ארכיון רפואה מתקדמת - שירותי בריאות פרימיום https://hea-lth.co.il/category/רפואה-מתקדמת/ ייעוץ 24/7 Wed, 03 Sep 2025 17:09:51 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.3 https://hea-lth.co.il/wp-content/uploads/2024/01/cropped-health-online-2-32x32.png ארכיון רפואה מתקדמת - שירותי בריאות פרימיום https://hea-lth.co.il/category/רפואה-מתקדמת/ 32 32 טיפולי מניעת התקרחות: המדריך (2025) לשימור שיער https://hea-lth.co.il/hair-loss-prevention-treatments-costs/ Wed, 03 Sep 2025 12:17:19 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=596 נשירת שיער והתקרחות הן תופעות נפוצות ביותר בקרב גברים ונשים. ההערכות הן שעד כ-50% מהגברים וכ-25% מהנשים יחוו דילול שיער משמעותי סביב גיל 50. למעשה, כ-85% מהגברים וכ-33% מהנשים יסבלו במהלך חייהם מצורה כלשהי של נשירת שיער או התקרחות. בישראל, שיעור ההתקרחות אף גבוה: יש המעריכים ששני שליש מהגברים הישראלים מתחילים להקריח עוד לפני גיל […]

הפוסט טיפולי מניעת התקרחות: המדריך (2025) לשימור שיער הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
נשירת שיער והתקרחות הן תופעות נפוצות ביותר בקרב גברים ונשים. ההערכות הן שעד כ-50% מהגברים וכ-25% מהנשים יחוו דילול שיער משמעותי סביב גיל 50. למעשה, כ-85% מהגברים וכ-33% מהנשים יסבלו במהלך חייהם מצורה כלשהי של נשירת שיער או התקרחות. בישראל, שיעור ההתקרחות אף גבוה: יש המעריכים ששני שליש מהגברים הישראלים מתחילים להקריח עוד לפני גיל 35. מעבר להשפעה האסתטית, לאובדן שיער יש גם השפעה פסיכולוגית וחברתית – למשל, 40% מהנשים דיווחו על בעיות בביטחון העצמי ובמערכות היחסים עקב דילול שיער, ו-63% דיווחו על השפעה בקריירה.

עם זאת, כיום יותר מתמיד קיימים אמצעים רבים לשימור השיער, חיזוקו ומניעת התקרחות. שוק הטיפולים בנשירת שיער גלובלי שוויו נאמד בלמעלה מ-50 מיליארד דולר בשנה (52. 37 מיליארד $ בשנת 2022) וצפוי לגדול לכ-88 מיליארד $ עד 2030 – עדות לשפע הפתרונות והעניין בתחום. במדריך המקיף שלפניכם נסקור את כל האמצעים הזמינים: החל מאבחון מוקדם ומעקב, דרך תרופות מרשם וטיפולים חדשניים (כמו PRP ולייזר רך), ועד שינויים תזונתיים והרגלי חיים שתורמים לשיער בריא. נדגיש מה באמת עובד מדעית (כולל מחקרים עדכניים), נציג מספרים ונתונים, ונביא טבלאות השוואה עדכניות – והכול בשפה ברורה אך עם עומק מקצועי שרק מומחי שיער מכירים.

חשוב לזכור: נשירת שיער מסוימת היא נורמלית לחלוטין. אדם ממוצע משיר 50-100 שערות ביום כחלק ממחזור טבעי של צמיחה והתחדשות. רק כשכמות השיער הנושר עולה מעבר לכך ולא צומח שיער חדש במקומו – מתחילה התקרחות. במקרים כאלה כדאי לפנות לאבחון וטיפול מוקדם, כי קל יותר לשמר שיער קיים מאשר להצמיח שיער שאבד. לפניכם המדריך השלם למניעת התקרחות ושימור שיער – צעד אחר צעד.

אבחון ומדידה: זיהוי נשירה מוקדמת ובדיקות חיוניות

אבחון מוקדם הוא המפתח לעצירת נשירה בזמן. מומלץ לפנות לרופא עור מומחה בשיער או לטריכולוג (Trichologist) בהופעת סימנים ראשונים של דילול – למשל, התרחבות השביל, נסיגת קו שיער במצח ("מפרצים"), או כמות גדולה מהרגיל של שיערות שנושרות במסרק ובמקלחת. מומחה ישאל על הרקע הרפואי, היסטוריית הנשירה במשפחה, ויבצע בדיקת קרקפת ושיער.

אחת הבדיקות השכיחות היא טריכוסקופיה – צילום והגדלה של הקרקפת באמצעות דרמוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות את מצב הזקיקים: צפיפותם, קוטר השערה, ונוכחות שיערות מנוונות (מיני-אטוריזציה). סימן אופייני להתקרחות אנדרוגנטית מוקדמת הוא שונות מוגברת בעובי השערות (שערות דקיקות לצד רגילות) המעידה על תהליך מיני-אטוריזציה פעיל. במקרים מסוימים מבצעים גם טריכוגרם/פוטוטריכוגרם – גילוח שטח קטן בצדע או בקודקוד וצילום מחזורי שלו לצורך מדידת קצב צמיחה, אחוזי שיערות בשלב אנגן (צמיחה) מול טלוגן (מנוחה) וכדומה.

