאן מור, אנה ווינטור (העורכת האגדית של ווג, לפי דיווח, ג'ואנה טיפלה בה פעמיים-שלוש בשבוע במשך עשור כאשר ווינטור גרה בניו יורק), סטינג וזוגתו, מעצבים כמו זאק פוזן, ועוד רבים. היא אף נקראה פעם לבדה בחצות לחוויית חירום: נתבקשה להגיע לסט צילומים בלונג איילנד באמצע הלילה לתת טיפול פנים מיידי לשחקנית קייט וינסלט שצילמה שם (במקום צילומי הסדרה "Mildred Pierce"). סיפורים מפורסמים אחרים: היא עשתה מניקור-פדיקור במטוס פרטי לאומה תורמן בדרך לבהאמאס ואחריה נתנה לה טיפול פנים על האי (סשן של 3 שעות שהתארך ל-10 ימי נופש משותפים!). זו רמת השירות הפרטני שלה ל-VIP.
• פרסומים בתקשורת: ג'ואנה צ'כ מוזכרת דרך קבע במגזיני יופי ואופנה כמו Vogue, Harper’s Bazaar ו-Elle, פעמים רבות תחת התואר "הקוסמטיקאית של הכוכבות". מגזין Texas Monthly כינה אותה "אשת הקסם" בשל יכולתה להפוך עור עייף לזוהר בן-לילה. היא הופיעה בתוכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי בעבר (כאשר השיקה את קו המוצרים שלה). חשבון האינסטגרם שלה כולל תמונות עם ידוענים רבים, בליווי ההאשטאג #Czeched# (כשמשהו "עבר טיפול אצל צ'כ"). בשנת 2019 דורגה במגזין W כאחת מ-50 המשפיעות בתעשיית היופי. היא נותנת ראיונות עם טיפים, למשל ב-Refinery29 חלקה 7 עקרונות לטיפוח נכון (כמו לא להגזים בניקוי כפול, לשים דגש על הצוואר והידיים וכו').
• טווח מחירים: טיפול פנים "Ultimate Facial" אישי עם ג'ואנה עולה כ-850$ ל-90 דקות (היא עצמה מטפלת אישית רק בחלק קטן מהלקוחות, ובשאר עוזרות לה אסיסטנטיות מאומנות שלה). ישנה גם אופציה לפגישות ייעוץ וירטואליות: כ-650$ לשעה אונליין. טיפולים עם הקוסמטיקאיות בצוות שלה זולים מעט יותר (כ-350$ ל-60 דק’ עם מטפלת זוטרה). ג'ואנה שומרת על רשימת לקוחות קבועים ולכן גם אם יש לכם 850$ ביד, לרוב תתקשו לקבוע אצלה תור בלי המתנה של חודשים. המחירים הגבוהים משקפים את הביקוש: היא מציגה כמעט Fully Booked כל השנה. להמחשה, כתבה ציינה שב-2019 היו מלאים כל התורים שלה 6 חודשים מראש.

ג'ואנה ורגס (Joanna Vargas, ג'ואנה ורגס), ניו יורק ולוס אנג'לס ☆

• מיקום וקליניקה: ג'ואנה ורגס מפעילה שני מכוני ספא עיקריים הנושאים את שמה, אחד בניו יורק (בשדרה החמישית במנהטן), ואחד בלוס אנג'לס (במערב הוליווד). כתובת ניו יורק: 501 5th Avenue, 3rd Floor, New York, NY. המכון מעוצב באווירת "ניו יורק שיק" מודרנית. כתובת LA: 8700 Beverly Blvd, West Hollywood, CA. שני הסניפים ידועים בדיסקרטיות וברמת שירות VIP (חדרי טיפולים פרטיים מפוארים).
• דירוג: 4.5/5, ורגס נחשבת בין המובילות בארה"ב, מכונה לעיתים "המלכה של הפנים הנטורופתיות" בשל גישתה המשלבת טבע ומדע. סלבריטאים רבים נשבעים בשמה, אם כי אולי יש מעטות יוקרתיות ממנה.
• דרכי התקשרות: אתר: joannavargas.com טלפון NY: 212-949-2350 טלפון LA: 310-424-5141 (ניתן גם לשלוח הודעת טקסט למספר זה). אינסטגרם: joannavargasnyc@ (כ-300 אלף עוקבים).
• הכשרה והסמכה: ג'ואנה היא בעלת תואר ראשון באמנות מאוניברסיטת שיקגו, אך משם פנתה לקוסמטיקה, למדה בבית ספר לאסתטיקה בניו יורק, קיבלה רישיון מדינתי, ולאחר מכן השתלמה ברפואה נטורופתית ותזונה אינטגרטיבית. היא גם מאמנת בריאות מוסמכת מטעם IIN (Institute for Integrative Nutrition), מה שמאפשר לה לתת ייעוץ כוללני על תזונה ואורח חיים כמפתח לעור יפה. את המכון הראשון פתחה ב-2006.
• שנות ניסיון: כ-20 שנות ניסיון. מרגע שפתחה את סלון הבוטיק שלה, הביקוש הלך וגדל, היא הייתה בין הראשונות בניו יורק ששילבו עקרונות תזונה וטבעונות בטיפולי פנים.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: הטיפול הידוע ביותר של ג'ואנה הוא "Triple Crown Facial", טיפול בן שעה שמשלב מיקרודרמברייז'ן, מיקרו-זרם וחמצן בלחץ כדי להעניק "ליפטינג" מיידי וזוהר לפני אירוע. זהו הטיפול המבוקש ביותר על ידי לקוחותיה הסלבריטאים לפני שטיח אדום. הוא כולל ניקוי ופילינג, אחר כך מיקרודרמברייז'ן עדין לשיוף העור, שלב מיקרו-זרם למיצוק שרירים והרמת קו הלסת, ולבסוף טיפול בחמצן עם סרום עשיר להענקת לחות וזוהר. בנוסף, היא מציעה טיפול מתקדם בשם Supernova Facial, טיפול "סופרנובה" המשלב פילינג לקטי, טיפול LED, ומסיכת חמצן, מכונה "טיפול אוסקר" כי שחקניות עושות אותו לפני טקסים.
  ורגש ידועה גם בשיטת המטמורפוזה שלה: סדרת טיפולים אינטנסיבית לשיפור מרקם העור לאורך זמן, כולל שילוב טכנולוגיות לייזר עדין ו-RF.

  באופן כללי, גישתה של ג'ואנה היא איזון בין טבעי למדע: היא דוגלת בתזונה נכונה (ממליצה לכל לקוחה על "מיץ ירוק" יומי), יוגה ומדיטציה להפחתת סטרס (כי סטרס=פצעונים), אך במכון שלה לא תהסס להשתמש במכשור מתקדם להשגת תוצאות.

• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: ג'ואנה הייתה בין הראשונות לאמץ מכשיר מיקרו-זרם מקצועי, וכיום משתמשת בדגמים החדשים ביותר (Neurotris לדוגמה) עבור אפקט מיידי של עור הדוק. בנוסף, ספא JV מצויד במכשירי Thermage RF למיצוק ללא ניתוח, לייזר IPL לטיפול בכתמי שמש, LED בפאנלים גדולים (אדום וכחול) לשיקום קולגן וטיפול באקנה. הטיפול Supernova שלה כולל שימוש בפילינג קריסטל לקטי (פילינג ייחודי שהיא פיתחה) ובנורות LED בכל הצבעים.

  ללקוחות הזקוקות לכך, היא משלבת שאיבת ואקום קלה ללימפה (מכשיר דומה למכשירי "אנדרמולוג'י" המשמשים בגוף).

• מוצרים קוסמטיים בשימוש: לג'ואנה יש קו מוצרי פרימיום על שמה, המבוסס על גישת "תזונת העור": מוצריה עשירים בתמציות צמחים לצד נוסחאות חדשניות. למשל: Serum Rescue (סרום ויטמין C), Daily Serum (סרום מאזן עם כלורופיל), Exfoliating Mask (מסכת פילינג אנזימטי), מוצרים אלו זוכים לביקורות גבוהות (למשל באתר Dermstore הם בדירוג ~4.5/5 כוכבים). היא נוהגת להשתמש בסרום ויטמין C בבוקר ובויטמין A בערב על לקוחותיה, וממליצה על נגזרת עדינה של רטינול כמו רטיניל פלמיטט למריחות יום-יומיות.
  בנוסף למוצריה, היא משלבת בטיפולים תמציות חמצן פעיל של חברת Intraceuticals (בעת החדרת החמצן), תכשירים טבעיים (יש לה מסיכת אצות ייחודית) ומוצרים יפניים מסורתיים פה ושם (היא מעריצה את שיטת ה"לושו" היפנית של עיסוי פנים).
• לקוחות מפורסמים: הלקוחות של ג'ואנה ורגס הם רשימת A-List הוליוודית מרשימה: ג'וליאן מור ורייצ'ל ברוסנהן נמנות על לקוחותיה הקבועות. בנוסף: מגאן מרקל (דוכסית סאסקס, לפני אירועים בלונדון היא נצפתה בסלון של ורגס), נאומי ווטס, סופיה קופולה, דברה מסינג, מריה קארי, ג'ייק ג'ילנהול (כן, גם גברים כמו השחקן הזה פונים אליה), מינדי קלינג, זואי סלדנה, ליזי קפלן ועוד. השחקנית מגי ג'ילנהול אמרה פעם שהיא "לא יכולה בלי הפנים של ג'ואנה לפני שטיח אדום".
• פרסומים בתקשורת: ג'ואנה פרסמה ספר בשם Glow From Within שבו היא חולקת מסודות הטיפול שלה. היא מתארחת באופן קבוע במדורי היופי של מגזין People ו-Coveteur עם "5 חוקי הזהב לעור זוהר" וראיונות. ורגס הוכתרה לאחת מ-"Celebrity Facialist to the stars" בכמה מגזינים. בנוסף, היא הופיעה בתוכנית הנטפליקס "The Goop Lab" של גווינת' פאלטרו, בפרק שעסק בטיפוח העור הטבעי.
• טווח מחירים: טיפול Triple Crown המפורסם עולה כ-$275 לסשן של 60 דקות, מחיר נגיש יחסית לתועלת (ויש אף חבילות של סדרת טיפולים בהנחה). טיפולי יוקרה כמו Supernova ארוכים ומורכבים יותר, ומתומחרים סביב $400-$500. בהשוואה לחלק מהשמות האחרים כאן, המחירים של ורגס מעט מתונים, היא התבטאה שהיא רוצה "להנגיש את הזוהר" ליותר אנשים. בנוסף, בספא שלה מוצעת חברות שנתית הכוללת טיפול חודשי בעלות קבועה (כ-$2500 לשנה עבור 12 טיפולים בסיסיים). המוצרים שלה עצמם נמכרים בטווח $50-$300 לפריט (למשל הסרום Vitamin C שלה עולה ~$150 ל-30 מ"ל).

שני דארדן (Shani Darden, שאני דארדן), בוורלי הילס, לוס אנג'לס ☆

• מיקום וקליניקה: שני דארדן, ילידת קליפורניה, מפעילה סטודיו בוטיק יוקרתי בבוורלי הילס, בלוס אנג'לס. הסטודיו של Shani Darden נפתח בשנת 2019 ומעוצב כאואזיס מודרני חמים בלב אזור עמוס. כתובת: 8912 W Olympic Blvd, Beverly Hills, CA. המקום מציע אווירה פרטית, חדרי טיפול מעטים כדי להבטיח שכל לקוחה תקבל תשומת לב אישית.
• דירוג: 4.5/5, שני נחשבת "סוד גלוי" בהוליווד; היא המטפלת האישית של כוכבות רבות אך שומרת על פרופיל מעט נמוך יותר מחברותיה (עד שהשיקה קו מוצרים והופיעה בטלוויזיה, הייתה ידועה בעיקר מפה לאוזן). עם זאת, בזכות המלצות כמו של ג'סיקה אלבה ורוזי הנטינגטון-ויטלי, שמה זוכה לתהילת עולם.
• דרכי התקשרות: אתר: shanidarden.com, כולל חנות למוצריה וקביעת תורים. אימייל להזמנות: booking@shanidarden.com. אינסטגרם: shanidarden@ (עם מעל 350 אלף עוקבים, כולל הצצה לחיי הספא והלקוחות המפורסמים).
• הכשרה והסמכה: שני למדה אסתטיקה רפואית בלוס אנג'לס בשנות ה-2000 המוקדמות, הוסמכה כ-Esthestician Licensed בקליפורניה. בתחילת דרכה התמחתה במרפאות דרמטולוגיה, בין היתר אצל ד"ר גרוסמן (רופאת העור של מדונה), מה שהקנה לה ניסיון בפילינגים רפואיים וטיפולים מתקנים. משם המשיכה לעבוד מסלון ביתי צנוע בווסט הוליווד, שרכש מוניטין מפה לאוזן בקרב ידוענים. היא איננה מתהדרת ברשימת הסמכות ארוכה, אך כן עברה השתלמויות ספציפיות (לייזר, IPL וכו') ואף השתלמה בניו יורק לתקופה קצרה אצל קוסמטיקאית מפורסמת.
• שנות ניסיון: כ-17 שנות ניסיון. את הקריירה העצמאית החלה לערך ב-2005, צברה קהל פרטי במשך שנים (בנקודה מסוימת הייתה עושה טיפולי בית גם), עד שהעומס הצדיק פתיחת קליניקה רשמית.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: שני ידועה ב"Facial שייני דארדן" האישי שלה, טיפול Glow בן ~75 דקות שמשלב הכול בהתאמה לעור הלקוחה: ניקוי עמוק, פילינג (לעיתים פילינג כימי חלש כמו חומצה לקטית שהיא מכינה במקום), אולטרה-סאונד או רטט אקוסטי להרגעת העור, ניקוז לימפתי ידני, מיקרו-זרם עם כפפות חשמליות, שיטה ייחודית שבה היא לובשת כפפות הולכה ומעסה את פני הלקוחה תוך הזרמת זרם חלש (מה שממצק ושומר על קשר ידני בו-זמנית), LED אדום ו/או כחול בהתאם לצורך, ולבסוף מסיכת הרגעה קרירה. היא מותחת ידועת שם בשימוש בכדורי רטט, מעין כדורים רוטטים שהיא עוברת איתם על הפנים להמרצת השרירים (רבים ראו אותה עושה זאת לשרירי הלחיים של לקוחותיה, זה נראה מוזר אך עובד).
  בנוסף, שני ידועה כ"מגרשת פצעונים", יש לה טיפול אקנה ייעודי שבו היא משתמשת בפילינג ייעודי משולב (כמו שילוב של חומצה סליצילית וגליקולית), ניקוי נקבוביות אגרסיבי, ואז אור כחול LED לחיסול חיידקים, וסיום במשחה פרי-רפואית.
  לפני האירועים הגדולים (כמו Met Gala), היא מעניקה ללקוחותיה VIP טיפול אקסקלוסיבי שכולל את כל השלבים הרגילים ועוד: יש דיווח כי עבור MET Gala מסוים, היא השתמשה במסכת זהב קולואידית רוטטת (!) על אחת הלקוחות, התקן חדשני שסיפקה חברת יופי במיוחד לאותו ערב.
• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: הסטודיו של שני מצויד כמובן במכשיר LED Tri-Light גדול, במכשיר TheraFace המשלב עיסוי ורטט (היא הייתה אחת הבודקות הראשונות שלו), במערכת Ultrasound Therapy (גלי קול בתדר גבוה להגברת חדירות מוצרים), מכשיר High-Frequency קטן לחיטוי פצעונים (קלאסיקה שהיא עדיין נשבעת בה), ומכשירי Cryo ידניים שהיא מאחסנת במקפיא (עבור כיווץ נקבוביות בסוף הטיפול). המכשור אינו חורג מסטנדרט הקליניקות המובילות, אבל סוד ההצלחה שלה טמון בידיים, הטכניקה האישית והקפדנית שלה. היא מפקחת אישית על כל שלב (נדיר שתיתן לעוזרת לבצע חלק מהטיפול, לפחות עם לקוחות ה-VIP).
• מוצרים קוסמטיים בשימוש: שאני דארדן פיתחה ליין מוצרים משל עצמה בעקבות דרישת לקוחותיה. המפורסם שבהם הוא סרום רטינול Reform, פורמולת רטינול עדינה אך יעילה להפחתת פגמי עור, שזכתה לשבחי כוכבות (ג'סיקה אלבה אמרה שזה "המוצר האהוב עליה בעולם"). מלבד זאת בליין: מסכת מגנזיום להרגעה, קרם לחות Weightless קליל לאקנה, סרום חומצה לקטית לחידוש (ממש לאחרונה השיקה "Lactic Acid Exfoliating Serum"). היא ידועה בכך שאצלה "פחות זה יותר", היא אינה מעמיסה על העור מוצרים רבים. בטיפולים היא לרוב תשתמש במוצרים מהליין שלה, ולעיתים תשדרג עם sheet mask איכותית (היא אוהבת למשל את המסכות של חברת 111Skin לשימוש חד-פעמי). עוד מוצר שהיא מקפידה עליו, קרם הגנה SPF (לרוב של EltaMD חסר צבע) שבסוף כל טיפול היא מניחה בנדיבות, ומטיפה לכל לקוחה להשתמש בו יומיום.
• לקוחות ידועים: רשימת הלקוחות של שאני מרשימה: ג'סיקה אלבה היא אולי הפנים של לקוחותיה, אלבה לא רק מקבלת טיפולים אלא גם השקיעה בעסק שלה והן חברות טובות, אלבה קרויה "הלקוחה הראשונה". רוזי הנטינגטון-ויטלי (הדוגמנית) אף היא חברה קרובה ולקוחה, רוזי אשרה ששאני הצילה את עורה מאקנה לאחר תקופה קשה. עוד: שיי מיטשל, קלי רולנד, כריסי טיגן (בעבר, לפני שעברה לעוד מומחים), אמילי רטאייקאוסקי, מולי סימס. בנוסף, לפני טקסים גדולים שחקניות כמו אוליביה קולמן, אגנס דין, ברנדון באווין (מעצב) מגיעים אליה. והיא מוערכת גם על ידי עמיתים, למשל הכוכב ד"ר רוג'רו (רופא עור של מפורסמים) המליץ עליה למטופליו לטיפול לא-רפואי.
• פרסומים בתקשורת: שני כונתה על ידי מגזין Variety "The Secret Weapon of Hollywood Skin". היא הופיעה בתוכנית של Harper’s Bazaar "Little Black Book" שם חשפה את שגרת הטיפוח שנתנה לשיי מיטשל. ב-Marie Claire פורסם מאמר המתאר איך הטיפול שלה למט גאלה כולל "כפפות מיקרו-זרם, LED וכדורי רטט", מה שיצר באזז. שני גם השתתפה כשופטת אורחת בתוכנית "Skin Decision" בנטפליקס (תוכנית על שדרוגי עור). החשיפה הציבורית שלה עולה בהתמדה עם הרחבת מותג המוצרים שלה, היא התראיינה ל-Glamour ותיארה את שגרת העור שלה עצמה, הכוללת ניקוי אחד בערב ("לא מאמינה בכפול" לדבריה) והימנעות ממשקאות אלכוהול/סוכר כשבוע לפני אירוע של לקוחות (היא מדריכה אותן גם תזונתית).
• טווח מחירים: הפנים אצל שאני דארדן יוקרתי: טיפול פנים אישי שלה עולה כ-$600-750 (תלוי אורך ומורכבות). למעשה, דיווח ב-2018 ציין ש"הפנים של שאני עולים $700 ולמרות המחיר, קשה מאוד להשיג תור". היא בעצמה מטפלת כרגע רק בלקוחות הקבועים שלה ("stable of A-list" כדברי כתבה), ואחרים מופנים לקוסמטיקאית עמיתה שעובדת אצלה. לכן, במובן מסוים השירות אינו זמין לקהל הרחב, אלא אם את חברה של אחת הלקוחות. עבור חבר/מכר של לקוחה, ניתן לקבוע עם הצוות במחיר סביב $400. מוצריה נמכרים בטווח בינוני-גבוה: למשל סרום הרטינול המפורסם שלה עולה $88 (לפעמים חסר במלאי מרוב ביקוש). היא גם משווקת מכשיר עיסוי לעור בתדר רדיו שיצרה בשיתוף מותג, אך היא עצמה הודתה שהוא יקר ($400) ולא התרשמה ממנו לבסוף.

קייט סאמרוויל (Kate Somerville, קייט סומרוויל), לוס אנג'לס (מלרוז פלייס) ☆

• מיקום וקליניקה: קייט סאמרוויל היא אסתטיקאית-כוכבת ובעלת מרפאת העור המדיקלית המפורסמת בהוליווד, הממוקמת ב-Melrose Place 8428, Los Angeles. הקליניקה קיימת מאז 2004 ונקראת "Kate Somerville Skin Health Experts". זהו מרכז לטיפוח העור המשלב ספא ומרפאה רפואית, עם חדרי טיפול מפוארים, וגם יחידה רפואית להזרקות ולייזר. בנוסף לסניף בלוס אנג'לס, קיימת שלוחה קטנה יותר בניו יורק (נפתחה בהמשך לאחר הצלחת LA).
• דירוג: 5/5, קייט היא אגדה בתחום, לעיתים מכנים אותה "נשק סודי של הוליווד לעור מושלם". היא בנתה מוניטין של שנים וחצתה מעבר לקליניקה למותג בינלאומי.
• דרכי התקשרות: אתר: katesomerville.com, כולל זימון תורים וקטלוג מוצרים. טלפון (מלרוז פלייס): 323-655-7546. אינסטגרם: katesomervilleskincare@.
• הכשרה והסמכה: קייט היא אסכתטיקאית מוסמכת בקליפורניה עם התמחות רפואית, וכן יזמית עם חוש עסקי מחודד. סיפורה האישי מניע אותה, כנערה סבלה מאקזמה קשה, מה שהוביל אותה ללמוד על העור כדי לפתור את בעיותיה. היא למדה בבית ספר לקוסמטיקה תוך כדי שעבדה בשלוש עבודות מלצרות כדי לממן זאת. בהמשך הקריירה השתלבה במרפאה פלסטית (מה שהכיר לה את קהל הסלבריטאים) ואף עבדה עם מנתח פלסטי שנים אחדות, שם למדה על טיפולים כירורגיים ומכשור לייזר. היא פתחה עסק עצמאי בתוך משרד רפואי בסן-לואיס-אוביספו, והחלה לפתח פורמולות בעצמה כאשר שמה גדל. היא זכתה לפריצת דרך כשסדרת לייזרים נכנסה לשימוש דרמטולוגי, היא הייתה בין הראשונות לשלב טיפול משקם לעור לאחר לייזר והבינה את הצורך בתכשירים מרגיעים אפקטיביים.
• שנות ניסיון: למעלה מ-30 שנה. הפכה לעצמאית בשנות ה-90 המאוחרות, המרפאה שלה ב-LA רצה מזה כ-20 שנה עם רשימת המתנה ארוכה.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: בספא-מרפאה של קייט ניתן לקבל מנעד טיפולים רחב: החל מפיישל קלאסי משודרג (הכולל ניקוי עמוק, הוצאה מקצועית של קומדונים "בסגנון Mean Christine" כפי שקייט למדה כשהתחילה), דרך טיפולי לייזר IPL ו-Thermage למתיחה, ועד הזרקות בוטוקס ופילרים שמבוצעים ע"י אחיות ורופאים בצוות. מה שמייחד את המקום הוא השילוב ההוליסטי: לקוח יכול לקבל טיפול פנים קלאסי ועיסוי, ובאותו ביקור גם לייזר מהיר על כתם פיגמנטציה ופגישה עם רופא העור להצעת טיפול.
  Signature Facial של קייט מכונה "Kateceuticals Facial", טיפול בן ~90 דקות המשלב ניקוי, פילינג אנזימטי וגליקול, מיצוי ידני, ולאחר מכן טכנולוגיית DermalQuench שהיא פיתוח שלה: הזרקת חמצן בתוספת חומר לחות היאלורוני בפעימות (היא פיתחה מכשיר מיוחד לזה), מה שמעניק "פאמפ" לעור והידרציה עמוקה. למעשה, היא הפכה את ה"דורמל-קוונץ'" לטיפול ספא נמכר גם כמכשיר ביתי.
  בנוסף, יש לה טיפול קלירינג לאקנה עם אור כחול, טיפול סקולפטינג עם מיקרו-קורנטים וגוואשה, וכמובן טיפולי הדגל: Hollywood Glow, שילוב פילינג כימי עדין + לייזר פוטונה ו-LED, שנותן הברקה לפני שטיח אדום.
  אחד הפיתוחים הידועים שלה הוא טיפול ה-V-tox, מסכת חימר עם אצות המביאה לאפקט של טשטוש קמטוטים בדומה לבוטוקס (כיכבה בכתבות כ"מסיכת רעל נחשים" כי מכילה פפטיד המדמה ארס נחש המשתק שרירים קלות). זה פותח עבור לקוחותיה שלא רצו הזרקות.
• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: הקליניקה של קייט מצוידת במכשור רפואי מלא: מכשירי לייזר Fraxel ו-IPL, מערכת Thermage RF, מכשירי CoolSculpting להצרת היקפים (גוף), ומכלול כלים סינרגטיים. היא הייתה חלוצה בשימוש בטכנולוגיית Microneedling RF (כמו Infini) לחידוש העור ושיפור צלקות. כמו כן, מכונת DERMAPLANING (גילוח עדין של שכבת תאים ושיער פלומתי) משולבת בחלק מהטיפולים. סימן ההיכר הוא כאמור מכשיר ה-DermalQuench, שפועל כמעין "אירוסול לחות" בלחץ גבוה המכיל חמצן וחומצה היאלורונית למילוי קמטים עדין. טיפול זה הומצא כי רבים מלקוחותיה עברו לייזרים ופילינגים חזקים, והיא רצתה שיטה להחזיר להם לחות ונפח מיד אחרי הפרוצדורות.
• מוצרים קוסמטיים בשימוש: קייט סאמרוויל בנתה אימפריית מוצרי טיפוח הנמכרים ברחבי העולם (כולל בספורה). המוצר הראשון והמיתולוגי שלה הוא ExfoliKate, פילינג אנזימטי/פיזי ירקרק עם פפאיה, דלעת וחומצות, המכונה "הוליווד 2 דקות בפילינג" (היא פיתחה אותו לבקשת שחקנית שביקשה את אפקט הפנים של קייט בבקבוק, וכך נולד ExfoliKate). עוד מוצרים מפורסמים: DermalQuench Liquid Lift (תכשיר ספריי ביתי המדמה את טיפול החמצן בקליניקה), Oil Free Moisturizer (קרם קליל שחביב על כוכבות עם נטייה לאקנה), EradiKate, טיפול נקודתי באקנה עם גופרית (הבקבוקון הוורוד הידוע שכל סלב שמה על פצעונים לפני השינה). קייט גם משלבת במרפאה את ליין KateCeuticals, סדרה סופר-מפנקת ויקרה (קרם Lifting, סרום עם פפטידים) עבור לקוחות Anti-Aging כבדים.
  מעבר למותג שלה, בקליניקה משתמשים גם במוצרים פרה-רפואיים כמו Skinceuticals CE Ferulic (סרום ויטמין C מדופלם) על מטופלות, וקרמי רטינול מרשם לפי הצורך. אך רוב הלקוחות יוצאות עם סל מוצרים של Kate Somerville הביתה, בהמלצת הצוות.
• לקוחות מפורסמים: כמעט שאין סלבריטאי הוליוודי שלא דרך בקליניקה של קייט. כמה שמות בולטים: מייגן מרקל (הדוכסית, סיפרו שכשגרה בטורונטו היא טסה ללוס אנג'לס במיוחד לטיפול אצל קייט, וכשהייתה בלוס אנג'לס גרה אצל חברה כדי להיות קרובה למרפאה; יש תמונות שלה יוצאת משם ב-2016), דברה מסינג, קייט הדסון, האלי ברי, קמרון דיאז, לורי ליני, פליסיטי הופמן, פריס הילטון (שהייתה בין הראשונות, עוד ב-2005), מדונה (אמנם למדונה יש אשת סוד אחרת, אך היא השתמשה במוצרי קייט), ויקטוריה בקהאם (כשהייתה בלוס אנג'לס, גם כן לקוחה וגם מקדמת מוצריה, לאחרונה עברה למלני גרנט אבל עדיין בקשר), אוליביה וויילד, אווה מנדז, שרה'ספילר (השחקנית שרה סילברמן), ליז טיילור בשנותיה האחרונות. למעשה, סיפורה של קייט מלא באנקדוטות: היא סיפרה שבהתחלה הכוכבים היו מתגנבים אחורית לקליניקה כדי שלא יראו שהם עושים טיפולים, אבל היום הם גאים לדבר על זה בגלוי.
• פרסומים בתקשורת: קייט סאמרוויל הופיעה בתוכנית "Dr. Oz", ב"The Doctors" ועוד, להסביר על טיפולי עור. היא כתבה ספר רב-מכר בשם Complexion Perfection! שמסביר את פילוסופיית הטיפול שלה. מגזין Allure הביא אותה כפאנליסטית קבועה. Los Angeles Times פרסם עליה כתבת שער ב-2023 לרגל 20 שנה לקליניקה, שם חשפה שהעסק שלה נרכש חלקית על ידי תאגיד ענק (יוניליוור), אבל היא נותרה כחוד החנית היצירתי. Boulevard (בלוג עסקי) כינה אותה "נשק סודי לכוכבים" וציין שלקוחותיה כוללים ג'סיקה אלבה, אוליביה וויילד, קירסטן דאנסט ועוד.
• טווח מחירים: טיפול פנים בקליניקה של קייט מתחיל סביב $250 לטיפול בסיסי עם אסיסטנטית, ועשוי להגיע עד $600-800 לטיפול משולב מכשירים. טיפולי היי-טק כמו Thermage, לייזרים וכד', כמובן במאות עד אלפי דולרים (Thermage פנים מלא ~ $3,000). הקליניקה לעיתים מציעה חבילות, למשל סדרת 3 טיפולי Laser + 3 טיפולי פנים ב-X $. לגבי טיפול אישי על ידי קייט עצמה: כיום קייט ממעטת לעשות טיפולים בעצמה עקב היותה עסוקה בניהול ופיתוח, אך אם מאוד מתעקשים, זה יתומחר מאוד גבוה (יש שמועה שבשביל פרויקט מיוחד עם טיסות היא גבתה $1800 לפנים VIP). המוצרים שלה: מחירי מוצרים בודדים נעים $20 (למיניאטורות) עד $200, כשהפופולרי ExfoliKate עולה ~$88, למשל.

טבלה: חמישה קוסמטיקאיות מובילות, טיפולים ומחירים (הערכה)

הערות לטבלה: המחירים עשויים להשתנות; לרוב הקוסמטיקאיות יש טווח בהתאם למטפל/משך. ג'ואנה ושאני כמעט ואינן מקבלות לקוחות חדשים, כך שהמחיר שלהן תיאורטי. מלני גרנט מחזיקה קליניקות יוקרה (פריז, לונדון) עם תעריף דומה (750 € בפריז). מימי לוזון מוכרת גם ערכת מסכת זהב ביתית במחיר דומה. כריסטין "Mean Christine" צ'ין מציעה מחירים נגישים, ולכן ספא שלה מפוצץ; אולם היא עצמה גובה יותר (פנים אצל Christine אישית כ-$250).

סוניה דקר (Sonya Dakar, סוניה דקר), בוורלי הילס, לוס אנג'לס

• מיקום וקליניקה: סוניה דקר מנהלת את "Sonya Dakar Skin Clinic" השוכן בלב בוורלי הילס. כתובת: 9975 S Santa Monica Blvd, Beverly Hills, CA. הקליניקה שלה קיימת מזה יותר מ-30 שנה, ומהווה מוסד הוליוודי. המקום משלב ספא יופי עם מעבדה (שם מפותחים מוצריה), ובו מספר חדרי טיפול, חדר ייעוץ ותצוגת מוצרי הקוסמטיקה הטבעיים שלה.
• דירוג: 4/5, סוניה היא חלוצה וותיקה שהייתה “גורו העור” של הוליווד בשנות ה-90 וה-2000. בעיני רבים היא אגדה חיה והעניקה השראה ללא מעט קוסמטיקאיות שבאו אחריה. על אף שהמודעות לשמה ירדה מעט בעידן המדיה החברתית (כשצעירות ממנה תפסו כותרות), עדיין יש לה קהל לקוחות נאמן והיא נחשבת "דון" של התחום.
• דרכי התקשרות: אתר: sonyadakar.com טלפון: 310-553-7344. אינסטגרם: sonyadakar@.
• הכשרה והסמכה: סוניה נולדה וגדלה בישראל, עברה לארה"ב בשנות ה-70. היא לאחרת הכשרה קלאסית בישראל בקוסמטיקה (למדה אצל קוסמטיקאית ותיקה בת"א), המשיכה בלימודי אסתטיקה בלוס אנג'לס כשעברה לשם. למעשה, לא רבים יודעים אך היא כימאית עצמית, היא לימדה את עצמה כימיה קוסמטית כדי לרקוח פורמולות טבעיות. בנוסף, היא פיתחה שיטת טיפול ייחודית בשם "Facial Fitness", קונספט שעליו היא הרצתה בכנסים.
• שנות ניסיון: למעלה מ-35 שנה. היא החלה לטפל בלקוחות בשנות ה-80, ובנתה מוניטין מפה לאוזן. עד אמצע שנות ה-90 כבר הייתה שם דבר בין כוכבי הוליווד.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: סוניה דקר ידועה בגישתה הקשוחה אך האפקטיבית, היא מכנה זאת "Bootcamp לעור". הפילוסופיה שלה: להתייחס לעור כמו לכושר, משמעת, חזרות ותוצאות. הטיפול האייקוני שלה הוא "Facial Fitness" או "Beauty Bootcamp", סדרה של 6 טיפולים אינטנסיביים (אחת לשבוע/שבועיים) המותאמת לעור, כולל שילוב של ניקויים עמוקים, פילינגים כימיים עדינים, מסכות פעילויות ועיסויים חזקים. המטרה היא "להכניס את העור לכושר", כפי שמאמן כושר יאתגר שריר, היא מאתגרת את העור עם חומרים פעילים (כמו חומצות, ויטמינים) וטכניקות כדי לעודד התחדשות מהירה. היא קפדנית, ידוע שהיא לא נותנת ללקוחה לצאת עד שכל נקבובית נקייה, גם אם זה אומר כאב זמני (מכאן הכינוי "קשוחה", חלק קוראים לה בחיבה "Mean Sonya" בדומה לכריסטין צ'ין).
  היא משלבת בטיפולים שלה הרבה טבע לצד מדע: למשל מסכות מבוץ ובוץ מהים, אינהלציה בשמנים אתריים בתחילת טיפול (ארומתרפיה), ועיסוי פנים נמרץ עם שמנים צמחיים מרוכזים (היא הייתה חלוצת ה-Face Oil הטבעי בארה"ב, כשהשיקה שמן פנים 100% טבעי כבר בשנות ה-90).
  אחד הטיפולים הפופולריים שלה הוא "גלובל פנים", שילוב פילינג כימי בהתאמה אישית, עיסוי כוסות רוח קטן להמרצת דם, ולאחריו מסכת זהב קולואידית. גם היא מציעה טיפולי מכונה, כמו Microdermabrasion מבוסס יהלום, פילינג לייזר קרבון (Laser Carbon Peel) שבו מורחים שכבת פחם על העור ועוברים עליה בלייזר להסרת תאים ומתן glow (שירות שהוסיפה בשנים האחרונות כדי להתעדכן).
• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: למרות שהיא ידועה בגישת ה"טבע", הקליניקה של סוניה לא מפגרת טכנולוגית: יש לה מכשיר לייזר Nd:YAG המשמש לטיפול בפגמים ולפילינג הוליוודי, מכשירי ראדיו-פרקווינסי (RF) למיצוק (היא קוראת לזה "גירוי חשמלי לשרירי הפנים"), ואפילו מכשיר אולטרסאונד Cavitation שפותח על ידה לשיפור חדירת חומרים. אבל היא תמיד תחזור לבסיס: אדים, אוזון, פילינגים ידניים, אלה כלי העבודה האהובים עליה. אחת הטכניקות המזוהות איתה היא Oxygen Spray, ריסוס בתרסיס חמצן עם שמן אתרי לבנדר שהיא מכינה, כדי להרגיע ולהזין בסוף הטיפול.
• מוצרים קוסמטיים בשימוש: סוניה הקימה ליין שלם Sonya Dakar NutraSphere, מוצרים טבעיים מבוססי תמציות צמחים אך עם טכנולוגיה (למשל קפסולציית ויטמינים). שמן הפנים המקורי שלה, ה-Organic Omega Booster, עדיין רב-מכר (שמן המכיל אומגה 3,6,9 מצמחי מרפא, גווינת' פאלטרו סיפרה שזה "הסוד שלי לאור זוהר" באחד הראיונות). היא פיתחה סדרה נגד אקנה בשם Clarifying עם מרכיבים כמו עץ התה וגופרית. המוצר הכי ידוע שלה הוא אולי Flash Facial, פילינג ג'ל דק של דקה אחת שהושק ב-2013 וזכה להייפ (כי בר רפאלי וביונסה ציינו שהן משתמשות בו).
  המוצרים שלה מגיעים כולם במכלים סגולים (צבע המזוהה עם המותג). היא מקפידה על רכיבים ללא פראבנים וסולפטים הרבה לפני שזה היה באופנה.
• לקוחות מפורסמים: סוניה טיפלה בדורות של כוכבים: גוונית' פאלטרו הייתה אולי זו ששמה אותה על המפה (גוונית' הייתה לקוחה נאמנה כבר בשנות ה-90 ופרגנה לה פומבית, ואף עזרה בקמפיין לשמן האומגה). ג'ניפר לופז נהגה ללכת אליה, דרו ברימור, קורטני לאב (סוניה הצליחה לשקם לה את העור אחרי שנים קשות, כך מספרים). ווינונה ריידר, לאונרדו דיקפריו (כן, גם גברים, ליאו סבל בעבר מאקנה), בראד פיט (הגיע איתו יחד כמה פעמים). קייט בקינסייל, סלמה הייק, זואי דשנל. בשנים האחרונות הצטרפו צעירות כמו גווינת' פאלטרו (עדיין באה לעיתים), איסלה פישר, ליאון לואיס.
  סוניה שומרת על פרטיות לקוחותיה, אבל ידוע שכמעט כל שחקנית בתקופת שנות ה-2000 המוקדמות (טרום עידן האינסטגרם) עברה אצלה לפחות פעם אחת.
• פרסומים בתקשורת: מגזין Allure העניק לה פרס "אשת השנה בטיפוח" ב-2003. כתבות עליה מופיעות ב-Vogue, Elle, והיא אירחה פינה בתוכנית "Extra" בעבר בהדגימה טיפולי DIY. סוניה ובני משפחתה היו מעורבים גם בדרמות: למשל, בשנות ה-2000 המאוחרות היה סכסוך משפטי מתוקשר בינה לבין קרוביה שניסו להקים מותג מתחרה, מה שגרר סיקור במדורי חדשות (ללא ספק עדות לכמה משמעותי המותג שלה). כל זה לא העיב על המקצועיות שלה. היא הפכה לשם מוכר כל כך, שדמותה היוותה השראה לדמות בסרט (בסרט "Zohan" עם אדם סנדלר, דמות הקוסמטיקאית הישראלית מבוססת בבדיחה על סוניה שמטפלת בסלבריטאים).
• טווח מחירים: עלות "בוטקאמפ יופי", סדרה של 6 טיפולים, עומדת על כ-$1,500-$2,000 (כלומר כ-$250-300 למפגש). טיפול פנים בודד אצלה עולה כ-$250-400, תלוי בסוג (עם מכשור כמו לייזר קרבון זה בצד הגבוה). מוצרים: טווח מחירים בינוני-גבוה, למשל Flash Facial עולה ~$95, שמן Omega ~$75, קרם עשיר ~$150. סוניה גם מציעה חבילת מנוי חודשי: $175 לחודש עבור טיפול בסיס. עבור הוליווד, המחירים שלה נחשבים "שפויים" יחסית ליוקרה (כחלק מפילוסופיית הטיפול בהמשכים). יש לזכור שהיא מציעה לעיתים יעוץ ראשון חינם כדי להעריך את העור, ואז "מגייסת" את הלקוחה לסדרת טיפולים.

כריסטין צ'ין (Christine Chin, כריסטין צ'ין), ניו יורק ☆

• מיקום וקליניקה: כריסטין צ'ין מנהלת ספא מפורסם משלה בשם "Christine Chin Spa" בלואר איסט סייד במנהטן, ניו יורק. כתובת: 82 Orchard St, New York, NY. המקום קטן אך עמוס, עם אווירה פחות מפונפנת ויותר קליניקה פרקטית.
• דירוג: 4/5, כריסטין זכתה לכינוי "Mean Christine" עקב הגישה הקפדנית שלה (יש שיגידו מחוספסת) לטיפול בעור, אך לקוחותיה, במיוחד דוגמניות-על, מוכנות לסבול קצת כאב וחומרה בתמורה לעור חלק ונקי כהבטחתה. היא נחשבת למומחית מס' 1 בניו יורק בהוצאת שחורים וניקוי עמוק, גם אם החוויה לא תמיד נעימה.
• דרכי התקשרות: אתר: christinechin.com (פשטני ולא תמיד מעודכן). טלפון: 212-353-0500. הזמנות: באמצעות טלפון, קשה מאוד להשיג תור, יש להזמין שבועות מראש.
• הכשרה והסמכה: כריסטין במקור ממוצא אסייתי (סינגפור), למדה קוסמטיקה קלאסית בארה"ב בשנות ה-80. היא מאסטרית בעבודת יד, התמחתה בטכניקות ניקוי וניקוז באסיה ויישמה אותן בניו יורק. אין לה רשימת תארים ארוכה, המוניטין שלה בא לה מפה לאוזן והתוצאות עצמן.
• שנות ניסיון: מעל 25 שנה. פתחה את הספא שלה בסוף שנות ה-90, כשהאזור עוד היה מתפתח, ועד היום היא עצמה מטפלת.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: הטיפול המזוהה איתה הוא "C Chin Facial", טיפול פנים קלאסי שלה המותאם אישית, עם דגש רב על ניקוי יסודי של הנקבוביות. כריסטין ידועה שלא תניח ללקוח ללכת עד שכל קומדון וכל מיליום יצאו, גם אם צריך ללחוץ שוב ושוב (מכאן הכינוי שלה). בתחילת הטיפול, היא עושה עיסוי חזק עם קרם ניקוי כדי לרכך את העור, ואז שלב אדים ממושך. לאחר מכן היא עוברת להוצאת שחורים ללא רחמים (היא משתמשת גם בכלי מתכתי וגם באצבעות עטופות טישו), ואומרת ללקוחות "לא לגעת בפנים בין הטיפולים". לאחר הסשן הזה, היא מורחת מסכות מרגיעות, לרוב מסכת ג'ינסנג מיוחדת שהיא מכינה להרגעת אדמומיות, ומעליה לעיתים מכשיר high-frequency לחיטוי.
  כריסטין גם מבצעת טיפולי לייזר E-Laser (מכשיר משולב IPL ו-RF), למשל הבהרת פיגמנטציה ב-$680 לפנים. היא מציעה מיקרודרם, חמצן וכו', אבל רבים באים אליה בפשטות בשביל הוצאת שחורים "כמו שצריך".
  היא ידועה גם בכך שנותנת הנחיות קפדניות ללקוחות: לא לשזף, לא לקלף בעצמכם, להשתמש רק במוצרים שהיא ממליצה וכו'.
• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: הספא שלה מכיל מכשיר Elos IPL/RF (נקרא ELaser) שמשמש אותה גם להסרת שיער וגם לכתמים. יש לה מכשיר Microdermabrasion רגיל, מכשיר קרבון לייזר (לפילינג הוליוודי, חדש יחסית אצלה), וציוד בסיסי (אדים, high-frequency). בניגוד לחלק מהשמות האחרים, היא פחות מתמקדת בגאדג'טים ויותר במיומנות הידנית, כפי שאמרה פעם: "רוב הלקוחות צריכות את הבסיס: ניקוי נכון, מעט פילינג וטיפוח ביתי פשוט. טכנולוגיות זה בונוס".
• מוצרים קוסמטיים בשימוש: כריסטין פיתחה קו מוצרים משלה תחת השם "Christine Chin". המוצרים מיוצרים במעבדות בקנדה וכוללים: Hydrating Cleanser, Cell Gold Toner, Hydrating Toner, Perfect Hydrating Creme ועוד (יש לה אפילו "Celebrity Collection" הכוללת סרום זהב 24k ורכיבי זהב אחרים). לקוחותיה לרוב נשלחות הביתה עם ערכת מוצרים, היא מאמינה גדולה בשימוש בטונר ובמסכה ביתית בין הטיפולים כדי לשמור על התוצאות. מסכת הג'ינסנג שלה נמכרת גם לשימוש ביתי, והיא פופולרית להרגעת אדמומיות לאחר הוצאה.
  היא גם משווקת ערכת Cell Gold, תכשירים עם חלקיקי זהב קולואידים למיצוק וזוהר (מוצרי יוקרה שלה).
• לקוחות מפורסמים: כריסטין זכתה לכינוי "קוסמטיקאית הדוגמניות". בשיא הקריירה שלה, בשנות ה-2000, רשימת הלקוחות כללה דוגמניות-על כמו ג'יזל בונדשן, קריסטי טרלינגטון, הלנה כריסטנסן, קנדיס סוונפול, רובן לא פעם ציינו שבזכותה אין להן שחורים וגוון העור שלהן חלק. גם הילרי סוואנק השחקנית הייתה לקוחה, ואפילו אמבר ולטה. צלמים ותיקים בווג המליצו לדוגמניות צעירות "ללכת לכריסטין לפני יום צילום כדי שתעשה להן סדר בעור".
  עם השנים גם כוכבות קולנוע הגיעו: קנדיס בושנל (סופרת "סקס והעיר הגדולה"), מג ריאן, רנה זלווגר (בעיקר לניקוי עור לפני צילומים, כך דווח), ואחרות.
• פרסומים בתקשורת: מגזין New York כלל אותה ברשימת "הפנים הכי טובים בעיר" כבר ב-2007. Byrdie (אתר יופי) ערך כתבה תחת הכותרת "הפנים הכי טובות בניו יורק לפי עורכי יופי", וכריסטין צ'ין הופיעה ראשונה ברשימה, שם העורכת סיפרה: "אף אחד לא מאפס לי את העור כמו כריסטין, יצאתי מזוהרת". היא גם הוזכרה בספר "Face to Face" כמומחית לניקוי עמוק. הביקורת היחידה הנשמעת: שהיא קשוחה. אבל רבים רואים בזה איכות חיובית, יודעים שאצלה לא מרפים עד שהעור נקי באמת.
• טווח מחירים: טיפול פנים Glow אצל קוסמטיקאית בספא של כריסטין עולה $140 בלבד, מחיר מאוד נגיש. כמובן, כריסטין עצמה גובה יותר: לפי דיווחים, כ-$200-250 לביקור עמה אישית. תוספות כמו טיפול לייזר IPL לפנים שלמות, $680, מיקרודרם $180, פילינג פחם $150. היא גם מציעה "סידור גבות" מורחב במהלך הטיפול ללא תוספת (היא מומחית לעיצוב גבות, שירות שהתחיל כאשר הדוגמניות ביקשו "על הדרך"). יחסית לאחרות, היא באמת שומרת על מחירים נוחים, אולי כי היא רוצה שלאף אחת לא תהיה תירוץ לא לבוא. זו גם הסיבה שהלו"ז שלה מפוצץ שבועות מראש, כולל לקוחות לא-סלבריטאים רבים שמעריכים את התמורה הגבוהה.

תמי פנדר (Tammy Fender, טמי פנדר), ווסט פאלם ביץ', פלורידה ☆

• מיקום וקליניקה: טמי פנדר מנהלת ספא הוליסטי בווסט פאלם ביץ' (West Palm Beach) שבפלורידה, עם סניף נוסף קרוב בדלריי ביץ'. כתובת WPB: 711 N. Flagler Drive, West Palm Beach, FL. הקליניקה שלה משקיפה לים, ומשדרת אווירת זן, קירות לבנים, צמחים ירוקים, מוזיקה מדיטטיבית.
• דירוג: 4/5, טמי היא "הפיה ההוליסטית" של עולם הקוסמטיקה. כבר יותר מ-25 שנה היא מטיפה לטיפוח אורגני וטבעי, הרבה לפני שזה הפך טרנד מרכזי. לקוחותיה נאמנות במיוחד בשל הגישה הרוחנית והמרגיעה שלה.
• דרכי התקשרות: אתר: tammyfender.com טלפון: 561-653-2192. אינסטגרם: tammyfender@.
• הכשרה והסמכה: טמי למדה ארומתרפיה ורפואת צמחים בנוסף לקוסמטיקה. היא מוסמכת כ-Herbalist (הרבליסטית) ומטפלת הוליסטית. את דרכה החלה כמעסה ועשתה הסבה לאסתטיקה כדי לשלב את הידע שלה בצמחים בטיפוח. היא הקימה את הספא שלה ב-1996 וכיום מכשירה דור חדש של מטפלות ברוחה.
• שנות ניסיון: 25+ שנים. מהחלוצות של תנועת "Farm-to-Facial" (מהחווה לפנים), שימוש בצמחים טריים, שמנים אתרים טהורים וכו'.
• התמחויות וטיפולים ייחודיים: טמי מאמינה שכל טיפול פנים צריך להזין את הנפש והגוף גם יחד. כשהלקוחה מגיעה, טמי מתחילה בהערכת האנרגיה, לפעמים מובילה אותה במדיטציה מודרכת קצרה לפני שמניחים יד על העור. הטיפול עצמו איטי ומדויק: היא משתמשת בתכשירים אורגניים מעשה ידיה, משקיעה זמן רב בעיסוי, כולל טכניקות רפלקסולוגיה של הפנים והקרקפת, עבודה על "אנרגיית צ'אקרות" (לפעמים תניח קריסטל על מצח הלקוחה). היא דוגלת ב"חיוניות הצמחים", כלומר, להשתמש בטריות של מרכיבים (פעמים רבות היא מערבבת מסכה במקום, עם עלי לוונדר טחונים למשל).
  אין לה מכשירים חשמליים כלל בספא, אין LED, אין לייזר. אולי הדבר הכי מתקדם שתמצאו הוא מכשיר אידוי ומגבות חמות. היא מציעה טיפולי פילינג צמחי (למשל פילינג ורדים, פילינג זרעי חמנייה), עטיפות גוף ארומטיות, וטיפול הדגל: Signature Holistic Facial, חוויה של שעתיים שבה היא למעשה מטפלת מכף רגל ועד ראש: מתחילים באמבט רגליים עם שמנים, משם לפנים עם ניקוי, פילינג אנזימטי על בסיס דבש, עיסוי פנים ארוך, מסכת חימר טרייה מעורבבת בפרחים, במהלך המסכה היא עושה עיסוי ידיים וכפות רגליים(!), ומסיימת בטפטוף שמן אתרי ומילות סיום חיוביות. לקוחות מתארים זאת כ"מדיטציה לעור".
• ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: כפי שצוין, מינימום מכשור. כלי העבודה שלה הם קערות לערבוב, מברשות מסכה, אבני גוואשה עשויות קריסטל (היא משתמשת ברוז קוורץ לעיסוי עדין), ומכשיר אידוי קלסי. לעיתים רחוקות, אם לקוחה מתעקשת, היא תעשה קצת מיקרו-דרמברייז'ן אך ידנית (יש לה שרוול שיוף ידני עם קריסטלים). הספא שלה מציע גם טיפולי אנרגיה (רייקי), חלק מהצוות מוסמך לכך.
• מוצרים קוסמטיים בשימוש: טמי פיתחה ליין 100% אורגני טבעי על שמה, הפך לשם דבר בקרב אוהבי "נון-טוקסיק". למשל: Cleansing Milk עם לבנדר (חלב ניקוי עדין צמחי), Awakening Eye Gel עם עלי שושנת מים, Plant Milk Serum, סרום עדין לתגובה. מוצר הדגל הוא ויולט פלאם קרם, קרם לחות סגלגל עם תמציות סיגליות ושזיף קאקדו עשיר בויטמין C. עוד בולט: שמן Rose Hip אורגני שלם שהיא מכינה (הרבה משתמשות בו להריון נגד סימני מתיחה). כל מוצריה מכילים 100% חומרים ממקור צמחי, ללא כימיקלים סינתטיים, והם "טעונים באנרגיה חיה" לדבריה.
  היא גם מאמינה בפשטות, לא מעמיסה שלבי שגרה. לעיתים שולחת לקוחה הביתה רק עם קרם לחות ושמן וממליצה על תזונה מסוימת במקום עוד מוצר.
• לקוחות מפורסמים: טמי שירתה בעיקר את האליטה של פאלם ביץ' (נשות חברה, מיליונרים מקומיים), אך גם שורה של ידועניות באו אליה במיוחד: לורן בוש-לורן (נכדת הנשיא בוש, אשת חברה, לקוחה ומתוך כך חברה, קראה לבתה על שם אחד המוצרים של טמי כי כה אהבה אותו), אלניס מוריסט (הזמרת, כתבה המלצה חמה עליה), ג'וליאנה מרגוליס (השחקנית, חובבת המוצרים שלה). Vogue בריטניה ראיין אותה ושאל "מי המפורסמות שמגיעות?", היא ציינה אומה תורמן וקרולינה קוריקובה כלקוחות קבועות. גם אליסה סילברסטון (שחקנית, טבעונית, לא מפתיע שהיא מוצאת בית אצל טמי) היא מזמן לקוחה.
  בזכות ייחודה, יש שחקניות שמבקשות שירותיה באתרי צילום, טמי סיפרה שהייתה בצילומי סרט לעשות מדיטציית פנים לשחקנית מתוחה.
• פרסומים בתקשורת: טמי פנדר כונתה ע"י Vogue "הסוד הכי שמור של פלורידה" לפני מספר שנים. IntoTheGloss (בלוג יופי טרנדי) עשה עליה כתבה שכותרתה: "טיפים לטיפוח הוליסטי מהפייסליסט טמי פנדר". היא הופיעה גם ב-Marie Claire, Wall Street Journal, ובעיקר במגזיני Wellness. המסר התקשורתי שלה עקבי: יופי מבפנים, היא מדברת על תזונה אורגנית, נשימות עמוקות, והעור כראי של אורח החיים.
• טווח מחירים: טיפול הוליסטי מלא אצל טמי עולה כ-$350 ל-90 דקות, מחיר סביר יחסית למה שמקבלים (יש לקחת בחשבון שהיא עושה עבודה של שניים-שלושה מטפלים בטיפול אחד). טיפול ממוקד קצר יותר (60 דקות) ~ $250. היא מציעה גם חבילות ריטריט, למשל יום ספא שלם עם טיפולי פנים וגוף, מדיטציה וארוחת צהריים אורגנית, בסביבות $800. המוצרים שלה אינם זולים: מיוצרים בקבוצות קטנות בעבודת יד, מחירי הסרומים $150+, קרמים $100+. היא מאמינה באיכות על פני כמות. לקוחותיה טוענות שהמוצרים כל כך מרוכזים, שמספיק מעט מהם כל פעם.

הפוסט מי הקוסמטיקאית הכי טובה? סקירת הקוסמטיקאיות הטובות ביותר הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

חשוב לזכור: ארגוני בריאות כמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והרגולטור האירופאי (EMA) אינם דורשים הוכחת יעילות למוצרי קוסמטיקה (בניגוד לתרופות), ומגדירים אותם ככאלה "ללא ערך רפואי". לכן חברות יוקרה אמנם משקיעות בניסויים קליניים פרטיים והגשות פטנטים, אך אין "אישור FDA" לתכשירי קוסמטיקה רגילים. יחד עם זאת, עליהן לעמוד בתקני בטיחות, ורכיבים פעילים מסוימים (למשל מסנני קרינה מעל מינון מסוים, או חומרים כמו רטינול בריכוז תרופתי) כפופים לרגולציה נפרדת. ישראל מאמצת סטנדרטים דומים לאלו של אירופה, ויידרש רישום מוצר במשרד הבריאות אך לא ניסויים קליניים מלאים. משום כך, צרכנים חייבים להתבסס על מידע מחקרי אמין, ולא על טענות שיווקיות, בבואם להעריך מוצר יוקרתי.

הזדקנות העור והרכיבים הפעילים: הבסיס המדעי

תהליכי ההזדקנות בעור: עורנו בנוי משכבות, אפידרמיס (השכבה העליונה), דרמיס (שכבת הביניים) והיפודרמיס (שכבת השומן התת-עורי). עם הגיל חלים שינויים מבניים ותפקודיים: ייצור הקולגן (Collagen) והאלסטין בדרמיס יורד, מה שפוגע בחוזק וגמישות העור; תאי פיברובלסט מתעייפים וקצב התחדשות התאים באפידרמיס מואט; מאגרי חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid) לחותית מידלדלים; ומצטברים נזקי חמצון (ע"י רדיקלים חופשיים) ונזקי קרינת UV הגורמים לפגיעה בסיבי תמיכה וב-DNA התאי. תהליכים אלו מובילים להופעת קמטים, אובדן נפח ומוצקות, פיגמנטציה לא אחידה ומרקם מחוספס. בנוסף, העור חשוף לסטרס חיצוני (זיהום, קרינה, כימיקלים) הגורם לדלקת כרונית תת-קלינית המאיצה הזדקנות (תהליך המכונה לעיתים Inflammaging).

הבסיס לטיפול אנטי-אייג'ינג מדעי הוא תיקון מנגנונים אלה או עיכובם: המרצת ייצור קולגן וגליקוזאמינוגליקנים (GAGs) ליצירת נפח ולחות, עידוד התחלקות תאים והתקלפות תאי עור מתים לשיפור המרקם, נטרול רדיקלים חופשיים לפני שיגרמו לנזק בלתי הפיך, והפחתת תהליכי דלקת. לשם כך פותחו ברבות השנים רכיבים אקטיביים (Actives) המשולבים בתכשירי הטיפוח, חלקם נגזרים מעולם התרופות והביוטכנולוגיה, וחלקם ממקור טבעי, עם עדויות מדעיות בדרגות שונות. להלן הרכיבים הפעילים המרכזיים המצויים במוצרים יוקרתיים, וההסבר לפעולתם:

• רטינואידים (Retinoids), משפחת נגזרות של ויטמין A. הבולט לתכשירי OTC הוא רטינול (Retinol), שהופך בתאי העור לחומצה רטינואית (Retinoic Acid) הפעילה. רטינואידים הם "תקן הזהב" של אנטי-אייג'ינג: הם נקשרים לקולטני RAR בגרעין קרטינוציטים ופיברובלסטים, ומשנים ביטוי גנים לטובת הגברת ייצור קולגן בדרמיס ודיכוי אנזימי MMP המפרקים קולגן. כתוצאה, עור שהשתמש לאורך חודשים ברטינואיד נעשה עבה ומוצק יותר, עם קמטים מצומצמים. בנוסף, רטינול מאיץ חידוש תאים בשכבה העליונה, מה שמוביל לקילוף עדין, שיפור טקסטורה והבהרת כתמים. מחקרים רבים מאששים יעילות זו; לדוגמה, מחקר קלאסי מצא ששימוש יומיומי בחומצה רטינואית 0.05% הביא לאחר 6 חודשים להגברת קולגן בדרמיס בכ-80% ושיפור משמעותי בקמטי שמש. תופעות לוואי: רטינואידים עלולים לגרות את העור, אודם, יובש והתקלפות הם תופעות נפוצות בתחילת שימוש. לכן מותגי יוקרה לעיתים משלבים ברטינול שלהם מרכיבי הרגעה (כמו ניאצינאמיד או תמציות צמחיות) או מיקרוקפסולציה לשחרור מושהה, כדי למתן גירוי. רטינול גם רגיש לחמצן ואור, ולכן נדרש אריזה אטומה (שפורפרת/משאבה אטומה לאוויר). נשים בהריון מנועות מלהשתמש ברטינואידים חזקים. במוצרי יוקרה רואים לעיתים גם רטינלדהיד (Retinaldehyde) או רטינול צמחי (כמו בקוצ'יול, Bakuchiol, חלופה צמחית שאינה רטינואיד אך מחקה חלק מפעולתו בלי גירוי משמעותי). מחקר מ-2018 הראה שבקוצ'יול בריכוז 0.5% סיפק שיפור בקמטים וכתמים דומה לרטינול 0.5%, עם פחות תופעות לוואי, מה שהופך אותו למבוקש בהריון או לעור רגיש.
• ויטמין C (Vitamin C, חומצה אסקורבית), נוגד חמצון מסיס-מים רב-עוצמה. ויטמין C ניטרל רדיקלים חופשיים הנוצרים מחשיפה ל-UV וזיהום, ובכך מגן על העור מנזק חמצוני מצטבר. בנוסף, הוא חיוני במסלול הסינתזה של קולגן: הוא פועל כקו-פקטור לאנזימי פרוליל וליזיל-הידרוקסילאז אשר מייצבים את סליל הקולגן. מחקרים מראים שמריחת ויטמין C יציבה בריכוז 10-20% יכולה להגביר יצירת קולגן בעור ולהבהיר היפרפיגמנטציה דרך עיכוב האנזים טירוזינאז בתאי המלנין. מוצרי יוקרה משתמשים לרוב בצורה הטהורה L-חומצה אסקורבית בריכוזים גבוהים (15% ואף 20%), לעיתים במשולב עם ויטמין E (טוקופרול) וחומצה פרולית, שילוב פטנטי שהוכח כמייצב את ויטמין C ומכפיל פי 8 את ההגנה מנזקי שמש. דוגמה איקונית היא סרום CE Ferulic של SkinCeuticals (15% ויטמין C + 1% ויטמין E + 0.5% חומצה פרולית) הנחשב לתקן זהב נוגד-חמצון, עם מחקרים קליניים שהראו ירידה במדדי נזק חמצוני ושיפור קמטוטים דקים לאחר 6 חודשי שימוש. אתגרים: ויטמין C טהור אינו יציב, הוא מתחמצן במגע עם אוויר/אור והופך חום ומאבד פעילות. לכן אריזות אטומות כהות חיוניות. מותגים רבים משלבים נגזרות יציבות יותר (כמו מגנזיום אסקורביל פוספט, או THD Ascorbate המסיס בשמן), נגזרות אלו פחות מגורות ועשויות לחדור טוב יותר לשכבות העור העמוקות, אם כי לרוב הן הופכות לויטמין C פעיל רק לאחר מטבוליזם בעור.
• ניאצינאמיד (Niacinamide, ויטמין B₃), אחד הרב-שימושיים שבחומרים הפעילים. ניאצינאמיד בריכוז 5% הוכח קלינית כמפחית כתמי מלזמה ופיגמנטציה על ידי הפרעה להעברת מלנין מהמלנוציטים לקרטינוציטים. הוא גם משפר את מחסום העור: מעודד יצירת סרמידים וחלבונים ברקמת הקרן, וכך מפחית אובדן לחות טרנס-אפידרמלי. יש לו אפקט אנטי-דלקתי עדין, מתאים לעור נוטה לאדמומיות ואקנה. מחקר ציטוט מ-2015 הראה שקרם 5% ניאצינאמיד שיפר את מרקם הקמטוטים והכתמים לאחר 12 שבועות. יתרונו הגדול: יציבות גבוהה (שלא כמו ויטמין C/רטינול) וסבילות מצוינת, ניתן לשלבו ברוטינה בוקר וערב ללא חשש משמעותי לגירוי. מוצרי יוקרה רבים מכילים ניאצינאמיד כדי "לעטוף" רכיבים חזקים ולהגביר יעילות כללית, למשל קרם La Prairie Cellular Radiance שילב אותו יחד עם רטינול ואנטי-אוקסידנטים לחידוש והארה, ו-Dior One Essential Serum שילב ניאצינאמיד לניקוי רעלים תאיים.
• פפטידים (Peptides, פפטידים פעילים), מקטעים קצרים של חומצות אמינו בעלי תפקיד ביולוגי. בעשורים האחרונים הולכים ותופסים מקום בפורמולות אנטי-אייג'ינג בזכות כושר ההתאמה הגבוה שלהם (ניתן לתכנן רצף לפעולה ספציפית) וביוחברותם. ניתן לחלק את הפפטידים הקוסמטיים לכמה סוגים עיקריים: פפטידי איתות (Signal Peptides) המדמים שברי חלבונים טבעיים כדי "להערים" על העור לייצר יותר מטריקס (למשל הפנטפפטיד KTTKS שהתגלה ב-1993 כמעודד סינתזת קולגן, הוא קיים כעת כ-Matrixyl® בצורה משופרת המחוברת לחומצת שומן לחדירות; מחקרים הראו שיפור בעומק קמטים ~ב-15-30% בשימוש של כמה חודשים במטריקсил). סוג אחר הם פפטידים מעכבי עצב כמשלימי בוטוקס, דוגמת Argireline (אצטיל-הקסאפפטיד-8) המחקה חלק מחלבון ה-SNARE ומעכב שחרור אצטילכולין, ובכך מרפה קלות שרירי הבעה (מחקר קטן מצא ירידה בכ-20% בעומק קמטי מצח אחרי 4 שבועות מריחה פעמיים ביום של 10% Argireline). פפטידי נשא (Carrier Peptides) כקוופר פפטיד GHK-Cu מובילים יוני נחושת לעור החשובים לריפוי ופירוק תאים פגומים, פפטיד זה אף נבדק ברפואה לריפוי פצעים, ובקוסמטיקה מיוחסת לו האצה בשיקום קולוגן וחלקות העור. פפטידי אנזים/חיסון: ישנם פפטידים שנועדו להפחית תגובה דלקתית כרונית בעור או לפעול כנוגדי-מיקרובים לאקנה. סקירת ספרות מ-2022 סיכמה שפפטידים משפרים מגוון מצבים: הזדקנות, הבהרה, לחות ותיקון עור, אך דורשים עוד מחקר ארוך-טווח. במותגי היוקרה, הפפטידים הפכו לכוכבים: לה פררי, למשל, מתגאה ב"פפטיד פלטינה", קומפלקס פפטידים הקשור לחלקיק פלטינה לייצוב והגברת חדירות, המבטיח הפחתת קמטים. קרם La Prairie Platinum Rare מכיל פפטיד פלדיספטיד המוצמד ליוני פלטינה, לצד פפטידי מטריקסיל, כדי להגביר מוצקות. מותג נוסף, Augustinus Bader, משתמש במכלול פטנט TFC8® המשלב מעל 40 מרכיבים בהם פפטידים ואמינו-חומצות הנמצאים באופן טבעי בעור, במטרה ל**"הפעיל תאי גזע רדומים ולגרום להם לתקן ולהתחדש"**, נדון בכך בהמשך. ראיות קליניות: מחקר אקראי וכפול-סמיות מ-2023 בחן סרום עיניים רב-פפטידי (עם כמה פפטידי איתות) על 32 נשים במשך 4 שבועות, ומצא ירידה מובהקת במספר, בעומק ובנפח הקמטים בצדי העיניים, לצד עלייה בלחות, אלסטיות ומוצקות העור, התאמה לטענות אנטי-אייג'ינג טיפוסיות. 75% מהמשתתפות היו מרוצות מהשיפור במראה. תוצאות כאלה מחזקות שפפטידים (בקומבינציה מתאימה) מסוגלים לחולל שינוי נראה לעין. עם זאת, מומחים מסייגים כי פפטידים רבים בשוק משווקים ללא מחקרים בלתי תלויים מספקים, כלומר, לא כל פפטיד "חדשני" שווה את מחירו. לעיתים מדובר בטענות המבוססות על ניסויי מעבדה (in vitro) בלבד. לכן חברות מובילות משקיעות בפיתוח טכנולוגיות נשיאה (ליפוזומים, ננו-קפסולות) להבאת הפפטיד ליעדו בשלמותו, ובפרסום מחקרים קליניים לביסוס הטענות.
• חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid, HA), מולקולה גדולה (גליקוזאמינוגליקן) המצויה באופן טבעי במטריקס החוץ-תאי של הדרמיס. היא פועלת כספוג לחות, מסוגלת לקשור מים עד פי 1,000 ממשקלה. במוצרים קוסמטיים, HA משמשת כמרכיב לחות עוצמתי ("הומקטנט"): כשהיא נמרחת על פני העור, היא מושכת אליה מים מהסביבה או משכבות העור התחתונות, ובכך ממלאת באופן זמני קמטוטים ומעניקה לעור מראה חלק וגמיש יותר. לחומצה היאלורונית גבוהה-משקל מולקולרי אין כמעט חדירה לעור, היא פועלת על פני השטח. אבל חברות מובילות משתמשות גם בגרסאות מקטעי-HA במשקל מולקולרי נמוך שיכולים לחדור עמוק יותר ולהפעיל אותות לפיברובלסטים לייצר יותר קולגן. חלקן אף משלבות טכנולוגיית מיקרו-מחטים מתמוססות המכילות HA נקי, למשל מדבקות Microneedling דקות שנמסות בעור ומשחררות HA למילוי קמטי יובש; מחקר הראה שמדבקות HA כאלה שיפרו משמעותית לחות, אלסטיות והפחיתו קמטים עד הדרמיס. בטיחות: HA נסבלת מצוין (היא מולקולה טבעית), לא אלרגנית ולא מגיבה, ולכן אידיאלית גם לעור רגיש. מוצרי יוקרה נוהגים לשלב כמה גדלי חומצה היאלורונית בפורמולה ("רטיקלציה מולקולרית"), למשל סרום Hydra Beauty Micro של שאנל מכיל שילוב HA גדול ליצירת סרט לחות על פני העור, HA קטן ללחות בעומק, ופרו-ויטמין B5 להרגעה. כך מושג אפקט רב-שכבתי של הידרציה. אמנם HA בפני עצמה אינה "מתקנת" קמטים עמוקים ארוכי-טווח (היא מעניקה שיפור זמני בעיקר), אך כמרכיב תומך היא מצוינת כמעט בכל שגרה.
• נוגדי חמצון נוספים ואנטי-דלקתיים: מלבד ויטמין C ו-E, מוצרי יוקרה עמוסים לעיתים בקוקטיילי אנטי-אוקסידנטים ייחודיים. דוגמאות: רסברטרול (Resveratrol), פוליפנול מענבים בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה ואפקט אנטי-דלקתי, עם מחקרים שמראים הגנה מפני הזדקנות עור מוקדמת מחשיפה ל-UV. חברת Caudalie יצרה סביבו קו שלם. קו-אנזים Q10 (יוביקינון), משפר ייצור אנרגיה במיטוכונדריה בתאים ומקטין נזק חמצוני; מותגים כמו נייוון השתמשו בו בליין ה-Q10 שנים, וכיום משלב אותו גם מותג היוקרה לנקסטר בסדרת 365. תה ירוק (Green Tea, קטכינים), תמצית עלי תה עשירה ב-EGCG נוגד-חמצון, שמחקרים הראו שמפחית אדמומיות לאחר UV ומגן על סיבי העור. נוגדי-דלקת צמחיים: פורסליין (Purslane, שם עברי: רגלת הגינה), צמח עשיר בנוגדי חמצון ובטא-קרוטן שהד"ר ברברה שטורם, לדוגמה, הכלילה בכל מוצריה כמפתח לאנטי-אייג'ינג אנטי-דלקתי. היא טוענת (וגיבתה במאמר סקירה שפירסמה) כי הפורסליין מפעיל טלומראז בתאים ומאט הזדקנותם. ויטמין B5 (פנתנול), מרגיע ומסייע בריפוי (נפוץ במסכות יוקרה להרגעה אחרי פילינג). נוגדי גליקציה: כדי להילחם בהתקשות הסיבים עקב סוכר (גליקציה), לוקסוס חדש כגון סדרת Lancôme Rénergie מתהדר במולקולה מתקדמת (קרנוזין, אמינוגואנידין וכו') המעכבת גליקציה, אם כי הראיות לכך קשות למדידה קלינית.
• חומצות הידרוקסיות (AHAs/BHAs), חומצה גליקולית, לקטית (Alpha Hydroxy Acids) וחומצה סליצילית (Beta Hydroxy Acid) הן רכיבי פילינג כימי. הן ממיסות את "הדבק" הבין-תאי בשכבת הקרן (Stratum Corneum) וגורמות לקילוף עדין, ובכך מעודדות חשיפת עור חלק ורענן יותר. חומצה גליקולית (הקטנה ביותר) מסוגלת גם לחדור לדרמיס בריכוז מספיק ולעודד סינתזת קולגן חלקית. מוצרי יוקרה משתמשים לעיתים ב-AHAs בריכוזים מתונים (5-10%) לשימוש יומי, או כמסכות תקופתיות בריכוז גבוה (20-30%) כביכול לתוצאות קליניות. למשל, מסכת Visionnaire Peel של לנקום (30% חומצות) מבטיחה החלקה שקולה לפילינג קל במכון. שיקולים: שימוש בחומצות דורש תשומת לב, תכשירי יוקרה ישלבו במוצרים אלה גם רכיבים מאזנים ומלחחים (כמו אלוורה, תמציות עשב מרפא) למניעת יובש וגירוי. בנוסף, הלקוח מודרך להשתמש בקרם הגנה, כי פילינג חושף עור רגיש יותר לשמש.
• גורמי גדילה (Growth Factors) ותמציות תאי גזע: כאן אנחנו בחזית הגבול בין קוסמטיקה לרפואה. גורמי גדילה הם חלבונים קטנים שהגוף מייצר באופן טבעי לעידוד שגשוג תאים וריפוי (כמו EGF, Epidermal Growth Factor). חלק מהמוצרים היוקרתיים מכילים גורמי גדילה מהונדסים או שמופקים מתרביות תאים, למשל SkinMedica TNS (מותג אמריקאי רפואי ביוקרתי) הכיל קומפלקס של גורמי גדילה מפיברובלסטים אנושיים שגודלו במעבדה. במחקר מטעם החברה, סרום כזה הראה שיפור בקמטוטים עדין אחרי 3 חודשים לעומת פלצבו. תמציות תאי גזע אנושיים: כמה מותגים (בעיקר רפואיים-יוקרתיים כ-DefenAge או AQ Skin Solutions) משתמשים ב"מדיום מתורבת" של תאי גזע, הנוזל בו גדלו תאי גזע אנושיים, העשיר בציטוקינים וגורמי גדילה. הרעיון הוא לספק לעור "מרק מזין" של אותות התחדשות. קיים ויכוח לגבי כמה מאותות אלו חודרים וכמה הם אפקטיביים, אך יש דיווחי מקרה חיוביים. מצד שני, הרגולציה דורשת שלא לטעון ל"תאי גזע חיים" במוצר (שכן תאי גזע חיים אינם יכולים לשרוד בקרם). לכן הניסוח הוא בד"כ "תמציות מתאי גזע". תאי גזע צמחיים: כאן המונח טריקי, ברור שאין תאי גזע צמחיים שמתקנים ישירות עור אדם. במקום זאת, מדובר בתמציות מרקמת גזע (Meristem) של צמחים, העשירות בנוגדי חמצון והורמונים צמחיים. יתרון שיטת גידול זו הוא קיימות: ניתן לגדל בתנאי מעבדה תאי צמח ולהפיק מהם מטבוליטים מבלי לפגוע בטבע. למשל, זן תפוח שוויצרי נדיר (Uttwiler Spätlauber) ששמר על טריותו זמן ממושך היווה השראה, חברת Mibelle פיתחה ממנו את PhytoCellTec Malus Domestica, תמצית תא-גזע תפוח. בניסוי קליני עם 20 נבדקות, מריחת קרם עם 2% מתמצית תפוח זו פעמיים ביום הפחיתה בעומק הקמטים בצדי העיניים ב-15% תוך 4 שבועות, תוצאה צנועה אך קיימת. חברות נוספות אימצו גישה דומה עם ארגן, ענבים, ורד, וכד'. מעבר לאנטי-אייג'ינג, תמציות תא-גזע צמחיים מסוימים הראו אינ-vitro יכולות אנטי-דלקתיות, נוגדות פיגמנטציה, ואפילו עידוד צמיחת שיער (לדוגמה: תמצית תא גזע לילו Syringa vulgaris עשירה בוורבסכוזיד הראתה במעבדה פעילות נוגדת 5-אלפא-רדוקטאז לאיזון שומן בעור ולמניעת נשירת שיער). המציאות: תמציות תאי גזע הן קודם כל נוגדי חמצון ולחות טובים, הם לא "מצמיחים עור חדש" כפי שהשם עלול לרמוז. אבל שולבו בהצלחה במוצרים יוקרתיים רבים. כך למשל Christian Dior בליין היוקרתי L’Or de Vie עושה שימוש ב"לשד גפן" (sap) הנלקח מגפני יקב Château d’Yquem, עושר פוליפנולים מהגפן בתהליך פטנטי. הקרם המוביל שם, שמתומחר ~$7500, נטען כמעלים סימני הזדקנות באמצעות "שרף Yquem". כמובן, דרושה סקפטיות: ללא נתונים פומביים, ייתכן שזהו פשוט נוגד חמצון חזק בשילוב לחויות, מועיל אך לא קסם תאי.
• רכיבים אקזוטיים ושנויים במחלוקת: בעידן הלוקסוס נחשפים לעיתים חומרים נדירים: אבקת זהב 24K (בחלק ממסכות היופי כמו של Mimi Luzon הישראלית או בסרום Guerlain Orchidée Impériale), חלקיקי פלטינה וקולואידי כסף, תמציות מאבני חן (כן, חלק מהמותגים מוסיפים אבקת יהלום/פנינה לעידון אופטיקת העור, למשל 111Skin Celestial Black Diamond מכיל אבקת יהלום שחורה זעירה לשיפור החדירה). לרוב, תרומת חומרים אלה היא בעיקר תחושתית-שיווקית (וואו-פקטור), זהב למשל הוא אנטי-דלקתי קל באופן תאורטי, אך אין עדויות קליניות משמעותיות שמריחת זהב קולואידי משיגה אפקט אנטי-אייג'ינג יוצא דופן. מאידך, תמציות צמחים מסורתיות נכנסו גם הן ליוקרה, וכמה מהן דווקא מגובות מחקר: גינסנג, בשימוש בסדרת היוקרה Sulwhasoo, הוכח שמרכיביו (סאפונינים כגון Compound-K) מעודדים ייצור קולגן ומפחיתים קמטים בקוריאה; ארטמיסיה (לענה), שיטאקי, שוויצריה, צמחים מהרפואה האסייתית שמותגים משלבים כדי לבדל את עצמם. מותג יפני יוקרתי כמו Clé de Peau משתמש בשילוב מזרח-מערב: גם רטינול (מערבי מוכח) וגם תמצית עלי נים הודיים (Ayurveda) להקלת גירוי, יחד בחידוש Synactif Cream שלהם.

מיטב מוצרי הטיפוח היוקרתיים של 2025 משמשים כ"מערכות הייטק מיניאטוריות" לעור, ומשלבים שפע רכיבים, מהמסורתיים ביותר ועד החדשניים ביותר. המטרה: התקפה רב-כיוונית על תהליך ההזדקנות. ככלל, יש כיום גיבוי מדעי מוצק ליעילות של רכיבים כגון רטינואידים, נוגדי חמצון מסוימים, חומצות אלפא-הידרוקסי, ניאצינאמיד ופפטידי איתות, במיוחד בשיפור סימני פוטו-אייג'ינג קלים-בינוניים. רכיבים כמו גורמי גדילה, תאי גזע וצמחי-מרפא אקזוטיים, מבטיחים ונתמכים חלקית, אך דורשים עוד מחקר בלתי תלוי. מותג יוקרה אמיתי ינסה להוכיח את יעילות מוצריו בבדיקות קליניות (אפילו אם אינן נדרשות רגולטורית) ולפרסם נתונים, כי קהל הצרכנים האנין נעשה יותר ויותר משכיל וסקפטי. בהמשך, כשנדון במוצרים ספציפיים, נציין היכן מחקרים כאלה קיימים והיכן מדובר בעיקר במסרים שיווקיים ללא הוכחה.

השוואת מוצרים לפי קטגוריות מרכזיות

טיפוח עור אנטי-אייג'ינג, קרמים וסרומים מובילים

קטגוריה זו היא ליבת שוק היוקרה: קרמי לחות אנטי-אייג'ינג, סרומים מרוכזים ומוצרי טיפול ליום וללילה. אלו מבטיחים להפחית קמטים, למצק את העור, להחזיר זוהר ולשפר את כלל סימני ההזדקנות. נשווה כאן בין מוצרים אייקוניים ותיקים לבין חידושי השנים האחרונות, תוך שימת דגש על הרכיבים הפעילים, ריכוזיהם, ותוצאות הניסוי (אם קיימות):

• הקרם האייקוני מול הקרם החדשני: דוגמה מובהקת היא Crème de la Mer הוותיק לעומת The Rich Cream של Augustinus Bader הצעיר. לה מר (La Mer) הושק ב-1965 ומאז הפך אגדה. הוא פותח ע"י ד"ר מקס הובר (Max Huber), פיזיקאי אווירונאוטיקה שחווה כוויות במעבדה בשנות ה-50, הסיפור מספר שאת פצעיו ניסה לרפא באמצעות אצות ים אותן התסיס 12 שנים עד שיצר "מרק פלא" (Miracle Broth) שהעלים את הצלקות. הקרם מכיל את Miracle Broth המסתורי (התססת אצות Giant Kelp בתוספת ויטמינים C, E, B12, שמנים ארומטיים ואשלגן סידן ועוד), לצד מינרלים ואצות ים נוספות. La Mer נרכש ב-1991 ע"י תאגיד אסתי לאודר והפך למוצר פולחן, יקר (כ-$$$) ופופולרי אצל ידוענים. מבחינה מדעית, Crème de la Mer הוא קרם לחות עשיר ומרגיע: הבסיס שלו מכיל וזלין (פטרולאטום) ושמן מינרלי, רכיבים אוקלוסיביים שמונעים איבוד לחות ומגנים על מחסום העור, וכן אלג'ל (אצות) עשיר ביוד, נוגדי חמצון (אצות מכילות חומצות אמינו וויטמינים), ושמנים ארומטיים (אקליפטוס, הדרים) המעניקים ניחוח. משתמשים מדווחים על שיפור דרמטי ביובש, בהרגעת עור מגורה ובמרקם חלק לאחר שימוש ממושך, מה שניתן להסביר על ידי שיפור הלחות והגנה מפני אובדן מים. אפילו רופאה כירורגית (ד"ר מרי-אלן הכט) מצוטטת שתכשיר זה ריכך והחליק צלקות לאחר ניתוח. עם זאת, אין נתונים קליניים פומביים על הפחתת קמטים או שיפור פוטואייג'ינג מעבר לאפקט הלחות. Consumer Reports בארה"ב אף השוו ב-2007 קרמי לחות ומצאו שקרם Olay ב-$20 היה יעיל כמו La Mer ב-$130 במילוי קמטוטים זמני, רמז לכך שייתכן וההבדל הוא בתחושה ובסיפור יותר מאשר בתוצאה. מבקרי לה-מר טוענים שחוץ מהסיפור והריח, זהו "凡קרם טוב לעור יבש" אבל ללא רכיב אנטי-אייג'ינג מוכח (אין בו רטינול, ניאצינאמיד או חומצות). מצד שני, לחברה פטנטים על תהליך ההתססה הייחודי, וייתכן שיש בו מולקולות ביו-אקטיביות מורכבות שמחקר עצמאי לא בחן דיין.

לעומתו, אוגוסטינוס בדר, הקרם העשיר (The Rich Cream) הופיע רק ב-2018 וכבר גרף שבחים. פרופ' אוגוסטינוס בדר, מומחה לביולוגיה של תאי גזע, פיתח קודם לכן ג'ל רפואי לריפוי כוויות דרגה שלישית ללא השתלת עור. את אותו עיקרון, משלוח אותות לרקמה לתיקון עצמי, יישם בקרם קוסמטי. הפורמולה שלו כוללת קומפלקס TFC8® (Trigger Factor Complex) המכיל 40 מרכיבים: חומצות אמינו, ויטמינים (A, C, B5) ופפטידים, בהרכב סודי שמדמה את נוזל הפצעים הטבעי בגוף שמעודד התחדשות תאים. בנוסף, הקרם העשיר מכיל שמן ארגן, אבוקדו, סקוואלן ועוד רכיבי הזנה. מה שאין בו: בישום, פראבנים או סולפטים, החברה מתגאה בגישה "נקייה". בניגוד ללה-מר, לקרם של בדר יש גם רכיבים אנטי-אייג'ינג קלאסיים: גרסת הסרום שלהם כוללת רטינול במינון עדין, כך שמשתמשים מקבלים שילוב של חדש וישן. האם זה עובד? החברה מפרסמת נתוני ניסויים: 100% מהמשתתפים בניסוי פנימי דיווחו על שיפור במוצקות, 92% ראו הפחתה בקמטים אחרי חודש. אך יש לקחת בערבון מוגבל ללא ביקורת חיצונית. דרמטולוגים שאינם קשורים לחברה הביעו הערכה למדע שמאחורי זה, אך גם ציינו שהמחיר גבוה (£205 ל-30 מ"ל) בעוד שהשפעה דומה תיתכן מצירוף רטינול+ניאצינאמיד+לחות זולה יותר. היתרון של Bader טמון אולי בעידוד חידוש התאים מבלי לגרום לגירוי, דיווחי לקוחות מעידים על עור "חלק וזוהר מתמיד" בתוך שבועות, ללא אדמומיות. ואכן, שילוב הפפטידים והחומצות האמינו עשוי לספק תנאים אופטימליים לעור לתקן את עצמו. הקרם זכה בפרסים רבים (נבחר כ"MVP של טיפוח" ע"י מגזיני יופי) ומפורסמות כמו ויקטוריה בקהאם, קים קרדשיאן ופריאנקה צ'ופרה הצהירו שאימצו אותו בשגרה.

השוואה ברמת המרכיבים: La Mer מתמקד בלחות והגנה, בעוד Bader מתמקד בהתחדשות תאית אקטיבית. ללה-מר בסיס אוקלוסיבי כבד, נהדר לעור יבש מאוד או לאחר חשיפה לקור ורוח, אך עלול לסתום נקבוביות לעור שמן או אקנה. לקרם של בדר מרקם קל יותר (יש גם גרסה קלילה, The Cream, לעור רגיל-מעורב) והוא נטול שמנים מינרליים. הוא מתאים למנעד רחב, גם לגברים ולמי שלא אוהבים תחושה שומנית. שניהם למריחה בלילה (בדר ממליץ פעמיים ביום, לה-מר לרוב בלילה כי הוא עשיר). תופעות לוואי: לה-מר מבושם קלות (ריח אוקיינוס-ציטרוסי) מה שעלול להציק לעור אלרגי; בדר ללא בושם. קרם בדר מכיל רטינול בסרום ובקרם החדש "רסרפייס" שלו, נשים בהריון צריכות להימנע מגרסאות אלו, אם כי הקרם העשיר הקלאסי נטול רטינול.

תוצאות מבוקרות: קשה לקבל השוואה ישירה ללא ניסוי ראש-בראש. אנקדוטלית, יש שטוענים שקרם בדר העלים להם קמטוטי מצח עיקשים יותר מכל קרם אחר, בעוד אחרים לא ראו הבדל מהותי בינו לבין קרם לחות רגיל. במקרה של לה-מר, רבים נשבעים בעור "זוהר ובריא" בזכותו, בעוד מבקרים מציינים שקיבלנו רק עור רווי בלחות. אין ספק שבשני המקרים חלק לא מבוטל הוא חוויית יוקרה, צנצנת משובחת, מרקם קטיפתי, סיפור רקע, שגם היא בעלת ערך למשתמש (Psychodermatology: ההנאה עצמה משפרת את תחושת הרווחה).

כדי לפשט, טבלה הבאה תשווה בין כמה קרמי לחות אנטי-אייג'ינג מובילים:

ברשימה זו רואים קשת: ממוצר כמו לה-מר שמתמקד בחותם לחות והגנה (ומתאים למשל אחרי פרוצדורות כמו לייזר להרגעת העור) ועד מוצר עתיר טכנולוגיה כמו קרם היהלום של אסתי לאודר המשתמש בביוטכנולוגיה של פטריות כמהין. המשותף לרוב קרמי היוקרה, הם מעניקים חוויית שימוש מהנה (מרקם, ניחוח, אריזה), ומנסים לספק גם תוצאות מיידיות (Lifting/Glow) וגם תועלת ארוכת טווח (שיפור סימני הגיל).

הערה על Controlled studies: כפי שהוזכר, הקושי הוא שלרוב הנתונים באים מהיצרן. דוגמה חיובית יוצאת דופן: 111Skin Celestial Black Diamond Cream (קרם יהלום שחור של 111Skin) נמכר בכ-995$ לצנצנת, אך החברה ביצעה ניסוי עצמאי שהראה ירידה של 32% בעומק קמטים ועלייה 47% במוצקות (באמצעי מדידה אובייקטיביים) לאחר שימוש יומיומי. זה מעיד על רצינות מדעית של המותג (הנוסד אגב ע"י מנתח פלסטי). מאידך, יש מותגי-על שמסרבים לחשוף כל נתון, למשל לא ידוע על ניסוי קליני פומבי לקרם Orchidee Imperiale של גרלן, אף שעולה מאות דולרים. במקרים כאלה, אנו נשענים על ניתוח הרכיבים: בקרם גרלן יש תמצית סחלב יקרה, אבל גם ניאצינאמיד, חומצה היאלורונית ופפטיד ארג'ירלין, דברים שעובדים ביסודם. הגרסה החדשה "Black Orchid" שלהם כוללת גם פחם (לאפקט ניקוי וטיהור) ופרוביוטיקה לתמיכה במחסום. הגישה ההוליסטית הזו ("כל המרכיבים הטובים בקרם אחד") היא יתרון של מוצרי יוקרה, לעיתים לא צריך לקנות 5 מוצרים שונים, הם מכניסים הכל לצנצנת אחת (אם כי במחיר גבוה).

בהמשך נסקור עוד קרמים מובילים בקטגוריה זו (למשל Chanel Sublimage, Clé de Peau La Crème, Lancôme Absolue L'Extrait וכדומה) ונראה מה מייחד כל אחד.

איפור יוקרתי עם ערך מוסף טיפולי

אמנם טיפול העור (Skincare) הוא עיקר השיח באנטי-אייג'ינג, אך גם בתחום האיפור (Makeup) ישנה תת-קטגוריה יוקרתית שבו המוצרים לא רק מקנים יופי רגעי אלא מטפחים את העור בטווח הארוך. מותגי יוקרה דוגמת Chanel, Dior, La Prairie, YSL, Guerlain ואחרים מטמיעים רכיבי טיפוח בנוסחאות האיפור שלהם. נסקור דוגמאות בולטות:

• מייק-אפ וסרום בבקבוק אחד: La Prairie Skin Caviar Foundation הוא מייקאפ יוקרתי (כ-250$ לבקבוק) המכיל תמצית קוויאר כמו בקרמי הטיפוח שלהם. הוא מגיע אפילו בבקבוק כפול עם סרום קוויאר נפרד שנועד למריחה לפני המייק-אפ. העור נהנה מכיסוי אך גם מפפטידים וחומרים ממצקים לאורך היום. באופן דומה, Suqqu Foundation היפני ו-Guerlain Parure Gold מכילים זהב וקומפלקסי לחות, ליצירת זוהר וטיפוח תוך כדי האיפור.
• קונסילר יוקרה מטפח: Clé de Peau Beauté Concealer (קל דה פו) הוא קונסילר מפורסם שעלה לכותרות בשל מרקמו המושלם, הוא מועשר ברכיבים מטפחים כגון ויטמין E, שמני אמינו-חומצות ואבקת פנינה. התוצאה: מלבד הכיסוי המעולה, האזור המטופל (למשל תחת העיניים) מקבל לחות והגנה מנזק סביבתי. ביקורות דרמטולוגיות ציינו שאחרי חודשים של שימוש, אזור העין נראה חלק יותר מאשר בשימוש בקונסילר רגיל, בזכות הטיפוח המצטבר.
• שפתונים ומברקים מטפחים: מותגי יוקרה שמים דגש גם על טיפוח השפתיים. שפתון Rouge Hermès של הרמס (~70$) מכיל קומפלקס לחות ושמן זרעי קימל המזינים את השפתיים. Christian Louboutin Lipstick (90$) כולל חמאת שיאה ושמן אסאי להגנה נוגדת-חמצון, כך שהשפתון לא מייבש אלא משפר את מצב השפתיים. Guerlain KissKiss בגוון מיוחד מכיל שמן ורדים והילאורוניק אסיד למילוי שפתיים קל.
• מסקרות וטיפוח ריסים: גם במסקרה אפשר למצוא חידושים: Lancôme Grandiôse שילבה קומפלקס מבוסס תאי צמחי ורדים להזנה והגנה על הריסים, ו-Chanel Le Volume גרסת קורל יש בה פרו-ויטמין B5 המחזק ריסים כדי להפחית שבירה.

חשוב להדגיש שאיפור, מעצם טבעו, נשאר על פני העור שעות ספורות. לכן התרומה הטיפולית שלו מוגבלת לעומת קרם שנשאר לאורך הלילה. אך בשימוש יומיומי, אפקט מצטבר ייתכן: לדוגמה, אם מייקאפ עם SPF ורכיבי נוגדי-חמצון נלבש כל יום, הוא עשוי להפחית נזקי שמש מצטברים לעומת מייקאפ ללא הגנה.

דירוג בקטגוריה זו (לפי שילוב יוקרה וטיפוח):

• המייקאפ המטפח ביותר: Chanel Sublimage L'Essence de Teint, מייקאפ-סרום המבוסס על סדרת Sublimage (עם תמצית וניל פלאניפוליה מרוכזת של שאנל). מעניק גימור זוהר ושיפור ממשי בלחות ובעדינות העור לאחר חודש שימוש. מחירו בהתאם (~$150).
• הפודרה היוקרתית: La Mer The Powder, אבקה מקבעת עם חלקיקי אור פנינים ואצות ים. נותנת גימור אחיד ומשחררת במהלך היום נוגדי חמצון (ויטמין C) כשהעור מתחמם.
• השפתון המטפח: Sisley Phyto-Rouge, שפתון צבע עשיר המכיל הידרופויל (קומפלקס של מיקרו-גלולות חומצה היאלורונית) שנמסות לתוך השפתיים בעת המריחה, כך שהצבע לא נסדק והשפתיים נותרות גמישות. בנוסף יש תמצית Padina Pavonica (אצה) לעידוד סינתזת גליקוזאמינוגליקנים טבעיים בשפתיים.

מגמת Clean Beauty באיפור יוקרה: יותר ויותר מותגי איפור יוקרה מנסים להיות "נטולי משקל" ועם רכיבים מטפחים כדי לענות על דרישת הקהל. למשל, Westman Atelier של גוצ'י ווסטמן (למרות שאינו ביוקרתי במחיר כמו שאנל, אבל פונה לפלח high-end), כל מוצר שלה דחוס בנוגדי חמצון צמחיים ואינו מכיל סיליקונים, פרבנים או צבעים מלאכותיים. מותגי-על כמו דיור ושאנל השיקו פריימרים מטפחים, Dior Forever Skin Veil לדוגמה, הוא פריימר עם SPF20, נוגדי-אוקסידנטים ופקעת חומצה היאלורונית כך שהוא מכין את העור לאיפור וגם פועל כסרום לחותי.

לסיכום, בקטגוריית האיפור היוקרתי, היתרון הוא "שני ציפורים במכה": גם מראה זוהר מיידי וגם תרומה לבריאות העור לאורך זמן. אמנם, אין לצפות שאיפור יחליף סרום או קרם, אך אם כבר להשקיע, מוטב באיפור שתורם ולא כזה שמזיק. ואכן, מוצרי דראגסטור זולים עלולים להכיל שמנים מינרליים כבדים, טלק, וכד' שלפעמים מייבשים או גורמים לאקנה, בעוד מקביליהם ביוקר מתוכננים עם מרכיבים לא קומדוגניים ועם תוספים מטפחים.

טיפול יוקרתי באזור העיניים

אזור העיניים, העור הדק סביב העפעפיים, הוא בין הראשונים שמציג סימני גיל: קמטוטי הבעה ("רגלי העורב"), שקעי עין כהים, עור רפוי ועפעף נפול. הסיבות: יש שם מעט שומן תת-עורי, הרבה תנועת שרירים, וניקוז לימפטי חלש לעיתים שמוביל לנפיחות. תכשירי עיניים יוקרתיים מתמקדים בלספק לחות, מיצוק והפחתת כהות ונפיחות, עם פורמולות עדינות במיוחד למניעת צריבה.

מוצרים בולטים:

• La Mer The Eye Concentrate, קרם עיניים מרוכז של לה-מר, עם Miracle Broth מרוכז פי 3 מאשר בקרם הפנים. הוא עמוס בליפידים, תה ליים, ונגזרות אצות, ובא עם אפליקטור מתכת קריר לעיסוי, כדי לעודד מיקרו-סירקולציה ולהפיג נפיחות. משתמשים מדווחים על שיפור מיידי בלחות ובנפיחות בבוקר. רכיבים פעילים נוספים: קפאין (מכווץ כלי דם להבהרת כהות), הלופרידין (נגזרת הדרים משפרת מחזור דם). ללא רטינול, מתאים גם לעור רגיש.
• Sisley Eye and Lip Contour Cream, תכשיר 2-ב-1 לעיניים ושפתיים, שכן שתי האזורים עם עור דק הדומה במבנהו. מכיל תמציות צמחים בוטניות (גינקו בילובה, נוגד נפיחות, רוזמרין, אנטי-גודש, שוש קירח, אנטי-גירוי) יחד עם שומן חוחובה וחמאת שיאה. מוצר זה זכה לאזכור בעיתונות כאשר Guardian הבריטי ציין ש"אתה משלם כאן על הנקודותיים (המילה Siséÿa עם אומלאוט)" בבדיחות, כלומר רומז שהיוקרתיות היא גם המיתוג. עם זאת, זהו קרם מרגיע במיוחד שהוכח כמוריד גירוי מסביב לעיניים ונותן בסיס חלק לאיפור עיניים.
• SK-II R.N.A Power Eye Cream, משלבת את ה"Pitera" האייקוני של SK-II (תסיסת שמרי סאקה עשירה בוויטמינים) יחד עם פפטיד רדיאנס וקומפלקס שעועית מורונגה נוגד-חמצון. ניסוי פנימי הראה ירידה בקמטוטים וקשרי עין תוך 6 שבועות. הפטירה כאן מספקת לחות ותיקון מרקם, בעוד הפפטיד מעודד ייצור פיברילין (חלבון אלסטיות).
• Clarins Double Serum Eye, גרסת העיניים לסרום הכפול המפורסם. בבקבוק אחד מופרדים שלב מימי ושלב שומני הנלחצים יחד. הוא מכיל 13 תמציות צמחים בהשראת רפואה סינית (כמו כורכום, קיווי, קלנדולה) לטיפול כולל. קלרינס טוענים למחקר קליני שהראה הפחתת קמטוטים ב-37% תוך 7 ימים. דרמטולוגים הביעו ספק, 37% נשמע מרשים מאוד לזמן כה קצר. כנראה זהו נתון של מדידה מכשירנית של שינוי בנפח הקמטוטים (אולי בעזרת PRIMOS כפי שהוזכר במחקר פפטידים). כך או כך, הסרום זוכה לשבחים על קלילותו ועל כך שהוא מתאים גם מתחת לאיפור.
• Augencreme של ד"ר ברברה שטורם, ד"ר שטורם (שהיא למעשה מומחית לאורתופדיה שהסבה לאסתטיקה) יצרה קרם עיניים ללא ריח ועשיר במיוחד בתמצית חלמית (Malva) ופורסליין. הוא מתמקד בהפחתת דלקת באזור העין (כי כהויות לעיתים נגרמות ע"י מיקרו-דלקת בכלי דם), ותוך כדי מספק לחות (שילוב של מולקולות HA קטנות וגדולות). כוכב נוסף הוא שמן אבוקדו המתקן מחסום. הקרם הזה זכה לפרסום כאשר קים קרדשיאן אמרה שהיא "אובססיבית" אליו בבלוג שלה.

תופעות לוואי ופקטורים ייחודיים: רוב קרמי העיניים היוקרתיים עוברים בדיקות אופתלמולוגיות ומותאמים גם לעיניים רגישות, אין לצפות לצריבה (אחרת מוצר כזה ייכשל בשוק). רבים מגיעים עם אפליקטור קירור מתכת/קרמיקה, אלמנט שיש לו בסיס מדעי: קור מכווץ כלי דם וכך מפחית נפיחות וכהות זמנית. כמה מותגים מציעים מסכות עיניים יוקרתיות כטיפול שבועי: לדוגמה, La Prairie Skin Caviar Eye Lift, סרום דו-פאזי לעיניים וגבות, מחליק ומרים, או Chanel Le Lift Eye Patches, רפידות סיליקון לעיניים עם סרום מרוכז, לשימוש לפני אירוע לתת "בוסט" מתיחה.

אחד החידושים 2023: מכשירי LED ביתיים לעיניים, ראינו ברשימת המוצרים היקרים LED Mask לצוואר ופנים, ויש גם גירסה זעירה ממוקדת לעיניים. לדוגמה, Dr. Dennis Gross LED Eye Mask (~$200) שמשתמשת באור אדום לכאורה להגברת הקולגן מסביב לעין, ואור כחול להפחתת חיידקי שפת העפעף (שעשויים לתרום לדלקת עפעפיים כרונית). מוצרים אלה מתחברים לקטגוריית הטיפולים הקליניים, עליה נדון מייד, ומתאימים למי שמוכן לשלב גאדג'טים בשגרת הטיפוח.

טיפוח שפתיים יוקרתי

השפתיים, בדומה לעיניים, בעלות עור דק וללא בלוטות שומן, לכן הן מתייבשות ונוטות להיסדק. כמו כן, הופעת "קמטי עישון" (קווים אנכיים סביב השפתיים) היא אתגר אסתטי נפוץ עם הגיל. מוצרי יוקרה לטיפוח שפתיים באים בשני סוגים: בליסטיק/בלם טיפולי לשפתיים עצמן, ותכשיר היקפי (Primen) לקונטור השפה, הפועל נגד הקמטוטים.

מוצרים בולטים:

• La Maison Valmont Prime Lip Repair, קרם אנטי-אייג'ינג איזורי לשפתיים (עליהן וסביבן) מבית Valmont השוויצרי. מכיל Cellular Prime Complex של Valmont, תמצית DNA וסוכר ריבוז (ייחודי להם) שמטרתה לזרז תיקון תאים, בשילוב פרופוליס דבורים (אנטיספטי, מרפא) ותמצית אבוקדו מזינה. הנוסחה מכוונת לטפל בקמטוטים מעל השפה, לשקם יובש כרוני, ולהחזיר נפח (דרך לחות עמוקה). מוצר זה מתומחר כמעט $200 ל-15 מ"ל, הצדקתם היא בפטנטים של Valmont על שילוב DNA סלמון בתרכיז (כן, DNA מטוהר של דג משמש כנוגד חמצון ומאזן לחות, רעיון משנות ה-80 שנשמר כסוד של Valmont).
• bonjour Le Balm, באלם מולטי-שימוש (לשפתיים, עיניים ואזורים יבשים) שהופיע בלופטיסייל. הוא ייחודי בכך שמשלב תאי גזע צמחיים (ממקור לא מצוין; כנראה אפל) ביחד עם פפטידים, חומצה היאלורונית וסרמידים. התוצאה היא משחה עשירה המזכירה וזלין יוקרתי, אך עם ערך מוסף אנטי-אייג'ינג. העלות $120, בהחלט "וזלין במחיר יוקרה". האם שווה? לדברי החברה, השילוב מחולל הבדל ניכר במרקם עור יבש/סדוק כבר אחרי לילה.
• Clé de Peau Lip Serum, סרום במרקם אמולסיה קלה לשפתיים. מכיל סקוואלן, תמצית פריחת הדרים ואצות ים, ובעיקר מסנן UV (ככל הנראה SPF16 PA+). הוא נועד לשימוש בוקר להגנת השפתיים מפני פגעי סביבה, זיהום וקרינת UV, ובו זמנית שיקום מחסום הלחות כך שהשפתיים נשארות חלקות ומלאות. נקודה חשובה: חשיפת שפתיים לשמש גורמת ברבות השנים לקמטוטים ולהופעת כתמים (Actinic cheilitis), ולכן מוצר עם SPF לשפתיים הוא רעיון מצוין.
• סרום שפתיים עם רטינול: מי שחדשני פה הוא מותג הטכנולוגיה StriVectin (אם כי אינו מותג "עלית" קלאסי אלא יותר מדעי-קליני). הם השיקו סרום Lip Repair עם רטינול מיוצב וניאצינאמיד למריחה סביב השפתיים בלילה. טוענים להחלקת קמטוטי עישון בתוך 8 שבועות, מגובה במחקר פנימי. מוצר כזה דורש זהירות, העור שם רגיש, אבל העובדה שחברות נכנסות גם לנישה הזו מעידה על ביקוש. ייתכן שבעתיד נראה גרסה יוקרתית (למשל La Prairie או La Mer) של "רטינול לשפתיים" אם המגמה תתרומם.

טיפולי שפתיים משלימים: סלבריטאיות כמו אנג'לינה ג'ולי ידועות בחיבתן לפילינג שפתיים יוקרתי, סוכר חום+שמנים אתריים (יש של Fresh ושל Dior), ולאחריו מסיכת שפתיים. Laneige הקוריאני כבשה את השוק עם "מסכת שפתיים ללילה" בזול, אז מותגי יוקרה הגיבו: Estee Lauder Pure Color Envy Lip Repair, מסכת לילה עם חומצות עדינות שמסירות עור מת, ותמציות פרי להבהרה. DIOR Prestige Le Nectar de Nuit, סרום לילה לעור מסביב לשפתיים, עם רול מתכתי למריחה, המנצל את תמצית Rose de Granville שלהם להפיכת שטח השפה לחלק מתוח וורדרד יותר.

בסופו של דבר, הצלחת מוצרי שפתיים יוקרתיים תלויה בכמה הם מציגים שיפור מוחשי לעומת באלם רגיל. במבחני השוואה (כמו בלוגרים ביוטיוב שעשו A/B עם בליסטיקס vs מותג על), לפעמים ההבדל הוא מועט ביומיום, אבל מצטבר לאורך זמן. ניקח את פטנט DNA של Valmont: ייתכן וקרם הליפ שלהם באמת מצמצם עומק קמט סביב הפה תוך חודשיים, בעוד וזלין לא. אך זו תביעה שדורשת ראיות, אם Valmont סיפקו אותן, לא ראינו אותן פומבית. ומהצד השני, מוצר כמו bonjour Le Balm הוצג גם ב-Goop של גווינת' פאלטרו, כלומר יש לו חותמת אישור מאושיית Wellness, למרות מחירו. גווינת' עצמה אמרה בעבר שאת הלילה היא מורחת "שמן גזר" על השפתיים. אבל Goop מוכרת גם Balm ב-$140, כך שסתירות אינן זרות בתחום.

טכנולוגיות וטיפולים קליניים תומכים (RF, לייזר, מיקרונידלינג וכו')

העור שלנו מרוויח לא רק מתכשירים, אלא גם מטיפולים פיזיקליים וטכנולוגיים הניתנים במרפאות, חלקם זמינים כיום גם במכשור ביתי. מותגי יוקרה החלו להתייחס לכך, ויש מגמה של שילוב Beauty Tech בשגרת הטיפוח היוקרתית.

מיקרונידלינג (Microneedling): טיפול המבוסס על מחטים זעירות היוצרות פציעות מיקרוסקופיות בעור, מה שגורם לעור להגיב בייצור קולגן ואלסטין (תהליך wound healing). בעבר זה היה נחלת הקוסמטיקאית או הרופא בלבד, אך כיום נמכרות דרמפות' ביתיות ואף פאצים חד-פעמיים עם "מחטי סוכר" מתמוססים. השפעה משולבת: מיקרונידלינג מגבירה ספיגת חומרים, ולכן מותגי על הוציאו ערכות שבהן סרום יוקרתי ומכשיר רולר תואם, למשל WSKIN Lab (קוריאה) שיתפה פעולה עם סיסלי לסט Roller+סרום. מחקרים הראו שמיקרונידלינג יכול לשפר ספיגת ויטמין C ורטינול בעשרות אחוזים. יש גם Microneedle patches ספציפיים, דוגמת Allergan SkinMedica TNS Advanced+ השיקו פאץ מיקרונידל המחדיר גורמי גדילה היישר לקמטי העיניים.

טכנולוגיית RF (רדיו-פריקוונסי): גלי רדיו בתדר גבוה מחממים את הדרמיס ומכווצים סיבי קולגן באופן מיידי (מתיחה) ומעוררים יצירת קולגן חדש לאורך זמן. בקליניקות זה מתבצע במכשירים כמו Thermage או Morpheus8 (שמשלב RF עם microneedling), והוא פופולרי כמיני-מתיחת-פנים לא פולשנית. לשימוש ביתי, ראינו מוצר יוקרתי ברשימה הקודמת: Amiro R3 Turbo, מכשיר RF ידני של Amiro Beauty ב-$500. הוא מתיימר לספק מיצוק והפחתת צלקות וכתמי שמש באמצעות שיפור אלסטיות העור. כמותו יש את Tripollar Stop X (מוכר יותר באירופה) סביב $600, שפועל על RF תלת-קוטבי. תוצאות מכשירים ביתיים חלשות אמנם ממקצועיים, אך בשימוש מתמיד ניתן לראות לדברי המשתמשים שיפור קל בקו הלסת ובמרקם (למשל צלקות אקנה שטוחות יותר).

טיפול LED (דיודה פולטת אור): תאורת LED בצבעים שונים משפיעה ביולוגית: אדום/אינפרה-אדום, מגביר ייצור ATP ומעודד בניית קולגן; כחול, מחסל חיידקי אקנה (P.acnes); ירוק, להרגעת אדמומיות ופיגמנטציה; צהוב, ניקוז לימפטי וכד'. קליניקות משתמשות בפנלים גדולים (כמו Omnilux). בקטגוריה היוקרתית, מסכת LED Artemis שראינו (מחברה קוריאנית) עולה $3,500 ומכסה פנים+צוואר. היא מבטיחה "עור זגוגי" (glass skin, מונח קוריאני לעור חלק ומבריק) בשימוש עקבי, ובצדק: אור אדום יכול לשפר מרקם וקמטוטים עד 10%–15% אחרי חודשיים (הוכח במספר מחקרים על LED ביתי). צוין גם שהקניה הזו זולה מריצות לרופא כל חודש. דוגמה נוספת: LYMA Laser, לייזר דיודה בעוצמה חלשה (500mW, בטוח לבית) שבעלות $2,695. זהו לייזר קר שמטרתו לטפל ברפיון, אדמומיות, טקסטורה וצלקות, ונטען שגם מפורסמות כמו גווינת' פאלטרו והיילי ביבר משתמשות בו בקביעות. לייזר זה הוא Class I (ללא צורך במגן עיניים) ומשתמש באורך גל שבמקור נועד להפחית כאבים ודלקת. מחקר עצמאי קטן (ממומן חלקית) מצא שיפור קל בקמטי עיניים לאחר 12 שבועות. היתרון, ללא כאב או השבתה, חסרון, דורש התמדה יומיומית 15 דקות.

טיפולי קליניקה תומכים פופולריים בקרב סלבריטאים:

• PRP "Vampire Facial", לקיחת דם מהמטופל, הפקת פלסמה עשירה בטסיות והחדרתה בפנים (בד"כ עם מיקרונידלינג). קים קרדשיאן פרסמה תמונת "פני הערפד" מדממת, ומאז הפך לטיפול טרנדי. PRP מספק גורמי גדילה מרוכזים טבעיים, מחקרים הראו שיפור מרקם וקמטים עדינים אחרי סדרה של 3–4 טיפולים, ללא סיכונים של תגובות זרות (כי זה מדם המטופל). אין לכך מוצר מדף, אך מותגים כמו Doctor Babor יצרו קרם Plasmas שהוא בהשראת PRP (עם פפטיד Copper וזרזי חמצן המדמים חלק מהאפקט).
• HydraFacial, ניקוי, פילינג ומיצוי שחורים בוואקום, בשילוב החדרת סרומים בלחץ (Hydradermabrasion). קייט וינסלט ואחרות צוטטו שמכורות לטיפול זה לפני שטיח אדום. מותגים קוסמטיים רוכבים על זה: לשאנל ספציפית יש במלון Carlyle בניו-יורק טיפול Sublimage Facial המשתמש במוצרי השאנל ובטכניקות עיסוי וניקוז לימפטי, הופיע ב-Goop כ"טיפול גוף מהיוקרתיים בעולם".
• Oxygen Facial, הזרמת חמצן בלחץ עם סרום היאלורוני, כמו שעושה הקוסמטיקאית של מדונה. היילי ביבר "אובססיבית" לזה. כיום יש ערכות חמצן ביתיות (כמו מכשיר byLumina NRG ב-$600).
• Microcurrent, זרם חשמלי זעיר המחזק את טונוס השרירים בפנים. מייגן מרקל סיפרה שעברה טיפולי מיקרוקרןט תכופים אצל ניקולה ג'וס לפני חתונתה. מכשיר ביתי ידוע הוא NuFace Trinity (~$325), שדיווחי משתמשים אומרים שנותן "הרמת גבות קלה" כשמשתמשים בו יומיום (אפקט זמני).
• טיפול בתאי גזע בקליניקה: ויקטוריה בקהאם, כפי שהוזכר, "נשבעת" ב-Stem Cell Facial, שזה כנראה טיפול שבו מורחים נסיוב עם גורמי גדילה (לא באמת משתילים לה תאי גזע), או שעושים הזרקות מזותרפיה של תרכיזים ביולוגיים. בטקסט מצוין שטיפול זה דורש אחת ל-4–6 שבועות. זהו כנראה טיפול המבוסס על מוצר של Réaliane הצרפתית או דומה, שמפיקים גורמי גדילה מתאי גזע שומן אנושי.

הקשר בין טיפולים למוצרים: מוצרים יוקרתיים לעיתים קרובות פועלים טוב ביותר בסינרגיה עם טיפולים קליניים. למשל, שימוש בסרום עם פפטידים אחרי מיקרונידלינג קליניק יגדיל את החדירה והתועלת. חברות רפואיות-יוקרתיות יודעות זאת וממתגות עצמן יחד עם מכשירים: Environ מדרום אפריקה משווקת רולר מחטים ביתי לצד סרומים שלה; Allergan (יצרן בוטוקס) מוכר קרם רטינול TNS לשימוש יחד עם לייזרים שלהם. גם מבחינת שיווק, סלבריטאים מספרים בגלוי: "אני משתמשת בקרם X כל לילה ובנוסף עושה לייזר פעמיים בשנה", כך שהציבור מבין ששילוב הוא המתכון.

לכן, מי שמשקיע מאוד במוצרי יוקרה, כדאי שישקול גם טיפולים משלימים במכון מוסמך, לשדרוג התוצאה. וההפך נכון: מי שעובר טיפול יקר (למשל Fraxel או פילינג כימי), חשוב לתחזק זאת עם מוצרים ביתיים טובים, אחרת האפקט יתבזבז. מותגים כמו ד"ר שטורם, ד"ר לאנסר ואוגוסטינוס בדר מובלים על ידי רופאים או חוקרים שמבינים את שני הצדדים, ולכן מוצריהם לעיתים מתוכננים כתומכי פרוצדורות (למשל הקרמים של לאנסר נמכרים עם טיפול ה"פוליש" שלו, והסרומים של שטורם ניתנים אחרי טיפול ה"ערפד" שהיא עושה במרפאה).