בנוסף, נהוג לסווג את דפוס הנשירה לפי סולמות דרגה להשוואה ומעקב. אצל גברים משתמשים בסולם המילטון-נורווד (Hamilton-Norwood) שמגדיר 7 שלבים של התקרחות זכרית טיפוסית. שלב 1 מייצג קו שיער מלא ללא נסיגה, ושלב 7 מייצג התקרחות מתקדמת עם קרחת נרחבת במפרצים ובקרקפת העליונה. אצל נשים מקובל סולם לודוויג (Ludwig) בעל 3 דרגות, המתאר דילול מפושט באזור הקודקוד אצל נשים – מדרגה I (דילול קל באזור השביל), דרך דרגה II (דילול בינוני שבו הקרקפת מתחילה לבצבץ), ועד דרגה III (דילול מתקדם בו נראה אובדן שיער נרחב בקודקוד). ישנם סולמות נוספים (כגון סולם Savin, או Sinclair) אך עיקרון המדידה דומה. דירוג נכון של חומרת המצב מסייע לבחירת טיפול ומעקב אובייקטיבי אחר שיפור או החמרה לאורך זמן.

בדיקות דם: מרכיב חשוב באבחון הוא בדיקות לדחות גורמים מערכתיים לנשירה. טבלה 1 מסכמת בדיקות דם נפוצות בהערכת נשירת שיער:

בדיקה מדוע חשובה? טווח תקין (בערך)
TSH (תפקוד בלוטת התריס) תת-פעילות בלוטת התריס גורמת לנשירת שיער ודלילות (שיער יבש ודק), ויתר-פעילות עלולה לגרום לדילול diffusel. יש לשלול בעיות תריס. ~0. 5-5 mIU/L (ערכים גבוהים מצביעים על תת-פעילות)
פריטין (מאגרי ברזל) חסר ברזל הוא גורם נפוץ לנשירת שיער מסוג Telogen Effluvium, במיוחד בנשים. רמת פריטין נמוכה מ-30 ng/mL עלולה לפגוע בצמיחת השיער, ובטיפולים רבים ממליצים להגיע לפריטין > 70. 30-300 ng/mL (מומלץ > 50-70 לנשים עם נשירה)
ויטמין D (OH-25) ויטמין D חיוני לבריאות זקיקים. מחקרים מצאו מתאם בין חסר בוויטמין D לבין התקרחות (למשל Alopecia Areata). השערה היא שוויטמין D מעורב בהתמיינות תאי זקיק. 20-50 ng/mL (חסר < 20; יעד אופטימלי ~30)
B12 (קובלמין) ויטמין B_12 דרוש לחלוקת תאים תקינה. חסר חריף (למשל באנמיה ממארת או טבעונות ללא תוספים) עלול לגרום נשירת שיער מפושטת. יש לשלול חסר ב-B_12 ובחומצה פולית. > 200 pg/mL (חסר מתחת ~200; עדיף > 300)
טסטוסטרון חופשי / DHT (דיהידרוטסטוסטרון) עודף אנדרוגנים בגוף האישה (כמו ב-PCOS) גורם לנשירת שיער אנדרוגנטית נשית (FPHL) ולהופעת שיעור יתר בפנים. בבדיקות דם ניתן לראות טסטוסטרון חופשי גבוה ו-DHT מוגבר. בגברים לרוב לא בודקים DHT – ההתקרחות תלויה ברגישות הזקיקים להורמון. טסט' חופשי: 5-20 pg/mL (בנשים ערכים נמוכים מזה). DHT: 250-990 pg/mL בגברים (בנשים נמוך משמעותית). חשוב לפרש לפי גיל ומין.
פרולקטין לעיתים רמות פרולקטין גבוהות (היפרפרולקטינמיה, למשל עקב גידול שפיר בהיפופיזה) קשורות לנשירת שיער ולשיבושי מחזור אצל נשים. אם יש חשד קליני (הפרשת חלב, אי סדירות במחזור) – בודקים. < 20 ng/mL בגברים; < 25 בנשים (בהריון עולה טבעית).

טבלה 1: בדיקות דם נפוצות בהערכת נשירת שיער. יש לבצע את הבדיקות בהתאם לחשד הקליני בהנחיית רופא. ערכי הייחוס עשויים להשתנות מעט בין מעבדות שונות. < /p>

בדיקות נוספות בהתאם לצורך: ספירת דם (לשלול אנמיה), רמות אבץ, תפקודי כליה וכבד (לפני התחלת תרופות), ותבחיני מחלות אוטואימוניות במקרי חשד (למשל ANA בחשד ללופוס שגורם לנשירה מפושטת, או סימנים לאנמיה ממארת). חשוב לזכור: האבחון ישלול גם מצבים עוריים בקרקפת כמו סבוריאה חריפה, פסוריאזיס או זיהומים פטרייתיים – אלו יכולים לתרום לנשירה וידרשו טיפול ממוקד (לדוגמה, טיפול בקשקשים). לאחר שלב האבחון וגיבוש התמונה (דפוס ההתקרחות, רמת חומרה, ותוצאות הבדיקות), ניתן להתאים תוכנית טיפול אישית המתאימה ביותר למטופל/ת.