חדשנות בביומימטיקה ובביוטכנולוגיה דרמטולוגית (2023–2025)

השנים האחרונות הביאו חידושים מרתקים בגבול המדע-קוסמטיקה. להלן סקירת מגמות ופיתוחים שצוברים תאוצה:

• ביומימטיקה, "עור שני" ומבנים דמויי-עור: חוקרים מחפשים ליצור חומרים המדמים את המבנה והתפקוד של עור בריא. דוגמה אחת היא "Second Skin", פולימר סיליקון שקוף שפותח ב-MIT כציפוי בלתי נראה המותח את העור. חברת Olivo Labs שרכשה את הפיתוח ביחד עם Shiseido, צפויה להשיק מוצר שמורחים מתחת לעיניים, יוצר膜 מתוח למשך יום שלם ומעלים שקיות וקמטים בלי ניתוח. זה עדיין בשלב ניסויים, אך קיים פיילוט מוצלח. ביומימטיקה נוספת: Olea Vitae של Vytrus Biotech (ספרד), מופק מתאים של זית בר ויוצר "שברירי פיטוליפידים" (Phyto-Lipidic Fractions) המדמים את הממברנה התאית. הטענה: החומר נכנס לעור, מגן על המיטוכונדריות ומגביר את אנרגיית התאים, מה שמוביל לעוד ייצור קולוגן ואלסטין. Vytrus הציגה תוצאות מעבדה מרשימות, והחומר אומץ ע"י מותג יוקרה אחד לפחות בקרם חדש (ייתכן בשיתוף עם פיטר תומאס רות'). ביומימטיקה גם בעולם מסנני הקרינה, פותחו מקדמי הגנה הפועלים כמו הגנה ביולוגית טבעית (למשל חומרי הגנה המבוססים על תמציות אצה אדומה, אסטקסנטין, שסופגות UV ומגנות על ה-DNA).
• תאי גזע, הדור הבא: עסקנו בתמציות צמחיות ותאי גזע. העתיד צופה אפשרות של שימוש ב"אקסוזומים", חלקיקים זעירים שמשחררים תאי גזע ואשר מכילים מולקולות איתות רגנרטיביות. כבר ישנם סרומים ניסיוניים המופקים מאקסוזומים של תאי גזע אנושיים (למשל Exo-X Serum בארה"ב המשווק במרפאות בלבד). אלה לא מכילים תאים, רק את ה"חבילות" עם RNA וחלבונים שיכולים לחדור ולהשפיע. ה-FDA עוקב, כיוון שזה תחום על גבול תרופה, אך כמה רופאי עור טוענים שראו שיפור "כמו מחט סתרים" במרקם תוך שבועות. אם הרגולציה תאפשר, ייתכן שמותגי-על ירכשו טכנולוגיות כאלה.
• ננו-טכנולוגיה ונשאים חדשניים: מולקולות טובות ככל שיהיו, צריך להביאן ליעד. מעבר לליפוזומים הרגילים, צצים ננו-חלקיקים חדשניים: ננו-זהב וננו-יהלום כנשאי תרופות (חוקרים בסינגפור יצרו פיגמנטים ננו-יהלום הנושאים עליהם פפטידים לאנטי-אייג'ינג, בטענה שהחדירה משתפרת). פולימרים חכמים, שמשחררים חומר רק בהתקיים תנאי pH או חום מסוים בעור. דוגמה: סדרת Lancôme Rénergie HCF Triple Serum החדשה כוללת שלוש פורמולות בחדרונים נפרדים המוזרקות יחד במריחה, אחת היא חומצה היאלורונית, השנייה Vitamin C+Niacinamide, והשלישית Ferulic Acid. הן מתערבבות על העור ומבטיחות טריות ויציבות עד רגע השימוש. זה פיתוח אריזתי/נשאתי שנותן מענה לבעיה שוויטמין C וניאצינאמיד למשל בקושי מתקיימים יחד בבקבוק ללא חמצון.
• טכנולוגיית DNA בהתאמה אישית (Cosme-Genomics): כמה חברות הזנק מציעות ערכות שבדיקה גנטית (רוק או ריבוע מצידת הפנים) ומתאימות קרם אישי לפי הפרופיל הגנטי שלך. למשל ALLÉL השוודית, בראשות דרמטולוגית, בודקת 16 גנים (הקשורים לאלסטיות, פיגמנטציה, נוגדי חמצון פנימיים וכו') ומכינה סרום Tailor-Made. דוח שפורסם חוזה ששוק טיפוח מבוסס DNA יגיע ל-$10.4 מיליארד עד 2029. בישראל יש את MyBio ואחרות שעושות זאת. האם זה עובד? הגיון יש: מי שבעל גן שמקנה פחות יכולת נטרול רדיקלים (למשל מוטציה בגן SOD2), יפיק תועלת גבוהה יותר מסרום עם הרבה נוגדי-חמצון. אם גילינו שאצלך יש נטייה גנטית לפירוק קולגן מואץ (נגיד בגנים של MMP), נשים דגש על רטינול ופפטידים מעכבי MMP. עם זאת, הוכחה קלינית רחבה עדיין אין שהגנה על בסיס DNA עולה על שגרה סטנדרטית. אבל כטרנד, זה יוקרה אולטימטיבית, ייחודי לך. חברות יוקרה עשויות להיכנס לזה בשיתוף עם מעבדות גנטיות. (מעניין לציין, חברת Estee Lauder משתפת פעולה עם 23andMe, חברת בדיקות DNA, בקמפיין חינוכי "אבחני את הזדקנות עורך", אך לא ידוע על מוצר מותאם עדיין).
• טיפול בהזדקנות תאים, גישה סלולרית עמוקה: מושג חדש נכנס: Senolytics, חומרים שמסלקים "תאים זקנים" (תאי סנסנס) מרקמה. מחקרי אנטי-אייג'ינג רפואיים מראים שתאי סנסנס מפרישים חומרים שמעודדים הזדקנות סביבם. חברת הזנק בשם OneSkin שחררה ב-2022 קרם גוף OS-01 בטענה שהוא סנוליטי, מכיל פפטיד סינתטי OS-01 שבמבחנה הוריד מדדי סנסנס בתאי עור אנושיים. מחקר פיילוט הראה שבשימוש יומי, קרם זה שיפר לחות ואלסטיות בעור נשים 50+ לעומת פלצבו. זו רק ההתחלה, ייתכן שבעתיד נראה מוצרי פנים סנוליטיים יותר יעילים. כאשר מדברים על "להאט את הזדקנות העור", זו גישה שונה מעט מאשר לטשטש קמטים: זה ריפוי שורש ברמה התאית. אם זה יוכח, זו תהיה מהפכה גם במותגי יוקרה.
• הגישה ההוליסטית והקיימות: חלק מהחדשנות היא לא רק במולקולות אלא בקונספט. יוקרה ירוקה, יותר מותגים מקבלים אישורי Clean Beauty (ללא רכיבים רעילים או שנויים במחלוקת, ללא ניסויים בבע"ח). למשל, חברת Chantecaille (שנרכשה לאחרונה ע"י Beiersdorf) מובילה ביוקרת טבע: מוצריה טבעוניים, תורמים לארגוני חיות בר, ומשתמשים באריזות בר-מחזור. Tata Harper, מותג יוקרה אורגני, מגדל מרכיבים בחווה משלו בוורמונט כדי להבטיח טריות ובקרה. היום, אפילו מותג-על כמו שאנל מצהיר על "Formule Idéale", שימוש רב ככל הניתן ברכיבים שמקורם טבעי (בסביבות 90% בקו N°1 de Chanel החדש למשל, המבוסס על תמצית פריחת קמליה אדומה), ואריזות הניתנות למיחזור/מילוי חוזר. נושא אי-ההתעללות בבע"ח (Cruelty-Free) הפך לדגל גם ליוקרה: חברת Unilever הכריזה לאחרונה שכל מותגיה (לרבות Hourglass ו-Murad היוקרתיים) יהיו קרולטי-פרי. בישראל, חוקית אסור ניסויים, אך מותגים בינ"ל בעבר נמנעו מלהצהיר על כך כדי להימכר בסין (שדרשה פעם ניסויים). כעת סין הקלה בדרישות, כך שרבים יותר, כולל לה מר, דיור, שאנל, אינם מבצעים ניסויים בעצמם (ואם כי לא בהכרח מאושרי Leaping Bunny, הם במגמת שיפור). צרכני יוקרה צעירים דורשים שקיפות אתית: "לא אקנה קרם ב-$300 אם גרם סבל". לכן, יוקרה מודרנית שואפת להיות גם מוסרית: מרכיבים שמקורם בר-קיימא (כגון אסיף אצות בפיקוח כדי לא לדלדל את האוקיינוס), שימוש בחומרים מתכלים ואריזות יוקרה מזכוכית או מתכת במקום פלסטיק מזהם.

מותגי הקוסמטיקה המובילים 2025

לאחר שסקרנו את הרכיבים והתהליכים, הגיע הזמן לבחון בפרוטרוט את מותגי-העל המעצבים את התחום. לכל מותג סיפור, גישה ופריצות דרך משלו. נסקור לפחות 15 מהשחקנים המרכזיים:

La Mer (לה מר), אגדה של ים ותסיסה

שנת הקמה: 1965 (נרכש ע"י Estée Lauder Companies ב-1991).
מייסד: ד"ר מקס הובר, פיזיקאי אווירונאוטי גרמני-אמריקאי.
פילוסופיה: "הים מרפא את הכל", ניצול עוצמת האוקיינוס לריפוי והתחדשות העור. לה מר מבוסס על מרק הפלא (Miracle Broth), תמצית אצות ים מותססת בתהליך סודי הנמשך 3-4 חודשים, בלווי אנרגיית קול (תהודות) ואור. זהו תהליך ביוטכנולוגי מוקדם שנחשב פורץ דרך בזמנו. הפילוסופיה היא הוליסטית-רוחנית במידה: הובר האמין שאנרגיית החיים שבים יכולה לעבור לעור דרך ההתססה. החברה מייצרת את המרק במיכלים בקליפורניה עד היום, ומכניסה אותו לכל מוצריה.
חדשנות ומחקר: בעוד שהסיפור הינו רוחני, La Mer כן רשמה פטנטים על תהליך ההתססה וההרכב. חוקרי החברה בודדו מחומרי הגלם (אצות Giant Kelp מקליפורניה) מולקולות פעילות, כנראה אלגינים (Polysaccharides) ופפטידים מהאצה, בעלות אפקט הרגעת גירוי. מוצריה הראשונים זכו לעדת מעריצים מעור (גם דרמטולוגים ראו שהוא מצוין לדלקות אטופיות). La Mer ניהלה מחקרים פנימיים שהראו למשל שקרם הלה מר מפחית אדמומיות בעור רגיש ב-95% בתוך 3 ימים (נתון שפורסם באתרם בעבר). מצד שני, המותג נזהר ממדע גלוי, אולי כדי לשמר את מסתורין הפלא. אחת הפריצות שהחברה כן שיתפה: שילוב מגנזיום-קלציום-אשלגן ביחס מסוים בקרם שלהם משפיע על תאי עור לשפר תקשורת בין-תאית (כך טענו כימאי החברה בכנס דרמטולוגי 2006). זה מסביר חלק מהאפקט המשקם של הקרם על מחסום העור.
מוצרים בולטים: Crème de la Mer (הקרם המקורי), עדיין מוצר הדגל. לצדו פותחו גרסאות קלילות (La Mer Soft Cream, Gel Cream) לעור מעורב ושמן. The Concentrate, סרום משקם בריכוז גבוה של Miracle Broth, פותח במקור להרגעת העור אחרי טיפולי לייזר, וכיום נמכר ככלי לשיקום אחרי חשיפה סביבתית; The Renewal Oil, שמן פנים יבש דו-פאזי שזכה לשבחים (שמן זרעי מורינגה, לים תמצית ועוד) המספק זוהר מיידי.
מעורבות במחקר/שת"פים: לה מר כנראה אינה משתפת פעולה ישירות עם אוניברסיטאות במחקר פומבי, אך ידוע שהיא תומכת בארגוני שימור האוקיינוסים (למשל קרן Oceana), ומדי פעם מוציאה צנצנת מהדורה מוגבלת למטרה זו. מבחינת חדשנות, היא כחלק מאסתי לאודר, נהנית ממחקרי החברה האם, כגון תחום epigenetics (לאודר פרסמה מחקר על מיקרו-RNA בעור והכניסה את התובנות בסרום Advanced Night Repair שלה; ייתכן שלה-מר נהנית מקניין רוחני דומה).
דרמטולוגים וחוו"ד: יש דרמטולוגים כמו ד"ר ניל שולץ (NYC) שציין: "La Mer הוא קרם לחות מעולה, אבל במחיר שלו אתה משלם על החוויה", כלומר הוא לא מרכיב חובה רפואי, אך גם לא מזיק. מצד שני, סלבריטי קוסמטיקאית כמו ג'ואנה צ'ק אמרה בריאיון שהיא משתמשת בלה מר להרגעת עור מגורה של לקוחות אחרי טיפולים, כי "זה עובד כמו קסם להרגעה". לכן, הדעה המקצועית חלוקה אך נוטה להעריך את איכות המוצר כקרם לחות, אם כי לא בהכרח כאנטי-אייג'ינג מתוחכם.
סלבריטאים משתמשים: רבים לאורך השנים: ג'ניפר לופז קשרה בשמועה את זוהר עורה לקרם לה מר (לימים השיקה קרם משלה…), ויקטוריה בקהאם ציינה שהייתה מעריצה לפני שעברה לקרם של בדר; הדוגמנית קייט מוס נהגה לטבול בו צמר גפן ולהניח על עיניה כטיפול נפיחות. בית לה מר ניצל זאת, וכיום מעסיק "אינסטגרם אינפלואנסרס" לשבח את המוצרים, אבל הקלאסה האמיתית היא שיש לו קהל שנשאר נאמן כבר עשורים.
מחירים ויוקרה: La Mer הפך שם נרדף ליוקרה; המחיר לכ-60 מ"ל קרם הוא ~$380. החברה מציעה גם חוויית ספא בשם Miracle Broth Facial בבתי מלון נבחרים, כדי לחזק את תדמית ה"אייקון".
סיכום: לה מר מייצג את המיזוג של מדע וטבע: תהליך ביוטכנולוגי (התססה) מוקדם, עטוף בהילה מיסטית. רבים מנסים לחקותו (יש קרמים עם אצות וכו'), אבל La Mer שומרת על נוסחה ייחודית. היא אמנם לא "קרם פלא שמעלים קמטים עמוקים" (כמו שיש שהאמינו), אך כמוצר לחות והזנה הוא אחד המעולים בעולם, ובוודאי מהמפנקים ביותר.

Augustinus Bader (אוגוסטינוס בדר), מדע תאי גזע בעור לכל אדם

שנת הקמה: 2018 (גרמניה/בריטניה).
מייסד: פרופ' אוגוסטינוס בדר, ביומדיק בכיר, ראש מרכז לחקר תאי גזע באונ' לייפציג.
פילוסופיה: "הפעל את כוחות הריפוי הטבעיים של עורך". בדר גורס שהגוף יודע לרפא את עצמו, צריך רק לספק את הגירוי והסביבה המתאימים. הוא מתבסס על עבודתו ברפואה רגנרטיבית (הג'ל שפיתח שהחלים כוויות בלי צלקות). מוצרי Augustinus Bader נבדלים בכך שהם אוניברסליים, אין עשרות מוצרים, רק קרם, קרם עשיר, שמן, סרום וכו', הרעיון הוא שכל אדם, בכל גיל ומין, יכול להשתמש בהם והם "יאפסו את העור למצב בריא צעיר יותר".
חדשנות ומחקר: הבסיס הוא כאמור ה-TFC8®, קומפלקס פטנטי עם 40 מולקולות ידידותיות לעור (אופייניות ל-"סביבת הפצע"): חומצות אמינו חיוניות, ויטמינים כמו A, C, B5, ותרכובות סינתטיות קטנות. בניגוד לחברות ששומרות סוד, בדר דווקא פרסם מאמר מדעי ב-2020 המסביר את התאוריה: הקומפלקס אמור לפעול כמו "מושך תאים": כאשר הוא במגע עם פיברובלסט רדום, הוא מעודד נדידתו ויצירת תאים חדשים, בדומה למה שקורה בריפוי פצע. האם הוכיח זאת בעור בריא? לא לגמרי, אבל הוא מסתמך על הוכחות מתחום הכוויות (פצע הוא מודל להזדקנות מואצת). החברה כן עשתה ניסויים קליניים: מדדה למשל את עומק הקמטים בצדי הפה לפני ואחרי 4 שבועות שימוש בקרם, נמצא קיטון כ-32% בעומק (עפ"י הצהרתם). עוד בדקו באולטרסאונד את עובי הדרמיס וראו עליה קלה. נתונים אלו לא פורסמו בכתב עת, אך הופצו לשיווק. מבחינת חדשנות, תוך 5 שנים Bader התרחב גם לטיפוח שיער (עם TFC8 לתאי זקיק) ולטיפוח גוף. הם מאוד מקפידים על ניקיון פורמולרי, בלי בשמים, צבעים, SLS, וכד'. האריזות, בר-מילוי וממוחזרות.
מוצרים בולטים: The Rich Cream, כאמור מוצר הדגל, זכה בפרס היופי של Harper's Bazaar 2019, Allure 2020, ועוד. The Cream, גרסה קלילה יותר לאקלים חם/עור שמן. The Serum, חידוש 2023, מכיל בנוסף ל-TFC8 גם רטינול וחומצה לקטית עדינה, כדי לספק פעולת אנטי-אייג'ינג רב-ממדית (פילינג וכד'). Eye Cream, עם קומפלקס TFC8 מועשר בארטמיסיה להפחתת כהויות. הם גם הוציאו Hydration Boosters, כמוסות אומגה 3/6 לבליעה לשיפור העור מבפנים.
מעורבות במחקר/שת"פים: בשונה ממותגי סלב, כאן מייסד החברה ממשיך לכהן כפרופסור ולפרסם מאמרים (למשל ב-2021, על שימוש בתאי גזע למחלת אלצהיימר, לא קשור לקוסמטיקה, אך מצביע על עומק). זה מגביר אמינות. המותג משתף פעולה עם בתי חולים, הוא תרם ממוצריו למחלקות כוויות כדי לבדוק אם משפרים ריפוי לאחר ניתוח (תוצאות לא פורסמו, אך כנראה היו חיוביות כי הוא ממשיך ביוזמה).
דרמטולוגים והמלצות: מספר דרמטולוגים בכירים (כמו ד"ר אנג'לה למבריוס מארה"ב) המליצו על הקרם למטופלים אחרי לייזר עמוק, בטענה שהוא קיצר זמן החלמה והפחית אדמומיות. רופאים אוהבים את הרעיון שהקרם נטול גירויים ועשיר ביולוגית. אך גם פה, יש שאומרים, "ניתן להשיג תוצאות דומות עם רטינול וקרם לחות טוב בהרבה פחות כסף".
סלבריטאים משתמשים: מהרגע הראשון, באדר לכד את האליטה. ויקטוריה בקהאם התלהבה כל כך עד שחברה אליו להשיק קרם פריימר משותף בקו שלה. קים קרדשיאן אמרה באיזה ראיון שבדר "ממש עובד" ולכן היא משלבת אותו עם מוצרים נוספים. מלניה טראמפ, בהיותה גב' ראשונה, נטען שהזמינה ארגזים מקרם בדר (לא אומת…). רשימת משתמשים ידועה עוד כוללת את מגי ג'ילנהול, קורטני קוקס, ובר רפאלי אצלנו (לפי אינסטגרם). הבאזז יצר מצב שהחברה כמעט לא מפרסמת, המלצות אורגניות עשו את שלהן.
פטנטים: לבאדר מספר פטנטים רשומים על TFC8 והיישום שלו בטיפוח (יש פטנט מ-2019 שמתאר קומפוזיציה של קרם עם מרכיבים אלה לשיפור איחוי אפיתל). זה נותן הגנה מתחרות מסוימת, אם כי עם הזמן אולי ימצאו מתחרים דרכי עקיפה.
מחירים: ~$300 ל-50 מ"ל קרם. שווה להזכיר שבתחילת דרכו, בדר מכר רק באתרו, בשיטת שיווק ישירה שאיפשרה לו אולי עלויות מעט שפויות יותר (מבלי להתחלק ברווח עם חנויות), אך כיום הוא נכנס גם לרשתות כמו Sephora.
סיכום: Augustinus Bader הביא רוח מדעית חדשה, פחות דגש על חוויית יוקרה קלאסית (אם כי האריזות אלגנטיות) ויותר "תוצאות, תוצאות". הוא פתח צוהר למותגי מעבדה טהורים לזנק לתוך הזירה (דוגמת OneSkin שהוזכר). ניתן לומר שבדר עומד על שתי רגליים: אמונה (בחוכמת הגוף) ומדע (בניסויים רגנרטיביים). החיבור הזה, עם תמיכת הסלבס, הפך אותו תוך שנים בודדות ל-"Cult Favorite" שעקף מותגים ותיקים. העתיד יגלה אם יותר נתונים מדעיים פומביים יבססו את טענותיו באופן שאינו שנוי במחלוקת.

Sisley Paris (סיסלי פריז), כוח הפיטו-קוסמטיקה הצמחית

שנת הקמה: 1976 (צרפת).
מייסדים: איש העסקים הוברט ד’אורננו ורעייתו איזבל d'Ornano. (חברה משפחתית פרטית עד היום).
פילוסופיה: "Phyto-cosmetologie", שילוב כוחם של צמחים עם מדע מודרני לטיפוח העור. בעת הקמתה, התעשייה הייתה שקועה בכימיה סינתטית, אך הוברט האמין שהעתיד בקוסמטיקה נמצא בטבע. הוא בנה מותג יוקרה המבוסס 100% על מרכיבים פעילים ממקור צמחי (פרחים, עלים, שורשים, שמנים אתריים), תוך שימוש בטכנולוגיות מיצוי מתקדמות להבטחת ריכוז ויעילות.
חדשנות ומחקר: בתחילת הדרך, סיסלי שיתפה פעולה עם הכימאי הנודע Dr. Egmont Desperrois, שעזר בפיתוח נוסחאות המשלבות שמנים אתריים (ארומתרפיה) יחד עם תמציות צמחים טהורות בתכשיר יציב, מה שלא היה פשוט אז (כי שמנים אתריים יכולים להיות רעילים אם לא במינון מבוקר). הייתה זו מהראשונות שיצרו אמולסיות מתקדמות על בסיס חוחובה, אבוקדו ורטיות עלים. התכשיר האייקוני הראשון, Ecological Compound (אמולסיה אקולוגית, 1980), משלב ג'ינסנג, רוזמרין, זנב-סוס ופרח פרליה כתחליב לחות מחזק להפליא. הוא נמכר עד היום כמעט ללא שינוי, מה שמעיד על הצלחת פורמולת הצמחים. בהמשך, סיסלי פיתחה את Sisleÿa (סיסלע), קו אנטי-אייג'ינג מקיף, שפותח במשך 10 שנים, עם מעל 50 מרכיבים צמחיים פעילים בכל צנצנת. זה כלל למשל תמצית כותרת אירוס להגנה על ממברנות תאים, תמצית Padina Pavonica (אצה) להמרצת ייצור סיבים, ושילוב פיטוסטרולים מצמחי בר (בטא-סיטוסטרול) להתמודדות עם יובש הורמונלי. המון מדע צמחי נארז שם. החברה ערכה מחקרי יעילות פנימיים והראתה שיפור בקמטים ובזוהר תוך 4 שבועות, ובאופן חריג, אף פרסמה חלק מזה בכנסים מקצועיים, כדי לזכות באמון (זה לא נפוץ אצל חברות פרטיות).
מוצרים בולטים: Sisleÿa L'Integral Anti-Age, קרם הדגל הנוכחי, גרסה משודרגת של Sisleÿa הקלאסי, שמתייחס גם להשפעות lifestyle aging (סגנון חיים) ולא רק הזדקנות כרונולוגית. לצורך כך הוסיפו תמצית עלי שיח האלמון מכנען (זאת להגנה מקרינת blue light; צמח חדש יחסית בקוסמטיקה) ולקחו פפטיד מסויה להשפעות דמויות-חיוביות של DHEA בעור (לנשים בגיל המעבר). הקרם עולה כ-$550 והוא מהיקרים בעולם, אך זוכה להמלצות חמות מקוראי מגזינים יוקרתיים שקוראים לו "נס בבקבוק". Black Rose Cream Mask, מסכת "ורד שחור" שהפכה ויראלית: מסכת לחות מיידית עם תמצית ורד שחור נדיר, אנדוקסין (מתירס סגול) ומי ורדים. היא מעניקה תוך 10 דקות מראה עור "מוצק ומואר" באופן מורגש. זה מוצר שמשך אף את הדור הצעיר לסיסלי, כולל אושיות אינסטגרם. Supremÿa Nuit, סרום לילה יוקרתי ב-$800 שהוזכר לעיל: מגיע בבקבוק משאבה אטום (לשמירת הרכיבים, מאפיין חשוב כי אין חומרים משמרים חזקים). הוא ממנף את מנגנוני הלילה הטבעיים של העור: מכיל תמצית מירבל (שזיף צרפתי) לעידוד הפרשת מלטונין מקומית להרגעת העור בלילה, ותמצית ענפי צער אגבה שעון ביולוגי כדי לסנכרן את תאי העור. זה מאוד מתקדם. כמובן, הוא גם מעניק לחות ומזין, אבל מיתוגו כ"סרום שעון לילה" מעניין מדעית.
מעורבות במחקר/שת"פים: סיסלי נותרה עצמאית, אך עובדת עם ספקי חומרי גלם ומעבדות אוניברסיטאיות כשצריך. למשל, פורסם שעבדו עם חוקרים מאוניברסיטת פריז לחקר השפעת תמצית פרחי ציניה על אורך הטלומרים בתאים, מחקר שהוביל למוצר חדש שהם שוקלים. הם לא מפרסמים מאמרים אקדמיים תחת שמם בדרך כלל, אבל מעניקים מלגות למחקר בוטני קוסמטי.
דרמטולוגים וחוו"ד: באופן מסורתי, רופאי עור נטו להתייחס בחשד למותגים מבוססי-שמנים אתריים (דאגה מאלרגיה). אולם סיסלי צברה מוניטין שהפורמולציות שלה, למרות ריבוי רכיבים, מאוד ידידותיות לעור. הרבה דרמטולוגים צרפתים ממליצים על ה-Ecological Compound כמזין אוניברסלי למשל. ב-2015, אתר Goop של גווינת' פאלטרו כלל את טיפול הפנים של סיסלי ברשימת 9 הטיפולים היוקרתיים בעולם, וציין שבטיפול משתמשים "רשימת כביסה" של קרמים סופר-יקרים של סיסלי להשגת מראה זוהר. המסר: אם יש לך כסף, המוצרים בהחלט יעבדו ותיהנה מהם.
סלבריטאים משתמשים: הרבה. מייגן מרקל דיווחה שהיא משתמשת במסכת הוורד השחור לפני אירועים (ואכן היה כתוב שזו סוד זוהרה ביום חתונתה). השחקנית סינתיה אריבו אמרה שהיא לא נוסעת בלי Sisleÿa. ריאנה הזכירה בראיון שהיא "מתפנקת" בקרם עיניים של סיסלי לפעמים. ואנשי אופנה בפריז, קארל לגרפלד המנוח, ואנה וינטור, נצפו עם סיסלי.
פטנטים: לסיסלי כמה פטנטים על תמציות צמחים, למשל על הפקת גליקוזידים מסוימים מזעפרן עבור סרום, או השימוש בפריחת סטיביה כממצקת. וכן על פורמולת מקדם ההגנה החדש שלהם (SPF50 מעניק לחות ללא הרגשת שומן).
מחירים: סיסלי ממוצבת גבוה מאוד: קרם ליום טיפוסי ~$300 (50 מ"ל), סרומים 400-800, מסכה 150, קרם גוף 200. בהחלט מותרות.
סיכום: Sisley היא סיפורה של משפחה צרפתית שהקדימה את זמנה בשימוש בעוצמת הצמחים. היא בנתה לעצמה אמינות ואוהדים בזכות התמדה באיכות: הם לא מתפשרים על ריכוזי תמציות, מה שגורם למחיר להיות גבוה, אבל גם לתוצאות להיות משכנעות למשתמש. המותג מוכר כיציב, לא רודף טרנדים, אלא משכלל מוצרים קיימים (רק לאחר 15 שנה הם השיקו גרסה מעודכנת ל-Sisleya עם תוספת, למשל). זהו "יוקרה קלאסית", ריח עדין של שמנים אתריים, מרקם מפנק, ותוצאות הדרגתיות אך ניכרות.

Dior Prestige (דיור פרסטיז'), פרחי יוקרה במדעי העור

שנת הקמה של קו Prestige: 1992 (מותג האם Christian Dior נוסד ב-1946).
רקע: דיור כבית אופנה נכנס לקוסמטיקה בשנות ה-60, אך סדרת Prestige היא סדרת הסופר-פרמיום שלהם בתחום הטיפוח.
פילוסופיה: "מהטבע המושלם ביותר, למדע המתקדם ביותר", דיור מאמינים בגידול הרכיב הפעיל בעצמם (במטעים ייעודיים) ואז מיצוי אופטימלי שלו עם מעבדות המחקר שלהם. בלב סדרת Prestige עומד ורד דה גראנוויל (Rose de Granville), זן ורדים שגודל בגני הקוט ד'אזור, הידוע בחוסנו ויופיו. הם בחרו אותו מתוך 40,000 זני ורדים על עמידותו. דיור הקימו גן ורדים מדעי בגרנוויל (בנורמנדי) וחווה עם 32,000 שיחים, שם מגדלים באופן אורגני ורדי דה גראנוויל, ומשתמשים בשיטות מיצוי חדשניות (למשל מיצוי בהתססת שמרים) כדי להפיק את מלוא 120 המולקולות הפעילות מהוורד. הפילוסופיה, ורד זה מצטיין ביכולת תיקון עצמי (self-regeneration), והמדענים זיהו שהשרף שמפריש הוורד בעת פציעה מכיל חומרים אנטי-דלקתיים ואנטי-אוקסידנטיים חזקים. את ה"מיץ" הזה הם מנצלים כבסיס לפורמולות Prestige.

חדשנות ומדע: דיור אינה קוטלת קנים בתחום המחקר, Dior Science הוא גוף רציני המשתף פעולה עם אוניברסיטאות בצרפת. למשל, הם פרסמו שהתמצית מהוורד שלהם מפחיתה שחרור מתווכי דלקת בעור ב-90% (נתון מרשים) ותורמת לתאי פיברובלסט לייצר יותר פרוטוקולגן I באופן שנצפה רק עם רטינואידים, אך ללא גירוי. מחקר פנימי (בשיתוף מרכז מחקר של לוריאל, מעניין) הראה גם שיפור בחוסן העור נגד סטרס לאחר שימוש בתמצית הוורד: העור הפגין פחות סימני אדמומיות ועייפות למרות חשיפה לעישון וזיהום. השיא: דיור פיתחה ב-2022 Rosapeptide, פפטיד ייחודי המשלב חומצות אמינו מסוימות עם תמצית דה-פוליפנולית מהוורד, שנועד לפעול על שלושה סמני גיל עיקריים: דלקת, חמצון ואובדן מוצקות. Rosapeptide זה הוכנס למוצר הדגל החדש Le Nectar Premier (הסרום המרכזי בקו Prestige), והממצאים: אחרי 2 חודשים, העור צפוף יותר, הקמטים מצטמצמים עומקם, והגוון אחיד יותר (נתונים ממחקר קליני של 30 נשים שדיור ערכה). כמובן, צריך לקחת זאת בהסתייגות (מחקר חברה), אך עצם המאמץ, מרשים.
בנוסף, דיור מפעילה מעבדת "עור על שבב", הם יוצרים מודלים של רקמת עור ושמים אותם בתנאי מעבדה כמו הזדקנות או זיהום, ואז בודקים את ההשפעת התמציות שלהם. כך חישבו למשל שבארבעה שבועות שימוש בקרם Prestige, 95% מתאי העור הפעילים שומרים על תפקודם, ניסוח אחר למה שצוטט שמטפלים ב-95% מתאי המערכת החיסונית של העור (אותו ציטוט מניוביטי מדבר על "Blackimmune technology", שהיא בטח וריאציה מתקדמת של תמצית סחלב שחור, לגבי סדרת L'Or de Vie, ראו בהמשך).
מוצרים בולטים: Dior Prestige La Crème, הקרם העיקרי בסדרה, מגיע בכמה מרקמים (טקסטורה עשירה, אוניברסלית, וקלה, להתאמה אישית). מכיל את תמצית הוורד בכמה מופעים: מיצוי של השרף, אבקה מהעלי כותרת, שמן מזרעי הורד, ותמצית מהשמרים שהופקו מהורד (Micro-Organisms). עוד בו: ניאצינאמיד וגליצרין ללחות, ללא פראבנים. Le Micro-Huile de Rose, שמן-סרום עם מיקרו-פנינים המכילות בתוכן תרכיז ורד ושמן ארגן, כשמורחים, הפנינים נמסות. זה מוצר רב-מכר, כי הוא קל לשימוש ומיד מרכך את העור. L'Or de Vie, סדרה נפרדת אך תחת Dior Prestige, מבוססת על גפני יין Château d’Yquem. דיור מחזיקה שורות בכרמי יקב היוקרה וממצה מהגפן ומעלה הענבים חומר הנקרא "Sap of Yquem", שרף עשיר ברזברטרול ופוליפנולים. La Crème L’Or de Vie הוא כאמור הקרם הכי יקר שלהם (אותה מהדורה מוגבלת ב-$7500), הוא אפילו ארוז בקופסת עץ יוקרתית במהדורה של 100 יחידות. לדברי דיור, הוא "הקרם היחיד שתצטרכי לכל דבר" ומביא תוצאות שאין שני להן, קשה לדעת, אך ללא ספק הוא הופך פריט לאספנים.
מעורבות במחקר: כחלק מקונגלומרט LVMH, ל-Dior יש גישה למעבדות LVMH שכוללות חוקרים מובילים. הם פרסמו מאמרים על שיטות גידול תאים חקלאיים ייחודיות, למשל איך לגדל ורדים במערכת הידרופונית כדי להעלות ריכוז חומרים פעילים.
דרמטולוגים והמלצות: Dior Prestige מתקבל היטב בקרב דרמטולוגים צרפתים כי המחקר מאחוריו ניכר. ד"ר סילבי אבראל (יועצת של המותג) הצהירה שהקרמים "משלבים את הטוב משני העולמות, טבע ומדע, באופן שלא נופל בהרבה מתרופות מרשם קלות, אבל בהנאה של קרם יוקרה". יחד עם זאת, כנראה אף רופא לא יחליף רטינואיד RX או פילינג כימי במוצרי Dior אם נדרש תיקון אגרסיבי, הם רואים בזה השלמה.
סלבריטאים משתמשים: דיור שומרת סודיות לגבי מי מקבל מהם טיפולי Prestige Facial, אבל בהתחשב שקו Dior Makeup נעזר בפרזנטוריות עולמיות (נטלי פורטמן, שרליז ת'רון וכו'), די בטוח שגם מוצרי הטיפוח מוענקים להן. רבים בתעשייה זוקפים לזכות Dior Prestige את מראה העור הזוהר-תמיד של בלייק לייבלי ואנג'לינה ג'ולי (שתיהן היו דוברות של דיור בעבר). גם אמיליה קלארק (פרזנטורית הבושם J'adore) אמרה שאחרי יום צילומים היא משתמשת במסכת Prestige.
פטנטים: שפע, Dior רשמו פטנטים על זן הוורד עצמו (רישום כזן ייחודי), על תהליך המיצוי "dynamic enfleurage" שהם משתמשים בו (קיבוע תמציות בפרפיום ללא ממסים), ועל המולקולה Rosapeptide.
מחירים: קרם Prestige כ-₪1500; סרום Le Nectar ~₪1800; קרם L’Or de Vie, כאמור כמה אלפים טובים (גם הגרסה הלא-מוגבלת סביב $1200).
סיכום: Dior Prestige מוכיח שגם מותגי אופנה מפוארים יכולים לעשות מדע רציני. הם השקיעו ביצירת שרשרת ייצור מהשדה לפנים, מה שמבטיח איכות אך גם מייקר את המוצר. בידולו הוא בחוויית פרח הורד: ניחוח טבעי עדין של ורדים בכל מריחה, מרקם משיי עם Touch ייחודי (יש שטוענים שהקרם "נמס לתוך העור בצורה אחרת מכל קרם"). השורה התחתונה, Dior נותן Fight מצוין לשחקנים כמו סיסלי, ומציב סטנדרט חדש של Luxury Backed by Science.

La Prairie (לה פררי), מורשת הקליניקה השוויצרית ו"טכנולוגיית התא"

שנת הקמה: מותג הקוסמטיקה Laboratoires La Prairie נוסד ב-1978 (שורשיו בקליניקת "לה פררי" בשווייץ משנת 1931).
מייסד רעיון: ד"ר פול נהאנס (Paul Niehans), רופא שוויצרי חלוץ בתחום Cellular Therapy. נהאנס עבד ב-Clinique La Prairie במונטרה, שווייץ, שם טיפל במפורסמים (כמו פבלו פיקאסו) על ידי זריקות תמציות תאי עובר כבשה לשיקום הנעורים. טיפוליו הפכו לאגדה (אפילו האפיפיור פיוס ה-12 טופל אצלו).
פילוסופיה: La Prairie הקוסמטית קמה על בסיס הפילוסופיה הזו: "להבין את חידת תאי הנעורים ולהגן עליהם מפני הזדקנות." כשחברת Beiersdorf (הבעלים של Nivea) רכשה את הזכויות ב-1982, הם השיקו את Exclusive Cellular Complex, קומפלקס סלולרי פטנטי שכלל חומצות אמינו, פפטידים, ומרכיבים מתאי כבד ותימוס של בעל חיים (בתחילת הדרך, כיום כנראה ממקור אחר או סינתטי), שמטרתם "להזין את התאים ולהגן עליהם מנזק סביבתי". עד היום, קומפלקס זה נמצא כמעט בכל מוצרי La Prairie (ברשימת רכיבים הוא מסתתר כ-"Bio-Engineered Cellular Complex").
חדשנות ומחקר: La Prairie שילבה בין פאר מדעי (בהיותה שייכת לתאגיד טיפוח גדול) לבין מיתוג כ"אולטרה-יוקרה שוויצרי". ב-1987 הם השיקו את סדרת Skin Caviar, ראשונים להשתמש בתמצית קוויאר אמיתי (ביצי חדקן) בקוסמטיקה. הרעיון: קוויאר עשיר בחלבונים, פפטידים, אומגות וטרייס אלמנטים, מזון מלכותי לעור. הם פיתחו טכנולוגיית Caviar Pearls, כדוריות ג'ל הנמסות בעת השימוש, וצירפו לסדרה אביזר קרמי למריחה (כך התחיל כל טרנד האפליקטורים הקרים). Skin Caviar הפך לסמל סטטוס, והרבה מחקרים הוזמנו לתמוך בו: אחד המחקרים (1988) הראה שטיפול בתמצית קוויאר העלה ב-25% את עובי האפידרמיס בעור מזדקן תוך 3 חודשים, נתון שהוצג בכנס דרמו-ביולוגיה. בהמשך, La Prairie לא נחו: סדרת Anti-Aging שלהם שילבה רטינול טהור עם הפטנט הסלולרי, סדרת White Caviar הוסיפה חומרים מלבינים (ארבוטין) בקוויאר להפחתת פיגמנטציה. וב-2009, פריצת דרך: Platinum Rare, קרם עם חלקיקי פלטינה טהורה. מעבר לנדירוּת, הפלטינה משמשת כנוגד חמצון מתכתי וכ"סטבילייזר" לפפטידים, ומעניקה אפקט איזון חשמלי בתאי העור (כך נטען). הם שילבו בפלטינום Rare פפטיד בלעדי "Platinum multi-peptide" להפחתת קמטים, ובדיקות in-vitro הראו שהוא מגדיל סינתזת חלבוני עור ב-40%. הסדרה הזו היא פסגת היוקרה שלהם, קרם פנים עולה $1500. גולת הכותרת האחרונה: Platinum Rare Haute-Rejuvenation Serum (2020), שלפי La Prairie מפענח מחדש את התקשורת בין תאי עור להחזרת פונקציות צעירות. הוא כנראה כולל רשת פפטידים רחבה (Matrixyl, Argireline, ועוד) על נשא פלטינה. לקוחות מדווחים על הבדל במוצקות תוך שבועות, אם כי קשה לאמת זאת אובייקטיבית.
מוצרים בולטים: Skin Caviar Luxe Cream, קרם הקוויאר המפורסם, קיים גם בגרסת Sheer קלה. מרכיבים: תמצית קוויאר, קומפלקס סלולרי, פפטידי מטריקס, וחומצות אמינו. נותן מתיחה מיידית (מתיחה ביופיזית של חלבוני הקוויאר) ותמיכה ארוכת טווח. Pure Gold Radiance Concentrate, סרום חדש המכיל חלקיקי זהב טהור, המשחרר מינונים זעירים של זהב קוליוני לאורך היום (טכנולוגיית "Gold Diffusion"). זה נועד לעודד תאוצה של תיקון רקמות, שכן יונים של זהב נמצאו ממריצים פיברובלסטים (ע"פ מחקרים של La Prairie). הוא גם נותן זוהר ויזואלי מידי הודות לחלקיקי הזהב. Line Interception Power Duo, קרם יום+לילה באריזה אחת, ששם דגש על "ליירט" את היווצרות הקמטים: ביום מכיל SPF והקסאפפטידים משתקי שריר להבעה, בלילה מכיל רטינול ו-AHA לעידוד התחדשות, זאת במוצר אחד, מהלך חכם שאהוב ע"י עסוקים ועשירים.
מעורבות במחקר: La Prairie, בבעלות Beiersdorf (שגם בעלת Eucerin ו-Nivea), נשענת על מחקרי מטה חזקים. Beiersdorf מחזיקה צוות גדול בשווייץ המטפל ספציפית ב-La Prairie. הם משתפים פעולה עם מכונים אוניברסיטאיים (למשל ETH Zurich) במיוחד בתחומי ביולוגיה מולקולרית. הם גם פרסמו פוסטרים בכנסים על פטידי הקוויאר, ועוד.
דרמטולוגים וחוו"ד: La Prairie כמותג ותיק ומכובד זוכה להערכה מסוימת מהדרמטולוגים, הם יודעים שהחברה מבוססת מדעית. כמובן, רופאים יגידו: קרם בפי כמה מאות דולרים לא יעשה מה שבוטוקס עושה, אבל כמה דרמטולוגים הודו שחלק ממוצרי La Prairie (למשל Skin Caviar Liquid Lift, סרום מתיחה) נותנים תוצאות נאות כתוספת לטיפולים. חוו"ד נפוצות: "מוצרים נפלאים לעור יבש בוגר שמוכן להשקיע". מנגד, יש גם ביקורת: חלק ממוצריהם מכילים בישום חזק ושמן מינרלי (בכוונה, כתשתית אוקלוסיבית), שעלול לא להתאים לכל אחד.
סלבריטאים משתמשים: למותג הזה רשימת מעריצים ארוכה: מריל סטריפ התוודתה שמשתמשת ב-La Prairie שנים. אופרה ווינפרי שיבחה את Skin Caviar כ"פינוק האולטימטיבי". הנסיכה גרייס ממונקו הייתה לקוחה של הקליניקה במקור, ומקורבים אמרו שהיא השתמשה גם במוצרי הקו. כיום הסדרה Platinum Rare זוכה לפופולריות בקרב אוליגרכים, ידועני על וסלבס במזרח התיכון וסין, במקומות בהם הפגנת עושר דרך מוצרי טופ חשוב.
פטנטים: שפע. יש פטנטים היסטוריים (1983) על הקומפלקס הסלולרי, בשנות ה-90 על ליפוזומים עם תמציות כבד, ב-2005 על טכנולוגיית הקוויאר (איך לשמר את הקוויאר פעיל בקרם) ובשנים האחרונות על קומפלקס פלטינה-פפטיד.
מחירים: גבוהים מאוד. קרם לחות בסיסי (Anti-Aging Moisturizer) ~$400, סדרת Skin Caviar קרם ~$550, סרום ~$500-600. סדרת Platinum Rare, קרם $1100, סרום $1700, קרם עיניים $800.
סיכום: La Prairie מסמלת את הגישה המדעית הקלאסית לאנטי-אייג'ינג שנולדה לפני עידן הרטינול, התמקדות בהזנה תאית והגנה. הם מתחדשים ומשלבים גם אלמנטים מודרניים (רטינול, חומצות, פפטידים), אבל הליבה נשארה "שימור הנעורים דרך המרצת התא ויצירת סביבה אופטימלית". המותג מטפח תדמית של יוקרה שקטה ומכובדת, האריזות כסופות/כחולות נקיות, הפרסום מאופק, אבל מי שיודע, יודע. וכפי שמראים הדוחות, רבים מוכנים לשלם בעבור ההבטחה השוויצרית הזו.

Clé de Peau Beauté (קל דה פו בוּטה), מפתח לעור קורן דרך טכנולוגיה

שנת הקמה: 1982 (יפן, חברת Shiseido).
פירוש השם: בצרפתית "מפתח העור", רומז על מציאת המפתח לפוטנציאל היופי הטמון בעור.
פילוסופיה: שילוב יפני-צרפתי: מדע מתקדם לצד עידון יוקרתי. היותו מותג-בת של Shiseido, הוא מסתמך על המחקר העשיר של החברה האם, אך ממוצב כלוקסוס עילאי בסגנון צרפתי. הפילוסופיה הנוכחית שהמותג מקדם היא Skin Intelligence, הרעיון שלעור יש אינטליגנציה מולדת להגיב נכון לסביבה, והמוצרים נועדו לטפח "אינטליגנציה" זו כך שהעור ידע לתקן את עצמו ביתר יעילות.
חדשנות ומחקר: Shiseido לאורך השנים תרמה תגליות חשובות: בשנות ה-90 הם זיהו אנזים בעור שגורם לעכרוריות עור עם הגיל וקראו לו "יוּרוקינאז", הם פיתחו מדכאו ושילבו אותו בקרמים הראשונים של Clé de Peau כדי לתת שקיפות עור. הם גם חלוצים בחקר עור בהקשר מוח–עור: גילו לעור יש קולטנים לנוירוטרנסמיטרים (קונספט "עור חושב"). Clé de Peau הטמיע את זה עם קומפלקס NeuroSkin שנטען שמרגיע עור על ידי חסימת מסלולי סטרס עצביים. מוצר הדגל La Crème עבר כ-8 גילגולים מאז 1982, וכל פעם נכללו חידושים: הגרסה האחרונה כוללת CeraFerment Extract, תסיסת שמרים מיוחדים שמחזקת מבנה קרנית; ו-Illuminating Complex EX, קומבינציית פנינים יפניות, תמצית שורש צמח עמי (איוסטפוס), ותמצית פלטינה נדירה, שמטרתה להילחם בכתמים כהים ולהעניק אור. Clé de Peau הייתה מהראשונות לשלב רטינול טהור במוצר OTC ביפן, קרם העיניים שלהם עם רטינול הושק ב-1993 (לכן הנוסחה של Synactif Cream כוללת רטינול, כשהמתחרים בזמנו עוד חששו). Shiseido ביצעה ניסוי קליני משמעותי על רטינול יציב 0.1% להוכיח הפחתת קמטים סביב העין, וזכתה באישור רשמי של ממשלת יפן לכנותו "מפחית קמטים" (זו הייתה רגולציה קפדנית). הגלגול הזה נמצא כיום בקרם עיניים Clé de Peau Intensive Eye Contour Cream (אחד הבודדים ביפן עם אישור).
מוצרים בולטים: La Crème, קרם הלילה האולטימטיבי (30 מ"ל בכ~$550). עוטף את העור בעושר בלילה, ובבוקר מדווחים על עור "מטאלי", כלומר חלק מאוד וקורן. מכיל כל טוב: רטינול, תמצית פרח סינפוניקה (פטנט שלהם לשיפור הגמישות), סקוואלן, תמצית פרל, ותמציות צמחים יפניים (יסמין, אנג'ליקה). Synactif, ליין סופר-יוקרתי נפרד בתוך המותג, הושק 2004. Synactif מתמקד בניקוי רעלים לימפטי: פותח עם פרופ' פוג'יטה מאונ' טוקיו שחקר מה גורם לפנים נפולות ועור עכור, והצביע על ניקוז לימפטי ירוד. הם יצרו קומפלקס Syneuréine הממריץ כלי לימפה בעור לנקז עודפים. הסט כולל סבון, לושן, סרום וקרם, כשכולם ביחד ~$3000. הקרם Synactif (כ-$1000) שבל'אופיסייל צוין שמכיל רטינול, עלי נים, דאבל-היאלורונאט וכו'. משתמשות ביפן מתארות שהוא "שינה את מבנה הפנים", הגזמה, אך בהחלט יש לו אפקט מתיחה וניקוי רעלים (פחות נפיחויות, גוון בהיר). מרכך (לושן) Hydro-Softening, אחד הטונרים הטובים בשוק, טעון בחומצה היאלורונית ופקטין תפוחים, שמכין את העור לספוג חומרי הזנה.
מעורבות במחקר: Clé de Peau נהנית ישירות ממחקר Shiseido, שיש לו למעלה מ-1000 חוקרים. תחומי שיסיידו: גנטיקה של הזדקנות עור (למשל גילוי גן המסמן התחלה של הזדקנות בעור, היה כותרת ב-2018), פענוח מנגנוני מלנוגנזה (פיתחו חומר שנקרא 4MSK, מעכב יצירת מלנין שכעת ב-Clé de Peau serums).
דרמטולוגים וחוו"ד: Clé de Peau אינו שם שגור אצל רופאים מערביים, כי הוא יוקרתי נפוץ יותר באסיה ואצל יודעי דבר. אבל דרמו-בלוגרים שפירקו נוסחאות אמרו: "הקרמים שלהם מכילים כמעט כל דבר שעובד, רטינול, ויטמין C (לרוב בצורה נגזרת), ניאצינאמיד, פפטידים, יחד, ולכן אפשר לצפות לשיפור כולל". הצד הפחות טוב: מבושם (בושם יוקרה יפני אופייני, אמנם לא כבד כאירופי, אבל נוכח). אז לעור סופר-רגיש אולי לא אידיאלי.
סלבריטאים משתמשים: Clé de Peau לא משתמשת הרבה בסלב מערביות (למעט פרסומות, השחקנית פליסיטי ג'ונס הייתה הפנים הגלובליות). אבל הוא מוצר חובה אצל נשות אליטה באסיה, למשל השחקנית הסינית Zhang Ziyi צוטטה שאינה יכולה בלי La Crème שלה בלילה.
פטנטים: Shiseido רשמה פטנטים עבור טכנולוגיות ספציפיות ל-Clé: מיקרו-קפסול לרטינול, תמצית יוזו (פרי הדר) לשיפור מחסום העור, וטכנולוגיית "סרמיד נעורים", שילוב של שני סוגי סרמידים סינתטיים שמחקה עור צעיר.
מחירים: יקר מאוד אפילו ביחס לשוק: קרם 30 מ"ל $550, 50 מ"ל $1000; סרום $400; קרם Synactif 40 מ"ל $1000. מצד שני, פריטי איפור שלהם (קונסילר, שפתון) גם יקרים (קונסילר $75) אך נחשבים הטובים בתחומם, כך שזה מוסיף לתדמית המותג.
סיכום: Clé de Peau Beauté הוא דוגמה מצוינת לתוכנית-על של תאגיד גדול לעשירים: לקחת את המחקר החזק, לעטוף אותו באריזה נפלאה עם ניחוח ומרקם עילאיים, ולספק תוצאות מובהקות. השילוב של חדשנות יפנית עם אלגנטיות צרפתית הקנה לו קהל נאמן (הרבה מלקוחותיו, נשות עסקים עשירות במזרח, שלא יהססו להוציא $3000 על סט מלא שמבטיח להן עור מושלם). המותג מדגים קונספט מעניין: אינטליגנציית עור, זה קצת שיווקי, אבל מבוסס על אמת מדעית (העור כן בעל יכולות עצמאיות מסוימות). אם נשווה אותו למותגים מערביים, Clé de Peau דומה ל-La Prairie בחתירה למצוינות מדעית, אך נבדל בנגיעות האוריינטליות (שימוש בתמציות יפניות, הקפדה על מיחזור, החברה מעניקה שירות מילוי מחדש בכלי הקרמיקה המפוארים שלה).

Estée Lauder Re-Nutriv (אסתי לאודר Re-Nutriv), חלוצת הקרם היוקרתי

שנת הקמה: 1956 (ארה"ב), כקו הקרם היוקרתי הראשון בעולם.
מייסדת: גברת אסתי לאודר, יזמת אמריקאית.
פילוסופיה: "ליצור את הקרם היקר והטוב ביותר שגיל העולם", ציטוט מאסתי כשהשיקה את Re-Nutriv (שם שמשמעו "תזונה מחדש"). באותם ימים, נשים השתמשו בקרם ניביאה בפנים. אסתי החליטה למכור צנצנת קרם ב-$115 (אז הון תועפות) כ"מוצר-על" עם מרכיבי יוקרה נדירים. הפילוסופיה הייתה שילוב תרכיזי שמנים אקזוטיים, אבקות יקרות מציאות ורכיבי מדע.
חדשנות היסטורית: הקרם המקורי כלל 26 מרכיבים, ביניהם אבקת היהלום, למעשה היה בו אבקת אבן ירקן טחון (jade) וברקת, כדי לתת זוהר עדין; שמן סקוואלן (חדשני אז, מופק מכבד כריש, היום מצמחי); נגזרות RNA; ויטמינים. הוא שווק כ-"כל קרמי היופי בצנצנת אחת". הוא היה להיט ויצר את קטגוריית ה-Luxury Skincare.
לאורך השנים Re-Nutriv היה פלטפורמה להשקת החידושים של לאודר: היו הראשונים לשים חומצה היאלורונית ממקור תוספי (1965), בין הראשונים עם פפטידי Metrixyl (1998), וכד'.
מוצרי Re-Nutriv מודרניים: כיום Re-Nutriv הוא מערך של תתי-סדרות:

• Ultimate Lift Regenerating Youth, עם תמצית כמהין שחור נדיר המופק מדרום צרפת. לוקחים פטריית כמהין שנחשפה לפחות 6 שנים, ממצים אותה בטכנולוגיה קניינית, ומוציאים תרכובת המסייעת ביצירת אנרגיה בתאים (הם טוענים שמשפר פעילות מיטוכונדריה). קרם הפנים שלהם בסדרה זו נותן מתיחה וליפטינג ניכרים לפי דיווחי משתמשים.
• Ultimate Diamond Transformative, שמות יומרניים, אבל כאן כל מוצר מכיל אבקת יהלום מרוסקת ומלוטשת אופטית (למראה קורן מיידי), יחד עם תמצית הכמהין השחור. יש גם סרום בפורמולה חדשנית: מוצקים זהב קולוגני זעירים שמרוססים לתוך הסרום ומאזנים את חשמל העור (לטענתם). סך-הכל, זוהי הסדרה היקרה ביותר של לאודר (קרם ~$470, סרום ~$600).
• Ultimate Radiance & Renewal, שילוב של זהב 24K וקינמון;
• UltraViolet (בפיתוח, אולי יהיה להם קרם עם פיגמנטים סגולים לנטרול צבע).
  Estee Lauder Co. למרות גודלה, ממשיכה בבדיקות: קרם Re-Nutriv Ultimate Diamond נבדק קלינית והושוו צילומי UV של כתמי עור לפני/אחרי, ונמצא הפחתה ניכרת. הם מתגאים בכך ש-6 מדדי מפתח של עור צעיר משתפרים תוך 14 יום עם הקרם הזה.
  מעורבות במחקר: אסתי לאודר ידועה בתרומתה למדע הקוסמטי, בעיקר דרך סדרת Night Repair שלה (הייתה הראשונה לדון בתיקון DNA). Re-Nutriv כסדרה קטן יותר יחסית, אך נהנה מתשתיות החברה. למשל, מחקר מיקרוביומי של לאודר מצא שחיידקים מסוימים ביפן שמגיעים לעור דרך תה matcha משפרים את מחסום העור, אז שילבו מרכיב מבוסס תה ירוק מותסס בקרם Re-Nutriv.
  דרמטולוגים וחוו"ד: Re-Nutriv הוא מותג מכובד, אך סובל קצת מתדמית "old money", לקוחות מבוגרות. דרמטולוגים מעריכים את הפורמולות, אך לפעמים מעירים שהבשמים בהם חזקים (ניחוח פרחוני כבד מעט).
  סלבריטאים משתמשים: לפני עידן ה-Influencers, אסתי לאודר נתנה מוצריה לכוכבות: מרלן דיטריך השתמשה בו, אליזבת' טיילור. היום, הפרזנטוריות הן קרלי קלוס, יאנג מי (בסין), וסביר שהן גם משתמשות בו פומבית.
  פטנטים: לאודר רשמה פטנט על השימוש בכמהין שחור בקוסמטיקה, על קומפלקס שחזור ה-ATP שלהם, וכן מספר פטנטים על מרכיבים כמו סיגנל-פפטיד BCR.
  מחירים: נמוכים במעט משל המתחרים הצרפתיים: קרם 50 מ"ל $405, סרום $550, קרם עיניים $250. (עדיין יקר).
  סיכום: Re-Nutriv מייצג את מורשת היוקרה האמריקאית, גישה נדיבה: "שימו הכל בפנים, ושיהיה מפנק". כיום, ייתכן והוא לא החדשני קיצונית כבעבר, אבל לאודר שומרים אותו עדכני ומשלבים בו את מיטב תגליותיהם. במובן מסוים, הוא מתחרה ראוי לקרמים כמו לה מר, אך עם דגש אחר: בעוד לה מר מרגיע ומתקן, Re-Nutriv מתמקד יותר בהארה ובמתיחה.

SK-II (אס-קיי-טו), נס הפיטרה היפני

היסטוריה ופילוסופיה: SK-II קמה ביפן בשנות ה-80 (כיום שייכת ל-Procter & Gamble) סביב גילוי תמצית שמרים שנקראה Pitera. אגדה תעשייתית מספרת שחוקרים הבחינו שעובדות מבשלת סאקה מבוגרות ידיהן חלקות כצעירות, התברר שהן נוגעות בשמרי התסיסה. Pitera הוא נוזל תסיסה של שמרי יין אורז (Saccharomycopsis) המכיל ויטמינים (B3, B5), מינרלים, חומצות אמינו וחומצה אורגנית עדינה. SK-II טוענת ש-Pitera משפר באופן ניכר את חמשת מימדי עור היפה: חלקות, מוצקות, בהירות, נקבוביות ומניעת קמטוטים.
מוצרים בולטים: Facial Treatment Essence, "מי הפלא" המפורסמים (90% Pitera). זה המוצר הכוכב, הנמכר בכל 2 שניות לפי החברה. מחקר פ"ג הראה שנשים שהשתמשו בו 10 שנים נראו ביולוגית צעירות ב-כמה שנים מאלה שלא (אולי בגלל שהשמרים מכילים נוגדי גליקציה). פ"ג אף פרסמה מאמר מדעי על Pitera ב-Journal of Cosmetic Science, המאשר שיפור במחסום עור והפחתת כתמי גיל.
שימוש מקצועי: דרמטולוגים מערביים אמנם לא רושמים "מי שמרים", אבל רבים אומרים שכהשלמה לשגרה, SK-II Essence נותן לחות קלילה וזוהר. Cate Blanchett סיפרה שהיא משתמשת בו כ-15 שנה וזה סוד עורה.
מחיר: לא זול, כ-$180 לבקבוק 230 מ"ל, אבל ביחס לקרמים זה סביר יותר (ומחזיק חודשים).
סיכום: SK-II פחות "מפואר" באריזות מפלטינום, אבל המדע מאחוריו יציב. נחשב "יהלום יפני" בתחום.
(בהמשך המאמר המלא ניתן גם לכלול מותגים נוספים כדוגמת Chanel Sublimage, Guerlain Orchidee Imperiale, Dr. Barbara Sturm, 111Skin, Murad, Perricone MD, Sulwhasoo, Natura Bissé, Valmont, וכו', כל אחד עם ייחודו, אך מפאת היריעה העצומה לא נפרט כאן כל אחד לעומק.)

הקוסמטיקאיות והמומחים המובילים בעולם

מעבר לחברות, חשוב להכיר את האנשים שמאחורי הקלעים, אותם מומחי יופי, קוסמטיקאיות רפואיות ודרמטולוגים יוקרתיים, שעבודתם מכתיבה טרנדים והשקות. להלן רשימת עשרת (ויותר) הבולטים שבהם כיום, ודברי ימי תרומתם:

• ג'ואנה צ'ק (Joanna Czech), קוסמטיקאית על פולנייה המנהלת קליניקות בדאלאס וניו-יורק. לקוחותיה: קים קרדשיאן, קייט בלאנשט, ג'ניפר אניסטון. ידועה בשיטת טיפול המשלבת עיסוי לימפטי עמוק, מיקרו-זרם (Microcurrent) ומכשור LED במהלך הפנים, לחיטוב ומתיחה ללא ניתוח. צ'ק מטיפה לבנייה איטית של שגרת עור ולא להגזים בתכשירים. קים קרדשיאן זוקפת לזכותה שיקום עור הפנים אחרי הריונות. ג'ואנה שיתפה פעולה עם מותגות כמו Dior ו-La Mer בפיתוח פרוטוקולי טיפולים. היא עצמה השיקה לאחרונה מוצר ראשון, מסיכת פנים ב-5,000$ עם LED ותדרי רדיו, לקהל האולטרה-עשיר.
• שני דארדן (Shani Darden), אסתטיקאית מלוס אנג'לס שצברה תהילה מפה לאוזן. עם רשימת לקוחות כגון ג'סיקה אלבה (שהייתה הראשונה לפרגן לה), רוזי הנטינגטון-וויטלי, ושיי מיטשל. שاني ידועה במיוחד בתכשיר שפיתחה, Retinol Reform, סרום רטינול עדין וחומצה לקטית שהפך מוצר קאלט. בטיפולים בקליניקה היא משלבת מיקרו-נידלינג, פילינג כימי עדין ו-LumiSpa (מכשיר אולטרהסאונד). לקוחות אומרים שיש לה "ידיים קסומות" בהוצאת שחורים ללא סימנים. היא מוכרת גישה פרגמטית: "לא להגזים, התמדה היא הסוד". המוצרים והפילוסופיה שלה נגישים יחסית לציבור הרחב, מה שהעלה את קרנה.
• ג'ואנה ורגס (Joanna Vargas), פועלת בניו-יורק ובלוס אנג'לס, נחשבת "מלכת הזוהר הטבעי". לקוחותיה: מייגן מרקל, מישל וויליאמס, שרליז ת'רון. ידועה בכך שהקדימה לשלב טיפולי אוקסיג'ן וקרני אור בירוק בטיפולי פנים (לפני שזה נהיה טרנדי). שיטת החתימה שלה: "Triple Crown Facial", שילוב פילינג עדין, מיקרו-זרם לחיטוב השרירים, ומסכת חמצן. זה נותן אפקט "הרמה" מיידי, מושלם לפני שטיח אדום. היא גם פיתחה ליין מוצרים טבעיים, כולל סרום שמן הפנים האהוב על רבים. בחזונה, בריאות הוליסטית, היא שמה דגש על תזונה נוגדת דלקת עבור עור יפה.
• סוניה דקר (Sonya Dakar), גורו הוליוודית ותיקה (למעלה מ-30 שנה), בבעלותה "קליניקת ביודרמה" בבוורלי הילס. טיפלה בגווינת' פאלטרו, ג'ניפר לופז, דרו ברימור ועוד. סוניה התפרסמה בשל "Facial Fitness", תרגילי יוגה ועיסוי לפנים לשימור נעורים. פיתחה גם מוצרים משלה, ביניהם כחול בחוץ (Blue Butterfly Balm), באלם מרגיע עם כחול מרוקאי, שכיכב בהרבה מגזינים. היא הייתה חלוצה בשימוש שמן זרעי פשתן בטיפול אקנה מבוגרים (כמקור לאומגה 3). לקוחה שלה, הצלמת ראנקין, אמרה: "סוניה יכולה להעלים לך 5 שנים בפנים בטיפול אחד".
• כריסטין צ'ין (Christine Chin), מניו-יורק, מכונה "Mean Christine" בשל גישתה הקפדנית להוצאת קומדונים. מטופלותיה הן דוגמניות על ואנשי חברה אסייתים. היא עלתה לכותרות כשלטיפול אקנה קשה, היא ממשיכה בעקשנות לחלץ פגמים למרות אי-נוחות, והתוצאות מצדיקות אותה: "את סובלת שעה, זוהרת שנה". מגזין Vogue אמר: "Christine Chin's facial is painful, but it works." יש לה מוצר דגל, מקלות פילינג טהור (Purity Pads) עם חומצה גליקולית שהרבה נשבעות בו.
• ניקולה ג'וס (Nichola Joss), אסתטיקאית לונדונית שזכתה לתהילה כשהייתה אחראית לפנים הזוהרות של מייגן מרקל ביום חתונתה. ניקולה מפורסמת בשיטת העיסוי "Buccal Massage", עיסוי פנים שמתבצע גם בתוך חלל הפה, להרפיית שרירי הלעיסה ולפיסול קו הלסת. היא מעסה ממש את הלחי מבפנים עם כפפות, טיפול מוזר למראה אך מספק תוצאות מתיחה והזרמת דם נהדרות. לקוחותיה: קייט מוס, סקרלט ג'והנסון, גווינת' פאלטרו. ניקולה ממליצה לכל לקוח ללמוד קצת עיסוי עצמי מול המראה, ומאמינה שזה שווה ערך ל-"מתיחת פנים בעשר אצבעות".
• מלאני גרנט (Melanie Grant), פנים בולטות באוסטרליה (סידני) שכבשה גם את הוליווד. היא הוכרזה "שגרירת טיפוח העור של שאנל", מלווה השקות מוצרי Chanel Skincare. קליניקותיה במלבורן, סידני, LA, לונדון. ידועה בגישה שמשלבת רפואה ואסתטיקה: היא מוסמכת להשתמש בלייזרים רפואיים (כמו Fraxel) ובמקביל בשיטות קוסמטיות. נטען שהיא העניקה לוויקטוריה בקהאם "עור חרסינה" באמצעות סדרת טיפולי IPL (אור פולסים) ופילינגי חלב. מלאני גם משווקת סדר טיפול של "Skin Cycling" עוד לפני שזה נהיה טרנד טיקטוק, ימים לסירוגין של רטינול, חומצות ומנוחה. לקוחות: קים קרדשיאן, ניקול קידמן, זואי קרביץ.
• ד"ר ברברה שטורם (Dr. Barbara Sturm), אמנם רופאה ולא "קוסמטיקאית", אך היא עצמה מבצעת טיפולי פנים לכוכבים רבים ועיצבה שגרת טיפוח יוקרתית. שטורם מגרמניה, פיתחה את "קרם הערפד" (MC1) בו עורבב פלזמת הדם של המטופל בקרם. היא עשתה בום גדול כשקים קרדשיאן שיתפה תמונת PRP (פנים מדממות), וזה היה בהשראת שטורם. כיום עם ליין מוצרי ה-Molecular Cosmetics שלה, היא מתמקדת בהפחתת דלקת (עם רכיב כוכב: תמצית פרסליין). שמה הולך לפניה בתחום האנטי-אייג'ינג, והיא מרצה בכנסים רפואיים על מחקריה. לקוחותיה: קים, אמילי רטאייקאוסקי, היילי ביבר (שאפילו יצרה איתה מוצרי שיתוף פעולה).
• ד"ר הרולד לנצר (Dr. Harold Lancer), דרמטולוג מבוורלי הילס, נחשב "רופא הסלבריטאים" מזה שנים. לטיפוליו שיטה ייחודית: "Polish, Cleanse, Nourish", קודם פילינג (Polish) עם גרגרים, ואז ניקוי, ואז הזנה. בין מטופליו: ויקטוריה וסקרלט בקהאם, ביונסה, אופרה. הוא מאוד דוגל ברטינול, קו Lancer Skincare שלו כולל רטינול פעיל בריכוז גבוה בשילוב חומצות שומן להרגעה. בנוסף, הוא חלוץ בטיפולי אולטרה-סאונד לפנים ותומך גדל בשילוב תוספי תזונה (כמו קולגן פפטיד). השפעתו ניכרת, רבות מהקליניקות אימצו את "פילינג יומי עדין" כחלק משגרה, רעיון שד"ר לנצר הפיץ לפני 20 שנה.
• ד"ר ניקולס פריקון (Dr. Nicholas Perricone), דרמטולוג אמריקאי, מפורסם כשכתב רב-מכר "The Wrinkle Cure" ב-2000 בו קידם דיאטה אנטי-דלקתית (עם סלמון ואוכמניות) ותוספי אנטי-אוקסידנטים לייצוב הזדקנות. הוא השיק ליין Perricone MD שכלל רכיבים חדשניים לתקופתו: DMAE (דימתיל-אתנול-אמין, למיצוק מיידי), חומצה אלפא-ליפואית, ואסטקסנטין. פריקון נחשב מחלוצי הגישה שהזדקנות עור היא דלקת מיקרוסקופית מתמשכת, היום זו נחשבת תובנה מקובלת. רבים מהדרמטולוגים מסכימים עם משנתו על תזונה (פחות סוכר, יותר אומגה-3). הוא עצמו קצת ירד מנכסיו כגורו כי נטען שהפריז בהבטחות (לדוגמה שטענתו שDMAE מרים פנים כמו מתיחה, לא מבוסס מספיק). אך עדיין, שמו נישא בהערכה, ומוצרי "תרופות הפלא" שלו כמו Face Firming Activator (עם DMAE) נמכרים היטב.
• מימי לוזון (Mimi Luzon), נציגתנו הישראלית ברשימה, קוסמטיקאית רפואית בינלאומית. יש לה קליניקה בהוד השרון אך היא טסה ברחבי העולם לטפל בסופרמודלס: בר רפאלי, אירינה שייק, אדריאנה לימה, אלסנדרה אמברוזיו, כולן מתהדרות במסכות הזהב 24K של מימי לפני אירועים. הטיפול האייקוני שלה: מסכת זהב, על בסיס עלי זהב אמיתיים שמנחים על העור מעל סרום לחות ומשאירים לנוח. זה נותן זוהר עשיר לעור (הזהב מוליך חום קל ומשפר מיקרוסירקולציה). מימי גם משלבת גלי רדיו וחמצן בפגישותיה. יתרונה: שילוב מקצוענות ארץ-ישראלית בגישת no-nonsense עם גלמור בינלאומי, והדוגמניות מעריכות זאת. היא מכרה כבר עשרות אלפי ערכות "מסכת זהב" ב-$300 לסט, סמל סטטוס בפני עצמו.

כל המומחיות הללו, לצד רופאי-עור בולטים (ד"ר זאין אובאג'י, מפתח Obagi, ד"ר דוד קולבר, דרמו-חדשן בניו-יורק, וכו'), תורמים מידע וניסיון לענף הקוסמטיקה היוקרתית. הם לרוב משמשים כיועצים למותגים (למשל ד"ר אובאג'י ייעץ ל-La Prairie בפיתוח קו הצלולר). כתבותיהם והרשתות החברתיות שלהן משפיעות על הצרכנים, לדוגמה, כשג'ואנה צ'ק ממליצה על מכשיר מסוים, המכירות נוסקות. הציבור לומד מהם גם על מדדי אמינות: הם הראשונים שיקראו תיגר אם מוצר יקר הוא "סתם משווק" ללא תוכן. זו גם המלצתנו: התייעצו עם אנשי מקצוע כאלה או עקבו אחרי תוכן שהם יוצרים כדי להבחין בין מוצר שהוא באמת מצוין לבין "שלט ניאון יקר".

מוצרי הטיפוח הטובים ביותר 2025

בשנת 2025, עולם הקוסמטיקה היוקרתית מציע שילוב שלא היה כמוהו של מותרות מפנקת ומדע פורץ דרך. החל מקרמים עתירי תמציות צמחיות נדירות ועד סרומים מועשרים בחלקיקי זהב ופלזמה אישית, המגוון עצום, אך המשותף לכולם הוא השאיפה לעצור את שעון הזמן או לפחות להאטו, ולהעניק לעור מראה בריא, קורן וצעיר ככל שניתן.

ראינו כי מותגי-על מגבים את מוצריהם במחקר רציני: ממבחני מעבדה על פפטידים ועד ניסויים קליניים בהשתתפות עשרות נבדקים. רובם אינם נחים על זרי הדפנה, אלא ממשיכים לחדש, אם זה בטכנולוגיות נשאות, ברכיבים מהפכניים (פפטיד OS-01, אקסוזומים) או בגישות הוליסטיות (שילוב טיפולי פנים עם תזונה, כפי שמוביל ד"ר פריקון ואחרים).

חשוב לזכור את נקודת האיזון: יוקרה מביאה עמה לעיתים תג מחיר שאינו פרופורציונלי לעלות החומרים, אלא משקף מחקר, אריזה, מיתוג וחוויה. כפי שקבעו מומחי Mayo Clinic: "המחיר אינו בהכרח מדד לאפקטיביות". מצאנו לא מעט מקרים בהם מוצר זול עם ריכוז נכון של רטינול/חומצות עשוי לתת תוצאה לא פחות טובה ממוצר יקר מאוד ללא אותם רכיבים. סימנים שמוצר "יקר בלי הצדקה" יכולים להיות: מרכיב אקזוטי שקל לדמיין אך לא מגובה במחקר (למשל "תמצית אבני חן" ללא ביסוס ביולוגי), היעדר פרסומים או נתונים מדידים, שיווק המתמקד רק בסלבריטאים ולא בתוכן המדעי, ורשימת מרכיבים גנרית למדי (כמו מים-גליצרין-שמן מינרלי ובושם בתחילת הרשימה). במקרים אלה, ייתכן שמשלמים בעיקר על השם והיוקרה. דרמטולוגית בכירה, ד"ר שרלוט בירנבאום, אמרה: "מרבית המרכיבים האנטי-אייג'ינג הנתמכים מדעית זמינים במוצרים של $30-50", היגד שמכניס לפרופורציות.

מצד שני, מוצרי יוקרה כן מצטיינים לעיתים קרובות בריבוי טכנולוגיות בבקבוק אחד (One-Stop Solution). קרם יוקרה מודרני יכול לשלב: רטינול, נוגדי-חמצון, פפטידים, פילינג עדין, לחויות, והגנה, הכל יחד, ובמרקם נהדר. כך המשתמש אינו צריך 5 בקבוקים שונים. גם חוויית השימוש, ריח מעודן, מרקם קטיפה, אריזה מהודרת, מוסיפה ערך של הנאה ורוגע, שגם להם יש אפקט מיטיב על העור דרך הורדת הורמוני סטרס.

כמו בכל תחום, נקודת האופטימום שונה לאדם לאדם: יש מי שיעדיף למקסם מדע ולהשתמש במוצרי "מדף דרמו-קוסמטיים" יעילים בלי להיקסם משמות יוקרתיים; אחרים מוצאים סיפוק ועמידה בשגרה דווקא כאשר המוצר יוקרתי ומרגש אותם, מה שגורם להם להתמיד, ובכך משיגים תוצאה טובה. לא לשכוח כמובן את הבסיס: גם הקרם היקר בעולם לא יועיל אם לא מקפידים על הגנה מהשמש, תזונה מאוזנת, שינה טובה והימנעות מעישון, כפי שכל המומחים, יוקרתיים ככל שיהיו, ימהרו להזכיר.

המוצרים הקוסמטיים היוקרתיים של 2025 ממחישים את שיאו של מסע שהחל בקרם אחד עם אצה לפני עשרות שנים והגיע היום לקרמים עם תאי גזע ופלטינה. זהו תחום שבו המדע והאמנות משתלבים: מדע, בפיתוח נוסחאות מתוחכמות ובדיקתן הקפדנית, ואמנות, במיתוג, בריח, במרקם ובסיפור שמאחוריהם. הציבור נהנה מפירות התחרות הזו: יותר אפשרויות מותאמות אישית, תוצאות שהיו בעבר רק בחלום, והעלאת הרף גם למוצרים העממיים להשתפר (כי טכנולוגיה מחלחלת לבסוף לכל השוק).

לכן, גם אם מחירם של חלק מהמוצרים חורג מהישג יד של רובנו, המידע שהופק בפיתוחם, על פפטיד זה או פרח ההוא, מועיל לכולם. ובזכות זאת, נוכל כולנו, בתקציב כלשהו, להרכיב שגרת טיפוח אפקטיבית, בריאה ומפנקת, ולשמר את נעורינו ויופיינו זמן רב יותר מאי פעם.

מחירון מוצרי טיפוח + חוו"ד דרמטולוגית

מגוון מוצרי טיפוח עור מתקדמים, סרומים, קרמים ותכשירים המבוססים על מדע קליני לשיפור עור הפנים.

סרומים נוגדי חמצון והבהרה (Antioxidants & Brightening Serums)

1. SkinCeuticals C E Ferulic (סקינסוטיקלס C E פרוליק), מחיר: 700 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: נחשב ל"תקן הזהב" בסרומי ויטמין C; שילוב פטנטי של ויטמין C טהור (חומצה אסקורבית), ויטמין E וחומצה פרולית מוכח כמסייע בהגנה מפני נזקי שמש ונזק חמצוני בעור. פופולריות: ★★★★★ (אהוד ביותר במרפאות עור). יתרונות מדעיים: במינון 15% ויטמין C ו-1% ויטמין E, הנוסחה הזו מנטרלת רדיקלים חופשיים ומעודדת ייצור קולגן, מה שתורם להבהרת כתמים ולהפחתת קמטוטים. החומצה הפרולית מייצבת את הוויטמינים ומגבירה את יעילותם עד פי 8 בהגנה על העור. שימוש יומי בסרום זה מעניק לעור זוהר ומרקם חלק יותר לאורך זמן.
2. Drunk Elephant C-Firma (דרנק אלפנט C-Firma), מחיר: 300 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום ויטמין C פופולרי המכיל 15% חומצה אסקורבית, יחד עם ויטמין E וחומצה פרולית, בדומה לפורמולת סקינסוטיקלס. פופולריות: ★★★★☆ (נחשב ללהיט בקרב צרכנים). יתרונות מדעיים: מסייע בהבהרת העור ובהאחדת גוון עור פנים עייף. הנוסחה הטרייה (מערבבים אבקה ונוזל לפני השימוש) מבטיחה את יציבות הוויטמין C. שימוש עקבי יבהיר כתמי שמש ופיגמנטציה קלה, ויעניק הגנה נוגדת חמצון ביומיום. הסרום נטול בישום וסיליקונים, ומתאים גם לעור רגיש.
3. Kiehl’s Powerful-Strength Line-Reducing Concentrate (סרום ויטמין C עוצמתי של קיל'ס), מחיר: 250 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום ויטמין C בריכוז גבוה שפותח על ידי קיל'ס, מותג ותיק הנתמך בדרמטולוגים. פופולריות: ★★★★☆ (נמכר מאוד בעולם). יתרונות מדעיים: מכיל 12.5% ויטמין C טהור יחד עם חומצה היאלורונית, מה שמעניק שילוב של הבהרה והלחחה. מחקרים פנימיים הראו שיפור ניכר בקמטוטים וקמטים עדינים תוך מספר שבועות של שימוש. הסרום מחמם מעט את העור בעת המריחה, תגובה טבעית לנוכחות הוויטמין C, ומותיר את העור חלק, קורן ומוצק יותר למגע.
4. SkinMedica TNS Advanced+ Serum (סקיןמדיקה TNS אדוונסט+), מחיר: 1,000 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום אנטי-אייג'ינג יוקרתי המשמש רבות במרפאות עור, מכיל קומפלקס גורמי גדילה אנושיים (TNS) ופפטידים מתקדם לשיקום אינטנסיבי. פופולריות: ★★★☆☆ (מוצר נישה מקצועי בשל מחירו הגבוה). יתרונות מדעיים: גורמי הגדילה בסרום זה (המופקים מתרביות תאי עור) מעודדים ייצור קולגן ואלסטין בעור, ובכך משפרים בצורה ניכרת את הקמטים העמוקים ומרקם העור במהלך 8-12 שבועות. בנוסף, הסרום משלב נוגדי חמצון וויטמינים לתיקון נזקי שמש. במחקר קליני של החברה נמצא שיפור בקמטים וקמטוטים עמוקים וכן במיצוק העור כבר לאחר 2-4 שבועות של שימוש יומי. מוצר זה מדגים את חזית המדע הדרמטולוגי, טכנולוגיה ביולוגית מתקדמת לאנטי-אייג'ינג.
5. Lancôme Advanced Génifique Serum (לנקום אדוונסט ג'ניפיק), מחיר: 400 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום האנטי-אייג'ינג האייקוני של לנקום, מבוסס פרוביוטיקה ותמציות ביוטכנולוגיות, משווק כמפעיל "הנעורים" של העור. פופולריות: ★★★★★ (בסט-סלר עולמי במגזר היוקרה). יתרונות מדעיים: מכיל תמציות מצומדות מחיידקים ידידותיים (Bifida ferment) וגליצרין לחותי, שילוב המשפר את מחסום העור ומעניק מרקם חלק וזוהר תוך 7 ימים (לפי נתוני החברה). שימוש עקבי תורם להגברת לחות, להפחתת מראה קמטוטים ולקידום מראה עור אחיד וקורן יותר. למרות שהנתונים המדעיים פורסמו בעיקר על ידי היצרן, המוצר זוכה לשבחים רבים על שיפור מוחשי בחיוניות העור.
6. Estée Lauder Advanced Night Repair (אסתי לאודר אדוונסט נייט ריפר), מחיר: 500 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום לילה קלאסי ושובר-שיאי מכירות, הראשון מסוגו שנוסח עם חומצה היאלורונית ותסיסות לתיקון נזקי יום במהלך הלילה. פופולריות: ★★★★★ (אחד הסרומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים). יתרונות מדעיים: מכיל קומפלקס אנטי-אוקסידנטי בלעדי ו"חומצת היאלורונית מקושרת" ללכידת לחות בעור למשך 72 שעות. הסרום תומך בתהליכי התיקון הטבעיים של העור בשנת הלילה, מפחית הופעת קמטוטים, משפר את הגמישות ומעניק זוהר בוקר. נוסחת ה-Chronolux הרשומה כפטנט נועדה לסנכרן את קצב ההתחדשות הטבעי של תאי העור. מחקרים פנימיים מראים הפחתה בנזקי זיהום וסביבה בעור והאצת חידוש תאים. מוצר אייקוני זה ידוע כ"סרום החום הקטן" שמחליק וממצק את העור באופן הנראה לעין.
7. Dr. Barbara Sturm Hyaluronic Serum (דר' ברברה סטרם סרום היאלורוני), מחיר: 1,000 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום היאלורון יוקרתי במיוחד שזוכה לפופולריות בקרב סלבריטאים, מכיל מולקולות חומצה היאלורונית בגדלים שונים להענקת לחות רב-שכבתית. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ בקרב חובבי טיפוח יוקרתי). יתרונות מדעיים: חומצה היאלורונית היא הומקטנט המסוגל לקשור עד פי 1000 ממשקלו במים, והיא מרכיב מפתח ללחות ושמנמנות העור. הפורמולה משלבת מולקולות גדולות (להענקת לחות לשכבה העליונה) וקטנות (לחדירה עד האפידרמיס) של חומצה היאלורונית, ובכך מעניקה גם לחות מיידית על פני העור וגם אפקט מילוי לקמטוטים עדינים. הסרום נספג במהירות ומשאיר את העור גמיש וזוהר ללא תחושת דביקות. בנוסף, הוא נטול בושם וצבע מלאכותי, מתאים גם לעור רגיש או לאחר פרוצדורות.
8. Vichy Minéral 89 Hyaluronic Booster (ויטשי מינרל 89), מחיר: 150 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: בוסטר לחות יומיומי מפורסם, משלב 89% מים טרמליים ממעיינות וישי עם 0.4% חומצה היאלורונית טהורה. פופולריות: ★★★★★ (מוצר דגל בבתי מרקחת בעולם). יתרונות מדעיים: הפורמולה הפשוטה והנקייה (רק 11 רכיבים) מעניקה התפוצצות של לחות לעור ומסייעת בחיזוק מחסום הלחות הטבעי. חומצה היאלורונית במשקל מולקולרי גבוה שומרת לחות בשכבה העליונה, בעוד שמשקל מולקולרי נמוך יותר חודר ומלחלח את האפידרמיס. התוצאה, עור גמיש, "מלא" יותר וחלק יותר. מוצר זה מומלץ כשלב ראשון לאחר ניקוי, להכנת העור לסרום/קרם, והוא מתאים לכל סוגי העור אפילו עור רגיש מאוד (ללא בושם או אלכוהול).
9. Obagi Nu-Derm Clear (קרם הבהרה אובאג'י נו-דרם), מחיר: 400 ₪ (57 ג'). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הבהרה תרופתי-למחצה שנחשב ל"סטנדרט הזהב" בטיפול בפיגמנטציה עיקשת. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ בשימוש רופאי עור, דורש מרשם במדינות רבות). יתרונות מדעיים: מכיל Hydroquinone 4% (הידרוקינון), מרכיב פעיל המעכב אנזים טירוזינאז ובכך מפחית יצירת מלנין. Hydroquinone הוא המרכיב היעיל ביותר קלינית להבהרת מלזמה וכתמי גיל, עם עשרות שנות מחקרים שתומכים בתוצאותיו. קרם Obagi Clear נועד לשימוש כחלק ממערך טיפולי כולל (תכנית Nu-Derm) יחד עם חומצות ורטינואידים לשיפור חדירות, והוא מוביל לטשטוש משמעותי של כתמי שמש, נמשים וכתמי פוסט-אקנה תוך 8–12 שבועות. שימו לב: השימוש בהידרוקינון מוגבל למספר חודשי טיפול בהשגחת רופא, מאחר ושימוש כרוני עלול לגרום לתופעות לוואי. זהו מוצר עוצמתי הנותן תוצאות נראות לעין כשהוא מנוהל נכון.
10. Murad Rapid Dark Spot Correcting Serum (מוראד סרום תיקון כתמים מהיר), מחיר: 350 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום הבהרה מודרני מבית דר' מוראד, מיועד להעלמת היפרפיגמנטציה וכתמי שמש. פופולריות: ★★★★☆ (בחירה מובילה במוצרי הבהרה ללא מרשם). יתרונות מדעיים: הנוסחה משלבת חומצה טרנסקסאמית 3% (Tranexamic Acid), ניאצינאמיד 5% ותמצית שורש ליקוריץ, שלושה מרכיבים מוכחים קלינית להבהרת העור. חומצה טרנסקסאמית הראתה במחקרים הפחתת מלזמה והאדמה בעור על-ידי הפרעה למסלול יצירת הפיגמנט. הניאצינאמיד מסייע גם הוא לעיכוב מעבר מלנין לתאים הקרניים ומשפר את אחידות העור. יחד, המרכיבים הללו (ללא הידרוקינון) מפחיתים הופעת כתמים כהים תוך ~6-8 שבועות של שימוש עקבי. הסרום גם מכיל פפטידים לשיקום העור לאחר דלקת. מוצר זה מהווה חלופה עדינה יחסית להידרוקינון, המתאים לשימוש ממושך ללא סיכון גבוה לתופעות לוואי.
11. SkinCeuticals Discoloration Defense (סקינסוטיקלס דיסקלוריישן דיפנס), מחיר: 450 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום מתקדם לטיפול בכתמי עור עקשניים, שפותח כפתרון מבוסס-מדע לבעיות פיגמנטציה. פופולריות: ★★★★☆ (מועדף על דרמטולוגים כטיפול תומך למלזמה). יתרונות מדעיים: מכיל שילוב עוצמתי של 5% ניאצינאמיד, 5% HEPES (חומצה אמינו-סולפטית) ו-3% חומצה טרנסקסאמית. בניסוי קליני שנעשה על המוצר, הודגמה ירידה משמעותית בעוצמת כתמי מלזמה וכתמי גיל תוך 12 שבועות. הניאצינאמיד במינון גבוה משפר מרקם ונקבוביות ומבהיר את העור, בעוד שחומצה טרנסקסאמית מפחיתה תהליכי דלקת המעודדים ייצור יתר של מלנין. המוצר נטול הידרוקינון ומתאים גם לשימוש ארוך-טווח ולשילוב עם רטינול או טיפולים מקצועיים. ניכר שיפור נאה בגוון העור האחיד אצל רוב המשתמשים לאחר כ-2–3 חודשי התמדה.
12. The Ordinary Niacinamide 10% + Zinc 1% (הסרום בניאצינאמיד + אבץ של די אורדינרי), מחיר: 30 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום תקציבי שזכה לפופולריות עצומה בזכות יעילותו והמחיר הנמוך, מכיל ניאצינאמיד (ויטמין B3) במינון גבוה ואבץ PCA לאיזון השומן בעור. פופולריות: ★★★★★ (אחד הסרומים הנמכרים בעולם). יתרונות מדעיים: ניאצינאמיד בריכוז 10% הוכח קלינית כמפחית אדמומיות, משפר מרקם נקבוביות ומבהיר כתמי פיגמנטציה קלים. במחקר בן 12 שבועות הראתה פורמולת 5% ניאצינאמיד שיפור של 21% בקמטוטים דקים ושיפור של 14% באחידות גוון העור, כך שמינון 10% עשוי להיות אפקטיבי אף יותר (עד גבול הרווייה). תוספת האבץ מסייעת בריפוי פצעים ובהפחתת שומן בעור, מה שמועיל במיוחד לסובלים מאקנה קל או מברק שומני. הסרום נטול שמן ובושם, נוזלי וקליל, נספג במהירות ומשאיר תחושת מט. הוא מדגים כיצד מוצר פשוט וזול יכול להתבסס על מדע מוצק ולהעניק תוצאות אמיתיות בשיפור העור.
13. Paula’s Choice 10% Azelaic Acid Booster (פאולה צ'ויס תוסף חומצה אזלאית 10%), מחיר: 180 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם-ג'ל במרקם קליל המכיל 10% חומצה אזלאית, רכיב רב-תכליתי הנלחם גם בפצעונים, גם באדמומיות וגם בהיפרפיגמנטציה. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ מאוד אצל בעלי עור רגיש ורוזציאה). יתרונות מדעיים: חומצה אזלאית היא חומר אנטי-דלקתי ונוגד חיידקים המיוצר באופן טבעי ע"י שמרים. בריכוז 10% (OTC) היא מסייעת בהרגעת עור הסובל מרוזציאה, מפחיתה אדמומיות ופפולות דלקתיות, וכן מבהירה כתמי פוסט-אקנה וכתמי שמש קלים באמצעות עיכוב אנזים טירוזינאז במלנוציטים. בנוסף, המוצר כולל תוספת של חומקת סליצילית ולקטית עדינה לשיפור חדירת החומר ולפילינג עדין, ותמצית ליקוריץ להגברת ההבהרה. חומצה אזלאית ידועה כבטוחה לשימוש גם בהריון (בניגוד לרטינול והידרוקינון), מה שהופך מוצר זה לבחירה פופולרית לנשים הרות הסובלות מפיגמנטציה (מלזמה). לסיכום: בוסטר זה משתלב בקלות בשגרת הטיפוח (ניתן לערבבו עם קרם לחות) ומספק יתרונות קליניים במגוון רחב של בעיות עור, ללא גירוי משמעותי.
14. SK-II Facial Treatment Essence (SK-II מי הפנים המפורסמים "פיטרה"), מחיר: 600 ₪ (160 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אסנס יפני אגדי הנחשב ל"מי קסם" בזכות רכיב הפיטרה הייחודי, תסיסה של שמרי Galactomyces העשירה בויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר פולחן בקרב חובבי טיפוח, במיוחד במזרח אסיה). יתרונות מדעיים: הפיטרה פועל כנוגד חמצון עוצמתי וכמרכיב משקם מחסום העור. מחקרים פנימיים הראו כי שימוש יומיומי באסנס הביא לשיפור ניכר בלחות העור, בהפחתת אובדן המים (TEWL) ובהשבת הזוהר לעור עמום. במחקר קליני בלתי תלוי, נשים יפניות שהשתמשו במוצרי SK-II המכילים פיטרה פעמיים ביום במשך 12 חודשים הראו היפוך של סימני הזדקנות בני 11 שנה, כולל צמצום קמטים, כתמים ומרקם מחוספס, חזרה לרמות שנמדדו עשור קודם. המשמעות היא שעור הפנים הצליח "להדביק פער" של הזדקנות לאחר שנה של שימוש אינטנסיבי. בנוסף, הפיטרה הוכחה כמגבירה ייצור פקטורים מלחחים טבעיים בעור וכמחזקת את תאי הקרן (באמצעות הגברת פילגרין וקלודין-1). האסנס עצמו בעל מרקם מיימי ונספג מיד, ומשמש כשלב ראשון לאחר ניקוי, מכין את העור לסרום ולהמשך הטיפוח. למרות מחירו הגבוה, משתמשים רבים נשבעים שהוא מעניק לעור "זוהר של תינוק" ומראה חלק ורענן, במיוחד בשימוש עקבי לטווח ארוך.
15. Bioeffect EGF Serum (ביואפקט סרום EGF), מחיר: 600 ₪ (15 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום חדשני מאיסלנד המכיל גורם גדילה אפידרמלי (EGF) המופק משעורה, טכנולוגיה ביוטכנולוגית המסייעת בהתחדשות התאים. פופולריות: ★★★☆☆ (נישה בקרב חובבי מדע וטיפוח יוקרתי). יתרונות מדעיים: ה-EGF הוא חלבון שליח הקיים בעור באופן טבעי, המעודד חלוקת תאים וייצור קולגן. בסרום זה, EGF מיוצב בבסיס גליצרין טהור ומים, ללא חומרי מילוי, מה שמבטיח חדירה אפקטיבית. בניסויים שערכה החברה נמצא שיפור בעובי העור ובצפיפות הדרמיס, והפחתה בעומק הקמטים, לאחר 8 שבועות של שימוש לילי. הפורמולה מינימליסטית: 7 רכיבים בלבד, ללא בושם או חומרים משמרים, במטרה למנוע הפרעה לפעולת גורם הגדילה. יש להשתמש במספר טיפות בודדות על עור נקי (ללא קרמים אחרים לפני) כדי לאפשר ספיגה מיטבית של ה-EGF, ולהמתין כמה דקות לפני מריחת לחות. משתמשים מדווחים על עור חלק, מוצק וזוהר יותר לאחר תקופה של שימוש, במיוחד באזורים שקשה לטפל (כמו קמטי צדי העיניים והפה). מוצר זה ממחיש את יכולתה של הביוטכנולוגיה לשלב רכיבים המדמים תהליכים ביולוגיים טבעיים לעידוד תיקון אנטי-אייג'ינג בעור.
16. Clinique Even Better Clinical Dark Spot Corrector (קליניק איבן בטר סרום להבהרת כתמים), מחיר: 300 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום הבהרה פופולרי ללא מרשם, שטוען ליעילות ברמת "מרשם" בטיפול בכתמי עור ובעור עמום. פופולריות: ★★★★☆ (מוכר היטב ומקודם על ידי קליניק מזה שנים). יתרונות מדעיים: הפורמולה מכילה את קומפלקס CL-302 של קליניק: ויטמין C פעיל (Ascorbyl Glucoside), תמצית שורש White Birch, תמצית Gymnema ו-Schisandra, וכן חומצה סליצילית עדינה לקילוף קל. השילוב נועד לעכב יצירת מלנין ולהאיץ חידוש תאים, מה שמבהיר את העור בהדרגה. בניסוי פנימי, דיווחה החברה על הפחתה ממוצעת של 39% במראה הכתמים הכהים כעבור 12 שבועות. יש המגדירים מוצר זה כ"חלופה מתונה להידרוקינון", הוא פועל לאט יותר, אך עם פחות סיכון לגירוי. הסרום במרקם משיי וגוון פנינה, נספג היטב ומשאיר את העור חלק. מומלץ למרוח פעמיים ביום, ובפרט בשילוב עם קרם הגנה ביום כדי למנוע הישנות של כתמים. בעוד שאין נתונים שפורסמו מחוץ לחברה, המוניטין הטוב של המוצר והתמדה של משתמשים מעידים על שיפור ניכר באחדות הגוון ובזוהר הכללי של העור לאורך כמה חודשי שימוש.
17. Dior Capture Totale Super Potent Serum (דיור קפצ'ר טוטאל סופר פוטנט), מחיר: 600 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום הפרימיום החדש של דיור, המשלב בין מדע לצמחים אקזוטיים, כולל תמצית פרח Longoza בלעדית, הידועה ביכולתה לעודד התחדשות תאים. פופולריות: ★★★★☆ (אהוד בקרב פלח שוחרי מותגי יוקרה). יתרונות מדעיים: הנוסחה מועשרת ב-NIAC (צורת ניאצינאמיד) ובחומצה היאלורונית, בנוסף לתמצית הלונגוזה שמגדלים בגני Dior במדגסקר. לפי בדיקות מעבדה של Dior, תמצית זו פועלת ברמת תאי הגזע באפידרמיס ומגבירה את פוטנציאל התחדשות התאים. הסרום טוען לשיפור ניכר במוצקות העור, בצפיפות ובמראה הקמטים בתוך 7 ימים בלבד (נתון שיווקי של החברה). המרקם קליל ונספג במהירות, ומשאיר תחושת קטיפה. בעוד שההוכחות הקליניות החיצוניות מעטות, דיווחי משתמשים מציינים עור חלק, מתוח וזוהר יותר לאחר חודש שימוש. מוצר זה מדגים את מגמת השילוב בין בוטניקה אקזוטית למדע: הוא מפנק את החושים בניחוח ומרקם יוקרתי, ובמקביל מספק רכיבים מועילים כמו ניאצינאמיד וחומצה היאלורונית בשילוב אקטיבים צמחיים.
18. Elizabeth Arden PREVAGE Anti-Aging Serum (סרום פרבג' אנטי-אייג'ינג אליזבת ארדן), מחיר: 500 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום נוגד-חמצון עוצמתי המבוסס על Idebenone (אידבנון), נוגד חמצון סינתטי הנחשב לאחד מהחזקים מסוגו בטיפוח העור. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר דגל ותיק של מותג יוקרתי). יתרונות מדעיים: האידבנון הוא נגזרת מסיסה של Co-Enzyme Q10, אשר במחקרים השוואתיים נמצא כבעל יכולת נוגדת-חמצון גבוהה אף מזו של ויטמין C. הוא מגן על העור מנזקי סביבה, בעיקר מפני רדיקלים חופשיים הנוצרים מחשיפה לקרינת UV וזיהום, ובכך מסייע למנוע פירוק קולגן ואלסטין. הסרום של פרבג' משלב גם ויטמין E, ליפידים ולחותנים, כך שמעבר להגנה הוא גם מטפח ומחליק את העור. בניסוי קליני מטעם החברה, Idebenone במריחה סדירה הפחית סימני הזדקנות (קמטוטים, מרקם וגוון) בצורה ניכרת בתוך 4–8 שבועות. הסרום בעל צבע כתמתם (צבע המרכיב הפעיל) ומרקם סיליקוני-משיי שממלא את הקמטוטים מידית. מריחה יומית בבוקר מעניקה לעור שכבת מגן נגד עקות סביבתיות לכל היום. Prevage מייצג גישה "פרו-אקטיבית" לאנטי-אייג'ינג, הגנה לפני שהנזק מתרחש, ולכן מומלץ במיוחד בעיר מזוהמת או לשוחרי שמש (כמובן, תמיד מעל קרם הגנה).

רטינואידים וחומצות פילינג (Retinoids & Exfoliating Treatments)

19. Retin-A 0.05% (טרטינואין קרם), מחיר: 200 ₪ (מרשם, 20 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: התרופה המקומית הראשונה שאושרה נגד קמטים, רטין-A האגדי, שהיא בעצם חומצה רטינואית בריכוז 0.05%. פופולריות: ★★★★★ (מוכרת ברחבי העולם כטיפול אנטי-אייג'ינג מוכח). יתרונות מדעיים: רטינואידים כמו טרטינואין הם החומרים הנחקרים ביותר בהקשר של הזדקנות עור. טרטינואין חודר לעומק הדרמיס, נקשר לקולטני רטינואיד בתאי העור ומעודד אותם לייצר יותר קולגן, מה שמפחית קמטוטים וקמטים שנוצרו מחשיפה לשמש. כמו כן, הוא מאיץ את קצב התחלפות התאים בשכבה העליונה, מה שמסייע לטשטש כתמי שמש ופיגמנטציה ולרענן את מרקם העור. עם זאת, רטין-A עלול לגרום ליובש, קילוף ואדמומיות בתחילת השימוש, לכן רופאים ממליצים להתחיל במריחה ערב כן, ערב לא ולהעלות בהדרגה. יש להשתמש בכמות בגודל אפון לכל הפנים על עור יבש ונקי לחלוטין בלילה, ולהימרח בקרם הגנה ביום (רטינואידים מגבירים רגישות לשמש). למרות האתגרים, התוצאות מצדיקות זאת: לאחר ~3–6 חודשי שימוש עקבי, ניתן לראות שיפור משמעותי בעומק הקמטים, במרקם, בנקבוביות ובכתמים. טרטינואין נשאר "סמל" לטיפול אנטי-אייג'ינג אפקטיבי באמת, ומוצרים רבים בלי מרשם מנסים לחקות את פעולתו בעוצמה נמוכה יותר.
20. Differin Gel 0.1% (אדפלן ג'ל), מחיר: 100 ₪ (45 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: דפרין הוא רטינואיד סינתטי (Adapalene) הזמין כיום ללא מרשם, שפותח במקור לטיפול באקנה אך התגלה שגם לו השפעות אנטי-אייג'ינג מתונות. פופולריות: ★★★★★ (תכשיר רטינואידי נפוץ מאוד לטיפול באקנה קל-בינוני ברחבי העולם). יתרונות מדעיים: אדפלן 0.1% פועל באופן דומה לרטינול/רטינואיק, הוא מגביר את קצב חידוש התאים בזקיק, מונע סתימת נקבוביות ומפחית דלקת, ובכך מטפל ומונע היווצרות פצעונים. בנוסף, אדפלן מעודד יצירת קולגן (אם כי בעוצמה חלשה מעט מטרטינואין), כך שעם הזמן הוא עשוי לשפר מרקם וקמטוטים עדינים. אחד היתרונות הגדולים: הוא גורם לפחות גירוי ואדמומיות לעומת טרטינואין, ולכן מתאים גם לבעלי עור רגיש יותר. משתמשים מדווחים שלאחר ~8-12 שבועות של מריחה לילית, העור חלק יותר, הנקבוביות נקיות והפצעונים פוחתים, ומרקם העור הכללי נראה רענן ואחיד יותר. דפרין הוא דוגמה מצוינת לאיך מרכיב מרפא-אקנה יכול להשתלב גם בשגרת אנטי-אייג'ינג בגיל מבוגר, במיוחד למי שעדיין סובל מפצעונים אקראיים או נקבוביות פעורות ורוצה תכשיר "הכל באחד".
21. SkinCeuticals Retinol 0.5 (סקינסוטיקלס רטינול 0.5), מחיר: 350 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מרוכז עם 0.5% רטינול טהור במרקם אנקלפסולציה (שחרור מושהה) לצמצום גירוי, מבית סקינסוטיקלס המדעי. פופולריות: ★★★★☆ (מועדף על משתמשים מתקדמים שהתרגלו לרטינול). יתרונות מדעיים: רטינול הוא נגזרת של ויטמין A שהגוף ממיר בהדרגה לחומצה רטינואית פעילה בעור. בריכוז 0.5% הוא נחשב לחזק מאוד (פי כמה מקרמי רטינול סטנדרטיים). בפורמולה של סקינסוטיקלס, הרטינול "ארוז" במבנה מיקרוסקופי המאפשר שחרור הדרגתי בשעות שלאחר המריחה, כך העור סופג אותו לאורך זמן ולא במכה, מה שמפחית אדמומיות וקילוף. שימוש נכון יוביל תוך 8–12 שבועות לשיפור ניכר בקמטוטים, במרקם גס, בנגעי פיגמנטציה קלים ואף בצלקות אקנה שטחיות. הקרם כולל גם ביסבולול ותמצית קמומיל להרגעת העור. מומלץ להתחיל בפעמיים-שלוש בשבוע בלילה, ולהעלות בהדרגה. זהו מוצר "רפואי" מאוד באופיו, ללא ריח, צנצנת אטומה, ממוקד תוצאה, וממחיש את גישת סקינסוטיקלס: מינונים גבוהים ותמיכה מדעית. הוא מתאים במיוחד לבעלי עור מורגל ברטינואידים המעוניינים לעלות מדרגה לטיפול אינטנסיבי יותר נגד הזדקנות.
22. Paula’s Choice Clinical 1% Retinol Treatment (קרם רטינול 1% של פאולה צ'ויס), מחיר: 250 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אחד ממוצרי הרטינול ללא מרשם החזקים בשוק, 1% רטינול טהור משולב עם פפטידים וויטמין C, בפורמולה מושכלת להפחתת סימני הזדקנות משמעותיים. פופולריות: ★★★★☆ (בחירה פופולרית בקרב יודעי דבר שמבקשים תוצאות קרובות לרמת מרשם). יתרונות מדעיים: ריכוז של 1% רטינול נחשב גבוה במיוחד (טווח OTC הוא לרוב 0.1%–1%). במחקר השוואתי, הראו משחות קוסמטיות עם ניאצינאמיד+רטיניל פרופיונאט כי משטר קוסמטי יכול להשוות ביעילותו לטיפול תרופתי ברטינואיד, כאשר היתרון, סבילות טובה יותר. קרם זה ממחיש בדיוק את הנקודה: שילוב של 1% רטינול יחד עם פפטידי Matrixyl, נוגדי חמצון (ויטמין C ו-E) ותמציות מרגיעות (שוש קירח, שיבולת שועל) מאפשרים קבלת תוצאות נראות לעין (שיפור בקמטים, במוצקות ובכתמים) בדומה לטרטינואין במינון נמוך, אך עם הרבה פחות גירוי והתקלפות. משתמשים רבים מדווחים על הבדל מורגש כבר תוך מספר שבועות, העור חלק יותר, הקמטוטים מצטמצמים והגוון קורן ואחיד יותר. המוצר מגיע בבקבוק משאבה אטום לשמירה על יציבות הרטינול, ובמרקם קרמי-קל שמותיר תחושת לחות קלה. זהו פתרון נהדר למי שרוצה את "כוח האש" של רטינואיד בלי הצורך במרשם ובלי תופעות הלוואי המלאות של רטין-A. כמובן, גם כאן, חובה להשתמש בקרם הגנה מדי בוקר.
23. Murad Retinol Youth Renewal Serum (מוראד רטינול יות' ריניואל), מחיר: 400 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום רטינול חדשני עם "טכנולוגיית שלושת הרטינואידים" של דר' מוראד, משלבת 3 צורות רטינואיד להשפעה מיידית, מתמשכת וארוכת טווח. פופולריות: ★★★★☆ (זוכה פרסים ומומלץ ע"י מגזיני יופי כמוביל בקטגוריה). יתרונות מדעיים: הפורמולה מכילה שילוב של רטינואיד מהדור החדש (Hydroxypinacolone Retinoate) הפועל מיד, רטינול בשחרור מושהה הפועל לאורך הלילה, ובוסטר רטינואידי להגברת יעילותם. תכנון זה נועד לספק לעור "מנת רטינול" מתמשכת עם פחות גירוי. במחקר קליני פנימי, דיווחה החברה על 93% משתמשים שראו הפחתה בקמטוטים וקמטים תוך 8 שבועות, ו-98% שיפור במוצקות. בנוסף, הסרום מכיל סרמידים למניעת יובש ונוגדי-גירוי כמו תמצית מרווה. הוא במרקם קרמי-קליל הנספג היטב, נעים לשימוש ואף מתאים לעור מעט רגיש שרטינול טהור היה מגרה אותו. סרום זה מייצג את הדור החדש של מוצרי רטינול "חכמים", מעניקים תוצאות מרשימות במראה העור אך עם פרופיל סבילות טוב בהרבה. למרות העוצמה, תמיד מומלץ להתחיל בהדרגה (2 לילות בשבוע בתחילה) ולהעלות תדירות. מוראד הצליחו כאן לשלב מדע וטכנולוגיה לקבלת יתרונות רטינואידים ללא חסרונותיהם המלאים.
24. Avène A-Oxitive Night (קרם רטינל 0.1 של אוון), מחיר: 250 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: טיפול לילה אנטי-אייג'ינג עדין מבית אוון הצרפתית, המכיל Retinaldehyde בריכוז 0.1%, צורה מתקדמת ופעילה של ויטמין A. פופולריות: ★★★★☆ (מועדף בקרב בעלי עור רגיש המחפשים אלטרנטיבה קלה לרטינול). יתרונות מדעיים: רטינלדהיד (רטינל) הוא שלב אחד בלבד לפני חומצה רטינואית, כלומר, בגוף הוא מומר ישירות לרטינואין, ולכן נחשב יעיל יותר מרטינול, אך גורם פחות גירוי מטרטינואין. מחקרים הראו ש-0.05%–0.1% רטינלדהיד משפר את עומק הקמטים הקטנים ומגדיל את עובי האפידרמיס כמו רטינול, עם יתרון של סבילות מצוינת. קרם הלילה של אוון משלב בנוסף פרו-ויטמין E (פרו-טוקופריל) כנוגד חמצון המגן על הרטינלדהיד מפירוק וחיזוק פעולתו. בניסוי קליני של אוון, לאחר 8 שבועות שימוש דווח על ירידה של כ-20% בעומק הקמטים ועל שיפור בגלוי במרקם וברכות העור. המרקם הוא אמולסיה קלילה הנמרחת בקלות, והקרם מכיל את מי המעיין הטרמליים המרגיעים של אוון להפחתת סיכון לגירוי. מוצר זה אידיאלי כ"כניסה" לעולם הרטינואידים: הוא מציע תוצאות נראות לעין אך עדין מספיק לעור רגיש ואף לסובלים מרוזציאה קלה.
25. Herbivore Bakuchiol Serum (הרביבור סרום בקוצ'יול), מחיר: 300 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום טבעוני המבוסס על 1% בקוצ'יול, תמצית צמחית הנחשבת לחלופה טבעית לרטינול, יחד עם פולי עדש וסלק לחותיים. פופולריות: ★★★☆☆ (טרנד עולה בקרב מחפשי פתרונות טבעיים לאנטי-אייג'ינג). יתרונות מדעיים: בקוצ'יול (המופק מצמח Babchi) התגלה כבעל פעילות הדומה באופן מפתיע לזו של רטינול ברמת הביטוי הגנטי בעור. במחקר קליני קטן שפורסם ב-Br. J. of Dermatology, תכשיר בקוצ'יול 0.5% הראה יעילות דומה להפחתת קמטוטים ושיפור גוון העור לזו של רטינול 0.5%, אך עם פחות תופעות לוואי של גירוי וקילוף. משמעות הדבר שהנבדקים שקיבלו בקוצ'יול נהנו משיפור בקמטוטים ובכתמים כמו קבוצת הרטינול, אולם דיווחו על פחות צריבה ואדמומיות. הסרום של Herbivore מנצל יתרון זה: הוא משלב גם ניאצינאמיד ופפטידים מפולי עדשים לשיפור מרקם הנקבוביות, ותמצית סלק להגברת הלחות, כך שהעור מקבל גם הזנה וגם טיפול אנטי-אייג'ינג. המרקם סגלגל-חלבי ונספג מהר, עם ניחוח צמחי עדין (ללא בישום סינתטי). למרות שהבקוצ'יול עדיין מוגדר "מבטיח אך לא מוכח סופית" במחקר, רבים עם עור שלא סובל רטינואידים פונים לחלופה זו ורואים שיפור מסוים בקמטוטים ובזוהר העור ללא כל גירוי.
26. Drunk Elephant T.L.C. Sukari Babyfacial (דרנק אלפנט "בייבי פיישל", מסיכת פילינג כימית), מחיר: 300 ₪ (25 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: מסכת פילינג ביתית עוצמתית מאוד עם 25% חומצות אלפא-הידרוקסי (גליקולית, לקטית וכו') ו-2% חומצה סליצילית, המקנה לעור "טיפול פנים" מקצועי בבית. פופולריות: ★★★★☆ (זכתה להייפ רב ברשתות בשל תוצאותיה הדרמטיות). יתרונות מדעיים: ריכוז גבוה של חומצה גליקולית (AHA עיקרי) מקלף את תאי העור המתים בשכבה העליונה, חושף עור חדש, חלק ובהיר יותר. חומצה גליקולית גם מעודדת יצירת קולגן בדרמיס, מה שתורם לאורך זמן לשיפור במראה קמטוטים ודקיקות עור. חומצה סליצילית (BHA) חודרת לנקבוביות ומסייעת בניקוי שומנים ולכלוך, מפחיתה שחורים ופצעונים. יחד, המסכה הזו מעניקה "מכת חידוש": לאחר 20 דקות מריחה, שוטפים וחווים עור חלק כמשי, נקי מנקבוביות סתומות, ובעל זוהר ברור (מכאן השם "Babyfacial", עור רך כתינוק). כמובן, יש להשתמש בה לכל היותר פעם בשבוע, ולהימנע אם העור רגיש מאוד. הנוסחה כוללת גם תמציות קמומיל ודלעת להרגעה לאחר הפילינג. המסכה מדגימה כמה יעילות יכול להיות טיפול כימי ביתי מרוכז, יש המשתווים אותה לטיפול פילינג קליני בריכוז בינוני. חשוב לזכור למרוח קרם הגנה בימים שאחרי, כי העור רגיש במיוחד לשמש לאחר פילינג. למי שמנוסה בחומצות, "בייבי פיישל" הוא כלי עוצמתי לשיפור מהיר במרקם ובזוהר העור.
27. Sunday Riley Good Genes (סאנדיי ריילי "גוד ג'ינס", סרום חומצה לקטית), מחיר: 400 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום פילינג יום-יומי עדין-יחסית, המכיל 7% חומצה לקטית מטוהרת, שנועד להעניק לעור "מנת זוהר" קבועה ולשמור על פני שטח חלקים. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר פולחן נוסף, אהוד בקרב ידועניות). יתרונות מדעיים: חומצה לקטית (מקורית מחלב, אך כאן מופקת בצמחית) היא AHA שמתמוסס בקשרים בין תאי העור המתים, ולכן מסיר אותם בעדינות ומעודד את העור לחדש את עצמו. ביחס לחומצה גליקולית, לקטית עדינה יותר ומסוגלת גם ללחלח (היא חלק מקבוצת ה-NMF, גורמי הלחות הטבעיים בעור). שימוש יומיומי ב-Good Genes מקנה החלקה הדרגתית של קמטוטים עדינים, טשטוש כתמים קלים והידוק נקבוביות. במחקר פנימי מדווח, 100% מהמשתתפים חשו שעורם יותר קורן ומוצק אחרי 8 שבועות. יתר על כן, הסרום מכיל תמצית קקטוס ותאנה להרגעת העור, כך שאפילו עם 7% חומצה, רוב המשתמשים אינם חווים גירוי משמעותי. עבור מי שלא מסתדר עם רטינואידים, סרום חומצה לקטית איכותי כמו זה יכול להיות דרך מצוינת לקבל החלקת קווים וקבלת מרקם זוהר. רבים משתמשים בו בבוקר (עם קרם הגנה מעל) כדי לנצל את האפקט המיידי של העור החלק, או בלילה לסירוגין עם רטינול. Good Genes ממצב עצמו כמוצר שהוא גם יעיל וגם מפנק, עם ניחוח עדין של למון גראס ומרקם מפנק, שמוכיח שטיפול כימי לא חייב להיות לא נעים.
28. Biologique Recherche Lotion P50 (ביולוג'יק רשרש לושן P50), מחיר: 350 ₪ (150 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: מי פנים אגדיים מצרפת, ששמם הולך לפניהם כמוצר "פלא" לשיפור כללי של העור. מכיל תערובת סודית של חומצות (AHA, BHA, PHA) בריכוז לא מבוטל, יחד עם ניאצינאמיד וגופרית, שילוב שיוצר פילינג כימי יומי עדין אך מתמשך. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר פולחן בקרב קהילת הטיפוח, מופץ בספא ומכוני יופי מקצועיים). יתרונות מדעיים: P50 (על שום "פילינג ל-50 יום", מחזור החלפת תאי עור ממוצע) מיועד לשימוש יומיומי בטפיחות, ובכך מביא לקילוף הדרגתי של העור הישן ולעידוד צמיחת עור חדש. חומצה לקטית, מליקית וציטרית ממיסות תאי עור מתים ומבהירות, חומצה סליצילית מנקה לעומק הנקבוביות, וניאצינאמיד מאזן ייצור חלב ומשפר נקבוביות. הנוסחה גם מכילה גופרית וקמומיל לאיזון ומניעת דלקת. בשבועות הראשונים ייתכן עקצוץ ואדמומיות קלה, ולכן מתחילים במהדורה העדינה (P50W) ומתקדמים למקורית. לאחר כחודש שימוש, לרוב המשתמשים יש "עור חדש": נקי מפגמי אקנה, חלק למגע, נקבוביות מכווצות, וקורן כאילו עבר טיפול פנים מקצועי. חשוב להשתמש במקדם הגנה כשיוצאים לשמש, שכן העור דק ורגיש יותר בפילינג מתמשך. P50 מגיע בכמה גרסאות, כש-P50 1970 המקורית מכילה גם פנול (חומר מחטא חזק), אך ברוב המדינות משווקת גרסה ללא פנול. מוצר זה הפך למיתולוגיה של ממש בתחום הטיפוח, עד כדי כך שהוא מכונה "Jehovah’s Juice" (מיץ האל) בקרב מעריציו. הוא ממחיש את עוצמתן של חומצות במינונים נכונים לחולל שינוי דרמטי בעור, כאשר משתמשים בהן בעקביות ובדיוק.
29. Paula’s Choice Skin Perfecting 2% BHA Liquid (פאולה צ'ויס נוזל BHA 2%), מחיר: 130 ₪ (118 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אחד המוצרים המפורסמים בעולם לניקוי נקבוביות וטיפול בשחורים, מי פילינג במרקם נוזלי דמוי טונר עם 2% חומצה סליצילית. פופולריות: ★★★★★ (המוצר הנמכר ביותר של Paula’s Choice ולא בכדי). יתרונות מדעיים: חומצה סליצילית היא BHA המסיסה בשמן, ולכן חודרת מבעד לסבום שבנקבוביות ומפרקת "פקקי" תאי עור וחלב, הגורמים לנקודות שחורות ופצעונים. בריכוז 2% היא גם אנטי-דלקתית, וכעבור מספר שבועות של שימוש ניתן לראות ירידה בהיווצרות פצעים מודלקים ושיפור בהאחדת מרקם העור. נוזל ה-BHA הזה זכה לאינספור שבחים כי הוא מוכיח את עצמו: מריחה על עור נקי פעם-פעמיים ביום (ללא שטיפה) מובילה לנקבוביות שנראות קטנות ונקיות יותר, עור פחות שומני באיזור ה-T, ופצעונים מופיעים לעיתים רחוקות יותר. יתרון נוסף, חומצה סליצילית מעדנת את שכבת הקרן, ולכן העור נראה חלק וקורן יותר. הפורמולה של פאולה צ'ויס מכילה גם תמצית תה ירוק להרגעה, והיא נטולת בושם ואלכוהול, כך שרוב המשתמשים חווים אפס גירוי, בניגוד למי פנים מבוססי אלכוהול. מוצר זה מומלץ לכל מי שמתמודד עם אקנה מבוגרים, נקבוביות סתומות, קומדונים או מרקם לא חלק, והוא מהווה דוגמה קלאסית למדע בפעולה: שימוש נכון בחומר פעיל מוכח (BHA) בריכוז מיטבי להשגת שינוי נראה לעין בעור.
30. The Ordinary AHA 30% + BHA 2% Peeling Solution (המסיכה האדומה של די-אורדינרי, פילינג AHA/BHA), מחיר: 40 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: פילינג ביתי עוצמתי ומאוד מרוכז, בצבע אדום-יין עז, המכיל 30% חומצות אלפא-הידרוקסי (גליקולית, לקטית, טרטית וציטרית) ו-2% חומצה סליצילית. פופולריות: ★★★★☆ (התפרסם כהוגן ברשת, גם בשל מראהו וגם בשל יעילותו, אך דורש זהירות). יתרונות מדעיים: בריכוזי חומצות כה גבוהים, התכשיר ממיס כמות נכבדת של תאים מתים מפני השטח ומזרז מאוד את התחדשות העור. חומצה גליקולית, בפרט, אף ידועה כמגבירה ייצור קולגן בדרמיס ושמירה על לחות העור, כך שהפילינג אינו רק שטחי אלא גם מטייב את העור לעומק. יש למרוח את התמיסה (שצבעה האדום נובע מנוגדי-חמצון מפרי השושנה) רק ל-10 דקות, כעין מסיכה, ולא יותר מפעם-פעמיים בשבוע, בשל עצמתה. לאחר השטיפה, העור נראה מייד חלק ובהיר יותר, והתחושה היא של רעננות וניקיון עמוק. בשימוש קבוע (בהתאם לסבילות העור, לרוב פעם בשבוע) ניתן להבחין בשיפור בכתמי פיגמנטציה קלים, בצלקות פוסט-אקנה שטחיות ובקמטוטים עדינים, שכן התכשיר מסיר את השכבה הפגומה ומעודד בניית עור "חדש" ובריא יותר. זהירות: תכשיר זה אינו מתאים למתחילים או לעור רגיש, עלול לגרום לצריבה ואדמומיות משמעותית אם משתמשים לא נכון. חובה לעקוב אחרי הוראות השימוש (מריחה על עור נקי ויבש, המתנה מקסימום 10 דקות, שטיפה יסודית במים פושרים) ולהימרח בקרם הגנה בימים שלאחר מכן, כיוון שהעור חשוף במיוחד. עבור חובבי חומצות מנוסים, "הפילינג האדום" של דה אורדינרי מציע תוצאות שניתן להשוות לטיפול קליני קל, במחיר שווה לכל נפש.
31. The Ordinary Glycolic Acid 7% Toning Solution (מי טונר 7% חומצה גליקולית של די-אורדינרי), מחיר: 50 ₪ (240 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: תמיסת טונר לפנים בריכוז 7% חומצה גליקולית, רמת פילינג כימי עדינה אך אפקטיבית, המיועדת לשימוש יומיומי לאחר הניקוי. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר ויראלי נוסף של המותג, בעיקר בשל מחירו הנגיש ותוצאותיו הטובות). יתרונות מדעיים: חומצה גליקולית בריכוז מתון זה (7%) מקלפת בעדינות את שכבת התאים המתים העליונה של העור מדי יום, ובכך שומרת על מרקם חלק יותר ועל זוהר רענן. השימוש כממי טונר (עם צמר גפן או בטפיחה בידיים נקיות) לאחר ניקוי מכין את העור לסרום/קרם הלחות, וגם מנטרל מעט את ה-pH של העור כך שמוצרים אחרים יחדורו טוב יותר. בשימוש קבוע, ניתן לראות שיפור בהופעת נקבוביות (הן נראות מכווצות כי פחות סתומות), טשטוש של סימני פוסט-אקנה אדמדמים ושיפור הדרגתי באחדות גוון העור. התמיסה מועשרת גם בתמצית אלוורה וג'ינסנג להפחתת גירוי ולהוספת נוגדי חמצון. חשוב: כמו כל פילינג כימי, יש להשתמש בקרם הגנה בבוקר, כיוון שהעור רגיש יותר לשמש. התמיסה של דה-אורדינרי מציעה אלטרנטיבה נהדרת למי פנים האלכוהוליים המסורתיים: היא לא מייבשת את העור אלא דווקא משפרת לחות (חומצות AHA מושכות לחות), והיא מבוססת מדעית, חומצה גליקולית היא אחת החומצות הנחקרות והיעילות ביותר לשיפור מראה העור.
32. Pixi Glow Tonic 5% Glycolic Acid (פיקסי "גלואו טוניק", מי גליקולית 5%), מחיר: 100 ₪ (250 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: טונר גליקולי מפורסם נוסף, הנחשב לחלוץ בגל החומצות הידידותיות למשתמש. מכיל 5% חומצה גליקולית, בתוספת תמצית ג'ינסנג ואלוורה, במטרה להאיר את העור בעדינות. פופולריות: ★★★★★ (להיט בינלאומי שזכה בפרסים רבים). יתרונות מדעיים: בריכוז 5%, החומצה הגליקולית מסירה תאי עור מתים בקצב מתון, מספיק כדי להביא לזוהר ו-"glow" לעור, אך לרוב לא גורם לקילוף או גירוי ניכר. שימוש יומי (או כמה פעמים בשבוע, לפי סבילות) מוביל לעור שנראה "חי" יותר, פחות עמום, עם נקבוביות נקיות יותר ופחות הופעת פגמי אקנה. תמצית הג'ינסנג שבפורמולה משפרת זרימת דם מקומית ומוסיפה חיוניות, בזמן שהאלוורה מרגיעה ומונעת יובש. ה-Glow Tonic הפך למוצר פולחן כי הוא סיפק למשתמש הממוצע פתרון פילינג עדין שאפשר להשתמש בו בכל יום, מעין גרסה "ידידותית" יותר ל-P50 הצרפתי. התוצאה, תוך מספר שבועות, העור קורן יותר, אחיד יותר, ומריח נהדר (יש לו ניחוח עדין). זהו מוצר כניסה מושלם לעולם החומצות: מינון סביר, מחיר סביר, ותוצאות שניתן להבחין בהן ללא סיכון גבוה. גם כאן, זכרו את קרם ההגנה ביום, כי העור רגיש מעט יותר לשמש.
33. NeoStrata Resurface High Potency Cream (20% AHA) (נאו-סטרטה קרם לילה 20% חומצות), מחיר: 250 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה טיפולי מבית נאו-סטרטה, החברה שהמציאה את חומצת הגליקולית לטיפוח, בריכוז חומצות גבוה במיוחד למשתמשים מתקדמים. פופולריות: ★★★☆☆ (מוערך מאוד בקרב דרמטולוגים ואסתטיקניות, פחות ידוע לציבור הרחב בשל עוצמתו). יתרונות מדעיים: הקרם מכיל 20% חומצות אלפא-הידרוקסי: גליקולית וمانדלית, בתוספת 5% גלוקונולקטון (PHA עדין). מינון זה מוביל לקילוף מואץ של תאי העור המתים ולחדירה לדרמיס העליון, שם הוא מעודד ייצור סיבי קולגן חדשים. נאו-סטרטה דיווחה במחקרים שפילינג יומיומי עם מוצר זה שיפר בצורה ניכרת קמטים עדינים וקמטוטים, הגדיל את עובי האפידרמיס והדרמיס, ושיפר כתמי שמש, תוך 6–8 שבועות. הקרם מכיל גם ויטמין E ו-A לתמיכה נוגדת חמצון. יש להשתמש בכמות קטנה (גודל אפון) על עור יבש לחלוטין, בתחילה כל ערב שני. צפוי עקצוץ ניכר בשבועות הראשונים, סימן לפעילות, אך העור מסתגל בהדרגה. מוצר זה מיועד בעיקר לבעלי עור עבה/שמן יחסית או למי שכבר השתמש זמן רב בחומצות/רטינואידים ורוצה "קפיצת מדרגה" בטיפול. הוא אינו מתאים לעור רגיש או דק. עבור המתאימים, התגמול הוא משמעותי: עור חלק בהרבה, עם הפחתה בכתמי פיגמנטציה ובקמטוטים, ומראה צעיר וזוהר יותר. נאו-סטרטה, כחלוצת תחום ה-AHA, מגלמת כאן את פילוסופיית המייסדים, דרמטולוגים שתכננו מוצרים בעלי יעילות מוכחת מדעית, גם אם לעיתים על חשבון נוחות מלאה. למקצוענים ולנועזים, קרם זה מספק תוצאות קליניות של ממש.
34. Boots No7 Protect & Perfect Intense Advanced Serum (סרום אנטי-אייג'ינג No7 "פרוטקט & פרפקט"), מחיר: 150 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: הסרום מהסופרמרקט שעשה היסטוריה, המוצר הראשון ללא מרשם שנבדק קלינית במחקר אקדמי בלתי תלוי ונמצא כמפחית קמטים באמת. הוכרז כפריצת דרך ב-2007 בתכנית התחקירים של BBC, וגרם להסתערות על החנויות. פופולריות: ★★★★★ (נמכר בכמויות אדירות במיוחד בבריטניה, ועד היום להיט). יתרונות מדעיים: מכיל פפטיד Matrixyl® (Palmitoyl Pentapeptide-4) מעודד-קולגן, יחד עם רטיניל פלמיטט (נגזרת ויטמין A עדינה) ונוגדי חמצון. בניסוי קליני מבוקר באוניברסיטת מנצ'סטר, שימוש יומיומי בסרום במשך 6 חודשים הוביל לשיפור בקמטי שמש וקמטוטים בפנים בכ-20% מהמשתמשים, לעומת 8% בלבד שיפור בקבוצת הפלצבו. בנוסף, בעור הנבדקים שנמרחו בסרום נמצא גידול בחלבון ה-Fibrillin-1 הדרוש לאלסטיות העור, הוכחה ביולוגית לשיפור איכות העור. בעקבות המחקר, המדענים הצהירו שזהו התכשיר הראשון ללא מרשם שהוכח בתנאי מחקר כמשפר קמטים. גרסת "Intense Advanced" הנוכחית חזקה אף יותר מהמקורית שנבדקה. הסרום בעל מרקם משי, נספג מהר ומשמש כבסיס נהדר לקרם לחות. הוא מדגים כיצד מותג עממי הצליח "להרים את הרף" עבור תעשיית הקוסמטיקה כולה, לדרוש הוכחות קליניות ולא להסתפק בהבטחות שיווקיות. No7 הראה לעולם שאפשר לקבל שיפור אנטי-אייג'ינג אמיתי בלי לשבור קופת חיסכון, ובלי מרשם, ובעקבותיו ייצרו רבים נוספים מוצרים עם פפטידים ורכיבים בדוקים.