תרופות לשימור שיער: מינוקסידיל, פינסטריד, דוטסטריד ועוד

במרבית מקרי ההתקרחות התורשתית (Androgenetic Alopecia) – הידועה כהתקרחות גברית טיפוסית (Male Pattern Baldness) או נשית (Female Pattern Hair Loss) – הטיפולים היעילים ביותר מבוססים על תרופות המעכבות את התהליך ההורמונלי הגורם לנשירת השיער, או מעודדות צמיחה מחודשת של השיער. להלן התרופות העיקריות בשימוש, נתוני יעילות ותופעות לוואי:

  • מינוקסידיל (Minoxidil): תרופה מעודדת צמיחת שיער המאושרת לשימוש חיצוני (טופיקלי) לגברים ולנשים מזה כ-35 שנים. מינוקסידיל מאריך את שלב האנגן (צמיחה) של השערה ומקצר את שלב הטלוגן, ובכך גורם ליותר שערות בצמיחה פעילה בכל זמן נתון . הוא גם מרחיב כלי דם מקומיים ומשפר את אספקת הדם לזקיקים. הטיפול הקלאסי הוא במינוקסידיל תמיסה או קצף בריכוז 5% לגברים (ולנשים לעיתים 2% או 5% לפי הוראת רופא). היישום הוא פעמיים ביום על הקרקפת. יעילות: מינוקסידיל עוצר נשירה אצל רוב המשתמשים ומביא להצמחת שיער מחודשת בחלק מהם. לפי מחקרים, כ-60%-70% מהמטופלים במינוקסידיל חיצוני מדווחים על האטה בנשירה או על צמיחה מחודשת בדרגה מסוימת . שיפור אסתטי משמעותי נראה בכ-40% מהמקרים לאחר שנה. מינוקסידיל אינו מרפא קבוע – צריך להתמיד בשימוש כדי לשמור על ההישגים; בהפסקתו, השיער ששב וצמח ינשור חזרה תוך חודשים ספורים, וחוזרים לקו הבסיס של ההתקרחות . תופעות לוואי: מינוקסידיל חיצוני עלול לגרום לעיתים לגירוי בקרקפת, יובש או קשקשת (בשל האלכוהול והפרופילן גליקול בתמיסה). תופעה ידועה היא "נשירת השלה" בתחילת הטיפול – האצת נשירת שערות חלשות במהלך החודשיים הראשונים, כתוצאה מהכניסה המהירה של שערות במנוחה לשלב צמיחה חדש. מדובר בתופעה זמנית וחיובית בטווח הארוך. אצל חלק מהנשים מינוקסידיל עלול לעודד צמיחת שיער עדין בפנים (פלאמיינט), בעיקר באזורים שהתרופה נוגעת בהם באופן עקיף; תופעה זו הפיכה עם הפסקת השימוש.
  • מינוקסידיל פומי (Oral Minoxidil בלמינון נמוך): בשנים האחרונות צובר תאוצה השימוש במינוקסידיל בצורת טבליות לבליעה במינון נמוך מאוד (LDOM – Low Dose Oral Minoxidil) כטיפול בנשירת שיער. במקור מינוקסידיל ניתן דרך הפה (במינונים של 10-40 מ"ג) כתרופה להורדת לחץ-דם, אך תופעת הלוואי של צמיחת שיער מוגברת (היפרטריכוזיס) הובילה לפיתוח התמיסה למריחה. כיום התגלה כי מינונים זעירים (0. 25-5 מ"ג ליום) דרך הפה יכולים לעזור לצמיחת שיער בדומה ליעילות של המריחה, ולעיתים עם תוצאות אף טובות יותר בזקיקים מסוימים (כמו גבות או זקן, במקרי אלופציה אראטה). יעילות: מחקרים ותיאורי מקרה מראים שיפור צפיפות שיער אצל מטופלים שקיבלו מינוקסידיל פומי במינון נמוך, כולל כאלה שלא הגיבו מספיק טוב לטיפול חיצוני. בניסוי השוואתי, מינוקסידיל פומי 5 מ"ג ליום היה אפקטיבי בדומה למינוקסידיל 5% טופיקלי אצל גברים. נשים בדרך-כלל מקבלות מינונים נמוכים יותר (0. 25-2. 5 מ"ג) בשל משקל גוף קטן יותר ורגישות גבוהה יותר לתופעות לוואי. תופעות לוואי: מינוקסידיל פומי במינון נמוך נסבל לרוב היטב. לעיתים תיתכן דופק מהיר מעט (טכיקרדיה), ירידה קלה בלחץ הדם, כאבי ראש, או בצקות קלות בקרסוליים. תופעת לוואי נפוצה היא הופעת פלומת שיער במקומות שונים בגוף (פנים, ידיים) – שיעור יתר קל הפיך עם הפסקת הטיפול. מינוקסידיל דרך הפה מחייב מעקב רפואי, במיוחד אצל מי שסובל מבעיות לב או לחץ דם. השימוש במינוקסידיל פומי עבור נשירת שיער הוא "Off-label" (מחוץ להתוויה הרשומה), אם כי נעשה נפוץ ונחשב לאופציה יעילה ובטוחה במינונים נמוכים לפי סקירות עדכניות.