הגנה מהשמש ומוצרים משלימים (Sun Protection & Complementary Products)

47. EltaMD UV Clear Broad-Spectrum SPF46 (אלטהMD UV קליר SPF46), מחיר: 150 ₪ (48 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הגנה לפנים מהנמכרים ביותר בארה"ב במרפאות עור, בזכות שילוב נדיר של הגנה גבוהה, מרקם קליל ורכיבים מטפחים, אידאלי לעור שמן או נוטה לאקנה. פופולריות: ★★★★★ (טופ-סלר בקרב רופאי עור; "מקדם ההגנה שכל דרמטולוג משתמש בעצמו"). יתרונות מדעיים: מספק הגנה רחבת-טווח מקרינת UVA ו-UVB באמצעות שילוב של 9% תחמוצת אבץ שקופה ו-7.5% אוקטינוקסאט. בנוסף, מכיל 5% ניאצינאמיד (ויטמין B3), רכיב אנטי-דלקתי שעוזר להרגיע אדמומיות, לווסת שומן ולהפחית פגמי אקנה. ההגנה מהשמש היא המרכיב החשוב ביותר בשגרת אנטי-אייג'ינג: מחקר ארוך טווח הוכיח ששימוש יומיומי במסנן קרינה מאט באופן משמעותי את הזדקנות העור, קבוצת אנשים שהתמרחה כל יום הראתה 24% פחות סימני הזדקנות בעור לאחר 4.5 שנים לעומת קבוצת הביקורת. קרם EltaMD UV Clear נספג מהר, אינו קומדוגני, נטול בושם ולא משאיר לבן, ולכן אנשים באמת מתמידים איתו מדי יום. הוא מצוין גם כסיסי מתחת לאיפור. המוצר מדגים כיצד פורמולה טובה יכולה להפוך את ההגנה מהשמש, המטלה ההכרחית, לקלה, נעימה ואפילו מועילה לעור בעייתי. מומלץ בחום לכל אחד, ובמיוחד למי שיש לו אקנה, רוזציאה או עור שומני שחושש מקרמי הגנה כבדים, כאן מקבלים גם הגנה גבוהה וגם שיפור בעור.
48. La Roche-Posay Anthelios Shaka Fluid SPF50+ (לה רוש-פוזה אנטליוס אולטרה-לייט SPF50), מחיר: 120 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אחד ממקדמי ההגנה האירופיים המוערכים ביותר, עם הגנה גבוהה במיוחד מקרינת UVA (המזיקה להזדקנות ולסיכון סרטן) ומקרינת UVB, במרקם נוזל קליל במיוחד. פופולריות: ★★★★★ (כמעט שם נרדף ל"קרם הגנה יומיומי" בבתי מרקחת). יתרונות מדעיים: מכיל מערכת סינון פטנטית Mexoryl XL/SX לצד Tinosorb, שילוב היוצר הגנה רחבת טווח יציבה במיוחד. התכשיר בעל דירוג PPD גבוה (למעלה מ-40), מה שמבטיח הגנה מעולה מקרני UVA המזיקות (UVA = aging). המרקם דק כנוזל (יש לנער היטב לפני השימוש) והוא נספג בשניות ללא ברק שמנוני, יתרון עצום לשימוש בעיר, לפני איפור ובאופן יום-יומי. במחקר שנערך באוסטרליה, שימוש רציף בקרם הגנה כמו אנטליוס מדי יום לא רק מנע הזדקנות עתידית, אלא אף הראה שיפור קל בקמטים קיימים לאחר 4.5 שנים, כנראה בשל מניעת נזק נוסף ומתן הזדמנות לעור לתקן את עצמו. קרם זה גם מכיל מים טרמליים עשירי סלניום של La Roche-Posay המסייעים בהרגעת העור ונוגדי-חמצון. הוא עמיד במים ובזיעה, ולכן אינו צורב בעיניים. עבור בעלי עור רגיש לשמש או לאקנה, קיימת גרסת ANTHELIOS עם גימור יבש עוד יותר (Anti-Shine). לסיכום, אנטליוס הוא "סוס עבודה" אמין, הגנה חזקה שנבחנה תחת תנאים קשים (נבחן על עור רגיש, באקלים לח וכו'), בפורמולה שנעים להתמיד איתה.
49. ISDIN Eryfotona Actinica SPF 50+ (איסדין אריפוטונה אקטיניקה), מחיר: 200 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הגנה ספרדי חדשני, המשלב 100% מסנני קרינה מינרליים (11% Zinc Oxide שקוף) עם אנזימים מתקנים DNA (פוטוליאז) לטיפול בנזק אקטיני קיים. פופולריות: ★★★★☆ (מומלץ במיוחד למטופלים עם עבר של נזקי שמש וטרום-סרטניים). יתרונות מדעיים: מעבר להגנה הגבוהה (SPF50, ++++UVA), מכיל פוטוליאז, אנזים המופק מאצות, אשר במחקרים בעור אנושי הוכח כמסוגל לתקן נזקי DNA שנגרמו מחשיפה UV (בעיקר דימרים של תימידין ב-DNA הגורמים למוטציות) כאשר מורחים אותו על העור וחשופים לאור נראה (האנזים מופעל באור יום). במחקר שנערך בחולי אקטיניק קרטוזיס (נגעים טרום-סרטניים), מריחה יומיומית של קרם עם פוטוליאז הביאה לירידה בכמות הנגעים החדשים ושיפור בהחלמת נגעים קיימים. הפורמולה קלילה מאוד, כמעט כמו תחליב דליל, ומתאימה לעור שמן ולשימוש קבוע (לא "משחתית" כמו מקדמי הגנה מינרליים רבים). יש בה גם ויטמין E לנוגד חמצון. הרבה רופאי עור ממליצים עליה למטופלים לאחר טיפולי לייזר, פילינג או הסרת נגעים, כדי להגן וגם לסייע בתיקון הנזק. הקרם מדגים את הדור הבא של תכשירי הגנה: לא רק הגנה פאסיבית, אלא פעילות מתקנת אקטיבית נגד נזקי קרינה מצטברים. הוא מיוחד במינו בשוק, והפך למוצר חובה עבור מי שעורו כבר "ראה חיים" תחת השמש הישראלית ומעוניין למנוע נזקים עתידיים.
50. Heliocare 360° Gel Oil-Free SPF 50 (הליוקר 360 ג'ל נטול שומן SPF50), מחיר: 150 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הגנה ספרדי נוסף, פופולרי בקרב בעלי עור שמן/אקנה, בזכות פורמולת ג'ל-מאט נטולת שומן המעניקה תחושה בלתי מורגשת, ובזכות מרכיב הפלא Fernblock®. פופולריות: ★★★★☆ (נמכר במרפאות עור בעולם כפתרון אהוב לעור הנוטה לפצעונים). יתרונות מדעיים: מספק הגנה מקיפה, SPF50 מפני UVB, ++++UVA, ואף הגנה מסוימת מפני אור נראה ואינפרה-אדום, דבר חשוב למי שסובל מפיגמנטציה. הוא משיג זאת ע"י שילוב מסננים מתקדמים (Tinosorb S/M, נוסחאות ייחודיות של IFC) עם מרכיב ה-Fernblock®, תמצית צמח הפוליפודיום (שרך גדל במרכז אמריקה) שנמצאה במחקרים כתוסף תזונה כמפחיתה תגובות דלקתיות ותגובות פיגמנטציה בעור מחשיפה לקרינת UV. בשימוש טופיקלי, הפורנבלוק מספק מנה נוספת של נוגדי-חמצון (חומצה קפהית, וחומצה פרולית) שמקטינה את הנזק החמצוני בקרינה. הקרם במרקם ג'ל נוזלי קל מאוד, נספג ומתקבע לגימור מאט יבש, מתאים מתחת לאיפור ולגברים עם זקן או עור שעיר (לא משאיר שום לבנוניות). הוא גם מכיל טכנולוגיית "Dry Touch" הסופחת שומן, כך שהעור נשאר מאט למשך היום, יתרון עצום באקלים לח. בקרב מטופלים עם אקנה, זהו אחד מקרמי ההגנה היחידים שלא מחמירים שמנוניות או יוצרים פצעונים חדשים. ההליוקר 360 מראה איך אפשר לשלב בין הגנה כימית מצוינת, תוספת של רכיבים צמחיים נוגדי-נזק, ומרקם שעונה על צורך אמיתי, ובכך לקבל היענות גבוהה. כידוע, קרם הגנה הכי טוב הוא זה שמשתמשים בו, והמוצר הזה הופך את המשימה לקלה עבור פלח שהיה נוטה לזלזל בה (בשל פחד מאקנה).
51. COSRX Advanced Snail 96 Mucin Power Essence (קוסראקס אסנס ריר חלזונות 96%), מחיר: 100 ₪ (100 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: תמצית אסנס קוריאנית ייחודית שהפכה ללהיט עולמי, מכילה 96% סרום המופק מהפרשות חלזונות (בתנאים מבוקרים וללא פגיעה בהם), חומר עשיר מאוד בלחות, בפפטידים ובגורמי גדילה טבעיים. פופולריות: ★★★★☆ (מפורסמת מאוד בקהילת ה-K-Beauty ופותחת דלת לשימוש בריר חלזונות בטיפוח). יתרונות מדעיים: ריר החלזונות שימש ברפואה העממית במשך דורות לריפוי פצעים, ובשנים האחרונות נחקר ומצא שיש לו אכן תכונות מועילות: הוא עשיר בגליקופרוטאינים, חומצה היאלורונית, נחושת ופפטידים שונים המסייעים לרקמות להשתקם. מחקרים הראו שתמצית ריר חלזונות ממריצה יצירת קולגן ואלסטין בפיברובלסטים ומזרזת ריפוי פצעים חתכיים. בשימוש על עור הפנים, האסנס של COSRX מספק "בוסט" לחות עמוק, הוא מושך מים לעור ומשאיר אותו גמיש ומלא ברק. בנוסף, משתמשים מדווחים על ריפוי מהיר יותר של פצעי אקנה וכהויות פוסט-דלקתיות כאשר משלבים את המוצר בשגרה. למוצר מרקם מעט סמיך ודביק במגע ראשון, אך הוא נספג מהר ולא משאיר דביקות על העור. הוא נטול בושם וצבע מלאכותי, אידיאלי לעור רגיש או מגורה (למשל אחרי פילינג או רטינואידים). לסיכום: זוהי דוגמה לשימוש מעניין במרכיב טבעי יוצא דופן עם יתרונות מדידים, "כוח החלזון" מנוצל כאן כדי להרגיע, להשיב לחות ולאותת לעור לתקן את עצמו. הרבה סקירות מציינות שהעור "אוהב" את המוצר, שהוא נראה בריא, מאוזן ורך יותר עם המשך השימוש. חובבי המדע אולי ירימו גבה, אך אי אפשר להכחיש שהמסה הקריטית של העדויות לטובת ריר חלזונות עושה רושם שיש שם משהו שעובד לטובת העור.
52. Clé de Peau Beauté La Crème (לה קרם של קליה דה פו), מחיר: 2,500 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מן היוקרתיים בעולם, מתוצרת תת-המותג של שיסיידו "קליה דה פו", שמשלב את מיטב הטכנולוגיה היפנית והצרפתית בתכשיר אחד. פופולריות: ★★☆☆☆ (מוכר היטב רק בקרב חוג לקוחות מצומצם מאוד, בשל מחירו האסטרונומי). יתרונות מדעיים: הקרם מכיל שילוב יוצא דופן של מרכיבים, רטינול טהור, ניאצינאמיד, ויטמין C נגזר, תמציות משי ופנינה, ותערובת בלעדית בשם Illuminating Complex EX הכוללת זהב ואבקת פנינים. כמובן, במחיר כזה, ציפיות השמיים: הקרם מבטיח לשפר באופן ניכר את כל סימני ההזדקנות, קמטים, נפילה, כתמים, מרקם, לחות, בפרק זמן קצר. הרטינול (בשילוב ייצוב מיוחד) מבטיח שיפור בקמטים בתוך שבועיים, והניאצינאמיד מטפל בכתמים ובנקבוביות. בנוסף, הקרם טוען ל"הפעלת יכולת ההבנה של העור", מושג שיווקי של Clé de Peau המתייחס לשילוב רכיבים סינרגטי המשפר את התקשורת הבין-תאית. האם יש מדע בלתי תלוי שמצדיק את המחיר? כנראה שלא במידה אובייקטיבית, אבל משתמשות מקהל היעד (לדוגמה, ידועניות באסיה) נשבעות שהקרם העניק להן "עור פורצלן" מושלם בשילוב עם שגרת טיפוח תובענית. המרקם עשיר ומפנק מאוד, בעל ניחוח פרחוני עדין, וכל אריזה מגיעה עם ספatul מיוחד וחוויית שימוש כשל תכשיט. בפרספקטיבה מדעית: הקרם מכיל אכן רכיבים מצוינים (רטינול, ניאצינאמיד, נוגדי חמצון ופפטידים), אשר ודאי יתרמו לשיפור העור, פשוט ישנן אלטרנטיבות זולות לאותם רכיבים. עם זאת, עבור קהל היעד, חוויית היוקרה ותחושת ה"הכי טוב שיש" הן חלק מהעניין. כך או כך, La Crème מדגיש שאפילו בשמי המחירים, המדע נוכח: הוא אולי מגיע באריזה מהודרת עם זהב ופנינים, אבל בבסיסו, רטינול וויטמין B3 עושים את עיקר העבודה.
53. חוה זינגבוים, קפסולות רטינול, מחיר: 400 ₪ (50 קפסולות). חוות דעת דרמטולוגית: פיתוח ישראלי מקורי של הקוסמטיקאית הרפואית חוה זינגבוים בשיתוף מכון טכניון, רטינול טהור במינון גבוה (0.5%) במארז קפסולות חד-פעמיות, לשמירה על הטריות והיעילות. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ במכוני קוסמטיקה רפואיים בארץ; צובר הכרה גם בחו"ל בזכות החדשנות). יתרונות מדעיים: הרטינול שבקפסולות מיוצב בטכנולוגיית Microencapsulation, כל קפסולה (עשויה ממקור צמחי מתכלה) מגינה על הרטינול מפני חמצון עד רגע השימוש. כך, בכל מריחה מקבלים רטינול טרי במלוא העוצמה. הריכוז הגבוה, יחד עם מנגנון שחרור מושהה ייחודי (פרי שיתוף הפעולה עם הטכניון), מאפשר חדירה אפקטיבית לעור תוך מזעור הגירוי. בניסוי קליני פנימי, דיווחו 90% מהמשתתפים על שיפור ניכר במרקם ובמיצוק העור תוך 8 שבועות, ו-70% ראו הפחתה בקמטים עמוקים. הקפסולות מועשרות גם בוויטמין E ובסרמידים, שילוב המספק לחות ומפחית אדמומיות, ולכן רוב המשתמשים מסוגלים ליהנות מהיתרונות ללא תקופת הסתגלות קשה. שימוש: נשברים קצה הקפסולה, סוחטים את הסרום ומורחים על פנים נקיות בערב (בתדירות שהמטפל/ת ממליצה, לרוב 2–3 פעמים בשבוע בתחילה). שיטת הקפסולות שומרת גם על מינון מדויק, כל קפסולה מכילה בדיוק את הכמות הנכונה לפנים ולצוואר, ללא בזבוז. לסיכום: מדובר בדוגמה מצוינת לחדשנות מקומית, נטילת חומר ידוע (רטינול) ושיפור אופן ההגשה שלו לעור. עבור מי שרוצה רטינול חזק ויעיל, אך היה מתוסכל מאיבוד חוזק בבקבוק עם הזמן, הקפסולות הללו מספקות פתרון אלגנטי. העור זוכה לטיפול לילה עוצמתי, ובבוקר נראה חלק, מתוח וזוהר יותר.
54. The Ordinary “Buffet” + Copper Peptides 1% (סרום "באפט + נחושת" של די-אורדינרי), מחיר: 120 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום פפטידים מרוכז במחיר נגיש, המשלב מספר קומפלקסי פפטידים מועילים עם 1% פפטיד נחושת (GHK-Cu) הידוע ביכולתו לעודד תיקון רקמה. פופולריות: ★★★★☆ (בחירה פופולרית למי שמחפש “בוסטר” קולגן ללא רטינול). יתרונות מדעיים: הפורמולה מכילה Matrixyl 3000 ו-Syn-Ake (פפטידים להפחתת קמטים), יחד עם טרי-פפטיד GHK-Cu (הקשור ליוני נחושת). GHK-Cu קיים באופן טבעי בעור, אך פוחת עם הגיל, ותוספת שלו הוכחה במחקרים כמגבירה ייצור קולגן, אלסטין וחומרים דרמליים אחרים, ומשפרת ריפוי פצעים. למעשה, פפטיד נחושת נמצא בשימוש בתרופות לטיפול בפצעי כוויות. בריכוז 1% בסרום הוא מעניק גוון כחלחל עדין לתמיסה, עדות לנוכחות יוני הנחושת הפעילים. משתמשים מדווחים שלאחר ~6–8 שבועות של שימוש יומי, העור נראה מוצק יותר וגמיש, עם שיפור בקמטוטים דקים וטקסטורה חלקה יותר. הסרום גם מעניק לחות קלילה (בסיסו חומצה היאלורונית וגליצרין) ומתאים לכל סוגי העור, נטול סיליקון, שמן או בושם. חשוב לציין: פפטידים עדינים ועלולים להתפרק בנוכחות חומצות ישירות או ויטמין C אסקורבי; לכן מומלץ להשתמש ב-“Buffet with Copper” בשגרה בנפרד מתכשירים אלו (למשל בבוקר פפטידים, בערב חומצות/רטינול). המוצר מדגים כיצד Deciem (חברת האם של The Ordinary) מביאה חומרים פעילים מתקדמים לתוך שגרות של אנשים רגילים: במקום לשלם מאות דולרים על סרום פפטידים יוקרתי, ניתן לקבל קומבינציה רחבה של פפטידים, כולל אחד היוקרתיים (GHK-Cu), במחיר עממי. אמנם הריכוזים אינם סודיים וכל אחד יכול לשכפל, אך האפקטיביות מורגשת, והמשתמשים מתמכרים לתחושת העור המוצקה והבריאה שהסרום מספק להם.
55. AmLactin Ultra Smoothing Lotion 12% Lactic Acid (תחליב אמלקטין, קרם גוף 12% חומצה לקטית), מחיר: 60 ₪ (225 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: תחליב גוף טיפולי הנמכר בבתי מרקחת בחו"ל, מכיל 12% חומצה לקטית, מינון גבוה המיועד לשיפור דרמטי של עור יבש, סדוק או מחוספס (כמו מרפקים, ברכיים וכפות רגליים). פופולריות: ★★★★☆ (נחשב ל"סוד ידוע" בקרב דרמטולוגים למטופלי עור גוף בעייתי, כמו קרטוזיס פילאריס). יתרונות מדעיים: חומצה לקטית בריכוז 12% ממלאת תפקיד כפול: היא גם קרטוליטית, ממיסה ומרככת שכבות עור עבות וקשות (למשל בעקבים או גב הזרוע עם "עור ברווז"), וגם לחותית, כחלק ממרכיבי ה-NMF של העור, היא עוזרת לשמור מים בשכבה הקרנית. במחקרים, קרם המכיל 10%-12% לקטית שיפר משמעותית את מרקם העור והלחויות שלו בתוך כמה שבועות, ואף הפחית את המראה "מחוספס" של קרטוזיס פילאריס (הנקודות המחוספסות האדומות על הזרועות). AmLactin הוא מותג ותיק שמצטיין בניסוח קרם שאמנם מרגיש מעט שמנוני במריחה, אך אפקטיבי מאוד, יש בו גם אמוניום לקטט (מלח הלקטית) המגביר חדירות וגם חומרי לחות נוספים. שימוש קבוע, במיוחד לאחר מקלחת, מוביל לעור גוף רך יותר, גמיש יותר ופחות גרד. עקבים סדוקים יתרככו ויתחדשו מהר יותר, ומרפקים יבשים ייעשו חלקים למגע. נקודה חשובה: בגלל אחוז החומצה הגבוה, יש להימנע משימוש מייד אחרי גילוח (יכול לצרוב) ולזכור שתכשיר זה אינו לקרם פנים (עלול לגרום גירוי בפנים). כמו כן, בקיץ יש למרוח קרם הגנה אם העור החשוף לשמש טופל בחומצה (למשל, רגליים). המוצר ממחיש ש"חומצות" אינן רק לפנים, גם עור הגוף זוכה לתועלת מהן: בין אם זו תחלופת תאים מוגברת או לחות מוגברת, AmLactin מספק שיפור שקל לראות ולהרגיש, במיוחד באזורים שקשים לטיפול עם קרם רגיל.
56. Laneige Water Sleeping Mask (מסיכת לילה "מים" של לאנז', קוריאה), מחיר: 120 ₪ (70 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: מסיכת שינה פופולרית מ-K-Beauty, במרקם ג'ל קריר, המיועדת לשימוש כשלב אחרון בלילה כדי "לנעול" לחות ולשקם את העור במהלך השינה. פופולריות: ★★★★★ (להיט מכירות גלובלי, במיוחד בקרב צעירים ועור מיובש). יתרונות מדעיים: המסיכה מנצלת את רעיון ה"ירידת TEWL בלילה", כלומר, לאפשר לעור לספוג חומרים מזינים ולמנוע איבוד מים כאשר מחסום העור חדיר יותר בשינה. היא מכילה קומפלקס Hydro Ionized Mineral Water, מי מעיינות בתוספת מינרלים פעילים (אבץ, מנגן, מגנזיום, נתרן, סידן) המוחדרים במולקולות מים זעירות לחדירה משופרת. בנוסף, מכילה בטא-גלוקן (מרכיב לחות והרגעה) ותמצית זרעי קנקוואט (פרי הדר) עשירה בנוגדי חמצון. במחקר פנימי, Laneige דיווחה על עלייה של עשרות אחוזים ברמת הלחות בעור 8 שעות לאחר מריחת המסיכה לפני שינה, ועל עור "רגוע" יותר בבוקר (פחות אדמומיות וגירוי). משתמשים רבים מעידים שהם מתעוררים עם עור "פלומפי", מלוחלח מאוד, חלק ורענן, כאילו ישנו בספא. המסיכה בעלת ניחוח לבנדר עדין (לעידוד שינה רגועה) וצבע כחול שקוף, והיא נמרחת כמו ג'ל אך מתייבשת קלות ולא מכתימה מצעים. היא מתאימה לכל סוגי העור, במיוחד מי שסובל בתחושת יובש, קילופים מרטינול/אקנה, או סתם רוצה "זריקת לחות" מדי פעם. יתרון נוסף: אין צורך לשטוף בבוקר (רק אם רוצים), רוב החומר נספג במשך הלילה. לסיכום: מוצר זה מראה את גישת הקוסמטיקה הקוריאנית, התמקדות בלחות עמוקה ובטיפוח המחסום כדי להשיג עור זוהר וחלק. אף שאין כאן "חומרים פעילים" כבדים, ההקפדה על לחות ונוגדי חמצון בשלב הלילה בהחלט נושאת פרי: עור גמיש יותר עמיד יותר לנזקים, וקמטים נראים פחות לעין כשהעור מלא בלחות. זו דוגמה מצוינת לכך שטיפוח מתקדם אינו רק פילינג ורטינול, לפעמים, "לישון על זה" עם מסיכת לחות טובה עושה פלאים.
57. Elizabeth Arden Retinol Ceramide Capsules (קפסולות רטינול+סרמיד של אליזבת ארדן), מחיר: 250 ₪ (60 קפסולות). חוות דעת דרמטולוגית: פורמט חלוצי נוסף בשימוש ברטינול, קפסולות חד-פעמיות אטומות השומרות על רטינול טהור ללא חשיפה לאוויר, משולב עם סרמידים משקמי מחסום, מבית אליזבת ארדן. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר מוערך ומוכר מזה שנים, במיוחד בקרב אלה הרגישים לחמצון רטינול). יתרונות מדעיים: בכל קפסולה מינון מדוד של 0.15% רטינול טהור יציב, המעורב בסרמידים, חומצות שומן וכולסטרול, רכיבים התומכים במחסום העור. שילוב זה מאפשר לקבל את יתרונות הרטינול (עידוד ייצור קולגן, החלקת קמטים, הבהרת כתמים) תוך הפחתת היובש והגירוי שלעיתים נלווים לו, הודות לסרמידים שמחזירים לחות וליפידים לעור תוך כדי הטיפול. מחקר קליני פנימי שערכה Arden הראה שלאחר 12 שבועות שימוש לילי בקפסולות, הנבדקים חוו ירידה של ~94% בעומק הקמטים, שיפור ניכר במוצקות ושיפור טקסטורת העור (נתון גבוה, כנראה ביחס למצב התחלתי). יתרון נוסף הוא נוחות, הקפסולות קלות לנשיאה בנסיעות, והרטינול שבהן מוגן לגמרי מחמצן ואור עד רגע השימוש (כל קפסולה עשויה מחומר מתכלה ידידותי). המרקם של השמן שבקפסולה סיליקוני-משיי, נמרח יפה ומשאיר תחושת קטיפה בבוקר. משתמשים רבים עם עור יבש במיוחד מצאו שזהו אחד ממוצרי הרטינול היחידים שלא מייבשים אותם אלא להיפך, משאירים את העור נינוח. סיכום: Arden, שהייתה חלוצה בהמצאת קפסולות הסרום עוד בשנות ה-90, מראה כאן איך חדשנות באריזה יכולה לפתור בעיה, רטינול מתפרק בקלות, אבל ארוז בקפסולה כל מנה טרייה ויעילה. בנוסף, הקפסולה עצמה משולבת בטכנולוגיית סרמידים שיוצרת "מיקרו-אמולסיה" על העור, מעין מעטפת ששומרת את הרטינול חודר אך העור נותר פחות מגורה. זו גישה הוליסטית לטיפול אנטי-אייג'ינג: לתקן (רטינול) ובו בזמן לתמוך (סרמידים). התוצאה, הפחתת קמטוטים ושיפור גוון ומרקם, עם מינימום תופעות לוואי.
58. RoC Retinol Correxion Deep Wrinkle Night Cream (רוק רטינול קורקשן, קרם לילה לקמטים עמוקים), מחיר: 120 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מרשת הפארם הוותיקה RoC, שהיה בין מוצרי הרטינול הראשונים בשוק ושרד עשרות שנים בשל יעילותו והמחיר השווה לכל נפש. פופולריות: ★★★★☆ (נמכר היטב בבתי מרקחת בארה"ב ובאירופה, ומוכר כ"קרם הרטינול הראשון של אמא"). יתרונות מדעיים: מכיל רטינול טהור (כ-0.1%-0.2% לפי הערכות) בשילוב נוגדי חמצון (תמצית שני התה: ירוק ושחור) ומינרלים מזינים. RoC ביצעה מחקרים כבר בשנות ה-90 שהראו ששימוש יומיומי בקרם הוביל לשיפור ניכר בקמטוטים סביב העיניים ובקמטי מצח תוך 12 שבועות, עם המשך שיפור עד 26 שבועות. מחצית מהנשים בניסוי אף הבחינו בהבדל כבר אחרי 4 שבועות. ההישג הגדול של RoC היה ייצוב רטינול כך שיוכל להישאר אפקטיבי לאורך חיי המדף, הם היו חלוצים בפיתוח אריזה בלתי חדירה לאוויר ואטומה לאור (שפופרת אלומיניום) בשילוב נוגדי חמצון כדי לשמר את עוצמת הרטינול. הקרם במרקם קליל יחסית, נספג מהר ללא תחושת שומניות, אך עדיין לחותי במידה, מתאים לעור רגיל-שמן. יהיה מעט ייבוש בימים הראשונים (רטינול, בכל זאת), אך רוב המשתמשים מתרגלים. למי מיועד? למי שמתחיל לראות קמטים ראשונים או קמטוטים עמוקים יותר ורוצה פתרון לילה פשוט ואפקטיבי, זהו "סוס עבודה" אמיתי: לא יוקרתי, בלי בישום מיותר, אבל עם ריכוז רטינול שהוכח כמשפר קמטים. ההיסטוריה והניסיון של RoC ברטינול נותנים אמון שהמוצר עושה את מה שהוא טוען, מפחית קמטוטים נראים ומשפר מרקם. טיפ שימוש: למרוח בערב על עור נקי ויבש, להימנע מהעיניים, ולהתחיל בהדרגה (כל יומיים בתחילה). כמו תמיד, בבוקר להגן עם SPF. ניתן לצפות שבתוך 8–12 שבועות, יהיו הפחתה ניכרת בקמטים וקמטוטים ושיפור כללי בחיוניות העור. במחיר כה נגיש, קרם זה מדגים היטב שטיפוח מבוסס-מדע לא חייב להיות יקר: אפשר לקבל רטינול יציב ואיכותי בתקציב עממי.
59. Neutrogena Rapid Wrinkle Repair Night Moisturizer (ניוטרוג'ינה ראפיד רינקל ריפר, קרם לילה עם רטינול SA), מחיר: 110 ₪ (29 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מדרג הפארם שזכה לשבחי עיתונות היופי, בזכות נוסחת רטינול-ספציפית של Neutrogena המכונה Accelerated Retinol SA (רטינול + גלוקוז מורכב + חומצה היאלורונית) המבטיחה תוצאות מהירות תוך שבוע. פופולריות: ★★★★★ (נמצא כמעט בכל בית בארה"ב; זוכה פרסי "בחירת העורכים" במגזינים). יתרונות מדעיים: רטינול SA (Sustained Action) הוא שילוב קנייני של ניוטרוג'ינה: רטינול טהור מיוצב + גלוקוז קומפלקס המאיץ את פעילותו בתא + חומצה היאלורונית ללחות ומיצוק מיידי. במחקר קליני פנימי מפורסם, Neutrogena השוותה את הקרם מול 0.02% טרטינואין במרשם למשך 8 שבועות, התוצאה: הקרם הראה שיפור דומה בקמטים ובכתמים כמו הטרטינואין, כאשר היתרון היה שהמשתמשים חוו פחות אדמומיות וקילוף. הסיבה היא כנראה השילוב עם לחותנים ותוספת הגלוקוז: הרטינול חודר לאט יותר אבל הגלוקוז מגביר את קצב חידוש התאים, אפקט סינרגטי. בנוסף, חומצה היאלורונית מוסיפה נפח לחותי מיידי בעור, כך שכבר לאחר ימים ספורים העור נראה מלא וחלק יותר (אפקט זמני, אך מספק). ניוטרוג'ינה ידועה גם בניסויי הצרכן הרחבים שלה: הם דיווחו ש-100% מהנבדקות ראו שיפור מסוים בקמטוטים בתוך שבוע בלבד של שימוש לילי, ושיפור משמעותי לאחר 4 שבועות. הקרם מגיע בצנצנת משאבה אטומה (למניעת חשיפת רטינול לאוויר), והוא בעל מרקם קרם-ג'ל קל שמרגיש מזין אך לא שמנוני. למי טוב? למי שרוצה להתחיל עם רטינול ורוצה תוצאות יחסית מהירות בלי לעבור "גיהנום" של גירוי. הקרם הזה עדין מספיק לרוב האנשים (יש בו מעט בושם, אז ממש רגישים יזהרו). הוא מתאים גם לבעלי עור בוגר שרוצים תחזוקה מתמשכת, הוא לא הכי חזק בשוק, אבל יציב ונותן תוצאות יציבות לאורך זמן. דגש: כמו תמיד, קרם הגנה ביום הוא MUST. Rapid Wrinkle Repair מראה את מחויבות Neutrogena למדע נגיש: הם השקיעו במחקר (אפילו פרסמו מאמרים עם דרמטולוגים מובילים) כדי ליצור מוצר שתואם ציפיות גבוהות, וזה השתלם, כי הקרם הזה הפך לאחד ממוצרי האנטי-אייג'ינג הנמכרים ביותר בעולם, הרבה בזכות אמון הציבור שהוא באמת עושה משהו.
60. L’Oréal Paris Revitalift Hyaluronic Acid Serum 1.5% (סרום חומצה היאלורונית 1.5% של לוריאל), מחיר: 100 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום לחות מרוכז מבית לוריאל, שהפך לבסט-סלר עולמי עם מיליוני בקבוקים שנמכרו, בזכות שילוב של מחיר עממי ותוצאות מוחשיות במיצוק ומילוי קמטוטים. פופולריות: ★★★★★ (סרום ההיאלורון הנמכר ביותר במספר מדינות, כולל ישראל). יתרונות מדעיים: הנוסחה משלבת 0.5% חומצה היאלורונית במשקל מולקולרי גבוה (לפעול על פני העור) ו-1.0% במשקל נמוך (לחדור לשכבות העליונות של האפידרמיס), סה"כ 1.5% HA טהורה, ריכוז גבוה מהממוצע במוצרים. חומצה היאלורונית היא מגנט לחות: מולקולה אחת יכולה לאחוז בכמות מים השווה לפי 1000 ממשקלה, וכאשר מספקים אותה לעור מבחוץ, היא מתיישבת בין תאי העור ומוסיפה "נפח" שמחליק מידית קמטוטים עדינים (כמו אלו סביב העיניים והפה) ומעניק מראה "טפלינג" בריא. הסרום של לוריאל הוכח קלינית כמגביר את לחות העור ב-42% לאחר שימוש יחיד, ולאחר שבועיים משתמשות דיווחו על עור מוצק יותר ב-21% ומראה חלק יותר (נתוני המחקר של לוריאל). הוא מכיל גם ויטרילולה (נגזרת של ויטמין C) בריכוז קטן להבהרה עדינה לאורך זמן, אך הפוקוס הוא על הלחות. המרקם נוזלי-צמיגי קלות, נספג תוך כדקה ומשאיר תחושת רעננות ללא דביקות. אין בו בושם או אלכוהול, מה שהופך אותו מתאים גם לעור רגיש. למי מתאים? לכולם, באמת: צעירים כסרום לחות יומי, ובוגרים יותר כטיפול משלים לקמטים לצד רטינול/ויטמין C. הוא מצוין כבסיס לפני קרם או איפור (מונע היבשות). לוריאל, כחברה גדולה, הרשתה לעצמה לערוך ניסויים נרחבים ולהבטיח תוצאות, ואכן, הסרום הזה מקיים: הוא אולי לא "מטפל" בהזדקנות כמו רטינול, אבל הוא משפר את מראה העור כמעט מיד, וזה גורם מספק מאוד. דוגמה לכך שטיפוח מבוסס מדע כולל גם את המדע של הלחות, עור מיובש נראה מקומט וחסר חיים, ועור מלא לחות נראה צעיר וקורן יותר.
61. SkinCeuticals Silymarin CF Serum (סקינסוטיקלס סלימרין CF), מחיר: 700 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: ויטמין C בפורמולציה חדשנית המותאמת לעור שמן/אקנתי, משלב 15% חומצה אסקורבית, 0.5% חומצה פרולית ו-0.5% Silymarin (תמצית גדילן מצוי) נוגדת חמצון ואנטי-סבום. פופולריות: ★★★☆☆ (מוערך מאוד בקרב בעלי עור שמן ובעייתי, אך חדש יחסית בשוק). יתרונות מדעיים: ויטמין C הוא נוגד חמצון עוצמתי הידוע כמגן מנזקי UV, מעודד יצירת קולגן ומבהיר עור. אך בעור שמן ואקנתי, סרומי ויטמין C על בסיס סיליקון או שומן עלולים לגרום לפצעונים ולהברקה. הפורמולה הזו נטולת שומן לחלוטין, במרקם מיימי קל, והיא מכילה Silymarin, נוגד חמצון המופק מזרעי גדילן מצוי, אשר הוכח כמפחית חמצון של שומני העור (Sebum oxidation) ובכך מונע התפרצות אקנה. בניסוי קליני של סקינסוטיקלס, שימוש יומי בסרום למשך 12 שבועות הפחית 16% מכמות השמן המחומצן בעור והוביל לפחות קומדונים דלקתיים. בנוסף, יש בו 0.5% חומצה סליצילית, לאפילינג עדין וסיוע בפתיחת נקבוביות. התוצאה: למשתמשים עם עור שמנוני/מעורב הסרום מעניק את כל היתרונות של CE Ferulic הקלאסי (הגנה מפני הזדקנות מוקדמת, הבהרה, רעננות) בלי הסתימות בנקבוביות. ואף יותר מכך, הוא מסייע בשמירה על מטוּת העור לאורך היום, מצמצם פצעונים וצלקות אקנה אדומות מהר יותר (כי ויטמין C ידוע כמפחית דלקת ומשפר ריפוי). המרקם כאמור נוזלי ודליל, מרגיש כמו מים מעט צהבהבים, ויש לו ניחוח אופייני של ויטמין C (מעט "מתכתי"), שנעלם מהר. יש למרוח 4–5 טיפות על עור נקי בבוקר, לתת לספיגה דקה או שתיים ואז להמשיך בלחות והגנה. סיכום: זהו דוגמה למחקר ופיתוח מתקדם: לקיחת נוסחה שכבר נחשבת "זהב" ולהתאים אותה לפלח עור שהיה מקופח, עור שמן הנוטה לאקנה מבוגר. במקום לוותר על נוגדי חמצון בגלל החשש מברק או פצעונים, SkinCeuticals פיתחו פתרון שמביא גם וגם, אנטי-אייג'ינג וגם אנטי-אקנה קל.
62. SkinCeuticals A.G.E. Interrupter (סקינסוטיקלס AGE אינטרפטור), מחיר: 800 ₪ (48 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם טיפולי ייחודי הנלחם בהזדקנות הקשורה לגליקציה (הסתמת סיבי קולגן על ידי סוכר), בעזרת 30% פרוקסילן (Proxylane), 4% תמצית אוכמניות ו-0.2% פיטוספינגוזין. פופולריות: ★★★☆☆ (נישה עבור מי שמחפש מיצוק עור מאוד בוגר, בדרך כלל בשילוב עם טיפולים נוספים). יתרונות מדעיים: תהליך הגליקציה (AGE, Advanced Glycation End-products) מתרחש כשמולקולות סוכר נקשרות לקולגן ואלסטין, ויוצרות רשתות נוקשות שמקהות את גמישות העור ומובילות לקמטים עמוקים ולעור רפוי וצהבהב. הפורמולה הזו מכוונת ספציפית לתופעה: פרוקסילן (שם כימי: Hydroxypropyl Tetrahydropyrantriol) הוא מולקולה סינטטית שפיתחה L'Oréal להגברת ייצור הגליקוזאמינוגליקנים בעור, ובכך משיבה נפח ולחות לעור בוגר דק. תמצית אוכמניות (Blueberry extract) הוכחה במחקרי מבחנה כנוגדת גליקציה, היא מעכבת היווצרות תוצרי AGE ומגינה על מבני הקולגן. פיטוספינגוזין הוא ליפיד אנטי-דלקתי המסייע בשיקום המחסום ובהפחתת קמטים הנגרמים מדלקת כרונית. בשימוש יומי (לרוב כקרם לילה, אך אפשר גם בוקר), הקרם משפר את התחושת המיצוק של העור ואת גמישותו. במחקר פנימי, לאחר 6 חודשי שימוש נצפתה ירידה בעומק הקמטים העמוקים (כמו קמטי צידי הפה) ושיפור במרקם וברכות העור. הקרם עשיר למדי, ללא ריח, משאיר גימור קטיפתי, מתאים בעיקר לעור בוגר ויבש הזקוק להזנה כבדה. שורה תחתונה: זהו אינו מוצר "בסיס" לכל אחד, אלא מעין טיפול ספציפי לבעלי עור מבוגר מאוד (בסביבות גיל 55+ או הזדקנות מואצת) שחווים רפיון וקמטים עקשניים שאינם מגיבים מספיק לטיפולים סטנדרטיים. בשילוב עם רטינול ונוגדי חמצון, הוא סוגר את המעגל על היבט הגליקציה של ההזדקנות, אספקט שפחות מדברים עליו אך בהחלט משפיע על מראה העור. סקינסוטיקלס, כהרגלם, שילבו מדע מתקדם (מחקרי גליקציה) לתוך צנצנת, עבור הקהל המתאים, זו השקעה משתלמת בבקרת תהליכי הזדקנות עמוקים של העור.
63. Eucerin Hyaluron-Filler Night Cream (יוסרן קרם לילה היאלורון-פילר), מחיר: 200 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה דרמו-קוסמטי מצליח מבית הדרמטולוגיה הגרמנית Eucerin, המתמקד במילוי קמטים באמצעות חומצה היאלורונית ושיפור תהליכי התחדשות עור בלילה. פופולריות: ★★★★☆ (מאוד נפוץ בבתי מרקחת באירופה, בקטגוריית ביניים בין עממי ליוקרתי). יתרונות מדעיים: הקרם מכיל שילוב של חומצה היאלורונית במשקל גבוה (לפעולה שטחית) ונמוך (לחדירה אפידרמלית), כך שהוא גם מוסיף לחות ונפח מיידי לשכבות העליונות וגם מגרה אגירת לחות בשכבות עמוקות יותר. בנוסף, רכיב מפתח הוא גליצין סאפונין, מולקולה ייחודית שיוסרן זיהו כמגבירה את ייצור חומצה היאלורונית הטבעית בדרמיס ע"י פיברובלסטים. במחקרים, קרם עם סאפונין וHA הראה הגברה של ייצור HA דרמלית עד 256% וכתוצאה, מילוי מבפנים של קמטים עמוקים תוך 8 שבועות. עוד רכיבים: די-פנטנול (ויטמין B5) המסייע בהתחדשות העור בלילה, ושמן שיאה לחותי מזין. בניסוי קליני מטעם Eucerin על 120 נשים, 90% מהן הרגישו שהעור מוצק יותר לאחר 4 שבועות, ו-72% ראו הפחתה משמעותית בקמטים העמוקים (מצח, עיניים) לאחר 8 שבועות. המרקם עשיר אך לא שומני, נספג יפה ומשאיר עור רך מאוד. הקרם אינו מבושם חזק (בעל ניחוח עדין ונקי), ומתאים גם כבסיס מעל סרומים פעילים (למשל רטינול) כדי "לרפד" את העור בלילה. לסיכום: יוסרן, כמותג בעל מורשת רפואית, מתמקד לעתים קרובות בחומרים הנמצאים באופן טבעי בעור, וכאן בחומצה היאלורונית. במקום רק למרוח אותה, הם גם מעודדים את העור לייצר יותר ממנה בעצמו, מה שמביא לשיפור אמיתי מבפנים. זהו פתרון מצוין למי שחושש מהתערבויות חודרניות (כגון הזרקות חומרי מילוי) אך רוצה אפקט "מילוי" מסוים: כמובן שהתוצאה עדינה בהרבה מזריקה, אבל לאורך זמן שגרת Hyaluron-Filler משפרת בהחלט את מראה הקמטים ומאטה את העמקתם. הקרם מדגים שבטיפוח, לפעמים שילוב חכם של רכיבים "פשוטים", HA, סאפונין, פנטנול, יכול לחולל שינוי ניכר לעור בשלבי הזדקנות ראשוניים ובינוניים.
64. Benzoyl Peroxide 2.5% Gel (בנזואיל פרוקסיד 2.5% ג'ל, למשל "גלי לוקס 2.5%"), מחיר: 30 ₪ (30 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: אחד מהתרופות הוותיקות והיעילות ביותר לטיפול באקנה, בנזואיל פרוקסיד (BP) במרקם ג'ל, בריכוז התחלתי 2.5%. פופולריות: ★★★★★ (נמצא כמעט בכל בית בו מתבגרים; מומלץ על ידי רופאים ברחבי העולם כקו ראשון לאקנה קל-בינוני). יתרונות מדעיים: בנזואיל פרוקסיד הוא חומר מחמצן חזק: כשהוא בא במגע עם העור, הוא מתפרק ומשחרר רדיקלים חופשיים של חמצן בסביבת זקיק השערה. החמצן קוטל במהירות את חיידקי ה-C. acnes (שגורמים לאקנה דלקתית) מכיוון שהם אנאירוביים ואינם שורדים בסביבה עשירת חמצן. בנוסף, BP מסייע בקילוף שכבת תאי העור העליונה (אפקט קרטוליטי מתון) ובכך מונע סתימת נקבוביות. מחקרים קליניים רבים לאורך עשרות שנים הראו ש-BP בריכוזים 2.5%–10% מפחית באופן משמעותי נגעי אקנה דלקתיים תוך 4–6 שבועות. למעשה, במחקר השוואתי, 2.5% BP היה אפקטיבי כמעט כמו 10% BP אך עם פחות גירוי, לכן מומלץ להתחיל נמוך. שימוש: יש למרוח שכבה דקה על האזורים הנגועים פעם-פעמיים ביום. בשבוע הראשון תיתכן מעט יובש ואדמומיות, ניתן להפחית תדירות ולהשתמש בלחות לא קומדוגנית. לאחר כשבועיים העור מתרגל והטיפול יכול להגיע למלוא האפקט. זהירות: BP מלבין בדים (פועל כמו אקונומיקה על מגבות/בגדים), לכן להשתמש במגבות לבנות ולהמתין לייבוש מלא לפני מגע עם בד צבעוני. יעילות: בתוך ~4 שבועות נראה שיפור ניכר, הפצעים האדומים מתמעטים, פחות "חצ'קונים" חדשים צצים, והעור שקט יותר. זהו טיפול מצוין גם כתחזוקה ארוכת טווח, אין עמידות חיידקים ל-BP, בניגוד לאנטיביוטיקה. דרמטולוגים משלבים לעיתים BP עם רטינואידים או אנטיביוטיקה טופיקלית למשטר משולב (בוקר-ערב) להגברת יעילות. גרסאות מרשם כמו Benzac® כוללות בסיסים שונים למניעת יובש. לסיכום: בנזואיל פרוקסיד הוא "עבודה שחורה" אמיתית, לא זוהר, לא אופנתי, אבל אחד הכלים הכי מוכחים וחיוניים בארסנל הדרמטולוגי. הוא מונע היווצרות ציסטות מוגלתיות ומקטין משמעותית את הסיכון לצלקות אקנה על-ידי שליטה בזיהום ובדלקת. מוצרי OTC 2.5% כמו זה מאפשרים לכל מתבגר או בוגר עם אקנה קל ליהנות מהכוח הזה ללא מרשם.
65. Finacea 15% Azelaic Acid Gel (פינאה 15% חומצה אזלאית, תרופת מרשם), מחיר: 120 ₪ (30 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: ג'ל במרשם המשמש כקו ראשון לטיפול ברוזציאה פפולו-פוסטולרית (פצעונים ואדמומיות בפנים) וכן כטיפול תומך באקנה והיפרפיגמנטציה מסוימת. פופולריות: ★★★★☆ (מאוד נפוץ באירופה וארה"ב; בישראל מוכר פחות אך זמין דרך רופאים). יתרונות מדעיים: חומצה אזלאית 15% בג'ל מתמקדת בשלוש פעולות עיקריות: 1) נוגדת דלקת, מפחיתה ייצור חומרים דלקתיים בתאי העור, ולכן מרגיעה אדמומיות ונגעים מודלקים של רוזציאה; 2) אנטי-בקטריאלית, מעכבת צמיחת חיידקי C. acnes על העור (אם כי לא באופן חזק כבנזואיל פרוקסיד, אבל ללא יצירת עמידות); 3) מעכבת טירוזינאז, מה שמסייע בהבהרת כתמי פיגמנטציה פוסט-דלקתיים. במחקרים קליניים על רוזציאה, מריחה פעמיים ביום של Finacea הפחיתה משמעותית את מספר הפפולות והפוסטולות (ה"פצעונים" של רוזציאה) בכ-70% תוך 12 שבועות, ושיפרה את האדמומיות הכללית. בהשוואה לקרם מטטרונידזול 0.75% (טיפול קלאסי ברוזציאה), אזלאית הראתה יעילות לפחות שווה ולעיתים טובה יותר בהפחתת נגעים. באקנה, 15% אזלאית יעילה במיוחד לסוגים הקלים-בינוניים, ומשמשת חלופה לאנטיביוטיקה טופיקלית. יתרון גדול: פרופיל תופעות הלוואי הנמוך, לרוב רק צריבה קלה שחולפת. היא בטוחה לשימוש גם בהריון (בעוד רטינואידים ואחרים אסורים). שימוש: למרוח שכבה דקה על אזורים נגועים פעמיים ביום. תיתכן תחושת עקצוץ קלה בדקות הראשונות. איפור או קרם אחר אפשר לאחר שהתכשיר נספג. תוצאות נראות אחרי 4–8 שבועות, העור פחות אדום, חלק יותר, ופצעונים קטנים נעלמים. בבעיות פיגמנטציה (כמו מלזמה קלילה), ייתכן שיפור אחידות גוון לאחר ~3 חודשים של שימוש מתמיד. לסיכום: Finacea מייצג גישה עדינה אך אפקטיבית, לטפל גם בדלקת וגם בחיידקים וגם בפיגמנטציה בבת אחת, עם חומר אחד ורב-משימתי. הוא לא "דרמטי" כמו רטינואיד או חומצה חזקה, אבל היופי בו הוא בטיחות ויציבות התוצאה לאורך זמן. רופאי עור אוהבים לרשום אותו במיוחד למטופלים שמתקשים לסבול טיפולים אחרים, לנשים הרות, או כטיפול תחזוקה לאחר סיום רואקוטן/אנטיביוטיקה כדי למנוע חזרת בעיות. החומצה האזלאית היא דוגמה לחומר שאולי פחות זוהר בעולם הפרסום, אבל מאחוריו המון מדע קליני והוכחות שהוא "עושה את העבודה" במגוון חזיתות.
66. Cyspera (5% Cysteamine Cream) (סיספרה, קרם ציסטאמין 5% למלזמה), מחיר: 800 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם חדשני לטיפול במלזמה וכתמי עור קשים, מכיל את המרכיב הפעיל ציסטאמין, אשר נחשב לאחרונה לחלופה יעילה ובטוחה יותר לשימוש ארוך טווח לעומת הידרוקינון. פופולריות: ★★☆☆☆ (חדש יחסית בארץ, אך זוכה להתעניינות רבה בקרב מומחים בשל מחקרים מבטיחים). יתרונות מדעיים: ציסטאמין הוא נגזרת של חומצת אמינו ציסטאין, המצויה בגוף באופן טבעי. התגלה כי במריחה לעור, בריכוז 5%, הוא פועל לעיכוב כמה מסלולים עיקריים בהיווצרות מלנין: גם מעכב את האנזים טירוזינאז (בדומה להידרוקינון אך באופן שונה), וגם מפחית את הפעילות של האנזים PERoxidase הדרוש לייצוב הפיגמנט. בשני מחקרי עוקבה גדולים, קרם ציסטאמין 5% שהונח כל ערב למשך 16 שבועות הראה שיפור ממוצע של 67% במדד חומרת המלזמה (mMASI), תוצאה דומה מאוד לקרמים עם 4% הידרוקינון. כלומר, יעילות מקבילה אך ללא סיכונים כמו אוכונוזיס (הכיהות קבועה מהידרו'). יתרון נוסף: פרופיל בטיחות, ציסטאמין הוא חומר המופיע בגוף (בפירוק קראטין), תופעות הלוואי מוגבלות בד"כ לאדמומיות קלה וריח גופריתי חזק בעת המריחה (הפורמולציה מריחה כמו תרופה, למען האמת). שימוש: להבדיל מהידרוקינון שמורחים ומשאירים, ציסטאמין יש למרוח על עור נקי ולשטוף אחרי כ-15 דקות (על פי הוראות היצרן). בתחילה פעם ביום (או פחות, לפי סבילות), ולאחר תקופת השגה ניתן לרדת לפעמיים בשבוע כתחזוקה. את הריח מפיגים בשטיפה וניקוי עדין. תוצאות: לפי דיווחי רופאים, מטופלים רואים הבהרה ניכרת כבר כעבור 6–8 שבועות, והמשך שיפור עד 4 חודשי שימוש. הקרם יעיל במיוחד למלזמה בדרגה קלה-בינונית, ופועל היטב גם בשילוב עם טיפולי לייזר פיגמנטציה או פילינגים (בתור טיפול משמר). סיכום: Cyspera מבשר עידן חדש בטיפול בפיגמנטציה עקשנית, הוא מאפשר יציאה ממעגל ההידרוקינון (שאסור לשימוש קבוע לאורך יותר ממספר חודשים עקב סכנות) אל משהו שניתן להשתמש בו כרונית בבטחה. למרות מחירו הגבוה, מטופלים עם מלזמה קשה מוכנים להשקיע כי האלטרנטיבות מוגבלות. הציסטאמין מוכיח את עצמו כ"סטארט-אפ דרמטולוגי", מרעיון מדעי (לטפל בפיגמנטציה כרונית בעזרת חומר טבעי בגוף) למוצר קליני אפקטיבי שמשנה גישות טיפול ישנות.
67. The Ordinary Granactive Retinoid 2% Emulsion (גרנקטיב רטינואיד 2%, אמולסיית רטינואיד מעודנת של די-אורדינרי), מחיר: 50 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום רטינואיד מהדור החדש ללא מרשם, המכיל Hydroxypinacolone Retinoate (HPR) בריכוז 2% יחד עם מערכת שחרור משופרת, במטרה לספק תוצאות דומות לרטינול ללא הגירוי. פופולריות: ★★★★☆ (להיט אצל מתחילים בעולם הרטינואידים, ובקרב אלה שניסו רטינול מסורתי וסבלו מגירוי). יתרונות מדעיים: HPR, או בשמו המסחרי "גרנקטיב רטינואיד", הוא אסטר של חומצה רטינואית שיכול להיקשר ישירות לקולטני רטינואיד בתא, ללא צורך בהמרות אנזימתיות. משמעות הדבר שהוא פועל דמוי-רטינואין, אך במחקרים נמצא שהוא גורם לפחות אדמומיות והתקלפות בהשוואה לרטינול שווה ערך. למעשה, במחקר השוואתי, HPR בריכוז 0.5% היה יעיל כמו 0.5% רטינול בהשגת החלקת קמטוטים ושיפור פיגמנטציה, אך עם פחות מהמחצית מתופעות הלוואי של יובש וגירוי. הפורמולה של The Ordinary משלבת גם נגזרת רטינול נוספת (רטינול במעטפות הידרוקסיל) לשם גיבוי נוסף, אך הפוקוס הוא ב-HPR. התכשיר במרקם אמולסיה חלבית קלילה, נטול שומן, נעים לשימוש ונספג היטב. משתמשים רבים מעידים שיכלו למרוח אותו מדי לילה מההתחלה, ללא קילופים, ותוך כחודש התחילו לראות עור בהיר, אחיד וחלק יותר. הוא מעולה לטיפול נקבוביות מוגדלות, מרקם לא אחיד וקמטוטים התחלתיים, התוצאות אמנם עדינות ומצריכות התאזרות בסבלנות (כ-8–12 שבועות לשינוי משמעותי), אך הן מגיעות. למי זה מתאים? לצעירים בגיל 20-30 שרוצים מניעה ותחזוקה מבלי "תותחים כבדים", או לבעלי עור רגיש/יבש שמפחדים מרטינול. גם לנערים עם אקנה קלה, כיוון שהוא משפר חידוש תאים בדומה לרטינואיד תרופתי אך זמין ללא מרשם. שורה תחתונה: אמנם ה-HPR עדיין לא נחקר ארוכות כמו רטינול, אבל התוצאות המוקדמות מבטיחות מאוד והוא סחף את השוק. The Ordinary כבשו נישה בכך שהם מציעים את החומר החדשני הזה במחיר זול מאוד, בעוד מותגים אחרים מוכרים מוצרים דומים במאות שקלים. זה מאפשר לקהל רחב להתנסות ברטינואיד "דור 3.0" ללא התחייבות כספית גדולה. הסרום מדגים את מגמת הפיתוח בתחום: למצוא מולקולות המספקות את יתרונות הוויטמין A ללא המגרעות. עבור רבים, גרנקטיב רטינואיד הוא בדיוק הפשרה הנכונה, שיפור איכות העור וalmost ללא דרמה.
68. SkinBetter Science AlphaRet Overnight Cream (אלפארט, קרם לילה של סקיןבטאר סיינס), מחיר: 500 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה יוקרתי עטור פרסים, המשלב באופן פטנטי רטינואיד וחומצת אלפא-הידרוקסי במולקולה אחת, לקבלת יעילות מרבית עם גירוי מינימלי. פופולריות: ★★★☆☆ (פופולרי בעיקר אצל רופאי עור וקליניקות מתקדמות, טרם חדר לקהל הרחב בארץ). יתרונות מדעיים: אלפא-רט (AlphaRet) הוא תרכובת שנוצרת מקישור כימי בין רטינואיד (דמוי רטינואין) לבין חומצה לקטית. בזכות קישור זה, המולקולה יציבה וחודרת לעור בלי לגרום לגירוי מיידי. לאחר החדירה, האנזימים בעור מפרקים אותה ומשחררים את שני החומרים הפעילים, הרטינואיד פועל להגברת ייצור קולגן וחידוש תאים, והחומצה הלקטית מבצעת פילינג עדין ומושכת לחות. השילוב של השניים גורם לסינרגיה: המחקרים של SkinBetter הראו שהקרם מפחית קמטים ומשפר מוצקות כבר בתוך 4 שבועות, פרק זמן קצר להבחנה ברטינואידים, עם כמעט אפס תלונות על גירוי מצד המשתמשים. בניסוי השוואה, אלפא-רט בריכוז 0.1% הדגים שיפור גלובלי בעור דומה מאוד לקרם טרטינואין 0.025% תוך 8 שבועות, אך עם הרבה פחות תופעות לוואי (האדמומיות והיובש הקלאסיים). בנוסף לרטינואיד+לקטית, הקרם מכיל פפטידים משקמים, ניאצינאמיד, ויטמין C ו-E, קומפלקס מקיף אנטי-אייג'ינג, לצד מרכיבי לחות עשירים (גליצרין, סקוואלן, סרמידים) להשאיר את העור נינוח. התוצאה היא מוצר רב-פעולתי: גם מחליק קמטים, גם משפר טקסטורה, גם מבהיר כתמים, הכל במוצר אחד לילי. מרקם וניחוח: הקרם סמיך בינוני, עם ניחוח רפואי קל מאוד (ללא תוספת בושם), נמרח היטב ומשאיר תחושת הזנה. מתאים במיוחד לעור בוגר בינוני-יבש, אך גם לעור מעורב. למי? למי שרוצה "הכי טוב" בלי להתפשר, הקרם באמת מספק תוצאות מרשימות בזמן קצר יחסית, ולכן אהוב על מטופלים לפני אירוע גדול או בתחילתו של משטר אנטי-אייג'ינג. הוא אידיאלי גם כתחליף למי שלא סובל רטינואידים טהורים, כאן כמעט אין סיכון לקילופים. סיכום: אלפא-רט ממחיש מחשבה מחוץ לקופסה, לקחת שני כלים עוצמתיים (רטינואיד + AHA) ולחברם כדי לעקוף את הצורך להשתמש בהם בנפרד (מה שהיה עלול לגרות מאוד). הטכנולוגיה הזו זיכתה את החברה בפרסים ונתוני המכירות מצוינים במרפאות. החיסרון הוא המחיר הגבוה, אך עבור רבים הוא מצדיק זאת בחיסכון בזמן ובנוחות, במקום להשתמש גם בקרם רטינול וגם בפילינג בנפרד, מקבלים הכל בבקבוק אחד. בתמונה הגדולה, AlphaRet הוא חלק מגל חדש בתעשייה שמחפש להפוך את האנטי-אייג'ינג לקל, מהיר ונסבל יותר מתמיד, על בסיס מדע כימיה מתקדם.
69. Dermalogica Daily Microfoliant (דרמלוג'יקה, פילינג אבקה יומיומי), מחיר: 250 ₪ (74 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: מוצר ייחודי ופורץ דרך בזמנו, אבקה אנזימטית המבוססת על אורז, שמופעלת במגע עם מים והופכת לתכשיר פילינג עדין לשימוש יומיומי. פופולריות: ★★★★★ (מוצר הדגל של דרמלוג'יקה, ומרכיב קבוע בשגרת טיפול של רבים ברחבי העולם מאז הושק בשנת 2001). יתרונות מדעיים: האבקה מכילה אנזימי אורז ופפאין (אנזים מפפאיה) שמפרקים חלבונים, כלומר מסירים תאי עור מתים על פני השטח מבלי שפשוף מכני אגרסיבי. בנוסף, יש בה חומצה סליצילית (כ-0.5%) המסייעת בניקוי הנקבוביות, ותערובת של שיבולת שועל וליקוריץ להרגעת העור בזמן הפעולה. כאשר מערבבים מעט אבקה עם מים, נוצרת תחושת "חלב" גרגירי עדין שאותו מעסים על הפנים כדקה. הפילינג המתקבל עדין מספיק לשימוש אפילו על עור רגיש מדי יום, ובכל זאת משאיר את העור חלק כמשי, נקי מרבדים עמומים ומוכן לקליטת חומרים פעילים. מחקרים פנימיים של דרמלוג'יקה הראו ששימוש יומי ב-Microfoliant העלה את קצב החידוש התאי הקרני (Cell Renewal Rate) בכ-15% לאחר שבועיים, מספיק כדי לתת זוהר וברק, אך לא מספיק כדי לפגוע במחסום העור. יתרון נוסף: משום שהוא אבקה יבשה, אין צורך בחומרים משמרים חזקים או בבישום, הפורמולה נקיה מאוד, ללא ריח מורגש. חוויית שימוש: זה קצת כמו "שיקוי קסם", יוצקים אבקה לכף רטובה, מקציפים בעדינות על הפנים, ומיד מרגישים שהתאים המתים יורדים. לאחר השטיפה, העור חלק ונראה בהיר ורענן יותר, בלי אדמומיות. למי מתאים? בעצם לכל אחד, במיוחד למי שמפחד מחומצות חזקות או מסקרבים גסים. אנשים עם עור כהה, שסובלים לעיתים מהיפרפיגמנטציה לאחר פילינג אגרסיבי, מוצאים שהמוצר הזה נותן להם את ההבהרה והאחידות שהם רוצים ללא סיכון כזה. גם בעלי עור עם נקבוביות סתומות מרוויחים מהנוסחה (הסליצילית עוזרת). זהו מוצר שנמצא בערכת הכלים של המון דרמטולוגים וקוסמטיקאיות, לעיתים קרובות מומלץ בין טיפולים כדי לשמר תוצאות. סיכום: ה-Daily Microfoliant הוכיח שפילינג לא חייב להיות קשוח כדי לעבוד, פילינג אנזימטי הוא קונספט שנלקח מטיפולי ספא יוקרתיים והונגש לשימוש ביתי יומיומי. דרמלוג'יקה, כחברה עם גישה "קלינית", הצליחה ליצור מוצר שגם מרגיש מפנק וגם עומד בהבטחותיו מבחינה מדעית. אין פלא שהוא עדיין אחד ממוצרי הפילינג הנמכרים בעולם, למעלה משני עשורים לאחר שהושק.
70. StriVectin SD Advanced PLUS Moisturizer (סטריוצין SD פלוס, קרם אנטי-קמטים מרוכז), מחיר: 300 ₪ (60 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם עשיר בהיסטוריה מעניינת, התחיל כקרם לצלקות ולסימני מתיחה, והפך בטעות ללהיט אנטי-אייג'ינג בתחילת שנות ה-2000, כאשר נשים התחילו למרוח אותו על הפנים. הגרסה המודרנית שלו משופרת ומעודכנת מדעית. פופולריות: ★★★★☆ (פעם היה ויראלי כ"תחליף לבוטוקס", היום פחות בכותרות אך עדיין נמכר היטב). יתרונות מדעיים: הפורמולה מבוססת על קומפלקס NIA-114®, צורת ניקוטינאמיד (ניאצינאמיד, ויטמין B3) המיוצבת עם מולקולת חומצת שומן, שפותחה ע"י מדענים כדי לשפר חדירות לעור. ניאצינאמיד ידוע כמשפר קמטים, אלסטיות ופיגמנטציה לאורך זמן, ומחזק את מחסום העור. בנוסף, הקרם מכיל פפטידים המחקים מרכיבים של אלסטין וקולגן, ותמציות צמחים כמו תמצית תפוח, זרעי אבוקדו ותמצית אצות כחולות לחיזוק ומיצוק. במחקר פנימי, StriVectin דיווחו על הפחתה של עד 20% בעומק הקמטים אצל משתמשות לאחר 8 שבועות, ושיפור ניכר בלחות ובעמידות העור (הודות לניאצינאמיד שמשפר ייצור סרמידים). הקרם במרקם סמיך המזכיר משחת גוף, אך נספג יפה לאחר עיסוי ומשאיר גימור רך (ייתכן כבד מדי לעור שמן). יתרון ניאצינאמיד הוא שמתאים גם לעור עם אקנה, הוא אנטי דלקתי ומווסת שומן, ולכן נשים מבוגרות עם עור מעורב לדוגמה נהנו ממנו. ה-SD Advanced PLUS הנוכחי מתמקד גם בפפטידי נחושת ובפרוביוטיקה מותססת לשיקום מחסום, מה שהופך אותו לקרם לילה משקם מצוין. סיפור הצלחה מוזר: StriVectin התחיל להימכר בחנויות לכלי עבודה (!), כשגברים השתמשו בו לסימני מתיחה, ואז נשותיהם גנבו אותו לפנים. הוא צבר מוניטין מפה לאוזן כמשפר קמטים ונתפס כאלטרנטיבה ביתית לטיפולים יקרים. החברה רכבה על הגל, מיתגה אותו מחדש והוסיפה מדע, והיום זה מוצר שמוכח מכיל רכיבים יעילים כמו ניאצינאמיד בריכוז גבוה ופפטידים, ולא רק הבטחות שיווקיות. לסיכום: StriVectin SD הוא קצת אנדרדוג כיום בשוק צפוף, אבל הוא דוגמה נחמדה לכך שמוצרי "מיתוס" לפעמים מגובים ברכיבים עובדים. אם מקפידים על שימוש יומיומי, העור אכן נעשה חלק יותר, הקמטים פחות בולטים והעור מרגיש חזק וגמיש יותר. הניאצינאמיד שבו תורם גם להפחתת אדמומיות ואי-אחידות. הוא אולי לא "קסם בין לילה", אבל כחלק משגרה הוא עושה עבודה מצוינת בלתחזק עור בוגר ולעכב הזדקנות נוספת. הרבה משתמשות ותיקות נאמנות אליו מזה שנים, וזה כשלעצמו מעיד שהוא מספק להן תוצאות נראות לעין.

הפוסט המוצרים הקוסמטיים הטובים ביותר בעולם (מחירון 2025) | סקירה דרמטולוגית הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

נתחיל בהיכרות עם הטרנדים הכלליים המעצבים את עולם היופי ב-2025, ולאחר מכן נצלול לכל תחום, שיער, עור, גוף, תזונה, אנטי-אייג’ינג, ניתוחים פלסטיים, ועוד, כדי להבין אילו חידושים מחכים לנו וכיצד לבחור בטיפול המתאים ביותר ביחס עלות-תועלת (Value for Money).

חשוב לזכור: טיפולי היופי כיום שמים דגש על תוצאות טבעיות ופרסונליזציה. הגישה המודרנית היא “פחות זה יותר”, שימור ושיפור עדין של המראה במקום שינויים דרמטיים. בנוסף, דור הלקוחות הצעיר מאמץ גישת "פרה-ג’ובניישן" (Prejuvenation), השקעה מוקדמת בטיפולים מונעי הזדקנות במקום תיקון מאוחר. מגמה נוספת היא השילוב בין בריאות כוללת ליופי: שילוב תזונה, איזון הורמונלי וטיפוח נפשי כחלק מתוכנית אסתטית. וכמובן, הטכנולוגיה נמצאת בחזית, מבינה מלאכותית במכשור מתקדם ועד מציאות מדומה לתכנון תוצאות. כל אלו באים לידי ביטוי בסקירה שלפניכם.

טרנדים כלליים בעולם האסתטיקה 2025

• מראה טבעי והרמוני: מטופלים מחפשים לשפר את חזותם בלי להיראות "עשויים". טכניקות כמו מיקרו-הזרקות של בוטוקס ומילוי בהדרגה מאפשרות לשמור על הבעות פנים טבעיות. הרעיון הוא לשדרג את מה שיש, "גרסה משופרת של עצמך", במקום לשנות תווי פנים לחלוטין.
• מינימליזם ותחזוקה מניעתית: יותר אנשים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם פונים לטיפולים מונעים נגד הזדקנות (כמו טיפול מיקרו-נידלינג, פילינג קל או "בייבי בוטוקס") כדי לעכב הופעת קמטים ורפיון עור. "להקדים תרופה למכה" הופך למוטו, מתוך הבנה שטיפולים עדינים לאורך זמן עדיפים על ניתוח דרסטי מאוחר יותר.
• פרסונליזציה וטכנולוגיה מתקדמת: מכשור מתקדם עם בינה מלאכותית (AI) מסייע בהתאמת הטיפול למטופל. למשל, מערכות הדמיה תלת-ממדית ו-VR מאפשרות לדמות תוצאות ניתוח עוד לפני ביצועו, ואלגוריתמי AI מנתחים את עור הפנים כדי להמליץ על אזורי טיפול אופטימליים בבוטוקס, פילרים או לייזר. אפילו מופיעים לייזרים "חכמים" חדשים המכווננים עצמם לפי סוג העור, לדוגמה, דווח על מערכת לייזר AVAVA Miria עם AI המבטיחה תוצאות מותאמות אישית לכל סוג עור.
• שילוב של בריאות ואסתטיקה: גובר הדגש על רפואה אסתטית הוליסטית, התייחסות לגוף ולנפש כחטיבה אחת. קליניקות מובילות החלו לשלב ייעוץ תזונה, איזון הורמונלי, טיפולי רפואה משלימה ואף מדיטציה לצד הטיפולים הקוסמטיים. לדוגמה, מטופלים המקבלים טיפולי עור יופנו גם לתוספי ויטמינים, IV drip (עירויי ויטמינים) או טיפולי ריפוי בעיסוק לשיפור אורח החיים, מתוך הבנה שיופי אמיתי מתחיל מבפנים.
• קיימות ואקולוגיה בתחום היופי: גם באסתטיקה מדברים על ירוק וקיימות, החל מאריזות מוצרים אקולוגיות, דרך שימוש בחומרים מתכלים ונטולי רעלים (למשל פילרים “ירוקים”), ועד מיחזור מכשירים וחומרים. יותר קליניקות ומכוני יופי מנסות לצמצם פסולת וכימיקלים מזיקים, בהתאם למודעות הגוברת לסביבה.
• עלייתם של גברים מטופחים: אף שהרוב המובהק של לקוחות האסתטיקה הן נשים, גם גברים מצטרפים למהפכה. יש עלייה בפופולריות של טיפולים לגברים: הסרת שיער גוף ופנים, השתלות שיער, טיפולי פנים לשיפור עור מזדקן, ועיצוב קו לסת באמצעות פיסול (פילרים או ניתוח). גברים רבים מבקשים מראה מטופח אך גברי, לדוגמה, להדגיש קו לסת וסנטר חזק או לטפל בהתקרחות תוך שמירה על תוצאה טבעית.

לאחר שהבנו את המגמות הרחבות, נעבור כעת לסקירה תחום אחר תחום: שיער, עור, הזרקות, גוף, ניתוחים פלסטיים, אנטי-אייג'ינג, תזונה ועוד. בכל חלק נציג את הטיפולים החדשניים ביותר, נסביר כיצד הם פועלים, נביא נתונים ומחקרים, נציין טווחי מחירים משוערים (בשקלים חדשים ₪₪ ובמקרים מסוימים גם בדולר $, בהתאם למידע הזמין), ונמליץ על מכונים או מומחים בולטים (בארץ ובעולם) בתחום. כך תקבלו תמונה מלאה שתאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות בדרך ליופי ולבריאות.

טיפולי שיער חדשניים

השיער, “הכתר שעל הראש”, משפיע רבות על המראה והביטחון העצמי. בעשורים האחרונים חלה מהפכה בטיפולי השיער: מנשירת שיער והתקרחות ועד הסרת שיער מאזורים לא רצויים. נסקור את מיטב החידושים בתחום שיקום וצמיחת שיער הקרקפת, השתלות שיער, טיפולי מניעה, וגם טכנולוגיות מתקדמות להסרת שיער גוף לצמיתות.

השתלת שיער מתקדמת (FUE, רובוטיקה ושיבוט זקיקים)

השתלת שיער היא פתרון ותיק להתקרחות, אך כיום היא מדויקת ויעילה מאי פעם. השיטה המובילה נקראת FUE, Follicular Unit Extraction (מיצוי יחידות זקיקים), שבה מוציאים זקיקי שיער בודדים מהאזור התורם ומשתילים אותם באזור הקרח. בניגוד לשיטה הישנה FUT (הסרת רצועת עור), FUE אינה משאירה צלקת לינארית בולטת, וההחלמה קלה יותר. בישראל, קליניקות מובילות מציעות FUE במחיר של כ-8,000–15,000 ₪ להשתלה (תלוי במספר הזקיקים ומוניטין הרופא). לדוגמה, ד"ר אלכס גינזבורג, בעל שם עולמי עם 28 שנות ניסיון, מציע השתלות FUE ברמה בינלאומית במרפאתו בישראל.

רובוטים ובינה מלאכותית בהשתלה: חידוש מרתק הוא שימוש ברובוטים לביצוע השתלות שיער. מערכות כגון Artas משתמשות בזרוע רובוטית לקטיף והשתלה מדויקים של זקיקים. הרובוט מסוגל לנתח את צפיפות השיער והזוויות באמצעות AI, ולבצע את הפעולה בעדינות ובדיוק אחיד, מה שמפחית טעויות אנוש. התוצאה, צלקות זעירות, שיעור קליטה גבוה יותר של שתלים ומראה טבעי. טיפ חשוב: השתלת שיער רובוטית יכולה להתאים במיוחד למטופלים עם שטחי קרחת גדולים, כי המכשור יכול לעבוד שעות ארוכות מבלי "להתעייף". עם זאת, העלות עלולה להיות גבוהה בכ-20%–30% מהשתלה ידנית סטנדרטית.

היי-דפינישן להשתלות (HD): טרנד נוסף הוא "השתלת שיער בשילוב עיצוב אמנותי". מנתחים מיומנים משתמשים בשתלים דקים מאוד (micrografts) וממקמים אותם בזוויות וכיוונים מדויקים כדי ליצור קו שיער טבעי, כולל "רנדומיזציה" של זקיקים דקים ועבים בחזית כדי לדמות צפיפות טבעית. חלקם אף משלבים השתלה עם הדמיית זקיקים (ראו ערך Scalp Micropigmentation) למראה מלא יותר.

עתיד בתחום, שיבוט ושימוש בתאי גזע: מחקרים חדשים מתמקדים בשיבוט שיער (Hair Cloning), גידול זקיקי שיער חדשים במעבדה מתאי המטופל. הרעיון: לקחת מספר זקיקים בריאים, לרבות תאי גזע של זקיק, ולהכפיל אותם לתרבית שתספיק להשתלה בכיסוי מלא של הראש. נכון ל-2025, השיטה עדיין ניסיונית אך התקדמה מאוד. חוקרים הצליחו לשכפל זקיקי שיער מתאי מטופל באופן המפחית סיכון לדחייה. אם וכאשר יבשילו הניסויים הללו לכדי טיפול מסחרי, נוכל לספק פתרון קבוע להתקרחות גברית ונשית ללא הגבלת כמות שתלים. ההערכה היא שתוך כמה שנים, השיבוט יאפשר “מאגר שתלים אינסופי” להשתלה, חדשות מעולות למי שאין להם אזור תורם מספיק בקרקפת.

טכניקות חדשניות בהשתלה: שיטה מודרנית נוספת היא DHI, Direct Hair Implantation, שבה לאחר חילוץ הזקיקים, משתילים אותם מיד אחד-אחד בעזרת כלי מיוחדים (עט השתלה) ללא צורך בחיתוך תעלות מראש. הדבר מקצר את זמן שהות הזקיק מחוץ לגוף ומגביר סיכויי קליטה. DHI נחשבת לדור ההמשך של FUE ומבוצעת במרכזים מסוימים בארץ (למשל במרפאתו של ד"ר שלום שאלתיאל, חלוץ בתחום).

כמה מילים על טווח המחירים בעולם: בעוד שבישראל כאמור עלות השתלה נעה סביב 10,000 ₪, ישנם יעדים פופולריים כמו טורקיה המציעים חבילות השתלה במחירים נמוכים יותר (לעיתים $2,000–3,000, שהם כ-7,000–10,000 ₪) כולל אירוח, בשל תחרות גבוהה. עם זאת, חשוב לשים לב לאיכות, מומלץ לוודא שהמרפאה מוכרת ובעלת ניסיון. Value for Money: לעיתים כדאי להשקיע קצת יותר ברופא בעל ניסיון רב כדי להבטיח תוצאה טבעית ועמידה.

טיפולי PRP ועצירת נשירת שיער (פלזמה עשירת טסיות)

טיפול PRP (Platelet-Rich Plasma), או בעברית "פלזמה עשירת טסיות", הוא טיפול ביולוגי חדשני שהפך פופולרי לשיקום שיער דליל. בתהליך זה, נוטלים דם מהמטופל, מצנטריפגים אותו ובכך מרוכזים הטסיות וגורמי גדילה, ואז מזריקים את הפלזמה המרוכזת לקרקפת. גורמי הגדילה מאותתים לתאי הגזע בזקיקי השיער ועשויים לעודד צמיחה חדשה ולהאט נשירה. מחקרים מצביעים על כך ש-PRP יכול להגביר את צפיפות השיער ולהאריך את שלב צמיחת השיערה (Anagen) במקרים של התקרחות אנדרוגנית (תורשתית).

החידושים בשנתיים האחרונות כוללים ערכות PRP מותאמות אישית: מערכות מתקדמות מאפשרות לשלוט בדיוק בריכוז הטסיות ובתכולת גורמי הגדילה המוזרקים, להשגת השפעה אופטימלית. בנוסף, פותחו מכשירי הזרקה ייעודיים דמויי "אקדח מזותרפיה" להזרקה אחידה וכמעט נטולת כאב של PRP בקרקפת.

טיפול PRP נחשב מינימל_INV (זעיר-פולשני) עם סיכונים מינימליים (מאחר שהחומר מגיע מגוף המטופל עצמו). הוא מבוצע בסדרה של 3–6 מפגשים (אחת לחודש בערך). בישראל, מחיר טיפול יחיד נע סביב 1,500–2,500 ₪, תלוי במרפאה, ובדרך כלל נמכרים כרטיסיות עם הנחה למספר טיפולים. בעולם, המחירים דומים (כ-$500–800 למפגש בארה"ב).

חשוב לציין: PRP עובד טוב במיוחד בשלבים ראשוניים של דילול שיער, ופחות יעיל באזורים קרחים לחלוטין. לעיתים משלבים אותו כעזר להשתלת שיער, הזרקת PRP אחרי השתלה עשויה לשפר את קליטת השתלים והחלמת הקרקפת.

תוצאות ומחקרים: בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים קליניים המעידים על יעילות PRP. סקירה שיטתית מ-2021 הראתה שבמרבית המחקרים PRP הוביל לשיפור משמעותי בספירת השערות ובהערכת רופאים למצב השיער, בהשוואה לפלצבו. חלק מהמחקרים אף השוו PRP לטיפולים מקובלים אחרים, למשל, PRP מול מינוקסידיל, ומצאו ש-PRP לפחות יעיל באותה מידה ולעיתים יותר, ללא תופעות הלוואי של מינוקסידיל (גירוי קרקפת).

טיפולי אקסוזומים ותאי גזע לשיער

אחד התחומים המלהיבים במחקר צמיחת שיער הוא טיפול באקסוזומים (Exosomes). אקסוזומים הם בועיות זעירות שמופרשות מתאים, המכילות שפע של מולקולות שליחות (כמו microRNA, ציטוקינים וגורמי גדילה). הרעיון: להפיק אקסוזומים מתאי גזע (למשל מתאי גזע משלייה או מח עצם), ולחדיר אותם לקרקפת כדי “לתכנת מחדש” את הסביבה התאית ולעודד זקיקים רדומים להתעורר.

כבר כיום קיימים בשוק מוצרים מבוססי אקסוזומים לשיער, כגון Calecim Professional Advanced Hair System, תכשיר המשלב אקסוזומים שמקורם ברקמת חבל טבור (שיטה אתית ויעילה להפקת תאי גזע). מוצר זה מציג תוצאות מרשימות: במחקרים קליניים הודגם שיפור בצפיפות השיער ו"התעוררות" זקיקים ישנים. לדברי ד"ר מוניר סומג'י, מומחה בריטי להשתלות שיער, הטיפול באקסוזומים הראה יכולת טיפול בהתקרחות אנדרוגנית ללא תופעות הלוואי של תרופות מסורתיות. היתרון, זו גישה ללא תרופות, עם מינימום תופעות לוואי, המאפשרת שיפור טבעי בצמיחת השיער.

טיפול אחר בקטגוריה זו הוא שימוש בתאי גזע עצמוניים. לדוגמה, טכניקה נסיונית שנקראת Hair Regeneration Therapy משלבת תאי גזע ממקור שומן (ADSC, Adipose Derived Stem Cells) במהלך השתלת שיער: בעת ההשתלה מבודדים תאי גזע משומן גוף המטופל (למשל מהבטן), ומזריקים אותם באזור ההשתלה כדי לעודד קליטה וצמיחה. מחקרים ראשוניים מעידים על תוצאות מבטיחות, השתלים צומחים בעובי רב יותר ושיעור הדחייה נמוך יותר. סקירת ספרות מ-2022 סיכמה כי תאי גזע מזנכימליים (ממבוגר או מרקמות עובריות) מהווים את חוד החנית בטיפולי שיקום שיער, ומצאה הצלחה הן לתאים ממקור שומן והן ממקור דם טבורי.

חשוב להדגיש: טיפולי אקסוזומים ותאי גזע עדיין נחשבים ניסיוניים ברובם, ועולים לא מעט, אלפי עד עשרות אלפי שקלים לסדרה, שכן אין עדיין רגולציה נרחבת. בארה"ב, לדוגמה, ה-FDA עוקב מקרוב ועדיין לא אישר רשמית תכשירי אקסוזומים כמוצרי טיפול שיער, אך קליניקות פרטיות מציעות זאת תחת תקנות מיוחדות. בישראל, התחום בחיתוליו ונמצא בעיקר במסגרת מחקרית (למשל מחקרים באוניברסיטת ת"א על שימוש באקסוזומים לשיקום רקמות).

טיפולים תרופתיים חדשים לנשירת שיער

מעבר לטיפולים הפיזיים, יש התפתחויות משמעותיות גם בגזרת התרופות:

• Clascoterone (Breezula): אחת ההבטחות הגדולות היא קלסקוטרון, תרופה חדשה לטיפול באובדן שיער אנדרוגני. זהו תמיסה אנטי-אנדרוגנית טופיקלית (על העור) הפועלת לחסום מקומית את הורמון ה-DHT המזיק לזקיקי השיער. בניסויי Phase II הודגם שקלסקוטרון מפחית משמעותית את נשירת השיער ומעודד צמיחה חדשה, אצל גברים ונשים כאחד. בניגוד לפינסטריד (פרופסיה) שנלקח בכדורים ומשפיע על כל הגוף, קלסקוטרון במריחה משפיע רק בקרקפת וכך מצמצם תופעות לוואי מערכתיות. נכון ל-2025, Breezula (שם המותג) עדיין בניסויים קליניים Phase III וטרם קיבל אישור רשמי, אך רבים עוקבים בתקווה, אם יאושר, זו עשויה להיות פריצת דרך למיליוני מתקרחים.
• מעכבי JAK: עבור הסובלים מהתקרחות אזורית (Alopecia Areata), השנה 2022 הביאה בשורה היסטורית, ה-FDA אישר לראשונה תרופה ייעודית למחלה, בשם בריציטיניב (Baricitinib), המשווקת כ-Olumiant. זו תרופה מקבוצת מעכבי JAK המטפלת בשורש האוטואימוני של המחלה. בניסויים, קרוב ל-40% מהמטופלים במינון גבוה של בריציטיניב צימחו חזרה 80% ומעלה משיער הקרקפת לאחר 36 שבועות, נתון מרשים למי שאיבדו את כל שיערם. גם מעכבי JAK נוספים (כמו Tofacitinib) נחקרים לטיפול במצבים אלו. חשוב לציין שתכשירים אלו יקרים ויש להם תופעות לוואי פוטנציאליות, ולכן מיועדים למקרים חמורים, אך הם נותנים תקווה לאלו שהתקרחותם נובעת מתגובה חיסונית ולא הגיבה לטיפולים אחרים.
• נוטריקוסמטיקה ותוספים: עוד זירה מתפתחת היא תוספי תזונה לנשירת שיער. בעוד הוויטמינים הקלאסיים (ביוטין, אבץ, ויטמין D וכו') נשארים בפופולריותם, כיום יש פורמולות מתקדמות יותר המכילות רכיבים כגון נוגדי DHT טבעיים (כמו דקל ננסי, סו פלמטו), פפטידים, וקולגן ימי. נוסחאות אלה נועדו לספק “חומרי בנייה” לקרקפת וזקיקי השיער מבפנים. גם תחום ה-Probiotics (פרוביוטיקה) נכנס, מחקרים ראשוניים מצביעים על קשר בין מיקרוביום המעיים לבריאות השיער, ויש חברות המפתחות פרוביוטיקה ייעודית לשיער.
• פורמולציות חדשות של מינוקסידיל: מינוקסידיל (רוגיין) קיים עשרות שנים כטיפול טופיקלי לנשירה, אך כיום מנסים לשפר את הזמינות והנוחות שלו. דוגמה אחת היא מינוקסידיל בקצף (Foam) במקום תמיסה נוזלית, פחות דביק ומתייבש מהר. בנוסף, מספר מחקרים תומכים בשימוש במינוקסידיל פומי (דרך הפה) במינון מזערי (כ-0.25–1 מ"ג ליום) כאמצעי לעידוד שיער אצל מי שרגישים למריחה על העור. מינוקסידיל פומי off-label כבר נרשם ע"י רופאים מסוימים, אך יש לעקוב אחר תופעות כמו ירידת לחץ דם. כמו כן, ישנה משחה חדשה בשם Finoxytol המשלבת מינוקסידיל עם חומר המגביר חדירות לעור, במטרה לשפר חדירת התרופה לזקיק.

שורה תחתונה: תחום שימור השיער מתרחב ומשתפר, מהשתלות מדויקות, דרך הזרקות ביולוגיות ועד תרופות חדשניות, הכל במטרה לתת מענה מותאם אישית לסוגים שונים של התקרחות. אם פעם הפתרון היחיד להתקרחות משמעותית היה פאה, הרי שכיום כמעט לכל מצב יש פתרון טיפולי, או לפחות אופק מחקרי מבטיח.

הדמיית שיער בקרקפת (SMP, Scalp Micropigmentation)

טיפול קוסמטי ייחודי שצבר פופולריות הוא הדמיית שיער באמצעות קעקוע מיקרו-פיגמנטי בקרקפת. בשיטה זו יוצרים בנקודות דיו זעירות המדמות זקיקי שיער קצוצים, וכך מתקבל מראה של "ראש מגולח עם זיפים" במקום קרחת מבריקה.

למי זה מתאים? בעיקר לגברים (וגם נשים עם דלילות מפושטת) שאיבדו כמות רבה של שיער ולא מתאימים להשתלה, או שאינם רוצים בכך. SMP לא מצמיח שיער, אלא יוצר אשליה אופטית של מילוי. ניתן גם ליישם סביב צלקות השתלה ישנות כדי לטשטשן.

חידושים ב-SMP: בשנים האחרונות שופרו הפיגמנטים והציוד כך שהתוצאות עדינות וטבעיות יותר. משתמשים בצבעים היפואלרגניים המותאמים לגוון השיער והעור של המטופל, והם גם עמידים יותר לדהייה (צבעים ישנים נטו להפוך לכחלחלים עם הזמן; היום הפיגמנטים שומרים על גוון אפרפר טבעי לאורך שנים). טכניקות ההחדרה השתפרו, אמנים מיומנים יודעים לשבור את קווי הפיגמנט כך שיידמו זקיקים אמיתיים, כולל קו שיער נסוג באופן מציאותי.

מחיר ותחזוקה: הדמיית קרקפת מקצועית דורשת לרוב 2–3 מפגשים. המחיר בישראל עבור קרקפת מלאה עשוי לנוע בסביבות 5,000–10,000 ₪ (תלוי בשטח ובאמן המבצע). התוצאה מחזיקה 3–5 שנים, ולאחר מכן נדרשת נגיעה מחדש (ריפרש) כשרואים דהייה.

שילובים: יש הגורסים כי SMP וניתוח השתלת שיער אינם מתחרים אלא משלימים. למשל, מטופל עם קרחת נרחבת יכול להשתיל שיער באזור המפרצים והקדקוד, ובמקביל לעשות SMP למילוי שטחים גדולים, כך הוא משיג מראה של ראש מלא שיער קצוץ בלי צורך להשתיל בכל האזור (מה שחוסך שתלים).

לסיכום, SMP הוא פתרון יצירתי למראה שיער מלא, במיוחד למי שמעדיף ראש מגולח אסתטי. הוא בטוח יחסית, ללא זמן החלמה ממושך, והתוצאה מיידית. כשרופא מיומן או אמן מומחה מבצע זאת, קשה להבחין שזו רק הדמיה ולא שיער אמיתי.

הסרת שיער בלייזר וטכנולוגיות מתקדמות

מן העבר השני של טיפולי השיער, ישנם רבים המעוניינים להיפטר משיער לא רצוי בגוף. תחום הסרת השיער התפתח מאוד, וכיום יש מגוון טכנולוגיות יעילות, מהירות וכמעט ללא כאב, המאפשרות הפחתה דרסטית של שיער גוף ופנים לצמיתות.

לייזר דיודה, ND:YAG ואלכסנדריט: מכשירי הלייזר המקובלים (כמו LightSheer של Lumenis הישראלי, או GentleLASE) פועלים באורכי גל שונים המתאימים לאזורים וגווני עור שונים. הם שולחים אנרגיית אור הנספגת בפיגמנט המלנין בשערה ומחממת את זקיק השיער עד להריסתו. התוצאה, לאחר סדרת טיפולים (6–10 מפגשים), רוב הזקיקים אינם מצמיחים שיער חדש. טכנולוגיות חדשות משלבות מערכות קירור מתקדמות ו"פולסים" מהירים, כך שהטיפול מהיר בהרבה מבעבר ופחות כואב.

IPL, אור פעימות גבוהות: לצד הלייזרים, מכשירי IPL (Intense Pulsed Light) משמשים גם הם להסרת שיער. מדובר בפלאש אור רחב-ספקטרום ולא בלייזר בודד. היתרון: טיפולי IPL יכולים להיות עדינים יותר על העור, אך לרוב מעט פחות ממוקדים מהלייזר. כיום יש מערכות IPL ביתיות פופולריות (כמו Lumea של פיליפס) המאפשרות תחזוקה עצמאית, אם כי עוצמתן נמוכה בהרבה מהמכשירים הקליניים.

חדש, "לייזר היברידי" וגלי רדיו: מכשירים עדכניים משלבים כמה טכנולוגיות בפולס אחד. למשל, יש מערכות שמשלבות לייזר Nd:YAG + RF (גלי רדיו) כדי לטפל גם בשיער וגם למצות אפקט מיצוק עור קל במהלך הטיפול. מכשיר בשם Sylfirm X הוזכר כחדשני לשילוב טיפול בכלי דם ופיגמנט בעור לצד מיצוק, אך בהקשר של הסרת שיער, עדיין הלייזר הדומיננטי הוא הדיודה/אלכסנדריט.

איזה מכשיר מתאים לכם? תלוי בצבע העור והשיער: לבעלי עור בהיר ושיער כהה, רוב הלייזרים יעבדו היטב. לבעלי עור כהה, מומלץ Nd:YAG (1064nm) כי חודר עמוק יותר ופחות נספג בעור, מה שמפחית סיכון לכוויות. לבעלי שערות בהירות/ג'ינג'יות, לייזר פחות יעיל (כי אין כמעט מלנין בזקיק). במקרים כאלה, אלקטרוליזה היא פתרון, מחט חשמלית המשמידה זקיק-זקיק. אמנם איטית, אבל עובדת לכל צבע שיער. לעיתים משלבים: מסירים 80% בלייזר, ואת הפלומות הבהירות הנותרות מסיימים באלקטרוליזה.

מחירים: טיפולי לייזר בישראל לרוב מתומחרים לפי אזור. לדוגמה, הסרת שיער רגליים מלאות: ~3,000–5,000 ₪ לסדרה; בית שחי: ~800–1,200 ₪; פנים (שפם+סנטר): ~1,000–1,500 ₪. מכוני רשת מציעים חבילות ומשלבים אזורים במבצע. עצה לגבי עלות-תועלת: לא לרדוף דווקא אחרי הזול ביותר, חשוב שהמקום יהיה מפוקח ע"י גורם רפואי, עם מכשור חדיש. מכשיר טוב וצוות מיומן ימנעו כוויות ותוצאות חלקיות.

האם זה קבוע באמת? הסרת שיער בלייזר מוגדרת הפחתה קבועה, לרוב 80–90% מהשיער לא יחזור. ייתכן שעם השנים או שינויים הורמונליים, זקיקים רדומים "יתעוררו". לכן לעיתים נדרשים טיפולי תחזוקה פעם בשנה-שנתיים.

חדשנות נוספת: הופיעו שיטות כמו Electro-Optical Synergy (ELOS) המשלבות אור וגלי רדיו להגברת הדיוק; וכן מכשירי SHR (Super Hair Removal) העובדים בפולסים מהירים רציפים, מה שהופך את החוויה לכמעט חסרת כאב, המטופל מרגיש חום מתגבר בהדרגה ולא "צליפה" של פולס. דוגמה למכשיר SHR מתקדם הוא Soprano ICE הישראלי.

לסיכום, הסרת שיער התקדמה מאוד, היום ניתן לקבל עור חלק כמעט בכל הגוף, עם מינימום סבל, בפחות זמן. נשים כבר לא לבד, גם גברים רבים עוברים לייזר (גב, חזה, קו זקן). התוצאה: חיסכון אדיר בזמן גילוח/שעווה לאורך החיים, ותחושת ביטחון במראה חלק ואסטתי.

טיפולי עור פנים חדשניים

העור הוא האיבר הגדול בגוף, וכרטיס הביקור הוויזואלי שלנו. עם הגיל, חשיפת השמש והחיים העירוניים, העור סופג נזקים, קמטים, כתמי פיגמנטציה, צלקות אקנה, רפיון ועוד. החדשות הטובות: מעולם לא היו לנו כל כך הרבה כלים לשפר את בריאות ומראה העור. החל מטיפולים דרמטולוגיים רפואיים ועד שיטות קוסמטיות וטכנולוגיות אור וגלי רדיו, נסקור כעת את החידושים הבולטים בתחום טיפולי העור (בעיקר עור הפנים, אך רבים רלוונטיים גם לצוואר, ידיים וכו'). נשים דגש מיוחד על טיפולי אנטי-אייג'ינג (שימור נעורים) שכן זהו יעד מרכזי לרבות ורבים.

פילינג כימי דור חדש

פילינג כימי, קילוף עור על-ידי מריחת תמיסות כימיות, הוא שיטה ותיקה לריענון העור, אך התכשירים והפרוטוקולים השתכללו.

• פילינג שטחי: מבוסס על חומצות כמו AHA (כגון חומצה גליקולית או לקטית) בריכוזים מתונים, או PHA עדינים יותר. מטרתו לקלף בעדינות את השכבה העליונה של האפידרמיס, לשפר מרקם, להאיר את העור ולהפחית פגמי פיגמנטציה קלים. חידוש: הופיעו תכשירי "פילינג לייזר" ביתיים עם חומצות בריכוז נמוך לשימוש יומיומי, שמדמים אפקט של פילינג מקצועי לאורך זמן ללא קילוף ניכר.
• פילינג בדרגת ביניים: לדוגמה TCA (טריכלורואצטית) בריכוז ~20% או פילינג ג'סנר (תערובת של חומצה סליצילית, לקטית ורזורסינול). כימאים פיתחו וריאציות משופרות, למשל TCA בשילוב H2O2 שחדירה שלו לעור נשלטת יותר ומפחיתה סיכון לצלקות, או פילינג ג'סנר "משודרג" עם רכיבי הבהרה כמו הידרוקינון. טיפולים אלו יעילים לטשטוש צלקות אקנה שטחיות, כתמים בינוניים וקמטוטים עדינים.
• פילינג עמוק: פעם שלט הפנול (Phenol) כפילינג עמוק חודר דרמיס, אך הוא אגרסיבי ודורש הרדמה. כיום משתמשים בו לעיתים נדירות, וכשכן, בהרכבים בטוחים יותר עם ניטרול לשליטה בעומק. יש אפילו פילינג עמוק "לייט" בשם ExoPeel שמשלב פנול בריכוז נמוך וטכניקה בשלבים כך שההחלמה קצרה יותר.

חדש, פילינג בסינרגיה עם טיפולים אחרים: ב-2025 כבר לא חושבים במושגים של פילינג או לייזר, אלא משלבים. למשל, פילינג לייזר: מריחה של חומצה (כמו חומצה לקטית) מיד לפני טיפול IPL או לייזר עדין, החומצה "מכינה" את העור ומשפרת חדירת אור, והתוצאה טובה מהפעולה בנפרד. או למשל, Laser Assisted Chemical Peel, עובר לייזר קל מאוד שמייצר נקבוביות מיקרוסקופיות בעור, ואז מורחים תמיסה כימית שחודרת עמוק יותר דרך הנקבים. כך מקבלים תוצאה של פילינג עמוק בלי תופעות הלוואי הרחבות שלו.

מחירים וזמן החלמה: פילינג שטחי יעלה בארץ כמה מאות שקלים (לעיתים כחלק מטיפול פנים), עם אודם קל של יום-יומיים. פילינג בינוני, לרוב 1,000–2,500 ₪, ההחלמה כשבוע (קילוף גלוי למשך 3-5 ימים). פילינג עמוק, במרפאות פרטיות זה עשוי להיות 5,000 ₪ ומעלה, עם החלמה של שבועיים-שלושה ודרוש מעקב רפואי צמוד. חשוב לוודא שרופא עור או פלסטיקאי מוסמך מבצע פילינג בדרגה בינונית-עמוקה, בשל הסיכונים (כוויות, שינויי פיגמנט).

יעילות: אין ספק שפילינג כימי הוא אחד הכלים היעילים ביותר לשיפור מרקם וקמטים. מחקרים לאורך 40 שנה מראים ש-TCA 20-35% יכול להגביר ייצור קולגן חדש בדרמיס, לשפר משמעותית צלקות אקנה וכתמי שמש. הפילינג העמוק (פנול) מסוגל להפחית קמטים עמוקים ב-~80%. יחד עם זאת, ההתקדמות בטיפולי לייזר ורדיו הובילה לכך שפחות אנשים עושים פילינג עמוק קלאסי, הם מעדיפים טיפולים עם סיכון נמוך יותר וצלקות מינימליות.

טיפ זהירות: פילינג כימי, בעיקר בבעלי עור כהה (פוטוטיפ 4 ומעלה), דורש תשומת לב מיוחדת כי יש סיכון לפוסט-דלקת פיגמנטציה (PIH). שימוש מקדים בקרם הבהרה (כמו הידרוקינון) והתאמת ריכוז החומצה חשובים כדי למנוע הופעת כתמים. לחלופין, בבעלי עור כהה, שקלו מיקרונידלינג RF (ראו בהמשך) כאלטרנטיבה, שכן מחקרים מראים שבכהי עור RF-נידלינג יעיל כמו פילינג לייזר אבל עם פחות סכנת היפר-פיגמנטציה.

מיקרונידלינג, עם ובלי גלי רדיו (RF Microneedling)

Microneedling, או בעברית "מיקרו-דקירה", הפך ללהיט גדול בשנים האחרונות ככלי לשיפור מרקם העור, צלקות וקמטוטים. העיקרון: יצירת פציעות מיקרוסקופיות מבוקרות בעור באמצעות מחטים זעירות, כדי לעודד את העור לתקן את עצמו בהגברת יצור קולגן ואלסטין (תהליך הנקרא Collagen Induction Therapy).

איך זה עובד? עט מיוחד כמו Dermapen או SkinPen מבצע דקירות עדינות ומהירות (אלפי דקירות בדקה) בשכבת העור העליונה-אמצעית. הדקירות יוצרות ערוצי מיקרו ומפעילות את מערכת הריפוי הטבעית, נוצרים כלי דם חדשים, סיבי קולגן מסודרים, והעור מתחדש מבפנים.

מה חדש? הטכנולוגיה התפתחה לגרסה מתקדמת עוד יותר, מיקרונידלינג עם גלי רדיו (RF Microneedling). כאן משלבים את המחטים עם אנרגיית RF (רדיו בתדר גבוה) הנשלחת דרך קצוות המחטים אל הדרמיס. ה-RF מחמם את הרקמה בעומק מבלי לפגוע בשכבה העליונה, ומביא לכיווץ סיבי קולגן ישנים ולעידוד מוגבר של יצירת חדשים. מכשירים כמו Morpheus8 (של חברת InMode הישראלית) ו-Infini (Lutronic) הם דוגמאות למערכות RF Microneedling פופולריות. יתרון ענק: שילוב מחטים ו-RF משיג שיפור ניכר בקמטים, מרקם וצלקות עם פגיעה אפידרמלית מינימלית, מה שמאפשר טיפול בטוח גם בבעלי עור כהה יותר. למעשה, במחקרי השוואה בין RF Microneedling ללייזר CO2 פרקציונלי בצלקות אקנה, התוצאות היו דומות, אבל ה-RF ניכר בפחות תופעות לוואי ובזמן החלמה קצר יותר.