  • פינסטריד (Finasteride, שם מותג Propecia): תרופת מרשם הניטלת דרך הפה, המעכבת את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז מסוג II ובכך מפחיתה יצירת DHT – ההורמון הגורם למיני-אטוריזציה של זקיקי השיער אצל בעלי רגישות תורשתית. פינסטריד במינון 1 מ"ג ליום אושר ע"י ה-FDA בשנת 1997 כטיפול בהתקרחות גברית. יעילות: פינסטריד הוא הטיפול היעיל ביותר לעצירת התקרחות גברית. במחקרים ארוכי טווח, יותר מ-80% מהגברים שטופלו בפינסטריד 1 מ"ג מדי יום חוו עצירה בהחמרת ההתקרחות, וכ-66% אף הראו צמיחה מחודשת של שיער בדרגה מסוימת. בהשוואה, בקבוצת הפלצבו ההתקרחות החריפה אצל מרבית המשתתפים. פינסטריד מעלה את ספירת השיער בעובי מורגש בעיקר בקודקוד: בניסוי קליני דו-שנתי, נצפתה תוספת ממוצעת של ~15% בצפיפות השיער בקודקוד תחת פינסטריד, בעוד שבפלצבו נרשמה ירידה צפויה בצפיפות. ההשפעה מושגת תוך 6-12 חודשי טיפול, ושימור התוצאה מחייב המשך טיפול רציף. פינסטריד מפחית את רמת ה-DHT בדם בכ-70% ובקרקפת בכ-60% – מספיק כדי לעצור מיני-אטוריזציה ברוב הזקיקים הרגישים. תופעות לוואי: פינסטריד בטוח לרוב הגברים, אך עלול לגרום בחלק קטן מהמשתמשים לתופעות לוואי מיניות עקב הירידה ב-DHT. בסיכום מחקרים גדול, תועדו תופעות כמו ירידה בחשק המיני אצל ~1. 8% מהמשתמשים בפינסטריד לעומת ~1. 3% בפלצבו, הפרעות בזקפה בכ-1% (בדומה לפלצבו), וירידה בנפח הזרע. תופעות אלו לרוב נדירות, הפיכות ומתמתנות עם הזמן – למשל, במעקב 5 שנים רק 0. 3% מהמשתמשים דיווחו על הפרעות מתמשכות בחשק או בזקפה. עם זאת, יש דיווחים אנקדוטליים על תסמונת מתמשכת לאחר הפסקת פינסטריד (Post-Finasteride Syndrome) בקרב מספר זעום של גברים – המתבטאת בהמשך סימפטומים מיניים או נפשיים זמן רב לאחר הפסקת הטיפול. הקשר הסיבתי לתרופה אינו ברור ובמחלוקת מחקרית. פינסטריד אינו מיועד לנשים בגיל הפוריות – הוא אסור בהריון בגלל סיכון לפגיעה בהתפתחות עובר זכר (קטגוריה X). לעיתים ניתן פינסטריד לנשים לאחר גיל הבלות או במינון גבוה יותר (2. 5 מ"ג) בנשים עם רמות אנדרוגן גבוהות, אך היעילות פחותה מאשר בגברים. חשוב לציין שהפסקת פינסטריד תוביל בד"כ לאובדן הדרגתי של התועלת שהושגה תוך 6-12 חודשים, לכן יש להתמיד בו לטווח ארוך כדי לשמר שיער.
  • דוטסטריד (Dutasteride, שם מותג Avodart): תרופה הדומה בפעולתה לפינסטריד, אך חזקה יותר – היא מעכבת הן את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז סוג II וגם את סוג I. עקב כך דוטסטריד מוריד את רמות ה-DHT בכ-90% ואף יותר. דוטסטריד (0. 5 מ"ג ליום) אושר במספר מדינות (יפן, דרום קוריאה, בריטניה) לטיפול בהתקרחות גברית, אך טרם אושר לכך ע"י FDA (משמש רשמית לטיפול בערמונית מוגדלת). עם זאת רופאים רבים בעולם, כולל בישראל, רושמים אותו off-label במקרים של התקרחות גברית עמידה או מתקדמת. יעילות: מאחר ודוטסטריד מוריד DHT יותר מפינסטריד, הוא נמצא במחקרים כיעיל יותר להצמחת שיער. בניסוי גדול עם 917 גברים, מינון 0. 5 מ"ג דוטסטריד ביום השיג עלייה גדולה יותר בספירת השיער לאחר 6 חודשים בהשוואה לפינסטריד 1 מ"ג. העלייה הממוצעת בצפיפות הייתה גבוה בכ-7 שערות לסמ"ר תחת דוטסטריד לעומת פינסטריד (הבדל שנחשב מובהק סטטיסטית אך קליני מתון). מטה-אנליזות אישרו כי דוטסטריד גורם לשיפור גדול יותר בהיקף השיער וההערכה הכוללת של הצמיחה ביחס לפינסטריד. דוטסטריד ניתן לעיתים גם במינונים שבועיים (למשל 0. 5 מ"ג פעמיים בשבוע) כתוספת לפינסטריד, על מנת להגביר יעילות. תופעות לוואי: פרופיל הבטיחות של דוטסטריד דומה לזה של פינסטריד. מחקרי השוואה קצרים (24 שבועות) לא הראו הבדל מהותי בשיעור תופעות הלוואי המיניות בין פינסטריד לדוטסטריד. בחלק מהמחקרים על BPH, דוטסטריד הראה שכיחות מעט גבוהה יותר של אין-אונות (7. 3% לעומת 5% בפינסטריד) וירידה בחשק (4. 2% לעומת ~3%) – הבדלים קטנים שאינם בהכרח מובהקים. קיימת סברה שתופעות לוואי מדוטסטריד עלולות להתמשך מעט יותר לאחר הפסקתו בשל מחצית החיים הארוכה יותר (כ-5 שבועות, לעומת 6-8 שעות בפינסטריד), אך הנתונים מעטים. כמו פינסטריד, גם דוטסטריד אסור לשימוש בנשים הרות ויש להימנע ממגע עם תוכן קפסולה כתושה. חלק מהרופאים רושמים דוטסטריד לנשים לאחר מנופאוזה במינונים נמוכים, במקרי התקרחות קשה – אך זהו שימוש ניסיוני בשלב זה.
  • ספירונולקטון (Spironolactone): זהו חומר משתן ו"אנטי-אנדרוגני" הפועל כחוסם קולטני אנדרוגן וכמדכא ייצור אנדרוגנים בשחלות. ספירונולקטון מיועד בעיקר לנשים עם נשירת שיער על רקע רמות אנדרוגן גבוהות או רגישות יתר (כגון בנשים עם שחלות פוליציסטיות – PCOS). הוא אינו בשימוש אצל גברים בשל תופעות פמיניזציה (עלול לגרום להתפתחות שדיים ואיבוד ליבידו בגברים). בנשים, ספירונולקטון במינון 50-200 מ"ג ליום יכול לשפר משמעותית דילול שיער אנדרוגני: במחקרים ובניסיון קליני, מעל 50% מהנשים חוות עצירה בנשירה ואף שיפור בצפיפות בעקבות הטיפול, במיוחד כשמשלבים אותו עם מינוקסידיל. לרוב נדרשים 6-12 חודשי טיפול כדי לראות שיפור ברור. תופעות לוואי: ספירונולקטון עלול לגרום לתכיפות במתן שתן (כי הוא משתן), להורדת לחץ-דם (סחרחורת בעמידה), לעיתים עייפות, שינויים במחזור (אי-סדירות או היעלמות וסת), רגישות בשדיים והגברת אצירת אשלגן בדם. לכן בעת הטיפול יש לעקוב אחר רמות אשלגן ולשקול מניעת הריון (התרופה אסורה בהריון בשל סיכון לעובר זכר). ספירונולקטון נחשב כלי חשוב בטיפול בנשירת שיער בנשים, בפרט כשקיימים סימניHyperandrogenism כגון אקנה, שיער גוף מוגבר ווסת לא סדירה – מצבים בהם הוא מטפל בשורש ההורמונלי של הבעיה.
  • טיפולים הורמונליים נוספים בנשים: במדינות מסוימות (בעיקר אירופה) משתמשים בגלולות המכילות ציפרוטרון אצטט (כגון Diane-35) לטיפול בנשירת שיער נשית אנדרוגנטית – זהו פרוגסטין בעל פעילות אנטי-אנדרוגנית חזקה. גלולה זו יכולה לסייע במיוחד בנשים עם שחלות פוליציסטיות. בארה"ב לעיתים נעשה שימוש בפינאסטריד 2. 5 מ"ג בנשים לאחר מנופאוזה, או אפילו בדוטסטריד, למרות שהראיות מוגבלות. ישנן גם תרופות כמו פלוטאמיד או ביקלוטמיד (חוסמי אנדרוגן חזקים) שבמקרים נדירים ניתנות off-label לנשים עם התקרחות קשה, אך השימוש בהן מוגבל עקב פרופיל תופעות לוואי כבד (פגיעה כבדית למשל). שימור שיער בנשים מורכב מרכיב הורמונלי יותר מאשר בגברים, ולעיתים משלבים כמה טיפולים להשגת תוצאה.
  • טיפול משולב: לעיתים קרובות משלבים תרופות להשגת תוצאה מיטבית. למשל, גברים רבים משתמשים גם בפינסטריד להקטנת ה-DHT וגם במינוקסידיל להמרצת הצמיחה – שילוב התוקף את הבעיה משני כיוונים. מחקרים מצביעים ששילוב כזה יעיל יותר מכל אחד בנפרד. בנוסף, שילוב טיפולים סיסטמיים וטופיקליים (למשל מינוקסידיל פומי + תמיסה, או פינסטריד פומי + מינוקסידיל מקומי) יכול להועיל כאשר כל אחד פועל במנגנון אחר. יש היום אף תמיסות מרוכבות בהכנה רוקחית המכילות מינוקסידיל יחד עם פינסטריד או חוסמי DHT אחרים למריחה – כטיפול "טופיקלי" משולב בעל פחות תופעות סיסטמיות. דוגמה אחת היא תמיסת מינוקסידיל 7% + פינסטריד 0. 1% שנבדקה ומצאה שיפור דומה לפינסטריד פומי עבור חלק מהמטופלים, עם רמות פינסטריד בדם זניחות. יחד עם זאת, תמיסות אלו אינן סטנדרטיות ויש להתאים אותן פרטנית.