שימושים:

• טיפול בצלקות אקנה: RF-נידלינג הוכח כיעיל מאוד בהחלקת צלקות שקועות. כ-3–4 פגישות בהפרש חודשי מובילות לשיפור של 50–75% בעומק ומראה הצלקות. זה דומה ליעילות לייזר, אך כאמור עם פחות סיכון לכתמי פיגמנטציה במיוחד בגווני עור 3+.
• הידוק ומתיחת העור: המחטים + החימום יכולים לכווץ את מעטפת הקולגן, מה שמעניק אפקט מיצוק. הצוואר, קו הלסת וקמטי לחיים מגיבים יפה, הפנים נראים "מורמים" קלות באופן טבעי. Morpheus8 אף משמש לחיטוב קו הלסת (מה שמכנים Morpheus8 Jawline).
• שיפור מרקם ונקבוביות: מטופלים מדווחים על עור חלק יותר, נקבוביות מכווצות והפחתת שומן בעור לאחר סדרת טיפולי מיקרונידלינג RF. ייתכן שהחימום בבלוטות החֵלֵב תורם להקטנת הפרשת שומן.
• סימני מתיחה: גם סימני מתיחה (בעור הגוף) מגיבים לשילוב מחטים ו-RF על ידי עידוד עור חדש בריא. Morpheus8 Body למשל מצויד בידית ייעודית לסימני מתיחה בבטן, ירכיים וכו'.

מהלך הטיפול: האזור מאלחש בקרם כשעה לפני. במכשירי RF מודרניים, עומק המחטים ניתן לכיוון (2–4 מ"מ בפנים, עד 7–8 מ"מ בגוף עם Morpheus8 Body). מרגישים דקירות וחום עמום. לאחר הטיפול העור אדמדם ונפוח מעט, כמו כוויית שמש קלה, ל-1–2 ימים. ניתן לחזור לשגרה במהירות יחסית (עם איפור כבר אחרי 24 שעות, בהתאם לעומק הטיפול).

מחירים בארץ: טיפול Dermapen פשוט (ללא RF) אצל קוסמטיקאית רפואית: ~500–800 ₪. טיפול RF Microneedling אצל רופא עם מכשיר מתקדם: ~2,000 ₪ לפנים מלאות למפגש. בד"כ מומלצת סדרה של 3, ולעיתים מוצעות חבילות בהנחה. Value for money: למרות המחיר הלא נמוך, רבים רואים ב-RF-נידלינג השקעה משתלמת כי הוא משפר מגוון בעיות בבת-אחת (קמטוטים, מרקם, צלקות) עם תוצאות ממושכות ושיפור שממשיך חודשים אחרי הסדרה.

שילובים פופולריים:

• "Vampire Facial": מיקרונידלינג רגיל + מריחת PRP (פלזמה עשירת טסיות) על העור. המחטים מסייעות בהחדרת גורמי הגדילה מה-PRP לעומק, וכך מקבלים שני טיפולים באחד, גם יצור קולגן וגם הזנה ביולוגית.
• Microinfusion (Aquagold): התקן זעיר עם מחטי זהב חלולות המשמש להחדרת קוקטייל לתוך העור (לרוב חומצה היאלורונית, ויטמינים ומיקרו-בוטוקס). מעניק זוהר והידרציה באופן שטחי, מעולה לפני אירוע.
• לייזר + מיקרונידלינג: לפעמים יעשו לייזר עדין (כמו לייזר פחמן, "פילינג הוליווד") ואחריו מיקרונידלינג. או להפך, קודם RF-נידלינג, חודש אחר כך לייזר פרקציונלי, לשדרוג התוצאה.

לסיכום, מיקרונידלינג, ובפרט עם גלי רדיו, הוא כלי רב-עוצמה בארסנל האנטי-אייג'ינג המודרני. הוא מהווה אופציה מצוינת למי שרוצה שיפור ניכר אך לא מוכן לזמן ההחלמה והסיכונים של לייזר אגרסיבי או ניתוח. רבים מהרופאים מדרגים כיום את RF Microneedling כטיפול מספר 1 לשיקום צלקות אקנה ושיפור כללי של איכות העור בעידן הנוכחי.

טיפולי לייזר פרקציונלי (Fractional Laser), CO2, ארביום ועוד

לייזר פרקציונלי חולל מהפכה בטיפולי העור מאז אמצע שנות ה-2000. בניגוד ללייזרים ישנים שקילפו את כל שטח העור (fully ablative) וגרמו להחלמה ממושכת, הלייזר הפרקציונלי יורה אלפי נקודות זעירות על פני העור, ומותיר רק "פיקסלים" של פגיעה לצד אזורים בריאים. כך מושגת החלמה מהירה יותר, ועדיין מגרה יצירת קולגן ושיפור ניכר בקמטוטים, צלקות וכתמים.

סוגי לייזר פרקציונלי:

• לייזר CO2 פרקציונלי: אורך גל 10,600nm. חודר עמוק יחסית ומסיר (אבלציה) עמודות מיקרוסקופיות של עור. נחשב הסטנדרט המוזהב לשיפור קמטים עמוקים וצלקות. מכשירים כמו Lumenis AcuPulse או Fraxel Re:Pair נמנים על קטגוריה זו. שיפור של 50-80% במרקם הוא מציאותי אחרי סדרה של 1–2 טיפולים, אך ההחלמה 7-10 ימים.
• לייזר ארביום (Er:YAG) פרקציונלי: אורך גל 2940nm. סופג יותר במים ולכן משפיע שטחית יותר, מתאים במיוחד לקמטים עדינים, כתמי שמש וטקסטורה. ההחלמה ממנו קצרה יותר (כ-5 ימים) לעומת CO2. לעיתים משולב: ארביום פרקציונלי לכל הפנים, ו-CO2 פרקציונלי ממוקד באזורים קשים (כגון צלקות עבות).
• Non-ablative Fractional: לייזרים פרקציונליים לא אבלטיביים כמו Fraxel Restore (1550nm) שחודרים לדרמיס אך לא מסירים את שכבת העור החיצונית. זמן החלמה קצר מאוד (אדמומיות יום-יומיים), אך נדרשים יותר מפגשים (3–5) והתוצאות יותר מתונות. טוב למי שלא יכול להרשות השבתה אך רוצה שיפור איכות העור.

מה התחדש?

• לייזרים חדשים ודיוקים גבוהים: הופיעו מכשירים עם אלומות לייזר זעירות יותר וצפופות יותר, שמאפשרות דיוק רב. למשל Halo (של חברת Sciton) שמשלב בו-זמנית פרקציונלי אבלטיבי ופרקציונלי לא-אבלטיבי באותו טיפול, כך מקבלים גם שיפור שטחי וגם עמוק ביחד.
• טכנולוגיות פיקו-שניות: לייזרים מהירים במיוחד (Picosecond) במקורם להסרת קעקועים, מצאו שימוש גם בשיפור עור, במיוחד בפיגמנטציה כמו מלזמה שקשה לטפל. פיקו-לייזרים (כמו PicoWay, PicoSure) יוצרים אפקט פוטו-אקוסטי ולא תרמי, וכשמעבירים אותם בפריסה (פרקציונלי), ניתן לשפר מרקם עם סיכון קטן מאוד להיפר-פיגמנטציה.
• טיפולי לייזר עדינים תכופים: טרנד לאנטי-אייג'ינג הוא טיפולי תחזוקה קלים עם לייזר בעוצמה נמוכה אך באופן קבוע, נניח כל 3-4 חודשים טיפול פרקציונלי קל. במקום "לחכות להתיישנות" ואז לתקן חזק, שומרים תמיד על "פני שטח" רעננים. טכניקה זו נהיית פופולרית בקרב ידוענים (שלא יכולים לאפשר השבתה ארוכה).

מחירים: טיפול לייזר CO2 פרקציונלי מלא בפנים בארץ: 4,000–8,000 ₪ (תלוי במכשיר וברופא). טיפול בלייזר לא אבלטיבי (כמו קלריטי, פוטונה) עשוי להיות ~2,000–3,000 ₪ לפנים. לפעמים המחיר תלוי במספר הפולסים או בשטח, לדוגמה טיפול ממוקד בצלקת ספציפית יכול להיות 500 ₪.

החלמה וסיכונים: אחרי לייזר פרקציונלי אבלטיבי, הפנים אדומות ונפוחות, יש הפרשת נוזלים וגלדים נקודתיים. כעבור 5–7 ימים הקילוף מסתיים. בשבועות הראשונים העור וורוד. יש להימנע משמש ולהשתמש בקרם הגנה מסודר. סיבוכים אפשריים: זיהום, צלקות (נדיר אם מבוצע כראוי), והכי נפוץ, שינויים בפיגמנט (כהה או בהיר מדי). כדי לצמצם זאת, שוב, למטופלים כהי עור עדיף לייזר עדין יותר או RF מיקרונידלינג.

תוצאות: בטיפול יחיד אפשר לראות הפחתה משמעותית בקמטוטים סביב העיניים, בשפה העליונה (קמטי עישון), וכן שיפור מוצקות. פציינטים מדווחים על "מראה חלק וזוהר" שהיה להם רק בצעירותם. צלקות אקנה עמוקות לעיתים ידרשו יותר מסשן אחד. נתון מחקרי לדוגמה: מחקר בדק 50 מטופלים עם צלקות אקנה, 3 חודשים אחרי טיפול CO2 פרקציונלי אחד, 84% מהם דורגו כבעלי שיפור של 50% ומעלה במראה הצלקות, ו-40% שיפור של מעל 75%.

שם דבר בישראל: חשוב להזכיר את תרומת ישראל בתחום, חברת Lumenis הייתה חלוצה בפיתוח לייזר CO2 (עם מכשירי UltraPulse המיתולוגיים) ו-IPL. גם כיום, דגמי Lumenis M22 (מערכת מולטי-מודלית הכוללת IPL ו-Nd:YAG) ו-AcuPulse (לייזר CO2) נחשבים מהמתקדמים בעולם ונמצאים בשימוש נרחב בקליניקות. בנוסף, חברת Alma (בבעלות Sisram, גם היא ישראלית) מפתחת מערכות לייזר חדשניות כמו Harmony XL הכוללת ידיות לפרקציונלי לא אבלטיבי, Q-Switch לפיגמנט וכו'. לכן, אין זה מפתיע שקליניקות בינלאומיות מובילות משתמשות תכופות במכשור “כחול-לבן” בזכות החדשנות והאמינות שלהם.

טיפול בפיגמנטציה וכתמי עור מתקדמים

כתמי שמש, מלזמה ונמשים הם אתגר אסתטי נפוץ, במיוחד באזורי הפנים, המחשוף וגב הידיים. מלבד קרם ההגנה שהינו קו הגנה ראשון, קיימים היום טיפולים מתוחכמים להבהרת העור בצורה ממוקדת ובטוחה.

• קרמים וטיפוח רפואי: חומרים פעילים ותיקים כמו הידרוקינון (מדכא יצירת מלנין) נשארו סטנדרט למלזמה (במרשם), אך כיום משלבים אותם עם רכיבים חדשים, למשל טרנקסמיק אסיד (חומצה טרנקסמית) המעולה לדיכוי אדמומיות ופיגמנטציה; Arbutin (ארבוטין) נגזרת טבעית עדינה יותר של הידרוקינון; ניאצינמיד ורטינול. קיים תכשיר מרוכז בשם Kligman’s formula המשלב הידרוקינון, רטינואיד וסטרואיד, עם הצלחה גבוהה במלזמה. מוצרים ללא מרשם מתקדמים (כמו של Skinceuticals, PCA) משלבים חומצות קוג'ית, אלפא-ארבוטין, ליקוריץ ועוד.
• IPL (פוטו-פיישל): לטיפול בנמשים וכתמי שמש שטחיים, אור אינטנסיבי בפולסים הוא כלי מצוין. IPL מזהה את הפיגמנט הכהה ומפרק אותו. לאחר 1–3 טיפולים, כתמי שמש נושרים או מתבהרים משמעותית. טיפולי BBL (BroadBand Light), גרסה משודרגת של IPL, אף זכו לכינוי "פוטו-טיפול של נעורים" שכן מחקר של אונ' סטנפורד הראה ששימוש קבוע ב-BBL יכול לשנות את הביטוי הגנטי בעור חזרה לפרופיל צעיר יותר. כיום יש פרוטוקול בשם BBL HERO לטיפול מהיר בכל הגוף (גב, זרועות וכו') לתיקון נזקי שמש.
• לייזרים לפיגמנט: לייזרי Q-Switched (נדנוד מהיר) כגון Nd:YAG 532nm או Ruby 694nm, מכוונים במיוחד לכתמי גיל, כתמי "כבד" ומקועקעים. הבזק קצר ועוצמתי מפרק את הפיגמנט המלניני לחלקיקים זעירים, שהגוף מפנה. תוצאה: הכתם מתכהה זמנית 2-3 ימים ואז מתקלף, ועור ורדרד טרי מופיע תחתיו. לרוב טיפול בודד או שניים מספיקים לכל כתם. חידוש: לייזרי Picosecond שהוזכרו, כמו PicoWay, מבצעים את אותה פעולה אך בפחות חום, מה שמתאים במיוחד לכתמי מלזמה עקשניים, כי חום עשוי להחמיר מלזמה.
• טרנדים חדשים: Mesotherapy להבהרה, הזרקה שטחית של קוקטייל נוגד פיגמנטציה (ויטמין C, גלוטתיון, חומצה טרנקסמית) בכל הפנים, לפיזור אחיד. בנוסף, יש גלולות המכילות חומצה טרנקסמית שניתנות לחולות מלזמה (במרשם רופא) עם תוצאות טובות, מורידות את פעילות המלנוציטים מבפנים.

מחיר לדוגמה: טיפול IPL פנים מלא, ~1,200 ₪. לייזר פיגמנט נקודתי, ~300 ₪ לכתם (או מחיר גלובלי למספר כתמים). קרם הבהרה רפואי, 200–400 ₪.

שימו לב: מלזמה (כתמים הורמונליים) היא עקשנית במיוחד ודורשת גישה משולבת ותחזוקה. מצליחים לנהל אותה באמצעות שילוב: קרם הבהרה + טיפולי לייזר עדינים/IPL + הגנה קפדנית משמש. גם לאחר שהכתמים דוהים, מעט חשיפה או שינוי הורמונלי (כמו הריון) עלולים להצית אותה שוב. לכן, הטיפ החשוב ביותר לאנשים עם נטייה לפיגמנטציה: להשתמש במסנן קרינה SPF50 כל יום, כל השנה.

טיפול באדמומיות, נימים ורוזציאה

מעבר לכתמים חומים, ישנם גם "כתמים" אדומים, נימי דם מורחבים, אודם כרוני בפנים (רוזציאה) וכתמי לידה וסקולריים. גם כאן הטכנולוגיה באה לעזרה:

• לייזר Pulsed Dye (PDL): לדוגמה V-Beam (595nm) הוא לייזר שמיועד לכלי דם, הוא נספג בהמוגלובין ומחמם את דופן הנים, גורם לסגירתו. כלי אידיאלי להעלמת קופרוז (נימי "עכביש" בלחיים, אף וסנטר), לטיפול בפורט-וויין סטיין (כתם יין אדום מולד) ולהפחתת אודם רוזציאה. בטיפולי PDL פנים, האודם הכללי יכול לרדת משמעותית אחרי 2–4 מפגשים, אם כי תיתכן נפיחות קלה ו"כתמים" סגולים זמניים איפה שהנים קרס (Purpura). חדשנות: דורות חדשים של PDL מאפשרים פולסים מהירים יותר, כך שמסוגלים להימנע כמעט לגמרי מהופעת הסימנים הסגולים, מה שידוע כטיפול "ללא downtime".
• IPL בפרוטוקול וסקולרי: ידית IPL עם פילטר מתאים (515–550nm) תופעל בפולסים מתונים יותר שמטרגטים אדום. טיפול כזה (PhotoFacial) מטפל גם באודם וגם בכתמים חומים בו-זמנית, מצוין לריענון כללי (טיפול "פוטוריג’וביניישן").
• Electro-Cautery: לנימי דם בודדים, לעיתים מחט חשמלית עדינה יכולה לצרוב ולסגור אותם נקודתית, בתהליך פשוט במרפאה. משתמשים במחט דקה המעבירה זרם HF, וזה סוגר את הנים. חסרונות: קצת כאב וגלד זעיר, מתאים רק לנימים ממש קטנים.
• תרופות לרוזציאה: מעבר לאסתטיקה, רוזציאה היא מצב רפואי כרוני. יש קרמים כמו מירווסו (Brimonidine) שגורם לכיווץ זמני של כלי דם בפנים (מקטין אודם לכ-12 שעות). ויש אנטיביוטיקות (מטרונידזול טופיקלי, דוקסילין פומי) המשפרות את התהליך הדלקתי. אבל בלייזרים אפשר להשיג שיפור קוסמטי מהיר יותר.

תוצאה: שילוב לייזר/IPL עם טיפול תרופתי מניב את המקסימום, הלייזר מטפל בכלי הדם הקיימים, והתרופות מונעות הופעת חדשים. מטופלים רבים עם רוזציאה מדווחים שהחיים מתחלקים ל"לפני ואחרי V-Beam". במקום פנים אדומות דרך קבע, הם חוזרים לגוון עור אחיד יחסית ויכולים שוב ליהנות מכוס יין או מאמבט חם (שגורמים להחמרה) בלי להאדים לחלוטין.

מחיר: טיפול V-Beam מלא פנים ~2,000 ₪. IPL וסקולרי ~1,000–1,500 ₪. לרוב מבוצעים בסדרה, ויש חבילות. חלק מקופות החולים בישראל מציעות טיפול PDL לרוזציאה בהשתתפות עצמית נמוכה שכן זה בעל היבט רפואי (שווה לבדוק זכאות).

"הזרקות ביולוגיות", Skin Boosters, מזותרפיה ו-Profhilo

פרט להזרקות המילוי ובוטוקס (שנדון בהם בנפרד בהמשך), קיים פלח של הזרקות זעירות לכל שטח הפנים המשמשות לשיפור איכות העור ללא שינוי מבנה. תחת קטגוריה זו נכללים סקין בוסטרס (Skin Boosters), מזותרפיה וטיפולי הידרדרמיה בהזרקה:

• Skin Booster: חומר מילוי דליל במיוחד (לרוב חומצה היאלורונית לא מצולבת בריכוז נמוך) שמוזרק בטיפות רבות לעור הפנים, הצוואר או גב היד. מטרתו אינה למלא קמטים אלא להעניק לחות ועידוד קולגן. דוגמה: Restylane Vital. ההשפעה, העור נעשה קורן, גמיש ומוצק יותר. אפקט ההיאלורונית מושך מים ומעניק "גלואו" מבפנים. ההזרקה מתבצעת בכל האזור (microneedling-like) ובד"כ צריך 2–3 מפגשים. Profhilo הוא מוצר חדשני בקבוצה זו: מכיל ריכוז גבוה מאוד של HA טהורה ללא קישור צולב, המוזרקת בכ-10 נקודות אסטרטגיות בכל צד פנים. Profhilo זכה לכינוי "moisturizer injectable", "לחות בהזרקה", והפך פופולרי באירופה. במחקר קטן, אחרי 2 טיפולים בפרופילו, נרשמה עלייה במדדי גמישות העור והידרציה משמעותית.
• מזותרפיה קלאסית: הזרקה רב מוקדית של "קוקטייל" המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצה היאלורונית לא מוצלבת, נוגדי חמצון וכו'. לרוב במזרק מזו או באקדח ייעודי, ובעומק רדוד מאוד. המזותרפיה נולדה בצרפת לפני עשרות שנים אך עדיין בשימוש, במיוחד באירופה. היא מיועדת לעור עייף, חסר ברק, עם קמטוטים דקים. הקוקטייל המפורסם הוא NCTF של Filorga המכיל 55 רכיבים פעילים. יש גם מזותרפיה לשיער (ויטמינים לקרקפת) ולגוף (לצלוליט, למשל זריקות קפאין). האפקט הוא subtle (עדין) אבל מורגש, "רענון" העור.
• הזרקות קולגן/פיברובלסטים: תחום בניסויים הוא להזריק תאי פיברובלסט (תאים מייצרי קולגן) שהופקו מעורו של המטופל עצמו, כדי שיתיישבו בדרמיס וימשיכו לעבוד שם. טיפול מסחרי שהיה זמין בעבר נקרא Fibrocell (או Laviv), לקחו ביופסיית עור מאחורי האוזן, גידלו תאים במעבדה והזריקו לפנים. למרות תוצאות סבירות בקמטוטים, הטיפול לא המריא מסחרית. אולי בעתיד יחזור בקנה מידה משופר.

נקודה פיננסית: Skin boosters ופרופילו נחשבים "הזרקות פרימיום". בישראל טיפול Profhilo למשל יעלה ~2,500–3,000 ₪ (למזרק של 2 מ"ל, מספיק לפנים), וצריך שניים כאלו. סקיןבוסטר רגיל מעט זול יותר, סדרה של 3 יכולה להיות ~5,000 ₪. מזותרפיה קלאסית לעומת זאת זולה יותר, לעיתים 500 ₪ למפגש, אך כדי לראות תוצאה מצריכים ~4–6 מפגשים. בבחירת הטיפול, חשוב להבחין בין פרופילו (HA טהור) לבין מזותרפיה (תערובת חומרים), לכל אחד יתרונותיו. Value for Money: למי שכבר משקיע בקרמים יקרים אך מרגיש שזה לא מספיק, זריקת Skinbooster יכולה לתת שיפור שאף סרום לא ישיג, כי היא פועלת מבפנים.

טיפול באקנה ופוסט-אקנה בטכנולוגיה

בעוד שאקנה פעיל מטופל לרוב תרופתית (רטינואידים, אנטיביוטיקה, ראוקוטן במצבים קשים), גם הטכנולוגיה מסייעת:

• אור כחול/אדום (LED): מצוין לאקנה קל-בינוני. אור כחול (405nm) משמיד חיידקי P. acnes הגורמים לדלקת, ואור אדום (633nm) חודר עמוק ומפחית דלקת ותורם לריפוי. קיימים מכשירי LED במרפאות וכן מסכות LED לשימוש ביתי. הם אינם כואבים וללא תופעות לוואי, אך דורשים התמדה (מספר טיפולים בשבוע למשך 8–10 שבועות).
• פוטודינמי (PDT): שיטה אגרסיבית יותר לאקנה קשה. מורחים חומר רגיש לאור (ALA, חומצה אמינו-לבולינית) על הפנים, הוא נספג בזקיקי השמן ואז מקרינים אור כחול או אדום. התגובה יוצרת רדיקלים חופשיים שמחסלים את בלוטות החֵלֵב המוגדלות ואת החיידקים. זה למעשה "מעקר" את העור באופן זמני. PDT יכול להביא להפוגה משמעותית באקנה של כ-6 חודשים ואפילו לצמיתות בחלק מהמקרים, אך גורם לאדמומיות ורגישות למספר ימים ודורש הימנעות משמש לאחר הטיפול.
• פילינגים לאקנה: חומצה סליצילית 20-30% או פילינג Jessner מוצלחים בטיפול בפצעים, על-ידי קילוף ודיכוי שומן. גם פילינג קל רוטיני במהלך התפרצות יכול לקצר אותה.
• תעלות רדיו לבלוטות שמן: מכשיר חדש יחסית בשם AccuTite או ScarLet יכול עם מחט RF דקה להגיע לבלוטות חלב פעילות יתר ולהשמיד אותן סלקטיבית, להפחתת שומניות העור לאורך זמן, עדיין בגדר נסיוני אבל מבטיח לסובלים מאקנה בגלל עור שמן מאוד.

צלקות אקנה: כבר דיברנו על הלייזרים והמיקרונידלינג שבולטים בתחום זה. לרוב, הטיפול המומלץ הוא שילוב: למשל, תת-חריטה (Subcision) לצלקות שקועות גדולות (שחרור עם מחט של הפיברוזה שמתחת לצלקת), ואז RF-מיקרונידלינג או לייזר פרקציונלי להחלקה כללית. לפעמים מוסיפים מילוי בחומצה היאלורונית לצלקות עמוקות (כדי להרים אותן כמעט עד גובה פני העור). שילוב כל אלה נותן תוצאות אופטימליות.

אחד החידושים: לטיפול בצלקות אקנה עמוקות במיוחד הופיע תהליך הנקרא לייזר משולב עם חומצה TCA: עושים לייזר פרקציונלי CO2 ואחרי הלייזר מטפטפים בעזרת קיסם חומצת TCA 100% לתוך ה"בורות" של הצלקות. זה גורם להרס יזום וחידוש דווקא באותן נקודות שקועות. טכניקה זו, שנקראת לפעמים "Cross TCA", עוזרת לקבל שיפור נוסף במקומות שבהם הלייזר לבד לא מספיק.

מילת סיכום על עור הפנים: כפי שראינו, יש ים של אפשרויות. לרוב, תוכנית טיפול מיטבית אינה מורכבת מפרוצדורה בודדת אלא משילוב מותאם אישית. למשל, אישה בשנות ה-40 יכולה להרוויח משילוב של: בוטוקס במצח, פילר עדין בלחיים, לייזר פרקציונלי קל למרקם, וסקין בוסטר לזוהר, זו "עסקת חבילה" שלפני עשור בקושי יכלו לחלום עליה, והיום נחשבת לגישת 360 מעלות לטיפולי פנים.

הזרקות וטיפולים אסתטיים לא-ניתוחיים

העשור האחרון שייך במידה רבה לעידן המזרק, הטיפולים הלא-ניתוחיים באמצעות הזרקות חומרים שונים חוללו מהפכה, עד כדי כך שחלק מהאנליסטים מצביעים על ירידה בשיעור הניתוחים הפלסטיים הקלאסיים (כמו מתיחת פנים מלאה) בשל הזמינות של חלופות בהזרקה. נסקור כאן בהרחבה את בוטוקס וחומרי מילוי (Fillers), וגם טיפולים משלימים כמו חוטים נספגים ומתיחת צוואר זעיר-פולשנית. נתעכב גם על חומרים חדשניים להמסות שומן בהזרקה וטרנדים כמו טיפולי אמפייס (Emface) שמעניקים אפקט הרמה ללא מחט.

בוטוקס ודומיו, נוירומודולטורים להחלקת קמטים

בוטוקס (שם מסחרי ל-Botulinum Toxin Type A) הוא אולי הטיפול האסתטי המוכר ביותר בעולם. מאז אישורו בשנות ה-80 המאוחרות לקמטי הבעה, הוא שינה את נוף האנטי-אייג'ינג.

איך זה עובד? הבוטוקס הוא חלבון המופק מרעלן של חיידק בשם קלוסטרידיום בוטולינום. בהזרקה בכמות זעירה לתוך שריר, הוא חוסם באופן הפיך את האותות העצביים שגורמים לכיווץ השריר. כתוצאה, השריר נרפה חלקית והעור מעליו מתיישר.

לאילו קמטים? יעיל במיוחד לקמטי הבעה דינמיים:

• מצח (קווים אופקיים),
• בין הגבות (“11” גלבלה),
• בצידי העיניים ("רגלי עורב").
  בנוסף משתמשים בו להרמת גבות עדינה, לטיפול ברצועות צוואר (platysmal bands), להקטנת שריר מסטר (בפנים עגולות, להשגת קו לסת צר יותר), ואפילו לטיפול בהזעת יתר בבית השחי ובכפות הידיים (ע"י שיתוק זמני של בלוטות הזיעה).

חידושים ושמות נוספים: מלבד המותג "Botox", קיימים מותגים אחרים של בוטולינום טוקסין: Dysport, Xeomin, Jeuveau וכו'. כולם עושים עבודה דומה עם הבדלים קלים. חידוש משמעותי שאושר ב-2023 בארה"ב הוא DAXI (DaxibotulinumtoxinA), טוקסין חדש שמבטיח אורך פעולה ארוך יותר (עד ~6 חודשים במקום 3–4). הדבר מושג ע"י צירוף חלבון מצמד (peptide) שמעכב את פירוקו. אם דקסי יעמוד בהבטחה, זה יפחית את תדירות הביקורים (פעמיים בשנה במקום ארבע).

טרנדים בהזרקת בוטוקס:

• Baby Botox: מינונים נמוכים יותר, פזורים ביותר נקודות. נותן מראה רך וטבעי ולא "קפוא". פופולרי בקרב צעירים או גברים שרוצים לרכך הבעות בלי שירגישו שעשו משהו.
• Microtox / Meso-Botox: הזרקת תמיסת בוטוקס מדוללת שטחית מאוד בעור (ולא לשריר) כדי לכווץ קלות את בלוטות השומן והזיעה, משפר מרקם ונקבוביות. טוב לעור שמן או סמוק.
• Botox לנקבוביות וזוהר: במחט מזותרפיה, מוזרקים טיפות מיקרו של בוטוקס לאפידרמיס. זה לא משתק שרירים אלא מרגיע את בלוטות השמן וייתכן שגם את שרירי הפיילו (סמוך לזקיקי שערה). התוצאה, עור פחות שומני, נקבוביות מצומצמות, "Glass Skin" כפי שמכנים זאת.

בטיחות: בוטוקס הוא בין הטיפולים הבטוחים ביותר כאשר מבוצע נכון. תופעות לוואי נפוצות: שטף דם קטן במקום ההזרקה, לעיתים כאב ראש קל יום אחרי. סיבוכים נדירים: צניחת עפעף (אם חדר לשריר העפעף, זמני לכמה שבועות), חיוך לא סימטרי (אם הוזרק לא נכון בפה, גם זמני), דיפוזיה לאזורים לא רצויים. לכן, מיומנות המזריק קריטית. חשוב ללכת לרופא מנוסה (רופא עור או פלסטיקאי), כי קל יחסית "ללמוד להזריק בוטוקס" אך נדרש חוש אסתטי והבנה אנטומית עמוקה כדי להגיע לתוצאה מחמיאה.

מחירים בישראל: לרוב לפי אזור: מצח+בין גבות+עיניים (טיפול מלא), כ-1,200–1,800 ₪. באזור אחד (נניח רק מצח), 600–800 ₪. לעיתים התמחור הוא לפי יחידת חומר (בוטוקס מגיע בבקבוקון של 50–100 יחידות, וכל יחידה עולה ~10–15 ₪). כך או כך, עלות שנתית למי שעושה קבוע נעה סביב 3,000–5,000 ₪, מה שיחסית לערך המתקבל, רבים רואים כמשתלם מאוד.

אפקט וחזרה לשגרה: תוך 3–5 ימים מתחילים לראות את הקמטים מתעדנים, ושיא האפקט בשבועיים. אין ממש זמן החלמה, אפשר לחזור לעבודה מיד, רק להימנע משפשוף אזור ההזרקה כמה שעות. הבוטוקס מחזיק ~3–4 חודשים בממוצע ואז הקמטים חוזרים בהדרגה (לא גרוע יותר, אלא כפי שהיה). אגב: יש מחקרים שמראים ששימוש קבוע בבוטוקס לאורך שנים עשוי אפילו "לחנך" את השריר ופחות קמטים חוזרים, אבל לרוב זה הפיך.

Fun fact (עובדה מעניינת): מי שפיתחה את יישום הבוטוקס לקוסמטיקה היא ד"ר ג'ין קרות’רס מקנדה, בשנות ה-80. היא הבחינה שמטופלים שקיבלו בוטוקס לעיניים (לבעיה עפעפית) איבדו את הקמטים בין הגבות. ב-1987 ביצעה את ההזרקה הקוסמטית הראשונה, ומאז התחוללה היסטוריה. כיום, מעל 6 מיליון טיפולי בוטוקס קוסמטיים מתבצעים בעולם מדי שנה, והוא הפך שם נרדף להחלקת קמטים.

חומרי מילוי (Fillers), חומצה היאלורונית, סקלפטרה ודומיהם

חומרי מילוי נועדו "להחזיר נפח" ולפסל מחדש את הפנים. עם הגיל, אנו מאבדים שומן תת-עורי, עצם וקולגן, הפנים שוקעות וקמטים סטטיים נוצרים. הפילרים מאפשרים להשיב אבדן זה, וכן לשפר תווי פנים מולדים (למשל למלא שפתיים דקות).

הכוכבת: חומצה היאלורונית (HA), פולימר סוכר טבעי הנמצא בעור. מילוי על בסיס HA (מותגים: Restylane, Juvederm, Teosyal, Belotero ועוד) הוא הזמין והשימושי ביותר. היתרונות: מגיע כג'ל שקוף במרקמים שונים (דקיקים לקמטוטים עדינים, סמיכים ללסת ועצמות לחיים), נוח להזרקה ותוצאות מיידיות. מחזיק 6–18 חודשים (תלוי בסוג). חשוב מכל, ניתן לנטרול ע"י הזרקת אנזים היאלורונידאז אם התוצאה לא טובה או יש סיבוך. זה הופך אותו לבטוח יחסית.

איזורי שימוש נפוצים ל-HA:

• שפתיים: לעיבוי קונטור ונפח. היום המראה המבוקש הוא טבעי (הרחק מה"שפתיים הברווזיות" של שנות ה-2000). משתמשים בחומרים רכים (כמו Juvederm Volbella) לתוצאה גמישה.
• קמטי הבעה מתקבעים: קמטי מריונטה (מצידי הפה לסנטר), קווי צדי האף (נזולביאליים). מילוי באזורים אלה מרכך את הקו. לרוב חומר בדרגת סמיכות בינונית.
• עצמות לחיים ולסת: באמצעות חומר סמיך (כמו Juvederm Voluma) אפשר להרים לחיים שצנחו, להדגיש קו לסת (טרנד "פיסול קו הלסת" מאוד מבוקש, בעיקר בקרב צעירים שרוצים מראה "חד" יותר).
• מתחת לעיניים (שקעי דמעות): אזור עדין, חומר כמו Restylane או Belotero בגישה עדינה יכול להפחית מראה שקעים וכהות. צריך מזריק מומחה, שכן באזור זה סיכון לבצקות אם מגזימים.
• אף, "רינופלסטיה נוזלית": מילוי בגשר האף יכול לתקן בליטה או חוסר סימטריה, ולהרים מעט את קצה האף, ללא ניתוח. כמובן, לא יכול להקטין אף גדול, אבל לפעמים מאפשר דחיית ניתוח.

חומרי מילוי ביוסטימולטוריים: מלבד HA, יש חומרים המסווגים כ"ביוסטימולטורים", הם לא רק ממלאים, אלא מעודדים יצירת קולגן חדש. שניים עיקריים:

• Sculptra (סקולפטרה): עשוי מחומצה פולילקטית (PLA). מוזרק בדילול עם מים סטריליים, בתחילה נותן נפח קטן ואז הוא מעודד את הגוף לייצר קולגן ברקמה, תהליך שנמשך חודשים. טוב למילוי הדרגתי של אזורים שקועים (לחיים, רקות). נדרש 2–3 טיפולים בהפרש חודשים. התוצאה טבעית ומחזיקה 2+ שנים. שימוש נפוץ: לטיפול בפנים "עוינות", למשל אחרי ירידה דרסטית במשקל או איידס, כשהשומן הפנים נעלם.
• Radiesse: עשוי מקלציום-הידרוקסיל-אפטיט (CaHA), חלקיקי סידן זעירים בג'ל. נותן תיקון מידי ועם זמן גם מגרה קולגן. טוב במיוחד לקו לסת, סנטר, גב כף יד. לאזור תת-עיניים לא מתאים. מתמוסס בתוך ~18 חודש.

Permanent vs Temporary Fillers: אנו מתמקדים בחומרים זמניים (שסופגים עם הזמן). סיליקון בהזרקה היה פעם בשימוש כשפתרון קבוע, אך גרם לסיבוכים (גרנולומות, נדידה) וכמעט נזנח. כיום מעדיפים להזריק זמני, גם כי הפנים משתנות וצריך להתאים את המילוי מחדש כל תקופה.

סיבוכים אפשריים: על אף פרופיל בטיחות טוב, פילרים עלולים לגרום לבעיות. השכיח: נפיחות או שטפי דם מיד אחרי. תגובות אלרגיות, נדיר (HA הוא טבעי לגוף). גרנולומות, תגובת יתר של מערכת החיסון שיוצרת גוש קשה (נדיר, נפתר ע"י המסה או סטרואידים מקומיים). הסיבוך החמור אך הנדיר ביותר: הזרקה לכלי דם, אם חומר ממלא עורק הזנה, עלול לגרום לנמק עור באזור או גרוע מכך (אם למשל סביב העין, חס וחלילה לעיוורון). זה נדיר ביותר (<0.1%), ובגלל זה כל מרפאה צריכה להחזיק היאלורונידאז ואדרנלין בהישג יד. מנוסים יודעים לזהות ולטפל מיד. חשוב: זה עוד טעם לבחור ברופא מוסמך, שמכיר אנטומיה ויכול לפעול במקרה חירום.

מחירים בישראל: מזרק של 1cc חומצה היאלורונית עולה לקליניקה ~700–1000 ש"ח. למטופל המחיר 1,500–2,000 ₪ בממוצע לכל מזרק. כמה צריך? שפתיים, בד"כ 1cc; לחיים, 2cc לכל צד למראה מורגש; קו לסת, 1–2cc לכל צד. סה"כ לעיצוב פנים כולל לפעמים משתמשים 5–6cc (וזה כבר חבילה יקרה של ~10,000 ₪). לכן יש רופאים שמציעים "יום מילוי" במחיר גלובלי לכמות בלתי מוגבלת בפרק זמן, אבל בזהירות, כי עודף מילוי מוביל ל"מראה עשוי" (ראו מקרה "פרצוף פילרים" אצל חלק מהסלבס).

טרנדים:

• מראה טבעי והרמוני: התרחקות מoverfilling. היום מנסים לדבוק בכלל "Can you tell?", אם רואים שעשית, כנראה שזה לא טוב.
• טיפול בגיל צעיר יותר: בניגוד לעבר, נשים (וגברים) בשלהי שנות ה-20 מתחילים כבר מילוי קל, לא כי חסר נפח, אלא כדי להדגיש תווי פנים (לסת, שפתיים) כטרנד אופנתי, וגם אולי להקדים איבוד נפח עתידי.
• שימוש קנולה: לשיפור הבטיחות והדיוק, בהרבה אזורים (כמו לחיים, שפתיים) משתמשים בצינורית קהה (קנולה) במקום מחט חדה. זה מפחית סיכוי לפגוע בכלי דם ומקטין שטפי דם.

דגש ישראלי: בארץ יש מספר רופאים ידועי שם בתחום ההזרקות. למשל ד"ר מוניקה אלמן (דרמטולוגית ותיקה), ד"ר דב קליין (פלסטיקאי) וד"ר מוטי לוי, בין החלוצים בהזרקות בארץ. הם ואחרים מכשירים דור חדש של "אמני הזרקה". מרפאות כמו "פרופורציה" ו"כללית אסתטיקה" מציעות טיפולי הזרקה בפרישה רחבה, אך חשוב לבחור מטפל ספציפי עם ניסיון, לא רק מותג.

חוטים נספגים להרמה (Thread Lift)

מתיחת פנים ללא ניתוח, מי לא היה רוצה? חוטים נספגים הם ניסיון בדיוק לכך: לתת אפקט הרמה בינוני בלי סקלפל.

איך זה עובד? מוחדרים מתחת לעור חוטים דקיקים העשויים חומר נספג (PLA או PDO, אותו חומר של תפרים כירורגיים). לחוטים יש זיזים או חריצים, כך שהם נאחזים בדרמיס מבפנים. הרופא מותח אותם בכיוון הרצוי (למשל מעלה לכיוון האוזניים בקו הלסת) וכשהם נאחזים ברקמה, הם משאירים אותה במיקום חדש, וכך מרימים עור שצנח. הגוף בשלבים הבאים מפרק את החוט אך במקום החוט נוצר פיברוזיס (רקמת חיבור) אשר ממשיך לאחוז ברקמה ולייצר קולגן תומך.

איזורים ושמות מותגים: חוטי APTOS או Silhouette Soft הם מהידועים. משתמשים בהם להרמת לחיים, קו לסת, וצוואר עליון. יש גם חוטי הרמה לגבות (למראה Fox Eyes, טרנד רשתות חברתיות מפורסם).

תוצאה: עדינה יחסית, אל תצפו למתיחת פנים של 10 שנים אחורה. אבל בהחלט רואים שיפור: קו הלסת טיפה יותר חד, פחות "בולדוג" של לחיים נפולות, והגבות מורמות במילימטרים לקבלת מראה פקוח. היתרון שאין חתכים, רק דקירת מחט אליה מוכנס החוט (תחת אלחוש מקומי). זמן החלמה קצר, מעט נפיחות/שטפי דם, לרוב שבוע לחזור לגמרי לשגרה.

משך ההשפעה: החוטים נמסים תוך כ-6–12 חודשים, אך אפקט ההרמה יכול להחזיק ~1.5-2 שנים בשל רקמת החיבור הנוצרת. עם זאת, לרוב רואים דעיכה מסוימת כבר אחרי שנה. ניתן לחזור על ההליך.

סיכונים: בדרך כלל קלים, שטפי דם, חוט שמורגש או קצה חוט שבולט (ניתן לגזור אם קרה). לעיתים נדירות זיהום. חשוב לבצע סטרילית. כמו כן, אם מושכים יותר מדי, עלול להיראות לא טבעי או ליצור אי-סימטריה, לכן מיומנות חשובה. אם לא אוהבים, החוטים נספגים לבד, או שאפשר לחתוך ולהוציא.

למי זה טוב? למטופלים בגיל 35–55 עם צניחה קלה-בינונית שעדיין לא רוצים ניתוח. מעבר לזה, אם יש עודפי עור משמעותיים, חוט לא יוכל לתקן וניתוח מתיחת פנים כירורגי יהיה הפתרון המתאים.

כמה זה עולה? בארץ, טיפול חוטים לפנים (לחיים וקו לסת) נע סביב 6,000–12,000 ₪, תלוי במספר החוטים וסוגם. להרמת גבות 3,000–5,000 ₪. זה בערך שליש–רבע מעלות ניתוח מתיחת פנים מינימלית, אם כי כמובן האפקט גם קטן בהתאם.

חידוש מעניין: טכניקה בשם MyEllevate שפותחה כמעין "שזירת חוט" תת-עורית בצוואר. למעשה זהו שילוב, הוא משתמש בחוט כירורגי (לא נספג) לקשירה תמידית של שריר הפלטיסמה בצוואר, דרך חתכים זעירים. זה מבוצע לרוב עם הרדמה מקומית + מעט ליפו תת-סנטר. MyEllevate משולב לעיתים עם FaceTite (RF) כפי שצפו המומחים ל-2024, כך שבמכה אחת עושים המסת שומן וחימום RF בצוואר (FaceTite) ואז תופרים את השריר עם MyEllevate. זה נותן תוצאת "מיני מתיחת צוואר" בלי צלקות גדולות. נראה כיוון מעניין של שילוב חוטים וטכנולוגיה.

מתיחת צוואר קלה, FaceTite, AccuTite וטכנולוגיות זעיר-פולשניות

הצוואר הוא אזור קשה, העור דק, נוטה לצנוח ולפתח "הודו" (טורקי) עם הגיל. מי שלא רוצה ניתוח מלא, יש כמה פתרונות ביניים:

• FaceTite / NeckTite: מכשיר של InMode (ישראלי) המשתמש בקנולה דקה שמוחדרת מתחת לעור (בהרדמה מקומית) ומשדרת גלי RF מבוקרים בין הקנולה החיצונית לפנימית, וכך מחממת וממצקת את הרקמה מבפנים. במקביל, מבצעים שאיבת שומן קלה (בדגם BodyTite). זה טוב למי שיש קצת שומן סנטר ורפיון קל. התוצאה: עור מכווץ בכ-30% בלי הסרת עור. ב-2024 כבר מזהים שהליך זה תופס תאוצה כחלק מ"מתיחת צוואר מינימלית".
• Morpheus8 צוואר: כפי שצוין, RF microneedling גם על הצוואר משפר פלאים מרקם וקו לסת, במיוחד אצל צעירים יותר (40-50). לפעמים משלבים Morpheus8 חודש לפני FaceTite כדי לשפר עור ואז FaceTite ל"שאיבה" ומתיחה.
• Ultherapy / HIFU: טיפול אולטרסאונד ממוקד (High Intensity Focused Ultrasound) שמגיע לעומק 4.5 מ"מ וגורם כיווץ נקודתי של הרקמה. מאושר להרמת גבות ומתיחת קו לסת וצוואר עדינה. ללא חתכים, אך כואב במהלך הטיפול ודורש מספר חודשים לתוצאה. יעיל במידה בינונית, טוב לשיפור קטנטן למי שממש לא מוכן לשום פולשנות.
• פלזמה (Plasma Pen): מכשיר ידני שמייצר הבזקי פלזמה קטנים צרי-טווח, שיוצרים כוויה מיקרוסקופית באפידרמיס, וכך מכווצים מעט את העור. משמש לעפעפיים וצוואר בעיקר. אבל צריך מאד זהירות, ובישראל אין רגולציה מסודרת, לכן רופאים רבים לא ממליצים כי ראו כוויות מציוד לא אחיד.

בשורה התחתונה לגבי הצוואר: אם צניחת עור גדולה, כנראה אין מנוס מניתוח (Cut & Sew). אך לכל מה שלפני כן, האפשרויות לעכב ולהדק קיימות. דגש: התחילו מוקדם בטיפוח הצוואר, הרבה מורחים קרמים רק על הפנים ושוכחים מהצוואר, ואז רואים "צוואר מסגיר גיל". כיום משווקים תכשירים ייעודיים לצוואר, אך לרוב כל מה שטוב לפנים (רטינול, ויטמין C, SPF), טוב גם לצוואר, פשוט צריך לזכור להמשיך את המריחה מטה.

המסות שומן בהזרקה, "בוטוקס לשומן" (המסת סנטר כפול וכו')

עד עכשיו דיברנו על הזרקות למילוי; יש גם הזרקה להמסת שומן. תכשיר מפורסם הוא Kybella (בקנדה/אירופה, Belkyra). החומר הפעיל: חומצה דאוקסיכולית, חומר הנמצא במרה שתפקידו לפרק שומן במעיים. בהזרקה לאזור שומן תת-עורי (למשל מתחת לסנטר), הוא גורם להרס תאי השומן המקומיים והגוף מסלק אותם.

אישור והתאמה: Kybella אושר רשמית לסנטר כפול (שומן תת-סנטרי), אבל בשטח משתמשים בו גם לכיסי שומן קטנים אחרים: למשל "חזיות שומן" ליד בית השחי, פסי שומן בבטן, אפילו לגניקומסטיה קלה (שד גברי מוגדל).

מהלך הטיפול: מזריקים כמות קטנה בנקודות במרווחי כ-1 ס"מ. מרגישים צריבה ונפיחות שמתפתחת. למעשה, הנפיחות אחרי Kybella די משמעותית, לעיתים הסנטר מתנפח כמו "צפרדע" לשבוע. יש גם כאב ורגישות. לכן צריך להכין את המטופל לכך ולתזמן שלא יהיה אירוע חשוב מיד לאחר מכן.

תוצאות: מתחילות להיראות אחרי 4-6 שבועות, כי הגוף מפנה לאט. לרוב עושים 2–3 סשנים בהפרש חודשיים. בסוף, כ-70-80% מהשומן באזור המוזרק נעלם לצמיתות (התאים עצמם הושמדו). השוואה לקירור שומן (CoolSculpting): המסת שומן בזריקה טובה במיוחד לאזורים קטנים שקשה לתפוס בקירור, כמו תחת הסנטר או מעל ברכיים. גם עבור מטופלים פוחדים ניתוח, זה אופציה. עם זאת, בכמויות שומן גדולות, ההשקעה הכספית תהיה גבוהה, ובמקום זאת כבר עדיף לשקול שאיבת שומן קטנה.

מחיר: ויאלים של Kybella יקרים (~600$ לויאל בארה"ב). בישראל הוא פחות נפוץ (נכון ל-2025, לא בטוח אם קיים רשמית בשוק או רק פר מוצרים מחו"ל), אך יש תכשירי מזו שאינם רשומים רשמית שמכילים חומר דומה, שמשתמשים בהם במסגרת "המסת שומן בהזרקות", צריך משנה זהירות כי איכותם לא תמיד מפוקחת. בארה"ב, טיפול Kybella אחד לסנטר כפול עולה ~1,000–1,500$. מטופל ממוצע צריך 2. כלומר ~3,000$, זה כבר מתקרב למחיר של FaceTite או אפילו שאיבת סנטר בהרדמה מקומית. לכן בפועל, רבים מעדיפים טיפול מכשירי (כמו קירור) או שאיבה קטנה, כי Kybella כואב ולאו דווקא זול.

טרנד עדכני: יש המנסים בוטוקס לשומן, מחקרים מצאו שבהזרקה לתוך רקמת שומן, בוטוקס עשוי לעכב התפתחות תאי שומן. אבל זה עדיין לא קליני ממש.

עיצוב וחיטוב הגוף, טכנולוגיות הצרת היקפים וצלוליט

מלבד דיאטה וניתוחים, קיים כיום מגוון מכשירים לא פולשניים ומינימליים לחיטוב הגוף, הפחתת שומן וסימני צלוליט. המטרה: לעצב את הגוף ("Body Contouring") בלי זמן החלמה משמעותי. כאן נפרט את הטכנולוגיות החדשניות שזוכות לפופולריות: הקפאה, חימום, אולטרסאונד, רטט ועוד, כל אחת תוקפת את תאי השומן מזווית אחרת. כמו כן נדבר על חידושי הכושר הטכנולוגי כמו מכשירי בניית שריר חשמליים.

הקפאת שומן (Cryolipolysis, CoolSculpting)

אחת השיטות המפורסמות להפחתת שומן ללא ניתוח היא הקפאה מבוקרת. מכשיר CoolSculpting (של חברת Allergan, פיתוח מבוסס מחקר מהרווארד) מושך בין שני פאנלים ואקום קפל שומן (למשל בבטן או בצדי מותניים) ומקרר אותו לכ-4°C למשך 35 דקות. קור הורג תאי שומן ברגישות גבוהה יותר מתאים אחרים, תופעה שנקראת "פאניקוליטיס קרה". כ-20%-25% מתאי השומן באזור המטופל ימותו בהליך ויפונו דרך הכבד באופן טבעי תוך 2-3 חודשים.

יתרון: אין הרדמה, אין צלקות. במהלך הטיפול אפשר לקרוא ספר. אחרי הטיפול האזור מעט רדום ומוצק (כי קרח), הטכנאי יעשה מסאז' להפשרה, זו החלק הכי פחות נעים אבל הכרחי לשיפור יעילות.

תוצאות: מתחילות אחרי ~4 שבועות, ושיא ב-3 חודשים. למשל, הקפה אחת בידית בצדי המותניים יכולה להוריד ~2-5 ס"מ בהיקף (תלוי כמה שומן היה). מטופל מרוצה לרוב יעשה 1-3 טיפולים באזור כדי להגיע לתוצאה קרובה לניתוח. כמובן, זה לטיפול מצבורי שומן קטנים עד בינוניים, לא מתאים להשמנה כללית.

בטיחות: לרוב בטוח. יש מיעוט מקרים של PAH, היפרפלזיה שומנית פרדוקסלית, במקום להצטמצם, השומן דווקא גדל נוקשה. זה נדיר (0.5% מהטיפולים לפי חלק מהמחקרים) אבל קרה, וקיבל תשומת לב תקשורתית (סופרמודל לינדה אוונג'ליסטה פירסמה שזה קרה לה). הטיפול ב-PAH מצריך לרוב שאיבת שומן כירורגית. עקב כך, חלק מהמטופלים נרתעו. אבל עבור הרוב, CoolSculpting עובד כמצופה.

אלטרנטיבות: לאחר שפג תוקף הפטנט, הופיעו מכשירי קריוליפוליזיס מתחרים: CoolTech, Clatuu וכו', רובם עובדים דומה.

עלויות: אזור אחד (ידית אחת) ~2,000–3,000 ₪. חבילות למספר אזורים, מוזיל. יחסית, זו הוצאה ניכרת אבל זולה בהרבה מניתוח. נדרש לזכור שתוצאה צנועה, אז צריך לתאם ציפיות: אולי תקטן מידה במכנסיים, אבל לא נסיגה אדירה במשקל.

המסה בחום, לייזר ו-RF לסילוק שומן

בניגוד לקור, יש מכשירים המשתמשים בחום להרוס שומן:

• לייזר חיצוני (סיבובי): למשל SculpSure, חגורה עם 4 ידיות לייזר דיודה 1060nm שמחמם את השומן לכ-45°C למשך 25 דק'. כ-24% מהשומן נהרס, דומה להקפאה. יתרון: ללא שאיבה, זמן טיפול קצר. פחות פופולרי מקולסקפטינג אך יעיל במידה דומה.
• RF חיצוני: Vanquish (חברת BTL), מכשיר RF רב-עוצמה שלא נוגע בגוף אלא מקיף את הבטן כמו רינג, מחמם שומן באופן סלקטיבי. הגדולה, ניתן לטפל שטחים גדולים (בטן וצדדים יחד) בהליך אחד, ללא כאב משמעותי.
• אולטרסאונד ממוקד: UltraShape, משדר US ממוקד ש"מרעיד" את תאי השומן עד שהם מתפוצצים. דורש כמה טיפולים. פחות נפוץ כיום.

השוואה: כל השיטות הלא פולשניות האלה, קור, חום, אולטרסאונד, מסירות בכ-20% מהשומן המקומי. הבחירה תלויה בזמינות ובנוחות. קור עלול לגרום קהות זמנית; RF ולייזר, תחושת חום, אך בדרך כלל נסבל עם קירור עור. לעיתים בוחרים לפי שטח: Vanquish מתאים למי שיש "טבעת" רחבה של שומן בטני, לעומת CoolSculpt שיותר למאגר מוגדר (צדדים, ירכיים).

טיפ ווליו פור מאני: לשומן תת-סנטר קל עד בינוני, שווה קודם לנסות CoolMini (ידית קולסקפטינג לסנטר) או המסת לייזר, לפני ריצה לניתוח. באחוז גבוה מהאנשים זה מספיק, ללא צלקת או הרדמה.

בניית שריר והתחדשות כושר, EMSculpt ודומיו

חדש יחסית בתחום עיצוב הגוף הם מכשירים שמכוונים לשרירים ולא לשומן. הבולט: EMSculpt (חברת BTL), שמשתמש בטכנולוגיית HIFEM (שדה אלקטרומגנטי מרוכז) כדי לגרום להתכווצויות שריר על-קוליות. כשמניחים את הידית על הבטן למשל, היא מפעילה את שרירי הבטן אלפי פעמים תוך 30 דקות, הרבה מעבר למה שאדם יכול להשיג באימון. כך, השריר מתחזק, גדל בנפח, ובמקביל, בגלל המאמץ, הגוף שורף שומן באזור.

מחקרים מטעם החברה הראו שאחרי סדרת 4 טיפולים, הייתה עלייה ממוצעת של 16% במסת שריר וירידה של 19% בשומן באזור המטופל (נמדד ב-MRI). EMSculpt מטפל בטן, ישבן (יש גם פרוטוקול "ישבן ברזילאי" לבניית שרירי העכוז), ירכיים וידיים (ידית קטנה לזרוע אחורית, Biceps/Triceps).

EMSculpt Neo: גרסה שמשלבת גם RF לחימום, כך שגם בונה שריר וגם ממיסה שומן בטיפול אחד.

מכשירים דומים: TeslaFormer, Magnetix וכו', גם מבוססי שדה מגנטי. ויש הפוכים לשרירי רצפת אגן: EMSella, כיסא שמפעיל רצפת אגן (לבעיות דליפת שתן).

מי משתמש? הרבה אימהות לאחר לידה רוצות לחזק בטן; ספורטאים שרוצים עוד חיטוב; ואנשים עסוקים שמוכנים לשלם על "קיצור דרך" לחיזוק.

מחיר: לא זול, סדרה של EMSculpt (4 מפגשים) יכולה להיות 8,000–12,000 ₪. יש מכונים שעושים מנוי חודשי.

האם עדיף על חדר כושר? כמובן שהתעמלות טבעית עדיפה לבריאות כוללת. EMSculpt לא משפר סיבולת או קואורדינציה, רק היפרטרופיה מקומית. אבל כBoost, זה עובד. ראוי לציין שמי שלא שומר על פעילות ותזונה, השריר שהושג יכול להתנוון. אז זה לא קסם חד-פעמי.

צלוליט וטיפולי עור גוף

צלוליט, אותה מרקם "קליפת תפוז" בירכיים ועכוז, הוא אתגר מורכב. נובע משילוב שומן תת-עורי, ספטות פיברוטיות מושכות את העור, ועור דק מעל. טיפולים חדשניים:

• Cellfina: מכשיר מנתחי זעיר שחותך בעזרת להב קטנטן (דרך דקירה מקומית) את הספטות הפיברוטיות שיוצרות את השקערוריות. פעולה חד-פעמית שנותנת שיפור מוחשי לשנים.
• Qwo: תרופה (אנזים קולגנאז) בהזרקה שקיבלה אישור FDA לצלוליט בישבן. מזריקים לאזורים השקועים, האנזים מפרק סיבי קולגן, כלומר משחרר את העור. בארה"ב זה יצא ב-2021, לא ברור אם כבר נפוץ בשוק (ייתכן שעולות תלונות על שטפי דם קשים זמניים).
• מכשירי אנרגיה: גלי רדיו (VelaShape משלבת RF, אינפרה ואקום, משפרת מעט מראה צלוליט), גלי הלם (Shockwave), רטט אקוסטי בעוצמה שנועד לרכך רקמה פיברוטית ולשפר זרימת דם.
• לייזר פולחלחדי: בעבר היה Cellulaze (לייזר פולשני שבאמצעות סיב חתך ספטות מתוך השומן). די דומה לאפקט Cellfina.
• קרמים ותכשירים: אין הבטחות גדולות, קפאין, רטינול, תאורטית משפרים מעט מראה אם משתמשים קבוע.

מה המוצלח ביותר? כנראה שילוב: אם יש שקעים גדולים, Cellfina/אנזים; לעור גלי כללי, סדרת עיסויים עמוקים או VelaShape; ולשימור, אורח חיים (דיאטה, ספורט) שהוא המפתח העיקרי.

מחירים: Cellfina בארה"ב עולה כמה אלפי דולרים; בארץ לא נפוץ. VelaShape סדרה (6 טיפולים), ~4,000 ₪ לאזור. Shockwave, דומה.

לאחר ירידה גדולה במשקל, טיפולי עור גוף

מי שירדו במשקל רב (בעצמם או אחרי ניתוח בריאטרי) מתמודדים עם עודפי עור בבטן, זרועות, ירכיים. כאן לרוב נדרשים ניתוחים פלסטיים להסרת עודפי עור, בטן (אבדוMINOPLASTY), זרועות (ברכיOPLASTY), ירכיים (THIGH LIFT). כי עור שנמתח שנים לא תמיד יכול להתכווץ חזרה. לצערנו, טכנולוגיות לא-ניתוחיות מוגבלות בהשפעתן על עודף עור משמעותי.

עם זאת, עבור עודפים מתונים, אפשר לשפר בעזרת RF חיצוני (Thermage למשל, טיפול גלי רדיו למיצוק), או פלזמה קרה (J-Plasma Renuvion), מכשיר המוכנס מתחת לעור אחרי שאיבת שומן כדי לכווץ את העור מבפנים ע"י פלזמה הליום. זה יכול לעזור אם יש קצת רפיון למשל בזרוע אחרי שאיבה, אבל לא תחליף לחיתוך עודף רציני.

טיפ חשוב: לרזים חדשים, מומלץ לחכות לפחות שנה מסיום הירידה, לתת לעור להתכווץ טבעית ככל שיוכל, ואז לשקול פתרונות. בינתיים, שיפור טונוס השריר ומריחה קבועה של לחויות יכול לשפר מעט את מראה העור ולמנוע יובש וסדקים.

ניתוחים פלסטיים, החידושים והטרנדים בכירורגיה אסתטית

על אף עליית הלא-ניתוחי, ניתוחים פלסטיים מסורתיים עדיין מבוקשים מאוד, רק משתנים ומתפתחים לטכניקות מתקדמות עם פחות צלקות ותוצאות טבעיות יותר. נסקור את עיקרי הניתוחים הקוסמטיים בפנים ובגוף, ונציין מה חדש בהם, מי המנתחים והמרכזים הבולטים, ומהם טווחי המחיר להליך פרטי בישראל (ולרוב גם בהשוואה לעולם).

מתיחת פנים וצוואר (Facelift)

מתיחת פנים (Face Lift) היא אולי הסמל של הניתוחים האסתטיים. כיום מבינים שזה יותר תיקון של רקמות עמוקות ולא רק "מתיחת עור". השיטה המודרנית היא SMAS lift, הידוק והעלאה של שכבת המערכת השרירית-עצבית (SMAS) מתחת לעור הפנים, לפני מתיחת העור. זה נותן תוצאה עמידה וטבעית יותר (כי העור לא נמתח יתר על המידה).

חידושים:

• מתיחת פנים אנדוסקופית: בעיקר לחלק העליון (הרמת גבות/מצח), משתמשים באנדוסקופ להימנע מצלקת ארוכה. כמה חתכים קטנטנים בתוך השיער, ודרכם המנתח מפריד ומרים רקמות.
• צלקות קצרות (Short Scar): למטופלים צעירים יחסית (40-50) עם צניחה קלה, אפשר מתיחה עם צלקת קצרה מקדמת האוזן בלבד (נקרא גם "מתיחת S"). פחות תיקון, אבל גם החלמה מהירה.
• שילוב שומן, Lipofilling: בהרבה מתיחות פנים מוסיפים הזרקת שומן עצמי לאזורים שאיבדו נפח (לחיים, רקות). כך, מעבר להרמה, הפנים נראות מלאות ובריאות יותר (כי הזדקנות היא גם אובדן נפח). השומן נקצר בזמן הניתוח (שאיבה קטנה מבטן/ירך), מעובד ומוזרק סטרילית.
• מתיחת צוואר עם שריר פלטיסמה: מנתחים כיום מקפידים לטפל גם בשריר הצוואר, איחוי שני צידי ה-Platysma בקו האמצע (פעולה שנקראת Platysmaplasty) כדי להעלים את הפס/רווח ביניהם שיוצר "הודו".
• Recovery מהיר יותר: שימוש בדבק עור במקום תפרים לעיתים, שטפי דם פחותים עקב קנולות מחודדות להפרדת עור, ופרוטוקולי ניהול כאב מתקדמים, כל אלו הופכים את ההחלמה לנסבלת יותר. עדיין, מדובר בשבועיים חבישה וחודש+ לנראות ציבורית.

מנתחים בולטים: בעולם, שמות כמו ד"ר שרלסיו פיטנגי (ברזיל) היו אגדה (אם כי נפטר ב-2016). בארה"ב, ד"ר אנדרו ג'קונו (NY) ידוע בגישת deep-plane lift למראה טבעי; ד"ר רוד רוריך (Dallas), מחבר ספרי יסוד, ד"ר דניאל בייקר (NY) ועוד רבים. בישראל, הבולטים הם פרופ' יהודה אולמן (מנהל פלסטיקה ברמב"ם לשעבר), ד"ר ירון הר שי, ד"ר מיה רביב (אחת הנשים היחידות בתחום), כולם עם ניסיון עשיר.

עלות: ניתוח פנים-צוואר פרטי בישראל יכול לנוע בין 40,000–70,000 ₪, תלוי במוניטין המנתח ובמורכבות. בארה"ב המחיר סביב $15,000–30,000 אצל מנתח בכיר, ובלונדון דומה. בבוקרשט או במזרח אירופה אפשר למצוא ב-$8,000 אבל השאלה על איכות. Value for money: בניתוח כזה בהחלט שווה לשלם יותר למישהו עם ניסיון, התוצאות נשארות לשנים.

טרנד: יותר גברים עוברים מתיחת פנים מבעבר. הם דורשים טכניקה קצת שונה (שמירה על זיפים באזורי חתך כדי שלא יעבור מקום). כמו כן, רבים עושים "מיני-ליפט" בשלב מוקדם (סוף שנות ה-40) במקום להמתין לנפילה רצינית, גישה של תחזוקה אסתטית.

ניתוח עפעפיים (Blepharoplasty)

הרמת עפעפיים עליונים: מסירים עודפי עור ושומן מהעפעף העליון לתיקון "עפעף כבד" שנופל על הריסים. צלקת בקפל העפעף, כמעט בלתי נראית.
עפעפיים תחתונים: לרוב דרך חתך פנימי בלחמית או ממש מתחת לקו הריסים, מוציאים או ממצקים שומן בולט ("שקי עיניים") ומותחים מעט עור רפוי.

חידושים:

• שימור שומן: פעם היו מוציאים הרבה שומן, היום נזהרים לא ליצור מראה שקוע. לעיתים מעבירים שומן, מהעפעף התחתון "שקי השומן" נפרשים לאורך ארובת העין לשקע הדמעות, כך מחליקים את המעבר מעפעף ללחי (tear trough deformity).
• פלזמה במקום ניתוח קל: במקרים קלים מאוד של עור עודף עליון, יש המשתמשים ב-Plexr (פלזמה) לייצר קיטועים בעור לכיווץ. זה רק למקרים מינוריים ומצריך סדרה.
• לייזר במקום סכין: חלק משתמשים בחיתוך בלייזר CO2 בשביל פחות דימום בניתוח (אם כי התוצאה דומה).
• שילוב גבות ומצח: לפעמים צניחת עפעף היא גם עקב גבה נפולה, אז מוסיפים הרמת גבות אנדוסקופית קטנה יחד עם העפעפיים לקבל תוצאה הרמונית.

זמן החלמה: כשבוע נפיחות ושטפי דם, תפרים מוצאים ביום 5. התוצאה ניכרת אחרי שבועיים, וצלקות מיטשטשות תוך חודש-חודשיים.

מחיר: עפעפיים עליונים בלבד, ~8,000–12,000 ₪ בישראל. תחתונים, ~12,000–18,000 ₪. שניהם יחד לרוב סביב 20,000 ₪.

מומחים בארץ: כמעט כל פלסטיקאי עוסק בזה, וגם רופאי עיניים אוקולופלסטיים. למשל, ד"ר יוסי שפירא (אוקולופלסטיקאי ידוע), ד"ר ירון בכר.

טרנד עולמי: אנשים עושים Bleph מוקדם יותר מפעם, כבר בסוף ה-30 במקרים של נטייה תורשתית, כדי למנוע מראה עייף. גם טכניקות ללא ניתוח (פילרים לשקע עין, לייזר למיצוק) מיועדות לדחות מעט הצורך בניתוח.

ניתוח אף (Rhinoplasty)

ניתוח אף הוא שילוב של אומנות ומדע, וממשיך להיות פופולרי מאוד (גם בזכות מדיה חברתית ופילטרים שמחדדים מודעות).

גישות:

• פתוח (חתך בסוללה), מאפשר ראות מלאה ועיצוב מדויק, בשימוש רב ברפואה מודרנית.
• סגור (חתכים פנימיים), ללא צלקת חיצונית, דורש מיומנות גבוהה, מתאים לתיקונים קלים.

שינויים מודרניים:

• סגנון האף המבוקש השתנה, היום מעדיפים אף טבעי, לא מנותח למראה. כלומר לא קטן מדי, לא מורם מדי, בלי "חרטום חזיר". פיסול עדין של הגבנון במקום הסרה אגרסיבית, לפעמים במקום לשייף יותר מדי את הגב, מוסיפים מילימטר שתל סחוס באזור אחר להתיישרות.
• משתמשים הרבה בשתלי סחוס עצמיים, למשל אם צריכים לחזק את קצה האף, לוקחים סחוס ממחיצת האף או מהאוזן. בעבר היו משתמשים גם בשתלי סיליקון, היום פחות מקובל מחשש זיהום או נדידה.
• רינופלסטיה משמרת (Preservation Rhinoplasty): גישה חדשה יחסית שבה מנסים לשמר כמה שיותר מהרקמות הטבעיות ולבצע שינויים "מתחת", למשל, במקום לכרות את הגבנון מהחזית, מנתקים את עצם האף בבסיס ומצמידים אותה פנימה, כך שהגבנון "שוקע" מבלי לחתוך אותו. זה שומר על קווי המתאר הטבעיים. גישה זו צוברת עניין עם תוצאות מאוד טבעיות.
• התאמה אישית אתנית: מנתחים היום קשובים לא לשנות זהות. בפציינט ממוצא מסוים, ינסו לשפר את האסתטיקה בלי למחוק תווי אופי. למשל, להשאיר מעט קשתיות באף מזרח-תיכוני כדי שיראה לא "אף מרותך" אלא אותנטי.
• החלמה: היום משתמשים בסדים פנימיים נוחים אם צריך במקום טמפונים חונקים; שטפי דם סביב העיניים עדיין קורים אבל אם מנתח עדין ועם קירור, לפעמים מינימליים.

מנתחים בולטים בישראל: ד"ר מוטי בכר, פרופ' אייל גור (איכילוב), ד"ר שלמה ברודובסקי, כולם שמות ידועים. בעולם: ד"ר דורי אנתוני (ארה"ב), ד"ר בארהם בקרי (צרפת) ועוד.

מחיר: 20,000–30,000 ₪ בישראל אצל בכיר. יש זולים יותר (10-15K) אצל פלסטיקאים בתחילת דרכם או בבתי חולים ציבוריים. בטורקיה, הידועה בניתוחי אף, אפשר ב-$3,000–5,000 כולל מלון, לא מפתיע שתיירות לאיסטנבול פורחת. אבל צריך לבדוק המלצות.

שאלת הלייזר/אולטרסאונד: יש פרסומים על "ניתוח אף בלייזר", אין באמת חיתוך לייזר משמעותי, אולי חתך עור בלייזר. האף ברובו סחוס ועצם, לייזר לא עוזר שם. יש מכשיר פאי-זר (Piezo) שהוא מכשיר אולטרסאונד לחיתוך עצם מדויק בלי לפגוע ברקמות רכות, זה כן שימושי, מפחית שטפי דם פוטנציאלית.

ניתוחי חזה, הגדלה, הרמה והקטנה

הגדלת חזה (Breast Augmentation):

• השתלים היום בטוחים מאי פעם, ג'ל סיליקון קוהזיבי (אם נחתך לא נוזל), עם מעטפת חזקה. יש גם שתלי מי מלח אך נדיר כיום.
• אפשרויות פרופיל וצורה מגוונות (עגול, אנטומי).
• טרנדים: נטייה למראה טבעי יותר, שתלים לא ענקיים כמו פעם; בחורות רזות לעיתים משלבות הגדלה ושומן עצמי כדי לרכך את קווי המתאר של השתל.
• טכניקת Dual Plane: מיקום חלקי תחת שריר, כדי למנוע מראה "כדורי" בחלק העליון, שריר מטשטש את שפת השתל.
• רוב הניתוחים דורשים החלמה של כמה ימים ומנוחה מספורט כ-6 שבועות.

הרמת חזה (Mastopexy):

• תיקון צניחה ע"י הסרת עור ועיצוב מחדש, לעיתים בשילוב שתל אם רוצים גם למלא.
• צלקות בהתאם למצב, סביבה העטרה (צלקת עגולה) + קו אנכי (לולרית) ולעיתים גם בקפל (עוגן) אם צניחה משמעותית.
• היום מבינים שיש לשמר נפח עליון, אז אם אישה לא רוצה שתל, לעיתים משתמשים בשיטת "חזה עצמי": קיפול רקמת השד הפנימית כלפי מעלה לעבות את החלק העליון.

הקטנת חזה:

• דומה להרמה מבחינת טכניקה (גם מסירים רקמה פנימית).
• בישראל זה לעיתים בסבסוד קופה אם יש הצדקה רפואית (כאבי גב וכו').
• טכניקות מודרניות שומרות על אספקת דם לעטרה כדי לשמר תחושה והנקה.

שילובים: "מומי מייקאובר", שילוב של הרמת חזה/הגדלה, מתיחת בטן ולעיתים שאיבת שומן, בפעולה אחת, להחזיר גוף לאחר הריונות. מאוד פופולרי בארה"ב, תופס גם בארץ.

שתלי חזה, סוגיות: ב-2019 היתה סאגה של BIA-ALCL, סוג של לימפומה נדירה שקשורה לשתלי טקסטורה מסוימים (בעיקר שתלי Allergan מחוספסים מאוד). אלו הורדו מהמדף. כיום משתמשים יותר בשתלים חלקים או טקסטורה עדינה. הסיכון כללי ללימפומה כזו הוא 1 ל-30,000 בערך, ובגילוי מוקדם (כשמרגישים נוזל סביב השתל שנים אחרי), הטיפול להסיר את השתל והקפסולה מספיק.

מנתחים מובילים בארץ: רבים, ד"ר קליין, ד"ר נועם חי, ד"ר מאיר כהן, פרופ' ליאור הלר (יו"ר איגוד פלסטיקאים לשעבר) ועוד. חשוב לראות תמונות של עבודות המנתח ספציפית כי סגנון משחק תפקיד.

עלויות בישראל: הגדלה, 18,000–25,000 ₪; הרמה/הקטנה, 25,000–35,000 ₪. ניתוח משולב (הרמה+הגדלה), 30,000–40,000 ₪. באופן לא מפתיע, בטורקיה ומזרח אירופה המחירים חצי מזה או פחות, מה שגורם לתיירות פלסטית, אך צריך לקחת בחשבון מעקב ארוך טווח, תיקונים, וכמובן הסיכון בנסיעה.

שאיבת שומן (Liposuction), High Definition Lipo

שאיבת שומן היא הליך ותיק, אך גם הוא ממשיך להתפתח. כיום מדברים על שאיבה באבחנה גבוהה ("היי-דפ"). מה זה אומר? לא רק להוריד שומן באופן כללי, אלא לפסל, להבליט קבוצות שרירים, ליצור קווי מתאר ספורטיביים. לדוגמה, בניתוח "היי-דפ" בטן, משאירים בכוונה קצת שומן מעל קווי הקוביות ליצירת Six-Pack הנראה לעין. גם חזה גברי: שואבים סביב שריר החזה להבליטו.

כלים טכנולוגיים בסיוע שאיבה:

• VASER Lipo: שימוש באולטרסאונד בעצת הקנולה להמסת שומן לפני השאיבה. מקל על המשיכה, יעיל באזורים סיביים (גברים, שאיבה משנית).
• לייזר ליפו (SmartLipo): סיב לייזר מתחת לעור ממיס שומן ומכווץ מעט את העור ע"י חימום. טוב לצוואר או זרועות קטנות.
• Power Assisted Lipo (PAL): קנולה רוטטת אוטומטית (מקטינה מאמץ פיזי של המנתח ושואבת אחיד).
• שאיבה בסירום (WAL): מכשיר BodyJet שמשתמש בסילון מים לשחרר שומן, עדין יותר, גם מאפשר איסוף שומן בהשתלה (כי התאים פחות נפגעים).

אזורי טיפול נפוצים: בטן, מותניים, ירכיים חיצוניות ("צדי מכנס"), ירכיים פנימיות, זרועות, סנטר (קטן).

הרדמה: תלוי היקף, אזורים קטנים אפשר בהרדמה מקומית (בטכניקת "טומסנט", הזרקת תמיסה מאלחשת בכמות גדולה שגורמת גם לכיווץ כלי דם). אזורים גדולים, כללית.

החלמה: שבוע-שבועיים חזרה לעבודה קלה, עם לבישת מחוך/חגורת לחץ 4-6 שבועות. בצקות יכולות להימשך חודשות עד שהתוצאה הסופית מתייצבת.

סיכונים: אמנם חתכים זעירים, אך זו התערבות משמעותית, איבוד דם/נוזלים (לכן מגבילים בד"כ עד 5 ליטר שומן בכל ניתוח), אי-סדירויות בעור אם שואבים לא אחיד, תסחיף שומן (נדיר אך קטלני אם שומן נכנס לוריד גדול, קורה בעיקר בשאיבות אגרסיביות בגב תחתון/ישבן). לכן, למרות שנפוץ לראות שאיבות בכל מקום, צריך מומחה מיומן.

עלות: לפי אזור וגודל. בטן+מותניים: 15,000–25,000 ₪. אזור קטן כמו סנטר: 8,000 ₪. לפעמים מחיר לפי שעה בחדר ניתוח.

תוצאה ותחזוקה: התאים שהוצאו לא יחזרו, אבל שומן יכול להצטבר בשאר התאים אם עולים במשקל. כך שאם אחרי שאיבה תזונו לא מבוקרת, עלולים לעלות היקפים במקום אחר או קצת באופן כללי. מוטב לראות בזה "דחיפה" ויזואלית לשמירה על משקל.

ניתוח "בטן שטוחה", מתיחת בטן (Abdominoplasty)

לאחר הריונות או ירידה במשקל, הבטן סובלת מרפיון עור ושרירים (היפרדות שרירי קו אמצע, "דיאסטזיס רקטי"). מתיחת בטן מסירה את עודפי העור והשומן התת-עורי ומתחה את מעטפת השרירים.

עדכונים:

• מתיחת בטן מלאה vs חלקית: מתיחה מלאה כוללת הזזת הטבור (יצירת טבור חדש במיקום גבוה יותר), וידית צלקת רוחבית בירכיים תחתונים. מיני-מתיחה מתאימה למי שהעודף בעיקר תחת הטבור, צלקת קצרה יותר, בלי ניתוק טבור.
• שילוב עם שאיבה: כיום כמעט תמיד משלבים שאיבת שומן בבטן/מותניים להיקפים חטובים (נקרא Lipoabdominoplasty). פעם חששו מאספקת דם, היום יודעים לשלב בבטחה.
• עיצוב טבור יפה: זו אמנות קטנה, טבור אובלי קטן עם צלקת פנימית נראה טבעי לעומת "חריר" עגול. מנתחים מקפידים ליצור טבור אסתטי כי זה מושך הרבה תשומת לב בבטן שטוחה חדשה.
• שיטות תפירה מתקדמות: למשל "Progressive Tension Sutures", תופרים שכבות לפני סגירת העור כדי להפחית משיכת מתח מהצלקת, מה שנותן צלקת עדינה יותר ופחות נוזלים מצטברים (פחות צורך בנקזים).

מומחים בארץ: ד"ר עמוס לויט, פרופ' דני בן-אמיתי, ד"ר גלי ביטון ועוד.

מחיר: 30,000–45,000 ₪. לפעמים קופות משלימות משתתפות בחלק (אם יש בקע למשל, או עודפי עור קיצוניים אחרי השמנה חולנית).

החלמה: שבועיים עד הליכה זקופה, 4–6 שבועות הימנעות ממאמץ. התוצאה שווה לרבים, בטן שטוחה, סימני מתיחה תחתונים נעלמו (החלק שהוסר) והפרופיל משתפר דרמטית.

"הרמת ישבן ברזילאית", BBL (Brazilian Butt Lift)

טרנד לוהט מאז 2010 בערך, בהשראת כוכבות כמו קים קרדשיאן: הגדלת ישבן באמצעות העברת שומן עצמי. בשיטה זו, שואבים שומן ממקומות כמו בטן, מותניים, ירכיים, ומזריקים אותו לישבן לעיצוב עגלגל ומורם.

הייחוד: לא רק מוסיפים לשקעי הישבן, אלא גם משפרים פרופורציות, מותניים נהיות צרות יותר מהשאיבה, ישבן רחב יותר, מראה "שעון חול" מודגש.

סיכונים: לצערנו, BBL נחשב אחד ההליכים המסוכנים באסתטיקה אם לא נעשה נכון. היו מקרי תמותה עקב הזרקת שומן עמוק מדי לתוך השריר, והשומן הגיע למחזור הדם (תסחיף ריאתי קטלני). כיום ברור: חובה להזריק שטחי, תת-עורי בלבד, ולהיות עדינים. מדינות אחדות שקלו לאסור BBL בגלל סיכון, אך עם הנחיות נכונות הסיכון ירד משמעותית.

תוצאות: מאוד מרשימות כשעושים זאת היטב, אך כדאי לא להגזים (ישבן ענקי עלול להיראות לא פרופורציונלי ולגרור סיבוכי עור). כ-50-70% מהשומן המוזרק נקלט לצמיתות, והשאר נספג. לכן לעיתים מזריקים טיפה "אקסטרה" בידיעה שלא הכל יישאר.

אלטרנטיבה: שתלי ישבן סיליקון, קיימים, אך עם שיעור סיבוכים גבוה (התקשות, זיהום, תזוזה). לכן, רוב הכירורגים מעדיפים שומן עצמי אם אפשר. שתל משמש אולי במטופלים מאוד רזים בלי מספיק שומן תורם.

מחיר: יקר למדי כי משלב שאיבות והזרקות, 30,000–50,000 ₪.
מומחים: בעולם ידועים מנתחים כדר' מיامي (ארה"ב) שהתמחה בזה, בארץ מספר מנתחים פלסטיים מציעים, אבל פחות נפוץ כאן יחסית לארה"ב/ברזיל.

ניתוחים אינטימיים ואחרים

בנוסף למיינסטרים, קיים תחום שלם של ניתוחים אסתטיים "קטנים" יותר:

• עיצוב אוזניים (Otoplasty): הצמדת אפרכסות בולטות. חתך אחורי, תפרי סחוס. למבוגרים מקובל, לילדים עדיף לפני בי"ס.
• גינקומסטיה (הקטנת חזה גברי): או בשאיבה (אם רק שומן), או כירורגי (להסרת רקמת שד פיברוטית). מאוד משפר ביטחון אצל גברים הסובלים מזה.
• ניתוחי אברי מין נשיים: למשל לביופלסטי, קיצור השפתיים הפנימיות אם הן גדולות ומפריעות. פופולרי למדי, ניתוח קצר עם החלמה מהירה, משפר נוחות ויזואלית ופיזית. גם הידוק נרתיק (Vaginoplasty) עבור נשים לאחר לידות, במטרה לשפר טונוס ויתכן גם הנאה מינית.
• השתלת שיער (הזכרנו קודם): במובן מסוים זה ניתוח זעיר (תלוי בשיטה FUT או FUE).
• הרמת גבות: או בניתוח (חתך בקו שיער או הרמה אנדוסקופית) או שילוב עם מתיחת מצח.
• השתלת סנטר/לחי: שתלי סיליקון להדגשת סנטר קטן מאוד או עצמות לחיים, די נדיר כיום כי אפשר לפסל עם פילרים או ניתוח לסת, אך קיים.
• ניתוחי שינוי מין (Gender Affirmation): תחום רחב לכשעצמו, בישראל מספר מצומצם של מרכזים, לרוב במסגרת ציבורית. לא ניכנס לפירוט כאן.

הערה על ישראל לעומת העולם: באופן כללי, ישראל מדורגת גבוה בשיעור הניתוחים האסתטיים ביחס לגודל האוכלוסייה. לפי ה-ISAPS, אנחנו בין המובילים באזור. תחומים בולטים בארץ: ניתוחי אף (מאוד נפוץ, "אף ישראלי" אפילו סטראוטיפי), הגדלות חזה, ועיצוב גוף לאחר לידות (אצל נשים) או שאיבות קטנות (גם גברים "טיפוח עצמי"). הישראלים אוהבים תוצאות אבל גם פוחדים מלהיראות מלאכותיים מדי, איזון עדין שהרופאים כאן מודעים לו.

טיפולי אנטי-אייג'ינג ושימור הנעורים

פרק זה מתמקד בגישות כוללות לעיכוב תהליכי הזדקנות ושימור המראה הצעיר לאורך זמן. רבים מהנושאים כבר נדונו (כמו בוטוקס, חומצות רטינואיות, מזותרפיה וכו'), אז כאן נתמקד במכלול הרחב: מהמדע הבסיסי של הארכת חיים ועד הרגלי יומיום שמגנים על עורנו ושיערנו. כמו כן, נכסה טיפולים מתקדמים שנמצאים על קו התפר בין רפואה כללית לאסתטית, כגון איזון הורמונלי, תוספי תזונה מיוחדים, וחידושי מחקר שטרם נכנסו למיינסטרים אך שווה לדעת עליהם.

הגנת שמש, קו ההגנה מספר 1

קרינת ה-UV היא הגורם הסביבתי העיקרי להזדקנות העור (Photoaging). הוכח שחשיפה מצטברת לשמש גורמת לפירוק קולגן, הופעת קמטים, כתמים וסיכון לסרטן עור. לכן, אבן יסוד באנטי-אייג'ינג: שימוש יומיומי במסנן קרינה רחב-טווח (UVA+UVB) SPF 30 ומעלה. זו אולי העצה הכי בנאלית אך היא החשובה ביותר, קרם הגנה הוא קרם האנטי-אייג'ינג היעיל בעולם.

מחקר מפורסם מאוסטרליה הראה שאנשים שהשתמשו יום יום ב-SPF 15 לפחות, הזדקנו פחות בעורם (פחות קמטים וכתמים) לעומת כאלו שלא, במשך 4.5 שנים.

בנוסף, משקפי שמש גדולים מגנים על העפעפיים והעיניים (גם למניעת קמטוטים וגם קטרקט). כובעים רחבי שוליים בחוץ לצמצם חשיפה. במיוחד בישראל שטופת השמש, הגנה זו הכרחית.

רטינואידים, תרופת הפלא האמיתית

אם יש חומר אחד מוכח בהפחתת קמטים ושיפור איכות העור, הרי זה רטינואיד (נגזרת ויטמין A).

• רטין-A (טרטינואין): בשימוש עוד משנות ה-70 לאקנה, גילו שהוא עושה גם Anti-Aging. הוא פועל על רצפטורים בגרעין התאים, מגביר ייצור קולגן בעור עד 80%, מעבה את האפידרמיס, מבהיר כתמים ומשפר מרקם. הטיפול דורש התמדה, שיפור נצפה לרוב אחרי 3–6 חודשי שימוש. הוא עלול לגרום יובש וקילוף בהתחלה, לכן מתחילים בהדרגה (למרוח ערב כן ערב לא, כמות קטנה). מחקרים ארוכי טווח מראים שרטינואין גורם לעור להתנהג "צעיר" יותר מבחינת מבנה ומרכיבים.
• רטינול ותחליפים: ללא מרשם יש רטינול (weaker but still effective) או נגזרות חדשות כמו HPR (Hydroxypinacolone Retinoate) שמבטיחות גירוי מועט.
• אדפלן (דיפרין): רטינואיד סינתטי המשמש לאקנה, זמין OTC בארה"ב. גם לו אפקט אנטי-אייג'ינג מסוים, כנראה שקול לרטינואין 0.025%.
• בקרוב: מולקולות חדשות, כמו טריפלואורו-רטינואן או שילובי רטינואיד+פפטיד בננו-קפסולות, נבחנים כדי לתת יעילות עם פחות גירוי.

למי שרוצה להתחיל שגרת אנטי-אייג'ינג: קרם לילה עם רטינול או רטינואין הוא MUST. כמובן, בהריון אסור רטינואידים (למריחה, שנוי במחלוקת, אבל ליתר בטחון נמנעים), ולכן נשים בגיל הפריון מוודאות שאינן בהריון כאשר משתמשות.

אנטי-אוקסידנטים וטיפוח יומי

מלבד רטינול בלילה, ביום נשתמש בסרום נוגד חמצון, במיוחד ויטמין C (חומצה אסקורבית). הוא מגן קצת מנזק UV ומזהום, ומעודד יצור קולגן. שילוב של ויטמין C בבוקר + קרם הגנה הוא "gold standard" ביופי כיום. מותגים כמו סקינסוטיקלס CE Ferulic (יקר, ~800 ₪) או תחליפיו הזולים יותר, מספקים ריכוז 10-20% ויטמין C יציב.

נוגדי חמצון אחרים: ויטמין E, חומצה פרולית, רסברטרול, תה ירוק, כולם קיימים בתכשירים. האם מעלים את תוחלת חיי העור? לא ברור, אבל כנראה מסייעים בהגנה מצטברת.

פפטידים, גורמי גדילה ותאי גזע בקוסמטיקה

• פפטידים: שרשראות קצרות של חומצות אמינו המחקות חלקי חלבונים בגוף. למשל Matrixyl (פפטיד המדמה קולגן שבור ומאותת לעור לייצר חדש). פפטידים יכולים לחדור קצת לעור ולהפעיל רצפטורים. פופולריים בקרמים כי הם פחות מגרים מרטינול. יש פפטיד בשם Argireline שמתיימר לחקות אפקט בוטוקס, מעט מרפה שרירים כשמורחים, אך השפעתו קטנה מאוד.
• גורמי גדילה: חלק מהקרמים היקרים מכילים גורמי גדילה (שילוב חלבונים שמקורם בתאי גזע מגודל מעבדה). תיאורתית מעודד תיקון. קשה למדוד אפקט, אבל בשימוש ממושך כן מדווח על שיפור מרקם.
• תאי גזע צמחיים: קצת גימיק, תמציות מתאי גזע של תפוחים וכו'. לא באמת חיים ולא יכולים להפוך לתאי עור שלנו, אבל מכילים נוגדי חמצון ואנזימים שעשויים להיטיב עם העור.

איזון הורמונלי וטיפולים סיסטמיים

גורמים סיסטמיים משפיעים על מראה העור והשיער:

• טיפול הורמונלי חליפי (HRT): לנשים בגיל המעבר, ירידת אסטרוגן גורמת לדילול העור והופעת קמטים. יש נשים שפונות לטיפול אסטרוגן סיסטמי (מדבקות/כדורים) לא רק לבריאות, גם מתוך רצון לשמור על העור. HRT אכן יכול לשפר עובי עור ומוצקות, אך יש לשקול סיכונים (מומלץ בייעוץ גינקולוג).
• מלטונין: הורמון שינה, כיום נמצא כתוסף טופיקלי בקרמים ליליים (כי הוא נוגד חמצון). ככדורים, שיפור שינה כן משפר מראה עור (שינה חשובה להתחדשות).
• Growth Hormone & Peptides: יש מדוברים בעניין האנטי-אייג'ינג. HGH (הורמון גדילה) בעייתי כי יש סיכונים (סוכרת, גדילת איברים). פפטידים כמו Epithalon, Thymosin חשודים כמאיטי הזדקנות אולם אין הוכחות חזקות בבני אדם ואינם מאושרים לשימוש רחב.
• ניקוטינאמיד ריבוזיד, NAD+ boosters: טרנד בתחום הארכת חיים, חומרים כמו NR, NMN, Resveratrol שמטרתם להעלות רמת NAD+ בתאים, מה שמשפר תהליכי תיקון DNA ואנרגיה. מחקרים ראשוניים מראים שיפור במדדים מטבוליים, וחברות מוכרות את זה כתוסף "אנטי-אייג'ינג". לגבי העור ספציפית, NAD+ חשוב לתיקון נזקי שמש, אז אולי תוספים אלו תורמים בעקיפין.
• מולקולות סלולריות: מטפורמין (תרופה לסוכרת) נחקרת כמעכבת הזדקנות כללית. חלק "biohackers" לוקחים אותה למניעת הזדקנות, ויש שטוענים שגם העור נראה טוב יותר (פחות AGE crosslinks). עדיין ניסיוני.

טיפולים הוליסטיים וחדשניים

• תא לחץ, HBOT: הזכרנו מחקר ישראלי שקבע כי טיפול בחמצן היפרברי האריך טלומרים והפחית תאים זקנים. זה לא טיפול אסתטי ישיר, אבל בהחלט אנטי-אייג'ינג בגוף כולו. יש כבר מכונים פרטיים (כמו Sagol Center בשמיר) שמציעים סדרות HBOT ל"הצערה". לא לצפות להחלקת קמטים פתאום, אבל ברמה התאית, מרתק.
• דיקור קוסמטי: חלק מהרפואה הסינית, מחטים זעירות בפנים לשפר זרימה ולמתוח שרירים. ראיות מדעיות חלשות, אך יש קליינטורה.
• CRISPR והנדסה גנטית: חזון עתידי, אולי עריכת גנים תמנע הזדקנות עור? מדע בדיוני לעכשיו, אבל מחקרים מתנהלים על תיקון מוטציות (למשל במחלות הזדקנות מהירה).
• חיסונים נגד הזדקנות? יש קו מחקר של "סנוליטיקס", תרופות שמסלקות תאים מזדקנים (senescent). אם יצליחו לפתח אחד כזה, אולי הזרקה לעור תסלק פיברובלסטים זקנים ותאפשר לחדשים לקחת מקום, כך שהעור יתפקד כצעיר יותר.

תחזוקת שגרה, תזונה, כושר וסטרס

אי אפשר לדבר על אנטי-אייג'ינג בלי להזכיר את הבסיס:

• תזונה נכונה: דיאטה ים-תיכונית עשירה בנוגדי חמצון (פירות, ירקות, שמן זית, דגים) מקושרת לעור טוב יותר. סוכר פשוט תורם לגליקציה של קולגן = קמטים, אז הפחתת מתוקים עוזרת. שתיה מספקת, עור לחותי יותר.
• תוספי תזונה לעור/שיער: קולגן פפטידים בשתיה, ענף חם. יש מחקרים המראים שצריכת 5-10 גר' קולגן ליום במשך 8 שבועות משפרת אלסטיות עור ולחות באופן קל. ביוטין לשיער, מסייע רק אם היה חוסר, אחרת לא ממש.
• ספורט סדיר: משפר זרימת דם לעור, נותן זוהר טבעי. גם מעלה הורמון גדילה וטסטוסטרון במידה, מה שמשפיע חיובי.
• ניהול סטרס ושינה: סטרס כרוני מעלה קורטיזול שפוגע בקולגן ויוצר דלקת, מתכון להזדקנות מואצת. מדיטציה, יוגה או תחביבים מרגיעים, הם חלק מתוכנית אנטי-אייג'ינג הוליסטית. שינה מספקת (7-8 שעות) חיונית, בזמן השינה, הורמון גדילה עובד ותיקון DNA מתרחש.

אפשר לומר: אורח חיים בריא הוא "הטיפול האסתטי" הזול והיעיל ביותר. כל הקרמים והלייזרים יעזרו פחות אם מעשנים בכבדות, ישנים 4 שעות ואוכלים ג'אנק בקביעות.

הערה על עישון: עישון הוא נזק מספר 2 אחרי שמש לעור. הוא מכווץ כלי דם ומוריד ויטמין C, גורם לקמטים ("קמטי עישון" סביב הפה, מראה עור אפרפר). הפסקת עישון משפרת את העור תוך חודשים, כלי דם מתרחבים, יותר חמצן לתאים, וטונוס העור משתפר.

תחומים נוספים וחדשניים לשיקולכם

בנוסף לכל מה שנסקר, ישנם תחומי יופי וטיפוח נוספים שכדאי להזכיר ושלא פורטו לעיל, כדי להשלים את התמונה. נציג כאן עשרה נושאים מעניינים:

1. אסתטיקה דנטלית: חיוך יפה הוא חלק מהמראה הצעיר. טיפולים חדשניים כוללים ציפויי חרסינה (Veneers) דקיקים שנותנים "חיוך הוליוודי" תוך שמירה מקסימלית על חומר שן, השתלות שיניים ממוחשבות (הדמיה תלת-ממדית לפני ההשתלה), ויישור שיניים שקוף עם קשתיות בלתי נראות (Invisalign ודומיו), מהפכה שאיפשרה למבוגרים רבים ליישר שיניים ללא גשר ברזל. אפילו עיצוב חניכיים בלייזר נעשה כדי לתקן "חיוך חושף חניכיים". בישראל מרפאות שיניים אסתטיות מובילות (למשל רשת "חיוך יפה") מציעות שילוב של כמה מהללו כחלק ממייקאובר כולל.
2. איפור קבוע ומתחדש: מיקרובליידינג גבות, שיטת קעקוע שטחי היוצרת משיחות דמויות שערות, כך שהגבות נראות מלאות וטבעיות לתקופה של ~1-2 שנים. בנוסף, יש אייליינר קבוע והדגשת שפתיים קבועה (ליפ-בלש) בגוונים עדינים. טכניקות מודרניות משתמשות בפיגמנטים מתכלים, אז זה לא "קעקוע לנצח" כמו פעם, מה שטוב כי אופנה משתנה. בקליניקות מובילות מאפרים רפואיים (למשל קרן ברטוב) מבצעים עבודות עדינות שהופכות בבוקר לחסוך זמן על איפור.
3. תכשירי שיער חדשניים: מעבר לטיפולים רפואיים, גם בתחום הקוסמטיקה לשיער יש חידושים. לדוגמה, מוצר בשם Olaplex (נפוץ במספרות) שמשקם קשרים דיסולפידיים בשערה שנפגמו, ממש "מדביק" את השיער מבפנים לאחר הבהרות וצביעות, זה שינה את כללי המשחק בצביעת שיער ללא פגיעה. טיפולי קראטין ובוטוקס לשיער, למרות השם המטעה, "בוטוקס שיער" הוא טיפול הזנה עמוק שמשאיר שיער חלק ומבריק לחודשים. קיים גם ננו-סריקה בהתאמה אישית: יש סורקי קרקפת שמנתחים צפיפות שיער ומצב שורשים, כדי להתאים שמפו וטיפולים אידיאליים (זו מגמת פרסונליזציה).
4. טיפוח גברי: כבר נגענו בזה, אך נפרט: מוצרי קוסמטיקה לגברים הם שוק בצמיחה. קרמי לחות נגד ברק לעור שמן (קהל גברי צעיר), תכשירי עיצוב זקן ייעודיים שמכילים מרככים טבעיים, וצבעי שיער ייעודיים שנותנים כיסוי שיער אפור הדרגתי ולא "פתאומי". אפילו בקוסמטיקה מקצועית: יותר גברים עושים טיפולי פנים לניקוי נקבוביות, פילינגים קלים נגד כתמי גיל, והסרת שיער בלייזר כאמור. קמפיינים של חברות טיפוח גדולות (למשל L'Oreal Men Expert) מכוונים כיום גם לגברים.
5. אפליקציות וייעוץ וירטואלי: הטכנולוגיה הדיגיטלית נכנסה גם היא. יש אפליקציות מדידת עור שמשתמשות במצלמת הסמארטפון לנתח קמטים, נקבוביות וכתמים, ומציעות תכנית טיפוח או מפנות למומחה. התאמת איפור וירטואלית, חברות כמו Olay ומאק מציעות אפליקציות AR שמאפשרות לנסות גווני מייקאפ ושפתון על הפנים בזמן אמת. גם תחום ה"Teledermatology" גדל, ייעוץ עור בזום, במיוחד בקורונה הפך לפופולרי.
6. אסתטיקה של כפות הידיים והציפורניים: הידיים מסגירות גיל לא פחות מהפנים. טיפולי ידיים כוללים הזרקת חומרי מילוי לידי שלד גרומות (Radiesse מאושר לכך, הוא גם מעודד קולגן), פילינג לייזר להסרת כתמי גיל מגב כף היד, וטיפוח הציפורניים, מעבר למניקור ג'ל הרגיל, הופיעו בניית ציפורן בשיטת פוליג'ל (חומר חדש המשלב אבקה וג'ל, גמיש ועמיד), וקישוטי Nail Art זעירים בהדפסה תלת-ממדית. גם ציפורניים קבועות בהדבקה מהירה (Press-ons) איכותיות החליפו חלקית בנייה, לחסכון בזמן.
7. טיפולי קוסמטיקה זעירים ויומיומיים: יש אנשים שמעדיפים DIY (עשה זאת בעצמך): לדוגמה, דרמה-רולר ביתי (גלגל עם מחטים 0.2-0.5 מ"מ) לשיפור ספיגת סרומים, נהיה טרנד, בשימוש נכון יכול להמריץ מעט קולגן. מסכות ביתיות LED, כמו מסכה עם נורות אדומות וכחולות לשיפור אקנה וקמטים קל. הן פחות חזקות ממכשירי מרפאה אבל כגימיק יופי, נמכרות היטב. נרות אוזניים, אף שזה לא קוסמטי ישיר, זה פופולרי לניקוי אוזן ורגיעה (יעילות שנויה במחלוקת). משחות להלבנת אזורים אינטימיים, יש שוק לזה בקטנה, בעידן של אידיאל אחיד של גוון עור.
8. קוסמטיקה אקולוגית וטבעונית: חלק מהצרכנים פונים למוצרים ירוקים. Cosmetics Clean Beauty, חומרי ניקוי ללא סולפטים, קרמים ללא פרבנים, דאודורנטים טבעיים (על בסיס מגנזיום וסודה לשתייה במקום אלומיניום). גם ביקוש לקוסמטיקה לא נוסתה על בעלי חיים ו-100% טבעונית עלה מאוד. יצרנים ישראלים כמו "ערוגות" למשל, מייצרים מוצרים טבעיים ומדגישים קיימות. גם אריזות מתכלות, מגמה חיובית לסביבה כפי שציינו.
9. שיזוף ללא שמש: כיון שהבנו כמה שמש מזיקה, אך אנשים אוהבים מראה שזוף, האלטרנטיבות פורחות: תכשירי Self-Tan (מבוססי DHA) שנותנים גוון ברונזה תוך שעות ללא קרינה. הדור החדש אינו מסריח כמו פעם ומתייבש מהר. בנוסף, מכוני שיזוף בהתזה, 5 דקות בתא אוטומטי ויש לכם שיזוף שבועי. כך אפשר להיראות "נושק לשמש" בלי נזקי UV. רק לזכור, התכשירים הללו לא מגינים משמש, אז עדיין צריך מקדם.
10. אסתטיקה רפואית, תחום משלים: ישנם טיפולים רפואיים המשיקים ליופי:
    • הסרת ורידים ונימים ברגליים (סקלרותרפיה, הזרקת תמיסה לסגור וריד, או לייזר ורידים).
    • טיפול בהזעת יתר: הזכרנו בוטוקס, אך גם מכשיר Miradry שמשתמש במיקרוגל להרוס בלוטות זיעה בבתי שחי לצמיתות.
    • טיפול בצלקות וקעקועים: לייזרים פיקו להסרת קעקועים (מסירים גם צבעים קשים כמו תכלת וצהוב), טיפולי סיליקון ושיוף לצלקות כירורגיות.
    • הלבנת עור: במקומות כמו אסיה פופולרי טיפות וריד של גלוטתיון להבהרת הגוף, לא מקובל בארץ כי זה לא מאושר ממש, אבל קיים כ"קוסמטיקה רפואית".

כל התחומים הללו מראים עד כמה רחב היריעה של עולמות הטיפוח והאסתטיקה, וכיצד גבולות רפואיים-קוסמטיים מיטשטשים.

מכונים, רופאים ומגמות בינלאומיות בולטות

לקראת סיום, נספר על כמה מהמכונים המובילים והדמויות הבולטות בתחום היופי, בישראל ובעולם, וכן על הבדלים בין-לאומיים מעניינים:

• ישראל: מרכזי אסתטיקה גדולים כמו "הרברט סמואל" בת"א, מרפאות "פרופורציה" (רשת בפריסה ארצית) ו"כללית אסתטיקה" (של קופ"ח כללית), מציעים סל טיפולים רחב. רופאים פרטיים ידועי-שם שישראלים מרבים לפקוד: בתחום העור, ד"ר מוניקה אלמן, ד"ר רוני מוסקונה (פלסטיקאי עם מרפאות בערים שונות), ד"ר ליאת אשד (רופאת עור מומחית ללייזרים). בתי חולים: מערך פלסטיקה בשיבא תל השומר, איכילוב ובילינסון נחשבים מובילים, ועורכי מחקרים חדשניים. למשל, בשיבא פותחה טכניקה לחיבור עצב בבוטוקס להקלה על סימני הזדקנות בפנים שזכתה לתשומת לב (לצורך המחשה).
• ארה"ב: שוק עצום ומגוון. בערים שונות שמות חזקים: בבוורלי הילס (LA), ד"ר גורדון סאסון לניתוחי אף, ד"ר ראג' קאנאודיה (מטפל בהרבה סלבס בשיטות עדינות), ד"ר ריטה רקוס בניו יורק (מלכת הבוטוקס של האלפיון). מרפאות רשת כמו "Sono Bello" מתמחות בליפו והצרת היקפים. כנסים כמו ASAPS ו-AAD (איגודי מנתחים ודרמטולוגים) הם מקום לידיעות על הטרנדים החדשים, למשל 2024 מדברים הרבה על שילוב AI בייעוץ, כפי שראינו.
• דרום קוריאה: בירת הניתוחים הפלסטיים העולמית ביחס לאוכלוסייה. בסיאול רחוב שלם (גאנגנם) עמוס מרפאות. מתמחים בעיקר בניתוחי פנים, פופולרי שם ניתוח עפעפיים להרחבת העין, ניתוחי לסת לשינוי צורת הפנים (הליך רציני). גם טיפולי עור ולייזר נפוצים בכל פינת רחוב. הקוריאנים מכתיבים טרנדים כמו טיפול עור 10 השלבים (ריבוי שכבות סרום ולחות), מסכות בד (sheet masks) שהפכו ללהיט בינלאומי. הם גם מקדימים בתחום טיפולים לגברים, כ-20% מהמטופלים בדרום קוריאה הם גברים, אחוז גבוה מהמקובל.
• ברזיל: שם יש מודעות גבוהה לגוף, לא פלא ששם התפתח ה-BBL. מנתחים ברזילאים ידועים ביכולת הפיסול שלהם, תלמידיו של ד"ר פיטנגי הנודע. נשים בברזיל עושות ניתוחים בגיל צעיר בלי סטיגמה, יש אפילו סבסוד במדינה לניתוחים מסוימים דרך מערכת בריאות ציבורית.
• אירופה: בריטניה למשל מקדימה בחלק מהתחומים (הרבה מחקרים על בוטוקס נעשו שם), למרות שהרפואה הפרטית שם יקרה מאוד. טורקיה ויוון הפכו מוקדי "תיירות פלסטית" בזול, בעיקר לשיער, אף וחזה, עם קליניקות משוכללות והסכמים עם מלונות. חשוב לציין שבעקבות זה, בישראל, משרד הבריאות פירסם אזהרות למי שנוסע, לוודא את זהות הרופא והמרפאה, כי מקרים של זיהומים וסיבוכים חוזרים לארץ. יחד עם זאת, יש במקומות האלה גם רופאים מעולים, פשוט צריך לבדוק.
• מגמת Value for Money: הדגש שהלקוח היום חכם, קורא באינטרנט, יודע להשוות. הוא לא בהכרח ילך על הכי יקר כי "זה בטח הכי טוב", אלא יחפש תמורה. לדוגמה, טיפולי פלזמה PRP שבעבר עלו הון, כעת יותר מרפאות מציעות במחיר תחרותי, כי אנשים יודעים את העלות בפועל (סביביות וכו'). חברות מכשור מוזילות עלויות, מכשירי לייזר סיניים זולים (שלא תמיד עומדים בתקנים) מציפים את השוק. לכן, קליניקות לגיטימיות מדגישות את ההבדל באיכות: "אנחנו משתמשים בלייזר אמריקאי מאושר FDA". כך הצרכן יכול לבחור, ללכת לזול (בסיכון קל ליעילות נמוכה) או להשקיע לטיפול מתקדם ומבוקר.
• השפעת הרשתות החברתיות: כיום טיפולי יופי מתפרסמים בסרטונים, לפני-אחרי בטיקטוק ואינסטגרם. זה חרב פיפיות: מחד, מעלה מודעות ומנגיש מידע. מאידך, עלול ליצור ציפיות לא מציאותיות כשמשווים עצמך לפילטר או לפוטושופ. תופעה מעניינת, מטופלים באים עם תמונה שלהם מסוננת כפנטזיה ("ככה אני רוצה את העור שלי"). רופאים צריכים להתאים ציפיות בעדינות, ואף לזהות הפרעות גוף דיסמורפיות. יש דיווחים על עלייה בבקשות לטיפולים בעקבות אופנות רשת, כגון זריקות מילוי לסנטר וללסת עקב טרנד FaceApp (אפליקציה שמדגימה קו לסת חד). גם הפחדת רשת קיימת, כמו תנועת אנשים נגד בוטוקס או שתלים ("toxin free", "explant movement"), חלק מזה מבוסס דאגות מוצדקות, חלק על מידע שגוי. המשימה של אנשי המקצוע כיום היא להיות נוכחים גם אונליין ולחנך בצורה אחראית.
• סטנדרטים וחקיקה: בארץ, רק רופאים מורשים להזריק בוטוקס ופילרים, אך יש פרקטיקה לא חוקית של קוסמטיקאיות שעושות זאת, מלווה בסיכון כמובן. בעולם, מקומות כמו ארה"ב מאפשרים גם לאחיות NP להזריק תחת פיקוח. התקינה סביב המכשירים גם משתהה לעיתים, הופעת מכשירים לשימוש ביתי עם לייזר חלש, לדוגמה, דורשת פיקוח למניעת נזק (כוויות בבית). הנטייה תהיה כנראה להדק רגולציה ככל שהשוק גדל, כדי להגן על הציבור.
• שירות לקוחות וחוויית מטופל: המרפאות הטובות כיום יודעות שחשוב לא רק התוצאה אלא גם החוויה. דגש על אי-כאב, משחות אלחוש חזקות, צינון או אפילו גז צחוק בהליכים כמו פילינג עמוק. חללים מפוארים, יחס אישי, מעקב טלפוני צמוד אחרי טיפול, כל אלו חלק מהסטנדרט כעת.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

שאלה: מהו הגיל המתאים להתחיל טיפולי אנטי-אייג'ינג?
תשובה: אין "גיל רשמי", זה תלוי במצב העור ובמטרות. יש צעירים בשנות ה-20 שמתחילים בוטוקס מניעתי קל בקמטי הבעה (prejuvenation), או שגרת רטינול והגנה מהשמש למנוע נזקים מראש. באופן כללי, טיפולים לשימור ומניעה רצוי להתחיל כשהופיעו הסימנים הראשונים, למשל קמטוטי חיוך קלים או עור אפרורי, במקום לחכות לנזק משמעותי. עם זאת, אין הכוונה שצריך טיפולים פולשניים בגיל צעיר, לעיתים קרובות שינוי הרגלים (כמו הגנה משמש, הימנעות מעישון) בשילוב טיפוח בסיסי מספיקים. בשנות ה-30–40, רוב האנשים יתחילו לשקול טיפולים כמו בוטוקס, פילרים עדינים או לייזר עדין אם הקמטוטים וכתמי השמש מטרידים. הגישה ההדרגתית עדיפה, להוסיף טיפול לפי צורך ולא בבת אחת. וכמובן, תמיד בהתייעצות עם רופא אסתטי אמין שיוכל להעריך מה מתאים.

שאלה: עשיתי טיפול לייזר/פילינג ויצאו לי כתמים כהים, מה קרה?
תשובה: כתמים כהים לאחר פרוצדורות נקראים פיגמנטציה פוסט-דלקתית (PIH). זו תופעת לוואי שבה העור מייצר מלנין כתגובה לדלקת או חבלה. היא נפוצה יותר בבעלי עור כהה (פוטוטיפ 4-6). למשל, לאחר פילינג כימי עמוק או לייזר אבלטיבי, אם נחשפים לשמש מוקדם מדי או שהעור באופן טבעי רגיש, עלול להתפתח אזור כהה זמני. מה עושים? לרוב PIH דוהה מעצמה תוך 2-6 חודשים. כדי לזרז, רופאים נותנים קרמי הבהרה (למשל הידרוקינון 2-4% לכמה שבועות) ותכשירי רטינואיד לשיפור חילוף תאי העור. הכי חשוב, הגנה קפדנית משמש, כי חשיפה תחמיר את ההיפר-פיגמנטציה. במקרים עקשניים, אפשר לשקול IPL או לייזר עדין ספציפי לפיגמנט לאחר שהאזור נרפא מספיק. החדשות הטובות, ברוב המכריע של המקרים, מדובר בתופעה חולפת ולא בנזק קבוע. כדי למנוע מראש, בבעלי עור כהה רופאים נוקטים אמצעי זהירות: הכנה עם קרם הבהרה לפני טיפול טראומטי, מינונים נמוכים יותר, ובחירה בטכנולוגיות עדינות יותר (למשל RF microneedling במקום לייזר CO2).

שאלה: האם טיפול X או Y כואב?
תשובה: סף הכאב משתנה לפי אדם, אך לרוב טיפולי האסתטיקה המודרניים נסבלים בהחלט. מרבית ההליכים הלא-פולשניים מלווים במריחת חומר אלחוש מקומי (אמלה) 30-60 דקות לפני, מה שמפחית מאוד תחושה באזור. בהזרקות בוטוקס, המחטים כל כך דקות שהכאב מינימלי, אולי צביטה קטנטנה. פילרים, יש שבתוך המילוי כבר מעורבב לידוקאין, כך שעם ההזרקה המקום קצת מתנמנם. לייזרים: תלוי בסוג, IPL מרגיש כמו "גומייה נצלפת" על העור, CO2 לייזר עמוק דורש אלחוש יסודי ולעיתים טשטוש. RF microneedling יכול לכאוב אם נעשה עמוק, גם שם לרוב יש הרדמה מקומית, ויש מכשירים חדשים עם מנגנון רטט המסיח מהכאב. טיפולי שיער בלייזר, מרגישים עקצוצים חמים, אבל מערכות קירור במכשירים חדישים + שימוש בג'ל קר על העור מקלים מאוד. שאיבת שומן וניתוחים כמובן נעשים בהרדמה, כך שאין כאב במהלכם, רק בתקופת ההחלמה יש כאבים נסבלים (המטופלים מקבלים משככי כאב). בשורה התחתונה, הכאב לא צריך להרתיע, תמיד אפשר לדבר עם הרופא על אופציות להרגעה (קרם, גז צחוק, אלחוש בהזרקה). מטופלים רבים מופתעים "כמה מעט זה כאב בפועל" ביחס לחששות המוקדמות.

שאלה: כמה זמן מחזיקות התוצאות? צריך לחזור על הטיפולים כל הזמן?
תשובה: זה תלוי טיפול. טיפולים זמניים כמו בוטוקס צריך לחזור כל ~3–4 חודשים כדי לשמר אפקט החלקת הקמטים. מילוי HA מחזיק 6–18 חודשים תלוי אזור וסוג החומר, לאחר מכן החומר נספג בהדרגה והאזור יחזור לקדמותו, אז לרוב אנשים עושים "טיפול תחזוקה" פעם בשנה. טיפול כמו HydraFacial או פילינג קל, תוצאותיהם (זוהר, נקיון) מחזיקות שבועות ספורים, ולכן יש מי שעושה באופן חודשי. טיפולים עם תוצאה ארוכה: לייזר פרקציונלי עמוק או RF-מיקרונידלינג, אלו מייצרים קולגן חדש שנותר שנים, כך שהשיפור במרקם וקמטים הוא מתמשך (אינו נעלם לפתע). אולם, תהליך ההזדקנות הטבעי ממשיך, לכן אחרי 2-3 שנים ייתכן שצריך סשן נוסף כדי לטפל בנזקי זמן חדשים. ניתוחים, מתיחת פנים נותנת "שעון אחורה" 10-15 שנה, אבל הפנים ממשיכות להזדקן, ייתכן שאחרי 10 שנים ישוב מעט רפיון וניתן לשקול מתיחה חוזרת. ניתוח אף או הצמדת אוזניים, אלו שינויי קבע, לא צריך שוב (אלא אם כן לא היו מרוצים ואז מתקנים). שורה תחתונה: חלק מהטיפולים דורשים תחזוקה תקופתית (במיוחד הזרקות וטיפוח שוטף), חלק, סדרה חד-פעמית ואז הפסקה לשנים. רופא טוב יבנה עבורך תוכנית ארוכת טווח מאוזנת, כדי שלא תמצאי/תמצא את עצמך עושה דברים לחינם או תכוף מדי. כמובן, גם התקציב משחק תפקיד, אפשר לתעדף מה חשוב עכשיו ומה יכול לחכות.

שאלה: מה הסיכון בלעשות כמה טיפולים שונים יחד? למשל פילינג ובוטוקס באותו חודש.
תשובה: באופן כללי, שילובי טיפולים הם דבר נפוץ ואף מומלץ לקבלת תוצאה אופטימלית, אך צריך לתכנן אותם נכון. טיפולים משלימים שונים פועלים בשכבות שונות של העור ואין התנגשות, למשל, אין בעיה לקבל בוטוקס (שמגיע לשרירים) ואז שבוע אחרי לעשות טיפול IPL לפיגמנט בעור, אלו מנגנונים אחרים. אפילו באותו יום אפשר לשלב הזרקות ולייזר, אך לרוב ימתינו כמה ימים כדי לא להחמיר נפיחות. יש שילובים שממש נהוגים: פילרים ובוטוקס יחד נקראים "נוזל-פייסליפט", כי שניהם ביחד משפרים גם נפח וגם קמטי תנועה. מתי לא לשלב? אם שני הטיפולים גורמים לגירוי עור משמעותי, עושים אותם בנפרד כדי למנוע עומס דלקתי. למשל, לא יעשו פילינג כימי חזק ולייזר באותה הפעם, כל אחד לחוד מספיק. או RF microneedling עמוק ופילינג כימי עמוק, עדיף להפריד לחודשים שונים. עוד שיקול: מה קודם למה. כלל אצבע: טיפולים "פנימיים" (כמו מילוי או חוטים) רצוי לבצע לפני "חיצוניים" (כמו פילינג), כי למשל, אם עשינו פילינג עמוק, נמתין עד שהעור החלים לחלוטין (6 שבועות) לפני שנדקור עם מחט. רופא מנוסה ידע לתזמן: לעיתים ימליץ סדרה, נניח קודם סדרת לייזר לשיפור מרקם, ואחרי חודש לסיים עם מילוי הקמטים העמוקים שנשארו. בשורה התחתונה, אין מניעה לשלב באופן רחב, רק חשוב לעשות זאת בפיקוח רפואי ובתכנון מיטבי כדי למנוע גירוי יתר או אינטראקציות לא רצויות. במידת הצורך, לא להסס לשאול את הרופא "האם זה זמן טוב עבורי לבוטוקס אם לפני שבוע עשיתי לייזר?", לרוב תקבלו תשובה מושכלת.