בטבלה 2 רוכזו השוואת נתונים בין התרופות המרכזיות לשימור שיער:

תרופה מנגנון עיקרי יעילות קלינית הפחתת DHT תופעות לוואי נפוצות
מינוקסידיל 5% טופיקלי מרחיב כלי דם, מאריך שלב אנגן בזקיק עצירת נשירה ברוב המשתמשים; צמיחה מחדש מסוימת ~60% (במיוחד בקודקוד) ללא השפעה על DHT גירוי בקרקפת, קשקשת; "נשירת השלה" בתחילת הטיפול; צמיחת שיער עדין בפנים (נדיר, הפיך)
מינוקסידיל פומי (0. 25-5 מ"ג) כנ"ל – דרך מערכתית מחקרים: יעילות דומה לטופיקלי; חלק מהמטופלים מגיבים טוב יותר ללא שינוי DHT דופק מהיר קל, סחרחורת; שיעור יתר מפושט (היפרטריכוזיס) קל; לעיתים בצקות קלות
פינסטריד 1 מ"ג פומי חוסם 5-AR Type II → מפחית DHT בגוף ובקרקפת עצירת התקרחות ~86%; שיפור צמיחה ~66% גברים (לאחר שנה) ↓70% DHT בסרום; ↓60% בקרקפת ירידה בחשק מיני ~2%; הפרעת זקפה ~1%; ירידה בנפח זרע (נפוץ קלינית פחות מ-2%); הפיך ברוב המקרים
דוטסטריד 0. 5 מ"ג פומי חוסם 5-AR Type I+II → מפחית DHT משמעותית יעיל יותר מפינסטריד: ↑צפיפות שיער גבוהה ב-7%-10% מפינסטריד בגברים; משפר גם קו שיער קדמי ↓90%+ DHT בסרום; ↓~50-70% בקרקפת (הערכה) בד"כ כשל פינסטריד: ירידה ליבידו 3-4%, הפרעת זקפה 5-7%; לעיתים רגישות שדיים/הפרשת חלב (נדיר)
ספירונולקטון 100 מ"ג (נשים) אנטי-אנדרוגן: חוסם קולטני DHT ומקטין ייצור בשחלות עצירת נשירה ~60%+ נשים; שיפור בצפיפות ~40% (במשולב עם מינוקסידיל) ↓DHT קל (15-30%) והגברת המטבוליטים הלא פעילים לחץ-דם נמוך (סחרחורת); השתנה תכופה; אי-סדירות וסת; היפרקלמיה (נדיר, במינונים גבוהים)

טבלה 2: השוואת טיפולים תרופתיים עיקריים להתקרחות. אחוזי היעילות הם בהערכה כללית ממחקרים; התגובה לטיפול משתנה בין אנשים. הפחתת ה-DHT רלוונטית בעיקר לגברים (ספירונולקטון מפחית מעט אנדרוגנים בנשים). יש לזכור שכל התרופות פועלות כל עוד נמשכות – הפסקתן עלולה להביא לחזרת המצב לקדמותו תוך חודשים. < /p>

פרוצדורות לא-כירורגיות: PRP, מזותרפיה, מיקרונידלינג ולייזר רך

בנוסף לתרופות, התפתח בעשורים האחרונים מגוון טיפולים לא-ניתוחיים בנשירת שיער – הליכים רפואיים או קוסמטיים המתמקדים בקרקפת במטרה לגרות את הזקיקים ולעצור את הנשירה. בפרק זה נסקור את השיטות הבולטות: הזרקות פלזמה (PRP ו-PRF), מזותרפיה, דיקור זעיר (Microneedling) וטיפול בלייזר רך (LLLT).

  • טיפול PRP (Platelet-Rich Plasma): בטיפול זה נשאבת מן המטופל כמות קטנה של דם (בדומה לבדיקת דם רגילה), ומוכנסת לצנטריפוגה להפרדת רכיבי הדם. לאחר הסירכוז מתקבל פלזמה עשירה בטסיות דם – ה-PRP – המכילה ריכוז גבוה של גורמי גדילה וחלבונים מעודדי החלמה. את הנוזל המרוכז מזריקים באמצעות מחט עדינה לקרקפת, באזורים הדלילים. המחשבה היא שגורמי הגדילה ישפרו את זרימת הדם המקומית ויגרו את תאי הגזע בזקיקים הרדומים לחזור לצמיחה. יעילות: PRP זכה לפופולריות גדולה בעשור האחרון, אך המחקרים לגביו עדיין בראשיתם. סקירות שיטתיות מצאו שברוב המחקרים PRP הביא לשיפור מסוים בצפיפות השיער ועובי השערה בהשוואה לפלצבו. למשל, מחקר אחד הראה עלייה בממוצע של ~30% בספירת השיער לאחר 3-4 טיפולי PRP, לעומת ירידה קלה בקבוצת ביקורת. עם זאת, התוצאות משתנות: יש מגיבים טוב ויש שפחות. PRP נוטה לעבוד טוב במיוחד במקרי התקרחות התחלתית או בינונית, ופחות במקרי אובדן שיער מתקדם מאוד (אז מספר הזקיקים החיים נמוך). פרוטוקול הטיפול: לרוב ממליצים סדרה של 3-6 טיפולים ראשוניים, בהפרש של חודש בין טיפול לטיפול. לאחר מכן, לפי הצורך, מתחזקים בטיפול יחיד כל 6-12 חודשים. מחיר וטכניקה בישראל: עלות טיפול PRP בודד בארץ נעה לרוב בין 800 ל-1, 300 ₪, תלוי במרפאה וברופא. חבילת 3 טיפולים מוצעת במחיר כולל של ~3, 000-5, 000 ₪. חלק מהמרפאות משתמשות במערכת סגורה ייעודית להכנת PRP, או מוסיפות חומרים כמו אקטיפייט (Activ8) לעירור נוסף של הטסיות. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית (משחת אלחוש/קירור) כדי לצמצם כאב מהדקירות – יש שיחושו תחושת לחץ או צריבה קלה. תופעות לוואי אפשריות הן אודם בקרקפת ביום הטיפול, רגישות קלה או כאב מקומי, שחולפים תוך יום-יומיים. תוצאות: צילומי "לפני-אחרי" רבים מציגים שיפור בנפח השיער לאחר PRP, לרוב ניכר כ-3-6 חודשים מתחילת הסדרה. חשוב לציין ש-PRP אינו "מרפא" התקרחות – יש לחזור עליו תקופתית לשימור התוצאה, בדומה לטיפולים אחרים.
  • PRF (Platelet-Rich Fibrin): גרסה חדישה יותר של PRP, שבה במקום פלזמה נוזלית משתמשים במעטה פיברין עשיר בטסיות. הצנטריפוגה איטית יותר ולכן הטסיות נשארות כלואות ברשת פיברין, יחד עם תאי גזע ותאי דם לבנים. את קריש הפיברין ניתן להזריק מיד או לאחר שהוא נוזל חלקית. היתרון התאורטי של PRF הוא שחרור איטי וממושך יותר של גורמי הגדילה באזור ההזרקה, ללא חומרי נוגדי-קרישה (בניגוד ל-PRP קלאסי). מעשית, פרוטוקול PRF לשיער דומה מאוד ל-PRP – מספר טיפולים בהפרש חודשי. עלות טיפול PRF בדרך כלל דומה (או מעט גבוהה יותר) מטיפול PRP רגיל. חלק מהמרפאות מציעות טיפול משולב PRP+PRF, או טכניקות נוספות כגון iPRF (המוזרק לאחר יצירת פיברין אינג'קטבילי). מחקרים: מידע קליני על PRF לשיער עדיין מצומצם, אך דיווחים ראשוניים מצביעים על תוצאות חיוביות דומות ל-PRP, אולי עם פחות טיפולים. היתרון הוא שאפשר להכין PRF ללא צורך בתוספת כימיקלים (אין נוגדי קרישה) – דבר שמושך מטופלים המחפשים טיפול "טבעי" ככל האפשר.
  • מזותרפיה לשיער: מושג כללי המתאר הזרקות זעירות ורדודות של חומרים לקרקפת. בעוד PRP מכיל גורמי גדילה מהדם עצמו, במזותרפיה (Mesotherapy) מזריקים "קוקטייל" של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, נוגדי חמצון וחומרים תרופתיים ישירות לעור הקרקפת. רעיון המזותרפיה הוא שסיפוק מרכיבים תזונתיים ישירות לזקיק יסייע לו. בחלק מהמקרים מוזרק גם מינוקסידיל או חומרים המעודדים זרימת דם. יעילות: יש מעט מאוד מחקרים מבוקרים על מזותרפיה לשיער. חלק מהרופאים ומכוני האסתטיקה מדווחים על שיפור בנשירה אצל מטופלים, אך קשה לדעת מה פרוטוקול החומרים האופטימלי. סביר שמזותרפיה לבדה היא בעלת השפעה מתונה, אך היא יכולה להשלים טיפולים אחרים. למשל, לעיתים משלבים PRP ומזותרפיה – בתחילה PRP ולאחריו הזרקת ויטמינים באותה הפגישה. שגרת טיפול: כמו PRP, לרוב מדובר בסדרה של 4-8 טיפולים שבועיים או דו-שבועיים, ולאחר מכן תחזוקה אחת לכמה חודשים. עלות: מחיר טיפול מזותרפיה בודד לשיער בארץ עשוי לנוע בין 500 ל-1, 000 ₪ בממוצע, אך אם כוללים חומרים יקרים במיוחד (כמו תמציות מיוחדות, או בשילוב PRP) המחיר יכול לטפס לכ-1, 200-2, 500 ₪ לטיפול. תופעות הלוואי מינימליות – אדמומיות מקומית, לעיתים תחושת גרד או צריבה קלה, שחולפות מהר.