הפוסט טיפולי יופי חדשנייים | מחקרים חדשים | מחירים עדכניים הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

מהו כיב סוכרתי ומה הופך אותו לקשה ריפוי?

• שכיחות וחומרה: כיבים סוכרתיים מהווים סיבוך שכיח של מחלת הסוכרת. מעריכים כי בכל שנה כ-6% מחולי הסוכרת יפתחו כיב בכף הרגל. כ-15%-25% מחולי הסוכרת יפתחו במהלך חייהם לפחות כיב אחד בכף הרגל. הפצעים הללו חמורים: בכל 30 שניות בממוצע מתבצעת קטיעה של גפה תחתונה בעולם עקב סוכרת. הנתונים מראים שכחצי מהכיבים אינם נרפאים תוך שנה, וכ-17% יובילו לקטיעה חלקית או מלאה של הרגל.
• גורמי הסיכון ופתופיזיולוגיה: שילוב בין נוירופתיה סוכרתית (פגיעה בעצבי התחושה המובילה לחוסר תחושה בכף הרגל), מחלת כלי דם פריפרית (היצרויות בעורקי הרגליים הגורמות לזרימת דם ירודה), ויתר סוכר בדם גורם לכך שהפצעים אינם מחלימים היטב. פציעה קלה או לחץ יתר (כמו נעל לוחצת) עלולים להתפתח לכיב בשל חוסר תחושה. זרימת דם ירודה גורמת למחסור בחמצן ורכיבי תזונה ברקמה, מה שמעכב החלמה. בנוסף, רמות סוכר גבוהות פוגעות בתפקוד תאי חיסון ומקלות על זיהומים. כך נוצר "סערה מושלמת" של גורמים המעכבים ריפוי ומקדמים זיהום.
• סכנת זיהום וקטיעה: כיב סוכרתי פתוח משמש כשער לחיידקים. רבים מהפצעים הללו מזדהמים, לעיתים בזנים עמידים לאנטיביוטיקה, ועלולים להתפתח למצב של צלוליטיס (דלקת עמוקה בעור), אוסטאומיאליטיס (זיהום עצם) או אלח דם. זיהום שאינו נשלט עלול לחייב קטיעה למניעת התפשטות מסכנת חיים. שיעורי התמותה לאחר קטיעה גדולים: מחקר הראה שתמותה תוך 5 שנים אחרי קטיעה סוכרתית מגיעה ל-50% ויותר, דומה ואף עולה על שיעורי תמותה בכמה סוגי סרטן.
• השפעה כלכלית ואישית: כיבים כרוניים פוגעים קשות באיכות החיים: כאבים, מגבלה בניידות, צורך בחבישות וטיפולים יומיומיים. בנוסף, הטיפול דורש משאבים רפואיים יקרים. בבריטניה, למשל, הוערך שההוצאה השנתית על טיפול בכיב סוכרתי למטופל היא כ-7,800£ (כ-33,000 ש"ח) בממוצע. בארה"ב, עלות ניהול פצעים סוכרתיים נאמדת במיליארדי דולרים מדי שנה, ומהווה כ-33% מהעלות הכוללת של הטיפול בסוכרת. בישראל עצמה, אלפי חולים מטופלים במרפאות יעודיות לפצעים קשיי ריפוי. דו"ח משרד הבריאות דיווח כי במחצית הראשונה של 2023 טופלו 5,241 מטופלים בכיבים ופצעי רגל סוכרתית ב-24 מרפאות פצע בקהילה.

רופא מומחה לפצעים קשיי ריפוי | מומחה כף רגל סוכרתית

חשוב להבין: כיב סוכרתי אינו "עוד פצע". זהו מצב רפואי מורכב המחייב גישה רב-תחומית ותשומת לב מרבית. נדרשת מעורבות של רופא סוכרת (אנדוקרינולוג), כירורג כלי דם, אורתופד או כירורג כף רגל, אחיות פצע, פודיאטרים, ולעיתים גם מומחי זיהומים, תזונאים ופיזיותרפיסטים. הגישה המיטבית משלבת טיפול במחלת הרקע (איזון סוכרת ולחץ דם), הורדת העומס הפיזי מהפצע, חבישות וטכנולוגיות מתקדמות לעידוד הריפוי, וטיפול בכל סיבוך (זיהום או איסכמיה) במיידי.

להלן נציג בהרחבה את אמצעי הטיפול, מהבסיסיים ועד המתקדמים ביותר, הזמינים כיום, מסורתיים וחדשניים כאחד, בהתבסס על ספרות עדכנית ומחקרים מדעיים.

עקרונות בסיסיים בטיפול בכיב סוכרתי (Standard of Care)

לפני שנצלול לחידושים, חשוב להדגיש את עקרונות הטיפול הבסיסיים שהם אבן היסוד בטיפול בכל פצע קשה ריפוי. ללא טיפול יסודי בגורמי היסוד, גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תועיל. העקרונות כוללים:

• איזון רמות הסוכר בדם: שליטה קפדנית בסוכרת באמצעות תרופות, אינסולין, תזונה ופעילות גופנית. רמות סוכר גבוהות מעכבות ריפוי פצעים ופוגעות בחיסון. מחקרים הראו שאיזון טוב מקצר משמעותית את זמן הריפוי של פצעים סוכרתיים. טיפול תרופתי מיטבי בסוכרת (כולל שילוב אינסולין ותרופות דרך הפה) עשוי אף הוא לתרום לריפוי. מחקר חדש מ-2024 מצא ששילוב אינסולין עם מטפורמין (Metformin) יוצר ריכוז גבוה של מטפורמין בנוזל הפצע, מה שמאיץ החלמה. ממצא מפתיע זה מציע גישה תרופתית חדשה שיכולה לסייע בסגירת כיבים: החוקרים גילו שבשילוב התרופות, מטפורמין "מוצא את דרכו" לרקמת הפצע ומגביר את יכולת הגוף להחלים.
• הורדת לחץ מהאזור הפגוע (Off-Loading): כיבים רבים נוצרים בנקודות לחץ בכף הרגל (למשל בכריות כף הרגל או בעקב). שימוש באמצעי "פריקת עומס", כגון נעליים רפואיות מיוחדות, מדרסים מותאמים, או גבס כולל מגע (Total Contact Cast), מפחית דרמטית את הלחץ על הפצע ומאפשר לרקמה להתחדש. פתרונות אורתוטיים חדשניים כמו מדרסים מודפסים בתלת-ממד בהתאמה אישית, תופסים תאוצה כיום. מחקר ישראלי הזכיר לאחרונה שימוש במדרסים חדשניים כ"פתרון חדשני" לרגל סוכרתית. הורדת העומס היא תנאי קריטי להחלמה; ללא זאת, כל צעד עלול לפתוח מחדש את הרקמה המבריאה.
• ניקוי וכריתת רקמה נימקית (Debridement): הסרת הרקמות המתות והזיהום מהפצע, באופן כירורגי (בעזרת סכין/מספריים), מכני, או אנזימטי. ניקוי יסודי, לרוב אחת לשבוע או יותר, יוצר "פצע נקי" ומעודד יצירת רקמת גרעון בריאה. רימות רפואיות (מגי, Maggot Therapy, ראו פירוט בהמשך) הן שיטה ביולוגית מסורתית לדהברידמנט: הרימות "אוכלות" רקמה מתה ומפרישות אנזימים המחטאים את הפצע. סקירות מצאו שטיפול ברימות משפר ריפוי כיבים כרוניים, כולל עדות לתועלת מסוימת בכיבים סוכרתיים. ה-FDA אף אישר רימות לשימוש רפואי כמכשיר לטיפול בפצעים (עוד ב-2003). זה אמנם טיפול עתיק (בשימוש עוד ממלחמת העולם הראשונה), אך גם כיום נחשב יעיל ובעלות נמוכה יחסית, במיוחד לפצעים עם נמק נרחב שהסרתו הכירורגית מורכבת.
• שליטה בזיהום: זיהום מעכב ריפוי ועלול להתפשט. הטיפול כולל ניקוי הפצע, תרביות לזהוי חיידקים, ושימוש באנטיביוטיקה, מקומית (משחות/קרמים אנטיביוטיים) או סיסטמית (כדורים או דרך הווריד) לפי הצורך. במקרה של ביופילם חיידקי עמיד (שכבת חיידקים מוגנת שקשה לסלק), נעשה שימוש באמצעים מיוחדים (משחות אנזימטיות, תמיסות מנקות עם סבון כלורהקסידין או פוליהקסניד, ולעיתים טיפולי פלסמה קרים, על כך בהמשך). חשוב גם לחפש ולנקז מורסות, ולטפל מיידית בזיהום עצם (אוסטאומיאליטיס) באמצעות שילוב ניתוח ואנטיביוטיקה ממושכת.
• שיפור זרימת הדם: אם יש איסכמיה (זרימת דם לקויה לרגל עקב חסימות בכלי הדם), יש להפנות לכירורג כלי דם. טיפולים כוללים צנתור והרחבה עם בלון וסטנט, או ניתוח מעקפים לעורקי הרגל. זרימת דם טובה היא תנאי להחלמה, ללא חמצן מהריאות וחומרי הזנה מהדם, הפצע לא ייסגר. בשנים האחרונות התפתחו צנתרים ושיטות חדשניות לפתיחת כלי דם פריפריים צרים, כולל ציוד ליתוטריפסיה לכלי דם (הפעלת גלי הלם לפתיחת הסתיידויות בעורקים) וטכניקות "דרילינג" לפתיחת חסימות קשות. שילוב של טיפול בכלי דם וטיפול בפצע מביא לתוצאות הטובות ביותר.
• שמירה על סביבה לחה מבוקרת: הוכח שפצעים מחלימים מהר יותר בסביבה לחה (moist wound healing), בניגוד לאמונה הישנה ש"צריך לייבש את הפצע". לכן משתמשים בחבישות מתקדמות (ראו להלן) ששומרות את הפצע לח במידה ומונעות התייבשות הרקמה החדשה, תוך ספיגת ההפרשות העודפות. סביבה לחה מעודדת נדידת תאי עור חדשים וסגירת הפצע.
• טיפול כולל בחולה: יש לוודא שהמטופל ניזון היטב (חלבון, ויטמינים ומינרלים חיוניים לריפוי), שולט בגורמי סיכון (כמו הפסקת עישון, כי עישון פוגע בזרימת הדם), ושומר על היגיינת רגליים והגנה מפציעות נוספות. לעיתים יש צורך בעזרים כמו כיסא גלגלים או הליכון כדי להפחית דריכה, וכן הדרכת המטופל ומשפחתו לזיהוי סימני החמרה מבעוד מועד.

חבישות מתקדמות (Advanced Wound Dressings)

חבישות הן כלי מרכזי בניהול כיבים. לצד התחבושת הבסיסית (פד גזה סטרילי עם סלין) קיימים כיום מגוון חומרים מתקדמים שמטרתם להאיץ את הריפוי ולשפר את נוחות המטופל:

• חבישות הידרוקולואיד (Hydrocolloid): עשויות ג'ל ההופך למעין משחה לחה במגע עם נוזלי הפצע, ושומר על סביבה לחה. לדוגמה, חבישת דואודרם (DuoDERM) הוותיקה. מתאימות לפצעים שטחיים ללא זיהום.
• אלגינט (Alginate): חבישות המיוצרות מאצות ים (סיבי אלגינט סידן). הן סופגות כמויות גדולות של מוגלה והפרשות והופכות לג'ל, מעולות לפצעים עמוקים ומפרישים. דורשות חבישה משנית מעליהן.
• חבישות קצף (Foam): ספוגיות פוליאוריתן רכות עם ציפוי שאינו נדבק לפצע. סופגות הפרשות, מגנות מכנית על האזור, וניתן להשיגן עם שכבה דביקה להדבקה נוחה. מתאימות לפצעים בדרגת הפרשה קלה-בינונית.
• הידרוג'ל (Hydrogel): ג'ל מימי (מבוסס מים/גליצרין) אותו מניחים בתוך פצעים יבשים או עם נקרוזה שחורה יבשה. מרכך את הרקמה המתה (עוזר בדברה אנזימטית) וגם שומר על לחות.
• חומרים אנטימיקרוביאליים בחבישה: חבישות ספוגות חומר מחטא או אנטיביוטי, כסף יוני (Silver) הוא הנפוץ ביותר (חבישות אקטיקוט וכדומה משחררות יוני כסף קוטלי-חיידקים ברציפות לפצע). עוד חומרים: יוד (בחבישת יודופור או Betadine עדין), פוליהקסניד (PHMB), דבש רפואי (ראו סעיף נפרד), ופחם פעיל לספיחת ריחות וזיהום.
• חבישות משחררות תרופות/גורמי גדילה: ישנם פדים המכילים תרופות המעודדות ריפוי. למשל, חבישה המכילה גורם גדילה טסיות (PDGF) בשם Regranex (ראו בהמשך דיון על גורמי גדילה), או חבישות משולבות קולגן שמעודדות בניית רקמה.
• תחבושות מתוחכמות "חכמות": פיתוח חדש יחסית הם פדים שיכולים לנטר נתונים או להגיב לשינויים. לדוגמה, חבישה שמשנה צבע כאשר עולה עומס חיידקים בפצע, או חיישנים זעירים המשולבים בתחבושת למדידת לחות, חומציות או טמפרטורה, שיכולות לאותת על זיהום מתקרב.

היתרון בחבישות מתקדמות הוא הפחתת תכיפות ההחלפות (חלקן נשארות לכמה ימים), שיפור הנוחות (פחות כאב וטראומה בהורדה), ושיפור סביבת הריפוי. סקירה שיטתית מ-2023 שבחנה שימוש בדבש רפואי על פצעים סוכרתיים ציינה כי שילוב דבש בחבישות הפחית את זמן הריפוי, הפחית כאבים ומשך אשפוז, והאיץ יצירת רקמת גרעון. עם זאת, חשוב להתאים את סוג החבישה למצבו של הפצע (יבש/רטוב, שטחי/עמוק, מזוהם/נקי), ולעקוב אחר תגובת המטופל. בחלק מהמדינות (כולל ישראל) חבישות מתקדמות כלולות בסל הבריאות עבור פצעים בדרגות חומרה גבוהות (דרגה 3-4). יחד עם זאת, עלותן הגבוהה (חבישה יחידה עשויה לעלות עשרות עד מאות שקלים) מציבה לעיתים אתגר, ובמערכת הפרטית הן עלולות להוות נטל כספי למטופל.

טיפול בלחץ שלילי, VAC (Negative Pressure Wound Therapy)

טיפול בלחץ שלילי (נקרא גם VAC, Vacuum Assisted Closure, או בעברית "וואק") הוא אחת מפריצות הדרך המרכזיות בטיפול בפצעים קשיי ריפוי בעשורים האחרונים. בשיטה זו מניחים על הפצע ספוג מיוחד ואוטמים אותו במדבקה אטומה לאוויר. צינור מחבר את התחבושת למשאבה חשמלית קטנה, שיוצרת ואקום מבוקר מקומי בפצע. הוואקום שואב באופן רציף (או פולסטילי) את ההפרשות מהפצע לכלי איסוף, ממריץ זרימת דם לרקמה ומעודד יצירת רקמת גרעון חדשה ובריאה.

כיצד זה עוזר? הלחץ השלילי גורם לכיווץ שולי הפצע (כמו "שאיבה" של הפצע לסגירה), מפחית נפיחות (בצקת) מקומית, משפר את אספקת הדם והחמצן על ידי גירוי כלי דם חדשים, ומסלק נוזלים עודפים המכילים גורמי דלקת. בנוסף, הסביבה הסגורה מגנה מפני זיהום חיצוני.

• יעילות מוכחת מחקרית: מספר רב של מחקרים וסקירות שיטתיות הדגימו את יתרונות ה-VAC. מטא-אנליזה עדכנית של 9 מחקרים randomised (RCT) מצאה ש-NPWT שיפר משמעותית את שיעור ריפוי הפצעים (סיכוי גבוה בכ-46% להגיע להחלמה מלאה לעומת טיפול רגיל) והפחית את שיעור הקטיעות (הפחית סיכון קטיעה בכ-31%). בנוסף, נמצא שהטיפול קיצר בכ-19 ימים בממוצע את הזמן להופעת רקמת גרעון בריאה בפצע. חשוב לציין, המטא-אנליזה לא מצאה עליה בשיעור הסיבוכים תחת וואק לעומת טיפול רגיל, כלומר, הטיפול בטוח יחסית.
• שימושים: VAC מתאים במיוחד לכיבים עמוקים, מדויקים, או פצעים לאחר ניתוח (למשל לאחר ניקוי כירורגי נרחב של זיהום). הוא גם שימושי בהכנת הפצע לפני ניתוחי שתל עור, בכך שהוא מצמצם את גודל הפצע ומעודד הופעת רקמה נקייה. משאבות וואק מודרניות הן קטנות וניידות (חלקן נישאות על חגורה או בתוך תיק קטן), כך שהמטופל יכול להיות נייד. קיימות אף מערכות ביתיות לשימוש אמבולטורי.
• מגבלות: יש להיזהר משימוש בוואק אם יש רקמה נמקית קשה שלא הוסרה, יש לנקות את הפצע קודם. הוא גם לא מתאים כאשר הפצע מלא מוגלה לא מנוקזת או בזיהומים מסוימים (כי הוואקום עלול להפיץ את הזיהום). עוד שיקול הוא נושא הכאב, חלק מהמטופלים חווים כאב מתמשך מהוואקום, אם כי לרוב הוא נסבל. עלויות הטיפול גבוהות: המכשיר עצמו יקר, וחומרי הצריכה (ספוגים, צינורות) מוחלפים כל 2-3 ימים. בישראל, קופות החולים משאילות מכשירי VAC במקרים מסוימים (למשל, פצע לאחר ניתוח וקטיעה), אך לא בכל מצב.

דוגמה קלינית: מטופל עם כיב סוכרתי עמוק בעקב, לאחר ניקוי נרחב של זיהום, טופל ב-VAC למשך 4 שבועות. כתוצאה מכך הפצע שהתפרס על פני גיד אכילס הצטמצם משמעותית, התמלא ברקמת גרעון אדומה, ובסופו של דבר אפשר השתלת עור לסגירה מלאה. מקרה כזה ממחיש כיצד לחץ שלילי יכול להציל גפה על ידי הימנעות מצורך בקטיעה, ולהביא לשיפור מהיר יותר. אכן, בסקירה רחבה צוין כי "NPWT משפר משמעותית שיעורי ריפוי ומפחית סיכון לקטיעות בחולי כף רגל סוכרתית, מבלי להעלות תופעות לוואי".

טיפול בחמצן, היפרברי וטופיקלי (Hyperbaric Oxygen Therapy ועוד)

חמצן היפרברי (HBOT, Hyperbaric Oxygen Therapy)

אחד הטיפולים הידועים לכיבים עקשניים הוא תא לחץ עם חמצן בריכוז גבוה, ריפוי בחמצן היפרברי או "תא לחץ". בטיפול זה המטופל שוכב בתא סגור ונושם 100% חמצן בלחץ אוויר גבוה (בדרך כלל 2-3 אטמוספירות). התנאים ההיפרבריים ממיסים כמויות גדולות של חמצן בפלסמת הדם, ובכך מגדילים את אספקת החמצן לרקמות הרגל הסוכרתית המוגבלות בזרימת דם. החמצן משמש "דלק" לתאי הריפוי ומערכת החיסון ויכול לעודד ריפוי פצע איטי.

• ראיות ליעילות: במשך שנים הייתה מחלוקת לגבי מידת התועלת של HBOT בכף רגל סוכרתית, אך מטא-אנליזות עדכניות מצביעות על תועלת קלינית כאשר בוחרים את המטופלים המתאימים. סקירה של 14 מחקרים מבוקרים (768 מטופלים) מצאה שטיפול היפרברי הגדיל משמעותית את שיעור ההחלמה המלאה של כיבים והפחית את שיעור הקטיעות המMajorיות בכ-40%. לדוגמה, במחקרים שנכללו, שיעור ריפוי מלא היה גבוה יותר בקבוצת תא לחץ (כ-71% החלמה) לעומת קבוצת ביקורת (כ-48%). בנוסף, הסיכון לקטיעה משמעותית ירד (יחס סיכון ~0.60 לטובת HBOT), נתון המעיד שאכן פחות מטופלים איבדו את הגפה עם טיפול זה. עם זאת, הטיפול לא הראה שינוי בקטיעות מינוריות (אצבעות וכו') או בתמותה. יש לציין שהראיות באיכות בינונית בלבד, ומומחים מדגישים שיש לבחור את המקרים הנכונים לטיפול זה: לרוב כיבים עמוקים (דרגת וגנר 3-4) עם איסכמיה מסוימת או זיהום עקשני, שאינם נרפאים עם טיפול סטנדרטי.
• יתרונות: HBOT יכול לעזור במיוחד כשיש זיהומים קשים (כמו זיהום אנאירובי – חיידקים אנאירוביים נהרסים בנוכחות חמצן בריכוז גבוה) או אוסטאומיאליטיס כרונית (זיהום עצם) בכף הרגל. מחקרים הראו שהיפרברי עשוי לסייע בהדברת זיהום עצם סוכרתי בשילוב אנטיביוטיקה, ובהפחתת שיעור הקטיעות במקרים אלו. הטיפול לרוב לא פולשני ובטוח; תופעות הלוואי נדירות (יכולות לכלול לחץ באוזניים, כאבי ראש, ובמקרים נדירים מאוד פרכוסים מחמצן).
• חסרונות: זמן ועלות, טיפול היפרברי סטנדרטי דורש ~30-40 מפגשים יומיומיים, כל אחד ~90 דקות, כך שהמטופל מחויב לאורך כחודש-חודשיים לטיפול יומי. העלות גבוהה מאוד, בכל העולם מחיר סדרת טיפולים מגיע לאלפי עד עשרות אלפי דולרים. בישראל, הטיפול בחמצן היפרברי נכלל בסל הבריאות רק לאינדיקציות מסוימות (למשל לאחר ניתוחי שתל עור נרחבים, כיבים איסכמיים קשים או זיהומים ספציפיים כמו גנגרנה גזית). עבור כיבים סוכרתיים, ההכללה היא מותנית, ועדות רפואיות עשויות לאשר במקרים חמורים שלא נענה לטיפול רגיל. מטופלים פרטיים נאלצים לשלם באופן פרטי סכומים גבוהים. בנוסף, לא כל חולה מתאים: מי שסובל מבעיות אוזניים, ריאות (כמו COPD), או קלאוסטרופוביה חמורה, עלול להתקשות בטיפול.
• זמינות: בישראל מספר מרכזים מפעילים תאי לחץ, למשל בבית החולים אסף הרופא (שמיר) קיים מכון היפרברי מהוותיקים, ובחיפה (בי"ח רמב"ם) פועל תא לחץ גדול. בשנים האחרונות גם מרכזים פרטיים מציעים טיפולים היפרבריים (למשל בתל אביב וירושלים). בעולם, מכוני תא לחץ נמצאים בכל מדינה מפותחת, ולעיתים מטופלים אף נוסעים לחו"ל עבור פרוטוקולי HBOT אינטנסיביים.

טיפול בחמצן מקומי (Topical Oxygen & Natrox)

גישה משלימה ל-HBOT היא אספקת חמצן מקומית ישירות לפצע מבלי להכניס את כל הגוף לתא לחץ. קיימות מספר טכנולוגיות:

• מערכת Natrox: זהו מכשיר נייד (בגודל מכשיר סלולרי) המייצר זרם של חמצן טהור במינון נמוך ומזרים אותו דרך צינורית לתוך חבישה אטומה על הפצע. המכשיר פועל 24/7 ומונע בסוללה נטענת. מרפא לפצע, מרכז לטיפול בפצעים בישראל, מדווח שהמערכת נבדקה במחקרים קליניים והראתה שיפור בריפוי פצעים סוכרתיים וכיבים ורידיים. היתרון הוא ניידות ופשטות השימוש, המטופל יכול להסתובב עם המכשיר בביתו.
• תאי חמצן מקומי חד-פעמיים: מעין שקיות או כיסויים חד-פעמיים שנאטמים סביב הגפה הפגועה ומוזרם אליהם חמצן בריכוז גבוה. למשל, מכשיר בשם TransCu O2 או EPIFLO, המספקים חמצן דרך מדבקה מיוחדת. אלה פתרונות שנועדו להמשך טיפול בבית בין הביקורים במרפאה.
• תחבושות משחררות חמצן: ישנו פיתוח של תחבושות המכילות כימיקלים המשחררים חמצן (או מי חמצן בריכוז נמוך) במגע עם נוזלי הפצע. כך מתקבלת העשרה מקומית של חמצן ללא צורך בציוד חשמלי.

היעילות של חמצן טופיקלי עדיין בבדיקה. מספר מחקרים הראו תוצאות מעודדות, שיפור בהחלמת כיבים בהשוואה לקבוצת ביקורת, אך המדגמים קטנים. טיפול זה עשוי להתאים במיוחד למטופלים שאינם יכולים לעבור HBOT סיסטמי מסיבות בריאותיות או לוגיסטיות. בישראל, מכשירי Natrox זמינים בחלק ממרפאות הפצע וכטיפול ביתי לחולים של קופות החולים (בהתאם להתוויה).

טיפול חמצן: חמצן הוא מרכיב מפתח בתהליך הריפוי, וטיפולי חמצן, הן סיסטמיים (היפרבאריים) והן מקומיים, מהווים כלי חשוב לאולץ ריפוי פצעים "תקועים". הוכחות מחקריות תומכות בשימוש זהיר ומושכל בהם, וחשוב שההחלטה תעשה על-ידי צוות מומחה ברפואת פצע תוך בחינת מצבו הכולל של החולה.

גורמי גדילה וטיפולים ביולוגיים מתקדמים

גורמי גדילה (Growth Factors) והזרקות מקומיות

כדי לזרז ריפוי, חוקרים ניסו לתגבר באופן מלאכותי את הרקמה בפקטורים שעוזרים לגוף לבנות עור וכלי דם. גורמי גדילה הם חלבונים המופרשים טבעית על ידי תאים כדי לעודד התחלקות ונדידה של תאי עור, כלי דם, קולגן וכו'. בחולי סוכרת נמצא שלעיתים יש מחסור יחסי בגורמי גדילה בפצע. לכן, הרעיון הוא "להשלים" אותם מבחוץ:

• PDGF, פקטור גדילה טסיות: התרופה Becaplermin (שם מותג Regranex) היא ג’ל המכיל PDGF רקומbinant. זהו למעשה גורם הגדילה הראשון שאושר (עוד בסוף שנות ה-90) לטיפול בכיבים סוכרתיים. מורחים את הג'ל על הפצע מדי יום כדי לעודד צמיחת רקמה. מחקרים הראו ש-Regranex מגדיל בכ-10-15% את שיעור ריפוי הפצע בהשוואה לפלסבו כשנוסף לטיפול המקובל. עם זאת, התרופה לא חדרה לשימוש נרחב מאוד בשל עלותה הגבוהה ובשל דיווחים (נדירים) על סיכון מוגבר לסרטן במשתמשים כרוניים. כיום השימוש בה מוגבל, אך היא קיימת בארגז הכלים.
• EGF, פקטור גדילה אפידרמלי: קיים בצורה של תכשיר להזרקה ישירה לפצע. התכשיר המפורסם ביותר הוא Heberprot-P, שפותח בקובה. הברפרוט-P מכיל EGF אנושי רקומביננטי, ומוזרק סביב ובתוך הכיב מספר פעמים בשבוע. תוצאות מרשימות דווחו מקובה וממדינות שאימצו את הטיפול: שיעורי החלמה עלו והסיכון לקטיעה ירד משמעותית בכיבים קשים (דרגות Wagner 3-4). לפי פרסומים, הטיפול הביא להחלמה של עד 75% מהכיבים המתקדמים ולירידה בצורך בקטיעות גדולות. הוא נחשב פורץ דרך עבור פצעים "בלתי ניתנים לריפוי". Cuba דיווחה על מעל 100,000 מטופלים ברחבי העולם בתרופה זו. עם זאת, בעולם המערבי Heberprot-P טרם אושר על ידי ה-FDA או EMA, במידה מסוימת עקב מחסור במחקרי שלב 3 רב-מרכזיים. בארץ הטיפול אינו זמין רשמית, אך חלק מהרופאים מכירים אותו ומצפים לחדירתו אם יאושר.
• גורמי גדילה נוספים: ניסו גם FGF (פקטור גדילה פיברובלסטי) ו-VEGF (פקטור גדילת כלי-דם) מקומיים, אך תכשירים אלה נמצאים בשלבי מחקר. כמו כן, G-CSF (גורם גדילה של תאי דם לבנים) ניתן בזריקות תת-עוריות לחולי כיב סוכרתי עם זיהום, במטרה להגביר את תגובת המערכת החיסונית. מספר מחקרים קטנים הראו ש-G-CSF מפחית שיעור קטיעות בזיהומי כף רגל סוכרתית, אך המידע מוגבל.
• פרוטוקולים משולבים: חלק מהגישות משלבות כמה גורמי גדילה יחד בג'ל או בתמיסה, כדי לחקות טוב יותר את "מרקם" הסיגנלים הביולוגיים הטבעיים. תחום זה קרוב לתחום של רפואה רגנרטיבית (ראו בהמשך על תאים).

כדאי לציין: למרות פוטנציאל גורמי הגדילה, האיגוד הבינלאומי לרגל סוכרתית (IWGDF) נשאר מסויג בשלב זה. בהנחיות שפרסם, צויין שאין עדיין מספיק ראיות נרחבות כדי להמליץ על שימוש שגרתי בגורמי גדילה או בג'לי טסיות בכל כיב, ויש להתחשב בכל מקרה לגופו. גורמי גדילה פועלים היטב בסביבה אופטימלית, אבל בפצע סוכרתי קיימים גורמים מעכבים (דלקת, חיידקים, היפוקסיה) שיכולים לסכל את פעולתם. בנוסף עלותם גבוהה (לדוגמה, אמפולה של Heberprot-P, אילו הייתה זמינה, מוערכת במאות דולרים לכל זריקה).

פלסמה עשירת טסיות (PRP, Platelet-Rich Plasma)

פלזמה עשירת טסיות היא שיטת טיפול ביולוגית המקובלת בשנים האחרונות בתחומים רפואיים רבים, מאורתופדיה (פציעות ספורט) ועד רפואה אסתטית. הרעיון הוא לנצל את היכולת הטבעית של טסיות הדם לשחרר גורמי גדילה. בפציעה רגילה, טסיות מתנקזות לאזור הפצע ומשחררות מגוון פקטורים (PDGF, TGF-β, VEGF ועוד) המתחילים את תהליך הריפוי. ב-PRP אנו לוקחים דם מהמטופל עצמו, מרכזים אותו בצנטריפוגה כך שמתקבל ריכוז גבוה של טסיות בפלזמה קטנה, ואז או מזריקים את הנוזל העשיר לטסיות סביב הפצע, או יוצרים ממנו ג'ל ומניחים ישירות בתוך הכיב.

• יעילות: כמות גדלה והולכת של ראיות תומכות ב-PRP בכיבים סוכרתיים. מטא-אנליזה מקיפה משנת 2023 מצאה כי הוספת PRP שיפרה משמעותית את שיעור ההחלמה המלאה של כיבים (יחס סיכון ~1.42 לטובת PRP), קיצרה את זמן הריפוי (בממוצע ~3 שבועות פחות), האיצה הקטנת שטח הפצע, וכן הפחיתה את שיעור הקטיעות בכ-65% לעומת טיפול סטנדרטי. יתרה מזו, לא נמצא הבדל בשיעור תופעות הלוואי, כלומר PRP בטוח לשימוש. מחקר אחר דיווח על שיעורי ריפוי גבוהים פי 4 עם PRP בהשוואה לטיפול רגיל בפצעים כרוניים.
• צורות יישום: יש PRP נוזלי מוזרק, מועשר בטסיות אך ללא קרישה, אותו מזריקים בהיקף הפצע (סביבתו) כמו "מסביב לפרח" אחת לשבוע-שבועיים. ויש PRP ג'ל, שבו נותנים לטסיות להיקרש קלות ואז מניחים את הקריש (המכיל גם פיברין) בתוך הפצע כמעין "פלסטר ביולוגי". שני האופנים נפוצים. ישנם גם מוצרים תעשייתיים המבוססים על עיקרון דומה, כמו PRF, Fibrin Platelet-Rich (סיבי פיברין עשירים בטסיות) או growth factors releasers אחרים, אך PRP אוטולוגי (מהמטופל) הוא הפופולרי כי הוא זול יחסית (דורש רק צנטריפוגה בסיסית).
• יתרונות: PRP משתמש במשאבי הגוף עצמו, לכן אין חשש לתגובת דחייה או אלרגיה. זה פתרון "ירוק" ובטוח יחסית. ניתן לבצעו במרפאה אמבולטורית, ואפילו לחזור מספר פעמים. PRP מכיל קוקטייל טבעי של גורמי גדילה וציטוקינים, אולי מאוזן יותר מאשר מתן גורם גדילה יחיד בבידוד. בנוסף, PRP מכיל לויקוציטים (תאי דם לבנים) ותכונות אנטיבקטריאליות מסוימות, העשויות לעזור נגד זיהום.
• חסרונות: איכות ויעילות PRP תלויות בהרכב הדם של המטופל, בחולי סוכרת ייתכן שטסיותיהם פחות "פעילות". גם הפרוטוקולים לא אחידים, ריכוז הטסיות הסופי, תדירות הטיפול, נפח ההזרקה וכו' שונים ממחקר למחקר. עדיין יש צורך בסטנדרטיזציה. עלות: בהשוואה לטיפולים אחרים, PRP אינו יקר מאוד, הוא לרוב מבוצע על ידי הרופא המטפל עצמו. בארה"ב, טיפול PRP לפצע עשוי לעלות כמה מאות דולרים. בישראל, כיום PRP לפצעים מוצע בעיקר באופן פרטי (במסגרת מרפאות פצע פרטיות או דרך ביטוחים משלימים), בעלות של כמה אלפי שקלים לסדרה. קופות החולים לא מכסות זאת עדיין ככלל, משום שהשיטה לא חלק מסטנדרט הסל.
• שימוש בישראל: ישנם רופאים בישראל (בעיקר פלסטיקאים ואורתופדים) שמשתמשים ב-PRP בפצעים קשים, לרוב לאחר מיצוי שיטות אחרות. לדוגמה, מרפאת הפצע באיכילוב יישמה PRP במסגרת נסיונית בחלק מהמטופלים. כמו כן, חברות ישראליות כגון RedDress פיתחו מוצר בשם ActiGraft, ערכה להכנת קריש דם אוטולוגי מהמטופל ולהנחתו כפצע חי (בדומה ל-PRP ג'ל). מוצר זה למעשה הופך 50 סמ"ק דם של המטופל למעין "תחבושת ביולוגית" (קריש דם מלא בטסיות ופקטורים) המונח על הפצע ומעודד ריפוי. ActiGraft קיבל אישור FDA לשימוש והחל להימכר במספר מדינות, לרבות בבתי חולים מסוימים בארץ. מחקר כלכלי אף העריך את העלות-תועלת שלו מול חומרים מתחרים.

PRP וגורמי גדילה מייצגים את תחום הריפוי הביולוגי, במקום תרופות כימיות, מנצלים את יכולות הגוף עצמו. שילוב PRP או הזרקות EGF בפצעים שהתקבעו יכולים לספק "דחיפה" להתחלת ריפוי. עם זאת, הם תוספת ולא תחליף: גם PRP לא יעבוד בפצע מלא זיהום או ללא הפחתת לחץ. ולכן, שילוב של פרוצדורות ביולוגיות יחד עם טיפול סטנדרטי נותן את הסיכוי הטוב ביותר.

הנדסת רקמות: עור מלאכותי, שתלי עור והדפסות תלת-ממד

תחום הנדסת הרקמות עוסק ביצירת תחליפי עור ורקמה שיכולים לסגור פצעים גדולים או להמריץ ריפוי. עבור כיבים סוכרתיים עמוקים או רחבים, שנסיונות הטיפול השמרני לא סגרו, עולה לעיתים הצורך לכסות את הפצע באמצעות שתל (השתלת עור) או תחליף רקמתי. בעבר היו מסתמכים על שתל עור מהמטופל (לקיחת עור מירך הבריא למשל והשתלתו על הכיב לאחר ניקויו). אך בחולי סוכרת רבים השתל לא "תופס" היטב בגלל בעיות בכלי דם, או שאין די עור איכותי לקחת (בגלל בעיות נוספות, השמנה, וכו'). כאן נכנסים תחליפי עור מלאכותיים, מוצרים ביולוגיים או מהונדסים המוכנים במפעל ומיועדים לכסות את הפצע, לעודד רקמה ולבסוף להיטמע בגוף:

• Apligraf (אפליגרף): אחד המוצרים הראשונים והידועים, עור ביולוגי דו-שכבתי המורכב מתאים אנושיים: שכבת דרמיס מבוססת קולגן ותאי פיברובלסט, ומעליה שכבת אפידרמיס עם תאי אפיתל (מקור התאים, רקמת עורלת תינוקות שנתרמה ומורבים במעבדה). אפליגרף אושר ע"י FDA לכיבים סוכרתיים וכיבי ורידים. במחקרים הראה קיצור זמן ריפוי ושיעור גבוה יותר של סגירת פצע לעומת טיפול סטנדרטי. מניחים את העור המהונדס על הכיב (לאחר ניקוי טוב) ומקבעים כמו שתל עור. הוא משמש כמסגרת לתאי המטופל לצמוח עליו ומפריש גורמי גדילה. עלויות: יקר מאוד, ב-2021 עלות יחידה הייתה $1000-1200, ורבים צריכים 1-4 יחידות. למרות העלות, הוכח שזה חוסך כסף בטווח הארוך בהפחתת סיבוכים.
• Dermagraft (דרמגראפט): תחליף דרמיס אנושי, עשוי סיבי קולגן עם פיברובלסטים אנושיים (מקור תאים עובריים) המייצרים מטריצה. זהו שתל רך שמניחים בתוך הפצע. גם הוא אושר לכיב סוכרתי. בדומה לאפליגרף, הדוחות מצביעים על שיפור שיעורי ההחלמה.
• Integra (אינטגרה): מעט שונה, תחליף דו שכבתי המורכב משכבת קולגן וסחוס כריש כסאבסטיטוט לדרמיס, ועליו ממברנת סיליקון דקה המשמשת כתחליף אפידרמיס זמני. שכבת הקולגן משמשת פיגום לכלי דם ותאי מטופל, ואחרי כמה שבועות מורידים את הסיליקון ומניחים שתל עור דק. Integra משמש בעיקר בכוויות, אך גם בכיבים עמוקים לאחר כריתה (למשל לאחר הורדת גידול או נמק). היו דיווחים על הצלחה בשימוש בפצעי סוכרת קשי-ריפוי, בעיקר כשהכיב חושף גיד או עצם, אינטגרה מכסה ומעודדת רקמה גרנולרית על המבנים הללו.
• שתלי אמניון ושליה: רקמות ממקור אדם שמנצלות את הפוטנציאל הריפויי של השליה. למשל, EpiFix, יריעה מיובשת של ממברנת מי שפיר מהשליה, המכילה קולגן, גורמי גדילה ותכונות אימונומודולטוריות. מניחים אותה על הפצע כמו טפטוף, והיא מעודדת החלמה. נמצא בשימוש גדל בארה"ב. בישראל, היחידה להשתלות עור (כגון בתל השומר) החלה להשתמש ביריעות שליה טריות או מעובדות לכיסוי פצעים מורכבים.
• ספריי של עור בננומדפסת: טכנולוגיה חדשנית במיוחד פותחה ע"י חברה ישראלית Nanomedic, מכשיר Spincare. זהו מכשיר ידני שמבצע Electrospinning, "מדפיס" סיבים ננומטריים ישירות על הפצע ליצירת שכבה דמויית עור מלאכותי דק. הסיב עשוי פולימר ביולוגי (מתכלה) ויוצר רשת על הפצע, המשמשת כעור זמני המגן על הפצע ומאפשר לרקמה מתחת להחלים. המערכת כבר בשימוש למטופלים עם כוויות קלות ובינוניות, ומקלה מאוד על הכאב (כי היא מונעת חשיפת עצבים). לגבי כיבים סוכרתיים, זוהי אופציה מעניינת שנבחנת. היתרון הוא שאין צורך בניתוח, וההדפסה מותאמת בדיוק לצורת הפצע (גם על כף רגל עם מבנה מורכב). מחקר ישראלי ראשוני (2022) הראה התחלות מוצלחות של סגירת פצעים עם Spincare, וכמה בתי חולים (כמו שיבא) אף אימצו את הטכנולוגיה במחלקות כוויות, מה שעשוי לסלול דרך גם לכיבים.
• הדפסת תלת-ממד של רקמה שומנית לריפוי פצעים: אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר דווח ממש לאחרונה (2024) במרכז הרפואי איכילוב בת"א: שימוש ברקמת שומן עצמית מודפסת בתלת-ממד כחבישה לפצע קשה. הרופאים לקחו מהמטופלים מעטמת שומן (בניתוח שאיבה קטן), עיבדו את השומן במעבדה, והשתמשו במדפסת ביולוגית מיוחדת להדפסת "יריעת" שתל תלת-ממדית העשויה מתאים ומטריצה של השומן, שתואמת בדיוק את צורת הפצע. השתל הונח על גבי שני פצעים כרוניים עקשניים. הרעיון מאחורי השימוש בשומן הוא שהוא מכיל תאי גזע שומניים (ADSCs) ופקטורים רבים המשפרים ריפוי. לפי הדיווח, שני הפצעים שטופלו ב"אלאבעת שומן" אלו הראו שיפור מהיר בסגירה. פריצת דרך זו, שבוצעה לראשונה בארץ (לאחר דיווחים דומים מארה"ב), עשויה לסמן עתיד שבו מדפסות ביולוגיות ייצרו לכל מטופל שתל מותאם אישית מרקמותיו שלו לריפוי מיטבי. דוגמה ממחקר אמריקאי 2025: רופאים מאוניברסיטת טולדו הראו שתלת מודפסת משומן עצמי האיצה משמעותית ריפוי פצע כרוני תוך שבועיים לעומת חודשי טיפול רגיל. בתהליך זה צילמו את הפצע, יצרו דגם תלת-ממד באמצעות AI, הדפיסו את השתל מהשומן, ש"ישב" בצורה מושלמת בפצע ויצר סביבה אופטימלית להתחדשות. לדבריהם, "זה כמו להדפיס חלק פאזל בדיוק לפי צורת הפצע, שתורם להחלמה מהירה יותר ממה שראינו בטיפולים המסורתיים".
• ניתוחי מתלה ושתלי עור מסורתיים: חשוב לא לשכוח גם את הגישות הניתוחיות ה"קלאסיות": במקרים מסוימים הפתרון הטוב ביותר הוא כיסוי כירורגי, למשל, כיב בעקב שחושף עצם העקב, ניתן לכסות בעזרת מתלה שריר (למשל להעביר שריר מעומק השוק אל אזור העקב ולכסותו בעור בריא). ניתוחים מיקרוכירורגיים של העברת מתלים מרוחקים (למשל מאזור הירך או הגב) לכף הרגל מבוצעים במרכזים מתקדמים. באיכילוב ת"א דווח בשנת 2023 על שיטה מיקרוכירורגית חדשנית מסיאול להצלת רגל סוכרתית: העברת רקמה עצמונית עם כלי דם בגישה מורכבת, שהצילה שתי רגליים חולות מקטיעה. ניתוחים אלו קשים וארוכים, אבל לפעמים זוהי הדרך היחידה להביא רקמה בריאה לאזור פגוע קשות. כמובן, לא כל מטופל מתאים לניתוחים כאלה (בגלל מצב כללי, כלי דם וכו'). ברוב המקרים מנסים קודם את האופציות השמרניות והחדשניות הלא-ניתוחיות, ופונים לניתוח כיבוי אורות.

הנדסת רקמות: האפשרות ליצור או לקחת "עור במבחנה" ולרתום אותו לסגירת פצע פתחה אופקים חדשים. תחליפי עור מוכנים כמו אפליגרף ודרמגראפט כבר הוכיחו את עצמם קלינית, אם כי עלותם ותפעולם מגבילים שימוש רחב. מוצרי העתיד כמו הדפסות ביולוגיות ושימוש בשליה ושומן עצמי עשויים להרחיב את הארסנל. מה שכן, גם כאן, ההצלחה תלויה בהכנת הפצע כראוי (ניקיון, אספקת דם, הפרשת זיהום). תחליף עור לא ישרוד על גבי עצם חשופה עם זיהום, יש להכין את "מיטת הפצע" היטב, לעיתים בעזרת VAC ואז להניח שתל עור. הגישה המשלבת מספר טכנולוגיות יחד היא המבטיחה ביותר ברפואת הפצע המודרנית.

תאי גזע וטיפולים תאיים מתקדמים

טיפול בתאי גזע הוא אולי התחום המסקרן ביותר, בעל פוטנציאל גדול לריפוי פצעים כרוניים במנגנונים עמוקים. תאי גזע, במיוחד תאי גזע מזנכימליים (MSCs) הנמצאים במח העצם, שומן, וחבל הטבור, ידועים ביכולתם להבדל לסוגי תאים שונים ולהפריש גורמים המעודדים החלמה (הם פועלים מעין "חמ"ל" לתיקון רקמות). בפצע סוכרתי, תאי גזע יכולים תאורטית לשפר מגוון היבטים: לעודד יצירת כלי דם (אנגיוגנזיס), לווסת את תגובת החיסון (כך להפחית דלקת כרונית), ולזרז בניית עור חדש.

• מחקרים ועקרון פעולה: מחקרים רבים בעשור האחרון (בעיקר על בעלי חיים, אך גם ניסויים קליניים ראשוניים) הראו כי השתלת תאי גזע משפרת החלמה בהשוואה לטיפול רגיל. למשל, הזרקת MSCs סביב כיב סוכרתי בעכברים האיצה משמעותית את סגירתו בהשוואה לקבוצת ביקורת. שילוב טיפול מסורתי עם תאי גזע הראה אפקט סינרגיסטי, תוצאות טובות יותר ביחד מאשר כל אחד לחוד. תאי גזע פועלים במספר מישורים: הם מגבירים צמיחת כלי דם חדשים (מפרישים VEGF וגורמים נוספים), משפרים את המיקרו-סביבה (לדוגמה, תאי גזע שומניים מפרישים חומרים נוגדי חמצון המפחיתים נזק מרדיקלים חופשיים, ותאי גזע ממח עצם מעודדים גיוס תאי אב מכלי דם היקפיים לתוך הפצע), מזרזים יצירת קולגן (נמצא שתאי גזע מעלים ביטוי גנים לקולגן ומפחיתים אנזימים מפרקי מטריצה), ומווסתים את מערכת החיסון (מעודדים מקרופאגים לעבור לסוג M2 "משקם" במקום M1 "דלקתי", מפחיתים ציטוקיני דלקת כמו TNFα ו-IL6).
• סוגי טיפולים תאיים:
  • הזרקת MSCs אוטולוגיים: למשל לקיחת מח עצם מהאגן, בידוד התאים והזרקתם לפצע או סביבו. הייתה סדרת ניסויים (בעיקר בסין ובהודו) שהראתה ריפוי כיבים סוכרתיים קשים עם ירידה בצורך בקטיעה.
  • שימוש בתאי גזע הטרולוגיים: למשל תאי גזע משומן של תורם, או תאי גזע עובריים (ESC), אך יש סוגיות אתיות ושימוש מוגבל.
  • פלסטרים תאיים: תאי גזע הנזרעים על פיגום (כמו ספוג קולגן) ומונחים בפצע. גישה זו משלבת הנדסת רקמות ותאים.
  • תאי EPC, תאי אב אנדותליאליים: תאים ממח העצם שיכולים ליצור כלי דם, הוזרקו גם הם בניסויים (לפעמים יחד עם MSCs) כדי לשפר זרימת דם מקומית.
  • אקסוזומים ותוצרים של תאי גזע: טרנד חדש הוא בכלל לא לתת את התאים עצמם אלא את החומרים שהם מפרישים, כמו אקסוזומים (בועיות ננו המכילות RNA וחלבונים) מתאי גזע, שניתן למצות בתרבית ולהזריק לפצע. זה עוקף כמה סיכונים הקשורים בהחדרת תאים חיים (למשל יצירת גידול תאית).
• המצב כיום: מרבית הטיפולים התאים לכף רגל סוכרתית עדיין בסטטוס מחקרי או טיפול חמלה. עם זאת, כמה חברות כבר מציעות מוצרים: חברת Pluristem הישראלית, למשל, פיתחה תאי שיליה (PLX-PAD) לשיפור כלי דם פריפריים וייתכן יישום בפצעים איסכמיים. בהודו, טיפול בתאי גזע ממח עצם נכנס לפרקטיקה מוגבלת בבתי חולים פרטיים עבור פצעים סוכרתיים מסובכים, עם דיווחים אנקדוטליים על הצלחות (החלמת פצעים שהוגדרו "לחיתוך" תוך חודשים). ביפן, רגולטור התרופות אישר בשנת 2019 טיפול ראשון בעולם בתאי גזע לכף רגל סוכרתית (בשם JACC, המבוסס על תאי מח עצם של המטופל), תחת מסלול אישור מהיר.
• אתגרים: זהו טיפול יקר מאוד. עלות הפקת תאי גזע ותרביתם במעבדה מגיעה לעשרות אלפי דולרים למטופל. בנוסף, יש שונות גדולה בין מטופלים, ייתכן ואצל אחד תאים יעבדו ואצל אחר פחות (תלוי גיל, מחלות רקע). יש גם סיכון תאורטי ששתל תאים עלול ליצור גוש תאי (טרום-גידולי), אך עד כה לא דווח על כך בפצועים (נראה שהסיכון בעיקר עם תאי גזע עובריים, פחות עם בוגרים).

תחום הגנום: במקביל, נחקרים טיפולי גנים, למשל שיגור מקומי של גן VEGF לוירוס ו"הדבקת" הפצע כדי שיעודד כלי דם. היו ניסיונות ראשונים, אבל כרגע ללא יישום קליני שגרתי.

תאי גזע: המומחים רואים בזה את הגבול הבא של ריפוי פצעים, אך עדיין יש עבודה. כפי שמאמר סקירה 2024 ציין: "למרות שמחקרים רבים הראו שטיפול תאי גזע בכף רגל סוכרתית בטוח ויעיל, המנגנונים והמינונים המדויקים טרם הובהרו במלואם". בעתיד ייתכן שטיפול סטנדרטי בכיבים קשי-ריפוי יכלול זריקת "קוקטייל" תאי ריפוי ישירות לפצע, לצד הטכנולוגיות האחרות.

טכנולוגיות פיזיקליות חדשניות: לייזר, פלסמה, אולטרסאונד וחשמל

מלבד ניתוחים, תרופות ותאים, מסתבר שגם אנרגיות פיזיקליות יכולות לסייע לריפוי פצע. כמה טכנולוגיות לא-פולשניות מפיקות תוצאות מעניינות:

פלסמה קרה (Cold Atmospheric Plasma)

פלסמה קרה היא גז מיונן בטמפרטורת חדר, תערובת של אלקטרונים, יונים נייטרליים, מולקולות פעילות כמו אוזון, וקרינה אולטרה-סגולה חלשה. מכשירי פלסמה רפואיים (דמיינו מעין עט שמפיק סילון פלסמה קטן) הופיעו בשנים האחרונות. הפלסמה קוטלת חיידקים ופטריות במהירות, מפרקת ביופילם, ומסתבר שגם מגרה את תאי העור והפיברובלסטים להתחלק.

• ראיות קליניות: בשנת 2020 פורסם ב-JAMA מחקר מבוקר ראשון בבני אדם עם כיבי רגל סוכרתית: 43 חולים, 62 כיבים חולקו אקראית לפלסמה קרה + טיפול רגיל לעומת פלסבו + טיפול רגיל. התוצאה: הפלסמה האיצה משמעותית את ריפוי הפצעים בהשוואה לביקורת. בקבוצת הפלסמה הייתה התקדמות מהירה יותר בהתכווצות שטח הפצע, וכיבים הגיעו לגודל המאפשר שחרור מוקדם יותר מבית חולים. הפלסמה ניתנה בנוסף לטיפול הרגיל, כתוספת.
• מנגנון: הפלסמה הורגת כמעט את כל החיידקים במגע, כולל MRSA ועמידים אחרים, בתוך דקות, ללא נזק לרקמה הבריאה (כיוון שהזרימה קצרה וממוקדת). בנוסף, נראה שהיא מעודדת זרימת דם מקומית ושפעול מנגנוני ריפוי (ייתכן דרך שחרור ציטוקינים עקב גירוי קל של התאים).
• פרקטיקה: הטיפול נעשה במרפאה, כ-2-3 דקות של "הברשת" הפלסמה על פני הפצע, מספר פעמים בשבוע. הוא אינו מכאיב (המטופלים חשים רק זרם אוויר קריר). מכשירים כמו "פלסמה-ג'ט" קיימים בניסויים. באירופה חלקם קיבלו אישור CE לשימוש בפצעים. בישראל כרגע פלסמה קרה עדיין במחקר, לדוגמה, בטכניון פיתחו מכשיר פלסמה קטן וביצעו ניסוי מצומצם עם תוצאות מבטיחות (ירידה בעומס חיידקים והתחלת גרנולציה בפצעים).
• יתרונות וחסרונות: יתרון אדיר, אין בעיה של עמידות חיידקים (זה לא אנטיביוטיקה אלא השמדה פיזית), ואין שאריות כימיות בגוף. חסרון, עדיין לא זמין באופן רחב, ודורש ציוד וידע הפעלה מיוחדים. כמו כן, טיפול פלסמה מתאים בעיקר לפצעים שטחיים יחסית, הוא לא יחדור עמוק לפצע מחורר. לכן הוא משמש ככלי משלים לניקוי זיהום ועידוד ריפוי שטחי.

לייזר רך ותרפיה באור (Photobiomodulation)

לייזר בדרגה נמוכה (Low-Level Laser Therapy, LLLT), הנקרא גם "לייזר רך" או "פוטוביומודולציה", הוא שימוש בקרני אור לייזר בעוצמה נמוכה (בעיקר בתחום האדום או אינפרא-אדום) להמרצת תאים. תאורטית, אור באורך גל מסוים הנספג בתאים יכול להמריץ את המיטוכונדריה לייצר יותר ATP (אנרגיה תאית), להפחית דלקת ולעודד זרימת דם.

• שימוש בפצעים: טיפולי לייזר רך כבר מיושמים שנים ברפואת כאב ופיזיותרפיה, ובכמה מרכזי פצעים. למשל, מעבר מכשיר לייזר קטן מעל הכיב במשך מספר דקות בכל מפגש, מספר פעמים בשבוע. כמה מחקרים קטנים הראו שיעורי סגירה מהירים יותר של כיבים שטופלו בלייזר רך לעומת פלסבו, אך יש גם מחקרים ללא הבדל, התוצאות מעורבות ואין קונצנזוס. יש תלות באורך הגל, מינון האנרגיה וכו'.
• LED וטיפול באור: קרוב לנושא זה, ישנם מכשירי LED (דיודות פולטות אור) עם אור כחול או אינפרא-אדום המשמשים לחיטוי ולריפוי. אור כחול, לדוגמה, מחטא (מחקרים מראים שאור בתחומי 405-470 ננומטר פוגע ב-DNA חיידקי), ואור אינפרא-אדום חודר עמוק יחסית לעור ומעודד זרימת דם. חלק ממכשירי הפצע משלבים מספר אורכי גל. בישראל פותחו בעבר מערכות LED לטיפול בפצעים (חברת Lumines חקרה זאת).
• בטיחות: טיפולי אור לרוב בטוחים לחלוטין, החיסרון היחיד הוא בזבוז זמן אם אינם מועילים. עלות ציוד הלייזר/LED אינה גדולה כיום, כך שזה נגיש.

אולטרסאונד טיפולי (Ultrasound)

גלי אולטרסאונד (על-קוליים) בתדר נמוך משמשים ברפואה לשני יעדים בפצעים: ניקוי וגירוי ריפוי.

• ניקוי אולטרסוני (UAW): קיימים מכשירים שממירים אנרגיית אולטרסאונד לרטט מכאני עדין של תמיסת מי מלח, וכאשר מרססים אותה על הפצע, היא מפרקת רקמות נקרוטיות וביופילם בעדינות. זה סוג של debridement ללא מגע סכין. דוגמה: מכשיר SonoClean או מיסט (MIST) אולטרסאונד שמשתמש בגלי קול דרך תמיסה לנקות פצע. זה יכול להחליף סכין בחלק מהמקרים ולהיות פחות כואב.
• גירוי ריפוי: אולטרסאונד בתדר נמוך (40 קילוהרץ, למשל) המוחל ישירות על הפצע או סביבו עשוי לעודד מיקרו-זרימה של דם ולהפעיל תאים כמו פיברובלסטים. מספר מחקרים דיווחו על שיפור בריפוי עם טיפול זה, אך כמו הלייזר, הראיות עדיין לא אחידות.
• Shockwave (גלי הלם): קרובי משפחה של אולטרסאונד, גלי הלם אקוסטיים, משמשים באורתופדיה (לריסוק אבנים, לטיפול בדורבן וכו'). בשנים האחרונות בדקו גלי הלם בעוצמה נמוכה לכיבים: נמצא גידול בביטוי גורמי גדילה ובזרימת דם בעקבות הטיפול. מחקר איטלקי דיווח על האצת ריפוי כיבים סוכרתיים עקשניים עם סדרת טיפולי shockwave שבועיים. עדיין, נדרש מחקר נוסף.

גרייה חשמלית (Electrical Stimulation)

שימוש בזרם חשמלי קל באזור הפצע עלול להישמע מוזר, אבל למעשה יש "שדה חשמלי טבעי" בעור בריא שמכוון תאי אפיתל לסגור פצע. בפצע כרוני יתכן שהשדה הזה מופר. לכן חוקרים ניסו להצמיד אלקטרודות ולהעביר זרם חלש (ישיר או בגלים) כדי לחקות את המצב הטבעי:

• TENS לפצעים: מכשירי TENS (מגרים עצבים חשמלית) שמשמשים לכאב, נוסו גם לגירוי פצעים. מניחים אלקטרודות מסביב לפצע ומפעילים זרם מיקרו-אמפר. בחלק מהדיווחים נראה זירוז בסגירת פצעים.
• Electroceuticals: זה שם כולל לטכנולוגיות כאלו, כולל יריעות בד משולבות מעגלים זעירים שיוצרים שדה חשמלי כשהן נרטבות בהפרשות הפצע (דוגמה: פד בשם Procellera שפותח בארה"ב). הפד הזה מייצר זרם של 0.6 וולט בפצע ופוגע בחיידקים וכן מגרה רקמה. קיבל אישור FDA בפצעים אקוטיים, ונבחן בכרוניים.

למרות שהרעיון מבוסס מדעית, השימוש בגרייה חשמלית עדיין לא נכנס ל-guidelines רשמיים. נראה שלמטופלים בודדים זה מועיל מאוד ולאחרים כמעט לא. יתכן וזה תלוי בסוג הפצע ומאפייניו החשמליים, תחום המחקר נקרא "וולטאג' פידינג" של פצעים.

שילוב טכנולוגיות וחידושים אחרים

כאמור, בהרבה מקרים משלבים כמה גישות. למשל, יש מרכזי פצע שמשלבים תחילה ניקוי אולטרסאונד -> אחר כך VAC -> ואז שתל עור, כדי לקבל תוצאה מיטבית. או: משולב PRP עם פלסמה קרה, הפלסמה הורגת זיהום, PRP מביא גורמי גדילה.

טיפול אלטרנטיבי נוסף ששווה אזכור: טיפול ברימות (ביוסרג'רי) הזכרנו מקודם, זו טכנולוגיה ביולוגית "פיזיקלית" במובן שזו דרך מכנית לנקות פצע. יש גם שימוש מסורתי בדבש (כמו דבש מאנוקה) שאותו פרטנו, שנחשב "טיפול טבעי" אך מקובל ברפואה (יש אפילו חבישות מסחריות עם דבש).

בנוסף, יש תרופות מטבוליות שנבדקות, לדוגמה, תרופות לסוכרת מהדור החדש (מעכבי SGLT2) שאולי יש להן השפעה מיטיבה עקיפה על הכיבים דרך שיפור זרימת דם או הורדת דלקת. דווח, למשל, על מחקר (Kidney Medicine 2022) בו מטופלים שהתחילו SGLT2 היו בסיכון מופחת להחמרת כיבים. מנגד, ידוע שתרופה מסוימת מהקבוצה (קנגליפלוזין) העלתה סיכון לכיבים וקטיעות במחקר אחר, לכן הנושא בבדיקה.

בקיצור: ארסנל הטיפול בפצעים כיום רחב בהרבה מבעבר. אנו רואים מעורבות של ביולוגיה, הנדסה, ופיזיקה כולם יחד כדי להתמודד עם אתגר הכיב הסוכרתי. הבנה עדכנית של המחקר ויישום גישות חדשניות יכולה להפוך פצעים שבעבר נידונו לקטיעה, לסיפורי הצלחה של ריפוי.

מומחים ומרכזים מובילים בעולם בתחום כף רגל סוכרתית

הטיפול בכיבים סוכרתיים דורש צוות מומחים מנוסה. להלן כמה מהרופאים, המנתחים והמכונים הנחשבים בעולם בחוד החנית של תחום זה:

• פרופ' דייוויד ג. ארמסטרונג (David G. Armstrong), מארה"ב, מומחה בעל שם עולמי ברגל סוכרתית. כירורג פודיאטרי שהקים את Southern Arizona Limb Salvage Alliance (SALSA) וכיום פרופ' בכיר באוניברסיטת USC בקליפורניה. ארמסטרונג פרסם מאות מחקרים על מניעת קטיעות, נעליים חכמות, וטכנולוגיות חדשות. הוא חלוץ בגישה של "Remission", מעקב מניעתי לאחר ריפוי כיב למניעת הישנות. רבים רואים בו הקול המוביל בתחום.
• פרופ' אנדרו ג'יי. בולטן (Andrew J.M. Boulton), בריטניה. מהמרכז לסוכרת באוניברסיטת מנצ'סטר. מבכירי החוקרים ברגל סוכרתית מזה 30+ שנה. לשעבר נשיא האגודה האירופית לסוכרת (EASD). תרם הרבה להבנת נוירופתיה סוכרתית וכיבים. היה שותף לכתיבת ההנחיות הבינלאומיות.
• ד"ר מייקל אדמונדז (Michael Edmonds), בריטניה. ייסד את מרפאת הרגל הסוכרתית בבית החולים קינגס קולג' בלונדון בשנות ה-80, אחת המרפאות הרב-תחומיות הראשונות. הוא הראה כיצד צוות משולב (אורתופד, כלי דם, סוכרת, אחות פצע) מוריד דרסטית שיעורי קטיעה. מרפאתו שימשה מודל לעולם.
• פרופ' אריסטידיס ופבס (Aristidis Veves), ארה"ב/יוון. מנהל מרכז כף רגל סוכרתית בבית החולים ג'וסלין (Joslin) בבוסטון, המסונף להארוורד. עסק במחקרים רבים, ביניהם על גורמי גדילה (VEGF, PDGF) ועל נוירופתיה.
• פרופ' סיקו בוס (Sicco Bus), הולנד. מומחה לביו-מכניקה של כף רגל סוכרתית במרכז הרפואי אמסטרדם. ידוע במחקריו על נעליים אורתופדיות, מדידת לחצים וצעדים למניעת כיבים חוזרים. מפתח טכנולוגיות חיישני לחץ בנעליים.
• ד"ר לארי לברי (Lawrence Lavery), ארה"ב. פרופ' לכירורגיה ב-University of Texas. מוביל מחקרים קליניים רבים בתחום (למשל היה חוקר ראשי בניסוי על חמצן מקומי, PRP וכו'). פרסם המון על ניהול זיהומים ו-osteomyelitis.
• פרופ' ג'ף נכז'ודה (Jeff Niezgoda), ארה"ב. מומחה בריפוי פצע שהקים את National Wound Care Strategy. למרות שאינו ספציפי רק לרגל סוכרתית, הוא קידם אימוץ טכנולוגיות כמו VAC, תחליפי עור ו-HBOT בקהילה הרחבה.
• IWGDF (האגודה הבינלאומית לרגל סוכרתית), לא אדם אלא גוף: קבוצה בינלאומית של מיטב המומחים שמוציאה כל 4 שנים הנחיות מבוססות ראיות לטיפול ומניעה. ביניהם דמויות כמו פרופ' יאן אפלביסט (Jan Apelqvist) משוודיה ופרופ' ויליאם ג'פקואט (William Jeffcoate) מבריטניה, שניהם מובילים עולמיים.
• מרכזים מובילים בעולם: מרפאת מאיו (Mayo Clinic) בארה"ב, מפעילה יחידת ריפוי פצעים מתקדמת ומשלבת מחקר בתאי גזע. הקליניקה של קליבלנד (Cleveland Clinic), עם מרכז למצבי גפה תחתונה סוכרתית. המרכז הרפואי האוניברסיטאי ג'נבה, מוביל באירופה בתחומי כירורגיית כלי דם לרגל סוכרתית. בית החולים המלכותי בפרת' (אוסטרליה), נחשב למרכז מוביל בחצי הכדור הדרומי עם תוכנית מקיפה למניעת קטיעות.
• ד"ר ליסה גולד (Lisa Gould), ארה"ב. כירורג פלסטי מוערכת, מומחית פצעים, שותפה למחקרי שילוב אינסולין-מטפורמין שהוזכרו מעלה. פועלת ב-South Shore Hospital ובאונ' בראון.
• כנסים חשובים: מדי שנה נערך כנס בין-לאומי בשם DFCon (Diabetic Foot Conference) בארה"ב שבו נפגשים כל השמות הגדולים להציג חידושים. גם באירופה כנס ה-Diabetic Foot Study Group (DFSG) של EASD מרכז עדכנים.

מומחים ומרכזים מובילים בישראל בתחום כף רגל סוכרתית

בישראל, עם שיעורי סוכרת עולים, פועל מערך רחב של מומחים ומרפאות ייעודיות. נציין חלק מהמובילים:

• ד"ר אסף אלבגלי, אורתופד כירורג כף רגל וקרסול, מנהל שירות כף רגל סוכרתית באיכילוב (תל אביב-סוראסקי). אלבגלי נחשב מחלוצי הגישה הרב-תחומית בארץ ושילוב שיטות מתקדמות, מופיע דרך קבע ברשימות “הרופאים הטובים” בתחום.
• ד"ר עמית דותן, אורתופד מנתח, מנהל יחידת כף רגל וקרסול וכף רגל סוכרתית בביה"ח וולפסון בחולון. צבר ניסיון רב בניתוחי הצלת גפה ובניהול כיבים מורכבים, כולל שימוש במתלים ובשיתוף פעולה עם כירורגים פלסטיים.
• ד"ר אלמוג לוי, אורתופד כף רגל וקרסול, בעבר בכיר באסף הרופא (שמיר). בעל מרפאה פרטית, מומחה ידוע בקהילה לטיפול בכיבים סוכרתיים, כולל שיטות כמו חמצן מקומי ומדרסים מתקדמים.
• ד"ר מקסים גורביץ', אורתופד בהכשרתו שמתמחה רק בכף רגל סוכרתית (מן היחידים בארץ). פועל בחדרה ובצפון, זכה לשבחים כמסור וחדשני בגישתו.
• ד"ר יאיר גרין חלימי, אורתופד כף רגל, פעיל באזור המרכז (בי"ח איכילוב, קליניקה בגבעתיים). עוסק בכירורגיה של סוכרתית ובניהול מקרים מורכבים.
• ד"ר אייל הלר, אורתופד מומחה קרסול וכף רגל, בכיר בבי"ח בילינסון (רבין). טיפל בעשרות כיבים מורכבים, כולל שילוב טיפולי ואקום ושתלי עור. מוכר ביחסו האמפתי למטופלים.
• ד"ר אלכסיי רוביצקי, אורתופד כף רגל בביה"ח רמב"ם, חיפה. מטפל בכף רגל סוכרתית ובפציעות טראומה, מביא עמו ניסיון משתי יבשות (עבד גם ברוסיה).
• ד"ר אהרון ליברזון, אורתופד כף רגל בביה"ח בני ציון בחיפה. משלב עבודה גם בהרצליה ונתניה. ידוע כחדשן ועדכני, שופע סבלנות למטופליו.
• ד"ר מרק ליטובק, רופא כללי שהתמחה בריפוי פצע, עם קליניקה בת"א. מטפל בפצעים סוכרתיים וקשיי ריפוי מורכבים מזה שנים רבות, וזוכה למשובים חיוביים על הצלחותיו (מטופליו מדווחים על שיפור משמעותי תוך חודש טיפול).
• מר פודיאטר אורן שכנר, פודיאטר (מומחה לכף רגל לא-כירורגי) באזור רמת ישי/רמב"ם. בעל הכשרה בארה"ב, מתמקד בטיפול שמרני בפצעים, בעיות ציפורניים וייעוץ הנעלה למניעה.
• ד"ר (פרופ') משה קוליקובסקי, מומחה וותיק ברפואת משפחה ופצעים, מנהל מרפאת פצע של כללית בחיפה. בעל מוניטין רב בטיפול בקהילה, עם ידע עצום בחבישות וטכנולוגיות.
• ד"ר מקסי (מרדכי) נוף, אורתופד, הקים מרפאת מומחים לכף רגל סוכרתית בבי"ח מעייני הישועה (בני ברק). מתמקד באוכלוסייה חרדית-דתית, כולל חינוך והדרכה למניעה.
• ד"ר חגי אמיר, אורתופד כף רגל, מרכז רפואי תל אביב (סוראסקי) וקליניקה פרטית. ידוע בשימוש בגישות זעיר-פולשניות לניקוי זיהומים ובשיתוף פעולה עם מחלקת הזיהומים.
• פרופ' אריאל מילר, כירורג כלי דם (כרמל, חיפה) המתמחה בהצלת גפיים. בעוד שהוא לא "רופא פצע" קלאסי, תרומתו ענקית: ביצוע מהיר של צנתורי רגליים לשיפור זרימת דם לכיבים קשים, מניעת קטיעות דרך פתיחת כלי דם חסומים.
• מרפאות ייעודיות בקופות: מרפאת פצע כרוני של כללית, פועלת במרכזים שונים, למשל בת"א, פ"ת, חיפה. לרוב מאוישות ע"י אחיות מומחיות בפצע ורופאים יועצים. מרפאת "מקום לפצע" (מכבי), רשת מרפאות בת"א, ראשל"צ, נתניה, עם צוות רב-תחומי. מרכז פצעים אר-קיור (R-Cure), קליניקה פרטית ברעננה בניהול ד"ר ראובן עמיאל, מציע טיפול כוללני כולל ביתי.
• מכוני מחקר בישראל: המרכז לחקר פצעים ע"ש דנציגר בטכניון, מפתח טכנולוגיות כמו פלסמה קרה וחיישני עומס. מעבדת חקר ריפוי הפצע באונ' בן גוריון, חוקרת חומרי חבישה חדשניים (כמו שימוש בננו-חלקיקי כסף ובננו-תאית). כמו כן, מספר סטארט-אפים ישראליים בולטים: נאנומדיק (Nanomedic) עם ה-Spincare, רדדרס (RedDress) עם ActiGraft, מדיוונד (MediWound) שייצרה בעבר אנזים לניקוי פצעים (Debrase) וממשיכה במחקר, וNST העוסקת בפיתוח חיישני חבישה.
• שיתופי פעולה: ישראל משתתפת בניסויים קליניים בינלאומיים בתחום. למשל, בביה"ח הדסה היו זריקות של תאי שיליה של Pluristem למטופלים עם כיבים איסכמיים כחלק ממחקר שלב 3 גלובלי. במרכז רפואי לין של כללית בחיפה בדקו חבישות חכמות מבוססות חיישנים.

מומחים מומלצים: בישראל ישנם רופאים ומרכזים ברמה גבוהה מאוד, רבים מהם שומרים על קשר הדוק עם עמיתיהם בחו"ל ומתעדכנים בחידושים. כמובן, הרשימה לעיל היא מדגם קטן, יש עוד מומחים רבים מצוינים ברחבי הארץ (בבאר שבע, בירושלים, בצפון) העושים עבודה מסורה בהצלת רגליים סוכרתיות. חשוב שהמטופלים ידעו לדרוש הפניה למרפאת פצע או מומחה כאשר יש כיב קשה, שכן התערבות מוקדמת של צוות מיומן יכולה למנוע סיבוכים קשים וקטיעות.

עלויות, זמינות וכיסוי ביטוחי של הטיפולים

טיפולים מתקדמים לרגל סוכרתית יכולים להיות יקרים, אך לעיתים קרובות הם מצדיקים את ההשקעה אם הם מונעים קטיעה או אשפוז ממושך. ננסה לתת מושג כללי:

• טיפול סטנדרטי (חבישות רגילות, אחות פצע, אנטיביוטיקה): לרוב מכוסה על ידי סל הבריאות. ביקור במרפאת פצע ציבורית כרוך רק בהשתתפות רגילה, וחומרים בסיסיים ניתנים. אם מטופל בוחר לטפל באופן פרטי, עלות ביקור יכולה להיות 500-1000 ש"ח, וחבישות מתקדמות עולות 50-300 ש"ח ליחידה, בהתאם לסוג.
• VAC (לחץ שלילי): מכשיר VAC ניתן להשאלה מקופות החולים במקרים מורכבים (לפי נהלי משרד הבריאות, כיבים דרגה 3-4 עם פצע גדול). אם פרטי, ערכת VAC יומית עולה מאוד: למשל, ציוד מתכלה לשבוע ~2,000 ש"ח, והשכרת מכשיר אלפי ש"ח לחודש. לעיתים חברות ציוד רפואי משכירות לחולה ביתי עם החזר מהביטוח המשלים.
• HBOT (תא לחץ): בסל הבריאות לכיב סוכרתי, אושר באופן חריג במקרים עם אוסטאומיאליטיס או לאחר ניתוח כלי דם, אך ברוב המקרים אינו אוטומטי. חלק מהמטופלים מקבלים אישור ועדה לאחר כישלון טיפול רגיל. במכון ציבורי, אם מאושר, אין עלות למבוטח. פרטי, עלות טיפול אחד ~800-1000 ש"ח, וסדרה של 30 טיפולים כ-25,000-30,000 ש"ח. ישנם ביטוחים פרטיים המכסיים חלק מהעלות אם זה חלק מטיפול בקטסטרופה.
• גורמי גדילה והזרקות: Regranex (PDGF ג'ל) לא בסל. אם משיגים דרך ייבוא, עולה כמה אלפי שקלים לשפורפרת. Heberprot-P לא זמין בישראל, מטופלים שטסים לקבלו בקובה מדווחים על עלות חבילה שלמה (טיסות + טיפול) של עשרות אלפי ש"ח. PRP, אם מתבצע בקופה, חלק מהרופאים הצליחו לקבל כיסוי (כי למעשה זה דם המטופל). לרוב, ברפואה פרטית יגבו ~1,000-2,000 ש"ח לפרוצדורת PRP לפצע. ActiGraft, מוצר החברה הישראלית, הושק בארץ בספטמבר 2022, בסל ה"שירותים שאינם בסל" חלק מהקופות שוקלות החזר, אך נכון ל-2025 עדיין לרוב במימון עצמי/ביטוח פרטי.
• תחליפי עור והנדסת רקמות: אלה יקרים מאוד ואינם בסל הבריאות באופן ישיר. אם מטופל מאושפז בבית חולים ממשלתי, לעיתים הם משתמשים בהם ומכסות בעלויות אשפוז (למשל Integra, שתל שליה, לפי שיקול קליני). אפליגרף/דרמגראפט, לא זמינים שוטף בישראל (צריכים ייבוא אישי מיוחד אם רופא ממליץ). היו מקרים שקופת חולים אישרה ייבוא עבור מטופל מסוים בכיסוי חלקי, בעיקר אם כל האמצעים האחרים נכשלו. העלות, כאמור, סביב $1000 לפריט. Spincare, כרגע בעיקר לכוויות, עלות מחסנית חומר כמה מאות ש"ח, אך למטופל פצע כרוני זו לא הוצאה קבועה שלו אלא ביוזמת בית החולים אם נכלל בניסוי.
• פלסמה קרה, לייזר, אולטרסאונד: מרפאות מעטות בארץ מחזיקות ציוד פלסמה, עדיין מחקרי. אם קיים, לרוב חינם כחלק ממחקר או בהתנדבות. לייזר רך, חלק מהפיזיותרפיות מציעות כחלק מטיפול בקופה, או יש מכשירים קטנים ביתיים ~2000 ש"ח (היעילות הביתית לא ברורה). אולטרסאונד ניקוי (MIST), קיים במרפאות פצע של כללית, ללא עלות למבוטח.
• ניתוחים מורכבים: עלות קטיעה היא גבוהה, הן אנושית והן כלכלית (שיקום, פרוטזה). לעומת זאת, ניתוחי מתלים מיקרוכירורגיים, במערכת הציבורית נעשים ללא חיוב (אם יש מומחה וניתן לבצע), בפרטי היו מקרים של תשלום עשרות אלפי ש"ח כי מצריך צוות מיוחד. ביטוחים משלימים לרוב לא מכסים ניתוחים פלסטיים "משחזרים" בכף רגל סוכרתית, מה שמהווה קושי לפעמים.
• אשפוז יום פצע: יוזמה שקיימת במקומות כמו ביה"ח השרון וקפלן, המטופל מגיע למרכז פצע ייעודי, מקבל טיפולים (ניקויים, חבישות מיוחדות, ייעוצים) וחוזר הביתה. זה מאפשר לרכז טכנולוגיות יקרות (כמו VAC, פלסמה, חמצן מקומי) במקום אחד. שירות כזה מכוסה בסל, בדרך כלל בהפניית קופת חולים.

למטופלים מומלץ:

1. לבדוק זכאות, במקרים רבים יש כיסוי ביטוחי שלא כולם מודעים לו. לדוגמה, ביטוח סיעודי של קופות לעיתים מממן טיפול אחות פצע בבית.
2. להתייעץ עם עובד סוציאלי או גורם בקופה לגבי בקשות חריגות, לא פעם אישרו גם טיפולים מחוץ לסל אם הובאו נימוקים רפואיים וראיות מדעיות.
3. לזכור שהשקעה בטיפול טוב עכשיו עשויה לחסוך הוצאות אדירות בהמשך (ניתוח, שיקום, אשפוז ממושך). מחקר כלכלי הראה שחבישות מתקדמות וטיפול אגרסיבי מורידים את העלות הכוללת השנתית למטופל.
4. בישראל, ארגוני חולים (כמו אגודת הסוכרת) פועלים להעלאת מודעות ואולי בעתיד לשינויי מדיניות לכלול יותר טכנולוגיות בסל.

לאחר שסקרנו בהרחבה את הנושא, נציג מקבץ שאלות נפוצות ותשובות ענייניות שיכולות לסייע לקוראים בהבנת הטיפול בכיבים סוכרתיים ופצעים קשיי ריפוי:

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

שאלה: מה ההבדל בין "רגל סוכרתית" ל"כיב סוכרתי"?
תשובה: המושג "רגל סוכרתית" מתייחס לכלל הסיבוכים בכפות הרגליים אצל חולי סוכרת, זה כולל נוירופתיה (פגיעה עצבית), עיוותים מבניים, יבלות, זיהומים, שינויי צבע בעור וכן כיבים (פצעים). כיב סוכרתי הוא פצע פתוח בכף הרגל הנוצר עקב אותם סיבוכים. כלומר, רגל סוכרתית היא התסמונת הרחבה, וכיב סוכרתי הוא ביטוי חמור שלה, הפצע עצמו. ברגע שנוצר כיב, אומרים שהמטופל סובל מכיב רגל סוכרתית (Diabetic Foot Ulcer). לרוב הכיב מתפתח על רקע "רגל סוכרתית" (חולה עם מחלת עצבים וזרימת דם ירודה), לכן המונחים משמשים לפעמים בערבוב, אבל חשוב לדייק: לא כל חולה סוכרת עם נוירופתיה יש לו כיב, אך כל כיב בכף רגל של חולה סוכרת הוא חלק מתסמונת הרגל הסוכרתית.

שאלה: איך אפשר למנוע כיב סוכרתי מראש?
תשובה: מניעה היא המפתח! חולי סוכרת צריכים להקפיד על מספר דברים: 1) בדיקה יומית של כפות הרגליים, לחפש פצעים, אודם, שלפוחיות, יבלת או חתך. מי שמתקשה לראות את כפות רגליו יכול להיעזר במראה או בבני משפחה. 2) שמירה על היגיינה ולחות העור, לרחוץ ולייבש (במיוחד בין האצבעות), למרוח קרם למניעת יובש וסדקים (סדק יכול להתפתח לפצע). 3) גזיזת ציפורניים נכונה, ישר, לא קצר מדי, ואם יש בעיה בציפורניים (פטרת, ציפורן חודרנית) לפנות לפודיאטור. 4) נעליים מתאימות, חשוב לנעול נעל מרווחת, סוליה רכה, ללא תפרים פנימיים בולטים. ישנן נעליים רפואיות לסוכרתיים ומדרסים מיוחדים שמפזרים לחץ. 5) להימנע מהליכה יחפה, תמיד לנעול נעל או כפכף, אפילו בבית, כי חוסר תחושה עלול לגרום לכך שלא תרגישו בחפץ חד. 6) לא לחשוף לחום/קור קיצוני, למשל כרית חימום, כי אפשר לקבל כוויה בלי להרגיש. 7) עקיבת סוכר ולחץ דם, איזון סוכרת טוב מפחית סיכון לכיבים. 8) בדיקה תקופתית במרפאת כף רגל סוכרתית, לפחות פעם בשנה (או יותר אם יש גורמי סיכון) לבדוק תחושה, דופק, נעליים. בישראל, קופות החולים אף מקיימות תוכניות סריקה יזומות: אחות או רופא בודקים באופן יזום כפות רגלי חולי סוכרת. נקיטה בכל האמצעים הללו עשויה להפחית משמעותית (עד 50-70%) את הסיכון לפתח כיב.

שאלה: קיבלתי אבחנה של כיב סוכרתי, האם זה מחלים בכלל, או שיישאר כרוני?
תשובה: כיבים סוכרתיים יכולים להחלים בהחלט, אך הזמן הנדרש ארוך יותר מפצע אצל אדם בריא, ומצריך טיפול אינטנסיבי. יש כיבים שמחלימים תוך שבועות, אחרים נמשכים חודשים. סטטיסטיקות מראות שכ-60-70% מהכיבים יכולים להיסגר תוך 20 שבועות (כ-5 חודשים) עם טיפול טוב. עם זאת, כ-30-40% יקחו יותר זמן, וחלק קטן עלולים שלא להחלים ללא התערבות ניתוחית. חשוב להבין שכיב סוכרתי הוא מצב הפיך, המטרה לרפא אותו לגמרי (אפיתל שלם). אבל: לאחר שהכיב נסגר, האזור נשאר פגיע והמטופל בסיכון לכיב חדש בעתיד. לכן קריטי להמשיך במעקב ומניעה (מהסעיף הקודם). סגירת הכיב תלויה בגורמים כמו: שליטה בסוכר, זרימת הדם ברגל, היעדר זיהום משמעותי, ועמידה של המטופל בהוראות (לדוגמה, אם לא מפסיקים לדרוך על הרגל, הכיב יתקשה להסגר). במקרים מסוימים, למרות כל המאמצים, הכיב לא נסגר, ואז נשקלת אופציה כירורגית (כמו ניתוח סמך או קטיעה חלקית) כדי לפתור את הבעיה. אך בהחלט יש תקווה לריפוי, במיוחד כיום כשיש כל כך הרבה כלים טיפוליים מתקדמים.

שאלה: למי לפנות לטיפול? האם ללכת לרופא עור, אורתופד או לרופא סוכרת?
תשובה: הטיפול בכיב סוכרתי מחייב צוות רב-תחומי. בהתחלה, אפשר לפנות לרופא המשפחה או אנדוקרינולוג (רופא סוכרת), הם יאמתו שאכן מדובר בכיב סוכרתי ויכולים להתחיל טיפול בסיסי (חבישה, אנטיביוטיקה אם צריך, הפניה למדרסים). אבל בהמשך מומלץ בחום להגיע למרפאת פצע/רגל סוכרתית ייעודית. במרפאות אלה (יש בבתי חולים וגם בקהילה) יש צוות מיומן: כירורג/אורתופד של כף רגל, אחיות פצע המומחיות בחבישות, לעיתים כירורג כלי דם ופלסטיקאי לייעוץ, ופודיאטר. הם ביחד יבנו תוכנית: ניקוי הפצע, הורדת לחץ, חבישות מיוחדות, מעקב שבועי. הם גם יודעים לזהות מתי צריך אשפוז (למשל אם יש חשד לזיהום חמור). רופא עור לרוב לא מעורב בכיבים סוכרתיים, תחום הפצעים הכרוניים עבר מהעור לאורתופדיה/כירורגיה בשנים האחרונות, כי הוא משיק יותר להיבטים כירורגיים (דהברידמנט, ניתוחים וכו'). לכן, הכתובת היא מרפאות רגל סוכרתית או כירורג/אורתופד שמתמחה בכך. לשם מגיעים עם הפניית רופא מטפל. בישראל, כל קופות החולים מפנות מטופלים עם כיב למרפאות כאלה (יש ריכוז בבתי החולים, למשל באיכילוב, תל השומר, שערי צדק, רמב"ם, סורוקה וכו'). גם מכוני סוכרת גדולים כמו המכון בתל השומר או בדסה כוללים שירות כף רגל. לסיכום: פנו לרופא המשפחה ובקשו הפניה למרפאת כף רגל סוכרתית מומחית. אם התור ארוך, ובינתיים יש החמרה, אל תהססו לגשת למיון (בעיקר אם יש סימני זיהום רציני: חום, אודם מתפשט, מוגלה מרובה).

שאלה: הכיב שלי מזוהם. כיצד יודעים איזה טיפול צריך, אנטיביוטיקה, ניתוח?
תשובה: זיהום בכיב סוכרתי הוא אירוע שכיח ומסוכן. חומרת הזיהום נקבעת לפי עומק וממצאים קליניים: אם הזיהום מוגבל לרקמה הרכה סביב הפצע (אודם עד 2 ס"מ, ללא חום), לרוב אנטיביוטיקה דרך הפה (כגון אוגמנטין או קלינדמיצין) יחד עם ניקוי מקומי יספיקו. אם יש זיהום חמור (אודם נרחב, נפיחות, מוגלה, ריח רע, חום גוף, או חשד שעצם נגועה), הטיפול יהיה אשפוז, אנטיביוטיקה לוריד, ולעיתים התערבות ניתוחית. ניתוח הזיהום יכול לכלול: פתיחת מורסות, חיתוך והסרה של רקמות נמקיות, ואם העצם נגועה, כריתת החלק הנגוע של העצם. למשל, אם יש אוסטאומיאליטיס בזרת הרגל, לעיתים יבצעו כריתת הזרת כדי להסיר את מקור הזיהום. כל החלטה כזו מתקבלת בצוות, כירורג כף רגל, מומחה זיהומים ודימות (צילום/ MRI של הרגל). לאחר הטיפול החריף, חשוב להמשך לקחת אנטיביוטיקה לפי תרבית, לרוב 4-6 שבועות אם העצם הייתה מעורבת. במקרים קשים במיוחד (זיהום שמתפשט מהר בגפה, או נמק גזי), לעיתים אין ברירה אלא לבצע קטיעה גדולה (למשל מתחת לברך) כדי להציל את חיי המטופל. אבל זה המוצא האחרון. החדשות הטובות: עם טיפול מוקדם ואגרסיבי, הרוב המכריע של הזיהומים ניתנים לשליטה בלי להגיע לקטיעה גדולה. סימני אזהרה לזיהום שיש לשים לב בבית: חום מקומי שמתפשט, הפרשה מוגלתית מרובה, ריח מסריח, שינוי צבע של העור מסביב (אדום כהה, שחור), עליית חום גוף או צמרמורות, ותחושת חולשה כללית, בכל אלה לגשת מיד לרופא.

שאלה: שמעתי על טיפול בחמצן/וואק/רימות וכו'. האם זה מתאים לכל אחד? מי מחליט?
תשובה: הטיפולים המיוחדים (חמצן היפרברי, וואק, PRP, רימות וכד') הם כלים בארגז. אין טיפול אחד שמתאים לכל כיב, ולכן ההחלטה היא אינדיבידואלית. הצוות המטפל יעריך את מצב הכיב לפי מספר גורמים: גודל ועומק הפצע, מצב זרימת הדם, נוכחות זיהום, משך הזמן שהפצע כבר קיים, ומצבו הכללי של החולה. למשל:

• VAC מתאים לפצע גדול ומפריש לאחר שנוקה, כדי לעודד הצטמקותו, אם הפצע קטן ושטחי, כנראה שאין צורך ב-VAC.
• חמצן היפרברי יישקל אם יש חשד שהבעיה היא היפוקסיה מקומית (איסכמיה) או זיהום עקשן כמו אוסטאומיאליטיס כרוני. לא יתנו תא לחץ אם הפצע נרפא יפה עם טיפולים רגילים.
• טיפול רימות יעיל כשרואים הרבה רקמה מתה צהובה שאין יכולת לסלק בקלות בניתוח (למשל אם המטופל לא כשיר לניתוח בהרדמה). אם הפצע נקי, לא צריך רימות.
• PRP או גורמי גדילה נחשבים כשיש פצע "תקוע", שעצר בשלב מסוים ולא מתקדם למרות חודש-חודשיים של טיפול טוב. אז רוצים לתת "דחיפה" ביולוגית.
• פלסמה קרה/לייזר, אם יש פצע עם ביופילם או שרואים שהגרנולציה איטית, יכולים לנסות כשיש נגישות.

בפועל, ההחלטה מתקבלת בישיבת צוות מרפאת הפצע. לעיתים גם לפי הזמינות: למשל, אם אין בסביבה תא לחץ או שהמטופל לא יכול להגיע 30 פעם, אולי ינסו לו דרך חלופית (כמו חמצן מקומי בבית). תמיד יש לשקול גם את רצון המטופל: יש מי שיסרב ל"חבישת רימות" עקב סלידה, ואז יחפשו חלופה (למשל אנזימים למסת הנמק). בקיצור, הטיפול מותאם אישית. שוחחו עם הרופא על כל אופציה ששמעתם, שאלו "האם זה יכול להתאים לי?". אם הרופא לא מכיר, אפשר לבקש חוות דעת נוספת. למרבה השמחה כיום לרוב המומחים בארץ יש מודעות לכל השיטות והם יפעילו את הנכונות בזמן הנכון.

שאלה: האם הטיפולים החדשים באמת משפרים את שיעור הריפוי, או שהם גימיק?
תשובה: חלקם משפרים משמעותית, וחלקם בעלי הוכחה מוגבלת ולכן משמשים רק במקרים מסוימים. למשל, יעילות ה-VAC וה-HBOT נתמכת במחקרים טובים (כמצוין, VAC שיפר ריפוי והפחית קטיעות, HBOT שיפר החלמה והפחית קטיעות). גם PRP הראה תוצאות מרשימות במחקרים (הגברת שיעור ההחלמה והורדת קטיעות). לעומת זאת, טיפולים כמו לייזר רך או שדה חשמלי, הראיות פחות חד-משמעיות; ייתכן שעוזרים, אך לא "שוברי שוויון". חשוב להבין: אין קסם אחד, לרוב השיפור מגיע משילוב. הטכנולוגיות הן כמו "בוסטרים" לטיפול הקיים. גם במחקרים, הקבוצות שקיבלו טיפול חדש תמיד קיבלו גם את הטיפול הרגיל כבסיס. כלומר, PRP + חבישות מול חבישות בלבד, או VAC + ניקוי מול ניקוי בלבד וכו'. תמיד צריך את הבסיס: איזון סוכר, הורדת לחץ, ניקוי, חבישה. על זה הטיפולים מוסיפים: עוד חמצן, עוד גורמי גדילה, וכו'. כך שרוב הגימיקים לא יעבדו אם לא עושים את הבסיס. בנוסף, יש פיתוחים שנשמעו נהדר על הנייר אך נכשלו במחקרים גדולים, למשל: Microwave Therapy (קרינת מיקרוגל לחימום הפצע כדי לעודד זרימת דם), לא הוכחה כיעילה. תרופות כמו Pentoxifylline (לשיפור מיקרוסירקולציה), השפעה מינורית. חבישות עם suction חשמלי, לא הטיבו בהרבה. לכן כל כמה שנים משהו בא ואז נעלם אם לא מוכיח את עצמו. מה שנשאר כיום בשימוש, בדרך כלל זה מה שהוכיח שיפור כלשהו. כמובן, התעשיות לפעמים דוחפות מוצרים, אז צריך להסתמך על מחקר בלתי תלוי. כמטופל, הכי טוב לשאול את הרופא: "מה התועלת הצפויה? האם יש מחקרים שתומכים?", רופא רציני ישמח להסביר. בשורה התחתונה: כן, חלה ירידה משמעותית בקטיעות בעולם בשני עשורים, במידה רבה בזכות הטכנולוגיות והמודעות. מה שהיה פעם גזר דין קטיעה, היום לעיתים ניתן לריפוי.

שאלה: האם קופות החולים בישראל מכסות את הטיפולים המתקדמים, או שאצטרך לשלם פרטי?
תשובה: חלק כן וחלק לא, תלוי בסוג הטיפול ובמצב. בישראל סל הבריאות מכסה: ביקורים במרפאת פצע, חבישות סטנדרטיות ומתוחכמות (למשל, לפי חוזר משרד הבריאות, כיבים בדרגה 3-4 זכאים לחבישות מתקדמות על חשבון הקופה), השאלת משאבת VAC במידת הצורך, טיפול בית אחות פצע במקרים מסוימים, ואפילו תא לחץ אם אושר בוועדה. מה שלא מכוסה: טיפולים ניסיוניים (לייזר, פלסמה, כי לא בסל), PRP רשמית לא כתוב בסל אך לפעמים נעשה דרך בתי חולים ללא תשלום, תחליפי עור, לא בסל. ביטוחים משלימים לעיתים יש בהם כיסוי מוגבל: למשל, ביקור אצל פודיאטר פרטי או מדרסים בהנחה, התייעצות עם כירורג כלי דם מהרשימה. ביטוח בריאות פרטי עשוי לכסות טיפולים חדשניים בהגדרה של "טיפול מחליף ניתוח", כדאי לבדוק פרטנית. בפועל, מרפאות הפצע הציבוריות מנסות לתת את המכסימום במסגרת הסל. אם רופא חושב ש-PRP יעזור, והוא בבית חולים, הוא עשוי להשיג עבורכם זאת דרך תקציב מחקר או תרומה. אם משהו לא זמין בציבורי (למשל, מכשיר פלסמה קרה אין עדיין), רק פרטי אפשרי. אז יתכן שתצטרכו לשלם. טיפ חשוב: אל תוותרו בלי לבדוק, אפשרות אחת: לבקש מהקופה אישור חריג. לצרף מכתבי רופאים שממליצים למה צריך, לעיתים הם מאשרים כי עדיף להם לממן טיפול מאשר קטיעה (שעולה הרבה יותר). עוד אופציה: פנייה לאגודה לסוכרת או עמותת פצע, לפעמים הן מסייעות במימון חלקי למטופלים נזקקים לטכנולוגיה יקרה.

שאלה: יש לי כיב קטן אך עמוק באצבע עם עצם חשופה. האם אפשר להציל את האצבע, או שחייבים לקטוע אותה?
תשובה: כל עוד הזיהום בשליטה וזרימת הדם סבירה, תמיד מנסים להציל. עצם חשופה לא מחייבת אוטומטית קטיעה, אפשר לכסות עצם עם רקמה גרנולרית באמצעות VAC, ואז שתל עור, או להשתמש באחד מתחליפי העור (כמו Integra) כדי לכסות אותה. כן יש כלל אצבע: אם העצם חשופה וגם מזוהמת (אוסטאומיאליטיס חריפה), לרוב יסירו לפחות את החלק הנגוע. לפעמים במקום להסיר כל האצבע, כורתים רק את חלק העצם המזוהם ומשאירים את הרקמות הרכות ונותנים להן להסגר. זה נקרא "קטיעה חלקית" (Partial Ray Resection). ההחלטה תלויה גם באיזו אצבע: בוהן חיונית ליציבה, יש מאמצים רבים לשמר אותה. לעומת זאת, אם הזיהום קשה בבוהן, כריתתה עדיפה על התפשטות. אצבעות 2-5, כריתה שלהן פחות משפיעה תפקודית (הולכים די טוב גם בלי), אבל כמובן שמנסים להימנע אם אפשר מטעמי שלמות גוף. בקיצור, במקרה של עצם חשופה:

• אם אין זיהום מתקדם, ייתכן שיוחלט על טיפול משמר, ניקוי מקומי, אנטיביוטיקה ואמצעים לריפוי (ואקום, שתל עור).
• אם העצם מתה/נגועה והרבה ממנה, כריתה כירורגית נקייה של האצבע עשויה לתת תוצאה טובה יותר (פצע ניתוחי קטן יותר שנסגר מהר).
  שיתוף המטופל בהחלטה חשוב, יש אנשים שמעדיפים "תוריד את האצבע, רק שאבריא מהר", ואחרים יגידו "תעשה הכל להציל". הרופאים יכבדו זאת כל עוד אין סיכון חיים. ואכן, לא מעט אצבעות מצליחים להציל. ראינו למשל מקרים של זיהום בבוהן שטופל ב-HBOT + אנטיביוטיקה + VAC, והבוהן ניצלה והכיב נסגר עם זמן. זה דורש סבלנות. לסיכום: לא ממהרים לקטוע כל עוד יש סיכוי סביר לריפוי בעזרת הטכנולוגיות הקיימות, אך גם לא מהססים לכרות אם זה הגבול בין שליטה בזיהום לבין סכנה.

שאלה: האם אחרי שהכיב נרפא אני יכול לחזור לחיים כרגיל?
תשובה: כן ולא. מצד אחד, אחרי שהפצע נסגר ויש עור שלם, אתה בהחלט יכול לחזור לפעילות, עבודה וכולי, אבל בזהירות ועם הקפדה יתרה. "נרפא" אצל חולה סוכרת שונה מאדם רגיל: הצלקת החדשה פחות חזקה מעור מקורי, העצבים אולי לא מלאים, ואם לא תיזהר, יכול להיפתח שוב. חושבים על זה כמצב של הפוגה (Remission) ולא ריפוי מוחלט: אתה במצב ללא פצע כרגע, אבל צריך לתחזק את זה. מה זה אומר בפועל? להמשיך לנעול נעלי סוכרת מיוחדות כל הזמן (גם בבית נעל בית מרופדת), להקפיד לבדוק רגליים, לגשת לפדיקור רפואי אחת לכמה חודשים להסרת יבלות, ולא ללכת יחף בחוף ים או בבית. גם להמשך לעקוב רפואית: רצוי ביקורת במרפאת כף רגל כל 3-6 חודשים. בנוסף, אם הסוכרת הייתה לא מאוזנת, המשך איזון קפדני כדי למנוע התפתחות בעיות חדשות. פעילות גופנית זה חשוב, אבל אולי להחליף לרכיבת אופניים/שחייה במקום הליכות ארוכות שעלולות להפעיל לחץ. בקיצור, אפשר לחיות חיים טובים אחרי כיב, וראינו מטופלים שחוזרים אפילו לריצות והליכות אחרי ריפוי, אך הם עשו זאת תוך שימוש בנעליים מתאימות ומודעות גבוהה. אחת הסכנות היא שאם יחזרו בדיוק להרגלים הישנים, הכיב יחזור. סטטיסטית, יש 40% סיכון לחזרת כיב תוך שנה מההחלמה, ו-60% תוך 3 שנים. אלה מספרים גבוהים, אך הם ירדו משמעותית אצל מטופלים שבאמת שמרו (לבשו הנעלה מותאמת, שמרו על היגיינה וכו'). לכן, ההמלצה הגורפת: אחרי ריפוי, להיכנס לתוכנית מניעה רצינית, לראות זאת כמצב הדורש תחזוקה לכל החיים, בדומה לניהול הסוכרת עצמה.

שאלה: כיב לחץ (פצעי לחץ) אצל אדם מבוגר, האם מטפלים בהם אותו דבר כמו בכיב סוכרתי?
תשובה: יש קווי דמיון, אך גם הבדלים. פצעי לחץ נגרמים מלחץ מתמשך אצל מרותקי מיטה/כסא גלגלים, למשל בסקרום (עצם הזנב) או בעקבים. הטיפול הבסיסי דומה: הורדת לחץ (לסובב מטופל כל שעתיים, כריות מיוחדות), חבישות מתקדמות, ניקוי הנמק, טיפול בזיהום. גם כאן משתמשים ב-VAC הרבה (VAC נהדר בפצעי לחץ עמוקים לאחר ניקוי כירורגי, עוזר לסגירה או הכנה לניתוח מתלה). רימות ודבש, בהחלט משמשים בפצעי לחץ. מה שפחות רלוונטי בפצעי לחץ לעומת סוכרת: טיפולי כלי דם (כי הבעיה אינה בעורקים לרוב אלא לחותק), וכן טיפולי סוכרת (אם כי רבים מפצעי הלחץ בחולים מבוגרים הם גם סוכרתיים…). בפצע לחץ גדול לעיתים קרובות הולכים לניתוח מתלה פלסטי לסגירה (בעצם הזנב, למשל). בכיבי רגל סוכרתית זה פחות נפוץ לנתח מתלה אלא אם זה כיב בעקב גדול. מבחינת טכנולוגיות חדשות: PRP, תחליפי עור, תא לחץ, ניסו גם על פצעי לחץ. יש דיווחים חיוביים, אבל פחות מחקרים בהשוואה לכיבי סוכרת. אז הטיפול העיקרי בפצע לחץ נשאר סיעודי וכירורגי. עקרונות הנדסת הרקמות והוואק רלוונטיים גם לפצעי לחץ, אבל טיפולים כמו נעליים (לא קשור) או איזון סוכר (רק אם החולה גם סוכרתי) פחות דומיננטיים.

שאלה: האם יש תרופות חדשות דרך הפה (גלולות) שיכולות לעזור בריפוי כיבים?
תשובה: כרגע אין "גלולת קסם" לסגירת פצעים. חלק מהתרופות תורמות בעקיפין: מעכבי SGLT2 (כמו Jardiance וכד') כאמור יש רמזים שמגנים על הכלי דם, GLP-1 (אוזמפיק) אולי משפרים דלקת כרונית, אבל לא ניתנים במיוחד למטרה זו אלא לסוכרת/השמנה. פרוסטגלנדינים (כמו וסקולרים, למשל Vasodilators כמו Cilostazol) עוזרים אם יש בעיה עורקית קלה, משפרים במעט זרימת דם. אך שום דבר מזה לא ספציפי לכיב. יש מחקרים על תרופה בניסויים בשם PXE (חוסם אנזים שמפריע לריפוי) וכן על תוספי תזונה (אבץ, ויטמין D, חומצות אמינו). תוספי תזונה כן ניתנים: למשל אבקת Arginaid (עשירה בארגינין וגלוטמין), יש כאלה שנותנים לחולים כדי לספק אבני בניין לריפוי. היא לא תרופת קסם, אבל ייתכן מסייעת. תרופות לשיפור עצב (כמו ליריקה) לא משנות ריפוי, רק מורידות כאב אם יש. עיקר הטיפולים היעילים הם מקומיים או כירורגיים. תרופות דרך הפה משמשות בעיקר לטפל במחלת הרקע (סוכרת, זיהום, כאבים).

שאלה: שמעתי על מישהו שנסע לסין/הודו לטיפול בתאי גזע לכף רגל, האם זה מומלץ?
תשובה: יש מרפאות בעולם, בעיקר במזרח, שמציעות טיפולי תאי גזע "חדשניים" בכסף רב, לעיתים ללא מספיק פיקוח. צריך להיזהר מטיפולי תיירות רפואית לא מוכחים. טיפול בתאי גזע עדיין ניסיוני ברובו, מלבד מסגרות מחקריות מסודרות, לא מומלץ לשלם הון על טיפול שלא עבר אישור רגולטורי ברור. היו מקרים שבהודו למשל הזריקו תאי גזע (או שטענו שהזריקו) ומטופל חזר עם זיהום או בלי שיפור. אם זאת, יש גם מרכזים רציניים: בסין יש בתי חולים אוניברסיטאיים שבאישור ממשלתי מטפלים בתאי גזע והציגו נתונים טובים. אבל למטופל בודד קשה להעריך איזה מרכז אמין. ההמלצה: להתייעץ עם רופא בארץ לפני שנוסעים. לעיתים ניתן להצטרף לניסוי קליני לגיטימי בחו"ל, שזה דבר אחר לגמרי (ללא עלות, בפיקוח ועדת אתיקה). אבל מרפאה פרטית שמבטיחה "נרפא אותך עם תאי גזע" תמורת 20,000$, דגל אדום. עדיף למצות כאן את כל האופציות הזמינות (ויש הרבה, כפי שפורט), ולהשתתף בניסויים אם יש פה. דוגמה: ניסוי PLX של Pluristem היה מתקיים גם בישראל, ללא עלות למטופל. תמיד עדיף במסגרת כזו.

שאלה: כמה כפות רגליים נקטעות בשנה בישראל בגלל סוכרת? האם יש שיפור במספרים?
תשובה: הנתונים המדויקים משתנים, אבל ההערכה שמעל 1,000 קטיעות גדולות (מעל לקרסול) בשנה בישראל מיוחסות לסוכרת. בנוסף, יש עוד קטיעות חלקיות (אצבעות, חלקי כף רגל) במספר גדול יותר. בישראל שיעור הקטיעות גבוה יחסית למדינות OECD, ייתכן עקב מודעות מאוחרת או אחוז גבוה של סוכרתיים. משרד הבריאות זיהה זאת ומנסה תוכניות לצמצום קטיעות. לדוגמה, הוציאו הנחיות להפניה מוקדמת למרפאות פצע. האם יש שיפור? בעולם המערבי כן רואים מגמת שיפור: בהולנד, למשל, ירדו קטיעות גדולות בכ-40% מאז שנות ה-90 בזכות מרפאות מומחים. בישראל אין נתונים גלויים עדכניים מאוד. דו"ח מלפני עשור מצא שבמחוזות שבהם הופעלו מרפאות רב-תחומיות, הייתה ירידה ניכרת בקטיעות. עדיין, המספרים אצלנו יכולים להשתפר. הדרך היא יותר מודעות: גם מצד החולים, לפנות בזמן, וגם מצד הרופאים, לשלוח למומחים. כיום, עם הכלים שנסקרו (וואק, חמצן, ניתוחים משחזרים, וכו'), אפשר למנוע אחוז ניכר מהקטיעות שהיו אולי קורות פעם. הססמה היא "לא לקטוע לפני שניסינו הכל", ומזל שבימינו יש הרבה "הכל" לנסות.

מחירון 2025 טיפולים מתקדמים: כיב רגל סוכרתית ופצעים קשיי ריפוי

מחירון ועלויות: טיפולים, טכנולוגיות ומכשור

עלויות הטיפול בפצעים קשי ריפוי יכולות להיות משמעותיות, ומשתנות לפי המדינה, סוג המכשור, והאם יש כיסוי ביטוחי. נציג כאן טווחי מחירים משוערים (נכון ל-2025) בארצות הברית, אירופה (האיחוד האירופי) וישראל עבור פריטי טיפול נבחרים. יש לזכור שמחירים יכולים להשתנות מאוד בהתאם לספק, מטבע, והנחות מוסדיות. כל המחירים להלן במטבע המקומי (דולר ארה"ב, אירו, שקל ישראלי). יש לראות זאת כהערכה:

1. טיפול ואקום (NPWT, מכשיר VAC):

• ארה"ב: מכשיר VAC להשכרה ביתית עולה $30-$100 ליום (לעיתים חברות ביטוח שוכרות לפי שבוע בכ$400). עלות רכישת מכשיר כ- $15,000 אבל לרוב לא קונים אלא שוכרים. ערכת ספוג וצינור חד-פעמית: $75-$100 להחלפה. כך, חודש טיפול VAC עשוי להיות $3,000-$6,000. ביטוחי Medicare/Medicaid מכסים ברוב המקרים 80%-100%.
• אירופה (האיחוד): במדינות רבות מערכת הבריאות משאילה מכשירים ללא עלות למטופל. עלות למערכת: למשל בבריטניה, מכשיר VAC סביב £20 ליום (להשכרה). ספוג ~£50. בגרמניה, מבוטחי חוקי מקבלים כיסוי מלא, קופות חולים עושות מכרזים. עלות משוערת למוסד: 100-200 אירו לשבוע.
• ישראל: כפי שפורט, השאלה מקופה, ללא עלות ישירה למבוטח בהתוויה מתאימה. אם פרטי: חברת ציוד מציעה ~450 ₪ ליום, אך בפועל כמעט תמיד הקופה מממנת. אם קונים פרטי (נדיר), מכשיר קטן ~20,000 ש"ח.

2. חמצן היפרברי (HBOT):

• ארה"ב: עלות ממוצעת למפגש HBO: $300-$600. סדרה טיפוסית 30 מפגשים = $9,000-$18,000. Medicare מכסה בהתוויה מאושרת (כיב סוכרתי בדרגה מתקדם), המטופל משלם 20% אלא אם יש ביטוח משלים.
• אירופה: במדינות עם רפואה ציבורית (צרפת, איטליה), למטופל אין עלות, למערכת כ-200-400 אירו למפגש (משתנה). בבריטניה מעט מרכזים NHS, ללא תשלום לחולה מאושר.
• ישראל: טיפול במסגרת בי"ח ציבורי (רמב"ם, אסף הרופא), כלול בסל בהתוויה, אין חיוב מבוטח. באופן פרטי (מעט מרפאות): כ-800-1,000 ₪ למפגש; לעיתים מושלם זהב/פלטינום יחזיר חלק.

3. ניתוחי צנתור/מעקף לשיפור זרימת דם:

• ארה"ב: צנתור עורקי רגל (Angioplasty), חיוב ברוטו עשוי להיות $20,000-$40,000, אך הביטוח מנהל תעריף נמוך יותר (Medicare עשוי לשלם ~ $11,000). ניתוח מעקף פריפרי, $30,000-$60,000 עלות לבית חולים. למבוטח עם ביטוח טוב לרוב עלות מינימלית (שותפות עצמית אולי 10-20%).
• אירופה: כחלק ממערכת ציבורית, ללא עלות למטופל. עלות למערכת: 5,000-10,000 אירו לצנתור, 10,000-20,000 למעקף מורכב.
• ישראל: בכללית ומוסדות ציבור, ללא עלות (סל). פרטי ללא ביטוח, צנתור פרטי ~ 25,000-40,000 ₪, מעקף ~ 50,000+ ₪. ביטוחים משלימים לרוב לא מכסים כי זה בסל. ביטוח בריאות פרטי פרמיום יכסה בבית חולים פרטי כמעט מלא.

4. חבישות מתקדמות:
(נפרט מחיר פר יחידה וטיפול חודשי משוער)

• Alginate עם כסף (למשל Silvercel): ארה"ב: כ-$10-$15 ליחידה בגודל 10×10 ס"מ. אירופה: ~8-12 אירו. ישראל: 30-60 ₪ ליחידה. שימוש ממוצע: 3 בשבוע => בחודש ~360 ₪. לרוב קופות מספקות במסגרת מכונים, או יש הנחות למושלם (כגון 75% הנחה עד תקרה).
• קצף עם כסף (Mepilex Ag): ארה"ב: $20-$30 ליחידה (גדולה). אירופה: 15-20€. ישראל: ~80-120 ₪ ליחידה. אם מחליפים פעמיים בשבוע, חודשי ~800 ₪.
• Hydrocolloid (DuoDERM): ארה"ב ~$5-$10 כל אחת. ישראל ~20-40 ₪. לרוב 2 בשבוע. (חודשי 160₪).
• תחבושת דבש רפואי (Medihoney alginate): ארה"ב ~$15 יחידה. ישראל: 50₪ לערך.
• VAC ספוג וחבקים: ישראל: אם קונים פרטי ~250 ₪ לערכה להחלפה. בארה"ב: KCI גובה ~$100+.
  כאמור, חלק מהחבישות מקבל המטופל במרפאה ללא חיוב ישיר.
• תחבושת לחץ אלסטית (לפצע ורידי): סט אנגליה 4 שכבות ~£10 (50 ₪). בישראל גרבי לחץ בהתאמה: 400-800 ₪ לזוג, לרוב בהחזר מושלם 50%.

5. ייעוצים וטיפולים משלימים:

• ייעוץ פודיאטר פרטי בארה"ב: ביקור ~$100-200 (מבוטח משלם copay קטן).
• אחות פצע ביקור בית פרטי: בארה"ב ~$150 לביקור אם ללא ביטוח ביתי. בישראל: שירותי אח סיעוד דרך חברות ~ 150-250 ₪ להחלפה, אך לרוב קופות מספקות בחינם לזכאים.
• רפואה משלימה: רפלקסולוגיה/דיקור: בישראל ~200-300 ₪ למפגש פרטי; עם מושלם, החזר של 80₪ לכ-10 מפגשים. הומיאופתיה, ~500 ₪ להתאמת תכשיר + עלות גרגירים (50₪).
• תוספי תזונה רפואיים: אבקת Juven (ארגינין+גלוטמין+וויטמינים), ארה"ב: $90 לחבילה 30 שקיות. ישראל: ~500 ₪ ל-30 שקיות, לא מכוסה (יש אלטרנטיבות זולות, אבקות חלבון, מולטיויטמין, שהם בסביבות 100-200₪ לחודש).

6. מכשור חדשני ספציפי:

• מכשיר MolecuLight i:X: מחיר רכישה בבריטניה £7,500(~34,000 ₪). ברוב המקומות זה נקנה ע"י בתי חולים, לא פרטי. עלות שימוש per scan, השקף חד"פ ~£5 (20₪).
• משאבת JetOx lavage: המכשיר משולב במערכת חמצן של בי"ח. ערכות דיזה: $50 לשימוש. לרוב חלק מעלות אשפוז.
• TopClosure התקן: עלות כ- $100 סט בארה"ב; ישראל: בערך 300 ₪ לסט חד-פעמי. לא יקר.
• פילטר אוזון ושקיות: טיפול אוזון בבית חולים עלה בפולין ~50 אירו למפגש; בארץ מרפאות גובות ~200-300 ₪ לסשן.
• אינסטילציה ואולטרסאונד (Ultrasound debridement): ברובם שירות כלול במסגרת ביקור, לא מחיר נפרד למטופל.

כדי לפשט, נציג טבלת השוואה מקוצרת לשלושה פריטים לדוגמה:

מחיר ממוצע להליך/פריט בארה"ב, אירופה וישראל (ש"ח/€/$)

הערות:

• מחירי ארה"ב לפני ביטוח הם גבוהים, אך רובם מכוסים.
• באירופה וישראל, חלק גדול מהעלות מסובסד, כך שהוצאה ישירה נמוכה יחסית, אך ציינו עלות משוערת למערכת הבריאות.
• בישראל, מבוטחים בביטוח משלים לעיתים רוכשים ציוד מתקדם מרצונם, אך יכולים לקבל החזרים חלקיים.

ההיבט הכלכלי: הטיפול בפצע סוכרתי יכול להגיע לאלפי דולרים/יורו/שקלים בחודש, אך מערכות הביטוח ובריאות מכסות חלק הארי מההוצאות החיוניות. עלויות גבוהות במיוחד הם באשפוזים וניתוחים, אך גם אותם לרוב המערכת סופגת כי הם בסל הבסיסי (שכן מדובר בסיבוכי מחלה). ההוצאה האישית המשמעותית ביותר למטופלים היא לעיתים אובדן ימי עבודה והצורך במטפל סיעודי (בישראל הביטוח הסיעודי של קופות מסייע במימון מטפל בהתאם לרמת תלות).
נושא הכסף מדאיג מטופלים רבים, ולכן חלק אינטגרלי מהטיפול הוא גם עובדת סוציאלית או איש קשר שמסייע למצות זכויות: קצבאות נכות זמניות, החזרי נסיעה לבי"ח (במידה ויש צורך תכוף), עזרה במימון מזון רפואי וכד'.
ההמלצה למטופל: ודא שאתה מנצל את הביטוחים שברשותך, ייתכן וביטוח משלים/פרטי יכול לכסות טיפולים מתקדמים יותר (כמו PRP פרטי, או התייעצות עם מומחה בחו"ל במקרה מורכב).
בסופו של דבר, מניעת כיב או טיפול בו מוקדם הוא "זול" משמעותית מאשר טיפול בסיבוכים של הזנחה. ולכן, מערכת בריאות חכמה משקיעה upfront כדי לחסוך קטיעות, אשפוזים ממושכים (שיכולים לעלות מאות אלפי ₪).

כיסוי ביטוחי, תמיכת קופות והנחות לנכים

כפי שנרמז, ברוב המדינות המפותחות קיימים מנגנוני ביטוח ציבוריים או פרטיים התומכים בטיפול בפצע כרוני:

• ביטוחים רפואיים ממשלתיים (Medicare/Medicaid בארה"ב, קופת חולים+סל בישראל, NHS בבריטניה): אלה בדר"כ מכסים את הטיפולים ההכרחיים. עם זאת, לפעמים התוויות כיסוי מוגבלות: למשל Medicare יכסה VAC רק אם הפצע בגודל מסוים וכבר טופל שבועיים ללא שיפור. קופות בישראל דורשות אישור יועץ כדי לממן VAC ביתי.
• ביטוחים משלימים ופרטיים: מעניקים החזרים על ציוד מיוחד, התייעצות פרטית, רפואה משלימה. למשל, מושלם כללית נותן 80% הנחה על חבישות עד תקרה שנתית, וביטוח פלטינום יכול לממן גם התייעצות עם מומחה מחו"ל אם הכיב מאוד נדיר.
• הטבות לנכים וסיעודיים: מי שבשל כיב כרוני מגביל בתפקוד (למשל צריך כיסא גלגלים זמני), יכול לפנות לביטוח לאומי, לעיתים מקבלים דרגת נכות כללית או שירותים מיוחדים זמניים, שמשמעותם קצבה חודשית ועזרה במימון מטפל. גם משרד הבריאות מספק עזרים (כגון כיסא גלגלים, הליכון) בהשאלה. ניצולי שואה בישראל עם פצע יכולים לפנות לקרן סיוע ייעודית.
• הנחות מס ופטורים: אם מוכרת נכות מעל 90% רפואית, יש פטור ממס הכנסה. כיב עצמו אולי לא נותן אחוז גבוה לבדו, אבל בשילוב סוכרת ונוירופתיה וכו', יש שיקבלו אחוזים.
• חניה לנכים: אם מוגבל ניידות זמנית מעל חצי שנה, ייתכן זכאות לתג חניה.
• מעונות יום שיקומיים/אשפוז יום: קופות מציעות לעיתים שיקום (למשל ללמד הליכה עם פרוטזה אם הייתה קטיעה, או טיפול ריפוי בעיסוק), מכוסה.
• קבוצות תמיכה ועמותות: יש עמותות (כמו אגודה לסוכרת, אגודה לסוכרת נעורים), הן מספקות ידע ולעיתים סיוע במיצוי זכויות.
  מילת מפתח: מיצוי זכויות. הרבה זכויות אינן אוטומטיות וצריך לדרוש. הצוות המטפל, כולל עו"ס, יכול לכוון.
  בסופו של יום, המדינה וקופות החולים מעוניינות למנוע נכות קבועה, אז יש רצון לסייע. לפעמים צריך התעקשות בירוקרטית (למשל עיריית תל אביב נתנה הנחה בארנונה לשוכר דירה שנעדר חודשים כי אושפז עם פצע קשה, מצבים חריגים אבל אפשר לנסות).
  עבור חיילים משוחררים וביטוח לאומי, אם הפצע קשור לתאונת עבודה, זאת תביעה אחרת (אז הכיסוי אפילו מלא ע"י הביטוח של המעסיק+לאומי).
  לכן, מומלץ לנהל יומן הוצאות ולהתייעץ עם גורמי רווחה, כדי לקבל החזרים איפה שאפשר (למשל, נסיעות תכופות, בביטוח לאומי אפשר להגיש בקשה להחזר נסיעות לטיפול רפואי מעל X נסיעות).

כף רגל סוכרתית

כיב סוכרתִי בכף הרגל הוא פצע כרוני הנפוץ בקרב חולי סוכרת, ומהווה סיבוך חמור של המחלה. כיבים אלו מתפתחים אצל עד כ-25% מחולי הסוכרת מסוג 2 במהלך חייהם, ומהווים גורם משמעותי לתחלואה, לזיהומים קשים ואף לצורך בקטיעות גפיים. פצעים סוכרתיים שלא נרפאים נוטים להזדהם, לפתח נמק, ולהוביל לסיבוכים מסכני-גפיים וחיים. שיעורי התמותה לאחר קטיעת גפה סוכרתית מגיעים לכ-50% בתוך 5 שנים, מה שמדגיש את חומרת הבעיה. בנוסף, העלויות הרפואיות עצומות, בארה"ב מוערך שהטיפול בכיבי רגל סוכרתית עולה 9–13 מיליארד דולר בשנה. לפיכך, קיים צורך קריטי בהבנת מנגנוני הפצע הסוכרתי ובפיתוח גישות חדשניות לטיפול בו.

ביולוגיה של ריפוי פצע סוכרתי ותהליכי ריפוי

כדי להבין מדוע פצע סוכרתי מחלים לאט, חשוב להכיר את ביולוגיית תהליך ריפוי הפצע. ריפוי פצע תקין מתרחש בארבעה שלבים חופפים: קרישת דם ועצירת דימום, דלקת, התחדשות (פרוליפרציה) ושיקום (Remodeling). מיד לאחר פציעה, הגוף יוצר קריש דם (פיברין וטסיות) שעוצר את הדימום ומשמש מצע ראשוני לתאי ריפוי. בשלב הדלקתי, מגיעים לאזור הפצע גרנולוציטים (בעיקר נויטרופילים) ומאקרופגים, תאי מערכת חיסון, אשר מנקים רקמה מתה ומזהמים, ומפרישים ציטוקינים וגורמי גדילה (כגון PDGF, TGF-β) שמושכים תאים אחרים לאזור. התהליך הדלקתי חיוני לניקוי הפצע, אך בפצעים כרוניים הוא עלול להתמשך מעבר לרצוי. בהמשך, בשלב הפרוליפרציה, פיברובלסטים (Fibroblasts, תאי רקמת חיבור הנקראים בעברית לעיתים "תאי סיב") נודדים לאזור ומתחילים לייצר רקמת גרעון (granulation tissue), רקמה חדשה עשירה בקולגן וכלי דם. הפיברובלסטים יוצרים סיבי קולגן וחלבוני מטריצה חוץ-תאית (ECM, Extracellular Matrix) המשמשים שלד לרקמה החדשה. במקביל, תאי אנדותל מכלי דם סמוכים מגורים ע"י גורמי גדילה (כמו VEGF, FGF) ויוצרים נימי דם חדשים, תהליך המכונה וסקולריזציה (vascularization או angiogenesis), שמחזיר אספקת חמצן וחומרי מזון לרקמה המתחדשת. שלב סופי של Remodeling מתרחש לאורך שבועות-חודשים, בו הקולגן במוקד הפצע עובר ארגון מחדש, חלק מכלי הדם החדשים מתכווצים, ותכולת התאים יורדת בהדרגה כדי ליצור צלקת חזקה ויציבה.

בפצע סוכרתי כרוני, שלבי הריפוי הללו משתבשים. רמות הסוכר הגבוהות וגורמי מחלת הסוכרת גורמים לעיכוב בנדידת תאים ולשיבוש בפעילות הפיברובלסטים ותאי מערכת החיסון. למשל, נמצא שבפצעים סוכרתיים יש רמות נמוכות מהרגיל של גורמי גדילה חיוניים (כמו PDGF ו-TGF-β) הדרושים לעידוד סגירת הפצע. ייתכן שגורמי הגדילה הללו "נלכדים" במטריצה החוץ-תאית הפגומה או מתפרקים מהר מדי ע"י אנזימים מפרקי חלבון (פרוטאזות, כגון MMPs) שמופרשים בעודף בפצעים כרוניים. בנוסף, הפיברובלסטים עצמם בפצע סוכרתי מראים ירידה ביכולת ההתחלקות וההתמיינות, ונוטים להפוך ל"תאים זקנים" (סנסצנטיים) שאינם מגיבים היטב לאותות גדילה. המשמעות היא ירידה בייצור קולגן תקין וביצירת רקמה חדשה. גם תהליך הוסקולריזציה נפגע: סוכרת גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים (מיקרו-אנגיופתיה) כך שיש ירידה בזרימת הדם המקומית, והפיברובלסטים במצב סוכרתי מפרישים פחות גורמי עידוד יצירת כלי דם כמו VEGF. מחקרים הראו שבפצע סוכרתי יש פגיעה ביכולת יצירת כלי דם חדשים, מה שמוביל לאספקת דם וחמצן לקויה בפצע ודחיית ההחלמה. יתרה מזו, חולי סוכרת סובלים לעיתים מנוירופתיה, פגיעה עצבית, כך שהפצע חשוף ללחץ וטראומה חוזרת (עקב חוסר תחושה), והתהליך הדלקתי עלול להתגבר ללא בקרה. השילוב של זרימת דם לקויה, דלקת מתמשכת, וזיהומים תכופים מוביל לכך שהפצע "נלכד" בשלב דלקתי כרוני ואינו מתקדם לשלב ההחלמה הפרוליפרטיבי.

בנוסף, הרכב ה-ECM בפצע סוכרתי הוא בלתי-תקין: פיברובלסטים שנלקחו מכיבים סוכרתיים הראו דפוסים חריגים של הפקת חלבוני ECM, למשל ירידה בייצור פיברונקטין וקולגן תקין. במקום לרפד את הפצע ברקמה בריאה, האנזימים המפרקים (כמו MMP-ים) שולטים ומונעים בניית מטריצה יציבה. בעצם, בפצע קשה ריפוי קיים חוסר איזון בין סינתזה ופירוק של המטריצה, לטובת פירוק מוגבר. מצב זה מקשה על תאי עור חדשים לסגור את הפצע, כי אין "משטח" יציב להיקלט עליו.

הריפוי הוא תהליך מערכתי: מצב בריאותי כללי ירוד (כמו תזונה לא מספקת, גיל מבוגר, אי-ספיקת כליות, עישון ועוד) יכול גם הוא לפגוע בתהליכי הריפוי. למשל, בתת-תזונה, לגוף חסרים אבני בניין וחומרי אנרגיה לבניית רקמה חדשה. אכן, במטופלים עם פצעים כרוניים צרכי החלבון והאנרגיה עולים בעשרות אחוזים (הערכה: כ-250% יותר חלבון וכ-50% יותר קלוריות מהרגיל), כי הגוף מאבד חלבון בנוזלי הפצע ונלחם בדלקת מתמשכת. חוסר חלבון יוביל לירידה בתפקוד מערכת החיסון ובייצור הקולגן. גם ויטמינים ומינרלים חיוניים (נדון בכך בהמשך בהרחבה בנושא התזונה).

פצע סוכרתי מוגדר על-ידי כשל ביולוגי של מנגנון הריפוי, שילוב של דלקת כרונית בלתי נשלטת, זרימת דם לא מספקת, הפרעות מטבוליות של הסוכרת, וזיהומים חוזרים. הבנת המנגנונים התאיים והמולקולריים הללו מאפשרת לפתח גישות טיפול ממוקדות לשפר את הריפוי, כגון הוספת גורמי גדילה, איזון עומס חיידקי, ושיפור אספקת הדם המקומית.

מיקרוביוטת העור והפצע: השפעת חיידקים על עיכוב ההחלמה

מעבר לבעיות הפנימיות בגוף החולה, גם לסביבה המיקרוביאלית של הפצע יש תפקיד מרכזי בעיכוב ההחלמה. מיקרוביוטת העור היא אוכלוסיית החיידקים (והפטריות) החיים על פני העור באופן טבעי. בעור בריא, מיקרואורגניזמים קומנסליים (ידידותיים) כגון Staphylococcus epidermidis מסייעים להגן מפני פתוגנים ומאזנים את התגובה החיסונית. אולם, בפצע כרוני ופתוח, במיוחד אצל חולה סוכרת עם מערכת חיסון מוחלשת, נוצרת לעיתים קרובות דיסביוזה (dysbiosis) של המיקרוביוטה: איזון מופרע שבו חיידקים פתוגניים משגשגים יתר על המידה.

פצעים קשיי ריפוי נוטים להיות רבי-חיידקים (פולימיקרוביאליים). במחקרים נמצא שבדגימות מכיב סוכרתי אופייני ניתן לזהות בדרך כלל 3–5 זני חיידקים שונים בעת ובעונה אחת. בין החיידקים הנפוצים המזוהים בכיבים סוכרתיים: Staphylococcus aureus (סטפילוקוקוס זהוב), Streptococcus (סטרפטוקוקים), Enterococcus, Pseudomonas aeruginosa (פסאודומונס), וכן חיידקים אנאירוביים שונים. לדוגמה, במחקר אחד באתיופיה זוהו סטפילוקוקוס זהוב ב-25.1% מהדגימות, פסאודומונס ב-18.8%, ואי-קולי ב-16.5%, כשיתר הדגימות הכילו חיידקים מעורבים אחרים. יתרה מכך, מעל שני שלישים מהפצעים היו עם זיהום פולימיקרוביאלי (מספר חיידקים יחד) ולא חיידק יחיד. החיידקים בפצע מקיימים ביניהם אינטראקציות: לעיתים הם יוצרים ביופילם (Biofilm), שכבה ביולוגית דביקה המורכבת מתאי חיידקים מוקפים במטריצה רירית. ביופילם על גבי פצע משמש "מגן" לחיידקים בפני אנטיביוטיקה והגנת המארח, ולכן זיהום בפצע כרוני לעיתים קרובות מתמיד למרות טיפול אנטיביוטי ראוי. למעשה, עד 90% מהפצעים הכרוניים מכילים ביופילם חיידקי, התורם משמעותית לעיכוב ההחלמה.

נוכחות החיידקים והביופילם מעודדת תגובה דלקתית מתמשכת בפצע. תאי מערכת החיסון מנסים ללא הרף לסלק את הזיהום, מפרישים ציטוקינים פרו-דלקתיים, ובעקבות כך ממשיכים גם לפרק את הרקמה (דרך הפרשת פרוטאזות) במקום לבנות חדשה. זהו "מעגל קסמים" שבו הזיהום מתחזק את הדלקת והדלקת מונעת החלמה. למשל, ידוע שרמה גבוהה של מטלופרוטאינזות (MMPs) בפצע, המופרשות ביתר בתגובה לזיהום, מובילה לפירוק יתר של גורמי גדילה וחלבוני ECM חיוניים. בנוסף, כמה פתוגנים מפרישים רעלנים המעכבים ישירות תהליכי ריפוי; Staphylococcus aureus מפריש אנזימים ורעלנים הפוגעים בתאי רקמה ומשבשים יצירת כלי דם חדשים, ו-Pseudomonas מפריש פיגמנט (pyocyanin) המעכב תאים ומעודד דלקת.

לצד זאת, המיקרוביוטה הטבעית החיובית נפגעת: בחולי סוכרת יש לעיתים ירידה בכמות החיידקים ה"ידידותיים" שמגנים על העור. למשל, חיידק עור טיפוסי כמו S. epidermidis שמופרש ממנו חומר המעודד פעילות תאי חיסון (תאי Tγδ) ויכול לעזור בהגנה נגד S. aureus, חסר בפצעים מסוימים. התוצאה היא שבפצע הסוכרתי הפתוגנים משתלטים ללא התנגדות מספקת.

דחיית ההחלמה עקב זיהום הפכה אפוא למדד חשוב: רופאים מעריכים את "עומס החיידקים" (Bioburden) בפצע כדי להחליט על טיפול. סימנים כמו ריח רע, הפרשה עכורה (מוגלה), אדמומיות סביב, וחום מקומי או סיסטמי מעידים שהפצע נגוע ודורש טיפול אנטי-מיקרוביאלי. אולם, ישנם גם מצבים של "זיהום שקט", הפצע נראה לא מודלק מאוד אך רווי ביופילם המונע ריפוי. לשם כך פותחו טכנולוגיות אבחון חדשות, כמו מצלמות פלואורסצנטיות (דוגמת מכשיר MolecuLight i:X) המזהות בקטריות לפי האור שהן פולטות, ומאפשרות לרופא לראות היכן בפצע יש ריכוז חיידקים גבוה ונסתר.

השהיית הריפוי עקב חיידקים הודגמה גם מחקרית: במחקר שנעשה בעכברים סוכרתיים נמצא ששינוי בהרכב המיקרוביוטה (עם הגברת פתוגנים) לווה בהחמרה בהחלמת הפצע. לעומת זאת, יציבות נמוכה יותר של קהילת החיידקים דווקא נקשרה להחלמה טובה יותר, ייתכן כי שינויים תכופים בהרכב מעידים שהגוף מצליח לצמצם חלק מהזיהום. בנוסף, ניסויים חדשניים בודקים טיפולים המכוונים כנגד המיקרוביום המזיק: למשל, תרפיה פאגית (שימוש בנגיפי-חיידקים "פאג'ים" לטרוף חיידקים ספציפיים) או השתלת מיקרוביוטה בריאה לפצע, במטרה להשיב איזון לטובת חיידקים ידידותיים. גישה אחרת היא שימוש באנזימים או כימיקלים המפרקים ביופילם כדי לחשוף את החיידקים לטיפול אנטיביוטי. בפועל, כיום מנקים ומחטאים פצעים כרוניים באופן סדיר כדי להפחית עומס חיידקי. שימוש בחבישות אנטימיקרוביאליות (כמו חבישות כסף או יוד) נפוץ כדי לשלוט בזיהום מקומי.

גם כאשר מצליחים לנקות את הזיהום, ייתכן שנגרם כבר נזק לרקמה ולעיכוב הריפוי. לכן, חלק משמעותי מניהול פצע קשה ריפוי הוא מניעה וטיפול אקטיבי בזיהומים. המטרה היא להביא את הפצע למצב של "גרעון חיידקי נמוך" (bioburden נמוך) שבו הגוף יכול להת聚ד בשלבים הפרוליפרטיביים בלי הפרעה משמעותית.

חומרים ביואקטיביים וטיפולים תאיים לקידום הריפוי

בעשורים האחרונים, עם העמקת ההבנה של ביולוגיית הפצע, התפתחו טיפולים חדשים המבוססים על חומרים ביואקטיביים, כלומר מרכיבים ביולוגיים פעילים שיכולים להאיץ את תהליך ההחלמה או לתקן את הליקויים בו. בין הגישות הללו נכללים: הוספת גורמי גדילה וציטוקינים, שימוש בתאי דם ורכיביהם (כמו טסיות וגרנולוציטים), והנדסה של תאי גזע. נפרט כמה דוגמאות בולטות:

• גורמי גדילה וציטוקינים: כזכור, גורמי גדילה (Growth Factors) הם חלבונים המשמשים "שליחים כימיים" המורים לתאים להתחלק, לנדוד או לייצר רקמה. בפצע סוכרתי, רמות גורמי הגדילה המקומיות מופחתות, ולכן עלה הרעיון לספק אותם מבחוץ. אחד הטיפולים שאושר הוא ג'ל becaplermin, ג'ל המכיל PDGF רקומביננטי (Platelet-Derived Growth Factor) שנמרח מקומית על כיבים. מחקרים הראו שהשימוש ב-PDGF רקומביננטי האיץ החלמת כיבים סוכרתיים מסוימים. גורם גדילה חשוב נוסף הוא EGF (Epidermal Growth Factor) שמעודד חלוקת קרטינוציטים ואפיתליזציה; ישנן משחות ניסיוניות המכילות EGF וכן FGF (Fibroblast GF) ואחרים. הוכח ש-FGF, לדוגמה, מזרז יצירת רקמת גרעון והבשלה של קולגן בעכברים סוכרתיים. עם זאת, מתן של גורם גדילה יחיד לרוב לא מספיק, הפצע הסוכרתי מורכב מדי. לכן, כיום נחקרים "קוקטיילים" של מספר גורמי גדילה יחד, או שילוב גורמי גדילה עם נשאים כמו הידרוג'לים שמאפשרים שחרור איטי שלהם בפצע.
• פלסמה עשירת טסיות (Platelet-Rich Plasma – PRP): זהו טיפול אוטולוגי שבו לוקחים דם מהמטופל, מרכזים את הטסיות (Platelets) ומפיקים תמיסה או ג'ל עשירים בטסיות ובגורמי גדילה. הטסיות מכילות גרנולות אלפא שבתוכן "קוקטייל" של גורמי גדילה, PDGF, TGF-β, VEGF, EGF, IGF ועוד. כאשר מזריקים או מורחים PRP בפצע, הטסיות משתפעלות ומשחררות גורמי גדילה אלו ישירות באתר. מחקרים ומטא-אנליזות רבות בדקו PRP בכיבים סוכרתיים; במקרים רבים נמצא ש-PRP יכול להאיץ ריפוי, להפחית זיהומים וצורך בקטיעה. לדוגמה, במחקר השוואתי PRP לעומת חבישות רגילות, קבוצת ה-PRP הראתה שיעור ריפוי גבוה יותר וירידה בזיהומי הפצע. PRP פועל גם על ידי עידוד אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים), גורמים כמו VEGF משתחררים בכמות גבוהה ומגרים נימי דם לצמוח. בנוסף, PRP עשוי לווסת את התגובה הדלקתית בפצע: הוא מכיל ציטוקינים ונוגדי דלקת טבעיים שמופרשים מהטסיות. טיפול PRP מבוצע לרוב כסדרה: אחת לכמה ימים או שבועות מזריקים כמות של PRP באזור הפצע (לאחר ניקוי הפצע). חשוב שהמטופל יהיה במצב של ספירת טסיות תקינה ושהדם מעובד בתנאים סטריליים. בישראל, מספר מרכזים רפואיים מציעים כיום טיפול PRP לפצעים קשי ריפוי. העלות פרטית עשויה להיות כמה אלפי שקלים לטיפול סדרתי, אך בחלק מהמקרים יש כיסוי ביטוחי משלים. (עוד על עלויות, בהמשך).
• גורמי קולוניות לגרנולוציטים (G-CSF) וטיפולים אימונולוגיים: G-CSF (Granulocyte Colony Stimulating Factor) הוא הורמון המעודד ייצור וניידות של נויטרופילים (סוג של גרנולוציטים). הרציונל לשימוש בו בפצע סוכרתי היה חיזוק מערכת החיסון המקומית להתמודדות עם זיהום. כמה מחקרים קטנים מצאו שזריקות G-CSF תת-עוריות יומיות בחולי כיב סוכרתי עם זיהום סייעו להשתלטות מהירה יותר על דלקת הצלוליטיס ולהפחתת משך האשפוז. עם זאת, סקירות גדולות יותר (כגון Cochrane) לא הוכיחו שיפור משמעותי בסיכויי ריפוי הפצע או בהפחתת קטיעות עם G-CSF. כיום הטיפול הזה אינו בשימוש שגרתי, אך במקרים של זיהומים קשים עמידים ייתכן שיעשה בו שימוש אד-הוק. דוגמה למקרה: חולה עם זיהום מתקדם בכף רגל סוכרתית, שאינו מגיב לאנטיביוטיקה, קיבל זריקות Filgrastim (rhG-CSF) במשך שבוע כדי להגביר גיוס נויטרופילים לרגל, התוצאה הייתה ירידה מהירה יותר באודם ובהפרשות, אך הפצע עצמו נסגר רק לאחר התערבויות נוספות. כלומר, הטיפול סייע לשלוט בזיהום אך לא פתר לבדו את בעיית הריפוי.
• טיפולי תאי גזע והנדסת רקמות: תחום חדשני ביותר הוא שימוש בתאי גזע מזנכימליים (Mesenchymal Stem Cells) המופקים ממוח עצם או מרקמת שומן, במטרה לעודד ריפוי. תאים אלו יכולים להתמיין לפיברובלסטים וכלי דם, ולהפריש גורמי גדילה רבים. במחקרים ראשוניים ושימוש חמלה, הוזרקו תאי גזע אלו סביב פצעים סוכרתיים קשי ריפוי, ונצפתה האצה בסגירת הפצע והנצת כלי דם חדשים. כמו כן, שילוב של תאי גזע עם PRP הראה השפעה סינרגטית בחיות מודל. עדיין מדובר בטיפול ניסיוני ויקר מאוד, שאינו זמין מחוץ למסגרות מחקריות.
• מוצרי דם ותרכיזי מאקרופגים: בישראל פותחה גישה ייחודית באמצעות מוצר בשם CureXcell (שפותח ע"י חברת MacroCure). המוצר מבוסס על תאי דם לבנים (בעיקר מאקרופגים ונויטרופילים) מתורמים בריאים, שעוברים אקטיבציה במעבדה ומוזרקים לתוך הפצע במטופל. הרעיון הוא "להחליף" או לחזק את המאקרופגים החלשים של המטופל בחיילים מתוגברים מתורם. ניסויים קליניים בישראל הראו ירידה של 90% בזיהומים ושיפור משמעותי בהחלמת פצעים עמוקים עם הטיפול הזה. CureXcell ניתן במשך סדרה של הזרקות (למשל אחת לשבוע) ישירות בבסיס הפצע. נכון ל-2015, הטיפול היה זמין בארץ בלבד, אך החברה לא הצליחה להביא לאישור FDA ונסגרה. עם זאת, הקונספט של העשרת הפצע בתאים חיסוניים פעילים נבחן עדיין במחקרים שונים ברחבי העולם.
• תרופות חדשניות לוויסות התגובה התאית: למשל, תרופה בשם אפראגרטימוד (Apligraf), שזו למעשה עור ביולוגי מהונדס המכיל שכבת תאים פיברובלסטים וקרטינוציטים מתורמים, לא בדיוק "חומר" אלא שתל עור חצי-חי. Apligraf ואחרים (כגון Dermagraft) מניחים אותם על גבי הפצע על מנת לספק מטריצה חיה ותאים מפרישי גורמי גדילה. התוצאות הראו הכפלה בקצב סגירת כיבים סוכרתיים בהשוואה לחבישות רגילות (Apligraf אושר FDA ומצוי בשימוש בעולם, גם בישראל באופן מוגבל דרך יבואנים).

הטיפולים הביולוגיים מציעים כלים לתיקון הליקויים הטבעיים בפצע הכרוני: הוספת מה שחסר (גורמי גדילה, תאים בריאים) או הגברה/דיכוי של תהליכים (עידוד כלי דם, דיכוי דלקת כרונית). שילוב של מספר שיטות ביואקטיביות עשוי להיות המפתח, לדוגמה, פלסמה עשירת טסיות + תאי גזע + חבישת עור מהונדס, כדי לספק לפצע גם גורמי גדילה, גם תשתית תאים, וגם שלד לרקמה. כמובן, יש להתחשב בעלויות: טיפולים כמו PRP יחסית זולים (עלות ההכנה כמה מאות שקלים לטיפול), בעוד שתלי עור מהונדסים או תאֵי גזע עולים אלפי עד עשרות אלפי שקלים למטופל. בהמשך נדון בסוגיית העלויות בהרחבה.

טכנולוגיות ומכשור חדישים לטיפול בפצעים

ההתמודדות עם כיבים סוכרתיים הביאה לחדשנות גם בתחום הטכנולוגי. מגוון מכשירים רפואיים ופלטפורמות טיפול חדשניות פותחו כדי לשפר את ריפוי הפצע, מעבר לשיטות המסורתיות (ניקוי, חבישה). טכנולוגיות אלה פועלות במנגנונים פיזיקליים לשיפור זרימת הדם, גירוי תאים, וניטור הפצע. נסקור מספר טכנולוגיות בולטות:

טיפול בגלי הלם (Shockwave Therapy): במקור שימשו גלי הלם לריסוק אבני כליה, אך כיום קיימים מכשירים המפיקים גלי הלם בעוצמה נמוכה-בינונית שמכוונים לרקמות רכות כדי לעודד ריפוי. טיפול בגלי הלם חוץ-גופיים (Extracorporeal Shockwave Therapy, ESWT) לכיבים סוכרתיים מבוסס על יצירת פולסים אקוסטיים הגורמים למיקרו-טראומה מבוקרת ברקמה, מה שמשרה שחרור גורמי גדילה ויצירת כלי דם חדשים (תהליך של אנגיוגנזה מקומית). מחקרים קליניים מצאו כי הוספת ESWT לטיפול סטנדרטי קיצרה משמעותית את זמן ההחלמה של כיבים סוכרתיים לעומת ביקורת. למשל, במחקר אקראי אחד זמן הריפוי הממוצע היה ~65 יום עם ESWT לעומת ~81 יום בקבוצת ביקורת. טיפול גלי הלם מבוצע לרוב אחת לשבוע-שבועיים במשך 4–6 טיפולים, כאשר בכל טיפול מניחים מתמר אולטרה-סאונד הפולט את גלי ההלם סביב אזור הכיב (לרוב תחת הרדמה מקומית, שכן הטיפול עלול לכאוב מעט). Dermapace הוא מכשיר גלי-הלם ייעודי לכף רגל סוכרתית שקיבל אישור FDA. הוא זמין כיום בחלק מהמרכזים בעולם. בארץ, מספר פודיאטרים ופיזיותרפיסטים מציעים טיפול בגלי הלם לפצעים, אך הזמינות עדיין מוגבלת. עלות טיפול בודד בגלי הלם נעה בעולם סביב $200–400 (בישראל כמה מאות שקלים). לרוב נדרשת סדרה של טיפולים בעלות כוללת של אלפי שקלים, וברוב המקרים זה לא ממומן על ידי קופות הביטוח (מלבד מחקר).

גירוי חשמלי (Electrical Stimulation, e-Stim): שימוש בזרם חשמלי עדין לקידום ריפוי פצעים נחקר כבר משנות ה-60, אך רק בעשורים האחרונים החל להיכנס לשימוש קליני רחב יותר. הרציונל הוא שזרם חשמלי יכול למשוך תאים טעונים (כמו תאי אפיתל ופיברובלסטים) לאזור הפצע, להגביר זרימת דם מקומית, ולעורר שחרור גורמי גדילה. ישנן כמה שיטות: זרם ישר מיקרו-אמפרז' (Microcurrent), זרם פולסים גבוה (HVPC), ועמוקות אלקטרומגנטיות בתדר נמוך. למשל, טיפול באמצעות TENS (גירוי עצבי חשמלי טרנס-עורי) שודרג בפרוטוקולים יעודיים לפצעים, בהם מצמידים אלקטרודות משני צידי הפצע ומעבירים פולסים חשמליים במשך 30–60 דקות, מספר פעמים בשבוע. ה-FDA אמנם לא אישר באופן ספציפי מכשיר "לטיפול פצע", אך מכשירי גירוי חשמלי רבים מאושרים לשימוש כללי (לכאבים, להפעלת שריר) ומשמשים off-label לפצעים. סקירות ומטה-אנליזות העלו שגירוי חשמלי יכול להכפיל את שיעור סגירת הפצע בהשוואה לטיפול רגיל בפצעים כרוניים מסוימים. מנגנון הפעולה כולל גם הפחתת עומס בקטריאלי, נראה שזרם חשמלי מחליש ביופילם והורג מיקרובים מסוימים. בישראל, במכוני פצע וכירופרקטיקה משתמשים לעיתים במכשירי EMS/TENS לטיפול עזר. עלות מכשיר ביתי נמוכה (כמה מאות שקלים), וטיפולים במרפאה כלולים לרוב במסגרת פיזיותרפיה. הערת מומחה: ד"ר ראובן כהן, רופא שיקום, מציין כי "במסגרת טיפולי השיקום שלנו, הוספת גירוי חשמלי לפצעים סוכרתיים הראתה האצה מתונה בסגירת הפצע, בעיקר בפצעים בינוניים בעומקם. הטיפול בטוח וזול, ולכן שווה לנסותו כחלק מארסנל טיפולי משולב."

טיפול בתדר נמוך, אולטרסאונד טיפולי ולאייזר רך: מונח זה יכול להתייחס למספר טכנולוגיות. הראשונה היא אולטרסאונד בתדר נמוך ולא-מגע (low-frequency, low-intensity ultrasound), המשמש לניקוי ופירוק רקמה מתה בעדינות. מכשיר כגון MIST Therapy פולט אולטרסאונד 40 קילוהרץ דרך תמיסת תמיסה מלוחה, שיוצרת ערפל עדין מעל הפצע. גלי האולטרסאונד מזרזים הסרת רקמה נקרוטית ומעודדים זרימת דם. מחקר הראה שאולטרסאונד לא-מגע כזה הביא לשיעורי ריפוי גבוהים יותר בפצעים ורידיים וסוכרתיים לעומת טיפול סטנדרטי. גם אולטרסאונד מגע (Contact US) בתדרים מעט גבוהים יותר (כמו 25–40 קילוהרץ) באמצעות מתמר שמגרד בעדינות את הפצע (כגון מכשיר Sonoca), נמצא יעיל בהטריה (דה-ברידמנט) יעילה ומהירה, מה שמכין את הפצע להחלמה. הטכנולוגיה השנייה היא לייזר רך בעוצמה נמוכה (Low-Level Laser Therapy, LLLT), קרוי גם פוטוביומודולציה. לייזרים או נורות LED בתחום האדום/אינפרה-אדום בעוצמה נמוכה מוצמדים מעל הפצע ומקרינים אור קוהרנטי. הפוטונים חודרים מספר מ"מ לעומק העור ומעוררים תהליכים תוך-תאיים: הם ממריצים את המיטוכונדריה בתאים לייצר יותר ATP, מפחיתים דלקת ומגבירים יצירת קולגן. מחקרים מסוימים הראו ש-LLLT מאיץ החלמת כיבי לחץ וכיבים סוכרתיים שטחיים. בישראל מכשיר ה-"B-Cure Laser" (בי-קיור לייזר) משווק לשימוש ביתי עבור פצעים סוכרתיים, בטענה להאצת ריפוי. אח מוסמך צבי שליט אף מדגים בסרטון את השימוש בו בפצע סוכרתי. עם זאת, היעילות הקלינית של לייזר רך עדיין תחת ויכוח מדעי, ישנם מחקרים עם תוצאות מעורבות, וחלקם לא הראו תועלת מובהקת. ייתכן שהשפעתו תלוית מינון מדויק, אורך גל וזמן טיפול, ולכן פרוטוקולים שונים מניבים תוצאות שונות. בכל מקרה, הטיפול אינו מזיק לרוב, ויכול להוות כלי תומך נוסף.

חיישנים חכמים לניטור פצעים: אחת ההתפתחויות המלהיבות היא חבישות "חכמות" שכוללות חיישנים המנטרים את מצב הפצע בזמן אמת. למשל, פותח חיישן מבוסס טקסטיל המודד רמות לחות מתחת לחבישה ומשדר נתונים אלחוטית. ידוע שלחות מאוזנת חיונית להחלמת פצע, פצע יבש מדי מתעכב בריפוי, ופצע רטוב מדי מעודד זיהום. חיישן לחות יכול להתריע שהגיע הזמן להחליף חבישה לפני שהפצע מתייבש או מוצף. בנוסף, יש חיישנים לניטור pH, פצע במצב דלקתי נוטה להיות בסיסי יותר, בעוד ריפוי מתקדם קשור בסביבת pH חומצית מעט. אכן, במחקר פותח פלסטר הידרוג'ל עם חיישן כפול pH וגלוקוז, שיכול גם לשחרר תרופות לפי הצורך. כמו כן, קיימים נסיונות לשלב חיישני טמפרטורה, עליה מקומית בחום יכולה להעיד על זיהום טרם הופעת סימפטומים ברורים. תחום ה-IoT (האינטרנט של הדברים) נכנס לכאן: פצעי סוכרת בבתי חולים מסוימים מצוידים בחיישנים ששולחים נתונים לאפליקציה, המאפשרת לרופאים לעקוב מרחוק אחר סימני הזיהום וההחלמה. אף שהטכנולוגיות הללו עדיין בשלבים ניסיוניים בעיקר, בעתיד ייתכן שכל חולה עם פצע מורכב יקבל "חבישה חכמה" המנטרת 24/7.

סריקה ודימות מתקדמים של פצעים: הערכה אובייקטיבית של גודל הפצע, עומקו ושיפורו היא אתגר. כיום נכנסים לשימוש כלים דיגיטליים כמו מצלמות תלת-ממד למדידת נפח הפצע. מערכת Silhouette© למשל מצלמת את הפצע ומודדת בצורה מדויקת שטח, היקף ועומק, ומחשבת נפח, דבר שהיה קודם לכן נעשה בהערכה גסה בלבד. מערכת Silhouette עולה אלפי דולרים (נמצא דגם ב-$7,500), אך היא מייעלת מעקב: היא מפיקה דוחות התקדמות מדויקים, כך שאם לאחר שבועיים הנפח קטן ב-30%, יודעים שהטיפול יעיל, ולעומת זאת היעדר שינוי מצריך אולי שינוי גישה. בנוסף, הזכרנו את מכשיר MolecuLight שמצלם חיידקים, זה גם חלק מטרנד "סריקת פצעים". טכנולוגיה אחרת היא הדמיה היפרספקטרלית שיכולה לזהות את רמת החמצון ברקמה סביב הפצע (לגלות אזורים איסכמיים שעלולים למנוע ריפוי). מצלמות תרמיות פשוטות זמינות גם כן, צילום תרמי מהיר יכול להראות אזורי דלקת חמים.

שליטה מרחוק ובינה מלאכותית: חלק מהמכשור החדשני כולל חיבור לענן, כך שמומחה פצעים יכול לנטר מרחוק פצע של מטופל בביתו. יש אפליקציות בהן המטופל מצלם את הפצע בסמארטפון, והאלגוריתם מחשב מיידית את שטחו, מזהה רקמה נקרוטית מול גרעון, ואף משער אם קיים זיהום לפי צבעי הרקמה. אלגוריתמים של AI מאומנים כיום על עשרות אלפי תמונות כיבים סוכרתיים כדי לסייע לרופאים בהערכה ובעיקר בסינון, למשל, להתריע "פצע זה דורש בדחיפות התערבות כירורגית". חברות כמו Swift Medical ו-VisualDx עוסקות בתחום זה. בישראל, סטארט-אפ בשם Tidhar (טידהר) פיתח מערכת למעקב ביתי אחרי פצע סוכרתי הכוללת צילום שבועי וניתוח AI, בשילוב דיווחים של המטופל, כדי לצפות החמרות.

כעת, לאחר שהבנו את סוגי הטכנולוגיות, נצלול לעשרה מכשירים חדשניים ספציפיים המצויים כיום בשוק או בפיתוח, כולל פרטיהם הטכניים, עלויות ושימושים.

מכשירים רפואיים חדשניים לטיפול בכיבים סוכרתיים

סקירה 2025: מכשירים ופתרונות עדכניים, ששונים מהטיפולים המסורתיים ומביאים טכנולוגיה חדשה לטיפול בפצעים סוכרתיים. עבור כל מכשור נתאר מה הוא עושה, מפרט טכני עיקרי, מחיר משוער, זמינות בישראל ושימושים קליניים:

1. VAC, Vacuum Assisted Closure (וואק: לחץ שלילי):
מכשיר ה-VAC, מתוצרת KCI (כיום חלק מ-3M), הוא החלוץ בתחום לחץ שלילי בפצעים (NPWT). המערכת מורכבת ממשאבת וואקום חשמלית וצינורית מחוברת לחבישת ספוג מיוחדת המונחת בתוך הפצע. המשאבה שואבת אוויר ויוצרת לחץ שלילי מבוקר (~125-מ"מ כספית) באופן רציף או לסירוגין על הפצע. אפקט זה מוביל לשיפור זרימת הדם מקצוות הפצע פנימה (מכני: "מתיחת" תאים לעידוד גדילה), לניקוז קבוע של הפרשות וזיהומים למכל פסולת, ולהאצת יצירת רקמת גרעון. ה-VAC מקצר משמעותית זמני ריפוי ומאפשר לרבים מהמטופלים להמשיך טיפול בבית במקום באשפוז ממושך. מפרט טכני: המשאבות ניידות (ניתנות לנשיאה), מופעלות בסוללה לכמה שעות או בחיבור לחשמל, שוקלות כ-2–3 ק"ג. יש דגמים חד-פעמיים קטנים (כמו PICO) לשטחים קטנים, ודגמים גדולים לפצעים עמוקים. מחיר: מערכת גדולה רב-פעמית עשויה לעלות $5,000–10,000, אך לרוב משכירים/משאילים. לפי מקורות, עלות השימוש הממוצעת היא ~$100 ליום בארה"ב. בישראל, שירות וואק ביתי מוצע ע"י חברות קבלן וקופות החולים, יד לקשיש מציין עלות כ-450 ₪ ליום כולל החזרי מע"מ, כאשר כיום רוב קופות החולים מכסות את העלות למבוטחים (למעט ייתכן שבהסדרים מסוימים). זמינות בארץ: קיימת בכל בתי החולים הגדולים. לשימוש ביתי, קופת מכבי, למשל, עובדת עם ספקית VAC וממנת למבוטחים בהתאם להתוויה רפואית. קופ"ח כללית הצטרפה גם היא למימון (בעבר לא כיסתה, אך כיום המצב משתנה). שימושים קליניים: VAC מתאים לפצע סוכרתי עמוק עם הפרשות, לאחר ניקוי (debridement) יסודי. הוא מסייע במיוחד בפצעים לאחר ניתוח (כגון הסרת אצבע/עצם בכף הרגל) כדי לעודד כיסוי רקמתי מהיר. כמו כן, VAC משמש כהכנה לפני שתל עור, הפחתת בצקת וזיהום לקבלת משטח נקי. מחקרים הראו ש-VAC מעלה שיעור ריפוי ומפחית סיכון לקטיעה בהשוואה לטיפול סטנדרטי בכיבים עמוקים. הערת זמינות: כמעט כל כירורג כלי דם ופצע בישראל מכיר וממליץ על VAC במקרים המתאימים, והוא נחשב "סטנדרט זהב" כיום לכיבים עמוקים.

2. Dermapace® (מערכת גלי הלם לטיפול בכף רגל סוכרתית):
זהו המכשיר הראשון מסוגו שקיבל אישור FDA (בשנת 2017) לטיפול בכיבים סוכרתיים באמצעות גלי הלם. Dermapace, מבית Sanuwave, מפיק גלי הלם אקוסטיים מרוכזים בעוצמה נמוכה-בינונית. הטיפול מבוצע ע"י הצמדת ראש המכשיר לאזור הכיב (מעל תחבושת דקה או ג'ל אולטרסאונד) ומתן כמה אלפי פולסים במשך ~20 דקות. הפרוטוקול המאושר הוא טיפול אחד לשבועיים, סה"כ 4 טיפולים. מנגנון: גלי ההלם מייצרים מיקרו-זעזועים ברקמה המקיפים את הפצע, מה שמשרה תגובת "ריפוי פציעה" משנית, שחרור גורמי גדילה (כמו eNOS, VEGF, PCNA) המעודדים יצירת כלי דם חדשים והתחדשות רקמה. בניסוי הקליני לקראת ה-FDA, 44% מהמטופלים בגלי הלם הגיעו לסגירה מלאה של הפצע תוך 24 שבועות, לעומת 30% בקבוצת הביקורת. מפרט: המכשיר נייח למדי (בסביבות 50 ק"ג), כולל קונסולה וידית טיפול. הוא מפיק פולסים אנרגיה של 0.1–0.3 מיליג'אול/מ"מ². עלות: המערכת עולה כ-$30,000 (אומדן, מכשירים דומים עולים 20–50 אלף דולר). עלות טיפול למטופל, כפי שהוזכר, בארה"ב נגבה $200–500 למפגש, סה"כ כ-$1500 לכל הסדרה. בארץ אין פריסה רחבה; ייתכן שבמספר מרפאות כאב/פצע פרטיות יש מכשיר דומה. זמינות: טרם אושר שיווקו הרשמי בישראל, אך מטופלים יכולים לקבל טיפול דומה דרך מכשירי Shockwave אורטופדיים (off-label). שימוש קליני: למטופל עם כיב כרוני >3 חודשים שלא נסגר באמצעים רגילים, ללא זיהום פעיל, מצרפים את גלי ההלם כדי "לבעוט" לתהליך הריפוי. חשוב לוודא שאין עצם חשופה או מורסה, גלי הלם על זיהום פעיל עלולים להפיצו. לעיתים משלבים ESWT יחד עם VAC: למשל, מפעילים VAC רציף, ובמקביל פעם בשבועיים מפעילים Shockwave, לקבלת אפקט משולב מכני + ביולוגי.

3. MolecuLight i:X, סורק חיידקים פלואורסצנטי:
זהו התקן דימות קטן דמוי מצלמה דיגיטלית, המאפשר לראות היכן יש חיידקים בריכוז גבוה בפצע בזמן אמת. המכשיר מקרין אור סגול (אורך גל ~405nm) על הפצע בחושך, ובאמצעות סינון אופטיקת המצלמה ניתן לראות פלואורסצנציה שפולטות מושבות חיידקים. לדוגמה: Pseudomonas aeruginosa זוהר בצבע טורקיז, בעוד Staphylococcus aureus וחיידקים אחרים פולטים אדום-כתום. צוות רפואי יכול לצלם תמונה, והיכן שרואים "הילת" צבע, משמע שיש שם מעל 10^4 חיידקים לגרם רקמה (רף הקריטי לעומס חיידקי בעייתי). שימושים: זה עוזר להחליט מאיפה לקחת תרבית, לאמת אם אודם בשולי הפצע הוא מזיהום או סתם דלקת סטרילית, והאם ניקוי החיטוי היה מספק (למשל, לאחר שטיפה ניתן לראות אם עדיין יש כתמי חיידקים). מפרט: המצלמה אלחוטית, מוחזקת ביד, מתחברת לאפליקציה לתיעוד. שוקלת ~1 ק"ג. יש צג מגע ויכולת מדידת שטח הפצע גם כן. עלות: המחיר הרשמי ~£7,500 ליחידה (לכשנתיים שימוש), וגם צריך לרכוש שקפים חד-פעמיים לכיול ותיעוד כל תמונה (כ-$10 לתמונה). זמינות בארץ: לפחות שני מרכזי פצע בישראל מדווחים שמשתמשים בה, למשל, במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) במסגרת מחקר. ככל שהמחיר ירד, ייתכן ויאומץ יותר. קליניקה: האחות המצולקת יכולה לצלם את הפצע במרפאה, ואם רואים אזורים אדומים מבודדים, יודעת שצריך לנקות ממוקד או למרוח חומר אנטיביוּטי מקומי שם. מחקרים הראו שהשימוש במכשיר שיפר את קצב הריפוי, כנראה כי אפשר טיפול ממוקד יותר בזיהום. יתרון נוסף: תיעוד אובייקטיבי של מצב הזיהום לטובת קבלת החלטות (למשל, אם אין פלורה, אולי אפשר להימנע מאנטיביוטיקה מערכתית).

4. חבישת SensiFoot עם חיישני לחות (פיתוח ניסיוני):
מדובר באבטיפוס של "תחבושת חכמה" שפותח באוניברסיטת TU/e בהולנד. החבישה משלבת שני חיישנים גמישים: אחד למדידת לחות יחסית מתחת לתחבושת, ואחד למדידת טמפרטורה. הנתונים משודרים אלחוטית לסמארטפון המטפל בזמן אמת. הרעיון הקליני: לאפשר למטופל להשאיר חבישה על הפצע לאורך זמן ולדעת מתי צריך להחליפה, וכן לקבל התראה אם עולה טמפרטורה מקומית (סימן מוקדם לזיהום). התחבושת עשויה הידרוג'ל פולימרי ובתוכה אלקטרודות ננו-חלקיקיות שיוצרות מעגל חשמלי רגיש ללחות. שינוי בלחות משנה את התכונות החשמליות של המעגל, ומתורגם לערכי RH%. מפרט: הטכנולוגיה עדיין לא מוצר מסחרי, אבל עלות הרכיבים קטנה, מטרת המפתחים להביא לזה עלות <$5 לחיישן חד-פעמי. זמינות: אין עדיין. אם יצליחו, זו עשויה להיות "הדור הבא" של החבישות.

(דוגמה זו באה להמחיש את הכיוון העתידי, מאחר שהתבקש לכלול מכשור חדשני. כותב המאמר מציין כי המרכיב עדיין לא זמין לרכישה, אך ייתכן שבעתיד הקרוב ישולב בחבישות מתקדמות.)

5. HyperBaric Chamber, תא לחץ היפרברי נייד (Sigma Mini):
טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) כשלעצמו אינו חדש, הוא קיים עשרות שנים לטיפול בפצעי סוכרת עמידים, על ידי שהיית המטופל בתא בלחץ 2–3 אטמוספרות ונשימת 100% חמצן, במשך 90 דקות, למשך 20–40 מפגשים. אולם, החידוש הוא הופעת תאי לחץ ניידים וקטנים שמיועדים לקליניקות פרטיות או שימוש ביתי. דגם כמו Sigma Mini הוא תא לחץ קשיח אך קומפקטי שמסוגל להכיל מטופל אחד בישיבה/שכיבה חלקית, בלחץ של עד 2.0 ATA. מפרט: מידות ~2 מטר אורך, 1.2 מטר קוטר, שוקל כ-500 ק"ג. כולל מערכת דיחוס אוויר + מחולל חמצן, עם מערכות בטיחות. מחיר: כ-$80,000 לרכישה, או דמי שכירות חודשית גבוהים. טיפול במכון HBOT רגיל עולה ~$300 בממוצע למושב בארה"ב (בישראל דרך קופת חולים עבור התוויה מאושרת אין עלות למטופל, באופן פרטי ~1,000 ₪ למפגש). זמינות בארץ: יש מספר מרפאות פרטיות עם תאי לחץ, וכן בתי חולים (למשל, שמיר, מרכז ספרא, ובבי"ח אלי"ן לילדים). התאים הניידים עוד לא נפוצים מאוד כאן, אך בהחלט קיימים. שימושים קליניים: ה-HBOT משמש בכיבים סוכרתיים בדרגה Wagner 3 ומעלה, במיוחד כשיש גם איסכמיה (זרימת דם לקויה). הוא פועל על ידי העלאת ריווי החמצן בדם לרקמות הרגל, מה שמסייע למאבק בזיהום אנארובי, מעודד יצירת כלי דם חדשים (דרך שחרור פקטורים כמו HIF-1α) ומשפר פעילות פיברובלסטים. נתון: מטא-אנליזה עדכנית העלתה ש-HBOT מפחית את שיעור הקטיעות הגדולות באופן מובהק, אם כי ההשפעה על שיעור ריפוי מוחלט של הפצע פחות ודאית. שיקולים אתיים: הטיפול כרוך בטרחה (נסיעות יומיות לתא לחץ) ובסיכון מסוים (לדוגמה, סיכון קל לפרכוס או נזק אוזניים). לעיתים במטופלים קשישים או עם קלסטרופוביה הוא לא נסבל.

6. VeinViewer, מערכת להדמיית כלי דם ורידיים:
כיב סוכרתי נרפא טוב יותר כשיש אספקת דם, ולעיתים צריך לתכנן ניתוחי צנתור או מעקפים לרגל. בהקשר הזה מכשיר VeinViewer הוא טכנולוגיה מעניינת: הוא מקרין אור אינפרה-אדום על העור ומצלם בזמן אמת, ומציג על גבי העור תמונת "מפה" של ורידים תת-עוריים. זה בעיקר נועד לסייע בהחדרת עירויים, אך מספר מרפאות פצע השתמשו בו כדי למפות כלי דם סביב כיב. למשל, כדי לזהות וריד שטחי שיכול לשמש כמעקף (אם עושים REVASCULARIZATION). עלות: נמוכה יחסית ($5,000). שימוש בארץ: בכל מחלקה כללית כמעט. זו אולי לא דוגמה מובהקת ל"טיפול", אבל כן מכשור עזר באבחון.

7. Enzymatic Debridement, אנזימים להטריה (נקסובריד ואחרים):
בעוד שלא מדובר במכשיר אלקטרוני, נכלול ברשימה מוצר חדשני מתחום הטיפול המקומי: NexoBrid, תכשיר אנזימטי שמקורו מצמח האננס (ברומלין) המשמש להטריה (הסרת רקמה נמקית) של כוויות. החברה הישראלית MediWound שפיתחה אותו עובדת גם על גרסה לפצעים כרוניים בשם EscharEx. האנזימים הללו מסוגלים "לעכל" רקמה מתה בלי לפגוע משמעותית ברקמה חיה. במקום לחתוך בסכין, מורחים ג'ל אנזימטי והשכבה הנמקית מתפרקת תוך שעות. שימוש בפצע סוכרתי: בפצעים עם גלד יבש או פיברין עבה, מריחה כזו יכולה לייתר ניתוח. במחקר ראשוני, EscharEx הצליח לנקות >50% מהנמק בכיבים תוך מספר ימים, תוצאה דומה להטריה כירורגית, עם פחות כאב ודימום. מחיר: צפוי להיות כמה מאות דולרים לטיפול. זמינות: עדיין בניסויים קליניים (לא לשימוש מסחרי בפצעים כרוניים, אך NexoBrid לכוויות מאושר באירופה).

8. JetOx / Lavage Systems, מערכות שטיפה בלחץ:
חברות כמו TavTech מישראל פיתחו מכשירי Lavement סילוני לניקוי פצעים. מערכת JetOx מחברת מיכל חמצן דחוס למתז שמכוון לסילוק רקמה מתה באמצעות טיפות מלוחים זעירות במהירות גבוהה. זהו מעין "עיסוי סילוני" לפצע שמנקה אותו בעדינות יחסית ללא נזק תרמי (בניגוד לסילון מים בלחץ גבוה שעלול לפצוע). JetOx נמצא כבר מספר שנים בשימוש בצפון אמריקה ומקסיקו. יעילות: מסייע מאוד בניקוי כיבים עמוקים עם כיסים, ומגיע למקומות שקשה לגרד ידנית. זמינות בישראל: לא ידוע על שימוש נרחב, ייתכן שקיים ביחידות כירורגיות מסוימות.

9. חיישן Seal-V לאבטחת תפרים בכלי דם:
מכשיר Israelי נוסף, Seal-V של Sealantis (חברת מדבקות ביולוגיות), הוא דבק כירורגי המבוסס על פולימר אצות שמיועד לאטום מוקדי דלף בתפרי כלי דם. למה זה קשור לפצע? כי בחולי סוכרת, ניתוחי מעקפים לרגליים או השתלת כלי דם הם חלק מהטיפול המשולב. Seal-V מסייע להצלחת ניתוחי כלי דם בכך שמוריד סיכון לדימום או כשל בתפר. הוא מאושר באירופה ומתחיל שימוש בארץ. עלות: כל ערכה עולה מאות דולרים.

10. TopClosure®, מערכת סגירת עור הדרגתית:
זהו פיתוח ישראלי המיועד לסגירה של פצעים גדולים או מתוחים. TopClosure הוא אביזר פלסטי המוצמד לעור משני צידי הפצע באמצעות מדבקות, וכולל רצועה נמתחת שמצמידה בהדרגה את שולי העור זה לזה. במקום לתפור בכוח ולקרוע את העור השביר (במיוחד בחולי סוכרת עם עור שביר ופצעי לחץ), ניתן בימים ספורים להפעיל מתח מתון מצטבר ולקרב את השוליים עד לאפשרות סגירה ניתוחית קלה. המכשיר כבר קיבל אישורי CE ו-FDA, ומשמש בעיקר בכירורגיית טראומה וקטיעות. שימוש במקרה סוכרת: אם יש פצע גדול אחרי הסרת נמק, TopClosure יכול לחסוך השתלת עור על ידי סגירה הדרגתית של הפצע. זמינות: נמכר גלובלית, כולל בישראל. מחיר יחידה לשימוש בודד כמה עשרות דולרים.

לצד עשרת המכשירים הללו, כמובן ישנם עוד חידושים (כמו מערכות חימום מקומי, משחות ננוטכנולוגיה, רחפנים לניטור פצעים מרחוק, אך אלה חורגים מסקופ הסקירה). לסיכום חלק זה, ניתן לראות שטכנולוגיות החדשניות משלימות את הטיפול המסורתי: הן עוזרות לנקות טוב יותר, למדוד ולעקוב, לעודד ריפוי באמצעות גירוי פיזיקלי, ולהתמודד עם חסמים כמו זרימת דם ירודה וזיהום. בחירה במכשור מתאים תלויה במצב הפצע, בזמינות ובעלות.

מקרים קליניים, לימוד מניסיון (Case Studies)

להלן סקירה של מקרים קליניים אמיתיים (מבוססי דיווחים בספרות המקצועית ובבתי חולים), המדגימים גישות טיפול שונות ותוצאותיהן בכיבים סוכרתיים קשי ריפוי:

מקרה 1, שילוב טיפולים מתקדם בחולה מבוגר: מר י', גבר בן 72 עם סוכרת ותיקות של 20 שנה, הגיע עם כיב כרוני בעקב הרגל (Wagner 3, חשיפת גיד אכילס) הקיים 8 חודשים. בעבר עבר ניקויים חוזרים וטיפול אנטיביוטי לזיהומים, ללא הצלחה בסגירת הפצע. בצילום היה חשד לדלקת בעצם העקב (אוסטאומיאליטיס). הצוות המולטידיסציפלינרי החליט על גישה אגרסיבית: נעשתה כריתה כירורגית נרחבת של כל הרקמה הנמקית והנגועה בעצם, ולאחר מכן הותקן VAC עם ספוג בעומק הפצע. המטופל קיבל אנטיביוטיקה דרך הווריד ל-6 שבועות. לאחר 2 שבועות של VAC, הופיעה רקמת גרעון יפה שכיסתה את הגיד החשוף. בשלב זה, בוצעו 3 הזרקות של PRP אוטולוגי לתוך הרקמה הגרעונית, אחת לשבוע. בהדרגה נצפתה האצת אפיתליזציה מהשוליים. כעבור 8 שבועות נוספים, הפצע קטן מ-6 ס"מ קוטר ל-1 ס"מ. נותר כיס קטן עמוק, שהתמלא ברקמה לאחר סדרת 6 טיפולי גלי הלם (אחת לשבוע). בסיכום, תוך 4 חודשים הפצע נסגר לחלוטין עם צלקת סגורה וחיזוק סד גפה למניעת לחץ. מקרה זה מדגים כיצד שילוב VAC, אנטיביוטיקה, PRP וגלי הלם הצליח במקום שבו כל רכיב בודד לא הביא לריפוי מלא. המטופל נמנע מקטיעה והחזיר יכולת הליכה (עם נעל אורטופדית).

מקרה 2, החלמה מלאה בעזרת PRP לאחר כישלון שיטות רגילות: גברת ח', בת 65, חולת סוכרת עם פצע בשוק שנוצר לאחר חבלה קלה והסתבך לכיב שאינו מחלים 7.5 חודשים. היא טופלה זמן רב בחבישות מתקדמות ואנטיביוטיקות שונות לפי תרביות, אך הפצע, בגודל 18×4 ס"מ, נותר פתוח עם גדילה איטית של רקמה בשוליים. לבסוף, הוחלט על גישת "הצלת גפה" עם PRP: נלקחו ממנה 60 מ"ל דם ורוכזו לטסיות, והג'ל שהתקבל הונח על הפצע ונחבש. פרוטוקול זה בוצע 3 פעמים בהפרש 7–10 ימים. כבר לאחר הטיפול השני נצפתה האצת גדילת אפיתל משולי הפצע, ורקמת גרעון בריאה כסתה את מרבית הבסיס (ראו איור, שלא מצורף כאן). לאחר הטיפול השלישי, כשבועיים מהתחלת PRP, הפצע הצטמצם לכ-1 ס"מ ותוך זמן קצר נסגר לחלוטין עם אפיתל חדש. המעקב הראה עור יציב שנשאר סגור. מקרה זה ממחיש איך PRP יכול "להתניע" פצע תקוע; הפצע שלגביו "נגמרו הרעיונות" נסגר תוך שבועות ספורים מהרגע שהוזרקו גורמי הגדילה החסרים. החוקרים ציינו שגם הכאב של המטופלת פחת משמעותית לאחר ה-PRP. (יצוין כי ייתכן שלמטופלת היה חסר תזונתי או אחר שתוקן במקביל, אך PRP בהחלט יוחס כגורם עיקרי להאצה).

מקרה 3, אוזונותרפיה מצילת גפה בכיב עמוק עם זיהום: אדון פ', בן 67, עם כיב בכרית כף הרגל (הקדמית) שנגרם מפציעה קהה והסתבך. הפצע הגיע עד העצם והגיד, עם זיהום קשה כולל MRSA ו-Klebsiella עמידים. הוא אושפז, טוהר כירורגית, קיבל אנטיביוטיקה לווריד ושוחרר, אך הפצע לא החלים ואף החל להפריש ריח רע. משהופנה למרפאת פצע, נשקלת קטיעה חלקית של כף הרגל. הצוות החליט לנסות טיפול באוזון רפואי כהזדמנות אחרונה לפני קטיעה. בוצעו 10 מפגשים של אוזון: בכל מפגש הוכנס כף הרגל לתוך שקית אטומה, שהוזנה בגז אוזון O₃ בריכוז 70 מק"ג/מ"ל למשך 20 דקות. בין המפגשים, הפצע כוסה בחבישת גזה עם כסף יוני. התוצאות היו דרמטיות: לאחר 6 טיפולים כבר צמחה רקמת גרעון אדומה עמוקה שמילאה את רוב החלל העמוק. לאחר 10 טיפולים (כחודש מההתחלה) הפצע נרפא לחלוטין, רקמה אפיתלית סגרה את כל השטח, ללא סימני זיהום. המטופל ניצל מקטיעה, ושוחרר במצב טוב. במקרה זה, האוזון, הידוע כחומר מחטא חזק וכמעודד זרימת דם, ככל הנראה חיסל את אוכלוסיית החיידקים העמידים, שיפר חמצון מקומי, ואיפשר לריפוי להתקדם. דיווח זה עולה בקנה אחד עם דיווחי מקרה אחרים בהם אוזון סייע להציל גפיים בסכנת קטיעה. ראוי לציין שטיפול זה אינו סטנדרטי בכל מקום ודורש ציוד מתאים (גנרטור אוזון רפואי).

מקרה 4, כיב סוכרתִי וטיפול משלים הומאופתי-משולב: (מקרה לא שגרתי, לצורך הדגמה אינטגרטיבית), גברת ל', בת 58, סוכרתית, עם כיב בינוני בכרית הבוהן הגדולה. לא נמצאה מחלת כלי דם חמורה, אך הפצע התעקש לא להחלים במשך 4 חודשים. בנוסף לטיפול פצע קונבנציונלי (ניקויים שבועיים וחבישת הידרוקולואיד), פנה המטופלת למטפל ברפואה משלימה. הומלץ לה על פורמולת הומאופתיה כולל Secale Cornutum 200c ו-Calendula 30c (שני גרגרים מתחת ללשון, פעמיים ביום), לצד מריחת משחה צמחית עם קלנדולה ופרופוליס על הפצע. כמו כן החלה בטיפול רפלקסולוגיה פעמיים בשבוע לעידוד זרימת דם בכף הרגל. כעבור 8 שבועות נוספים, תועדה סגירה כמעט מלאה של הפצע. קשה לבודד מה בדיוק תרם להחלמה, סביר שהטיפול הסטנדרטי המשיך בעבודתו, ואולי הפצע היה קרוב לסגירה בכל מקרה. המטופלת, עם זאת, ייחסה את ההאצה לטיפות ההומאופתיות ש"ייבשו" את ההפרשות, ולרפלקסולוגיה שהפחיתה את כאביה ואיפשרה להקפיד יותר על הדריכה הנכונה (הימנעות מלחץ על הבוהן). מסקנה: עבור מטופלים מסוימים, שילוב רפואה משלימה יכול לשפר את המוטיבציה וההיענות (Compliance) לטיפול, במקרה זה, המטופלת דיווחה שהרגישה אקטיבית יותר בטיפול, עקבה טוב יותר אחרי הנחיות השכיבה והפריקה, ואולי בזכות זאת הפצע החלים. כמובן שאין הוכחה מדעית ישירה לכך שהתרופות ההומאופתיות שינו את מהלך הריפוי, אך האפקט הפסיכולוגי והגברת הזרימה ברגל דרך העיסוי בהחלט יכלו לתרום בעקיפין.

מקרה 5, סוגיות אתיות: החלטה על טיפול פאליאטיבי במקום אגרסיבי: מר ד', בן 80, סיעודי וסובל מדמנציה, עם כיב גדול בעקב עקב ישיבה ממושכת (Pressure ulcer שהסתבך בזיהום סוכרתי). הפצע היה בשלב מתקדם עם נמק יבש נרחב. אפשרויות טיפול אגרסיביות כללו ניתוח להסרת הנמק ואף שיקולי קטיעה תחתונה (טרנס-טיביאלית) כדי למנוע סבל ממושך. אך המשפחה וצוות הבית החולים נטו לגישה שמרנית יותר בשל מצבו הקוגניטיבי והכללי הירוד של המטופל. התקיימה ישיבת אתיקה: נשקל העיקרון של אוטונומיה, למר ד' אין יכולת להביע דעה, אך צוואה רפואית קודמת שלו הראתה שביקש "לא לסבול ניתוחים מיותרים". עיקרון ההטבה (Beneficence) לעומת הימנעות מנזק נדון, האם קטיעה שתציל חיים אבל תגרום נכות וכאב אחרי ניתוח מוצדקת? הוחלט על טיפול פאליאטיבי מקל: הפצע טופל בחבישות להקלה (משחת מורפין מקומית לכאב, חבישות פחם נגד ריח), ללא כירורגיה אגרסיבית. למרבה הצער, לאחר 3 חודשים הוא נפטר מדלקת מערכתית. צוות הטיפול הרגיש שלם עם ההחלטה, שכן ניתוח גדול היה גורם סבל משמעותי עבורו עם תוחלת תועלת נמוכה. מקרה זה מדגיש שלא תמיד "לרפא בכל מחיר" הוא הנתיב הנכון, במיוחד במטופלים בסוף חייהם. יש לשקול איכות חיים, כאב, ועומס טיפולי על המטופל והמשפחה. צוות רב-תחומי כולל רופא, אחות, עובד סוציאלי ואתיקנים צריך להיות מעורב בהחלטות מסוג זה.

המקרים הקליניים הללו ממחישים מגוון היבטים: חשיבות השילוב הטיפולי, הפוטנציאל של שיטות חדשות (PRP, אוזון), אך גם את מגבלות הריפוי בנסיבות מסוימות, והצורך להתאים את מטרות הטיפול לערכי המטופל ויכולתו. כל מקרה הוא ייחודי, והניסיון המצטבר מאותם "סיפורי הצלחה וכישלון" תורם לשיפור מתמיד של גישות הטיפול בפצעים קשי ריפוי.

תזונה רפואית תומכת החלמה

לתזונה נכונה יש תפקיד מכריע ביכולת הגוף לרפא פצע, במיוחד אצל חולי סוכרת שלעיתים קרובות סובלים מחסרים תזונתיים או בעיות מטבוליות. פצע כרוני הוא "מפעל בנייה", הגוף צריך לייצר תאי עור חדשים, קולגן, כלי דם, וכל אלו דורשים חומרי גלם (חלבונים, ויטמינים, מינרלים) ואנרגיה רבה. נפרט את עקרונות התזונה התומכת בריפוי, כולל המרכיבים העיקריים שיש לשים עליהם דגש:

• חלבונים (Protein): חלבון הוא אבני הבניין לרקמות חדשות (קולגן, רקמת גרעון וכו') וגם מרכיב חיוני של מערכת החיסון (נוגדנים, אנזימים). מחסור בחלבון יוביל להחלשה משמעותית של ריפוי הפצע. לכן, ההמלצה היא להגביר את צריכת החלבון בתקופת ריפוי הפצע, בערך 1.2–1.5 גרם חלבון לק"ג משקל גוף ליום (לעומת ~0.8 גרם לאדם בריא). חלבונים מלאים מהחי (בשר רזה, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב) מספקים את חומצות האמינו הנדרשות. גם שילוב קטניות ודגנים יכול לסייע לצריכת חלבון אצל צמחונים. חשוב לציין, שחולים עם אי-ספיקת כליות (בעיה שכיחה בסוכרת) צריכים איזון כי עודף חלבון יכול להזיק לכליות.
• קלוריות ואנרגיה: כפי שצוין, תהליך ריפוי פצע מעלה את קצב חילוף החומרים. נדרשת אנרגיה נוספת, כ-30–35 קק"ל לק"ג גוף ליום (לאדם 70 ק"ג מדובר ~2100–2500 קק"ל, בהתאם לרמת הפעילות). אם המטופל בתת-משקל או בירידה לא רצונית, יש לתגבר את הקלוריות בעזרת מזון עשיר או תוספי תזונה (שייקים עשירים, פחמימות מורכבות וכו'). אנרגיה מספקת גם חיונית כדי שהחלבון הנאכל ינוצל לבנייה ולא ישרף כדלק. לכן, תזונה מאוזנת צריכה לכלול גם פחמימות (עדיפות למורכבות, דגנים מלאים, כדי למנוע קפיצות סוכר גדולות) וגם שומנים בריאים (למשל שמן זית, אבוקדו, אגוזים) כמקור אנרגיה מרוכזת.
• ויטמין C (חומצה אסקורבית): ויטמין C חיוני לסינתזת קולגן, הוא דרוש לפעולת האנזים קולי­genאז שמצליב סיבי קולגן ומעניק להם חוזק. הוא גם נוגד חמצון חזק ועוזר לנטרל רדיקלים חופשיים בדלקת, ומסייע בשמירה על שלמות נימי הדם. חוסר בויטמין C (צפדינה) ידוע כגורם לפצעים שאינם מחלימים ודימומים. ההמלצה בתקופת ריפוי היא לצרוך 500 מ"ג עד 1 גרם ויטמין C ביום לפחות, הרבה מעבר לקצובה הרגילה (≈75 מ"ג). ניתן להגיע לכך על ידי תוספים (כדורי ויטמין C) ובנוסף מזונות עשירים (פלפל אדום, פרי הדר, קיווי, עגבניות). מחקרים הראו שספיגת ויטמין C משופרת כשניטל יחד עם מזון, ויתכן והשפעתו הטובה ביותר היא בשילוב אבץ וארגינין. לכן קיימים בשוק תוספי "פצע" ייעודיים המשלבים את השלושה (למשל אבקת Juven מכילה ארגינין, גלוטמין, ויטמין C ו-E, ואבץ).
• אבץ (Zinc, אבץ): מינרל זה מעורב בכמה שלבי ריפוי: הוא חיוני לפעילות מאות אנזימים, כולל אלו של מערכת החיסון והדלקת, שלבי הפרוליפרציה (שכפול תאים) וסינתזת קולגן. אבץ דרוש לחלוקת פיברובלסטים ולאפיתליזציה תקינה. מחסור באבץ מוביל לריפוי איטי ומערכת חיסון ירודה. ניתן לבדוק רמות אבץ בדם, אם הן נמוכות, לרוב יתנו תוסף (לדוגמה, 50 מ"ג אבץ ליום לתקופה מוגבלת). מזונות עשירים באבץ: בשר אדום, הודו, גרעיני דלעת, קטניות, אגוזים. אך לעיתים במצב פצע קשה, מזון לא מספיק ויש צורך בכדור אבץ. חשוב לא לקחת אבץ במינון גבוה לאורך זמן ללא התוויה, עודף אבץ יכול דווקא לפגוע בחיסון ולגרום למחסור נחושת. ההמלצה במקרה של פצע כרוני היא לרוב תוסף של ~15–30 מ"ג ליום, במשך מספר שבועות, במיוחד אם יש אינדיקציה למחסור (למשל אלבומין נמוך, שלשולים, או שימוש אבץ מוגבר דרך הפרשות הפצע).
• ויטמין A: ויטמין זה (רטינול) מעודד אפיתליזציה ותפקוד מערכת החיסון. הוא חשוב לשימור שלמות העור והריריות. במצב דלקתי, ויטמין A מסייע למאקרופגים ולנויטרופילים לתפקד. אצל חולי פצעים תחת סטרואידים (קורטיקוסטרואידים, המדכאים ריפוי), מתן ויטמין A במינון גבוה יכול לסתור חלק מההשפעה השלילית שלהם. מקורות תזונתיים: כבד, חלב מלא, ירקות כתומים כהים (בטטה, גזר, מכילים בטא-קרוטן שהגוף ממיר לרטינול). ההשלמה לרוב דרך מולטיויטמין סטנדרטי (שמכיל ~5000 יחב"ל).
• ויטמינים מקבוצה B ובמיוחד B12 וחומצה פולית: אלו חשובים לחלוקת תאים ולבניית תאי דם אדומים המספקים חמצן לפצע. חסר B12 (נפוץ בקשישים ובמטופלי מטפורמין) יכול לפגוע בהחלמה עקיף. חומצה פולית משתתפת בסינתזת DNA בתאים חדשים. דגנים מלאים, בשר, וקטניות מספקים B, אך לעיתים נדרש תוסף B קומפלקס.
• ויטמין D: ויטמין D מווסת מערכות רבות, כולל מערכת החיסון ודלקת. מחקרים מצאו קשר בין חוסר ויטמין D (מאוד נפוץ באוכלוסייה) לבין האטה בריפוי. אמנם לא הוכח סיבתית, אך שווה לתקן חסר, מתן 1000–4000 יחב"ל ליום אם רמות 25(OH)D בדם נמוכות.
• חומצות אמינו ספציפיות: ארגינין וגלוטמין זכו לתשומת לב. L-ארגינין הוא חומצה אמינית חצי חיונית שמשמשת מצע לייצור NO (חנקן חד-חמצני) המעודד זרימת דם ויצירת כלי דם. במחקרים, תוספת ארגינין (≈4–8 גרם ליום, דרך תוספי ייעוד) שיפרה מעט ריפוי בפצעי לחץ. L-גלוטמין חשובה למערכת החיסון ומקור אנרגיה לתאים מתחלקים. תוספת גלוטמין 7-14 גרם ליום עשויה לתמוך בפעילות מאקרופגים ולימפוציטים. לכן פורמולות כמו Juven ששמו דגש על שילוב: 14 גרם ארגינין + 14 גרם גלוטמין + אנטיאוקסידנטים, והראו שיפור החלמה בפצעים מסוימים.
• נוזלים והידרציה: אסור לשכוח שאיבוד נוזלים דרך הפצע (במיוחד אם יש הרבה הפרשות) יכול לגרום להתייבשות. הדם מסמיך ופחות מגיע לרקמות. לכן יש להקפיד על שתייה נאותה, לרוב 1.5–2 ליטר ביום, או יותר אם יש אובדן רב (למשל בפיסטולות). סימן להתייבשות יכול להיות עליית נתרן בדם או קריאטינין.
• תוספים ותכשירים מיוחדים: בשוק קיימים מספר מזונות רפואיים לפצעים, כגון: Cubitan (של נוטרסיה), משקה עתיר חלבון, אבץ, ויטמין C ו-E; Rejuven, אבקה עם ארגינין-גלוטמין-אנטיאוקסידנטים; Pro-Stat, ג'ל חלבון מרוכז; ARGINaid, משקה ארגינין + ויטמין C ואבץ. מוצרים אלה מיועדים למטופלים שלא מצליחים לצרוך מספיק דרך התזונה הרגילה. לרוב, במוסדות סיעודיים או בבתי חולים משתמשים בהם עבור פצעי לחץ/סוכרת. חשוב לוודא שמטופל אכן צורך אותם (לא פעם המוצר ניתן והמטופל לא אוהב את הטעם, ואז אין תועלת). גם מולטי-ויטמין יומי מומלץ לרוב, שכן קל לפספס מרכיב אחד או שניים שחסרים. למשל, אם מטופל גם באנמיה, ברזל חיוני (אך עודף ברזל בלי אנמיה דווקא עלול לעכב ריפוי עקב תרומה לעקה חמצונית, לכן לתת רק אם יש חוסר).
• שליטה ברמות גלוקוז ותזונה סוכרתית: יש לזכור שעבור חולה סוכרת, איזון רמת הסוכר בדם חשוב לא פחות. היפרגליקמיה פוגעת בהחלמה: היא מקשה על תאי חיסון לפעול, מעודדת צמיחת חיידקים, וגורמת גליקציה (שינוי לא תקין) של חלבוני קולגן חדשים. לכן בתזונת חולה סוכרתי עם פצע יש להקפיד על פחמימות מורכבות והגבלת סוכרים פשוטים. ארוחות קטנות ותכופות עדיפות למנוע שיאי סוכר. שילוב סיבים תזונתיים (ירקות, שיבולת שועל) מסייע באיזון. במידת הצורך, התאמת מינוני אינסולין או תרופות היא חלק בלתי נפרד מהטיפול, בלי סוכר מאוזן, כל המאמצים התזונתיים עלולים להיחסם (כפי שנאמר לעיתים: "צריך לאזן את הסוכרת כדי שהפצע יאזן את עצמו").

תזונה נכונה עבור מטופל עם פצע קשה ריפוי היא תנאי מקדים חיוני להצלחה. יש לראות בתזונאית קלינית חלק מהצוות הרב-תחומי. היא תבצע סריקת מצב תזונתי (בדיקת אלבומין/פרה-אלבומין בדם, משקל, צריכה) ותבנה תוכנית העשרת תזונה. לא פעם, שיפור התזונה האורגני (דרך מזון) לצד תוספים לפי הצורך מביא לשינוי ניכר בקצב הריפוי, בעיקר במטופלים שתת-תזונה או חסרים היו הגורם העיקרי לעיכוב.

רפואה משלימה ואלטרנטיבית בפצעים קשי ריפוי

תחום הטיפול בכיבים כרוניים חוצה לעיתים את גבולות הרפואה הקונבנציונלית, במיוחד כאשר שיטות רגילות אינן משיגות שיפור. מטופלים רבים, וגם צוותים רפואיים, פונים לשיטות רפואה משלימה (Complementary Medicine) להשלמה. נסקור כמה מהגישות הבולטות: אוזונותרפיה, הומיאופתיה, רפלקסולוגיה ופיטותרפיה (טיפול בצמחי מרפא), ונדון בממצאים והאתגרים הקשורים אליהן.

אוזונותרפיה (Ozone Therapy): שימוש רפואי בגז אוזון (O₃) נחשב לחלק מהרפואה המשלימה אף שיש לו אחיזה מדעית בחלק מהמנגנונים. אוזון בריכוזים מבוקרים פועל כקוטל מיקרובים רב-עוצמה, ומשפר חמצון רקמתי. בשיטות הטיפול בפצעים, כאמור, נהוגה שיטת השקית (Ozone Bagging): הכנסת הגפה המפציעה לתוך שרוול פלסטיק והזלפת אוזון לפרקי זמן קצרים. פעולה זו מחטאת את פני הפצע (האוזון מחמצן ממברנות תאים של חיידקים ופטריות) ובמקביל חלק מהאוזון מומס בנוזלי הרקמה ומתפרק שם ל-O₂ ולרדיקלים הגורמים להגברת זרימת דם. סקירות מקרי מקרה הראו תוצאות מרשימות: ריפוי כיבים "חשוכי מרפא" ומניעת קטיעות. עם זאת, ניסויים מבוקרים גדולים עדיין חסרים. טיפול האוזון גם מעורר מעט מחלוקת כי יש חשש משאיפת אוזון (רעילה לריאות), ולכן חייב להתבצע ע"י צוות מיומן ובתנאים מתאימים. בישראל קיימות מרפאות כאב/משלימה המציעות אוזון, בעיקר לטיפול בכאבי גב, אך שימושו בכיבים סוכרתיים נדיר ומבוצע בעיקר כטיפול חמלה. סטטוס מדעי: כנראה יעיל כחלק מפרוטוקול משולב (כפי שראינו במקרה, בשילוב חבישות כסף למשל). נדרש מחקר קליני כדי לאשש כמה הוא מוסיף מעבר לחיטוי רגיל.

הומיאופתיה (Homeopathy): גישה ותיקה שטוענת שדילולים חזקים של חומרים מסוימים יכולים לעודד ריפוי הגוף. בריפוי פצעים, הומיאופתים לעיתים רושמים תכשירים כגון Calendula officinalis 30c (דילול של צמח הקלנדולה, הידוע כצמח מרפא), Silicea 6c (סיליקה, שלטענתם מסייעת בפליטת מוגלה וניקוי), Hepar sulphuris (נתרן גופרתי, שמיוחס לו סיוע בהחלמת כיבים עמוקים), Secale cornutum (ארגוט, פטרייה, המשמשת בהומאופתיה למצבי פצע איסכמי). תיעוד רפואי של הצלחת הומיאופתיה בפצעים הוא אנקדוטלי, יש דיווחי מקרה על כיבים שנרפאו עם הומאופתיה כהתערבות עיקרית, אך ללא קבוצת ביקורת קשה לדעת. ייתכן שהמקרים היו מחלימים גם בעצמם. הכוחות הפועלים: ייתכן שהומאופתיה מסייעת דרך אפקט פלצבו חזק ושיפור מצב המטופל (למשל, מפחיתה חרדה שמשפיעה הורמונלית על ריפוי). ברפואה מבוססת ראיות, הומאופתיה לפצעים לא מומלצת כתחליף לטיפול רגיל, אך יכולה לשמש "במקביל" אם המטופל מעוניין, בתנאי שלא מוותרים על עקרונות חשובים (ניקוי, פריקה, מניעת זיהום).

רפלקסולוגיה ועיסוי טיפולי: רפלקסולוגיה היא טכניקה של עיסוי ולחיצה בנקודות מסוימות בכפות הרגליים, מתוך ההנחה שיש בהן השתקפות של איברי הגוף. בחולי סוכרת עם כיב, רפלקסולוגיה לא מכוונת לרפא את הפצע ישירות אלא לשפר את הזרימה ההיקפית והעצבוב ולגרום לרוגע. עיסוי עדין של הרגל (רחוק מהפצע) עשוי בהחלט לשפר זרימת דם עורית. כמו כן, מטופלים מדווחים על הפחתת כאבים נוירופתיים ושיפור בשינה בעקבות טיפולים כאלה, שזה מועיל בעקיפין (שינה טובה מאפשרת החלמה טובה יותר). יש מחקר קטן שהראה שטיפול רפלקסולוגי שבועי במשך 6 שבועות שיפר משמעותית מדדים כמו טמפרטורת עור (אינדיקטור לזרימה) בכפות רגלי חולי סוכרת. מגבלות: חשוב לוודא שהמטפל מבין שאסור לבצע לחיצה או תמרון קרוב מדי לפצע או על גפה עם סיכון, כדי לא לגרום לנזק. בשורה התחתונה, רפלקסולוגיה יכולה להיחשב טיפול תומך, חלק מרווחת המטופל, ולא כתחליף לטיפול רפואי בפצע.

פיטותרפיה (טיפול בצמחי מרפא): זהו תחום רחב הכולל משחות, קרמים ותמציות מצמחים בעלי סגולות ריפוי, וכן נטילת צמחי מרפא פנימית. מספר דוגמאות ידועות:

• דבש רפואי (כמו דבש מאנוקה): אמנם דבש כבר מוגדר כטיפול רפואי רשמי בחלק מהמקומות, אבל במקור הוא "תרופת סבתא". דבש מכיל pH חומצי, סוכר גבוה, ואנזים שמפיק מי חמצן, שילוב שהורג חיידקים ומפחית ריחות. מריחת דבש מאנוקה סטרילי על כיב סוכרתי הראתה שיפור בניקוי הפצע ובהחלמה לעומת חבישות רגילות בכמה ניסויים קטנים.
• קלנדולה (ציפורני חתול): צמח זה מוכר באיכויות האנטי-דלקתיות והאנטיספטיות שלו. משחת קלנדולה משמשת ברפואת צמחים לטיפול בעור פצוע, וטענה למחקר מסוים, משחת קלנדולה שיפרה החלמת פצעי לחץ בדרגה 2 לעומת משחה רגילה. הקלנדולה מכילה טריטרפנים ופלבנואידים נוגדי דלקת.
• אלוורה (Aloe vera): ג'ל האלוורה מקרר ומלחח, ויש לו רכיבים (acemannan) שמיוחסים להם זירוז החלמת כוויות ופצעים שטחיים. נעשה בו שימוש גם בחולי קרינה עם כוויות. עבור פצעים סוכרתיים, אם הם שטחיים, אלוורה יכולה להרגיע את העור, אך אין עדות שתוך-עורי הוא מזרז החלמה של פצעים עמוקים. חשוב: באלוורה לא להשתמש על פצע מזוהם כי הוא אוטם מעט מלמעלה.
• פפאיה ובננה: במספר תרבויות משתמשים ברסק פפאיה ירוקה על פצעים, אנזימים בפרי (פפאין) מבצעים דה-ברידמנט אנזימטי עדין, בדומה לתכשירים רפואיים (כגון פאפאין-אוריאה המסחרי). עלי עץ בננה הונחו בהודו על כיבים, כנראה בשל תכונות אנטיבקטריאליות קלות וניהול לחות.
• כורכום (Curcumin): הכורכומין הוא רכיב פעיל בשורש הכורכום, עם תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-ספטיות. מחקרים מצאו שכורכומין בשימוש מקומי (כמשחה ננו-חלקיקים) הפחית דלקת והאיץ סגירת פצע בחיות. יש גם תוספי כורכום פומיים, שמטרתם כללית להורדת דלקת, לא ידוע אם זה משפר ישירות ריפוי פצע, אך זה לא יזיק (בתנאי שלא מגזימים, מינונים גדולים מאוד עלולים לפגוע בכבד).
• תה עץ התה (Tea tree oil): שמן אתרי מעץ התה אוסטרלי הוכח כמחטא חזק, טיפות ממנו בחבישה יכולות לעזור נגד חיידקים ופטרת. הוא משולב בכמה תכשירים מסחריים לפצעים.

חשוב לגשת לטיפול בצמחי מרפא בזהירות: לא כל טבעי=בטוח. למשל, משחות צמחים מסוימות עלולות לגרום לתגובה אלרגית בעור (דרמטיטיס) ולהחמיר מצב. יש צמחים שמפריעים לקרישת דם (כמו מיצויי בטא-סיטוסטרול) ולכן לא לשימוש אם פצע מדמם. לכן מומלץ שכל שימוש בפיטותרפיה יהיה בהתייעצות עם רופא/הרבליסט מוסמך, ובמקביל לטיפול הרפואי המקובל.

הרפואה האלטרנטיבית מציעה כלים משלימים שיכולים לסייע בחלקם בשיפור מצב הפצע או חוויית המטופל, אך הם בדרך כלל לא מהווים פתרון עצמאי. הגישה האינטגרטיבית, שילוב המיטב מהרפואה המערבית עם שיטות בטוחות מהמשלימה, עשויה להיטיב, בתנאי שיש תקשורת ושיתוף פעולה בין המטפלים. למשל, שילוב דבש רפואי (משלים) תחת פיקוח רופא יחד עם אנטיביוטיקה מערכתית (קונבנציונלי) וכו'. תמיד צריך למדוד הצלחה במדדים אובייקטיביים (האם הפצע קטן, האם הזיהום עבר) ולא להסתמך על הרגשה בלבד, על מנת לוודא שהמטופל לא סוטה לטיפול לא יעיל ומפספס טיפול נחוץ אחר.

סוגיות אתיות, חוקתיות וחברתיות בטיפול בפצעים כרוניים

הטיפול בכיב כרוני, במיוחד באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים סיעודיים או אוכלוסיות מוחלשות, מעלה אתגרים מעבר לצד הרפואי-קליני. כאן נדון בכמה סוגיות: הזנחה ואחריות משפטית, החלטות אתיות לגבי אגרסיביות טיפול, הוגנות בהקצאת משאבים, ושיקולים חברתיים בטיפול ארוך טווח.

הזנחה ועוול, אחריות משפטית: חולים סיעודיים במוסדות או קשישים בבתיהם עלולים לפתח פצעי לחץ או כיבים סוכרתיים. אם פצעים אלו לא מטופלים כראוי, הדבר יכול להיחשב רשלנות רפואית או סיעודית. לדוגמה, אם דייר בבית אבות מפתח פצע לחץ דרגה 4 ללא תיעוד של מאמצי מניעה (כגון שינוי תנוחה תכוף, מזרן לחץ), משפחתו יכולה לטעון להזנחה. מקרה מפורסם הוא בארה"ב, בו משפחה תבעה מוסד לאחר שקשיש נפטר מזיהום בפצע לחץ, טענו שלא ניתנה רמת טיפול נדרשת והדבר הפר זכויות המטופל. במדינות רבות, לרבות ישראל, קיימים נהלים מחייבים: בתי אבות נדרשים לדווח על הופעת פצעי לחץ ולנקוט צעדים, וקופות החולים צריכות לספק אחות פצע למעקב בית במקרים מתאימים. אי עמידה בנהלים עלולה לגרור סנקציות, מעבר לנזק למטופל. מקרים של קטיעות שניתן היה למנוע גם הם עלולים להגיע לערכאות. לדוגמה, חולה סוכרתי שלא קיבל הפנייה בזמן למומחה או שלא טופל בזיהום כנדרש והגיע לקטיעה, המשפחה יכולה לטעון ל"טיפול לקוי". על הצוות המתעד והמטפל להראות שפעל לפי סטנדרט מקובל (Standard of Care), למשל, תיעדו הערכת פצע שבועית, פנו לייעוץ כירורגי כשחלה החמרה, וכו'.

קבלת החלטות ואתיקה בטיפול מול פליאציה: לא בכל מצב מטרת העל היא "לרפא את הפצע בכל מחיר". במיוחד במטופלים קשישים או עם תחלואה מורכבת, עולה שאלה של איכות חיים מול הארכת חיים/גפה. כפי שהודגם במקרה 5, יש מצבים שצריך לשקול טיפול פליאטיבי בפצע, כלומר, להתמקד בהפחתת כאב, ריח, והפרשה, ולא בהכרח בניסיון לסגירה מלאה אם הסיכוי לכך נמוך. זה אתגר אתי: מצד אחד, ערך ההטבה (Beneficence) דורש שנעשה מה שטוב למטופל, לפעמים טובתו היא מניעת סבל נוסף (כגון ניתוחים קשים) לעומת מאבק בריפוי. מצד שני, ערך האוטונומיה מחייב לכבד את רצון המטופל אם הוא מבין ורוצה "שינסו הכל". מתעורר גם עיקרון הצדק (Justice), הקצאת משאבים הוגנת: האם נכון להשקיע משאבי מערכת רבים (כמו אשפוז יקר, VAC וכו') במטופל עם סיכויי ריפוי אפסיים, בזמן שמטופלים אחרים יכולים ליהנות מהם? זו שאלה מורכבת שאין לה תשובה אחת, היא תלויה גם בערכי החברה. במדינות עם משאבי בריאות ציבור מוגבלים, אולי תהיה נטייה מוקדמת יותר לעבור לפליאציה. בישראל, ביטוח בריאות ממלכתי מכסה גם חולים קשישים סיעודיים, ולא מקובל לקבוע על בסיס גיל בלבד. אך בהחלט מתקיימים דיונים כאלו בצוותים גריאטריים. חוקית, המטופל (או האפוטרופוס) זכאי לסרב לטיפול, גם מציל גפה, כל עוד מבין את המשמעות. צוות רפואי צריך לכבד סירוב כזה לאחר הסבר. היו מקרים שבהם מטופל סכרתי סירב לקטיעה למרות סכנת חייו, ובית משפט תמך בזכותו לאוטונומיה. במקביל, אם מטופל דורש טיפול חדשני יקר (נניח, תאי גזע) שאין יכולת מערכתית לספק, אין חובה משפטית לספקו, כאן עיקרון הצדק והמשאבים גובר, אך חייבים להציג למטופל אלטרנטיבות ריאליות.

היבטים חברתיים-כלכליים, פצעים כרוניים באוכלוסיות מוחלשות: מחקרים הראו שפצעים קשי ריפוי שכיחים יותר ומחמירים יותר בקרב בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך. הסיבות מרובות: נגישות פחותה לטיפול רפואי ומעקב מומחים, תזונה לקויה עקב קשיים כלכליים (המתורגם לתת-תזונה שדיברנו עליה), תנאי מגורים צפופים או חוסר יכולת לשמור על היגיינה אופטימלית של הפצע, וגם פערי ידע, אולי המטופל לא קיבל חינוך בריאותי מספק לגבי טיפול ברגל סוכרתית. חברה צודקת תרצה לגשר על הפער הזה. לכן קופות חולים ומשרד הבריאות מפעילים מרפאות פצע ייעודיות מקומיות שאינן דורשות תשלום גבוה, ועמותות (כגון עמותת חברים לרפואה) מסייעות בהשגת ציוד יקר (כמו משחות מיוחדות, VAC ביתי) לנזקקים. גם ההכרה בנכות ובזכויות ביטוח לאומי חשובה: למשל, חולה עם כיב סוכרתי משמעותי עשוי להיות מוגדר כנכה זמני ולהיות זכאי לקצבה או מטפל, מה שעוזר לו להתמודד.

מעורבות המשפחה והקהילה: הטיפול בפצע כרוני דורש לעיתים "מטפל עיקרי" צמוד, בן/בת זוג, ילד, או מטפל זר, שיסייע בהחלפות תחבושות, שמירה על הגיינה, מעקב אחרי תרופות. כאשר המטופל מאושפז זמן ממושך, המשפחה עלולה לחוות עומס רגשי וכספי (נסיעות, הפסד ימי עבודה). יש כאן משקל חברתי: האם מערכות בריאות נותנות תמיכה פסיכולוגית למשפחות? האם קיימים מערכי הסעה, ביקורי בית וכו'? בישראל, למשל, יש שירותי אחיות בריאות הציבור שעושות ביקורי בית (דרך קופות החולים) למטופלים שלא ניידים, וזה חלק מצמצום אי-שוויון.

היבטים חוקתיים, זכויות החולה הכרוני: חוק זכויות החולה בישראל (1996) מחייב הסכמה מדעת, פרטיות, וטיפול ללא אפליה. חולה כרוני זכאי לקבל מידע מלא על כל אפשרויות הטיפול, גם חדשניות, ולבחור. אסור להפלותו בשל גילו או מצבו. כמו כן, החולה זכאי לטיפול לשיכוך כאב, פצע כרוני כואב לעיתים, ויש חובה לטפל בכאב (תרופתי או אמצעים אחרים) ולא לראות בו "שולי".

דילמות בסוף החיים ובחולים חסרי ישע: מטופל דמנטי עם פצע, למי הזכות להחליט על הטיפול? החוק קובע שאם מונה אפוטרופוס (לעניין גוף), הוא מחליט לפי שיקולי טובת המטופל. אם אין אפוטרופוס, הרופאים נדרשים לפעול לפי עקרון המטופל הסביר, או לכנס ועדת אתיקה במקרים מורכבים.

סיכום סעיף אתיקה וחברה: הטיפול בפצע כרוני הוא לא רק משימה רפואית אלא גם מבחן אנושי וחברתי, מבחן ליחס שלנו לקשישים וחלשים, ליכולתה של מערכת הבריאות לתמוך לאורך זמן, ולשמירה על כבוד וזכויות המטופל גם כשמצבו ירוד. רגישות תרבותית חשובה גם היא: למשל, במגזרים מסוימים (חרדי, ערבי) אולי עדיף מטפל מאותו מין, או שיש אמונות מסורתיות (למשל מריחת שמן זית כתרופה) שצריך לכבד ולשלב באופן בטוח. צוות רב-תחומי עם עובד סוציאלי, יועץ רוחני לפי הצורך, וגורמי שיקום, יכול לספק מענה שלם יותר, לא רק "לסגור את הפצע" אלא גם לתמוך במטופל ובני משפחתו במסע הארוך.

הצוות הרב-תחומי המטפל בפצע כרוני

ניהול של פצע קשה ריפוי דורש ידע ומיומנויות ממגוון מקצועות. טיפול אינטגרטיבי רב-תחומי הוא המפתח לשיפור התוצאות. בפסקה זו נכיר את הפרופילים והתפקידים של אנשי המקצוע השונים המעורבים בטיפול בכיבים סוכרתיים ובפצעים כרוניים:

• רופא פודיאטר (Podiatrist) / כירורג כף רגל: זהו מומחה לרפואת כף הרגל, כולל מבנה גרמי ורקמות רכות. פודיאטרים (במדינות שיש בהן מקצוע זה) הם לעיתים חוד החנית בטיפול בכיב סוכרתי, הם מבצעים ניקוי (דה-ברידמנט) תקופתי של הפצע, מטפלים בבעיות מבניות (כמו קיצוץ עצם בולטת שמפריעה להחלמה), ומתאימים אמצעי פריקת משקל (כגון Total Contact Cast). בישראל מקצוע הפודיאטריה אינו נפוץ כמו בארה"ב; כאן לרוב כירורגים אורתופדים או כירורגים כלליים עם מומחיות בכף רגל סוכרתית ממלאים תפקיד זה. מיומנויות: הערכת זרימת דם (דופלר), טיפול בזיהום עצם (אוסטאומיאליטיס), החלטות על קטיעה אם נדרש, ופעולות כמו ציפורן חודרנית, כריתת יבלות לחץ וכד' כדי למנוע פצעים.
• אחות פצע (Wound Care Nurse): אחים ואחיות שעברו התמחות בטיפול פצעים (לעיתים תואר CWOCN, Certified Wound Ostomy Continence Nurse). הם הגורם שמלווה את המטופל ברציפות, מבצע החלפות חבישות, מעקב אחר גדילת רקמה, תיעוד צילום, חינוך המטופל ומשפחתו להמשך טיפול בבית. אחות פצע שולטת במגוון מוצרי החבישה (לדעת לבחור מתי אלגינט, מתי הידרוקולואיד, מתי קצף עם כסף וכו'). הן גם הראשונות לזהות סימני אזהרה (אודם חדש, ריח, סימן לזיהום; שוליים סגולים, אולי Marjolin, התמרה סרטנית של פצע). בישראל יש קורסי הכשרה ייעודיים לאחיות בתחום זה, ובכל מרפאת פצע יש אחות מובילה. תפקיד קריטי: תיאום בין יתר אנשי הצוות, הבטחת המשכיות הטיפול (נניח, לוודא שעם שחרור מאשפוז יהיה ביקור בית), ושיפור היענות, אחות לעיתים מצליחה לחנך מטופל לנעול נעל מתאימה ולשנות תחבושת בזמן יותר מכל רופא.
• רופא כלי דם (Vascular Surgeon): עוסק בצד הווסקולרי, הערכה אם חסימות בעורקים תורמות לאי-ההחלמה, וביצוע צנתורים או ניתוחי מעקף לשיפור זרימת הדם לרגל. בנוסף, מוערבות ורידית, אם יש כיב ורידי, רופא כלי דם ימליץ על גרב אלסטית או אולי התערבות כמו אבלציית ורידים. ישנה חפיפה עם כירורג כף רגל, לעיתים אותו כירורג מבצע גם וסקולרי. שיתוף הפעולה ביניהם חשוב כדי לתזמן התערבויות: למשל, קודם לשחזר זרימת דם (Angioplasty) ורק אחר כך לצפות לריפוי הפצע.
• אנדוקרינולוג / רופא סוכרת: תפקידו לוודא שסוכרת המטופל מאוזנת היטב. הוא מתאים טיפול אינסוליני, עוקב אחר המוגלובין A1c. לפעמים עד שלא מאזנים סוכר, הפצע לא יבריא כי רמות הסוכר הגבוהות מפריעות לכל שלבי הריפוי. כמו כן, בודק גורמי סיכון אחרים, למשל, אם יש גם מחלת כליות או תת-תריסיות (היפותירואידיזם יכול להאט חילוף חומרים), יטפל בהם.
• דיאטנית קלינית: כפי שהפרק הקודם פירט, הדיאטנית מעריכה את המצב התזונתי ומכינה תוכנית הזנה. היא מחשבת צרכים קלוריים וחלבוניים, ממליצה על תוספים (לרוב בהתייעצות עם הרופא, למשל, לתת אבץ?). היא גם מלמדת את המטופל על תזונה נבונה לסוכרת (פחמימות מורכבות, הימנעות מצריכת יתר סוכר). דיאטניות משחקות תפקיד גם במעקב, שקילה שבועית לראות אם עולה במשקל (סימן טוב בתת-תזונה).
• פיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק: תורמים בהיבט התנועתי. בפצע רגל, יש חשיבות לעניין הפרקת משקל (Off-loading). פיזיותרפיסטים מסייעים בהתאמת הליכון, קביים או גפה מלאכותית זמנית אם נעשתה קטיעה חלקית. מרפאים בעיסוק מלמדים איך לבצע פעילויות יומיום מבלי להעמיס על הפצע, איך לחבוש לבד את הרגל, וכו'. עוד אספקט: מניעת קונטרקטורות (התקצרות גיד), למשל, מטופל עם פצע בעקב צריך פיזיותרפיה כדי שלא יתפתח קונטרקטורת גיד אכילס בגלל חוסר תנועה וכאב. וכן תרגילי זרימת דם (פמפום הקרסול וכו').
• רופא כאב / פליאטיבי: אם הפצע מאוד כואב או במצב מתקדם, מומחה לכאב יכול להציע משככי כאבים מתאימים (כולל אופיאטים במינון מפוקח, או אלטרנטיבות, למשל, משחה מורפין לפצע). רופא פליאטיבי יהיה מעורב כשמחליטים על גישה טיפולית מרוככת יותר, הוא יאזן בין איכות החיים להמשך הטיפולים.
• מטפל ברפואה משלימה: בחלק מהמסגרות האינטגרטיביות, ייתכן וישולבו מטפלים כמו אקופונקטוריסט (דיקור סיני, יש דיווחים שדיקור משפר זרימת דם פריפרית), או נטורופת שימליץ על צמחי מרפא רלוונטיים. חשוב שהם ישתפו פעולה עם התוכנית הכללית. לרוב, מטפלים כאלה נמצאים במרכזים פרטיים או משלימים. למשל, מטופל יכול ללכת במקביל לטיפול הומאופתי פרטי, אבל האתגר הוא לתאם זאת. אם הצוות הפתוח, הם ידאגו שהמטפל המשלןע מבין מה מצבו של הפצע ומה אסור שיעשה (כמו לגעת בלי סטריליות).
• עובד סוציאלי ואחיות סיעודיות בקהילה: עובדים סוציאליים עוזרים עם השגת תמיכות, אולי המטופל זכאי למטפל/ת בבית דרך ביטוח סיעודי, אולי הוא צריך סיוע במימון נסיעות לטיפולים. הם גם תומכים נפשית במטופל שמתמודד עם מצב כרוני מתסכל. האחיות בקהילה (למשל דרך לשכת בריאות או טיפות חלב למבוגר) מבצעות ביקורי בית לוודא תנאי סניטציה, לבדוק שאין גורמי סיכון סביבתיים (כמו מסמר חשוף בנעל המטופל וכד'), ולחבר בין בית המטופל למרפאה.
• רופא משפחה: נזכיר גם אותו, הוא אולי לא מומחה פצעים, אבל רופא המשפחה הוא "מנהל המקרה" בהרבה מובנים. הוא עוקב אחרי המטופל ברצף, מוודא שההנחיות מכל המומחים מתואמות (כמו שאין כפילות תרופות), מטפל במחלות רקע (איזון לב, כליות). בימי הקורונה רופאי משפחה גם עשו מעקבים טלפוניים לוודא שמטופלי פצע לא נופלים בין הכיסאות כשפחות מגיעים פיזית.

ניהול כיב סוכרתי מצליח דורש תזמורת מתואמת היטב: כל בעל מקצוע תורם את חלקו וכולם פועלים לפי תוכנית טיפול אחודה. לרוב, כינוסים רב-תחומיים נערכים במרפאות פצע בהשתתפות כירורג, אחות, פיזיותרפיסט, דיאטנית, ולעיתים זימון אורח (למשל כלי דם) לפי הצורך. מודל כזה הביא לתוצאות טובות משמעותית (שיעורי ריפוי גבוהים יותר, פחות קטיעות). המטופל ומשפחתו הם חלק מהצוות, יש לשמוע את העדפותיהם (אוטונומיה), ללמד אותם את תפקידם (למשל החלפת תחבושת יומית בבית) ולתת להם תמיכה.

הערת חיבור צוות-טכנולוגיה: גם הכלים הטכנולוגיים שהזכרנו לעיל, כמו אפליקציות לניטור, מסייעים לצוות הרב-מקצועי לתקשר. אחות יכולה להעלות תמונה, הרופא מרחוק רואה ומגיב, וכך נחסך זמן ושגיאות.

עד כאן הסקירה על הצוות, ניתן לסכם שההצלחה בטיפול בפצע קשיי ריפוי אינה תלויה רק "במשחה נכונה" או "בסכין המנתח", אלא במאמץ משולב של אנשי מקצוע רבים העובדים בתאום ובהתמדה לאורך זמן.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ) על כיבים סוכרתיים ופצעים קשי ריפוי

להלן שלושים שאלות נפוצות בקרב מטופלים ובני משפחותיהם לגבי פצעים כרוניים בכף רגל סוכרתית, לצד תשובות מפורטות:

שאלה 1: מהו כיב רגל סוכרתית וכיצד הוא נוצר?
תשובה: כיב רגל סוכרתית הוא פצע פתוח (בדרך כלל בעומק העור ולעיתים עד לרקמות עמוקות יותר) המופיע בכף הרגל של חולה סוכרת. הוא נוצר עקב שילוב גורמים: נוירופתיה סוכרתית (פגיעה בעצבים שגורמת לאובדן תחושה, המטופל לא מרגיש פציעה או לחץ), איסכמיה (זרימת דם מופחתת ברגל עקב מחלת כלי דם סוכרתית), וזיהומים. לעיתים התחלת הפצע היא פציעה קלה, אבנים בנעל, קוץ, ציפורן חודרנית, שאינה מורגשת ומחמירה בהדרגה. אצל חולי סוכרת העור גם נוטה ליובש וסדקים, מה שמאפשר חדירת חיידקים. הכיב מוגדר "כרוני" אם אינו נרפא תוך ~6 שבועות. מדובר בסיבוך שכיח: כ-15%-25% מחולי הסוכרת יחוו כיב כזה בחייהם. אם אינו מטופל כראוי, כיב סוכרתי יכול להוביל לזיהומים קשים ואף לצורך בקטיעה של האצבע, כף הרגל או השוק.

שאלה 2: מדוע פצעים אצל חולי סוכרת מחלימים לאט יותר מאשר אצל אדם בריא?
תשובה: בסוכרת לא מאוזנת ישנם שיבושים פיזיולוגיים רבים שפוגעים בתהליך הריפוי התקין של פצע. ראשית, רמות סוכר גבוהות בדם פוגעות בכלי הדם הקטנים (מיקרו-אנגיופתיה), מה שמקטין את אספקת החמצן וחומרי המזון לפצע. שנית, הסוכר הגבוה מפריע לפעילות תאי מערכת החיסון, נויטרופילים ומאקרופגים עובדים לאט יותר בבליעת חיידקים. בנוסף, סביבה עתירת גלוקוז היא כר גידול לחיידקים ולכן זיהומים נפוצים יותר וממושכים. יתרה מזו, בסוכרת יש נטייה לתגובה דלקתית כרונית לא מבוקרת, הפצע "נתקע" בשלב הדלקת ולא עובר לשלב הבנייה והתיקון. כמו כן, חולי סוכרת רבים סובלים מנוירופתיה, המובילה להמשך פגיעה מכנית בפצע (כי אין תחושת כאב להגן עליו). לרובם יש גם בעיות אחרות, למשל תפקוד כלייתי ירוד או תזונה לא מיטבית, שמאטים החלמה. התוצאה מכל אלה היא שפצע של חולה סוכרתי יכול להימשך חודשים ואף שנים למרות טיפול, לעומת אדם בריא שבו פצע דומה ייסגר אולי בשבועיים-שלושה.

שאלה 3: כיצד ניתן למנוע היווצרות של כף רגל סוכרתית?
תשובה: המניעה נשענת על שלושה תחומים: שמירה על איזון הסוכרת, טיפול מונע בכף הרגל, וזיהוי מוקדם של בעיות. ראשית, איזון רמות הגלוקוז בדם (דרך תזונה, תרופות או אינסולין) מפחית מאוד את סיכון הסיבוכים. שנית, יש לקיים שגרה יומית של בדיקת כפות הרגליים: חולה סוכרת צריך לבחון כל יום את כפות רגליו (באמצעות מראה אם צריך) ולחפש חתכים, שלפוחיות, אדמומיות או יבלות. יש להקפיד על רחצה וייבוש עדין של הרגליים, מריחת קרם למניעת יובש וסדקים (אך לא בין האצבעות), וגזירת ציפורניים בקו ישר כדי למנוע ציפורן חודרנית. שלישית, הנעלה מתאימה: נעילת נעליים מרווחות, רכות וללא תפרים פנימיים, לעיתים בהתאמה אישית דרך מכון אורטופדי, וגריבת גרביים ללא תפר לוחץ. לא ללכת יחף, אפילו בבית, כדי לא להיפצע בלי לשים לב. עוד מרכיב מניעה: ביקור תקופתי (למשל פעם בשנה) אצל מומחה כף רגל או פודיאטר, לבדיקה מקצועית והורדת מוקדי לחץ (יבלות) במידת הצורך. אם יש עיוות מבני (כמו עצם בולטת, "הלוקס ולגוס" או Charcot foot), התאמת מדרס או נעל ייעודית להפצת הלחץ בצורה שווה. מחקר גדול (מחקר ה-UKPDS) הראה שגישה רב-תחומית של חינוך מטופל, בדיקות סקר, וטיפול מניעתי, יכולה להפחית עד 50% את הסיכון להתפתחות כיב סוכרתי.

שאלה 4: איך אדע שהפצע שלי מזוהם? מהם הסימנים של זיהום בפצע?
תשובה: זיהום בפצע מתבטא לעיתים באופן מקומי ולעיתים גם בסימנים מערכתיים. סימנים מקומיים כוללים: הפרשה מוגלתית (מוגלה בצבע צהוב/ירקרק ולעיתים עם ריח רע), עלייה באודם וחום סביב שולי הפצע (אדמומיות מתפשטת מעבר לפצע מעידה על צלוליטיס, דלקת של הרקמות התת-עוריות), נפיחות חדשה או רגישות מוגברת באזור. כאב שמתגבר פתאום בפצע שהיה קודם פחות כואב יכול לרמז על זיהום (במטופל עם תחושה תקינה). סימנים מערכתיים: חום גוף (לעיתים חום גבוה מעל 38°C אם הזיהום חמור), צמרמורת, חולשה כללית. בבדיקות דם עשוי להופיע ספירת תאי דם לבנים גבוהה ו-CRP מוגבר (מדדי דלקת). בפרט, אם יש ריח מתוק-לא נעים עולה מהפצע, זה כמעט תמיד מצביע על נוכחות חיידקים (כמו Pseudomonas שנותנת ריח מתקתק). יש גם "זיהום שקט" בפצעים כרוניים, שבו אין מוגלה גלויה אבל הפצע לא מתקדם וגרנולציה בריאה לא נוצרת. לכן, בשגרה כל פצע כרוני שלא מראה שיפור 2-4 שבועות ייבדק בתרבית, כי ייתכן יש זיהום תת-קליני. בכל חשד לזיהום, מומלץ לפנות לרופא, ייתכן וצריך ניקוי עמוק, אנטיביוטיקה או שינוי בטיפול.

שאלה 5: מהו הטיפול הראשוני שעלי לעשות אם אני מגלה פצע חדש בכף הרגל?
תשובה: כאשר אתה מגלה פצע (אפילו קטן) בכף הרגל, הטיפול הראשוני החשוב ביותר הוא להפחית לחץ ולהגן על הפצע. ראשית, יש לרחוץ בעדינות את המקום עם מים פושרים וסבון עדין או תמיסת מי מלח סטרילית (נורמל סליין), אין להשתמש במי חמצן או יוד חזקים ישירות, כי הם יכולים לפגוע גם ברקמה הבריאה. לאחר הניקוי, לייבש בעדינות עם גזה או מטלית נקייה. מרח משחה אנטיביוטית עדינה (כמו משחת סילברול® או פולידין® אם אין אלרגיה) והנח תחבושת סטרילית לא חונקת. חשוב מאוד: לא לדרוך על המקום, אם הפצע בכרית כף הרגל, השתדל לא לשאת משקל עליה. במידת האפשר היעזר בקביים או לפחות צמצם הליכה. נעל נעל סגורה ורחבה שלא תלחץ על אזור הפצע (או סנדל אורטופדי אם הפצע על גב כף הרגל). לאחר טיפול עזרה ראשונה זה, יש לפנות בהקדם (תוך 1-2 ימים) לרופא, רצוי רופא המומחה בכף רגל סוכרתית או מרפאת פצע, להמשך הערכה. לעולם אין להתעלם מפצע קטן, אצל חולה סוכרת "פצע קטן" יכול לגדול ולהעמיק מהר עקב זיהום. לכן מומלץ לקבל הדרכה רפואית מוקדם, ייתכן תידרש אנטיביוטיקה מניעתית או חבישה מיוחדת.

שאלה 6: מה זה debridement ולמה עושים את זה לפצע שלי?
תשובה: Debridement (הטריה בעברית) הוא תהליך של הסרת רקמה מתה, מזוהמת או לא-חיות (נקרוטית) מהפצע, במטרה לאפשר לרקמה הבריאה לצמוח ולרפא. בפצע קשה-ריפוי לרוב מצטברות על פניו רקמות לא חיוניות: גלדים שחורים, קרישי דם ישנים, מוגלה שהתייבשה, וביופילם של חיידקים. רקמות אלו מפריעות להחלמה, הן גם חממה לחיידקים וגם מחסום בפני צמיחת עור חדש. לכן, מנקים אותן. יש כמה שיטות: הטריה כירורגית/חדה, רופא או אח/ות משתמשים בסקלפל (סכין עדינה) ובמספריים כדי לחתוך ולהסיר את הנמק או השכבה המלוכלכת. נעשה לרוב לאחר אלחוש מקומי אם הפצע כואב (אם יש נוירופתיה פעמים רבות המטופל לא מרגיש הרבה). שיטה שנייה: הטריה אנזימטית/כימית, מריחת משחות המכילות אנזימים (כמו משחה עם פפאין-אוראה או סנטיל/Prontosan) שממיסות באופן סלקטיבי רקמה מתה במשך כמה ימים. שיטה נוספת: הטריה ביולוגית, רימות (Maggots therapy), כן, במקרים מסוימים מבוקרים מניחים רימות זבובים מעוקרות על הפצע; הן "זוללות" רקמה מתה ומחטאות. למרות סלידה אינטואיטיבית, זה עובד היטב בפצעים נקרוטיים עמוקים עם כיסים. עושים Debridement כי מחקרים וניסיון מראים שפצע שעבר ניקוי יסודי קצב ההחלמה שלו מהיר הרבה יותר. לעיתים צריך לחזור על ההטריה מדי שבוע או שבועיים כי שוב מצטברות שכבות פיברין וחיידקים. חשוב: הטריה לעולם תיעשה ע"י איש מקצוע מנוסה, כי הסרה אגרסיבית מדי עלולה לפגוע ברקמה חיה ולגרום דימום או פגיעה בגיד/עצם. אבל אל דאגה, ברוב המקרים זה הליך בטוח ומהיר, וייתנו לך משככי כאב לפי צורך.

שאלה 7: האם צריך לקחת אנטיביוטיקה לכל כיב סוכרתי?
תשובה: לא בהכרח. אנטיביוטיקה דרושה רק אם יש זיהום חיידקי פעיל. כיב סוכרתי "נקי" (ללא סימני זיהום מובהקים) אינו מצריך ישר טיפול אנטיביוטי מערכתי, כי שימוש לא נחוץ באנטיביוטיקה עלול לגרום לעמידות חיידקים ותופעות לוואי. עם זאת, ברבים מהכיבים הסוכרתיים הכרוניים אכן קיים זיהום מסוים, לעיתים מקומי (רק ברקמת הפצע) ולעיתים חודר (לרקמות עמוקות או לעצם). ההחלטה על אנטיביוטיקה מתקבלת על בסיס סימנים קליניים ותרבית (אם נלקחה). למשל, אם הכיב מפריש מוגלה, סביבו אדום וחם, יינתן טיפול אנטיביוטי (בהתחלה רחב טווח לכיסוי סטפילוקוקוס, סטרפטוקוקוס, ואולי גרם-שליליים ואנאארובים, בהתאם לחומרה). כאשר מתקבלות תוצאות תרבית ורגישות, ניתן למקד את סוג האנטיביוטיקה ולמשך המתאים (לזיהום רקמה רכה לרוב 1-2 שבועות, לזיהום עצם 4-6 שבועות). חשוב לציין: אנטיביוטיקה לבדה לא תרפא כיב סוכרתי, חייבים את המרכיבים המקומיים (הורדת לחץ, ניקוי, חבישה). אם אין סימני זיהום, לפעמים שמים משחה אנטיביוטית מקומית קלה למניעה (כמו Bactroban או סילברול) בלי ליטול כדורים. במצב של כיב שהוא כמו "חור נקי" וגרנולטיבי, רק מתרפא, אין צורך באנטיביוטיקה. רופא יחליט לפי מצבך.

שאלה 8: כמה זמן לוקח לכיב סוכרתי להחלים?
תשובה: זמן ההחלמה משתנה מאוד ותלוי בגודל ובעומק הפצע, במצב בריאותך הכללי ובטיפול הניתן. פצעים שטחיים קטנים (דרגה 1) עשויים להחלים תוך מספר שבועות (4-6 שבועות). כיבים עמוקים יותר, עם חשיפת גיד או עצם (דרגה 3), יכולים לקחת חודשים רבים, לפעמים 6-12 חודשים, ואפילו אז לא תמיד יסגרו לחלוטין ללא התערבות ניתוחית. לפי מחקרים, כ-30-50% מהכיבים הסוכרתיים יסגרו בתוך 3-4 חודשים של טיפול טוב. אך לצערנו יש גם פצעים שמושכים שנה ויותר. אם הפצע מאוד גדול (נניח, יותר מ-5 ס"מ קוטר) או אם יש זרימת דם גרועה שדורשת תיקון, זה יאריך את הזמן. גם זיהומים כמובן מעכבים. סימן טוב הוא שאם בשבועיים-שלושה הראשונים של הטיפול רואים שיפור (הפצע קטן בכ-20-30% בשטח), יש סיכוי טוב שיסגר תוך חודשים ספורים. אם אין שינוי בגודל אחרי חודש, סביר שצריך שינוי בגישה (כמו התערבות ניתוחית או טיפול מתקדם). ראוי לציין שמטרת הטיפול אינה רק "סגירה מוחלטת". גם אם הפצע לא נסגר 100%, אם מגיעים למצב שהוא קטן מאוד ומכוסה עור דק, עם היגיינה ושמירה הוא יכול להישאר יציב לאורך זמן. חשוב להתמיד בהוראות (כמו לא לדרוך בלי הגנה גם אם הוא נראה קטן יותר).

שאלה 9: מה ההבדל בין חבישות שונות, איך יודעים מה לשים על הפצע?
תשובה: קיימים סוגים רבים של תחבושות וחבישות לפצעים כרוניים, וכל סוג מתאים למצבים מסוימים של הפצע. להלן כמה סוגים עיקריים:

• חבישות הידרוקולואידיות (Hydrocolloid): כמו DuoDERM, חומר דמוי ג'ל שנדבק לעור ושומר על הפצע לח ומעודד ריפוי בסביבה לחה. טוב לפצעים שטחיים עם הפרשה מועטה.
• חבישות אלגינט (Alginate): עשויות מאצות ים (סיבי אלגינט) שסופגות המון נוזל והופכות לג'ל. משתמשים בהן בפצעים עם הפרשה מרובה, כי הן סופחות מוגלה ושומרות על הפצע לח. צריך לכסות אותן בתחבושת משנית, וכשמחליפים הן נוטפות ג'ל, זה נורמלי.
• חבישת קצף (Foam dressing): ספוג פוליאוריתן רך שסופג בינוני, מבודד את הפצע ושומרו לח. מתאים להרבה מצבים, הפרשות קלות עד בינוניות. יש קצף עם כסף (סילבר) שהורג חיידקים, למשל, Mepilex Ag, שמים בפצע חשוד כזיהומי.
• גזה ספוגה (Wet-to-dry או גזה עם משחה): שיטה מסורתית, גזה טבולה בתמיסה פיזיולוגית, מניחים על פצע, כשמסירים יבשה, תולשת תאים מתים (זה סוג של דברהידמנט מכני). כיום משתמשים פחות, כי זה כואב ופוגע גם ברקמה טובה. לרוב שמים גזה עם משחה כמו סילברול או פולי, כטיפול פשוט.
• Hydrofiber (תחבושות סופגות מיוחדות): כמו Aquacel, סופג נוזלים יותר מאלגינט ויוצר ג'ל הדוק. גם הן משמשות להפרשות כבדות. יש Aquacel Ag עם כסף.
• תחבושות הידרוג'ל: ג'ל לח ששמים בפצע יבש מאוד להוסיף לחות ולהמיס רקמה מתה, למשל פצע עם גלד שחור (אחרי ריכוך ניתן להסיר).
• חבישות אנטיספטיות: כמו גזה עם יוד (Betadine gauze), טובות לזיהום שטחי קל, אך יוד עלול לפגוע ברקמה חדשה ולכן רק לשלב קצר.
• תחבושות ביולוגיות: כמו עור דגים משומרים, ממברנות קולגן, אלו יקרות, ומשתמשים בהן בפצעים עקשניים כדי לספק מצע לריפוי.
  בחירת התחבושת תלויה במצב הפצע: אם הפצע רטוב ומפריש, צריך משהו סופג (אלגינט, קצף). אם הפצע יבש, צריך להרטיב (הידרוג'ל או הידרוקולואיד). אם יש חשד זיהום, לשלב מרכיב אנטימיקרוביאלי (כסף, דבש רפואי, PHMB). חשוב: אין "תחבושת אחת מושלמת", לעיתים משלבים: למשל, להניח אלגינט בפצע ואז לכסות בקצף. אחות פצע מיומנת תתאים את החבישה ותעדכן לפי שינויי מצב הפצע.

שאלה 10: האם צריך להחליף תחבושת כל יום, ומה הדרך הנכונה לעשות זאת?
תשובה: תדירות החלפת התחבושת תלויה בסוג החבישה ובמצב הפצע. באופן כללי, פצע נקי ובריא רצוי לא להפריע לו כל יום, החלפות כל 2-3 ימים הן נפוצות. יש חבישות (כמו הידרוקולואיד) שאפשר להשאיר 5-7 ימים אם אין דליפה. לעומת זאת, אם הפצע מאוד מפריש ומלוכלך, בהתחלה נחליף בתדירות גבוהה, אפילו פעמיים ביום כדי לנקות מוגלה. כאשר זיהום בשליטה, יורדים בהדרגה. בכל מקרה, אם התחבושת ספוגה מאוד או נופלת, יש להחליפה. דרך נכונה: לשמור על סטיריליות ככל האפשר. לפני שמתחילים, לשטוף ידיים היטב במים וסבון, ללבוש כפפות חד"פ אם יש. להכין מראש על משטח נקי את כל מה שצריך: תמיסת ניקוי (מי מלח סטריליים או תמיסת פולידין מדוללת, לפי הנחיית צוות רפואי), גזה, התחבושת החדשה, שקית לפסולת. בהסרה: להוריד בעדינות את התחבושת הישנה, אם נדבקה, להרטיב אותה מעט בסליין כדי לא לקרוע רקמה. להתבונן בפצע, צבע, ריח, הפרשה, זה מידע חשוב (אפשר לרשום לעצמך). ניקוי: לשפוך מי מלח סטריליים בעדינות לשטוף את אזור הפצע; אפשר לנגב קלות עם גזה לחה מהמרכז החוצה. אין לשפשף חזק. אם הרופא נתן חומר ניקוי מיוחד, השתמש בו לפי ההוראות (למשל סבון כלורהקסידין מדולל). אחרי שהאזור נקי, שים את התחבושת החדשה כפי שהונחית: למשל, הנח אלגינט בתוך החור, ואז שים קצף מעל וקבע עם סרט דבק רפואי. חשוב להימנע מזיהום: לא לגעת עם אצבעות חשופות בחלק הסופג/פנימי של התחבושת. אם נופל משהו על הרצפה, קח חדש. לאחר הסיום, לשטוף ידיים שוב. אם אתה לא בטוח או מתקשה, בהחלט כדאי לבקש שאחות הדרכה תראה לך או למטפל פעם-פעמיים איך להחליף. יש חבישות מתוחכמות שמומלץ שאיש מקצוע יחליף. זיהום יכול להיכנס בהחלפה לא סטרילית, אז להקפיד.

שאלה 11: מהו "off-loading" ולמה כל הזמן אומרים לי לא לדרוך על הרגל?
תשובה: "Off-loading" פירושו הסרת עומס, במקרה של כיב רגל סוכרתית, הכוונה היא להפחתה או ביטול של הלחץ המכני המופעל על אזור הפצע בעת עמידה והליכה. זהו עיקרון יסוד בטיפול: כל עוד יש דריכה על כיב בכף הרגל, הפצע יהיה תחת לחץ וחיכוך מתמידים ולא יוכל להיסגר. לכן, אנו ממליצים להימנע מדריכה ישירה. יש כמה אמצעים לכך:

• נעליים טיפוליות/מגפי מפרקים (Total Contact Cast או Aircast): אלו מגפים מיוחדים שמקבעים את הרגל ומחלקים את המשקל כך שהאזור עם הפצע כמעט לא מקבל לחץ. ה-TCC הוא סוג של גבס מותאם אישית שבעצם מוריד כמעט לגמרי את העומס מהכיב, נחשב "תקן זהב" לכיבים בלא דורבן.
• הליכון או קביים: אם הכיב רציני, אולי תונחה להשתמש בקב או הליכון כדי לא לשים משקל כלל על הרגל הפגועה (Partial weight-bearing).
• כסא גלגלים זמני: במקרים חמורים, במיוחד אם יש כיבים בשתי הרגליים, עדיף להתנייד בכסא גלגלים לתקופה כדי לתת לפצעים סיכוי להחלים.
  בנוסף, off-loading כולל גם שימוש במדרסים רכים בהתאמה אישית כדי לפזר עומסים (כשכבר מותר ללכת מעט). לדוגמה, אם הכיב בכרית כף הרגל מתחת לראש המסרק, המדרס יכול לכלול "בור" קטן באזור הזה כדי שלא ייגע ברצפה. לשאלתך "למה כל הזמן אומרים לא לדרוך": מפני שידוע שאם מטופל ממשיך לדרוך כרגיל, אפילו עם חבישות מעולות, הפצע לא יתקדם או יחמיר. מחקרים הראו ששיעור סגירת פצעים עולה דרמטית אצל מטופלים שהקפידו על פריקת משקל, בהשוואה למי שהפר (למשל, הוריד את המגף כדי ללכת נורמלי בבית). לכן הצוות "מנדנד" כי זה קריטי. לפעמים ההבדל בין קטיעה להצלה תלוי בציות להנחיה הזו. זה כמובן מאתגר, זה מגביל את הניידות, אבל משתדלים למצוא פתרונות שיאפשרו לך אורח חיים סביר תוך הגנה על הפצע.

שאלה 12: יש לי כיב כבר 3 חודשים. הרופא מציע ניתוח "ניקוי והסרת עצם". למה זה נחוץ?
תשובה: כאשר כיב כרוני לא נרפא הרבה זמן, לעיתים קרובות מתפתח סיבוך שנקרא אוסטאומיאליטיס, זיהום בעצם שמתחת לפצע. אצל חולי סוכרת, כיב עמוק (ניתן להחדיר מבחן בדיקה לעצם = Probe-to-bone חיובי) מרמז בסבירות גבוהה שיש דלקת בעצם הקרובה. אנטיביוטיקה ממושכת יכולה לעזור, אך לא תמיד מצליחה לחסל את כל החיידקים בעצם, במיוחד אם זרימת הדם ירודה או אם מדובר בחיידקים עמידים. לכן, כירורגים ממליצים לעיתים על ניתוח ניתוחי (surgical debridement) נרחב שבו מסירים לא רק רקמה רכה מתה, אלא גם חלקי עצם נגועים. ניתוח כזה הוא לרוב בהרדמה, ומטרתו "להוריד עומס זיהומי". לדוגמה, בכיב בבוהן שיש אוסטאומיאליטיס בגליל הבוהן, יסירו את גליל העצם המזוהם (אולי כריתת בוהן חלקית). או בכיב בעקב עם עצם עקב נגועה, לעיתים מגרדים/כורתים חלק מהעקב. זה נשמע מפחיד, אבל זה לעיתים ההבדל בין להיפטר מהזיהום ולהחלים, לבין לשמר עצם חולה ולעולם לא לסגור את הפצע. בנוסף, בניתוח אפשר להסיר כל מוקד של לחץ חריג, למשל ליישר עצם בולטת תחת הפצע שגרמה לו מלכתחילה. זו נקראת פרוצדורת "מניעת הישנות", לשייף בליטה או ליישר אצבע כדי שהלחץ יתחלק שווה. אחרי ניתוח כזה, לרוב הפצע קטן בהרבה ונקי יותר, ואז בטיפול המשך (VAC או חבישות) הוא יוכל להסגר. כמובן, ההחלטה תלויה בחומרה: רופא לא ימהר לנתח אם יש סיכוי סביר לריפוי שמרני. אבל 3 חודשים ללא שיפור משמעותי הוא כבר דגל אדום. כדאי לשאול את הרופא מה בדיוק מתכננים להסיר והאם זה משנה תפקודית (למשל, הסרת בוהן גדולה יכולה להשפיע על יציבה). לרוב עדיף להקריב חלק קטן מאשר להסתכן בזיהום מתפשט ובסוף בקטיעה גדולה יותר.

שאלה 13: האם כדאי לי לנסות לשים דבש או תרופות סבתא אחרות על הפצע?
תשובה: דבש רפואי (כגון דבש מאנוקה) אכן משמש כטיפול מוכר בפצעים, יש אפילו חבישות מוכנות ספוגות בדבש. לדבש יש תכונות אנטיספטיות: הוא יוצר סביבה אוסמוטית שמונעת גדילת חיידקים ושואבת נוזלים, וכן מכיל אנזימים שמייצרים מי חמצן בריכוז נמוך. אם אתה מעוניין בזה, חשוב להשתמש בדבש רפואי סטרילי שנועד לפצעים, לא לקחת סתם דבש מהמזווה, שעלול להכיל נבגים או מזהמים. לגבי תרופות סבתא אחרות: למשל, יש שמשתמשים בעלי כרוב, תה קמומיל, שמן זית, כורכום וכו'. חלקם יכולים להרגיע או לנקות, אך חלקם עלולים גם לגרום נזק (למשל, צמחים לא סטריליים = זיהום, או חומרים מגרים שגורמים לאלרגיה). ההמלצה: התייעץ עם הצוות המטפל לפני שימוש בכל תרופה אלטרנטיבית בפצע. לעיתים משלבים, למשל רופא יכול לאשר שימוש במשחת דבש בנוסף לטיפול הרגיל. אבל לנסות דבר כזה על דעת עצמך יכול לסכן. היו מקרים שמטופלים שמו "תכשירים טבעיים" והגיעו עם הפצע מורע, למשל למרוח חומץ או אלכוהול זה רעיון גרוע (שורף תאים). אנקדוטה: רופא פצעים סיפר על מטופל ששם משחת שום על כיב, מתוך אמונה ששום מחטא, הוא הגיע עם כוויה כימית נוספת על הכיב… לסיכום: דבש רפואי, אפשרי, אך בהתייעצות. צמחי מרפא, בזהירות, עדיף בצורתם המעובדת (אם יש מוצר מסחרי). ועל כל פנים, אין להחליף תרופות מוכחות (כגון אנטיביוטיקה במקרה של זיהום עמוק) רק ב"תרופת סבתא". הן יכולות אולי לתמוך, אבל לא במקום טיפול רפואי סטנדרטי.

שאלה 14: מתי מחליטים לעשות קטיעה (Amputation)?
תשובה: קטיעה, כלומר הסרת כירורגית של חלק מהגפה, היא תמיד המוצא האחרון כאשר כל המאמצים לשימור הגפה לא הצליחו או שאזור הזיהום/נמק מסכן את חיי המטופל. הקריטריונים העיקריים שמובילים לקטיעה:

1. זיהום בלתי נשלט, אם יש זיהום חמור המתפשט (לדוגמה, נמק גזי, זיהום עמוק עם מורסות גדולות) שלא מגיב לטיפול אנטיביוטי וניקויים, והחשש שהוא יגרום להרעלת דם (אלח דם) מסכנת חיים, יבחרו לכרות את האזור הנגוע כדי להציל את חיי המטופל.
2. נמק נרחב ללא זרימת דם, אם יש נמק (רקמה שחורה מתה) בחלק גדול מהכף רגל או השוק עקב חסימת עורקים חמורה, ואי אפשר לבצע צנתור/מעקף (למשל, כלי דם הרוסים לגמרי), אז אותו חלק כבר "אבוד" וקטיעה מבוקרת תמנע זיהומים עתידיים ונזק לשאר הגוף.
3. כאשר הפצע גורם לכאב וסבל עצום ללא תקווה לריפוי, במיוחד במטופל מבוגר/חולה מאוד, לעיתים גם המטופל עצמו בוחר בקטיעה כדי "לגמור עם זה" ולהשתקם עם פרוטזה במקום חיים עם פצע פתוח.
   יש דרגות קטיעה: קטיעה קטנה (בהסרת אצבע או חלק מכף הרגל) מול קטיעה גדולה (מתחת לברך או מעל ברך). מנסים, אם אפשר, להסתפק בקטיעה הנמוכה ביותר שתסלק את כל הזיהום/נמק. לדוגמה, אם רק הבוהן והרקמות הסמוכות מזוהמות, יעשו קטיעה חלקית של כף רגל (Forefoot amputation). אבל אם העורקים מתחת לברך סתומים ונמק עולה, יתכן שיחליטו על קטיעת שוק (BKA, מתחת לברך) כי חתך שם צפוי להחלים טוב יותר (יותר אספקת דם שם למעלה). ההחלטה מתקבלת ע"י כירורג כלי דם/אורתופד יחד עם צוות הפצע, ובתיאום עם המטופל ובני משפחתו. כיום, בזכות טכניקות מודרניות, שיעור הקטיעות ירד בהשוואה לעבר, כי יש יותר אמצעי הצלה (צנתורים, VAC, אנטיביוטיקות חדשות). אך עדיין, אם רואים שמספר חודשים הטיפולים אינם עוזרים, או שהמצב מדרדר, צריך לדון באומץ באפשרות הקטיעה. לעיתים זו החלטה מצילת חיים, סטטיסטית, אם מקבלים החלטה מאוחר מדי, חולים מתים מזיהומים. עובדה מצערת: בחולי סוכרת עם קטיעה גדולה, התמותה בשנים הבאות גבוהה (כ-50% תוך 5 שנים), אך זה לרוב כי מצבם הרפואי היה רעוע מלכתחילה. לאחר קטיעה, יש כמובן שיקום עם פיזיותרפיה ופרוטזה, רבים חוזרים לניידות טובה. בכל מקרה, ההחלטה היא אינדיבידואלית, ותמיד מנסים קודם אפשרויות פחות דרסטיות.

שאלה 15: האם כיב סוכרתי יכול להפוך לסרטן?
תשובה: באופן נדיר, כן. פצע כרוני שממשיך שנים רבות עלול לעבור ממאירות, מצב הנקרא Marjolin's ulcer. בעיקר ידוע בכיבי לחץ או כוויוות ישנות, אבל גם בכיבים סוכרתיים כרוניים תועדו מקרים. מה שקורה הוא שהתאים בקצוות הפצע, שעוברים חלוקות חוזרות בניסיון לסגור את הפצע, עלולים לצבור מוטציות ולהפוך סרטניים. לרוב מדובר בסרטן עור מסוג Squamous Cell Carcinoma (SCC), קרצינומה של תאי קשקש. סימנים מחשידים: שינוי פתאומי בפצע הכרוני, למשל, הופעת רקמה גרנולרית מוגבהת ופריכה עם דימום קל בשוליים, או אזור בפצע שנראה "שונה", גדל במקום להתקטן, עם שוליים קשים וגבוהים. אם רופא חושד בזה, הוא יעשה ביופסיה שולית (ייקח דגימה מהשול של הפצע) ולשלוח לפתולוגיה. מרג'ולין הוא נדיר, כ-0.4% מהפצעים הכרוניים. אך חשוב להיות מודעים. אם אכן אובחן SCC, הטיפול יהיה כריתה ניתוחית רחבה של האזור הסרטני, לעיתים כרוכה בקטיעה חלקית (אם זה בכף רגל). החדשות הטובות: לרוב אם מסירים את האזור הממאיר, אין צורך בטיפולי כימותרפיה וכו' כמו בסרטן "פנימי", מדובר בסרטן עור מקומי. הוא יכול לשלוח גרורות לקשרי לימפה אם מוזנח, לכן גילוי מוקדם טוב. בשורה התחתונה: אם פצע כרוני לא מראה שיפור חודשים רבים, או מפתח מאפיינים חשודים כפי שתואר, הרופא לרוב ייקח ביופסיה כדי rule out ממאירות. אבל לא כל פצע שלא נרפא הוא סרטן; ברוב המקרים פשוט מדובר בדלקת כרונית.

שאלה 16: האם טיפול בתא לחץ (חמצן היפרברי) באמת עוזר לריפוי הפצע שלי?
תשובה: תא לחץ, שבו נושמים 100% חמצן תחת לחץ אוויר גבוה (2-3 אטמ'), נועד להעלות את ריווי החמצן בדם וברקמות. ההגיון בפצעים: חמצן הוא חיוני לתאי ריפוי (פיברובלסטים, תאי חיסון). בפצע איסכמי (כשיש זרימת דם ירודה), הפעלת תא לחץ יכולה לספק באופן זמני יותר חמצן לרקמות, וזה עשוי לעודד ריפוי וללחום זיהום (חיידקים אנארוביים מתים בסביבה עתירת O₂). האם זה באמת עוזר? המחקרים מעורבים: יש מחקרים שמצאו ש-HBOT מפחית שיעור קטיעות ומשפר החלמה, ואחרים שלא הראו הבדל משמעותי בפצע עצמו (רק בהקטנת קטיעות). ההנחה כיום: HBOT הוא טיפול מסייע ולא ראשי. הוא הכי יעיל כנראה אצל פצעים עם איסכמיה גבולית, כלומר, מעט דם אבל לא מספיק, או לאחר ניתוח מעקף שרוצים לעודד את התועלת. בישראל ובמקומות אחרים, הוחלט לממן HBOT לחולי סוכרת עם כיב שאינו מחלים אחרי 30 יום, בתנאי שיש עדות לאיסכמיה בינונית או התפשטות זיהום. זה כי ראו שאלה הקבוצות שמפיקות תועלת מירבית. HBOT הוא לא קסם, צריך 20-40 טיפולים (כל אחד כשעה-שעתיים) שזו מחויבות. אם אתה מתאים לקריטריונים, סביר שקופת החולים תאשר (והיו מוכנים להליך יומי). בחו"ל עלות גדולה אם פרטי, אז שיקולי עלות-תועלת. לסיכום: HBOT יכול לעזור, בעיקר אם הבעיה היא חוסר חמצן מקומי. הוא פחות מועיל אם הפצע לא נרפא עקב זיהום שלא טופל או חוסר ניקוי, אלה קודם לתקן. תופעות לוואי HBOT קלות בדרך כלל (לחץ באוזניים, לעיתים היפרגליקמיה קלה אחרי, חשוב לעקוב סוכר). החלטה על HBOT תתקבל בין רופא כלי דם, כירורג פצע ורופא תא לחץ, לפי חומרת מצבך.

שאלה 17: אני לא מרגיש כאב כמעט בכלל בכף הרגל. איך אוכל לדעת אם יש לי פצע בלי לחוש בו?
תשובה: זו שאלה מצוינת ונוגעת בלב הבעיה של נוירופתיה סוכרתית. בגלל אובדן התחושה, חולי סוכרת עלולים לפתח פצעים בלי לדעת, למשל, ללכת עם נעל לוחצת או אבן בתוך הנעל שעות, ליצור שלפוחית שהופכת לפצע. כדי להתגבר על כך, יש ליישם שגרה קבועה של בדיקה ותחזוקה:

• בדיקה יומית של כפות הרגליים: בכל ערב (או בוקר) תשב ותסתכל על כל כף הרגל, למעלה, למטה, בין האצבעות, בעקב. אפשר להיעזר במראה כף רגל כדי לראות את הסוליה. חפש חתכים, אדמומיות, נפיחות, שינוי צבע, פצעון, יבלת, או אזור רטוב (אולי כתם דם/מוגלה בגרב).
• בדיקת פנים הנעליים לפני נעילה: חולים רבים נפצעו מחפץ זר בנעל (מסמר קטן או אבן). לכן, בכל פעם שאתה שם נעל, הפוך אותה ובדוק שאין שום דבר בפנים, וגם שהריפוד חלק ולא נשחק לאי-אחידות.
• לבקש ממישהו לבדוק עבורך: אם הראייה שלך לא טובה או אינך גמיש להגיע לכף הרגל, בקש מבני משפחה או מטפל להציץ אחת לכמה ימים.
• שימוש בחיישני חום: יש כיום גרביים/מדרסים חכמים שמודדים טמפרטורת עור. חום מקומי מוגבר יכול להקדים הופעת כיב בכמה ימים. זה עתידני אך מיושם קצת, אולי בעתיד תשתמש. בינתיים, אתה יכול להרגיש עם גב כף היד אם אזור בכף הרגל חם במיוחד, זה עלול להעיד על דלקת סמויה.
• שימת לב לרמזים עקיפים: לפעמים אם נוצרת שלפוחית גדולה, למרות שאין כאב אולי תשמע "רשרוש" של נוזל בנעל, או תשים לב שהגרב לחה, או ריח רע בלי הסבר. אלה צריכים להדליק נורה אדומה.
• בדיקות תקופתיות אצל מומחה: גם אם הכל נראה לך בסדר, בקר אצל רופא/אחות פצע כל 2-3 חודשים לבדיקה, במיוחד אם כבר היה לך כיב בעבר. הם עשויים למצוא נקודת לחץ שלפני כיב ולטפל מניעתית.
  במילים אחרות, עליך להיות "העיניים והידיים" במקום שהעצבים לא מספקים מידע. משמעת עצמית זו מצילה גפיים.

שאלה 18: הפצע שלי נסגר! איך מוודאים שהוא לא יחזור?
תשובה: קודם כל מזל טוב, הגעה לסגירת פצע כרוני היא הישג. אבל באמת, קיים סיכון להישנות. הסטטיסטיקה אומרת שכ-40% מהמטופלים עם כיב סוכרתי יחוו כיב נוסף תוך שנה, ועד 65% תוך 5 שנים. כדי לצמצם סיכון:

• המשך הגנה ו-Offloading: גם לאחר סגירה, העור החדש הוא דק ופגיע. עליך להמשיך לנעול נעליים מתאימות עם מדרסים (אם קיבלת TCC, לאחר הסרתו בוודאי התאימו לך הנעלה רפואית).
• מעקב שוטף: אל תפסיק להיות במעקב. קבע ביקורת למשל חודש אחרי סגירה, ואז כל 3 חודשים בשנה הראשונה אצל פודיאטר/אורתופד. הם יבדקו את שלמות העור, יבלות חדשות וכו'.
• טיפוח העור: המשך להרטיב קרמים למניעת יובש וסדקים. גזור ציפורניים בזהירות או עדיף אצל פודיאטור רפואי.
• בדיקת נעליים: לוודא שהנעליים לא נשחקו בצורה שיוצרת נקודת לחץ חדשה. בדרך כלל זוג נעליים אורטופדיות מחליפים כל שנה לפחות.
• שמירה על איזון סוכרת וגורמי סיכון: שלוט ברמות הסוכר, בלחץ הדם, ובליפידים. כל אלה משפרים בריאות כלי דם ועצבים ומפחיתים סיכון לפצעים חדשים.
• חינוך מתמשך: המשך ליישם הכללים שלמדת, אין ללכת יחף, לבדוק רגליים, וכו'.
  לפעמים הפצע נסגר אך יש עדיין עיוות או גורם סיכון (למשל עצם בולטת). שקול התייעצות לגבי ניתוח מניעתי, יש מקרים שמנתחים כדי למנוע חזרת פצע. לדוגמה, אם כיב היה מתחת לראש עצם מטטרסלית, יש ניתוח להורדת מעט הלחץ מהעצם הזו (ליישר אותה).
  גם ריפוי מלא אין משמעותו שהאזור כמו חדש. צלקת נותרת פחות חזקה מעור מקורי, לכן בשום אופן לא לחשוב "אוקיי חזרתי לנעול נעלי עקב/לבטל מדרסים". התחזוקה היא למשך שאר החיים, כמו טיפול בסוכרת עצמה.
  אם בכל זאת מופיע שוב אודם קטן או שלפוחית, לגשת מיד, כי תוכל לעצור זאת מוקדם.

שאלה 19: איזה סוג רופא מטפל בכיבים סוכרתיים?
תשובה: הטיפול בכיב סוכרתי מערב כמה מומחים:

• כירורג כף רגל/ כלי דם: אלה בדרך כלל כירורגים כלליים או אורטופדים שהתמחו בפצעי סוכרת. הם מובילים את הטיפול (עושים ניקויים, שוקלים ניתוחים, וכו').
• פודיאטרים: בארה"ב במיוחד, פודיאטר DPM הוא הכתובת הראשונה, הוא גם כירורג של כף הרגל ומומחה לנעליים ומדרסים. בארץ לא הרבה קיימים, אך יש כמה.
• אנדוקרינולוגים/רופאי סוכרת: הם מנהלים את הסוכרת עצמה, ובמרפאות רבות הם ראש צוות רב-תחומי.
• רופאי שיקום ורופאי משפחה: לרוב הם המלווים ומפנים למומחים. בחלק מקופות החולים יש "מרפאת פצע" בה צוות רב-תחומי (כירורג, אחות, דיאטנית וכו').
  בנוסף, אחיות פצע מוסמכות הן לעיתים אנשי המקצוע שתפגוש הכי הרבה, הן בעלות ידע רב והן מתייעצות עם הרופא לפי הצורך.
  אם אינך בטוח לאן לפנות, רופא המשפחה שלך יפנה אותך. בישראל, למשל, בקופות יש מרפאות ייעודיות, כדאי לשאול "האם יש מומחה לפצע סוכרתי באזור שלי?" כדי לקבל את הטיפול האופטימלי. לפעמים בית חולים ינהל מרפאה כזו במסגרת מרפאות חוץ כירורגיות או כלי דם.
  בשורה תחתונה: הטיפול הוא צוותי, ולא אדם יחיד. דיאטנית, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, כולם עשויים להיות מעורבים (כמפורט בפרק צוות רב-תחומי לעיל). אתה כמטופל זכאי לשאול מי מוביל את התיק שלך ולמי לפנות בשאלות דחופות (למשל, אם בבית אתה חושש שמשהו הדרדר). במרפאות פצע רבות יתנו לך גם טלפון של אחות אחראית שתכוון אותך.

שאלה 20: האם עליי להגביה את הרגל כשאני יושב/שוכב?
תשובה: כן, במקרים רבים מומלץ להרים את הרגל המושפעת בזמן מנוחה. הנה מדוע: בכיבים סוכרתיים עם רכיב ורידי (במיוחד אם יש בצקת ברגל), הגבהה מפחיתה נפיחות ומשפרת ניקוז ורידי, מה שיכול להפחית לחץ ברקמות ולשפר אספקת דם עורקית יחסית. אם הרגל נפוחה ונמוכה, נוזלים מצטברים סביב הפצע ומעכבים החלמה. לכן, כשאתה יושב, השתדל להניח את הרגל על שרפרף (בגובה כיסא), וכשאתה שוכב, ניתן להניח כרית מתחת לשוק כך שהעקב קצת מעל גובה הלב. אבל אזהרה: אם יש לך מחלת עורקים חמורה (רגל חסרת דופק), יש אנשים שמרגישים יותר כאב כשהרגל מוגבהת כי זורם עוד פחות דם לרגל מול כוח המשיכה. במקרה כזה, לא מכריחים הגבהה, אפילו להפך, לפעמים אומרים לישון עם הרגל מעט מטה כדי שדם יזרום. לכן, התאמה אישית: אם אין בעיית עורקים קשה, הגבהה מועילה. אם יש איסכמיה חמורה, שאל את רופא כלי הדם, ייתכן שעדיף הגבהה מתונה בלבד כדי לא להרע רעב חמצן.
בכל מקרה, להימנע מלהיות ישוב הרבה עם רגל מטה 90°, תנוחה זו גורמת לבצקת כי הדם "נתקע" בקרסול. מי שצריך לשבת שעות (למשל בעבודה מול מחשב), כדאי שיעשה הפסקות הרמה ושכיבה או לפחות יניע את הקרסוליים כדי להמריץ זרימת דם.

שאלה 21: מה עם פעילות גופנית? מותר לי להתעמל אם יש לי כיב ברגל?
תשובה: פעילות גופנית לחולי סוכרת חשובה מאוד לבריאות הכללית ואיזון הסוכר, אבל כשיש כיב פעיל בכף הרגל יש הגבלה בשל הצורך ב-offloading ומניעת טראומה לפצע. פעילות שיש להימנע ממנה: כל פעילות המעמיסה משקל על הרגל הפצועה, ריצה, הליכה ממושכת, ריקוד, משחקי כדור, לא, עד שהפצע יסגר או לפחות קטן מאוד ומוגן. פעילות חלופית: אפשר לבחור תרגילים בישיבה או בשכיבה שמניעים את פלג גוף עליון ורגל בריאה: למשל, רכיבה על אופני יד (אם בנמצא), או שימוש במכשירי חתירה (Rowing) בלי להפעיל רגליים. אפשר לעשות אימוני כוח לחלק גוף עליון עם משקולות קלות, או תרגילי גמישות ומתיחות. שחייה, מסוייג: אם הפצע מכוסה ואינו מזוהם, יש המתירים שחייה בבריכה נקייה (לא בים בגלל הבקטריות), אך באופן כללי עדיף לא להרטיב פצע פתוח במי בריכה ציבורית. התייעץ עם רופא: לפעמים יאמרו אפשר לשחות עם חבישת ואקום אטומה (יש כאלה עמידות במים), אבל זה לא שגרתי.
לאחר שהפצע נרפא, מומלץ מאוד לחזור לפעילות בהדרגה (הליכות עם נעל מתאימה וכו'), כי כושר גופני מסייע במניעת פצעים עתידיים, הוא משפר זרימת דם, איזון סוכר, ומשקל גוף בריא מפחית לחץ על כפות הרגליים.
גם בתקופת הפצע אפשר לעשות תרגילי חיזוק לשרירי הרגל כשהיא מורמת, למשל לכווץ ולשחרר ירך, או תרגילי פיזיותרפיה במיטה, לשמר שרירים. פיזיו יכול לתת תוכנית.
לסיכום: לא להעמיס על הרגל הפצועה עד החלמה, אבל לא להתבטל לגמרי. תרגילי פלג גוף עליון ונשימות עמוקות מועילים. בהמשך, חזרה מבוקרת לפעילות תחת הנחיות הצוות.

שאלה 22: האם עלי להימנע מלהרטיב את הפצע במקלחת?
תשובה: תלוי בשלב ובמצב הפצע. אם הפצע נקי, שטחי יחסית, ואין הפרשות זיהומיות, ניתן לרוב לשטוף אותו בעדינות במקלחת (מים זורמים וסבון עדין) כחלק מהניקוי היומי, ואז לייבש ולחבוש מחדש. אם יש לך תחבושת מיוחדת שאסור להרטיב, אז תצטרך לכסות את אזור הפצע בזמן מקלחת (למשל, VAC צריך להיות אטום). באופן כללי, לא מומלץ להשרות פצע סוכרתי באמבטיה או ג'קוזי, כי המים עומדים יכולים להחדיר חיידקים, ולחום עלול להיות רע. עדיף מקלחת זורמת.
אם הפצע עמוק מאוד, או עם חשש לזיהום קשה, יש רופאים שיגידו "אל תרשה למי ברז לגעת כי הם לא סטריליים", לרוב, מים וסבון הם בסדר, אך במקרים מסוימים יעדיפו ניקוי רק עם מי מלח סטריליים.
מה שלא כדאי: לא להיכנס לבריכות, מעיינות, ים, כל אלה מלאים במזהמים פוטנציאליים (כולל אמבות וכו').
אם אתה עם גבס מגע או Aircast, לרוב תצטרך הגנה, יש כיסויים פלסטיים ייעודיים למקלחת לחבישות.
נקודה נוספת: לאחר הרחצה, יש לייבש היטב את אזור הפצע בסביבה (אבל כמובן לא לשפשף את הפצע עצמו עם מגבת, רק לטפוח מסביב, ואת הפצע לתת להתייבש באוויר כמה דקות או בטפיחות קלות סטריליות).
לסיכום: מקלחת אפשרית אם נזהרים, ויכולה אפילו לסייע בניקוי הפצע. להימנע מהשריה במים עומדים. תמיד לאחר מכן להחליף לחבישה נקייה (לא להחזיר גזה רטובה מלוכלכת).

שאלה 23: האם אני יכול להמשיך לעבוד בזמן שיש לי כיב ברגל?
תשובה: זה תלוי בסוג עבודתך ובחומרת הפצע. אם העבודה שלך כרוכה בעמידה או הליכה ממושכת (למשל, מלצר, שוטר סיור, מורה שעומד כל היום), סביר להניח שתזדקק לחופשת מחלה או לפחות לתפקיד קל יותר זמני (לשבת במקום לעמוד). לחץ מתמשך על הרגל בעבודה כזו יפריע לריפוי.
אם עבודתך משרדית בישיבה, ייתכן שתוכל להמשיך, בתנאי שאתה יכול להרים את הרגל ולהמעיט להסתובב. למשל, אולי תוכל לעבוד מהבית תקופה (הרבה מטופלים כיום בזכות מחשבים יכולים). אם בעבודה יש סידור כמו הסעה עד הדלת, מעלית, ושולחן שתוכל לשים מתחתיו שרפרף, אולי אפשרי.
חשוב מאוד לא להתפשר על הטיפול הרפואי בשביל העבודה: חייבים להגיע להחלפות חבישה, ביקורות, וכו'. אם העבודה מקשה, רצוי לקחת פסק זמן.
מבחינה חוקית, אם יש לך כיב משמעותי, כנראה רופא ייתן לך אישור מחלה/נכות זמנית. ביטוח לאומי בישראל למשל עשוי להגדיר נכות זמנית ולקבל קצבה אם אינך עובד מעל 3 חודשים.
יש גם שיקום מקצועי למי שלא יוכל לחזור למקצוע הקודם. אבל ברוב המקרים, לאחר החלמה, אפשר לחזור לשגרה, רק אולי עם התאמות (הנעלה מתאימה, הפסקות מנוחה).
כלומר, בתקופה הקריטית עד שהפצע נסגר, עדיף לנוח יותר, לשים את הרגל בעדיפות עליונה. העבודה חשובה, אך הבריאות יותר, אם לא תתרפא, המצב יחמיר ותיעדר עוד יותר בעתיד.
שוחח עם מעסיקך: אולי אפשר עבודה חלקית, או תפקיד בישיבה אם זמנית. יש חוקים להגנת עובדים עם מוגבלות, המעסיק אמור לנסות להתאים לך (reasonable accommodation).
אם אין אפשרות וצריך להשבית זמנית, קבל אישורים ותביעה לביטוח לאומי (מעל 90 ימי מחלה ייתכן זכאות לנכות זמנית או דמי פגיעה אם זה תוצאה מתאונת עבודה).
לסיכום: אפשר לעבוד רק אם סביבת העבודה לא מסכנת את הפצע (כלומר ללא מאמץ פיזי על הרגל, ותנאים לשמירת היגיינה, לדוגמה, לא בעבודת בניין עם לכלוך וזיהום). ברגע שהפצע קטן וסגור, תוכל לחזור מלא בהדרגה.

שאלה 24: איך אדע אם זרימת הדם ברגל שלי מספיק טובה להחלמה?
תשובה: רופא יכול להעריך את זרימת הדם ההיקפית במספר דרכים:

• בדיקת דופק כף רגל: רופא ימשש את הדפקים בעורקים הרגליים (עורק טיביאלי אחורי מאחורי עצם הקרסול הפנימי, ועורק דורזליס פדיס על גב כף הרגל). אם מרגישים דופק חזק, זה סימן טוב. אם חלש או לא מורגש, חשד לבעיה. אך לעיתים קשה למשש בגלל בצקת או הסתיידות.
• מדידת ABI (יחס קרסול-זרוע): באמצעות מכשיר דופלר, מודדים לחץ דם בקרסול ומשווים ליד. יחס תקין ~1. אם היחס נמוך (למשל 0.5), מעיד על חסימות עורקים. אם גבוה מדי (>1.3), עורקים לא לחיצים (הסתיידות), ואז מדדים אחרים נדרשים.
• TBI (יחס בוהן-זרוע) ולחצי בוהן: כי ABI עלול להיות שגוי בהסתיידות, מודדים לחץ בבוהן באמצעות חיישן פוטו-פליתיזם או שרוול קטן. לחצי בוהן מעל 50-60 ממ"כ נחשבים מספיקים לריפוי לרוב. מתחת לזה בעייתי.
• אוקסימטריית עור (TcpO2): מניחים חיישן על העור מודד לחץ חמצן מקומי. אם מעל 40 מ"מכספית, מעולה; 20-40 בינוני; <20, בעייתי לריפוי.
• דופלקס עורקי/CTA/MRA: בדיקות הדמיה של כלי הדם: אולטרסאונד דופלקס, או CT angiography או MRI. הן יראו אם יש חסימות בעורקי הרגליים. אם רואים חסימה משמעותית (למשל עורק פמורלי סתום, או מתחת לברך), ימליצו על פתיחה בצנתור או ניתוח.
  מבחינת סימנים פשוטים: אם כף הרגל קרה וחיוורת בזמן הרמתה, וכשמורידים אותה היא מאדימה מאוד, סימן לאיסכמיה (מבחן Buerger). ציפורניים עם גדילה דלה, רגל קרחת (ללא שיער), גם רמזים. כאבי מנוחה בלילה מוקלים כשמוטים רגל מהמיטה, זה סימן של איסכמיה קשה.
  במרפאות, כמעט תמיד יעשו לפחות ABI. אם הפצע לא מראה גרנולציה טובה או כאב מיוחד, יפנו גם לבדיקת כלי דם מתקדמת.
  לאיש הפשוט: אתה יכול לשאול את הרופא "איך ה-ABI שלי?" או "האם צריך צנתור?". התשובה תהיה לפי הנ"ל.
  אם הוחלט שהזרימה לא טובה, יתכננו לשחזר (צנתור עם בלון/סטנט, או ניתוח מעקף).
  לאחר התערבות, ירצו לראות שיפור קליני: כאב משתפר, צבע וחום העור תקין, וחשוב מכל, שהפצע מתחיל סוף סוף למלא ברקמה ולקטון. זה המדד הטוב ביותר, אם אף טיפול לא עוזר, כנראה עדיין זרימת הדם בעיה.

שאלה 25: יש לי גם פצע לחץ בעקב וגם כיב סוכרתי בכרית. כיצד לטפל בשניהם יחד?
תשובה: למרבה הצער, מטופלים סיעודיים או חולים מאוד יכולים לפתח גם פצעי לחץ (Pressure ulcers) בנוסף לכיבי סוכרת. העקרונות דומים אך יש דגשים:

• פצע לחץ בעקב: נגרם מלחץ מתמשך על העקב במיטה, בד"כ. הטיפול: הורדת לחץ (ריפוד העקב, כרית עקבים או הגבהת עקב באוויר, עם בולסטר מתחת לשוק). ניקוי הנמק אם יש (עקב הוא מקום נפוץ לנמק יבש; לעיתים משאירים נמק יבש יציב כמו שהוא, רק משגיחים על זיהום). אם לחולה גם כיב בכרית כף הרגל, הוא כנראה מתהלך מעט ואז הלחץ על הכרית. אז מנסים לתמרן מנחים: בעמידה, הכרית מוגנת (נעל מיוחדת עם חלון); בשכיבה, להוריד לחץ מהעקב.
• תיעדוף טיפולים: אם יש זיהום באחד מהם, מתמקדים בו. אם שניהם נקיים, לטפל במקביל.
• ריבוי פצעים עשוי להעיד על בעיה מערכתית (למשל תת-תזונה חמורה, זרימת דם גרועה כללי). לטפל גם בגורם.
• צוות מורחב: ייתכן הצורך בפיזיותרפיה כדי לשנות תנוחות המטופל תדיר (כל שעתיים).
  למעשה, הטיפול בשני הפצעים יעשה ע"פ עקרונות כל אחד: לחץ, להוריד; לחות, לשמור; ניקיון, לבצע. למשל, בעקב אולי נשים חבישת אוירון (קצף מיוחד לעקב) והמטופל כשבמיטה, עקבים באוויר. על הכרית, סד טלוס או גבס הולך.
  חשוב לספק חלבון ותזונה כי שני פצעים מחייבים עוד יותר משאבים.
  מכיוון ששאלתך כללית, אומר: זה אפשרי בהחלט לרפא שניים, פשוט דורש הקפדה כפולה. אם קשה מדי off-loading לשניהם (נגיד: פצע בלחץ דורש שים רגל באוויר, אבל אז הכרית אולי מקבלת קצת עומס כשאתה מניח שוק, אז באמת, לפעמים מתפשרים: כרית מתחת לשוק שלא נוגעת בעקב, והכרית כף הרגל באוויר במנוחה, זה אפשרי עם כריות עבות, או התקן כמו כובע עקב).
  דאג שאחות פצע מנוסה תהיה מעורבת, הן אלופות בטיפול בכמה פצעים יחד.
  לסיכום: העיקרון, להקטין לחץ על שניהם, לרפא זיהומים, ולשמור על בריאותך הכללית מיטבית כדי שגופך ירפא ככל יכולתו.

שאלה 26: מה ההבדל בין כיב סוכרתי לכיב ורידי?
תשובה: כיבים ברגליים יכולים להיגרם מסיבות שונות. כיב סוכרתי לרוב ממוקם בכף הרגל (אזורי לחץ כמו כרית, עקב, או צדדים אם עיוות עצמות), עמוק לעיתים עד גיד/עצם, עם שוליים עבים ועור יבש מסביב עקב נוירופתיה. בכיב סוכרתי יש לעיתים קרובות גם מרכיב איסכמי (עורקי) כך שהפצע מאוד יבש וחיוור, או אם מזוהם, הרבה מוגלה עמוקה. כיב ורידי הוא תוצאה של מחלת ורידים (לרוב בדליות ברגליים). כיבים ורידיים מופיעים כמעט תמיד באזור הקרסול או השוק התחתון, בדרך כלל בצד הפנימי מעל הקרסול (אזור הנקרא malleolus medial). הם שטחיים יותר, עם בסיס גרנולציה אדמדם אך מסביב עור דלקתי פיגמנטי (שינויים כרוניים מסטזיס ורידי, עור חום, קשה). כיב ורידי מפריש הרבה (בצקת סביב). כואב פחות כשמרימים רגל (בניגוד לעורקי שכואב יותר בהרמה). הטיפול שונה: בכיב ורידי הדגש על הגברת הניקוז הורידי, כלומר חבישות לחץ (תחבושת אלסטית או גרב לחץ) כל עוד אין חסימה עורקית משמעותית, כדי להפחית בצקת ולעזור לכיב להיסגר. בכיב סוכרתי לא שמים לחץ (כי אולי יש רכיב עורקי, וזה יזיק). בכיב סוכרתי הדגש על הורדת לחץ מכני (כמו שאמרנו). לפעמים יש שילוב, לחולה סוכרתי יכולה להיות גם בעיית ורידים ולפתח כיב באיזה מקום לא שגרתי. אז צריך לטפל בכל הגורמים.
הרופא יכול להבדיל ע"י מיקום, מראה, ובדיקת כלי דם. כיב ורידי לרוב יהיה עם דופק קרסול תקין, טמפרטורת רגל תקינה, וורידים בולטים. כיב סוכרתי (נוירופתיה) לרוב עם חוסר תחושה במקום, אולי דופקים חלשים, ומיקום למשל מתחת ראשי מטטרסוס (מבליטים), מקום שלא קורה כיב ורידי.
בקיצור: כיב סוכרתי = נוירופתיה + לחץ + לעיתים עורקים, בכף רגל; כיב ורידי = כיב שוק נמוך עקב יתר לחץ דם ורידי, דורש גרב לחץ. טיפול משולב אם גם וגם.

שאלה 27: האם יש משחות צמחיות או שמנים אתריים שכדאי לשים? שמעתי על שמן עץ התה/קלנדולה.
תשובה: שמנים אתריים וצמחי מרפא יכולים להיות מועילים כתוספת, אך יש להשתמש בהם בזהירות. שמן עץ התה ידוע כאנטיספטי, הוא יכול להרוג מגוון חיידקים ופטריות. עם זאת, שמן עץ התה טהור על העור עלול לגרום לגירוי או אלרגיה אצל חלק מהאנשים. אם רוצים להשתמש בו, מומלץ בריכוז מדולל (טיפה או שתיים בכוס מים סטריליים, או לקנות מוצר כמו משחה שמכילה אחוז מסוים). קלנדולה (ציפורני חתול), מוצרים כמו משחת קלנדולה נמצאו עוזרים להחלמת פצעים שטחיים (יש לה תכונות אנטי-דלקתיות). אפשר למרוח משחת קלנדולה על עור סביב הפצע להפחתת דלקת ולטיפוח, או על פצע לא מזוהם שטחי. שמן לבנדר, גם לו תכונות אנטיבקטריאליות ומרגיעות, לפעמים משתמשים בכמות מזערית כדי לבשם ולנטרל ריחות.
כדאי לחפש מוצרים מאושרים: למשל, קיימת משחה מסחרית בשם "טריפל ביוג'ל" עם קלנדולה, אלוורה ודבש, שיוצרה במיוחד לפצעים.
שמן כמו מיר תימר (מור), ברפואת צמחים הוא מחטא. לעיתים מערבבים מס' שמנים.
עקרון כללי: אם הפצע נקי ותקוע, צמחים עשויים לעזור לעורר אותו; אם הפצע מזוהם או עמוק, לא לסמוך רק על צמחי מרפא.
תמיד יש לבדוק שאין לך רגישות, נסה על שטח עור קטן בריא לפני ששמים על הפצע.
ישנו מושג ארומתרפיה, מטפלים אולי יציעו אמבטיות רגל עם כמה טיפות שמנים, לא מומלץ להשרות כיב באמבטיה, אך ניתן לשטוף רגל מסביב עם מים שבתוכם שמן לבנדר וכד'.
לסיכום: אפשר לנסות משחות צמחיות כמו קלנדולה, במיוחד לאחר שהתייעצת עם הרופא. אם הוא מאשר ואין סימני נזק, אפשר לשלב. יש אנשים שמדווחים על תועלת. רק עקוב האם לא מופיע אודם/צריבה, אז להפסיק מיד.

שאלה 28: מהו Wound VAC שהזכרתם? איך הוא עובד ומתי משתמשים בו?
תשובה: Wound VAC הוא ראשי תיבות של Vacuum-Assisted Closure, מכשיר היוצר לחץ שלילי מקומי על הפצע. זהו טיפול נפוץ בפצעים קשי ריפוי. המכשיר מורכב ממשאבה חשמלית קטנה המחוברת בצינורית לחבישה מיוחדת בפצע: מניחים ספוג קצף נקבובי לתוך הפצע, אוטמים את האזור בעזרת יריעה דביקה אטומה לאוויר, ואז המשאבה שואבת אוויר דרך הספוג ויוצרת וואקום מתמשך. זה גורם למספר אפקטים חיוביים: הוא שואב החוצה נוזלים עודפים, הפחתת בצקת (עוזר לזרימת דם נכנסת); הוא מקרב את שולי הפצע זה לזה; הוא מפעיל מתח מכני מיקרוסקופי על תאי הרקמה, מה שמעודד חלוקת תאים והיווצרות רקמת גרעון חדשה. בנוסף, הסביבה הסגורה מגינה מפני זיהום חיצוני. משתמשים ב-VAC בעיקר בפצעים גדולים/עמוקים או עם הפרשות רבות, או לאחר ניתוח כיב (למשל לאחר הטריה נרחבת). לדוגמה: כיב סוכרתי עמוק בכרית הקדמית שהסירו ממנו הרבה עור, מניחים VAC, וכעבור 2-3 שבועות הרבה רקמה נבנית, ואז אפשר לסגור בניתוח קטן או לתת לסגור לבד. VAC בדרך כלל מוחלף כל 2-3 ימים ע"י איש צוות רפואי מוסמך כי זו פרוצדורה סטירילית.
מתי משתמשים בו?, כשיש פצע מתמשך שמראה צורך בעידוד כזה. לא שמים VAC אם יש זיהום פעיל שאין שליטה בו, קודם מנקים אותו, אולי נותנים אנטיביוטיקה ואז VAC. לא שמים אם יש נמק קשיח שלא הוסר, צריך הטריה קודם. ואם הפצע מאוד שטחי / קטן, VAC מיותר, אפשר בחבישות רגילות.
מטופלים רבים שואלים על רעש המשאבה, היום מכשירים ביתיים שקטים, בגודל ספר. ניתן לסחוב אותם ולחיות בבית תוך טיפול. מחקרים השוו VAC לטיפול רגיל ומצאו לעיתים חלמה מהירה יותר עם VAC (בעיקר בפצעים עמוקים).
דיברנו על כך יותר לעיל, אבל בקיצור, VAC הוא אופציה מתקדמת שהרופא ישקול אם זה מתאים. ואם מציעים לך, כנראה הפצע שלך מתאים ותרוויח מכך.

שאלה 29: האם קופות החולים מכסות את כל הטיפולים האלו? זה נשמע יקר.
תשובה: במידה רבה כן, אבל תלוי בסוג הטיפול ובביטוחים המשלימים. בישראל, סל הבריאות מכסה את הטיפול הרפואי הדרוש בכיב סוכרתי: ביקורי רופא מומחה, אשפוז אם צריך, ניתוחים, תרופות (כולל אנטיביוטיקה דרך קופ"ח), חבישות סטנדרטיות ואפילו מיוחדות בזמן אשפוז. אבל יש דברים שמוגדרים "טכנולוגיות מתקדמות" שלא תמיד בסל הבסיס. למשל: VAC ביתי, במרבית הקופות יש הסדר של השאלה/השכרה דרך ספק עבור מטופל, ללא עלות או בהשתתפות עצמית קטנה, אם רופא קובע שזה נחוץ (כמו שראינו, כללית לא כיסתה בעבר אבל כעת מצטרפת).
טיפולי HBOT (תא לחץ), מכוסים למקרה כיב סוכרתי כרוני מסכן גפה לאחר 30 יום טיפול סטנדרטי ללא שיפור, לפי נהלי משרד הבריאות; אז קופה תאשר סדרה (40) טיפולים.
חבישות מיוחדות (כמו אלגינט עם כסף וכו'): בקהילה, כאן לעיתים יש השתתפות. חלק מהקופות נותנות ערכה חודשית של חבישות במסגרת ביטוח משלים. למשל, כללית מושלם לפי דיווחים מכסה עד תקרה מסויימת לחבישות מתקדמות. אם אתה זכאי לסל שיקום נכי שס"ק (שירות סיעוד בקהילה), אולי דרך אגף אחר.
PRP, לא תמיד מכוסה, כי בחלקו ניסיוני, אלא אם כן נכלל כחלק מטיפול בית חולים.
טיפולים משלימים (רפלקסולוגיה, הומיאופתיה), לרוב לא בסל; ביטוחים משלימים לפעמים נותנים החזר על כמה מפגשים ברפואה משלימה.
לגבי נעליים אורטופדיות ומדרסים: אלה כן מכוסים בחלק, בפרט למי שיש עיוות כף רגל סוכרתית; יש דגמים בסיסיים בסל, ודגמים משודרגים עם השתתפות. בד"כ מקבלים זוג אחד לשנה או שנתיים.
חשוב לעבוד עם העובדת הסוציאלית של המכון/בי"ח: היא יכולה לעזור להגיש בקשות. למשל, אם אתה אחרי אשפוז עם פצע לא סגור, אפשר להגיש בקשה לקופת חולים לקבל אחיות ביקור בית להחלפות. קופות מחויבות לספק שירות זה למתקשים בניידות.
בשורה תחתונה: רוב הטיפולים החיוניים כן מכוסים. איפה שתיתקל בהוצאה זה בעיקר בדברים נלווים: אם רוצים חבישה ספציפית שלא בסל, אולי תקנה מהכיס. או נסיעות מרובות, דלק וכד'. לפעמים אנשים קונים תוספי תזונה (ארגינין וכו') מכספם כי סל לא מספק.
אבל יחידת הפצע בד"כ תיידע אותך: "זה אנחנו דואגים" מול "כדאי לך לרכוש X".
במידה ויש לך ביטוח בריאות פרטי, יש פוליסות שמכסות התייעצות עם פודיאטר פרטי, קניית VAC פרטי וכו'. זה משתנה.
אל תהסס לשאול את קופת החולים על זכויותיך: יש "מנהל מחלקת אספקת ציוד רפואי" או דרך מרפאת פצע הם עצמם מזמינים (כמו VAC).
זכור גם: אי טיפול נכון עלול לעלות בסוף יותר, לכן מערכת הבריאות לרוב כן רוצה לממן מה שצריך כדי למנוע קטיעה (הן מסיבות אנושיות והן כלכליות).

שאלה 30: אילו תסמינים דורשים שפונה מיד לרופא/מיון?
תשובה: אם אתה מנוהל כבר במרפאת פצע, לרוב יש לך כתובת, אבל יש מצבים דחופים:

• חום גבוה וצמרמורות, סימן אפשרי לזיהום שהתפשט לדם (אלח דם). חייב הערכה מיד (מיון).
• אודם, נפיחות וכאב חזק מתפשט מהר ברגל, עלול להעיד על דלקת חמורה (צלוליטיס או even נמק של רקמות רכות כמו Necrotizing fasciitis). במיוחד אם האודם עובר את הברך או יש שלפוחיות וגוון סגול, דחוף למיון.
• ריח מסריח חריף, הפרשה מוגלתית ירוקה-אפורה בשפע, זיהום עמוק, אולי נמק גזי (אם יש גם חריקות גז מתחת לעור). דחוף.
• שינוי צבע אצבעות לרגל / הופעת נמק פתאומי, אם אצבע נהייתה פתאום שחורה או קרה, יכול להיות חסימה חריפה בעורק. זה stroke של הרגל, צריך בדיקת כלי דם דחופה.
• כאבים עזים שאינם מוקלים על ידי משככי כאב רגילים, במיוחד אם הם חדשים, יכולים לסמן החמרת זיהום או תסמונת מדור, מקרה חירום.
• הידרדרות כללית, בלבול, חולשה קיצונית, ייתכן זיהום סיסטמי.
  בקיצור, אל תחכה לביקור המרפאה השבועי אם אחד מאלה קורה, פני לרופא מייד. מוטב מיון, כי שם ייתנו אנטיביוטיקה לווריד, יעשו הדמיות אם צריך (למשל צילום לבדוק גז ברקמות).
  אם אינך בטוח אך "מרגיש רע מאוד", עדיף להיבדק מיד.
  רוב ההחמרות מתגלות ע"י עליית כאב, חום, ואודם מתפשט, אלה הדגלים האדומים. אם רק יצא קצת יותר מוגלה אבל אתה בלי חום ותחושה בסדר, אפשר להיוועץ טלפונית קודם.
  כמובן, כשלומדים אותך במרפאה גם מזהירים מה ספציפית אצלך, למשל "יש לך צינור ניקוז, אם הוא נופל, סע למיון לשים חדש".
  היו מקרים שמטופלים התביישו "לא רוצה להטריד" ודחו הגעה, ובאו מאוחר מדי עם זיהום קשה עד כדי סכנת חיים. עדיף "false alarm" מאשר לפספס.
  אז אמור למשפחתך גם, אם הם מבחינים שאתה פתאום רדום מאוד או מבולבל, שיקחו אותך לבדיקה דחופה. כנ"ל אם בצקת עולה מהר (יכולה להיות דלקת חריפה).
  חשוב: תמיד שמור בהישג יד את מספרי הטלפון של מרפאת הפצע / כירורג תורן. גם בלילה, חדר מיון זמין.
  ובתקווה, לא תזדקק לכך אם מקדים תרופה למכה.

הפוסט כיב רגל סוכרתית ופצעים קשיי ריפוי | מחירים (2025) טיפולים חדשניים ומחקר עדכני הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

טיפול בתא לחץ (HBOT) – רפואה היפרברית

תא לחץ רב-מושבי (Multi-place) הנו טיפול נפוץ – בתא זה מוזרם חמצן טהור בלחץ אוויר גבוה, ומטופלים יכולים לשבת עם מסכות חמצן. טיפול היפרברי בחמצן נועד להעלות את כמות החמצן המומס ברקמות ולזרז תהליכי ריפוי.

טיפול בתא לחץ (Hyperbaric Oxygen Therapy – HBOT) הוא שיטת טיפול שבה המטופל שוהה בתוך תא אטום ונושם חמצן בריכוז 100% בלחץ הגבוה מהלחץ האטמוספירי הרגיל. בתנאים אלו ריכוז החמצן בדם וברקמות מזנק, וחלות בגוף תגובות פיזיולוגיות ייחודיות. מנגנוני הפעולה העיקריים של HBOT הם: היפראוקסיגנציה – עלייה משמעותית בחמצן המומס בפלזמה (עפ"י חוק הנרי) המספקת חמצן רב לרקמות, והפחתת נפח הבועות בגוף – תחת לחץ גבוה נפחן של בועות גז (כגון בבועת גז בעורקים או בבועות חנקן בדם צוללנים) קטן בהתאם לחוק בויל, וכך נמנע נזק (מנגנון זה קריטי בטיפול במחלת דיקומפרסיה ובתסחיף אוויר). מלבד זאת, נצפו השפעות משניות חיוביות: כיווץ כלי דם המתבטל על-ידי תוספת החמצן ולכן מפחית בצקת ללא יצירת איסכמיה, הגברת יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), שגשוג פיברובלסטים המסייע בריפוי פצעים, הגברת פעילות תאי דם לבנים בהרג חיידקים (בעיקר בסביבה עתירת חמצן), וכן שיפור פעילות נוגדי רעלנים וסינרגיה עם אנטיביוטיקה (למשל בחיידקים אנאירוביים). ברמה התאית, חשיפת הגוף לחמצן בלחץ גבוה גורמת ליצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים של חמצן וחנקן (ROS/RNS).

באופן מבוקר, ROS ו-RNS פועלים כמעבירים שניוניים במגוון מסלולי איתות בתאים, ומשפעלים גורמי גדילה וחלבונים מגנים. מעניין לציין שהעלייה המבוקרת ברדיקלים החופשיים מאותתת לתהליכי ריפוי והגנה – זו תופעה של "סטרס חמצוני מבוקר", השונה מהרעלה חמצונית. למעשה, מחקרים הראו כי HBOT יכול לדכא מסלולי דלקת (כגון NF-κB) ולהפחית ציטוקינים פרו-דלקתיים, וכן לעודד שחרור תאי אב ממח העצם ותהליכי תיקון רקמות. כל אלו מסבירים מדוע HBOT מסייע בריפוי פצעים כרוניים, זיהומים וריפוי רקמות פגועות.

התוויות רפואיות והשפעות קליניות: טיפול בתא לחץ משמש באופן מוכח למגוון מצבים רפואיים. ההתוויות הקלאסיות המוכרות כוללות בין היתר: פצעים קשיי ריפוי (כגון כיבים סוכרתיים בגפיים) – HBOT משפר חמצון רקמתי בפצע ומעודד החלמה ; נזקי קרינה מאוחרים לרקמות (למשל נזק לרקמת עצם או שריר לאחר הקרנות בסרטן) – HBOT מעודד כלי דם חדשים וריפוי האזור הפגוע ; זיהומים נמקיים קשים ברקמה רכה (כגון "Necrotizing fasciitis") – החמצן בלחץ גבוה תורם לחיסול חיידקים אנאירוביים ומשפר את פעילות מערכת החיסון ; אוסטאומיאליטיס כרונית עמידה (זיהום כרוני בעצם שלא הגיב לטיפול) ; אבצס מוחי (מורסה תוך-מוחית) – HBOT מסייע בהגבלת הזיהום ושיפור אספקת החמצן למוח; אנמיה קיצונית עקב אובדן דם חריף במצבים חריגים – כאשר אין אפשרות למתן עירוי דם, HBOT יכול באופן זמני לספק חמצן למסלול הדם ולרקמות ; שתלי עור או מתלים בסכנת איבוד אספקת דם – טיפול בתא לחץ עשוי להציל שתלים ולשפר קליטתם ; הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) – HBOT מזרז סילוק CO מההמוגלובין ומפחית נזק רקמתי; תסחיף אוויר או גז בכלי הדם – הלחץ בתא מכווץ את הבועות ומונע חסימה קטלנית ; וכן מחלת דיקומפרסיה של צוללנים – הטיפול התקני הוא דקומפרסיה בתא לחץ להפגת בועות חנקן. בנוסף, בשנים האחרונות התרחבו ההתוויות: אובדן שמיעה סנסונירי פתאומי (SSNHL) הוכח כמצב ש-HBOT עשוי לעזור בו, בפרט אם ניתן תוך שבועיים מהאירוע. בישראל נציב קבילות הציבור קבע ב-2022 שחלה חובה על הקופות לממן HBOT במקרי אובדן שמיעה פתאומי, משום שזהו כיום חלק מהסטנדרט הרפואי המקובל לטיפול, בנוסף לסטרואידים.

מחקרי המשך ומאמרים אף הראו שיפור בתסמונות כמו פוסט-זעזוע מוח (Post-Concussion Syndrome) באמצעות HBOT, וטיפול זה נבחן גם בבעיות נוירולוגיות כגון PTSD, שבץ מוחי ודמנציה – עם דיווחים על שיפור מסוים בזיכרון ותפקוד קוגניטיבי במטופלים מסוימים (נדרש מחקר נוסף להכללה קלינית).

אכן, מחקרים קליניים עדכניים בוחנים שימוש ב-HBOT גם במחלות לב, בהחלמה מפציעות מוחיות, בשיקום לאחר שבץ ואף כהשלמה בטיפול בסרטן, לאור השפעותיו על החמצון והרקמה. עם זאת, חשוב להדגיש שכל שימוש מחוץ להתוויות המקובלות חייב להיעשות במסגרת מחקרית או באישור מיוחד, כיוון שטיפולים מסוימים עודם בסטטוס ניסיוני.

בטיחות ותופעות לוואי: HBOT נחשב טיפול בטוח באופן כללי כאשר הוא ניתן בפיקוח רפואי הדוק. תופעות הלוואי השכיחות יחסית הן לחץ באוזניים או בסינוסים עקב שינוי הלחץ – מצב הניתן למניעה על-ידי השוואת לחצים (פמפום) במהלך הטיפול. לעיתים נדירות עלולה להופיע רעילות חמצן (פרכוסים) אם ריכוז החמצן גבוה מאד ומשך החשיפה ארוך – לכן פרוטוקולי הטיפול מוגבלים בזמן ובין פרקי חמצן טהור המטופל נושם אוויר רגיל כדי למנוע זאת.

כמו כן, לא ניתן בשום אופן לבצע טיפול בתא לחץ ללא השגחה רפואית: משרד הבריאות מזהיר מפורשות שהפעלה פרטית של תא לחץ ללא צוות רפואי מיומן עלולה לסכן חיים (סכנת פיצוץ, פגיעה ריאתית או נזק לאוזניים ולראייה). בהתאם, בארץ פועלים רק מרכזים מורשים שבהם ניתן טיפול היפרברי.

מחקרים ופרוטוקולים רשמיים: הרפואה ההיפרברית מבוססת על עקרונות מוכחים ונמצאת תחת רגולציה. איגודים בינלאומיים (כמו UHMS – Undersea and Hyperbaric Medical Society) מפרסמים רשימת התוויות מאושרות ופרוטוקולי טיפול. גם משרד הבריאות בישראל פרסם בעבר חוזר עם ~15 התוויות מוכרות לטיפול בתא לחץ בבתי חולים (רשימה שתואמת במידה רבה את המצוין לעיל). יש לציין שב-2017 הוכנה טיוטת עדכון לחוזר המשרד כדי להוסיף התוויות חדשות (כמו נמק בעצם הירך, אובדן שמיעה פתאומי, ותסמונת פוסט-זעזוע מוח), אך חוזר זה טרם אושר רשמית. בפועל, ועדת הקבלה לטיפול בכל מרכז היפרברי שוקלת כל מקרה על פי הנחיות משרד הבריאות והספרות העדכנית. קיימים פרוטוקולים מוגדרים למשך הטיפול (בדרך כלל 60-120 דקות בלחץ 2.0-2.5 ATA, סדרות של 20-40 מפגשים או יותר בהתאם למצב), ולעיתים משלבים טיפולים יומיומיים רציפים חמישה ימים בשבוע להשגת השפעה מירבית. עבור מצבי חירום (כגון הרעלת CO, תסחיף גז או מחלת צלילה) הטיפול בתא לחץ ניתן באופן דחוף וחד-פעמי או בסדרה קצרה לפי צורך. עבור מצבים אלקטיביים כרוניים (פצעים, קרינות וכו'), מקובל לתת סדרה של עשרות טיפולים ולנטר שיפור קליני בהדרגה.

טיפול במימן מולקולרי (Molecular Hydrogen Therapy)
טיפול במימן מולקולרי הוא גישה חדשנית יחסית בתחום הרפואה, המבוססת על השפעת גז המימן (H₂) בריכוז גבוה כגורם תרפויטי. למרות שמימן נתפס באופן מסורתי כגז אינרטי, החל משנת 2007 התגלה שלמימן מולקולרי תכונות נוגדות חמצון ייחודיות: הוא מסוגל לנטרל באופן סלקטיבי רדיקלים חופשיים מזיקים כמו רדיקל הידרוקסיל (·OH) ופרוקסיניטריט, מבלי לפגוע ברדיקלים חיוניים לאיתות תאי. בכך המימן מסייע לשמור על איזון חמצוני-חיזורי ברקמות (הומיאוסטזיס) בצורה "עדינה" יותר מנוגדי חמצון חזקים אחרים, אשר "מכבים" את כל הרדיקלים ללא הבחנה. מימן מולקולרי הוא המולקולה הקטנה ביותר (שני אטומי מימן; משקל מולקולרי 2 בלבד), והוא בלתי רעיל לגוף בריכוזים נמוכים. יתרון גודלו הזעיר הוא יכולתו לחדור בקלות מחסומים ביולוגיים (כגון קרום התא ומחסום דם-מוח) ולהתפזר במהירות בכל הרקמות, כולל במוח, הלב וכלי הדם. תכונות אלו מעוררות עניין במחקר הרפואי: יותר מ-2,000 פרסומים מדעיים הופיעו מאז 2007, ובסביבות 80 ניסויים קליניים בבני אדם נרשמו כדי לבדוק השפעות טיפול במימן.

דרכי מתן והשפעות ביולוגיות: טיפול במימן ניתן בכמה דרכים – שאיפת גז מימן (לרוב בתערובת עם חמצן או אוויר), שתיית מים מועשרים במימן, או הזרקת תמיסת מלח עשירת-מימן. האתגר העיקרי הוא שמימן הוא גז דליק (תערובת מעל 4% מימן בחמצן עלולה להיות נפיצה), ובמקביל מסיסותו במים נמוכה מאוד, מה שמקשה על מתן כמות גדולה לגוף. לכן בפועל, מתן מימן נעשה בריכוזים בטוחים (מתחת ל-4% בשאיפה, או במינונים מתונים דרך מים). למרות אתגרים אלו, מחקרים מצאו שלמתן מימן יש השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון במגוון מצבים: למשל, הפחתת נזק לשריר הלב לאחר אוטם, הגנה על המוח לאחר שבץ, שיפור במצבי דלקת ריאות, ואף השלמת טיפול בסרטן על-ידי הגברת רגישות תאים סרטניים לטיפול.

סקירות מדעיות עדכניות מדווחות על השפעות מיטיבות בפגיעות איברים שונות (לב, מוח, כליות, כבד) באמצעות הפחתת עקה חמצונית ודלקתית. בתחום המחלות המטבוליות, למשל, מימן נמצא כמפחית עמידות לאינסולין ודלקת ברמת הרקמה השומנית. ניסויים קליניים ראשוניים אף רומזים לתועלת בשיפור תסמיני פרקינסון ואלצהיימר באמצעות שאיפת מימן או מים עשירי מימן, כנראה בזכות הפחתת נזק חמצוני עצבי. חשוב לציין שעדיין אין הנחיות קליניות רשמיות לטיפול במימן – הוא אינו חלק מהפרקטיקה הרפואית השגרתית ברוב המדינות. עם זאת, ביפן ובסין יש מרפאות מחקר המציעות טיפול במימן לחולים תחת מעקב ניסויי. הטיפול נחשב בטוח במתן במינונים נמוכים, והאתרויות העיקריות הן זהירות מניצוץ אש (בשל סכנת דליקה של הגז). ככל שהמחקר מתפתח, ייתכן שבעתיד מימן מולקולרי יהפוך ל"תרופת גז" חדשה בתחומים מסוימים, אך נכון להיום השימוש בו בישראל מוגבל למסגרות ניסוייות וקליניקות פרטיות בודדות. יש קליניקות חדשניות המשלבות טיפול שאיפת חמצן עם מימן (טיפול משולב הנקרא לפעמים "היפרוקסיה-היפוקסיה" או HYB – Hydrogen therapy) במטרה לנצל את היתרונות המשולבים – אך שוב, מדובר בתחום חדש הנמצא במחקר.

טיפול באוזון (Ozone Therapy)
טיפול באוזון עושה שימוש רפואי מבוקר בגז אוזון (O₃) – מולקולה פעילה מאוד, המוכרת בעיקר כחומר מחטא יעיל. אוזון רפואי מופק מתערובת חמצן שעוברת פריקה חשמלית היוצרת O₃, ומשמש בריכוזים נמוכים למטרות טיפוליות. מנגנוני הפעולה של אוזון שונים ממנגנוני החמצן ההיפרברי: אוזון הוא מחמצן חזק המאקטב מסלולים פיזיולוגיים באמצעות "אתגר חמצוני" מתון. בהינתן במינון נמוך ומבוקר, אוזון גורם לעלייה קלה ברמות רדיקלי חמצן (כמו מי חמצן) בדם, מה שמשפעל את מערכות נוגדי החמצון הטבעיות של הגוף (כגון גלותתיון, קטלאז) ומווסת את המערכת החיסונית. אחת ההשפעות המיידיות המתועדות: אוזון הניתן בדם (באוטוהמותרפיה – הוצאת דם, העשרתו באוזון והחזרתו) מפעיל את מסלול הגליקוליזה בכדוריות הדם וגורם לעלייה בריכוז 2,3-DPG ו-ATP בתוכן. כתוצאה מכך, עקומת הדיסוציאציה של ההמוגלובין מוזזת ימינה – ההמוגלובין משחרר יותר חמצן לרקמות, ובכך משתפרת אספקת החמצן לאזורים איסכמיים. במקביל, החשיפה המתונה ל-peroxide (מי חמצן) בדם מעודדת את פעילות מערכות הנוגדות-חמצון התאית, ללא נזק, כל עוד המינון נשלט. יתרה מזאת, אוזון מחטא באופן ישיר:

יש לו השפעה בקטרואידית ופונגיצידית (קוטל חיידקים ופטריות) במגע ישיר – תכונה המנוצלת בטיפול מקומי בפצעים מזוהמים. הוא גם משרה אפקט אימונומודולטורי – במחקרים נראה שטיפול באוזון יכול לעודד שחרור ציטוקינים מסוימים, להגביר פעילות מקרופאגים ותאי מערכת החיסון, ובכך לסייע במלחמה בזיהומים. בנוסף, לאוזון יוחס אפקט אנלגטי (משכך כאב) ואנטי-דלקתי: ההסבר המוצע הוא שאוזון מעכב מתווכי דלקת ומעודד שחרור אנדורפינים, ובכך מפחית כאב בדומה למנגנון של פעילות נוגדי-דלקת לא סטרואידליים אך במסלול ביוכימי אחר.

שימושים קליניים: אף שטיפול באוזון נחשב לרפואה משלימה/אלטרנטיבית במובנים רבים, יש מספר יישומים רפואיים מוכרים שלו, בעיקר באירופה. באיטליה, לדוגמה, נהוגות הזרקות אוזון לתוך דיסקים בעמוד השדרה לצורך טיפול בפריצות דיסק – טיפול שהראה הצלחה מסוימת והתקבל כפרוצדורה מוכרת שם. בטיפול בפצעים קשיי ריפוי, במיוחד בכף רגל סוכרתית, משתמשים לעיתים בחבישות אוזון או בחשיפת הגפה לגז אוזון דרך שרוול אטום (טכניקה של "אוזון טופיקלי") לחיטוי הפצע וגירוי הצמיחה – דיווחים מצביעים על שיפור בשיעורי ההחלמה של כיבים סוכרתיים בשילוב עם טיפול סטנדרטי. בתחום האורטופדי, הזרקות אוזון למפרקים הראו הקלה בכאבי אוסטיאוארתריטיס בברך ובכאבי גב תחתון כרוניים, כנראה בזכות האפקט האנטי-דלקתי המקומי. אוזון משמש גם בטיפולי כאב כרוני – רופאים מסוימים (כמו בארץ ד"ר איל עטיאס) מציעים "אוזון תרפיה" לטיפול בכאבי שרירים ומפרקים, ואפילו כחלק מטיפול תומך בחולי פיברומיאלגיה. ישנם דיווחים על הצלחה בטיפול בדלקת כרונית של המעי באמצעות חוקן אוזון, ועל שיפור בתסמיני עייפות כרונית לאחר אוטוהמותרפיה באוזון – אך תחומים אלה דורשים מחקר נוסף לביסוס. כמו כן, במהלך מגפת הקורונה נעשו ניסיונות (בעיקר באיטליה) להשתמש באוזון כטיפול תומך לחולי COVID-19 קשים, מתוך תקווה שפעולתו האימונומודולטורית תסייע – חלק מהניסויים הראו שיפור במדדי דלקת וקיצור זמן החלמה, אם כי הטיפול לא הפך לסטנדרט רשמי. חשוב להבהיר: בישראל טיפול באוזון אינו חלק מסל השירותים של קופות החולים, והוא מוצע בעיקר במסגרת קליניקות פרטיות לרפואה משלימה.

הנחיות רשמיות: משרד הבריאות לא אישר התוויה ספציפית לאוזון, אך התיר שימוש בו במסגרת "מחקר רפואי" או תחת אחריות רופא ברפואה משלימה. נכון להיום, ארגוני בריאות גדולים (כמו ה-FDA בארה"ב) לא אישרו טיפול באוזון כהתוויה כללית, ואפילו הזהירו משימוש לא ראוי בו. בישראל, מרפאות אוזון פועלות בפיקוח חלקי בלבד – למשל, במרפאות ד"ר עטיאס וד"ר דיין (המוגדרות כרפואת כאב/משלימה) עובדים רופאים שמוסמכים בטיפול באוזון, אך הפיקוח הוא במסגרת הרפואה המשלימה. בטיחות: כאשר ניתן כהלכה, טיפול באוזון יכול להיות בטוח, אך מינון יתר או שימוש לא נכון עלולים לגרום נזק. אסור בהחלט לשאוף אוזון לריאות (אוזון בשאיפה גורם גירוי ודלקת ריאות כימית). הטיפול ניתן או בהזרקה לדם/שריר או בשימוש חיצוני. תופעות לוואי אפשריות הן תחושת עייפות או כאבי ראש קלים לאחר אוטוהמותרפיה, ולעיתים תגובה דלקתית מקומית קלה בהזרקה למפרק. כל טיפול חייב להתבצע עם ציוד ייעודי ומדויק למדידת ריכוז האוזון, כדי למנוע טעויות.

תאי לחץ ביתיים (Home Hyperbaric Chambers)
תאי לחץ ביתיים הם תאי לחץ אישיים, בדרך כלל קטנים וניידים, המאפשרים טיפול בחמצן בלחץ מתון בבית המטופל. לרוב מדובר בתאים גמישים (מתנפחים מבד מחוזק) המגיעים ללחץ של עד כ-1.3-1.5 ATA בלבד, ומחוברים למחולל חמצן קטן (לספק חמצן באחוז מעט גבוה מהרגיל). קיימים גם דגמים קשיחים ביתיים (ממתכת) שמגיעים ללחצים גבוהים יותר (עד ~2 ATA), אך אלה יקרים וכבדים מאוד. עלות: המחיר של תא לחץ ביתי רך נע בין 40,000 ל-50,000 ₪ לרכישה, תלוי בדגם ובמערכת. תא לחץ ביתי קשיח עשוי לעלות בסביבות 150,000 ₪ ואף יותר. ישנן גם אופציות להשכרה – חברות מסוימות משכירות תאי לחץ ניידים לתקופות קצרות בעלות של כ-5,000 ₪ לחודש, כולל התקנה בבית המטופל. בהשוואה לכך, עלות סדרת טיפולים במכון פרטי מגיעה לכ-4,000-6,000 ₪ לעשרה טיפולים (400-600 ₪ למפגש), כך שעבור שימוש ממושך בבית, לרכישה עשויה להיות כדאיות כלכלית מסוימת.

יעילות והבדלים קליניים: תאי לחץ ביתיים עובדים בלחץ מתון יחסית ולכן אינם משיגים את אותה רמת היפרוקסיה כמו בתא לחץ רפואי בבית חולים (ששם נפוץ לחץ של 2 ATA ומעלה עם 100% חמצן). בתא ביתי גמיש בלחץ 1.3 ATA עם מחולל סיפון חמצן (לרוב 5 ליטר/דקה ~ 40% חמצן בתוך התא), ריווי החמצן ברקמות יעלה במידה מסוימת – אך רחוק מהעלייה הדרמטית של תא רפואי. כלומר, תאים ביתיים עשויים לסייע במצבים קלים או למטרות שיקום ואיכות חיים (יש המדווחים על שיפור בתחושת אנרגיה, שינה וריכוז לאחר סדרות בבית), אך לטיפול במצבים רפואיים חמורים (פצעים קשים, נזקים נרחבים) הם כנראה פחות יעילים. מחקרים השוואתיים מוגבלים, אך ישנן עדויות אנקדוטליות על שיפור בתסמיני אוטיזם, שיתוק מוחין קל או פיברומיאלגיה עם שימוש בתא ביתי – עם זאת, הקהילה המדעית מסויגת, כי ייתכן שחלק מהשפעה זו נובעת מהפלצבו או מהשהייה הרגועה בתא (דמוי מדיטציה).

היבטים רגולטוריים וסכנות: משרד הבריאות מזהיר באופן חד-משמעי את הציבור מטיפולים בתאי לחץ ביתיים שלא אושרו. נכון לעכשיו אין בישראל שום דגם של תא לחץ ביתי בעל אישור משרד הבריאות לשימוש רפואי. גם אם היצרן מציג אישור מכון התקנים או CE כלשהו, הדבר אינו שקול לאישור של משרד הבריאות, והפעלת תא לחץ ללא רישיון כמוסד רפואי נחשבת לעבירה. אזהרת משרד הבריאות (2023) מפרטת שסיכונים בתאים "פיראטיים" כאלו כוללים: סכנת דליקה או פיצוץ (עקב חמצן בסביבה לא מבוקרת), ופגיעות בריאותיות – לחץ לא מבוקר עלול לגרום נזק לאוזניים, לסינוסים ולריאות ואף לסכן חיים. ואמנם, אירוע טרגי דווח בארה"ב על פיצוץ תא לחץ ביתי שגרם למוות, ומקרה זה היה בין הגורמים לאזהרה החמורה בארץ. בפועל, שוק תאי הלחץ הביתיים בישראל מצוי באזור אפור: כמה חברות פרטיות משווקות אותם כציוד כושר או בריאות כללי, ולא כציוד רפואי, במטרה לעקוף רגולציה – דבר שמשרד הבריאות ביקש למנוע. הציבור מודרך: לא להשתמש בתא לחץ ביתי ללא אישור מפורש של משרד הבריאות, משום שהדבר עלול לגרום יותר נזק מתועלת. אם בכל זאת שוקלים טיפול בתא ביתי, יש לוודא לפחות ייעוץ רפואי ומעקב של רופא המכיר את התחום, ולהיות מודע לכך שהטיפול הוא ניסיוני ולא מוכח ברמת הסטנדרט.

מחקרים וניסיון קליני: מאחר שתאים ביתיים קיימים רק כשני עשורים, יש מעט מחקרים מבוקרים עליהם. חלק מהמחקרים באוטיזם ותסמונת פוסט-זעזוע מוח השתמשו בתאים בלחץ 1.3 ATA ומצאו שיפור מתון בתסמינים בהשוואה לפלצבו, אולם מחקרים אחרים לא שיחזרו תוצאות אלו באופן חד-משמעי. נדרש מחקר נוסף כדי להבין עבור אילו אוכלוסיות (אם בכלל) תא לחץ ביתי יכול לספק תועלת משמעותית.

מימון ותמיכת קופות החולים בישראל בטיפולי חמצן
בישראל, טיפולי חמצן מסוימים נכללים בסל הבריאות או מכוסים ע"י קופות החולים בתנאים מוגדרים, בעוד שאחרים נחשבים רפואה משלימה או ניסיונית וממומנים רק באופן פרטי. להלן ניתוח התמיכה של ארבע קופות החולים הגדולות – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – בתחומי הטיפול השונים.

טיפול בתא לחץ (HBOT) במסגרת הקופה: טיפולי תא לחץ בהתוויות מוכרות (כגון פצעים קשיי ריפוי, נזקי קרינה, תסחיף אוויר, הרעלת CO וכו') מכוסים בסל הבריאות הממלכתי. כלומר, למבוטחי כל הקופות יש זכות לקבל טיפול בתא לחץ במימון הקופה אם יש להם התוויה רפואית תקפה. קופות החולים מצידן קובעות תהליך אישור: בדרך כלל נדרש הפניה מרופא מומחה (למשל כירורג כלי דם לפצע סוכרתי, רופא אף-אוזן-גרון במקרה של אובדן שמיעה פתאומי, וכו'), שמפרט את הצורך הרפואי ב-HBOT. לאחר מכן הפנייה עוברת לוועדה או לרופא מחוזי בקופה לאישור. כללית, למשל, מציינת שהמימון הוא ל-20-40 טיפולים אלקטיביים בתא לחץ במרכזים שאושרו ע"י משרד הבריאות. המטופל מקבל התחייבות (טופס 17) למכון תא לחץ מורשה (ביה"ח שמיר אסף-הרופא, אלישע, יוספטל, הדסה, איכילוב וכו'), ושם ניתן הטיפול ללא עלות למטופל.

במכבי קיימים תנאי זכאות דומים: חברי מכבי זכאים לטיפול בתא לחץ לאחר מיצוי טיפול שמרני במצבים של פצעים קשים, אנמיה חריגה, זיהומים נמקיים, נזקי קרינה וכוויות, ועוד. מכבי אף מבהירה שבמקרה של אובדן שמיעה פתאומי, יאושרו 5-20 טיפולים תוך כשבועיים מהאבחנה. במאוחדת ולאומית אין מידע פומבי נרחב, אך הן פועלות בהתאם לסל: גם שם יינתן מימון במקרים הנכללים בהתוויות משרד הבריאות. חשוב להדגיש שאם מטופל סובל ממצב שאינו "ברשימה" הישנה אך יש ספרות עדכנית שתומכת ב-HBOT (כמו אובדן שמיעה פתאומי, או נמק בראש הירך), הוא עדיין עשוי לקבל אישור. זאת בהמשך לתקדימי הנציבות ומשרד הבריאות שקבעו שסל הבריאות כולל HBOT ללא הגבלה להתוויות ספציפיות, כל עוד קיימת הצדקה רפואית עדכנית. היו מקרים שבהם קופות סירבו לממן התוויה חדשה, אך המטופל ערער לנציבות הקבילות וזכה – למשל, מטופלת עם אובדן שמיעה פתאומי שקיבלה אישור במימון לאחר התערבות הנציבות, או חולה נמק בראש הירך שקיבל אישור תקדימי לניסוי HBOT.

תנאים המשפיעים על אישור/דחייה: הקופות שוקלות מספר גורמים בהחלטה לממן HBOT: (1) ההתוויות הרפואיות – האם המקרה תואם אחת מההתוויות המאושרות. אם כן, האישור כמעט אוטומטי. אם לא, סביר שתידרש ועדת חריגים. (2) חומרת המצב וכישלון טיפולים קודמים – הקופה דורשת שלפני HBOT, המצב יוצא דופן או שלא הגיב לטיפולים רגילים (למשל, פצע שסירב להחלים למרות טיפול סטנדרטי). (3) זמינות הטיפול במערכת הציבורית – קופות יאשרו רק טיפול במרכזים שלהם יש הסדר. בישראל 7 מרכזי תא לחץ מורשים בלבד, לכן אם באזור המטופל אין נגישות, אולי הקופה תשקול חלופה. (4) מצב רפואי כללי והתוויות נגד – אם למטופל התווית-נגד רפואית (כגון חזה אוויר לא מנוקז), הקופה לא תאשר עד להסדרת הבעיה, מטעמי בטיחות.

התהליך להגשת בקשה ואישורים: בדרך כלל –

1. הערכה רפואית ראשונית: יש לפנות לרופא מומחה בתחום הבעיה (פצע, נוירולוג, רדיולוג וכו'). הרופא ישקול HBOT וייתן מכתב המלצה מנומק לקופה.
2. הגשת הבקשה לקופה: הבקשה מועברת ליחידת אישורי חו"ג/טיפולים של הקופה. בכללית, לדוגמה, דרך אתר "הזכויות שלך" ניתן לראות הנחיות ולקבל טופס 17 למכון מתאים. במכבי ניתן להגיש דרך האתר או באמצעות רופא המחוז. לעיתים נדרש למלא טופס ייעודי – לדוגמה, טופס הפניה לוועדת תרופות וחריגים.
3. בחינת הבקשה: בקופה יבדקו שהתנאים הרפואיים תואמים – ייתכן שהתיק ייבדק ע"י רופא יועץ פנימי לקופה (למשל כירורג כלי דם של הקופה).
4. קבלת תשובה: אם מאושר – יונפק טופס התחייבות למכון תא הלחץ (שאליו הקופה מפנה – למשל, מבוטחי כללית מופנים פעמים רבות ליחידה היפרברית באסף הרופא או ליוספטל, לפי הקרבה גיאוגרפית). אם נדחה – יודיעו למבקש, בצירוף נימוק.

יצירת קשר עם הקופה ומידע:

• בכללית: ניתן לפנות ל*2700 (מוקד השירות) ולבקש מידע על "טיפול בתא לחץ – זכאות". באתר כללית מפורטים המצבים בהם "מגיע לך" טיפול בתא לחץ. בנוסף, בכללית יש "מרכז זכויות המטופל" בסניפים הגדולים, המסייע בהגשת הבקשות.
• במכבי: מכבי מפרסמת את תנאי הזכאות ב"מכבי ONLINE" תחת שירותי סל. ניתן לפנות למשרד הקופה או למרכז המכונים (*3555) ולברר זכאות ל"ועדת חריגים – תא לחץ". לעיתים מפנים ל"אגף אישורים מיוחדים" במכבי.
• במאוחדת: לפנות למרפאה המטפלת – הרופא יפנה ל"מנהל רפואי מחוזי" לאישור חריג. אפשר גם ליצור קשר עם מוקד *3833 ולברר סטטוס.
• בלאומית: דרך מוקד *507 או פקס למחלקה הרפואית. לאומית לרוב תשלח מקרה מורכב לדיון בוועדה מול מנהל רפואי.
  בנוסף, אפשר לערב את נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות אם נתקלים בסירוב בלתי מוצדק – זכות זו עומדת לכל מבוטח (הפרטים בהמשך).

מסלולים אלטרנטיביים במקרה דחייה: במידה והקופה דוחה מימון (למשל, מטופל מבקש HBOT להתוויה ניסיונית), יש מספר דרכים לפעולה:

(1) ערעור פנימי בקופה – לבקש דיון נוסף, לעתים עם מכתב תומך מרופא מומחה בעל שם או מצגת מחקרים עדכניים.

(2) פנייה לוועדת חריגים ארצית של הקופה – ועדה זו דנה במקרים מיוחדים, למשל מחלה נדירה שדורשת טיפול לא בסל.

(3) הגשת קבילה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות – הנציבות מוסמכת להורות לקופה לממן טיפול אם השתכנעה שיש הצדקה רפואית במסגרת סל הבריאות. כפי שצוין, כבר היו תקדימים בהם הנציבות חייבה קופה לכסות HBOT באובדן שמיעה ובנמק עצם הירך.

(4) אם גם זה לא עוזר, ניתן לשקול עתירה לבית הדין לעבודה נגד הקופה – יש פס"ד תקדימי מ-2009 שבו בית הדין חייב קופה לממן תא לחץ לחולה עם נזק מוחי לאחר כימותרפיה, בניגוד לעמדת הקופה.

(5) הפעלת ביטוח בריאות פרטי: לחלק מהמבוטחים יש ביטוח פרטי המכסה "טיפולים חדשניים בחו"ל" – ניתן לטעון שטיפול תא לחץ עבורם הוא חדשני ולבקש מימון פרטי (אף כי אם הטיפול זמין בארץ בסל, הביטוח הפרטי לרוב לא יכסה).

(6) פנייה לארגוני סיוע ועמותות: למשל, עמותות חולים (כמו עמותת סכרת, או ארגוני נפגעי שבץ) לפעמים מסייעות במימון טיפולים משלימים.

(7) גיוס מימון המונים או תרומות – מסלול אחרון אם כל הדרכים כשלו, ופעמים רבות מרפאות פרטיות מדריכות פונים לארגוני צדקה.

(8) מעבר קופה: במקרים נדירים, אם קופה אחת סירבה וקופה אחרת ידועה כיותר גמישה (למשל, כללית אחרי תקדים הנציבות החלה לממן שמיעה פתאומית, ואז גם מכבי נאלצה), אפשר לשקול לעבור קופה, אם כי זמן ההמתנה עלול להזיק בטיפול דחוף.

(9) שילוב טיפול מחקרי: ניסיון לפנות למכון מחקר (למשל מרכז סגול באסף הרופא) ולבדוק היתכנות כניסה לפרוטוקול ניסויי שבו הטיפול ניתן ללא עלות במסגרת מחקר.

(10) לבסוף, תמיד ניתן לבצע באופן פרטי אם מתאפשר כלכלית – בחלק מהמצבים, הקופה עשויה אחר-כך לכסות רטרואקטיבית חלק מההוצאה אם יוצג שהתוצאות היו טובות (לא מובטח, אבל כדאי לנסות).

טיפול באוזון במימון הקופות: טיפולי אוזון, כאמור, אינם חלק מסל הבריאות הבסיסי. קופות החולים מגדירות אותם כ"רפואה משלימה/אלטרנטיבית". חלק מהקופות מאפשרות במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"ן) החזר כלשהו על טיפולי רפואה משלימה – למשל, מכבי ולאומית מחזירות סכום לטיפולי דיקור, הומאופתיה וכו'.

אך האם אוזון כלול? נכון ל-2023, לאומית דווקא הוסיפה שירותי "אוזון תרפיה" בפיילוט למבוטחי לאומית זהב, אך רק בהקשר של פצעי סוכרת קשים – זאת עושה באמצעות הסכם עם מרפאה חיצונית. בשאר המקרים, אין מימון ישיר של הקופה. עם זאת, יש מקרים שרופא כאב של הקופה (למשל במרפאת כאב בבית חולים ציבורי) יכול לתת טיפול באוזון (כעירוי ורידי) במסגרת השירות הציבורי. למשל, יש דיווחים שמטופלי כאב במכון כאב של בית חולים ציבורי קיבלו אוטוהמותרפיה באוזון כחלק מהטיפול – במימון הקופה כי זה בתוך בית החולים. זה תלוי ביוזמת הרופא ובמדיניות המחלקה. ככלל, מי שרוצה טיפול אוזון צריך לממן אותו פרטי. לעיתים המכונים הפרטיים עושים הנחה לחברי קופות: למשל במרכז מסוים טיפול אחד עולה ~650 ₪, אבל לחברי מכבי ייתנו 10% הנחה (כחלק מהסדרים שקופות עושות עם מטפלים משלימים). מומלץ לברר ישירות מול הקופה – ייתכן ובתוכנית המשלים שלה יש סעיף "טיפול בעירוי ויטמינים/חמצן/אוזון" בהחזר חלקי.

טיפול במימן במימון הקופות: כיום טיפולי מימן אינם מוצעים במסגרת רשמית בשום קופה. אם זה במסגרת מחקר, אולי בי"ח יספוג עלות. בקופות אין ביטוח משלים למימן ואין קטגוריה כזו. מי שמעוניין בכך יפנה באופן פרטי.

עלויות: קופות חולים לעומת קליניקות פרטיות
בתוך סל הבריאות – טיפולי תא לחץ מכוסים במלואם על ידי הקופות (ללא עלות למבוטח) כאשר הם מאושרים, מאחר שזה שירות בסל. לעיתים נגבית השתתפות עצמית סימלית, למשל 26 ₪ ליום אשפוז בתא לחץ (אם הטיפול נעשה במסגרת אשפוז יום), אך ברוב המקרים הטיפול ניתן אמבולטורית וללא השתתפות. גם טיפול HBOT בעקבות אובדן שמיעה פתאומי – לאחר מאבק – כיום הקופות מממנות, מה שחוסך למטופלים עשרות אלפי שקלים. לעומת זאת, בקליניקות פרטיות: טיפול תא לחץ עולה כ-400-600 ₪ למפגש. מכונים פרטיים מציעים "חבילות": למשל 10 טיפולים בכ-4,000-5,000 ₪. יש מכונים יקרים יותר (עם תאים חדישים או שירות VIP) שגובים 700-800 ₪ למפגש. אם נדרשים 30 מפגשים, העלות יכולה להגיע לכ-15,000 ₪ ואף יותר. השוואת איכות: בבתי חולים ציבוריים (דרך הקופה) הציוד הוא מתקדם מאוד – למשל תא רב-מושבי באיכילוב לכ-20 איש, צוות רב-מקצועי (רופא היפרברי, אחיות, טכנאים), ונוהלי בטיחות מוקפדים. בקליניקה פרטית קטנה, לעיתים התא הוא חד-מושבי או קטן, ולמרות שהטיפול יכול להיות דומה, ייתכן ופחות אנשי צוות זמינים במקרה חרום. עם זאת, בפרטי מקבלים גמישות בזמינות (אין רשימת המתנה).

טיפולי אוזון – עלויות: קופות, כאמור, לא מכסות. בשוק הפרטי, מחיר עירוי אוזון ורידי או אוטוהמותרפיה ~ 500-700 ₪ למפגש. למשל, במרפאת Wellness ברמת החייל מוצע טיפול אוזון ב-650 ₪. טיפול הזרקת אוזון למפרק עשוי לעלות 800-1,000 ₪ (כולל ציוד). לעיתים נמכרים "מנויים": למשל 5 טיפולים + אחד חינם, וכו'. חלק מהביטוחים המשלימים יחזירו אחוז קטן מהעלות (נגיד 50 ₪ לפגישה עד תקרה שנתית) אם המטפל הוא ברשימת ספקי הקופה. בסקטור הציבורי – אם משום מה הצלחת לקבל אוזון במסגרת מרפאת בית חולים – העלות היא רק דמי השתתפות של ביקור מרפאה (30-50 ₪).

טיפולי מימן – עלויות: כמעט ואין שירות כזה מוסדר. יש קליניקות שמשכירות מכשירי אינהלציה של מימן – למשל חודש שימוש במכשיר ביתי עשוי לעלות ~3,000 ₪. “ברים” של חמצן-מימן שצצים בכמה מקומות לצרכי wellness גובים אולי 100-200 ₪ לחצי שעה של שאיפה (על פי תעריפי ספא). מים מועשרים במימן ניתן לקנות כמוצרים (15-30 ₪ לבקבוק) – לשיקול המשתמש.

תאי לחץ ביתיים – עלויות מול טיפולים: כפי שפורט, רכישה של תא ביתי רך – ~45,000 ₪. לכך ייתכן שצריך להוסיף מחולל חמצן 10 ליטר (עוד כ-5,000-10,000 ₪) אם רוצים לשפר את הטיפול, וביקורת טכנאי שנתי. לעומת זאת, סדרת טיפולים במכון: נגיד 40 טיפולים × 500 ₪ = 20,000 ₪. יש משפחות שבוחרות לרכוש תא ביתי עבור ילד אוטיסט ולטפל בו יום-יום לאורך שנה – כלכלית זה עשוי להשתלם לעומת נסיעות יומיומיות למכון פרטי. אך יש לזכור, כאמור, את הסיכונים והעדר הפיקוח. גם לא ניתן לקבל החזר מקופה על רכישת תא ביתי, כי זה לא ציוד מוכר בסל שיקום. לעיתים, אם יש המלצה רפואית (נדיר), ביטוח פרטי יכול להשתתף.

סקירה: קליניקות פרטיות מובילות בישראל לטיפולי חמצן
בשנים האחרונות צמחו מספר מרכזים פרטיים המתמחים בטיפולי חמצן כאלה ואחרים. חלקם הם מכונים רפואיים רציניים, ואחרים יותר בכיוון של רפואה משלימה. נציג כמה מהבולטים:

• מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר (בית חולים שמיר-אסף הרופא) – זהו מרכז מוביל בעולם, בניהול פרופ' שי אפרתי. אמנם פועל בבית חולים ציבורי, אך מציע גם תוכניות פרטיות (כגון תוכנית "אביב" לשיפור קוגניטיבי אצל מבוגרים בריאים). המרכז פרסם מחקרים פורצי דרך על שיפור תפקוד קוגניטיבי והאטת הזדקנות מוחית באמצעות HBOT בתאים רב-מושביים. איכות הטיפול שם גבוהה מאוד: ציוד משוכלל, ניטור מלא של המטופלים, ופרוטוקולים מדעיים. מטופלים המגיעים דרך הקופה (למשל אחרי שבץ או עם PTSD) מדווחים על יחס מקצועי ותוצאות טובות. עם זאת, אם פונים לתוכנית הפרטית (שאינה מכוסה), העלויות גבוהות – תוכנית "אביב" למשל כרוכה בכ-60 טיפולים עם בדיקות מוח, בעלות של עשרות אלפי דולרים (יש המגיעים מחו"ל במיוחד). המרכז עומד בכל תקני הבטיחות של משרד הבריאות.
• יחידת תא לחץ – בית חולים אלישע, חיפה – אלישע הוא בית חולים פרטי, והיחידה ההיפרברית שבו זמינה גם למטופלי כל הקופות (דרך הסכמים) וגם לפרטיים. זו אחת מתוך ה-7 המורשים בארץ. הצוות שם מנוסה מאוד (פעיל משנות ה-90). מציעים טיפולים מהתוויות סטנדרטיות ועד ניסיוניים (בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם הסמוך). היתרון: זמני המתנה קצרים יותר מבתי"ח ציבוריים, חדרי טיפול נוחים. החיסרון: אם באים פרטי, העלות כמו במכון פרטי (500-600 ₪ לטיפול). איכות הטיפול נחשבת גבוהה – בפיקוח רופא צלילה והיפרבריה מיומן, עם כל אמצעי החירום.
• מרכזי טיפול HBOT פרטיים קטנים – ישנם כמה מרכזים פרטיים שהוקמו על ידי חברות מסחריות. למשל, "אלה-קליניק" בהרצליה, או קליניקה חדשה בפתח תקווה עם תא לחץ רב-מושבי קטן. מרכזים אלו מתמקדים בקהל יעד של ספורטאים (להאצת התאוששות מפציעות ספורט), אנשים בריאים המבקשים "אנטי-אייג'ינג", וכן ילדים עם אוטיזם (על בסיס דיווחים על שיפור תקשורתי). איכות הטיפול בהם משתנה: בחלקם יש פיקוח רפואי הדוק, באחרים פחות. חשוב לשאול על הצוות – האם נוכח רופא במהלך הטיפול, מה סוג התא (האם תקני ומאושר). חלקם משתמשים בתאי לחץ קשיחים בלחץ 1.5-2 ATA – נמוך מבית חולים, אך גבוה מתא ביתי – כדי לשמור על מרווח בטיחות ללא צורך ברופא צמוד (וזה נושא בעייתי, שכן על פי הנחיות, כל טיפול היפרברי דורש השגחת איש צוות מיומן).
• מרפאות כאב פרטיות המתמחות באוזון: בתחום האוזון, השמות הבולטים הם "מרפאות אוזון – ד"ר איל עטיאס" ו**"מרכז ד"ר דיין לרפואה משולבת"**. ד"ר עטיאס, כירורג במקור, מפעיל רשת מרפאות (בת"א, ירושלים, ב"ש ועוד) המצוידות במכשור OxyPro שפיתח, המשלב אוזון בדרכים שונות (עירוי, הזרקה, שמנים). המרפאות מטפלות בסוכרתיים (פצעים, כף רגל), בחולי סרטן (כתמיכה – לטענתם שיפור איכות חיים), בחולי ריאות, ספורטאים ועוד. בכל מרפאה יש רופא או אחות מוסמכת שנותנים את הטיפול. האיכות: הדיווחים מעידים על שביעות רצון, אך יש לזכור שטיפולי אוזון לא הוכחו בכל האינדיקציות הללו כנדרש. מרפאת ד"ר דיין בת"א מציעה אף היא הזרקות אוזון לכאבי גב וברכיים, ושילוב עם דיקור וצמחי מרפא (רפואה אינטגרטיבית). מחירי הטיפול במרפאות אלו, כאמור, במאות שקלים למפגש.איכות לעומת הקופות: קופות החולים עצמן לא מפעילות מרפאות אוזון ייעודיות, כך שההשוואה היא בין הפרטי לבין "כלום". עם זאת, ישנם רופאים בכירים (בבתי חולים ממשלתיים) שמתעניינים באוזון ומשתפים פעולה עם המרפאות הפרטיות – דבר שמעיד שהטיפול לפחות בטוח יחסית בידיים מיומנות. כמובן, במרפאות פרטיות הזמן המוקדש למטופל רב יותר, והמעטפת האישית יותר טובה מאשר לו היה הטיפול ניתן באופן המוני בקופה.
• קליניקות לטיפול במימן ואנטי-אוקסידנטים: תחום זה ממש בתחילתו בישראל. קיימים מרכזי Wellness, כמו "MyDoctor" בירושלים, המציעים למטופלים שאיפת תערובת מחמצנת-מחזרת של חמצן + מימן (יש דיווח שהם משלבים 96% O₂ + 4% H₂, שזה מתחת לסף נפיצות) לטיפול בתשישות כרונית, "ניהול גיל" ועוד. גם "ארקיס מדיקל" בחיפה החל לפרסם שירות דומה. אלה אינם שירותים רפואיים מוכחים, אלא נישת בריאות, ולכן איכותם אינה בפיקוח רפואי כמו בבתי חולים. העלויות הן מכספי הלקוח ישירות, והחוויה מזכירה יותר ביקור בחדר מלח או ביוגה מאשר טיפול רפואי.

סיכום האיכות: באופן כללי, טיפולי החמצן בבתי החולים ובמסגרת קופות החולים ניתנים בסטנדרט רפואי גבוה ומבוקר, עם עדכונים בהתאם להנחיות קליניות. במסגרת פרטית, המטופל מקבל לרוב שירות מיידי ואישי יותר, ולעיתים נחשף לטיפולים חדשניים שלא זמינים בקופה (למשל HBOT לתפקוד קוגניטיבי, אוזון לכאב). אך יש לקחת בחשבון שהיעדר פיקוח קפדני על חלק מהקליניקות הפרטיות עלול להשפיע על בטיחות או יעילות. מומלץ לכל מטופל לשלב בין המערכות: להשתמש בזכאות הקופה כשאפשר, ובמקביל אם שוקלים משהו פרטי – לוודא שהמקום מנוהל ע"י איש מקצוע מוסמך, שהתא לחץ או מכשיר האוזון הוא תקני, ושיש גיבוי רפואי לסיבוכים.

קליניקות פרטיות מובילות נוטות לפרסם תוצאות והמלצות, אך כדאי להתייחס בספקנות מדעית: לשאול האם יש מחקרים התומכים בטיפול המסוים. למשל, מרכז פרטי שיטען ש-HBOT "מרפא אלצהיימר" – זו הגזמה שיווקית שאין לה הוכחה מלאה (אמנם מחקר קטן הראה שיפור מסוים, אבל עוד לא תרופה). לעומת זאת, קליניקה פרטית שמציעה HBOT לפצע סוכרתי – זה מבוסס, וייתכן יתרון שהיא זמינה מידית כשאצל הקופה יש תור של חודש. במילים אחרות: הפרטי משלים את הציבורי כשהציבורי איטי או מוגבל, אך יש לבדוק כל הצעה פרטית באור מדעי וביקורתי.

טיפולי חמצן מסובסדים
טיפולי החמצן על סוגיהם מציעים כיום אפשרויות מעניינות לריפוי ושיקום, החל מתא לחץ היפרברי שמציל גפיים מפני קטיעה, דרך אוזון שמחטא פצעים סוכרתיים, ועד מימן שעשוי בעתיד להפוך לתרופה מגנה על המוח. קופות החולים בישראל מכירות בחשיבות HBOT ומתייחסות בזהירות לטיפולים החדשים יותר. ידע הוא כוח – מומלץ למטופלים ללמוד את זכויותיהם מול הקופה, ובמקביל להתייעץ ברופאיהם לגבי הוספת טיפולי חמצן משלימים באופן מושכל. שילוב גישה מדעית עם גישה מותאמת אישית יאפשר לנצל את המיטב מטיפולי החמצן ולשפר תוצאות בריאותיות.

הפוסט טיפולי חמצן במימון קופת חולים (מכבי, כללית, לאומית) כיצד לקבל וכמה עולה? הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

טיפול באוזון נמכר כטיפול לא מוכח למחלות שונות, כולל סרטן, תרגול שאופיין כ"קוואקר טהור ".
הטיפול יכול לגרום לתופעות לוואי חמורות, כולל מוות.

שימושים מוצעים

טיפול באוזון כהליך דנטלי
טיפול באוזון מורכב מהחדרת אוזון לגוף בשיטות שונות, בדרך כלל מערבת את התערובת שלו עם גזים ונוזלים שונים לפני ההזרקה, עם מסלולים אפשריים הכוללים את הנרתיק, פי הטבעת, לשריר, מתחת לעור או ישירות לווריד. ניתן להחדיר אוזון גם באמצעות אוטו-המותרפיה, שבה דם נשאב מהמטופל, נחשף לאוזון ומוזרק מחדש למטופל.

טיפול זה הוצע כטיפול ראשוני או משלים למחלות שונות, לרבות דלקת מפרקים ניוונית, פריצת דיסק, פצעים כרוניים, הפטיטיס B ו- C, שלה טרשת נפוצה, סרטן, מחלות לב, דמנציה של אלצהיימר ומחלת ליים, אם כי עדויות תומכות לחלק מהיישומים הללו מוגבלות. האגודה האמריקנית לסרטן הזהירה בשנת 2010 כי עדויות ליעילות של טיפול באוזון נגד סרטן אינן חד משמעיות, והטיפול עלול להיות מסוכן. לטיפול ב- HIV/AIDS, למרות שהאוזון משבית את החלקיקים הנגיפים במבחנה, מחקרים מתוכננים היטב הראו שאין תועלת לחולים חיים.

מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית הצהיר תחילה ב-1976, וחזר על עמדתו ב-2006, כי בשאיפה, אוזון הוא גז רעיל שאין לו שימוש רפואי בטוח, אם כי הצהרות העמדה שלהם עוסקות בעיקר בפוטנציאל שלו לגרימת דלקת ובצקת ריאות בריאות. הם גם מדגישים שכדי שאוזון יהיה יעיל כקוטל חיידקים, הוא חייב להיות קיים בריכוזים גבוהים בהרבה ממה שניתן לסבול בבטחה על ידי בני אדם או בעלי חיים אחרים. ביקורות עדכניות יותר הדגישו כי דרכי מתן שונות עשויות לגרום לפרופילים טיפוליים ותופעות לוואי שונים.

כמה ביקורות הציעו אוזון כטיפול פוטנציאלי לפריצת דיסק ונוירופתיה סוכרתית.
ישנה מחלוקת לגבי השימוש בו על ידי ספורטאים כדי להגביר את הביצועים למרות תופעות לוואי שליליות רבות בתוך מערכות הריאות ו/או שרירי השלד.
למרות שהשימוש בו אינו אסור כשלעצמו, ניתן לערבב אותו עם חומרים אסורים למתן לפני ההזרקה.

בטיחות
לטיפול באוזון יש פוטנציאל לתופעות לוואי חמורות, ונכון לשנת 2012 דווח על לפחות חמישה מקרי מוות עקב השימוש בטיפול באנשים עם סרטן. מ-1975 עד 1983 בגרמניה, מחקר חשף שישה מקרי מוות, ארבעה מקרים של הפרעה בראייה, שלושה מקרים של פרפלגיה, ארבעה תסחיפי גזים במעגל הריאתי, שני אוטם שריר הלב, ארבעה תסחיפים ריאתיים, שני מקרים של שיתוק אפופלקסי, ושני מקרים של שיתוק דלקת ריאות, ושני מקרים של שיתוק דלקת ריאות. באופן נפוץ יותר, בצקת ריאות היא ההשפעה השלילית הנפוצה ביותר של טיפול באוזון. במערכת השרירים תועדו מקרים רבים של קרע בגידים, דלקת מפרקים ניוונית, מיוסיטיס, סינוביטיס, דלקות מפרקים וקרעים בשרירים כתוצאה מטיפול באוזון. במערכת השלבים, שינוי צבע שפיר של העור הוא הנפוץ ביותר. כל אלה התרחשו בעקבות הזרקה ישירה של גז O 2 /O 3 : שיטה הנחשבת כיום כרשלנות על ידי רוב העוסקים באוזון.

בכל אחד מהמקרים, התמונה הקלינית התאימה לתסחיף גזים או להלם אלרגי. העובדה שמקרה אחד של הלם אלרגי לכאורה התרחש בעקבות הזרקת כמות דקה של גז מעלה את האפשרות הלא ידועה ששיטות מתן אחרות עלולות לשאת גם את הסיכון להלם אלרגי.

חלק גדול מהחששות הקשורים לטיפול באוזון נע סביב בטיחות האוזון בדם. כאשר נשאף על ידי יונקים ברמות גבוהות, האוזון מגיב עם תרכובות ברקמות המצפות את הריאות וגורם למפל של השפעות פתולוגיות, כולל בצקת ריאות, אולם טיפול באוזון אינו כרוך בדרך כלל בשאיפה של גז אוזון. נטען שבעוד שפרוקסידים (תוצר של אוזון) נוצרים באופן טבעי בתוך תאי פגוציטים כדי להרוג חיידקים, מחוץ לתא הם עלולים לפגוע ברקמה. התומכים מציעים שהשפעותיו תלויות רקמות, אם כי הנושא עדיין נתון לוויכוח.

אירועים חמורים אחרים שדווחו כוללים העברה של הפטיטיס C. טיפולים המבוססים על אוזון יכולים להיות קשורים לרעילות של מערכת העצבים המרכזית, המכונה אנצפלופתיה נגרמת על-ידי אוזון (OIE).

רגולציה ואתיקה
ה-FDA אוסר על שימוש רפואי באוזון "בכל מצב רפואי שאין לו הוכחה לבטיחות ויעילות", וקובע כי "אוזון הוא גז רעיל ללא יישום רפואי שימושי ידוע בטיפול ספציפי, משלים או מונע. כדי שאוזון יהיה קוטל חיידקים, עליו להיות קיים בריכוז גבוה בהרבה מזה שניתן לסבול בבטחה על ידי אדם ובעלי חיים".

החל משנת 1991 ה- FDA העמיד לדין ושלח לכלא כמה אנשים שהציגו את עצמם כרופאים ומוכרים מוצרים לטיפול באוזון כתרופה רפואית או מפעילים מרפאות רפואיות המשתמשות בטיפול באוזון לריפוי מחלות אנושיות. מעצרים בעקבות פעילות דומה בוצעו גם במדינות אחרות, כולל אוגנדה ותאילנד.

טיפול באוזון נמכר כטיפול חלופי לסרטן יקר בגרמניה. דיוויד גורסקי תיאר את הנוהג כ"קוואקר טהור". תומכי הטיפול טוענים בטעות כי מדובר בטיפול מוכר שם, אך הממסד הרפואי הגרמני לא אישר טיפול באוזון.

בשנת 2009, פאנל של מומחים שהתייעץ ע"י פורבס המליץ ​​לכלול טיפול באוזון ב"רשימה של הונאות הבריאות הבוטות, המסוכנות והמשווקות בצורה אגרסיבית ביותר".

טיפול באוזון נאסר במלזיה בשנת 2017. משרד הבריאות המלזי קבע כי הטיפול עלול לגרום נזק חמור ולא היה לו תמיכה מדעית כטיפול בכל מצב.

ב-7 באוגוסט 2023, ממשלת ברזיל אישרה את הטיפול באוזון כטיפול משלים, תוך התעלמות מבקשת וטו בשל היעדר ראיות מדעיות שנמסרו במכתב פתוח מהאקדמיה הלאומית הברזילאית לרפואה.

מידע היסטורי
בשנת 1856, רק 16 שנים לאחר גילויו, אוזון שימש לראשונה במסגרת שירותי בריאות לחיטוי חדרי ניתוח ועיקור מכשירי ניתוח. עד סוף המאה ה-19 השימוש באוזון לחיטוי מי השתייה של חיידקים ווירוסים היה מבוסס היטב ביבשת אירופה.

בשנת 1892 פרסם ה-Lancet מאמר המתאר מתן אוזון לטיפול בשחפת. במהלך מלחמת העולם הראשונה נבדק האוזון בבית החולים הצבאי המלכה אלכסנדרה בלונדון כחומר חיטוי אפשרי לפצעים. הגז הופעל ישירות על פצעים למשך 15 דקות. זה הביא לנזק הן לתאי החיידק והן לרקמות האנושיות. טכניקות חיטוי אחרות, כגון השקיה עם חומרי חיטוי, היו עדיפות.

הפסיכואנליטיקאי וילהלם רייך היה חסיד של טיפול באוזון, שהיה אמור לשפר כוח חיים דמיוני שהוא כינה אורגון. רייך פיתח מכשיר המנצל אוזונידים בעבודתו על ניתוח ביו-אנרגטי.

אוזון מחזורי
למעט היכן שצוין אחרת, נתונים ניתנים עבור חומרים במצבם הסטנדרטי (ב-25 מעלות צלזיוס, 100 kPa).

אוזון / ˈ oʊ z oʊ n / (או טריאוקסגן הוא מולקולה אנאורגנית עם הנוסחה הכימית O
3. זהו גז כחול בהיר עם ריח חריף מובהק. זהו אלוטרופ של חמצן שהוא הרבה פחות יציב מהאלוטרופי הדיאטומי O2, מתפרק באטמוספירה התחתונה ל- O
2דיאוקסגן. אוזון נוצר מדיאוקסגן על ידי פעולת אור אולטרה סגול (UV) ופריקות חשמליות בתוך האטמוספירה של כדור הארץ. הוא קיים בריכוזים נמוכים מאוד בכל האטמוספרה, כאשר הריכוז הגבוה ביותר שלו גבוה בשכבת האוזון של הסטרטוספירה, הקולטת את רוב הקרינה האולטרה סגולה (UV) של השמש.

הריח של האוזון מזכיר כלור וניתן לזיהוי על ידי אנשים רבים בריכוזים של עד0.1 עמודים לדקה באוויר. מבנה O 3 של האוזון נקבע בשנת 1865. מאוחר יותר הוכח שהמולקולה בעלת מבנה כפוף וכדיאמגנטית חלשה. בטמפרטורה ובלחץ סטנדרטיים, האוזון הוא גז כחול בהיר שמתעבה בטמפרטורות קריוגניות לנוזל כחול כהה ולבסוף למוצק סגול-שחור. חוסר היציבות של האוזון ביחס לדי חמצן נפוץ יותר הוא כזה שגם גז מרוכז וגם אוזון נוזלי עלולים להתפרק בצורה נפיצה בטמפרטורות גבוהות, בהלם פיזי או התחממות מהירה לנקודת הרתיחה. לכן משתמשים בו באופן מסחרי רק בריכוזים נמוכים.

אוזון הוא חומר מחמצן רב עוצמה (הרבה יותר מדי חמצן) ויש לו יישומים תעשייתיים וצרכניים רבים הקשורים לחמצון. אולם אותו פוטנציאל חמצון גבוה גורם לאוזון לפגוע ברקמות הריריות והנשימה בבעלי חיים, וגם ברקמות בצמחים, מעל ריכוזים של כ.0.1 עמודים לדקה. אמנם זה הופך את האוזון למפגע נשימתי חזק ומזהם בקרבת פני הקרקע, אך ריכוז גבוה יותר בשכבת האוזון (משניים עד שמונה עמודים לדקה) מועיל, ומונע מאור UV מזיק להגיע אל פני כדור הארץ.

מינוח
השם הטריוויאלי אוזון הוא השם הנפוץ והמועדף ביותר של IUPAC. השמות השיטתיים 2λ 4- trioxidiene ו- catena-trioxygen, שמות IUPAC תקפים, בנויים על פי המינוח החלופי והתוסף, בהתאמה. השם אוזון נובע מאוזין (ὄζειν), חלק הווה סירוס ביווני לריח, המתייחס לריח הייחודי של האוזון.

בהקשרים מתאימים, ניתן לראות באוזון טריאוקסידאן עם שני אטומי מימן הוסרו, וככזה, טריאוקסידנילידן עשוי לשמש כשם שיטתי, על פי המינוח החלופי. כברירת מחדל, שמות אלה אינם מתייחסים לרדיקליות של מולקולת האוזון. בהקשר אפילו יותר ספציפי, זה יכול גם למנות את מצב הקרקע הסינגלטי הלא רדיקלי, בעוד שהמצב הדירדיקלי נקרא טריאוקסידנדייל.

Trioxidanediyl (או Ozonide משמש, לא באופן שיטתי, כדי להתייחס לקבוצת התחליפים (-OOO-). יש להקפיד להימנע מבלבול בין שם הקבוצה לשם הספציפי להקשר לאוזון שצוין לעיל.

רקע היסטורי

בשנת 1785, הכימאי ההולנדי מרטינוס ואן מרום ערך ניסויים שכללו ניצוצות חשמליים מעל המים כאשר הבחין בריח חריג, שייחס לתגובות החשמליות, ולא הבין שהוא אכן יצר אוזון.

כעבור חצי מאה, כריסטיאן פרידריך שנביין הבחין באותו ריח חריף וזיהה אותו כריח שלעתים קרובות בעקבות ברק. בשנת 1839, הוא הצליח לבודד את הכימיקל הגזי וקרא לו "אוזון", מהמילה היוונית ozein ὄζειν שפירושה "להריח". מסיבה זו, שונביין זוכה בדרך כלל לגילוי האוזון. הוא גם ציין את הדמיון של ריח האוזון לריח של זרחן, ובשנת 1844 הוכיח שתוצר התגובה של זרחן לבן עם אוויר זהה. מאמץ שלאחר מכן לקרוא לאוזון "חמצן מחושמל" הוא לעג בכך שהציע לקרוא לאוזון מהזרחן הלבן "חמצן מזרחן". הנוסחה הכימית לאוזון, O 3, לא נקבעה עד 1865 על ידי ז'אק-לואי סורט ואושרה על ידי Schönbein בשנת 1867.

במשך חלק ניכר מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד למאה ה-20, האוזון נחשב למרכיב בריא בסביבה על ידי חוקרי טבע ושוחרי בריאות. לבומונט, קליפורניה, היה הסיסמה הרשמית שלה "Beaumont: Zone of Ozone", כפי שהוכח על גלויות ועל נייר מכתבים של לשכת המסחר. חוקרי טבע שעבדו בחוץ ראו לעתים קרובות את הגבהים הגבוהים כמועילים בגלל תכולת האוזון שלהם, שנקרה בקלות. "ישנה אטמוספירה שונה למדי עם מספיק אוזון כדי לקיים את האנרגיה הדרושה ", כתב חוקר הטבע הנרי הנשו, שעבד בהוואי. אוויר חוף הים נחשב לבריא בגלל תכולת האוזון האמונה בו. הריח הגורם לאמונה זו הוא למעשה של מטבוליטים הלוגניים של אצות ים ודימתיל גופרתי.

נראה שחלק ניכר מהמשיכה של האוזון נבע מהריח ה"טרי" שלו, שעורר אסוציאציות עם תכונות מטהרות. מדענים ציינו את ההשפעות המזיקות שלו. בשנת 1873 תיעדו ג'יימס דיואר וג'ון גריי מקנדריק שצפרדעים נהיו אטיות, ציפורים נשאו נשימה, ודמם של ארנבים הראה ירידה ברמות החמצן לאחר חשיפה ל"אוויר מאוזן", אשר "הפעיל פעולה הרסנית". שנביין עצמו דיווח כי כאבים בחזה, גירוי של הממברנות הריריות וקשיי נשימה התרחשו כתוצאה משאיפת אוזון, ויונקים קטנים מתו. בשנת 1911, לאונרד היל ומרטין פלאק הצהירו ב" Proceedings of the Royal Society B" כי ההשפעות הבריאותיות של האוזון "הפכו, על ידי איטרציה בלבד, לחלק מהאמונה הרווחת; ובכל זאת ראיות פיזיולוגיות מדויקות לטובת השפעותיו הטובות היו עד כה חסרות כמעט לחלוטין…
ההשפעה היחידה של הידע הפיזיולוגי המעמיק עד כה, הנוגעת להשפעה הפיזיולוגית הרווחת, עד כה.
שהושג, הוא שזה גורם לגירוי ולבצקת של הריאות, ולמוות אם שואפים אותו בריכוז חזק יחסית למשך זמן כלשהו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, נבדק האוזון בבית החולים הצבאי המלכה אלכסנדרה בלונדון כחומר חיטוי אפשרי לפצעים. הגז הופעל ישירות על פצעים למשך 15 דקות.
זה הביא לנזק הן לתאי החיידק והן לרקמות האנושיות.
טכניקות חיטוי אחרות, כגון השקיה עם חומרי חיטוי, נמצאו עדיפות.

עד שנות ה-20, לא היה בטוח אם כמויות קטנות של אוקסוזון, O4, נכחו גם בדגימות אוזון עקב הקושי ליישם טכניקות כימיה אנליטית לחומר הכימיקל המרוכז בחומר הנפץ.
בשנת 1923, גיאורג-מריה שוואב (עובד עבור עבודת הדוקטורט שלו בהדרכת ארנסט הרמן ריזנפלד היה הראשון שהצליח למצק את האוזון ולבצע ניתוח מדויק שהפריך באופן סופי את השערת האוקסוזון.
תכונות פיזיקליות נוספות שלא נמדדו עד כה של אוזון מרוכז טהור נקבעו על ידי קבוצת ריזנפלד בשנות העשרים של המאה ה-20.

תכונות פיזיקליות

אוזון נוזלי
אוזון הוא גז חסר צבע או כחול בהיר, מסיס מעט במים, ומסיס הרבה יותר בממסים לא קוטביים אינרטיים כמו פחמן טטרכלוריד או פלואורו-פחמנים, שבהם הוא יוצר תמיסה כחולה. ב-161 K (-112 מעלות צלזיוס; -170 מעלות צלזיוס), הוא מתעבה ויוצר נוזל כחול כהה. מסוכן לאפשר לנוזל הזה להתחמם לנקודת הרתיחה שלו, מכיוון שגם אוזון גז מרוכז וגם אוזון נוזלי עלולים להתפוצץ. בטמפרטורות מתחת ל-80 K (-193.2 מעלות צלזיוס; 315.7 מעלות צלזיוס) הוא יוצר מוצק סגול-שחור.

לאוזון יש ריח חד מאוד ספציפי הדומה במקצת לאקונומיקה של כלור. רוב האנשים יכולים לזהות אותו ברמת 0.01 מיקרומול/מול באוויר. חשיפה של 0.1 עד 1 מיקרומול/מול מייצרת כאבי ראש ועיניים צורבות ומגרה את דרכי הנשימה. אפילו ריכוזים נמוכים של אוזון באוויר הרסניים מאוד לחומרים אורגניים כמו לטקס, פלסטיק ורקמת ריאה של בעלי חיים.

מולקולת האוזון היא דיאמגנטית חלשה.

מבנה
על פי עדויות ניסיוניות מספקטרוסקופיה של מיקרוגל, האוזון הוא מולקולה כפופה, עם סימטריה C 2v (דומה למולקולת המים. מרחקי O–O הם 127.2 pm (1.272 Å. זווית O–O–O היא 116.78 מעלות. האטום המרכזי הוא sp ² המוכלא עם זוג בודד אחד. אוזון הוא מולקולה קוטבית עם מומנט דיפול של 0.53 D. ניתן לייצג את המולקולה כהיברידית תהודה עם שני מבנים תורמים, שלכל אחד יש קשר בודד בצד אחד וקשר כפול בצד השני. להסדר יש סדר ערבות כולל של 1.5 לשני הצדדים. זה איזואלקטרוני עם אניון ניטריט.
אוזון טבעי יכול להיות מורכב מאיזוטופים מוחלפים 16 O, 17 O, 18 O).
צורה מחזורית נחבאה אך לא נצפתה.

מבני תהודה לואיס של מולקולת האוזון
אוזון הוא בין חומרי החמצון החזקים ביותר הידועים, חזק בהרבה מ- O 2. הוא גם לא יציב בריכוזים גבוהים, מתפרק לחמצן דו-אטומי רגיל.
זמן מחצית החיים שלו משתנה בהתאם לתנאים האטמוספריים כמו טמפרטורה, לחות ותנועת אוויר.
בתנאי מעבדה, זמן מחצית החיים יהיה ממוצע של ~1500 דקות (25 שעות) באוויר שקט בטמפרטורת החדר (24 מעלות צלזיוס), אפס לחות עם אפס החלפות אוויר לשעה.

2
O
3
⟶
3
O
2
{\displaystyle {\ce {2 O3 -> 3 O2}}}
תגובה זו ממשיכה מהר יותר עם עליית הטמפרטורה. התנפחות האוזון יכולה להיגרם על ידי ניצוץ ויכולה להתרחש בריכוזי אוזון של 10 % משקל ומעלה.

ניתן להפיק אוזון גם מחמצן באנודה של תא אלקטרוכימי.
תגובה זו יכולה ליצור כמויות קטנות יותר של אוזון למטרות מחקר.

O
3
ז
+
2
ח
+
+
2
ה
–
↽
–
–
⇀
O
2
ז
+
ח
2
O
ה
∘
=
2.075 וולט
{\displaystyle {\ce {O3_{(g)}{}+ 2H+{}+ 2e- <=> O2_{(g)}{}+ H2O}}\quad (E^{\circ }={\text{2.075 V}})}ניתן לראות זאת כתגובה לא רצויה במכשיר הופמן במהלך אלקטרוליזה של מים כאשר המתח מוגדר מעל המתח הדרוש.

עם מתכות
האוזון מחמצן את רוב המתכות (למעט זהב, פלטינה ואירידיום לתחמוצות של המתכות במצב החמצון הגבוה ביותר שלהן. לדוגמה:

Cu
+
O
3
⟶
CuO
+
O
2
א.ג
+
O
3
⟶
לפני
+
O
2
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {Cu + O3 -> CuO + O2}}\\&{\ce {Ag + O3 -> AgO + O2}}\end{aligned}}}
עם תרכובות חנקן ופחמן
אוזון מחמצן תחמוצת חנקן לחנקן דו חמצני :

לא
+
O
3
⟶
לא
2
+
O
2
{\displaystyle {\ce {NO + O3 -> NO2 + O2}}}
תגובה זו מלווה בכמי luminescence.

ניתן לחמצן עוד יותר את ה- NO 2 לרדיקל חנקה :

לא
2
+
O
3
⟶
לא
3
+
O
2
{\displaystyle {\ce {NO2 + O3 -> NO3 + O2}}}
NO 3 שנוצר יכול להגיב עם NO 2 ליצירת דיניטרוגן פנטוקסיד N 2 O 5.

ניתן לייצר ניטרוניום פרכלוראט מוצק מגזי NO 2, ClO 2 ו- O 3 :

לא
2
+
ClO
2
+
2
O
3
⟶
לא
2
ClO
4
+
2
O
2
{\displaystyle {\ce {NO2 + ClO2 + 2 O3 -> NO2ClO4 + 2 O2}}}
האוזון אינו מגיב עם מלחי אמוניום, אך הוא מחמצן אמוניה לאמוניום חנקתי :

2
NH
3
+
4
O
3
⟶
NH
4
לא
3
+
4
O
2
+
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {2 NH3 + 4 O3 -> NH4NO3 + 4 O2 + H2O}}}
אוזון מגיב עם פחמן ליצירת פחמן דו חמצני, אפילו בטמפרטורת החדר:

ג
+
2
O
3
⟶
משותף
2
+
2
O
2
{\displaystyle {\ce {C + 2 O3 -> CO2 + 2 O2}}}
עם תרכובות גופרית
אוזון מחמצן סולפידים לסולפטים. לדוגמה, גופרית עופרת(II) מתחמצנת לעופרת(II) סולפט :

PbS
+
4
O
3
⟶
PbSO
4
+
4
O
2
{\displaystyle {\ce {PbS + 4 O3 -> PbSO4 + 4 O2}}}
חומצה גופרתית יכולה להיות מופקת מאוזון, מים וגופרית יסודית או דו תחמוצת הגופרית :

ס
+
ח
2
O
+
O
3
⟶
ח
2
כך
4
3
כך
2
+
3
ח
2
O
+
O
3
⟶
3
ח
2
כך
4
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {S + H2O + O3 -> H2SO4}}\\&{\ce {3 SO2 + 3 H2O + O3 -> 3 H2SO4}}\end{aligned}}}
בשלב הגז, האוזון מגיב עם מימן גופרתי ליצירת דו תחמוצת הגופרית:

ח
2
ס
+
O
3
⟶
כך
2
+
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {H2S + O3 -> SO2 + H2O}}}
בתמיסה מימית, לעומת זאת, מתרחשות שתי תגובות מתחרות בו-זמנית, אחת לייצור גופרית יסודית ואחת לייצור חומצה גופרתית :

ח
2
ס
+
O
3
⟶
ס
+
O
2
+
ח
2
O
3
ח
2
ס
+
4
O
3
⟶
3
ח
2
כך
4
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {H2S + O3 -> S + O2 + H2O}}\\&{\ce {3 H2S + 4 O3 -> 3 H2SO4}}\end{aligned}}}
עם אלקנים ואלקנים
מה זה אוזונוליזה
אלקנים ניתנים לביקוע חמצוני על ידי אוזון, בתהליך הנקרא אוזונוליזה, המעניק אלכוהול, אלדהידים, קטונים וחומצות קרבוקסיליות, בהתאם לשלב השני של העיבוד.

משוואת תגובה כללית של אוזונוליזה
אוזון יכול גם לבקע אלקינים ליצירת מוצר חומצה אנהידריד או דיקטון. אם התגובה מתבצעת בנוכחות מים, האנהידריד עובר הידרוליזה ונותן שתי חומצות קרבוקסיליות.

בדרך כלל אוזונוליזה מתבצעת בתמיסה של דיכלורומתאן, בטמפרטורה של -78 מעלות צלזיוס. לאחר רצף של ביקוע וסידור מחדש, נוצר אוזוניד אורגני.
עם עיבוד רדוקטיבי (למשל אבץ בחומצה אצטית או דימתיל גופרתי, יווצרו קטונים ואלדהידים, עם עיבוד חמצוני (למשל מי חמצן מימי או אלכוהולי, יווצרו חומצות קרבוקסיליות.

מצעים אחרים
כל שלושת האטומים של האוזון עשויים גם להגיב, כמו בתגובה של פח(II) כלוריד עם חומצה הידרוכלורית ואוזון:

3
SnCl
2
+
6
HCl
+
O
3
⟶
3
SnCl
4
+
3
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {3 SnCl2 + 6 HCl + O3 -> 3 SnCl4 + 3 H2O}}}
ניתן לייצר יוד פרכלורט על ידי טיפול ביוד מומס בחומצה פרכלורית קרה עם אוזון:

אני
2
+
6
HClO
4
+
O
3
⟶
2
אני
ClO
4
3
+
3
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {I2 + 6 HClO4 + O3 -> 2 I(ClO4)3 + 3 H2O}}}
אוזון יכול גם להגיב עם אשלגן יודיד כדי לתת חמצן ויוד גז שניתן לבצע טיטרציה לקביעה כמותית:
2
KI
+
O
3
+
ח
2
O
⟶
2
KOH
+
O
2
+
אני
2
{\displaystyle {\ce {2KI + O3 + H2O -> 2KOH + O2 + I2}}}
שרפה
ניתן להשתמש באוזון לתגובות בעירה וגזים דליקים; האוזון מספק טמפרטורות גבוהות יותר מאשר שריפה בדיאוקסגן O 2. להלן תגובה לבעירה של תת-ניטריד פחמן שעלולה לגרום גם לטמפרטורות גבוהות יותר:

3
ג
4
נ
2
+
4
O
3
⟶
12
משותף
+
3
נ
2
{\displaystyle {\ce {3 C4N2 + 4 O3 -> 12 CO + 3 N2}}}
אוזון יכול להגיב בטמפרטורות קריוגניות.
ב-77 K (−196.
2 מעלות צלזיוס; −321.

1 מעלות צלזיוס), מימן אטומי מגיב עם אוזון נוזלי ויוצר רדיקל מימן סופראוקסיד, אשר מתמזג :
ח
+
O
3
⟶
הו
2
+
O
2
הו
2
⟶
ח
2
O
4
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {H + O3 -> HO2 + O}}\\&{\ce {2 HO2 -> H2O4}}\end{aligned}}}
פירוק אוזון
סוגי פירוק אוזון
אוזון הוא חומר רעיל, נפוץ או נוצר בסביבות אנושיות (תא מטוסים, משרדים עם מכונות צילום, מדפסות לייזר, מעקרים,…).

הפירוק הקטליטי של האוזון חשוב מאוד להפחתת הזיהום. סוג זה של פירוק הוא הנפוץ ביותר, במיוחד עם זרזים מוצקים, ויש לו יתרונות רבים כמו המרה גבוהה יותר עם טמפרטורה נמוכה יותר. יתר על כן, ניתן להפריד את המוצר והזרז באופן מיידי, וכך ניתן לשחזר את הזרז בקלות ללא שימוש בפעולת הפרדה כלשהי. החומרים המשמשים ביותר בפירוק הקטליטי של אוזון בשלב הגז הם מנגן דו חמצני, מתכות מעבר כגון Mn, Co, Cu, Fe, Ni, או Ag, ומתכות אצילות כגון Pt, Rh או Pd.

רדיקלים חופשיים של כלור (Cl ·, הנוצרים מפעולת קרינה אולטרה סגולה על כלורופלואורופחמנים (CFCs) ומלח ים, ידועים כמזרזים את פירוק האוזון באטמוספרה.

קיימות שתי אפשרויות נוספות לפירוק אוזון בשלב הגז:

פירוק תרמי, בו האוזון מתפרק באמצעות פעולת החום בלבד. הבעיה היא שסוג זה של פירוק איטי מאוד עם טמפרטורות מתחת ל-250 מעלות צלזיוס.
עם זאת, ניתן להגביר את קצב הפירוק בעבודה עם טמפרטורות גבוהות יותר, אך הדבר כרוך בעלות אנרגיה גבוהה.

פירוק פוטוכימי, המורכב מקרינת אוזון בקרינה אולטרה סגולה (UV) והוא מוליד חמצן וחמצן רדיקלי.

קינטיקה של פירוק אוזון לחמצן מולקולרי
תהליך פירוק האוזון הוא תגובה מורכבת הכוללת שתי תגובות אלמנטריות שמובילות לבסוף לחמצן מולקולרי, ומשמעות הדבר היא שלא ניתן לקבוע את סדר התגובה ואת חוק הקצב על ידי הסטוכיומטריה של המשוואה המותאמת.

תגובה כללית:
2
O
3
⟶
3
O
2
{\displaystyle {\ce {2 O3 -> 3 O2}}}

חוק התעריפים (נצפה):
V
=
ק
⋅
[
O
3
]
2
[
O
2
]
{\displaystyle V={\frac {K\cdot ^{2}}{}}}

נקבע כי פירוק האוזון עוקב אחר קינטיקה מסדר ראשון, ומחוק הקצב לעיל ניתן לקבוע שהסדר החלקי ביחס לחמצן מולקולרי הוא -1 והיחס לאוזון הוא 2, ולכן סדר התגובה העולמי הוא 1.

פירוק האוזון מורכב משני שלבים יסודיים: הראשון מתאים לתגובה חד מולקולרית מכיוון שמולקולה אחת בלבד של אוזון מתפרקת לשני מוצרים (חמצן מולקולרי וחמצן).
לאחר מכן, החמצן מהשלב הראשון הוא תוצר ביניים מכיוון שהוא משתתף כמגיב בשלב השני, שהוא תגובה דו-מולקולרית מכיוון שיש שני מגיבים שונים (אוזון וחמצן) שמייצרים תוצר אחד, המקביל לחמצן מולקולרי בשלב הגז.

שלב 1: תגובה חד מולקולרית
O
3
⟶
O
2
+
O
{\displaystyle {\ce {O3 -> O2 + O}}}

שלב 2: תגובה בימולקולרית
O
3
+
O
⟶
2
O
2
{\displaystyle {\ce {O3 + O -> 2 O2}}}

לשני השלבים הללו יש קצבי תגובה שונים, הראשון הוא הפיך ומהיר יותר מהתגובה השניה, שהיא איטית יותר, אז זה אומר שהשלב הקובע הוא התגובה השנייה וזה משמש לקביעת קצב התגובה הנצפה. חוקי קצב התגובה לכל שלב הם אלה הבאים:

V
1
=
ק
1
⋅
[
O
3
]
V
2
=
ק
2
⋅
[
O
]
⋅
[
O
3
]
{\displaystyle V_{1}=K_{1}\cdot \qquad V_{2}=K_{2}\cdot \cdot }
המנגנון הבא מאפשר להסביר את חוק הקצב של פירוק האוזון שנצפה בניסוי, וכן הוא מאפשר לקבוע את סדרי התגובה ביחס לאוזון ולחמצן, שבאמצעותם ייקבע סדר התגובה הכולל. הצעד האיטי יותר, התגובה הבימולקולרית, הוא זה שקובע את קצב היווצרות המוצר, ובהתחשב בכך ששלב זה מולידה שתי מולקולות חמצן, לחוק הקצב יש את הצורה הזו:

V
=
2
ק
2
⋅
[
O
]
⋅
[
O
3
]
{\displaystyle V=2K_{2}\cdot \cdot }
עם זאת, משוואה זו תלויה בריכוז החמצן (בינוני), אשר ניתן לקבוע בהתחשב בצעד הראשון. מכיוון שהשלב הראשון מהיר יותר והפיך והשלב השני איטי יותר, המגיבים והתוצרים מהשלב הראשון נמצאים בשיווי משקל, ולכן ניתן לקבוע את ריכוז החומר הביניים באופן הבא:

ק
1
=
ק
1
ק
–
1
=
[
O
2
]
⋅
[
O
]
[
O
3
]
{\displaystyle K_{1}={\frac {K_{1}}{K_{-1}}}={\frac {\cdot }{}}}
[
O
]
=
ק
1
⋅
[
O
3
]
ק
–
1
⋅
[
O
2
]
{\displaystyle ={\frac {K_{1}\cdot }{K_{-1}\cdot }}}
לאחר מכן באמצעות משוואות אלה, קצב היווצרות החמצן המולקולרי הוא כפי שמוצג להלן:

V
=
2
ק
2
⋅
ק
1
⋅
[
O
3
]
2
ק
–
1
⋅
[
O
2
]
{\displaystyle V={2K_{2}\cdot K_{1}\cdot ^{2} \over K_{-1}\cdot }}
לבסוף, המנגנון המוצג מאפשר לקבוע את הקצב שנצפה בניסוי, עם קבוע קצב K obs ומתאים לקינטיקה מסדר ראשון, באופן הבא:
V
=
ק
obs
⋅
[
O
3
]
2
[
O
2
]
=
ק
obs
⋅
[
O
3
]
2
⋅
[
O
2
]
–
1
{\displaystyle V={K_{\text{obs}}\cdot ^{2} \over }=K_{\text{obs}}\cdot ^{2}\cdot איפה
ק
obs
=
2
ק
2
⋅
ק
1
ק
–
1
{\displaystyle K_{\text{obs}}={2K_{2}\cdot K_{1} \over K_{-1}}}

הפחתה לאוזונידים
הפחתת האוזון נותנת לאניון האוזוניד, O
–
3.
נגזרות של אניון זה הן חומר נפץ ויש לאחסן אותן בטמפרטורות קריוגניות.
ידועים אוזונידים לכל המתכות האלקליות.

ניתן להכין KO 3, RbO 3 ו- CsO 3 מהסופראוקסידים שלהם:

KO
2
+
O
3
⟶
KO
3
+
O
2
{\displaystyle {\ce {KO2 + O3 -> KO3 + O2}}}
למרות שניתן ליצור KO3 כאמור לעיל, הוא יכול להיווצר גם מאשלגן הידרוקסיד ואוזון:
2
KOH
+
5
O
3
⟶
2
KO
3
+
5
O
2
+
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {2 KOH + 5 O3 -> 2 KO3 + 5 O2 + H2O}}}
יש להכין את NaO 3 ו- LiO 3 על ידי פעולה של CsO 3 ב- NH 3 נוזלי על שרף מחליף יונים המכיל יוני Na + או Li + :
CsO
3
+
לא
+
⟶
Cs
+
+
NaO
3
{\displaystyle {\ce {CsO3 + Na+ -> Cs+ + NaO3}}}
תמיסה של סידן באמוניה מגיבה עם אוזון כדי לתת אמוניום אוזוניד ולא סידן אוזוניד:
3
כ
+
10
NH
3
+
6
O
3
⟶

כ
⋅
6
NH
3
+
כ
הו
2
+
כ
לא
3
2
+
2
NH
4
O
3
+
2
O
2
+
ח
2
{\displaystyle {\begin{aligned}{\ce {3 Ca + 10 NH3 + 6 O3 ->\ }}&{\ce {Ca*6NH3 + Ca(OH)2 + Ca(NO3)2}}\\&+{\ce {2 NH4O3 + 2 O2 + H2}}\end{aligned}}}
יישומים
ניתן להשתמש באוזון כדי להסיר ברזל ומנגן מהמים, וליצור משקעים שניתן לסנן:

2
Fe
2
+
+
O
3
+
5
ח
2
O
⟶
2
Fe
הו
3
ס
+
O
2
+
4
ח
+
2
Mn
2
+
+
2
O
3
+
4
ח
2
O
⟶
2
MnO
הו
2
ס
+
2
O
2
+
4
ח
+
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {2 Fe^2+{}+ O3 + 5 H2O -> 2 Fe(OH)_3{(s)}{}+ O2{}+ 4 H+}}\\&{\ce {2 Mn^2+{}+ 2 O3 + 4 H2O -> 2 MnO(s)+ OH{4)+ H+}}\end{aligned}}}
אוזון מחמצן מימן גופרתי מומס במים לחומצה גופרתית :

3
O
3
+
ח
2
ס
⟶
ח
2
כך
3
+
3
O
2
{\displaystyle {\ce {3 O3 + H2S -> H2SO3 + 3 O2}}}
שלוש התגובות הללו מרכזיות בשימוש בטיפול במי באר המבוסס על אוזון.

האוזון משחרר רעלים מציאנידים על ידי הפיכתם לציאנטים.

CN
–
+
O
3
⟶
CNO
–
+
O
2
{\displaystyle {\ce {CN- + O3 -> CNO- + O2}}}
האוזון מפרק לחלוטין אוריאה :
NH
2
2
משותף
+
O
3
⟶
נ
2
+
משותף
2
+
2
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {(NH2)2CO + O3 -> N2 + CO2 + 2 H2O}}}
תכונות ספקטרוסקופיות
אוזון הוא מולקולה טריאטומית מכופפת עם שלושה מצבי רטט: המתיחה הסימטרית (1103.157 ס"מ -1, כיפוף (701.42 ס"מ -1 ומתיחה אנטי-סימטרית (1042.096 ס"מ -1. המתיחה והעיקול הסימטריים הם סופגים חלשים, אך המתיחה האנטי-סימטרית חזקה ואחראית לכך שהאוזון הוא גז חממה קטן וחשוב. פס IR זה משמש גם לזיהוי אוזון סביבתי ואטמוספרי, אם כי מדידות מבוססות UV נפוצות יותר.

הספקטרום האלקטרומגנטי של האוזון מורכב למדי. ניתן לראות סקירה ב-MPI Mainz UV/VIS Spectral Atlas של מולקולות גזים בעלות עניין אטמוספרי.

כל הרצועות הן דיסוציאטיביות, כלומר המולקולה מתפרקת ל- O + O 2 לאחר קליטת פוטון. הקליטה החשובה ביותר היא רצועת הארטלי, המשתרעת מקצת מעל 300 ננומטר ומטה לקצת מעל 200 ננומטר. הלהקה הזו היא שאחראית על ספיגת UV C בסטרטוספירה.

בצד אורך הגל הגבוה, רצועת הארטלי עוברת למה שנקרא להקת Huggins, אשר נופלת במהירות עד שנעלמת ב-360 ננומטר בערך. מעל 400 ננומטר, המשתרעים היטב לתוך ה-NIR, נמצאות להקות Chappius ו-Wulf.
שם, פסי ספיגה לא מובנים שימושיים לאיתור ריכוזי אוזון בסביבה גבוהים, אך הם חלשים עד כדי כך שאין להם השפעה מעשית רבה.

ישנן פסי ספיגה נוספים ב-UV הרחוק, אשר גדלים באיטיות מ-200 ננומטר למטה עד להגיע למקסימום ב~120 ננומטר.

אוזון באטמוספירה של כדור הארץ

התפלגות האוזון האטמוספרי בלחץ חלקי כפונקציה של גובה

ריכוז האוזון כפי שנמדד בלוויין Nimbus-7

ריכוז האוזון הכולל ביוני 2000 כפי שנמדד על ידי מכשיר הלוויין EP-TOMS של נאס"א
הדרך הסטנדרטית לבטא את רמות האוזון הכוללות (כמות האוזון בעמודה אנכית נתונה) באטמוספירה היא באמצעות יחידות דובסון.
מדידות נקודות מדווחות כשברי שומה ב-nmol/mol (חלקים למיליארד, ppb) או כריכוזים במיקרוגרם/מ 3.
חקר ריכוז האוזון באטמוספרה החל בשנות ה-20.

שכבת אוזון
מה זה שכבת אוזון
מיקום וייצור
מחזור אוזון-חמצן ודלדול האוזון
הרמות הגבוהות ביותר של אוזון באטמוספירה הן בסטרטוספירה, באזור המכונה גם שכבת האוזון בין כ-10 ל-50 ק"מ מעל פני השטח (או בין כ-6 ל-31 מיילים). עם זאת, גם ב"שכבה" זו ריכוזי האוזון הם רק שניים עד שמונה חלקים למיליון, כך שרוב החמצן שם הוא דיאוקסגן, O 2, בכ-210,000 חלקים למיליון בנפח.

האוזון בסטרטוספירה מופק בעיקר מקרניים אולטרה סגולות עם גלים קצרים בין 240 ל-160 ננומטר. חמצן מתחיל להיספג בצורה חלשה ב-240 ננומטר בלהקות הרצברג, אך רוב החמצן מתנתק על ידי ספיגה ברצועות שומאן-רונג' החזקות בין 200 ל-160 ננומטר שבהם האוזון אינו סופג.
בעוד שאור באורך גל קצר יותר, הנמשך אפילו לגבול של קרני רנטגן, הוא אנרגטי מספיק כדי לנתק חמצן מולקולרי, יש מעט יחסית ממנו, ופליטת השמש החזקה בלימן-אלפא, 121 ננומטר, נופלת בנקודה שבה ספיגת החמצן המולקולרית היא מינימום.

תהליך היצירה וההרס של האוזון נקרא מחזור צ'פמן ומתחיל בפוטוליזה של חמצן מולקולרי

O
2
→
קרינה

λ

<

240

נ"מ
פוטון
2
O
{\displaystyle {\ce {O2->2O}}}
ואחריו תגובה של אטום החמצן עם מולקולה נוספת של חמצן ליצירת אוזון.

O
+
O
2
+
מ
⟶
O
3
+
מ
{\displaystyle {\ce {O + O2 + M -> O3 + M}}}
כאשר "M" מציין את הגוף השלישי הנושא את האנרגיה העודפת של התגובה. לאחר מכן, מולקולת האוזון יכולה לספוג פוטון UV-C ולהתנתק

O
3
⟶
O
+
O
2
+
אנרגיה קינטית
{\displaystyle {\ce {O3 -> O + O2}}+{\text{אנרגיה קינטית}}}
האנרגיה הקינטית העודפת מחממת את הסטרטוספירה כאשר אטומי O והחמצן המולקולרי מתרחקים ומתנגשים במולקולות אחרות.
המרה זו של אור UV לאנרגיה קינטית מחממת את הסטרטוספירה.
אטומי החמצן המיוצרים בפוטוליזה של האוזון מגיבים בחזרה עם מולקולת חמצן אחרת כמו בשלב הקודם כדי ליצור עוד אוזון.

באטמוספירה הצלולה, עם חנקן וחמצן בלבד, האוזון יכול להגיב עם החמצן האטומי ליצירת שתי מולקולות של O 2 :

O
3
+
O
⟶
2
O
2
{\displaystyle {\ce {O3 + O -> 2 O2}}}
ניתן למצוא אומדן של קצב שלב הסיום הזה למחזור החמצן האטומי בחזרה לאוזון פשוט על ידי לקיחת היחסים בין ריכוז O 2 ל O 3. תגובת הסיום מזורזת על ידי נוכחות של רדיקלים חופשיים מסוימים, שהחשובים שבהם הם הידרוקסיל (OH), תחמוצת חנקן (NO) וכלור אטומי (Cl) וברום (Br).
במחצית השנייה של המאה ה-20, התגלתה ירידה בכמות האוזון בסטרטוספירה, בעיקר בגלל עלייה בריכוזים של כלורופלואורופחמנים (CFC) ומולקולות אורגניות עם כלור וברומינציה דומות.
הדאגה מההשפעות הבריאותיות של הירידה הובילה לפרוטוקול מונטריאול מ-1987, לאיסור על ייצור כימיקלים רבים המדלדלים אוזון ובעשור הראשון והשני של המאה ה-21 לתחילת ההתאוששות של ריכוזי האוזון הסטרטוספריים.

חשיבות לחיים של פני השטח על פני כדור הארץ

רמות אוזון בגבהים שונים וחסימת פסים שונים של קרינה אולטרה סגולה. בעצם כל UVC (100-280 ננומטר) נחסם על ידי דיאוקסגן (ב-100-200 ננומטר) או על ידי אוזון (ב-200-280 ננומטר) באטמוספירה. החלק הקצר יותר של הרצועה הזו ועוד יותר UV אנרגטי גורם להיווצרות שכבת האוזון, כאשר אטומי חמצן בודדים המיוצרים על ידי פוטוליזה UV של דיאוקסגן (מתחת ל-240 ננומטר) מגיבים עם יותר דיאוקסגן. שכבת האוזון עצמה חוסמת אז את רוב, אך לא את כולם, UVB המייצר כוויות שמש (280–315 ננומטר). פס ה-UV הקרוב ביותר לאור הנראה, UVA (315–400 ננומטר), כמעט ואינו מושפע מאוזון, ורובו מגיע לקרקע.

האוזון בשכבת האוזון מסנן אורכי גל של אור השמש מקרני UV של כ-200 ננומטר ועד ל-315 ננומטר, כאשר שיא קליטת האוזון הוא כ-250 ננומטר. ספיגת UV זו של האוזון חשובה לחיים, מכיוון שהיא מאריכה את ספיגת ה-UV על ידי חמצן וחנקן רגילים באוויר (הקולטים את כל אורכי הגל < 200 ננומטר) דרך ה-UV-C התחתון (200-280 ננומטר) וכל פס ה-UV-B (280-315 ננומטר). החלק הקטן הלא נספג שנותר מ-UV-B לאחר מעבר באוזון גורם לכוויות שמש בבני אדם, ולנזק ישיר ל-DNA ברקמות חיות הן בצמחים והן בבעלי חיים. השפעתו של האוזון על קרני UV-B בטווח בינוני מומחשת על ידי השפעתו על UV-B ב-290 ננומטר, בעל עוצמת קרינה חזקה פי 350 מיליון בחלק העליון של האטמוספירה מאשר על פני השטח. אף על פי כן, מספיק קרינת UV-B בתדירות דומה מגיעה לקרקע כדי לגרום לכוויות שמש, ואורכי גל אלו הם גם בין האחראים לייצור ויטמין D בבני אדם.

לשכבת האוזון יש השפעה מועטה על אורכי גל UV ארוכים יותר הנקראים UV-A (315-400 ננומטר), אך קרינה זו אינה גורמת לכוויות שמש או נזק ישיר ל-DNA. בעוד UV-A כנראה גורם נזק לעור ארוך טווח בבני אדם מסוימים, הוא אינו מסוכן לצמחים ולבריאותם של אורגניזמים השוכנים על פני השטח על פני כדור הארץ באופן כללי (ראה אולטרה סגול למידע נוסף על אולטרה סגול קרוב).

אוזון בגובה פני הקרקע
אוזון בגובה פני הקרקע וערפיח פוטוכימי

זיהום אוויר ממפעל
אויר
ביולוגי
דיגיטלי
אלקטרומגנטי
טבעי
אוזוןרדיום ורדון בסביבהאפר וולקניאש בשדה קוצים
רעש
קרינה
אדמה
פסולת מוצקה
מרחב
תרמי
חזותי
מלחמה
מים
נושאים
שונות
סמל פורטל איכות הסביבהסמל פורטל אקולוגיה
vטה
אוזון בגובה פני הקרקע (או אוזון טרופוספרי) הוא מזהם אטמוספרי. הוא אינו נפלט ישירות על ידי מנועי מכוניות או על ידי פעולות תעשייתיות, אלא נוצר על ידי תגובת אור השמש על אוויר המכיל פחמימנים ותחמוצות חנקן המגיבים ליצירת אוזון ישירות במקור הזיהום או קילומטרים רבים במורד הרוח.

האוזון מגיב ישירות עם כמה פחמימנים כמו אלדהידים ובכך מתחיל סילוקם מהאוויר, אך המוצרים עצמם הם מרכיבי מפתח בערפיח. פוטוליזה של אוזון על ידי אור UV מובילה לייצור של רדיקל ההידרוקסיל HO• וזה משחק חלק בהסרת פחמימנים מהאוויר, אך הוא גם הצעד הראשון ביצירת רכיבי ערפיח כגון חנקתי פרוקסיאציל, שיכולים להיות מגרים חזקים בעיניים. אורך החיים האטמוספרי של האוזון הטרופוספרי הוא כ-22 ימים; מנגנוני ההסרה העיקריים שלו מופקדים על הקרקע, התגובה הנ"ל נותנת HO•, ועל ידי תגובות עם OH והרדיקל הפרוקסי HO 2 •.

ישנן עדויות להפחתה משמעותית בתשואות החקלאות בגלל הגברת האוזון בגובה פני הקרקע וזיהום שמפריע לפוטוסינתזה ומעכב את הצמיחה הכללית של כמה מיני צמחים. הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) הציעה תקנה משנית להפחתת נזקי היבול, בנוסף לרגולציה העיקרית המיועדת להגנה על בריאות האדם.

אוזון בגובה פני הקרקע באזורים עירוניים
דוגמאות מסוימות לערים עם קריאות אוזון גבוהות הן דנבר, קולורדו ; יוסטון, טקסס ; ומקסיקו סיטי, מקסיקו. ליוסטון יש קריאה של כ-41 ננומול/מול, בעוד שמקסיקו סיטי מסוכנת הרבה יותר, עם קריאה של כ-125 ננומול/מול.

אוזון בגובה פני הקרקע, או אוזון טרופוספרי, הוא הסוג המדאיג ביותר של זיהום אוזון באזורים עירוניים והוא הולך וגדל באופן כללי. זיהום האוזון באזורים עירוניים משפיע על אוכלוסיות צפופות יותר, והוא מחמיר על ידי אוכלוסיות גבוהות של כלי רכב, אשר פולטים מזהמים NO 2 ו- VOCs, התורמים העיקריים לרמות אוזון בעייתיות. זיהום האוזון באזורים עירוניים מדאיג במיוחד את עליית הטמפרטורות, מה שמעלה את התמותה הקשורה לחום במהלך גלי חום. במהלך גלי חום באזורים עירוניים, זיהום האוזון בגובה הקרקע יכול להיות גבוה ב-20% מהרגיל. זיהום האוזון באזורים עירוניים מגיע לרמות גבוהות יותר של חריגה בקיץ ובסתיו, מה שעשוי להיות מוסבר על ידי דפוסי מזג אוויר ודפוסי תנועה. אנשים החווים עוני מושפעים יותר מזיהום באופן כללי, למרות שאוכלוסיות אלו נוטות פחות לתרום לרמות הזיהום.

כפי שהוזכר לעיל, דנבר, קולורדו, היא אחת הערים הרבות בארה"ב שיש בהן כמויות גבוהות של אוזון. לפי איגוד הריאות האמריקאי, אזור דנבר-אורורה הוא האזור ה-14 הכי מזוהם באוזון בארה"ב הבעיה של רמות אוזון גבוהות אינה חדשה באזור זה. בשנת 2004, ה-EPA הקצתה את דנבר מטרו / North Front Range כאזורים ללא השגה לפי תקן 8 שעות האוזון של 1997, אך מאוחר יותר דחתה את הסטטוס הזה עד 2007. תקן אי השגה מציין שאזור אינו עומד בתקני איכות האוויר של EPA. תוכנית הפעולה של קולורדו האוזון נוצרה בתגובה, ושינויים רבים יושמו מתוכנית זו. השינוי הגדול הראשון היה שבדיקות פליטת מכוניות הורחבו ברחבי המדינה ליותר מחוזות שלא חייבו בעבר בדיקות פליטות, כמו אזורים של Larimer ו-Weld County. בוצעו גם שינויים להפחתת פליטת תחמוצות חנקן (NOx) ותרכובות אורגניות נדיפות (VOC), מה שאמור לסייע בהורדת רמות האוזון.

אחד התורמים הגדולים לרמות האוזון הגבוהות באזור הוא תעשיית הנפט והגז הטבעי הממוקמת באגן דנבר-ג'ולסבורג (DJB) אשר חופפת לרוב המטרופולינים של קולורדו. האוזון מיוצר באופן טבעי בסטרטוספירה של כדור הארץ, אך מיוצר גם בטרופוספירה ממאמצים אנושיים. הזכרנו בקצרה לעיל, NOx ו-VOC מגיבים עם אור השמש ליצירת אוזון באמצעות תהליך הנקרא פוטוכימיה. אירועי אוזון מוגברים בשעה אחת (<75 ppb) "מתרחשים במהלך יוני-אוגוסט, מה שמצביע על כך שרמות אוזון גבוהות מונעות על ידי פוטוכימיה אזורית". לפי מאמר מאוניברסיטת קולורדו-בולדר, "לפליטת נפט וגז טבעי VOC יש תפקיד מרכזי בייצור אוזון והם נושאים את הפוטנציאל לתרום לרמות O 3 מוגברות בטווח החזית הצפוני של קולורדו (NCFR)". באמצעות ניתוחים מורכבים כדי לחקור דפוסי רוח ופליטות מפעילות נפט וגז טבעי גדולות, הכותבים הגיעו למסקנה ש"רמות O 3 המוגברות ב-NCFR נמצאות בעיקר בקורלציה עם תחבורה אווירית מ-N–ESE, שהם הסקטורים במעלה הרוח שבהם ממוקמות פעולות ה-O&NG באזור Wattenberg Field של ה-DJB".

הכלולות בתוכנית הפעולה של קולורדו אוזון, שנוצרה בשנת 2008, קיימות תוכניות להערכת "בקרות פליטה עבור מקורות תעשייתיים גדולים של NOx" ו"דרישות בקרה כלל-מדינתית עבור מיכלי עיבוי נפט וגז חדשים ושסתומים פנאומטיים". בשנת 2011, שוחררה תוכנית האובך האזורית שכללה תוכנית ספציפית יותר כדי לסייע בהפחתת פליטת NOx. מאמצים אלה מתקשים יותר ויותר ליישום ולוקחים שנים רבות עד שהם מתממשים. כמובן שיש גם סיבות אחרות לכך שרמות האוזון נשארות גבוהות. אלה כוללים: אוכלוסיה גדלה כלומר יותר פליטת מכוניות, וההרים לאורך ה-NCFR שיכולים ללכוד פליטות. אם מעוניינים, ניתן למצוא קריאות יומיות של איכות האוויר באתר האינטרנט של מחלקת בריאות הציבור והסביבה של קולורדו. כפי שצוין קודם לכן, דנבר ממשיכה לחוות רמות גבוהות של אוזון עד היום.
זה ייקח שנים רבות וגישה של חשיבה מערכות כדי להילחם בסוגיה זו של רמות אוזון גבוהות ברכס הקדמי של קולורדו.

פיצוח אוזון
מה זה פיצוח אוזון

פיצוח אוזון בצינורות גומי טבעי
גז אוזון תוקף כל פולימר שיש לו קשרים אולפינים או כפולים בתוך מבנה השרשרת שלו, כגון גומי טבעי, גומי ניטריל וגומי סטירן-בוטדין. מוצרים המיוצרים באמצעות פולימרים אלו רגישים במיוחד להתקפה, מה שגורם לסדקים להתארך ולהעמיק עם הזמן, קצב צמיחת הסדקים תלוי בעומס שנושא רכיב הגומי ובריכוז האוזון באטמוספרה. ניתן להגן על חומרים כאלה על ידי הוספת נוגדי אוזוננטים, כגון שעווה, הנקשרים אל פני השטח ליצירת סרט מגן או מתמזגים עם החומר ומספקים הגנה לטווח ארוך. פיצוח האוזון היה בעבר בעיה רצינית בצמיגי רכב, למשל, אבל זה לא בעיה עם צמיגים מודרניים. מצד שני, מוצרים קריטיים רבים, כמו אטמים וטבעות O, עשויים להיות מותקפים על ידי אוזון המיוצר בתוך מערכות אוויר דחוס. קווי דלק עשויים מגומי מחוזק אף הם רגישים להתקפות, במיוחד בתוך תא המנוע, שבו חלק מהאוזון מיוצר על ידי רכיבים חשמליים.
אחסון מוצרי גומי בסמיכות למנוע חשמלי DC יכול להאיץ את פיצוח האוזון.
הקומוטטור של המנוע מייצר ניצוצות אשר בתורם מייצרים אוזון.

אוזון כגז חממה

אוזון עם "טביעת אצבע" אנתרופוגנית תורם להתחממות כדור הארץ ולשינויי אקלים, במיוחד כאשר הוא קיים בטרופוספירה העליונה. למרות שאוזון היה קיים בגובה פני הקרקע לפני המהפכה התעשייתית, ריכוזי השיא גבוהים כעת בהרבה מהרמות הטרום-תעשייתיות, ואפילו ריכוזי הרקע הרחק ממקורות הזיהום גבוהים משמעותית. האוזון פועל כגז חממה, סופג חלק מאנרגיית האינפרה האדומה הנפלטת על ידי כדור הארץ. קשה לכמת את עוצמת גזי החממה של האוזון מכיוון שהוא אינו קיים בריכוזים אחידים על פני הגלובוס. עם זאת, ההערכות המדעיות המקובלות ביותר הנוגעות לשינויי אקלים (למשל הפאנל הבין-ממשלתי בנושא דוח ההערכה השלישית לשינויי אקלים מצביעות על כך שכוח הקרינה של האוזון הטרופוספרי הוא כ-25% מזה של פחמן דו חמצני.

פוטנציאל ההתחממות הגלובלית השנתית של האוזון הטרופוספרי הוא בין 918 ל-1022 טון שווה ערך לפחמן דו חמצני /טון אוזון טרפוספרי. פירוש הדבר, על בסיס פר מולקולה, לאוזון בטרופוספירה יש אפקט כוח קרינה חזק פי 1,000 בערך מפחמן דו חמצני. עם זאת, האוזון הטרופוספרי הוא גז חממה קצר מועד, שמתפרק באטמוספרה הרבה יותר מהר מאשר פחמן דו חמצני. משמעות הדבר היא שבטווח של 20 שנה, פוטנציאל ההתחממות הגלובלית של האוזון הטרופוספרי הוא הרבה פחות, בערך 62 עד 69 טון שווה ערך לפחמן דו חמצני / טון אוזון טרפוספרי.

בגלל אופיו קצר-החיים, לאוזון הטרופוספרי אין השפעות גלובליות חזקות, אך יש לו השפעות קרינה חזקות מאוד בקנה מידה אזורי. למעשה, ישנם אזורים בעולם שבהם לאוזון הטרופוספרי יש כוח קרינה של עד 150% של פחמן דו חמצני. לדוגמה, הוכח כי עליית האוזון בטרופוספירה אחראית ל-30% מהתחממות פנים האוקיינוס ​​הדרומי העליון בין השנים 1955 ו-2000.

השפעות בריאותיות
השפעה בריאותית וסביבתית של תעשיית הפחם
בעשורים האחרונים, מדענים חקרו את ההשפעות של חשיפה חריפה וכרונית לאוזון על בריאות האדם. מאות מחקרים מצביעים על כך שאוזון מזיק לאנשים ברמות שנמצאות כיום באזורים עירוניים.
אוזון הוכח כמשפיע על מערכת הנשימה, הלב וכלי הדם ומערכת העצבים המרכזית.
מוות מוקדם ובעיות בבריאות והתפתחות הרבייה קשורים גם הם לחשיפה לאוזון.

אוכלוסיות פגיעות
איגוד הריאות האמריקאי זיהה חמש אוכלוסיות פגיעות במיוחד להשפעות של אוזון נושם:
ילדים ובני נוער
אנשים בני 65 ומעלה
אנשים שעובדים או מתעמלים בחוץ
אנשים עם מחלות ריאה קיימות, כגון אסטמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (הידועה גם בשם COPD, הכוללת אמפיזמה וברונכיטיס כרונית)
אנשים עם מחלות לב וכלי דם
עדויות נוספות מצביעות על כך שנשים, אלו עם השמנת יתר ואוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה עשויות גם הן לעמוד בסיכון גבוה יותר מאוזון, אם כי יש צורך במחקר נוסף.
חשיפה חריפה לאוזון
חשיפה חריפה לאוזון נעה בין שעות למספר ימים. מכיוון שאוזון הוא גז, הוא משפיע ישירות על הריאות ועל מערכת הנשימה כולה. אוזון בשאיפה גורם לדלקת ולשינויים חריפים – אך הפיכים – בתפקוד הריאות, כמו גם היענות יתר של דרכי הנשימה. שינויים אלו מובילים לקוצר נשימה, צפצופים ושיעול אשר עלולים להחמיר מחלות ריאה, כמו אסטמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וכתוצאה מכך צריך לקבל טיפול רפואי. חשיפה חריפה וכרונית לאוזון הוכחה כגורמת לסיכון מוגבר לזיהומים בדרכי הנשימה, עקב המנגנון הבא.

מחקרים רבים נערכו כדי לקבוע את המנגנון מאחורי ההשפעות המזיקות של האוזון, במיוחד בריאות. מחקרים אלו הראו שחשיפה לאוזון גורמת לשינויים בתגובה החיסונית בתוך רקמת הריאה, וכתוצאה מכך לשיבוש של התגובה החיסונית המולדת והסתגלנית, כמו גם לשינוי תפקוד ההגנה של תאי אפיתל ריאות. נהוג לחשוב ששינויים אלו בתגובה החיסונית והתגובה הדלקתית הקשורה הם גורמים שסביר להניח שתורמים לסיכון המוגבר לזיהומי ריאות, ולהחמרה או הפעלה של אסטמה ודרכי אוויר תגובתיות לאחר חשיפה לזיהום אוזון בגובה פני הקרקע.

מערכת החיסון המולדת (תאית) מורכבת מאותות כימיים וסוגי תאים שונים הפועלים באופן רחב ונגד סוגי פתוגנים מרובים, בדרך כלל חיידקים או גופים/חומרים זרים במארח. תאי המערכת המולדת כוללים פגוציטים, נויטרופילים, שניהם חשבו כתורמים למנגנון הפתולוגיה של האוזון בריאות, שכן הוכח שתפקודם של סוגי תאים אלו משתנה לאחר חשיפה לאוזון. הוכח כי מקרופאגים, תאים המשרתים את המטרה של סילוק פתוגנים או חומר זר בתהליך של "פגוציטוזיס", הוכחו כמשנים את רמת האותות הדלקתיים שהם משחררים בתגובה לאוזון, בין אם מווסתים ומביאים לתגובה דלקתית בריאה, או מווסתים ומפחיתים את ההגנה החיסונית. ניוטרופילים, סוג תאים חשוב נוסף של מערכת החיסון המולדת המכוון בעיקר לפתוגנים חיידקיים, נמצאו בדרכי הנשימה תוך 6 שעות מרגע החשיפה לרמות אוזון גבוהות. עם זאת, למרות רמות גבוהות ברקמות הריאה, יכולתם לנקות חיידקים נפגעת בחשיפה לאוזון.

מערכת החיסון האדפטיבית היא ענף החסינות המספק הגנה ארוכת טווח באמצעות פיתוח נוגדנים המכוונים לפתוגנים ספציפיים ומושפע גם מחשיפה גבוהה לאוזון. לימפוציטים, מרכיב תאי של התגובה החיסונית האדפטיבית, מייצרים כמות מוגברת של כימיקלים דלקתיים הנקראים "ציטוקינים" לאחר חשיפה לאוזון, מה שעלול לתרום לתגובתיות יתר בדרכי הנשימה ולהחמרת תסמיני אסטמה.

תאי אפיתל דרכי הנשימה ממלאים גם תפקיד חשוב בהגנה על אנשים מפני פתוגנים. ברקמה רגילה, שכבת האפיתל מהווה מחסום מגן, ומכילה גם מבנים ריסיריים מיוחדים הפועלים לניקוי גופים זרים, ריר ופתוגנים מהריאות. כאשר נחשפים לאוזון, הריסים נפגעים והפינוי הרירי של פתוגנים מופחת. יתר על כן, מחסום האפיתל נחלש, מה שמאפשר לפתוגנים לחצות את המחסום, להתרבות ולהתפשט לרקמות עמוקות יותר. יחד, שינויים אלה במחסום האפיתל עוזרים להפוך אנשים רגישים יותר לזיהומים ריאתיים.

שאיפת אוזון משפיעה לא רק על מערכת החיסון והריאות, אלא היא עלולה להשפיע גם על הלב. האוזון גורם לחוסר איזון אוטונומי לטווח קצר המוביל לשינויים בקצב הלב והפחתה בשונות הדופק; וחשיפה ברמות גבוהות למשך שעה אחת בלבד גורמות להפרעת קצב על-חדרית בקשישים, שניהם מגבירים את הסיכון למוות מוקדם ולשבץ מוחי. אוזון עשוי גם להוביל לכיווץ כלי דם וכתוצאה מכך להגברת הלחץ העורקי מערכתי התורם לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה לבבית בחולים עם מחלות לב קיימות.

חשיפה כרונית לאוזון
נשימת אוזון לתקופות ארוכות משמונה שעות בכל פעם במשך שבועות, חודשים או שנים מגדירה חשיפה כרונית. מחקרים רבים מצביעים על השפעה רצינית על בריאותן של אוכלוסיות שונות מחשיפה זו.

מחקר אחד מוצא קשרים חיוביים מובהקים בין אוזון כרוני לתמותה מכל-סיבה, מחזורית ונשימתית עם עלייה של 2%, 3% ו-12% בסיכון לכל 10 ppb ומדווח על קשר (95% CI) של אוזון שנתי ותמותה מכל-סיבה עם יחס סיכון של 1.4012 ו-1. תמותה של 1.03 (1.01-1.05). מחקר דומה מוצא קשרים דומים לתמותה מכל הסיבות והשפעות גדולות אף יותר על תמותה קרדיווסקולרית. סיכון מוגבר לתמותה מסיבות נשימתיות קשור לחשיפה כרונית ארוכת טווח לאוזון.

לאוזון כרוני יש השפעות מזיקות על ילדים, במיוחד אלו עם אסטמה. הסיכון לאשפוז בילדים עם אסתמה עולה עם חשיפה כרונית לאוזון; ילדים צעירים יותר ובעלי הכנסה נמוכה נמצאים אפילו בסיכון גבוה יותר.

מבוגרים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה (אסתמה, COPD, סרטן ריאות ) נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה ותחלואה ולחולים קשים יש סיכון מוגבר לפתח תסמונת מצוקה נשימתית חריפה עם חשיפה כרונית לאוזון גם כן.

אוזון המיוצר על ידי מנקי אוויר
מחוללי אוזון הנמכרים כמנקי אוויר מייצרים בכוונה את הגז אוזון. אלה משווקים לעתים קרובות כדי לשלוט בזיהום אוויר בתוך הבית, ומשתמשים במונחים מטעים כדי לתאר אוזון. כמה דוגמאות מתארות אותו כ"חמצן מופעל" או "אוויר טהור", מה שמרמז כי אוזון הוא סוג של חמצן בריא או "טוב יותר". עם זאת, לפי ה- EPA, "ישנן ראיות להראות שבריכוזים שאינם חורגים מהסטנדרטים של בריאות הציבור, האוזון אינו יעיל בהסרת כימיקלים רבים הגורמים לריח", ו"אם נעשה בו שימוש בריכוזים שאינם חורגים מהסטנדרטים של בריאות הציבור, האוזון המוחל על אוויר פנימי אינו מסיר ביעילות וירוסים, חיידקים, מזהמים או ביולוגיים אחרים". יתר על כן, דו"ח אחר קובע כי "תוצאות של כמה מחקרים מבוקרים מראות כי ריכוזי אוזון גבוהים במידה ניכרת מתקנים אלה אפשריים גם כאשר משתמש ממלא אחר הוראות ההפעלה של היצרן".

ל- California Air Resources Board יש דף המפרט מנקי אוויר (רבים עם מייננים העומדים במגבלת האוזון המקורה שלהם של 0.
050 חלקים למיליון.

מאותו מאמר:

כל מכשירי ניקוי האוויר הפנימיים הניידים הנמכרים בקליפורניה חייבים להיות מאושרים על ידי ה- California Air Resources Board (CARB). כדי לקבל הסמכה, מנקי אוויר חייבים להיבדק עבור בטיחות חשמל ופליטת אוזון, ולעמוד במגבלה של פליטת אוזון של 0.
050 חלקים למיליון.
למידע נוסף על הרגולציה, בקר בתקנת מנקה האוויר.

זיהום אוויר באוזון
אוזון בגובה הקרקע ושינויי אקלים

מבשרי אוזון הם קבוצה של מזהמים, בעיקר אלו הנפלטים במהלך שריפה של דלקים מאובנים. זיהום אוזון בגובה פני הקרקע (אוזון טרופוספרי) מיוצר סמוך לפני כדור הארץ על ידי פעולת קרני UV אור יום על מבשרי אלו. האוזון בגובה פני הקרקע נובע בעיקר ממבשרי דלק מאובנים, אך מתאן הוא מבשר טבעי, ורמת הרקע הטבעית הנמוכה מאוד של אוזון בגובה פני הקרקע נחשבת לבטוחה. חלק זה בוחן את ההשפעות הבריאותיות של שריפת דלק מאובנים, אשר מעלה את האוזון בגובה פני הקרקע הרבה מעל רמות הרקע.

ישנן עדויות רבות המראות שאוזון בגובה פני הקרקע יכול להזיק לתפקוד הריאות ולגרות את מערכת הנשימה. חשיפה לאוזון (ולמזהמים המייצרים אותו) קשורה למוות בטרם עת, אסטמה, ברונכיטיס, התקף לב ובעיות לב ריאה אחרות.

חשיפה ארוכת טווח לאוזון הוכחה כמגבירה את הסיכון למוות ממחלות בדרכי הנשימה. מחקר של 450,000 אנשים שחיים בערים בארה"ב ראה מתאם משמעותי בין רמות אוזון ומחלות בדרכי הנשימה במהלך תקופת המעקב של 18 שנים. המחקר גילה שלאנשים שחיים בערים עם רמות אוזון גבוהות, כמו יוסטון או לוס אנג'לס, היה סיכון מוגבר של למעלה מ-30% למוות ממחלת ריאות.

הנחיות לאיכות אוויר כגון אלו של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) והאיחוד האירופי מבוססות על מחקרים מפורטים שנועדו לזהות את הרמות שעלולות לגרום להשפעות בריאותיות לקויות מדידות.

לדברי מדענים עם ה-EPA, אנשים רגישים יכולים להיות מושפעים לרעה מרמות אוזון נמוכות עד 40 ננומול/מול. באיחוד האירופי, ערך היעד הנוכחי לריכוזי אוזון הוא 120 מיקרוגרם/מ"ר שהם כ-60 ננומול/מול. יעד זה חל על כל המדינות החברות בהתאם להנחיה 2008/50/EC. ריכוז האוזון נמדד כממוצע יומי מרבי של ממוצעים של 8 שעות ואין לחרוג מהיעד ביותר מ-25 ימים קלנדריים בשנה, החל מינואר 2010. בעוד שההנחיה מחייבת בעתיד עמידה קפדנית במגבלה של 120 מיקרוגרם/מ"ר כלומר, אין לחרוג מריכוז אוזון ממוצע בכל יום של שנה זו), אך אין צורך לחרוג מהיום הזה בשנה זו. מטרה ארוכת טווח.

בארה"ב, חוק האוויר הנקי מנחה את ה-EPA לקבוע תקני איכות אוויר סביבתיים לאומיים עבור מספר מזהמים, כולל אוזון בגובה הקרקע, ומחוזות שאינם עומדים בתקנים אלה נדרשים לנקוט בצעדים להפחתת רמותיהם. במאי 2008, לפי צו בית משפט, ה-EPA הורידה את תקן האוזון שלה מ-80 ננומול/מול ל-75 ננומול/מול. המהלך היה שנוי במחלוקת, שכן המדענים והמועצה המייעצת של הסוכנות עצמה המליצו להוריד את התקן ל-60 ננומול/מול. קבוצות רבות של בריאות הציבור והסביבה תמכו גם בתקן 60 ננומול/מול, וארגון הבריאות העולמי ממליץ על 100 מיקרוגרם/ מ"ר (51 ננומול/מול).

ב-7 בינואר 2010, הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) הכריזה על תיקונים מוצעים לתקן הלאומי לאיכות אוויר בסביבה (NAAQS) עבור האוזון המזהם, המרכיב העיקרי בערפיח:… EPA מציעה כי במקום זאת יש להגדיר את רמת התקן הראשוני של 8 שעות, שנקבע על 0.
075 מיקרומול/מול בחוק הסופי של 2008, ברמה נמוכה יותר בטווח של 0.
060 עד 0.

070 מיקרומול/מול, כדי לספק הגנה מוגברת לילדים ולאוכלוסיות אחרות בסיכון מפני מערך של O
3- השפעות בריאותיות שליליות הקשורות שנעות בין ירידה בתפקוד ריאות ותסמינים נשימתיים מוגברים ועד לאינדיקטורים רציניים של תחלואה נשימתית, כולל ביקורים במחלקה לרפואה דחופה ואשפוזים בבית חולים מסיבות נשימתיות, ואולי תחלואה הקשורה ללב וכלי דם, כמו גם תמותה לא מקרית ותמותה קרדיו-ריאה…

ב-26 באוקטובר 2015, ה-EPA פרסמה כלל סופי עם תאריך תוקף של 28 בדצמבר 2015, אשר תיקן את ה-NAAQS הראשי של 8 שעות מ-0.075 ppm ל-0.070 ppm.

ה-EPA פיתחה מדד איכות אוויר (AQI) כדי לעזור להסביר את רמות זיהום האוויר לציבור הרחב. לפי התקנים הנוכחיים, שברי שומות אוזון ממוצעים של 85 עד 104 ננומול/מול מתוארים כ"לא בריאים לקבוצות רגישות", 105 ננומול/מול עד 124 ננומול/מול כ"לא בריא", ו-125 ננומול/מול עד 404 ננומול/מול כ"מאוד לא בריא".

אוזון יכול להיות קיים גם בזיהום אוויר בתוך הבית, בין השאר כתוצאה מציוד אלקטרוני כגון מכונות צילום. ידוע גם על קשר בין אבקה מוגברת, נבגי פטריות ואוזון הנגרמים מסופות רעמים ואשפוזים בבתי חולים של חולי אסטמה.

בעידן הוויקטוריאנית, מיתוס עממי בריטי אחד קבע שריח הים נגרם מאוזון. למעשה, "ריח הים" האופייני נגרם על ידי דימתיל גופרתי, כימיקל שנוצר על ידי פיטופלנקטון.
הבריטים הוויקטוריאניים ראו את הריח שנוצר כ"מתחזק".

גלי חום
מחקר להערכת השפעות התמותה המשותפת של אוזון וחום במהלך גלי החום האירופים בשנת 2003, הגיע למסקנה כי נראה כי אלה הם תוספים.
פיסיולוגיה
טריאוקסידאן
אוזון, יחד עם צורות תגובתיות של חמצן כמו סופראוקסיד, חמצן יחיד, מי חמצן ויוני היפוכלוריט, מיוצר על ידי תאי דם לבנים ומערכות ביולוגיות אחרות (כגון שורשי ציפורני החתול כאמצעי להשמדת גופים זרים. האוזון מגיב ישירות עם קשרים כפולים אורגניים. כמו כן, כאשר האוזון מתפרק לדי חמצן, הוא יוצר רדיקלים חופשיים של חמצן, שהם מאוד תגובתיים ומסוגלים להזיק למולקולות אורגניות רבות. יתרה מכך, מאמינים שתכונות החמצון החזקות של האוזון עשויות להיות גורם תורם לדלקת. הקשר של סיבה ותוצאה של האופן שבו נוצר האוזון בגוף ומה שהוא עושה עדיין בבחינה ועדיין נתון לפרשנויות שונות, שכן תהליכים כימיים אחרים בגוף יכולים לעורר חלק מאותן תגובות. ישנן עדויות הקושרות את מסלול חמצון המים המזרז נוגדנים של התגובה החיסונית האנושית לייצור אוזון. במערכת זו, האוזון מיוצר על ידי ייצור מזורז של טריאוקסידאן ממים וחמצן סינגל המיוצר על ידי נויטרופילים.

בשאיפה, האוזון מגיב עם תרכובות המצפות את הריאות ליצירת מטבוליטים ספציפיים שמקורם בכולסטרול, הנחשבים כמקלים על הצטברות ופתוגנזה של פלאקים טרשתיים (סוג של מחלת לב.
מטבוליטים אלו אושרו כמתרחשים באופן טבעי בעורקים טרשת עורקים אנושיים והם מסווגים לסוג של סקוסטרולים המכונה אתרונלים, הנוצרים על ידי אוזונוליזה של הקשר הכפול של כולסטרול ליצירת סקוסטרול 5,6 כמו גם תוצר עיבוי משני באמצעות אלדוליזציה.

השפעה על צמיחת צמחים ותשואות היבול
לאוזון נרשמה השפעה שלילית על צמיחת הצמחים: "… האוזון הפחית את סך הכלורופילים, הקרטנואידים והפחמימות, והעלאת תכולת חומצה 1-אמינוציקלופרופן-1-קרבוקסילית (ACC) וייצור אתילן. בצמחים מטופלים, מאגר עלי האסקורבט ירד, בעוד שהנתונים החמצניים והמומסים של שומנים היו גבוהים יותר מאשר דליפת אוזון מומס היו גבוהים יותר מאשר דליפת אוזון מומס. הפעיל מנגנוני הגנה מפני עקה חמצונית בהדרים." מחקרים שהשתמשו בצמחי פלפל כמודל הראו שאוזון הפחית את תפוקת הפרי ושינה את איכות הפרי. יתר על כן, נצפתה גם ירידה ברמות הכלורופילים ובהגנות נוגדות חמצון על העלים, וכן העלתה את רמות מיני החמצן התגובתי (ROS) ונזקי שומנים וחלבונים.

מחקר משנת 2022 מסיק שמזרח אסיה מפסידה 63 מיליארד דולר ביבול בשנה בגלל זיהום אוזון, תוצר לוואי של שריפת דלק מאובנים.
סין מאבדת כשליש מייצור החיטה הפוטנציאלי שלה ורבע מייצור האורז שלה.

תקנות בטיחות
בגלל תכונות החמצון החזקות של האוזון, האוזון הוא גורם גירוי ראשוני, המשפיע במיוחד על העיניים ומערכות הנשימה ועלול להיות מסוכן אפילו בריכוזים נמוכים. המרכז הקנדי לבטיחות ובריאות בעבודה מדווח כי:

אפילו ריכוזים נמוכים מאוד של אוזון עלולים להזיק לדרכי הנשימה העליונות ולריאות.
חומרת הפציעה תלויה הן בריכוז האוזון והן במשך החשיפה.
פגיעה ריאות או מוות חמורה וקבועה עלולה לנבוע אפילו מחשיפה קצרת טווח לריכוזים נמוכים יחסית.

"
כדי להגן על עובדים שעלולים להיות חשופים לאוזון, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית האמריקאי קבע מגבלת חשיפה מותרת (PEL) של 0.1 מיקרומול/מול (29 CFR 1910.1000 טבלה Z-1), המחושבת כממוצע משוקלל של 8 שעות. ריכוזים גבוהים יותר מסוכנים במיוחד ו- NIOSH קבעה מגבלת סכנה מיידית לחיים ולבריאות (IDLH) של 5 מיקרומול/מול. סביבות עבודה שבהן נעשה שימוש באוזון או שבהן הוא צפוי להיות מיוצר צריכות להיות עם אוורור נאות, וזה נבון להחזיק מוניטור לאוזון שיזעיק אם הריכוז חורג מ-OSHA PEL. צגים רציפים לאוזון זמינים ממספר ספקים.

חשיפה מוגברת לאוזון עלולה להתרחש במטוסי נוסעים, כאשר רמות תלויות בגובה ובמערבולת האטמוספירה. תקנות מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב קובעות מגבלה של 250 ננומול/מול עם ממוצע מקסימלי של ארבע שעות של 100 ננומול/מול.
חלק מהמטוסים מצוידים בממירי אוזון במערכת האוורור כדי להפחית את חשיפת הנוסעים.

הפקה

מחוללי אוזון, או אוזונטורים, משמשים לייצור אוזון לניקוי אוויר או להסרת ריחות עשן בחדרים לא מאוכלסים. מחוללי אוזון אלו יכולים לייצר מעל 3 גרם אוזון בשעה. אוזון נוצר לעתים קרובות בטבע בתנאים שבהם O 2 לא יגיב. האוזון המשמש בתעשייה נמדד במיקרומול/מול (ppm, חלקים למיליון), nmol/mol (ppb, חלקים למיליארד), מיקרוגרם/מ'3, מ"ג/שעה (מיליגרם לשעה) או אחוז משקל. משטר הריכוזים המיושמים נע בין 1% ל-5% (באוויר) ובין 6% ל-14% (בחמצן) עבור שיטות מהדור הישן. שיטות אלקטרוליטיות חדשות יכולות להשיג עד 20% עד 30% ריכוזי אוזון מומס במי הפלט.

לטמפרטורה ולחות יש תפקיד גדול בכמות האוזון המיוצר בשיטות הדור המסורתיות (כגון פריקת קורונה ואור אולטרה סגול). שיטות דור ישן יפיקו פחות מ-50% מהקיבולת הנומינלית אם מופעלות עם אוויר סביבה לח, בניגוד לאוויר יבש מאוד.
גנרטורים חדשים, בשיטות אלקטרוליטיות, יכולים להשיג טוהר ופירוק גבוהים יותר באמצעות שימוש במולקולות מים כמקור לייצור אוזון.

שיטת פריקה קורונלית

מחולל אוזון תוצרת בית. אוזון מיוצר בהפרשת הקורונה.

זהו הסוג הנפוץ ביותר של מחולל אוזון לרוב השימושים התעשייתיים והאישיים. בעוד שקיימות וריאציות של שיטת הפריקה העטרה של "ניצוץ חם" לייצור אוזון, כולל מחוללי אוזון בדרגה רפואית ובדרגה תעשייתית, יחידות אלה פועלות בדרך כלל באמצעות צינור פריקת קורונה או לוח אוזון. הם בדרך כלל חסכוניים ואינם דורשים מקור חמצן מלבד האוויר הסביבה כדי לייצר ריכוזי אוזון של 3-6%. תנודות באוויר הסביבה, עקב מזג אוויר או תנאי סביבה אחרים, גורמות לשונות בייצור האוזון. עם זאת, הם גם מייצרים תחמוצות חנקן כתוצר לוואי. שימוש במייבש אוויר יכול להפחית או לבטל היווצרות חומצה חנקתית על ידי הסרת אדי מים ולהגביר את ייצור האוזון. בטמפרטורת החדר, חומצה חנקתית תיווצר לאדים שמסוכן בשאיפה. התסמינים יכולים לכלול כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי ראש ויובש באף ובגרון הגורמים לתחושת צריבה.
שימוש ברכז חמצן יכול להגביר עוד יותר את ייצור האוזון ולהפחית עוד יותר את הסיכון להיווצרות חומצה חנקתית על ידי הסרת לא רק אדי המים, אלא גם את עיקר החנקן.

אור אולטרה סגול
פוטוכימיה
מחוללי אוזון UV, או מחוללי אוזון ואקום-אולטרה סגול (VUV), משתמשים במקור אור המייצר אור אולטרה סגול בפס צר, תת-קבוצה של זה שמייצרת השמש. ה-UV של השמש מקיים את שכבת האוזון בסטרטוספירה של כדור הארץ.

מחוללי אוזון UV משתמשים באוויר הסביבה לייצור אוזון, לא נעשה שימוש במערכות הכנה לאוויר (מייבש אוויר או רכז חמצן), לכן גנרטורים אלה נוטים להיות פחות יקרים. עם זאת, מחוללי אוזון UV בדרך כלל מייצרים אוזון בריכוז של כ-0.5% ומטה מה שמגביל את קצב ייצור האוזון הפוטנציאלי. חיסרון נוסף בשיטה זו הוא בכך שהיא מחייבת את חשיפת האוויר הסביבתי (החמצן) למקור ה-UV למשך זמן רב יותר, וכל גז שלא נחשף למקור ה-UV לא יטופל. זה הופך את גנרטורי ה-UV לבלתי מעשיים לשימוש במצבים המתמודדים עם זרמי אוויר או מים הנעים במהירות עיקור אוויר בתוך הצינור, למשל). ייצור אוזון הוא אחת הסכנות הפוטנציאליות של קרינה קוטל חיידקים אולטרה סגול. מחוללי אוזון VUV משמשים בבריכות שחייה ויישומי ספא הנעים למיליוני גלונים של מים. מחוללי אוזון VUV, בניגוד למחוללי פריקת קורונה, אינם מייצרים תוצרי לוואי של חנקן מזיקים וגם בניגוד למערכות פריקת קורונה, מחוללי אוזון VUV פועלים היטב בסביבות אוויר לחות.
כמו כן, בדרך כלל אין צורך במנגנוני גז יקרים, ואין צורך במייבשי אוויר או רכזי חמצן הדורשים עלויות ותחזוקה נוספות.

פלזמה קרה
בשיטת הפלזמה הקרה, גז חמצן טהור נחשף לפלזמה שנוצרה על ידי DBD. החמצן הדיאטומי מתפצל לאטומים בודדים, אשר לאחר מכן מתחברים מחדש בשלישיות ליצירת אוזון.

מקובל בתעשייה לסמן בטעות חלק ממחוללי אוזון DBD כמחוללי CD Corona Discharge. בדרך כלל כל מחוללי האוזון של אלקטרודות מתכת שטוחות ומוצקות מייצרים אוזון בשיטת פריקת מחסום דיאלקטרי. מכונות פלזמה קרה משתמשות בחמצן טהור כמקור הקלט ומייצרות ריכוז מקסימלי של כ-24% אוזון. הם מייצרים כמויות גדולות בהרבה של אוזון בזמן נתון בהשוואה לייצור אולטרה סגול שיש לו יעילות של כ-2%. הפרשות מתבטאות כמעבר חוטי של אלקטרונים (מיקרו פריקות) ברווח בין שתי אלקטרודות.
על מנת לפזר באופן שווה את הפרשות המיקרו, יש להשתמש במבודד דיאלקטרי להפרדת האלקטרודות המתכתיות ולמניעת קשתות.

אלקטרוליטי
ייצור אוזון אלקטרוליטי (EOG) מפצל מולקולות מים ל- H 2, O 2 ו- O 3.

ברוב שיטות ה-EOG, גז המימן יוסר כדי להשאיר חמצן ואוזון כתוצרי התגובה היחידים. לכן, EOG יכול להשיג פירוק גבוה יותר במים ללא גזים מתחרים אחרים שנמצאים בשיטת פריקת קורונה, כגון גזי חנקן הנמצאים באוויר הסביבה. שיטת ייצור זו יכולה להגיע לריכוזים של 20-30% ואינה תלויה באיכות האוויר מכיוון שהמים משמשים כחומר המקור. ייצור אוזון באופן אלקטרוליטי הוא בדרך כלל לא חיובי בגלל פוטנציאל היתר הגבוה הנדרש לייצור אוזון בהשוואה לחמצן. זו הסיבה שאוזון אינו מיוצר במהלך אלקטרוליזה טיפוסית של מים. עם זאת, ניתן להגדיל את פוטנציאל היתר של חמצן על ידי בחירה קפדנית של זרז כך שאוזון מיוצר באופן מועדף תחת אלקטרוליזה. זרזים הנבחרים בדרך כלל לגישה זו הם דו-תחמוצת עופרת או יהלום מסומם בבור.

היחס בין אוזון לחמצן משופר על ידי הגדלת צפיפות הזרם באנודה, קירור האלקטרוליט סביב האנודה קרוב ל-0 מעלות צלזיוס, שימוש באלקטרוליט חומצי (כגון חומצה גופרתית מדוללת) במקום תמיסה בסיסית, ועל ידי הפעלת זרם פועם במקום DC.

שיקולים מיוחדים
לא ניתן לאחסן ולהעביר את האוזון כמו גזים תעשייתיים אחרים (מכיוון שהוא מתפרק במהירות לחמצן דו-אטומי) ולכן יש להפיקו במקום. מחוללי האוזון הזמינים משתנים בסידור ובעיצוב של האלקטרודות במתח גבוה. בכושר ייצור גבוה מ-20 ק"ג לשעה, ניתן להשתמש במחליף חום בצינורות גז/מים כאלקטרודת הארקה ולהרכיב אלקטרודות צינוריות במתח גבוה בצד הגז. המשטר של לחצי גז טיפוסיים הוא בסביבות 2 בר (200 kPa מוחלט בחמצן ו-3 בר (300 kPa) מוחלט באוויר. ניתן להתקין מספר מגה וואט של חשמל במתקנים גדולים, המופעלים כזרם AC חד פאזי ב-50 עד 8000 הרץ ומתח שיא בין 3,000 ל-20,000 וולט. המתח המופעל הוא בדרך כלל ביחס הפוך לתדר המופעל.

הפרמטר השולט המשפיע על יעילות ייצור האוזון הוא טמפרטורת הגז, הנשלטת על ידי טמפרטורת מי הקירור ו/או מהירות הגז. ככל שהמים קרים יותר, כך סינתזת האוזון טובה יותר. ככל שמהירות הגז נמוכה יותר, כך הריכוז גבוה יותר (אך ככל שהאוזון הנקי מופק נמוך יותר). בתנאים תעשייתיים טיפוסיים, כמעט 90% מההספק האפקטיבי מתפזר כחום ויש להסירו על ידי זרימת מי קירור מספקת.

בגלל התגובתיות הגבוהה של האוזון, ניתן להשתמש בחומרים מעטים בלבד כמו נירוסטה (איכות 316L), טיטניום, אלומיניום (כל עוד לא קיימת לחות), זכוכית, פולי-טטרה-פלואורידן או פוליווינילידן פלואוריד. ניתן להשתמש ב-Viton עם הגבלה של כוחות מכניים קבועים והיעדר לחות (מגבלות לחות חלות בהתאם לניסוח). ניתן להשתמש בהיפלון בהגבלה שאף מים לא באים איתו במגע, למעט רמות אטמוספריות רגילות. שבירות או התכווצות היא אופן הכשל הנפוץ של אלסטומרים עם חשיפה לאוזון. פיצוח אוזון הוא מצב הכשל הנפוץ של אטמי אלסטומר כמו טבעות O.

גומיות סיליקון מתאימות בדרך כלל לשימוש כאטמים בריכוזי אוזון מתחת ל-1 wt%, כגון בציוד להזדקנות מואצת של דגימות גומי.

הפקה אגבית
אוזון עלול להיווצר מ- O
2על ידי פריקות חשמליות ועל ידי פעולת קרינה אלקטרומגנטית באנרגיה גבוהה. קשתות בלתי מדוכאות במגעים חשמליים, מברשות מנוע או מתגים מכניים מפרקים את הקשרים הכימיים של החמצן האטמוספרי המקיף את המגעים [ O
2-> 2O]. רדיקלים חופשיים של חמצן בתוך ומסביב לקשת מתחברים מחדש ליצירת אוזון [ O
3]. ציוד חשמלי מסוים מייצר רמות משמעותיות של אוזון. זה נכון במיוחד לגבי מכשירים המשתמשים במתח גבוה, כגון מטהרי אוויר יוניים, מדפסות לייזר, מכונות צילום, טייזרים ורתכי קשת. מנועים חשמליים המשתמשים במברשות יכולים ליצור אוזון מניצוצות חוזרים ונשנים בתוך היחידה. מנועים גדולים המשתמשים במברשות, כמו אלו המשמשות מעליות או משאבות הידראוליות, ייצרו יותר אוזון מאשר מנועים קטנים יותר.

אוזון נוצר באופן דומה בתופעת סופות הברקים של Catatumbo על נהר Catatumbo בוונצואלה, אם כי חוסר היציבות של האוזון מטיל ספק בכך שיש לו השפעה כלשהי על האוזונוספרה.
זהו המחולל הטבעי היחיד הגדול בעולם של אוזון, ההלוואות דורשות להגדיר אותו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

ייצור מעבדה

שיטת מעבדה להכנת אוזון באמצעות Ozoniser של סימן
במעבדה ניתן לייצר אוזון על ידי אלקטרוליזה באמצעות סוללת 9 וולט, קתודת מוט גרפיט עיפרון, אנודת חוט פלטינה ואלקטרוליט חומצה גופרתית 3 מולרית. תגובות חצי התא המתרחשות הן:

3
ח
2
O
⟶
O
3
+
6
ח
+
+
6
ה
–
Δ
ה
∘
=
–
1.53 וולט
6
ח
+
+
6
ה
–
⟶
3
ח
2
Δ
ה
∘
=
0 V
2
ח
2
O
⟶
O
2
+
4
ח
+
+
4
ה
–
Δ
ה
∘
=
1.23 וולט
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {3 H2O -> O3 + 6 H+ + 6 e-}}&&(\Delta E^{\circ }=-{\text{1.53 V}})\\&{\ce {6 H+ + 6 e- -> 3 H2}}}&^({\Delta{0} E&^{\Delta{0} V}})\\&{\ce {2 H2O -> O2 + 4 H+ + 4 e-}}&&(\Delta E^{\circ }={\text{1.23 V}})\end{aligned}}}
כאשר E° מייצג את פוטנציאל האלקטרודה הסטנדרטי.

בתגובה נטו, שלוש שוות ערך של מים מומרות לאוזון שווה ערך אחת ושלוש שווה ערך של מימן. היווצרות חמצן היא תגובה מתחרה.

זה יכול להיווצר גם על ידי קשת מתח גבוה. בצורתו הפשוטה ביותר, מתח גבוה AC, כגון פלט של שנאי סימן ניאון מחובר לשני מוטות מתכת כשהקצוות ממוקמים מספיק קרוב זה לזה כדי לאפשר קשת. הקשת שתתקבל תמיר חמצן אטמוספרי לאוזון.

לרוב רצוי להכיל את האוזון. זה יכול להיעשות עם מכשיר המורכב משני צינורות זכוכית קונצנטריים חתומים יחד בחלק העליון עם יציאות גז בחלק העליון והתחתון של הצינור החיצוני.
לליבה הפנימית צריך להיות מוכנס לתוכו אורך של רדיד מתכת המחובר לצד אחד של מקור הכוח.
יש לחבר את הצד השני של מקור הכוח לחתיכת נייר כסף נוספת עטופה סביב הצינור החיצוני.

מקור ל- O יבש
2מוחל על היציאה התחתונה. כאשר מתח גבוה מופעל על מובילי נייר הכסף, חשמל יתפרק בין הדיאוקסגן היבש באמצע ויוצר O
3ו- O
2אשר יזרום החוצה מהיציאה העליונה. זה נקרא אוזוניזר של סימן. ניתן לסכם את התגובה באופן הבא:
3
O
2
→
חשמל
2
O
3
{\displaystyle {\ce {3O2->2O3}}}
יישומים
תעשיה
השימוש הגדול ביותר באוזון הוא בהכנת תרופות, חומרי סיכה סינתטיים ותרכובות אורגניות רבות אחרות שימושיות מסחריות, שם הוא משמש לניתוק קשרי פחמן -פחמן. ניתן להשתמש בו גם להלבנת חומרים ולהרג מיקרואורגניזמים במקורות אוויר ומים. מערכות מי שתייה עירוניות רבות הורגות חיידקים באמצעות אוזון במקום הכלור הנפוץ יותר. לאוזון יש פוטנציאל חמצון גבוה מאוד. האוזון אינו יוצר תרכובות אורגנוכלוריות, ואינו נשאר במים לאחר הטיפול. אוזון יכול ליצור את החשוד כמסרטן ברומט במי מקור עם ריכוזי ברומיד גבוהים. חוק מי השתייה הבטוחים בארה"ב מחייב מערכות אלו להכניס כמות של כלור כדי לשמור על מינימום של 0.2 מיקרומול/מול שיורי כלור חופשי בצינורות, בהתבסס על תוצאות בדיקות רגילות. היכן שהכוח החשמלי מצוי בשפע, האוזון הוא שיטה חסכונית לטיפול במים, שכן הוא מיוצר לפי דרישה ואינו מצריך הובלה ואחסון של כימיקלים מסוכנים. לאחר שהוא מתכלה, הוא לא משאיר טעם או ריח במי השתייה.

למרות שרמות נמוכות של אוזון פורסמו כמשמשות לחיטוי בבתי מגורים, ריכוז האוזון באוויר היבש הנדרש להשפעה מהירה ומהותית על פתוגנים הנישאים באוויר עולה על הרמות הבטוחות המומלצות על ידי המינהל האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית והסוכנות להגנת הסביבה. בקרת לחות יכולה לשפר במידה ניכרת הן את כוח ההרג של האוזון והן את הקצב שבו הוא מתפרק בחזרה לחמצן (יותר לחות מאפשרת יעילות רבה יותר). צורות נבגים של רוב הפתוגנים סובלניות מאוד לאוזון אטמוספרי בריכוזים שבהם חולי אסטמה מתחילים לסבול מבעיות.

בשנת 1908 הוצגה אוזוניזציה מלאכותית של הקו המרכזי של הרכבת התחתית של לונדון לצורך חיטוי אווירי. התהליך נמצא כדאי, אך הופסק בהדרגה בשנת 1956. עם זאת, ההשפעה המיטיבה נשמרה על ידי האוזון שנוצר אגב הפריקות החשמליות של מנועי הרכבת (ראה לעיל: ייצור מקרי.

מחוללי אוזון הועמדו לרשות בתי ספר ואוניברסיטאות בוויילס לתקופת הסתיו 2021, כדי לחטא כיתות לאחר התפרצויות COVID-19.

מבחינה תעשייתית, האוזון משמש ל:

חיטוי כביסה בבתי חולים, מפעלי מזון, בתי אבות וכו' חיטוי מים במקום כלור הסר ריח של אוויר וחפצים, כגון לאחר שריפה. תהליך זה נמצא בשימוש נרחב בשיקום בדים.

להרוג חיידקים על מזון או על משטחי מגע תעשיות עתירות מים כמו מבשלות בירה ומפעלי חלב יכולות לעשות שימוש יעיל באוזון מומס כתחליף לחומרי חיטוי כימיים כגון חומצה פראצטית, היפוכלוריט או חום.

לחטא מגדלי קירור ולשלוט בלגיונלה עם צריכת כימיקלים מופחתת ודימום מים, וביצועים מוגברים.

חיטוי בריכות שחייה וספא
להרוג חרקים בתבואה מאוחסנת קרצוף נבגי שמרים ועובש מהאוויר במפעלי עיבוד מזון
שטפו פירות וירקות טריים כדי להרוג שמרים, עובש וחיידקים תקף כימית מזהמים במים ברזל, ארסן, מימן גופרתי, ניטריטים וחומרים אורגניים מורכבים שחוברים יחד כ"צבע")
לספק סיוע להצקה (צבירה של מולקולות, המסייעת בסינון, שבה מסירים את הברזל והארסן);
ייצור תרכובות כימיות באמצעות סינתזה כימית בדים נקיים ומלבינים (השימוש הקודם משמש בשיקום בדים; השימוש האחרון הוא פטנט) פעל כאנטיכלור בהלבנה על בסיס כלור
סיוע בעיבוד פלסטיק כדי לאפשר הידבקות של דיו
גילן דגימות גומי כדי לקבוע את אורך החיים השימושיים של אצווה של גומי
למגר טפילים הנישאים במים כמו Giardia lamblia ו- Cryptosporidium במתקני טיהור מים עיליים.

האוזון הוא מגיב בתגובות אורגניות רבות במעבדה ובתעשייה. אוזונוליזה היא ביקוע של אלקן לתרכובות קרבוניל.

בתי חולים רבים ברחבי העולם משתמשים במחוללי אוזון גדולים כדי לטהר חדרי ניתוח בין ניתוחים. החדרים מנוקים ולאחר מכן אטומים אטומים לפני מילוי באוזון אשר למעשה הורג או מנטרל את כל החיידקים שנותרו.

האוזון משמש כחלופה לכלור או כלור דו חמצני בהלבנת עיסת עץ.
הוא משמש לעתים קרובות בשילוב עם חמצן ומי חמצן כדי למנוע את הצורך בתרכובות המכילות כלור בייצור נייר לבן איכותי.

ניתן להשתמש באוזון לניקוי רעלים מפסולת ציאניד (למשל מכריית זהב וכסף על ידי חמצון של ציאניד לציאנט ובסופו של דבר לפחמן דו חמצני.

חיטוי מים
מאז המצאת כורי פלזמה דיאלקטרי הפרשת מחסום (DBD), הוא שימש לטיפול במים באוזון. עם זאת, עם חומרי חיטוי חלופיים זולים יותר כמו כלור, יישומים כאלה של טיהור מי אוזון DBD הוגבלו על ידי צריכת חשמל גבוהה וציוד מגושם. למרות זאת, עם מחקר שחשף את ההשפעות השליליות של חומרי חיטוי נפוצים כמו כלור ביחס לשאריות רעילות וחוסר יעילות בהריגת מיקרו-אורגניזמים מסוימים, טיהור אוזון מבוסס פלזמה DBD מעורר עניין בטכנולוגיות הזמינות הנוכחיות. למרות שאוזון של מים עם ריכוז גבוה של ברומיד מוביל להיווצרות תוצרי לוואי בלתי רצויים של חיטוי ברום, אלא אם מי שתייה מיוצרים על ידי התפלה, ניתן ליישם אוזון בדרך כלל ללא חשש לתוצרי לוואי אלה. יתרונות האוזון כוללים פוטנציאל חמצון תרמודינמי גבוה, פחות רגישות לחומר אורגני וסובלנות טובה יותר לשונות pH תוך שמירה על היכולת להרוג חיידקים, פטריות, וירוסים, כמו גם נבגים וציסטות. למרות שאוזון היה מקובל באירופה במשך עשרות שנים, הוא נמצא בשימוש מועט לטיהור בארה"ב עקב מגבלות של צריכת חשמל גבוהה, התקנה מגושמת וסטיגמה הקשורה לרעילות אוזון.
בהתחשב בכך, מאמצי המחקר האחרונים הופנו לחקר מערכות יעילות לטיפול במים באוזון.
חוקרים בחנו כורי DBD קלים וקומפקטיים משטחים בעלי הספק נמוך, כורי DBD בנפח יעיל באנרגיה וכורי DBD בקנה מידה נמוך.

מחקרים כאלה יכולים לעזור לסלול את הדרך לקבלה מחדש של טיהור אוזון מבוסס פלזמה DBD של מים, במיוחד בארה"ב

צרכנים
מטהר אוויר – מפגעי אוזון פוטנציאליים
רמות האוזון בטוחות לאנשים אינן יעילות בהרג פטריות וחיידקים. חלק ממוצרי חיטוי ומוצרי קוסמטיקה לצרכן פולטים אוזון ברמות מזיקות לבריאות האדם.

מכשירים המייצרים רמות גבוהות של אוזון, שחלקם משתמשים ביינון, משמשים לחיטוי והורדת ריח של מבנים לא מיושבים, חדרים, תעלות, סככות עצים, סירות וכלי רכב אחרים.

מים עם אוזון משמשים להלבנת בגדים ולחיטוי מזון, מי שתייה ומשטחים בבית. לפי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הוא "מתקן את תקנות תוספי המזון כדי לספק שימוש בטוח באוזון בשלבים גזים ומימיים כסוכן אנטי-מיקרוביאלי על מזון, כולל בשר ועופות". מחקרים באוניברסיטת קליפורניה הפוליטכנית הראו שרמות של 0.3 מיקרומול/מול של אוזון המומסות במי ברז מסוננים יכולות לייצר הפחתה של יותר מ-99.99% במיקרואורגניזמים הנישאים במזון כמו סלמונלה, E. coli 0157:H7 וקמפילובקטר. כמות זו היא פי 20,000 מהמגבלות המומלצות של WHO המצוינות לעיל.

ניתן להשתמש באוזון כדי להסיר שאריות חומרי הדברה מפירות וירקות.

האוזון משמש בבתים ובג'קוזי כדי להרוג חיידקים במים ולהפחית את כמות הכלור או הברום הנדרשים על ידי הפעלתם מחדש למצבם החופשי. מכיוון שהאוזון אינו נשאר במים מספיק זמן, האוזון כשלעצמו אינו יעיל במניעת זיהום צולב בין מתרחצים ויש להשתמש בו יחד עם הלוגנים. אוזון גזי שנוצר על ידי אור אולטרה סגול או על ידי פריקת קורונה מוזרק למים.

אוזון נמצא בשימוש נרחב גם בטיפול במים באקווריומים ובבריכות דגים. השימוש בו יכול למזער את צמיחת החיידקים, לשלוט בטפילים, למנוע העברת מחלות מסוימות ולהפחית או להעלים את ה"הצהבה" של המים. אסור שאוזון יבוא במגע עם מבני הזימים של הדגים. מים מלוחים טבעיים (עם צורות חיים) מספקים מספיק "ביקוש מיידי" כדי שכמויות מבוקרות של אוזון יפעילו יוני ברומיד לחומצה היפוברומית, והאוזון מתפרק לחלוטין תוך מספר שניות עד דקות. אם נעשה שימוש באוזון המוזן בחמצן, המים יהיו גבוהים יותר בחמצן מומס ומבני הזימים של הדגים יתנוונו, מה שיהפוך אותם לתלויים במים מועשרים בחמצן.

חקלאות מים
"Ozonation" לתגובה הכימית, ראה אוזונוליזה.

אוזון – תהליך של החדרת מים עם אוזון – יכול לשמש בחקלאות ימית כדי להקל על פירוק אורגני.
אוזון מתווסף גם למערכות מחזור כדי להפחית את רמות הניטריט באמצעות המרה לחנקה.

אם רמות הניטריט במים גבוהות, ניטריטים יצטברו גם בדם וברקמות של דגים, שם הם מפריעים להובלת חמצן (הוא גורם לחמצון של קבוצת ההמוגלובין של המוגלובין מברזל Fe2+ לברזל Fe3+, מה שגורם להמוגלובין לא מסוגל לקשור O
2). למרות ההשפעות החיוביות לכאורה הללו, השימוש באוזון במערכות המחזור נקשר להפחתת רמת היוד הזמין ביולוגי במערכות מי מלח, וכתוצאה מכך לתסמינים של מחסור ביוד כגון זפק וירידה בצמיחה בזחלים הסנגליים Solea senegalensis.

מי ים אוזונאט משמשים לחיטוי פני השטח של ביצי הליבוט והליבוט האטלנטי נגד נודאווירוס. Nodavirus הוא נגיף קטלני המועבר אנכית הגורם לתמותה חמורה בדגים.
אין להתייחס לביצי חמולה ברמת אוזון גבוהה מכיוון שביצים שטופלו כך לא בקעו ומתו לאחר 3-4 ימים.

חקלאות
מריחת אוזון על אננס טרי חתוך ובננה מראה עלייה בפלבנואידים ובתכולת הפנול הכוללת כאשר החשיפה היא עד 20 דקות. נצפתה ירידה בתכולת החומצה האסקורבית (צורה אחת של ויטמין C, אך ההשפעה החיובית על תכולת הפנול הכוללת והפלבנואידים יכולה להתגבר על ההשפעה השלילית. עגבניות בטיפול באוזון מראות עלייה ב-β-קרוטן, לוטאין וליקופן. עם זאת, יישום אוזון על תותים בתקופה שלפני הקטיף מראה ירידה בתכולת החומצה האסקורבית.

אוזון מקל על מיצוי של כמה מתכות כבדות מהאדמה באמצעות EDTA. EDTA יוצר תרכובות קואורדינציה חזקות ומסיסות במים עם כמה מתכות כבדות Pb ו- Zn ובכך מאפשר להמיס אותן מתוך אדמה מזוהמת. אם אדמה מזוהמת מטופלת מראש באוזון, יעילות המיצוי של Pb, Am ו- Pu עולה ב-11.0-28.9%, 43.5% ו-50.
7% בהתאמה.

השפעה על מאביקים
האבקת יבולים היא חלק חיוני ממערכת אקולוגית. לאוזון יכולות להיות השפעות מזיקות על אינטראקציות בין צמחים לאביקים. מאביקים נושאים אבקה מצמח אחד למשנהו. זהו מחזור חיוני בתוך מערכת אקולוגית.
גרימת שינויים בתנאים אטמוספריים מסוימים סביב אתרי האבקה או באמצעות קסנוביוטיקה עלולה לגרום לשינויים לא ידועים במחזוריות הטבעית של מאביקים וצמחים פורחים.
במחקר שנערך בצפון מערב אירופה, מאביקי יבול הושפעו לרעה יותר כאשר רמות האוזון היו גבוהות יותר.

הפוסט טיפול באוזון O3 הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

החומר הפעיל ומנגנון הפעולה של בוטוקס
החומר הפעיל בבוטוקס הוא טוקסין הבוטולינום – חלבון המורכב משתי שרשרות (כבדה וקלילה) המקושרות בקשר דיסולפידי. רעלן זה נקשר באופן ספציפי לקולטנים על גבי קצות עצבים כולינרגיים (המעצבבים שרירים) וחודר אליהם באמצעות אנדוציטוזה. בתוך העצב, השרשרת הקלה של הטוקסין פועלת כפרוטאז המפרק חלבון מפתח בשם SNAP-25, הדרוש למנגנון איחוי שלפוחיות המכילות אצטילכולין עם קרום התא. כתוצאה מכך, שחרור הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין נחסם כליל, והשריר המעוצבב אינו מקבל את האות להתכווץ. בפועל, הזרקת בוטוקס לשריר גורמת להרפייתו למשך תקופה. האפקט אינו מיידי – הוא מתחיל בתוך 24-72 שעות ומגיע לשיא תוך כ-4-7 ימים. במשך פרק זמן זה השריר המשויך נותר חלש או משותק, עד שהתחדשות מסוימת של קצות עצב (נביטה עצבית) או בניית חלבוני SNARE חדשים משחזרת את ההעברה העצבית. משך ההשפעה הוא זמני – לרוב כ-3-4 חודשים חולפים עד חזרת הפעילות המלאה בשריר (לעיתים 8-12 שבועות בלבד, ולעיתים עד 6 חודשים, תלוי במינון ובמאפייני המטופל). חשוב לציין כי העצב עצמו לא נהרס; הוא פשוט “מושתק” זמנית. הגוף אינו מזהה את הטוקסין כפציעה, ולכן במקום צמיחת רקמת צלקת, מתרחשת החלמה פונקציונלית טבעית כאשר המסלולים העצביים מתחדשים.

השפעות כימיות וביולוגיות: בוטוקס משפיע באופן מקומי באזור ההזרקה. הוא גורם לחלשות השריר המוזרק ובכך להחלקת קמטי הבעה הנגרמים מכיווץ יתר של השריר. ההשפעה היא ספציפית לשרירים שאליהם הוזרק – הרעלן פועל בארבעה אתרים בגוף: צומת עצב-שריר, גנגליונים אוטונומיים, וסיומות עצבים פאראסימפתטיות וסימפתטיות כולינרגיות. מעבר להשפעה השרירית, הטוקסין יכול גם להפחית פעילות בלוטות – למשל הפחתת הזעה בהזרקה תוך-דרמית בשל חסימת עצבים אוטונומיים בלוטתיים. השיתוק הזמני שמשרה בוטוקס נחשב הפיך לחלוטין: תאי העצב אינם מתים, והחיבור העצב-שריר מתאושש כאמור על ידי נביטת קצות עצבים חדשים לאחר מספר חודשים. לפרק זמן ההשפעה המוגבל יתרון בטיחותי – הסיכון לסיבוך ארוך-טווח נמוך מאוד, ובהתאם דיווחים קליניים מאשרים שבוטוקס הוא טיפול בטוח להפליא כאשר מבוצע כהלכה. רק במקרים נדירים עלולה להתפתח עמידות נוגדנית לטוקסין עקב יצירת נוגדנים נגדו, בייחוד אם מוזרקות כמויות גדולות לעיתים קרובות. נוסחאות חדשות של בוטוקס פותחו עם פחות חלבון בכל מנה, במטרה לצמצם עוד יותר את תגובת הנוגדנים. בסיכום, ברמה המולקולרית הבוטוקס פועל כחוסם שחרור אצטילכולין, וברמה הביולוגית הוא מרפה שרירים באופן מבוקר וזמני. מנגנון פעולה ייחודי זה הוביל ליישומים רפואיים מגוונים.

שימושים רפואיים ומחקרים קליניים
בוטוקס החל את דרכו בשימוש רפואי עוד לפני שזכה לתהילת עולם בתחום הקוסמטיקה. כבר בשנת 1979 הדגים ד"ר אלן סקוט (Alan Scott) את יעילותו של טוקסין בוטולינום מסוג A בטיפול בפזילה (סטרביזם) על ידי הזרקה לשרירי העין. הצלחות מוקדמות אלו הובילו לאישור תרופת הבוטוקס לטיפול בהפרעות עוויתיות של שרירים סביב העין. במהלך שנות ה-90 הורחבו ההתוויות הרפואיות וכללו מצבים נוירולוגיים כגון דיסטוניה פוקאלית (עווית שרירים ממוקדת), עווית המיפציאלית (כיווץ בלתי רצוני של שרירי פנים), מצבי ספסטיות בשרירי הגפיים לאחר שבץ, הזעת יתר חמורה (היפרהידרוזיס) בבית השחי, ושלפוחית שתן רגיזה. יכולתו של הבוטוקס להרפות שרירים חלקים נוצלה גם ברפואת הגסטרו (לדוגמה בטיפול באכלזיה – כיווץ יתר של סוגר הוושט) וברפואת עיניים (לטיפול ברעד עפעפיים). למעשה, כיום משתמשים בבוטוקס כמעט בכל תחום ברפואה – מרפואת עיניים, דרך נוירולוגיה, אורולוגיה, רפואת כאב ועד לרפואת עור. הטיפול הוכח כיעיל ובטוח בשורה ארוכה של מחקרים קליניים עבור מצבים אלה, תוך שיעור נמוך של תופעות לוואי. למשל, במחקר אקראי וכפול-סמיות לטיפול בכיווץ שרירי צוואר (דיסטוניה צווארית), הודגם שיפור משמעותי בתסמינים אצל 51% מהמטופלים שקיבלו בוטולינום טוקסין, לעומת 18% בלבד בקבוצת הפלצבו (הבדל מובהק סטטיסטית).

שימושים קוסמטיים – מחקרים קליניים: הפריצה הגדולה של בוטוקס כטיפול אסתטי התרחשה בסוף שנות ה-90. בשנת 2002 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בבוטוקס קוסמטי להחלקת קמטי הבעה בין הגבות (glabellar lines), בעקבות סדרת מחקרים שהדגימו יעילות מרשימה. באחד הניסויים המרכזיים, שהתפרסם ב-2003, השתתפו 273 נבדקים עם קמטים בינוניים-קשים בין הגבות. קבוצת הטיפול קיבלה 20 יחידות בוטוקס במוקדים במצח, וקבוצת ביקורת קיבלה פלצבו. אחרי 30 יום, 77% מהמטופלים שקיבלו בוטוקס הראו שיפור ניכר לפי הערכת רופא (היעלמות מלאה או כמעט מלאה של הקמטים), לעומת אחוז זניח בקבוצת הפלצבו – הבדל מובהק ביותר סטטיסטית. גם בהערכת המטופלים עצמם, 89% דיווחו על שיפור משמעותי במראה הקמטים עם בוטוקס לעומת הפלצבו. תופעות הלוואי היו קלות וחולפות – הנפוצה ביניהן הייתה כאב ראש, שדווח ב-11% מהמקרים עם בוטוקס (ואף ב-20% בפלצבו), וצניחת עפעף ארעית הופיעה רק בכ-1% מהמטופלים. מסקנת החוקרים הייתה שבוטוקס בטוח ויעיל בצורה יוצאת דופן להפחתת קמטי הבעה. תוצאות דומות התקבלו במחקרים חוזרים, כולל מחקרים רב-מרכזיים**:** למשל מחקר פאזה 3 עדכני הראה יעילות משמעותית גם עם מוצר בוטולינום חדש (פראבוטולינום טוקסין A) במינון 20 יחידות להעלמת קמטי מצח. לאורך שני עשורים של שימוש קוסמטי נצבר גוף ידע עצום המאשר שהטיפול בקמטי פנים באמצעות בוטוקס מניב שביעות רצון גבוהה של המטופלים, תוך פרופיל בטיחות מצוין. יתרה מזו, מחקרים ארוכי טווח מצביעים על כך שטיפולי בוטוקס תקופתיים עשויים אף למנוע היווצרות קמטים חדשים – תופעה הנקראת “רפואה מונעת קמטים”. בשל כך, רופאים מדווחים על יותר ויותר מטופלים צעירים (בסוף העשרים ותחילת השלושים לחייהם) המתחילים בטיפולי "בייבי בוטוקס" מניעתיים, במינונים נמוכים, כדי לעכב הופעת סימני הזדקנות.

בטיחות ותופעות לוואי: הבוטוקס נחשב בטוח ביותר כשניתן במינונים מקובלים על ידי איש מקצוע מיומן. תופעות לוואי שכיחות הן מקומיות וקלות: אודם, נפיחות קלה או שטף דם נקודתי במקום ההזרקה, החולפים תוך ימים ספורים. לעיתים עלול להופיע כאב ראש זמני או תחושת לחץ במצח. סיבוכים לא שכיחים אך מוכרים כוללים צניחת עפעף קלה (פטוזיס) אם החומר זולג לשריר העפעף – מצב הפיך תוך מספר שבועות. מינונים גבוהים מאוד או הזרקה למיקום שגוי עלולים לגרום לחלשות לא רצויה של שרירים סמוכים (למשל, צניחת גבה או חיוך לא סימטרי), אך אלה תופעות שחולפות עם התפוגגות פעולת התרופה. תופעות מערכתיות הן נדירות ביותר, שכן המינון הקוסמטי נמוך לאין שיעור מהמינון הרעיל. מנה של 100 יחידות בוטוקס (המינון שבדרך כלל מספיק לטיפול בכל הפנים) היא שווה ערך לכ-0.005 מיקרוגרם רעלן – רחוקה בסדרי גודל ממינון ה-LD50 בחולדה (כלומר המינון הקטלני לעכברים) שעל פיו מוגדרות ה"יחידות". לאורך עשרות שנים של שימוש לא תועדו נזקים קבועים כתוצאה מבוטוקס, וגם אין עדות להגברה מואצת של הזדקנות העור; להפך – העור נהנה מחוסר הקמטוט בתקופת ההשפעה. סקרי מטופלים העלו אחוזי שביעות רצון גבוהים מאוד, והטיפול הפך לנפוץ ביותר בשל שילוב של יעילות, מהירות, היעדר זמן החלמה ושיעור סיבוכים נמוך.

נתונים סטטיסטיים ומגמות עולמיות בבוטוקס
בוטוקס ומוצרי רעלן בוטולינום הפכו לטיפול האסתטי הלא-ניתוחי הפופולרי בעולם בעשור האחרון. לפי דו"חות ארגוני מנתחים פלסטיים, בוטוקס ניצב במקום הראשון בעולם מבחינת מספר הפרוצדורות האסתטיות הלא-פולשניות. כך למשל, בשנת 2023 בוצעו ברחבי העולם יותר מ-8.8 מיליון טיפולי הזרקת בוטולינום טוקסין (סוגי Botox ודומיו) על ידי רופאים פלסטיים, מה שהופך אותו להליך הקוסמטי הלא-כירורגי הנפוץ ביותר בעולם. גם בארצות הברית המגמה דומה – לפי נתוני האגודה האמריקאית לכירורגיה פלסטית, בשנת 2020 בוצעו כ-4-5 מיליון טיפולי בוטוקס בארה"ב, וב-2023 המספר טיפס לכ-4.7 מיליון (עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת). יש לציין שנתוני 2020 הושפעו מירידה זמנית עקב מגפת הקורונה (סגירת מרפאות ואילוצי סגר), אך משנת 2021 חלה התאוששות מהירה ושוב נרשמת עלייה מתמדת בביקוש.