  • מיקרונידלינג (Microneedling): דיקור זעיר של הקרקפת באמצעות מחטים זעירות (דרמה-רולר או דרמה-פן). הפעולה יוצרת אלפי פציעות מיקרוסקופיות בעור, שמעודדות תגובת ריפוי טבעית – שחרור גורמי גדילה, יצירת קולגן חדש (מכאן השם הנוסף: "טיפול השראת קולגן") ושיפור זרימת הדם המקומית. בנוסף, הדיקור משפר חדירות של תכשירים לקרקפת, ולכן מקובל לשלב מיקרונידלינג עם מריחת מינוקסידיל או סרומים לאחריו. יעילות: מחקר פורץ דרך משנת 2013 הראה שיפור משמעותי בצמיחת שיער אצל גברים שטופלו במינימום רולר + מינוקסידיל, בהשוואה לקבוצת מינוקסידיל לבדה. בתוך 12 שבועות, קבוצת המיקרונידלינג השיגה עלייה ממוצעת של עשרות שערות חדשות בסמ"ר (לעומת עלייה מועטה מאוד במינוקסידיל לבד). משתתפים אף דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. מחקרים נוספים ואנקדוטות מאשרים שמיקרונידלינג משפר תוצאות טיפולים אחרים – לכן יש המכנים זאת "טיפול משלים" מצוין. יש לציין שקיימת מידה של זהירות: טיפול אגרסיבי מדי או תכוף מדי של הרולר עלול לגרום לדלקת כרונית ואף לצלקות זעירות סביב זקיקים, מה שעשוי לפגוע בהם בטווח ארוך. לפיכך ההמלצות הן להשתמש במכשור סטרילי, לא ללחוץ חזק מדי, ולא לבצע בתדירות גבוהה יותר מפעם בשבוע-שבועיים ללא פיקוח רפואי. פרוטוקול: בדר"כ משתמשים ברולר מחטים באורך 0. 5-1. 5 מ"מ. למשל, מעבר עם דרמרולר 1 מ"מ על כל הקרקפת הדלילה פעם בשבוע, ולאחריו מריחת מינוקסידיל או תמיסת צמחים. ניתן לבצע גם בקליניקה תחת אלחוש, עם דרמהפן חשמלי שמאפשר כיסוי אחיד. תוצאות: לאחר 3-4 חודשים ניתן להבחין בהאטה בנשירה ולעיתים בסימני צמיחה (שיערות פלומה חדשות). תופעות לוואי: אודם ונפיחות קלה ביום הטיפול – הקרקפת עשויה להיות אדומה וכמו לאחר כוויה עדינה למשך 12-48 שעות. אין לחפוף או לשים חומרים (מלבד אלה שניתנו בהוראה רפואית) עד חלוף האדמומיות. זיהום הוא סיכון נדיר אם משתמשים בציוד נקי ועוקבים אחרי הנחיות חיטוי.
  • טיפול בלייזר רך (Low Level Laser Therapy – LLLT): הקרנת קרקפת באור לייזר בעוצמה נמוכה (לעיתים נקרא "לייזר קר" או "פוטותרפיה"). השימוש הוא בלייזר אדום/אינפרה-אדום בעוצמה שלא גורמת חום או נזק לעור, אלא מעוררת פעילות תאית בזקיק. מחקרים גילו שקרני לייזר בעוצמה נמוכה יכולות להגביר ייצור ATP במיטוכונדריות התאים ולשפר את חילוף החומרים וזרימת הדם המקומית. מכשירי LLLT לשיער מגיעים בצורות שונות: מסרקי לייזר ידניים, קשתות וקסדות לייזר המכסות את הקרקפת, ואפילו פאנלים במרפאות. אחד המכשירים המוכרים הוא ה-HairMax LaserComb, שקיבל אישור FDA לאחר שניסוי הראה שיפור בצפיפות השיער לעומת פלצבו. יעילות: מספר מחקרים מבוקרים הראו ש-LLLT יעיל יותר מפלצבו בעידוד צמיחת שיער אצל גברים ונשים. לדוגמה, מחקר בארה"ב מצא שעל פני 26 שבועות, קבוצה שהשתמשה במסרק לייזר 3 פעמים בשבוע השיגה עלייה משמעותית בספירת השיער בהשוואה לקבוצת דמה (עלייה ממוצעת של ~20 שערות ב-סמ"ר) – תוצאה מובהקת סטטיסטית. מחקר אחר ב-2013 על קסדת לייזר (iRestore) דיווח על עלייה של 35% בנפח השיער לאחר 16 שבועות שימוש קבוע. כמובן, שיעור השיפור משתנה – יש מגיבים שמעידים על שיפור ניכר בעובי השיער והפחתת הנשירה לאחר כמה חודשים, ואחרים עם תגובה מועטה. שימוש ביתי לעומת קליניקה: ניתן לרכוש מכשירי LLLT לשימוש ביתי. קסדות לייזר ביתיות איכותיות (כמו iRestore, Theradome, HairMax Laser Helmet) מכילות 50-200 דיודות לייזר ו-LED, מופעלות 2-3 פעמים בשבוע ל-20 דקות, ונחשבות בטוחות לחלוטין. עלות קסדה נעה בין כמה מאות דולרים ועד ~1, 000$ לדגמים המתקדמים – רכישה חד-פעמית שתשרת לשנים. מסרקי לייזר זולים יותר (200-500$) אך דורשים הפעלה ידנית יומית. יש מרפאות שמציעות סדרת טיפולי לייזר בעמדת ישיבה מיוחדת, אך לרוב עלותם מצטברת גבוהה ביחס לתועלת, ולכן רבים מעדיפים מכשיר ביתי. בטיחות: לייזר רך לא כואב כלל, אינו גורם נזק לעור או לשיער הקיים, ואין תופעות לוואי ידועות (מלבד אפשרות לאדמומיות קלה מאוד בקרקפת מיד לאחר הטיפול אצל רגישים). יש להשתמש במשקפי מגן בעת הטיפול (בלייזרים ביתיים מסופקים כאלה) כדי לא להביט ישירות בקרני הלייזר.

שילוב של פרוצדורות לא-כירורגיות יכול להמריץ תוצאות הטיפול התרופתי. למשל, מטופל הנוטל פינסטריד ומשתמש במינוקסידיל יכול להוסיף PRP תקופתי וקסדת לייזר ביתית – ובכך לתקוף את הבעיה מכיוונים שונים. פרוצדורות אלו לרוב בטוחות ומשתלבות עם טיפולים אחרים. יש להתאימן באופן אישי: מי שסובל מנשירה קלה אולי יסתפק בלייזר ומסז' קרקפת, בעוד בנשירה בינונית-קשה מומלץ לשלב כמה שיותר אמצעים, כולל תרופות. חשוב גם לוודא שהמטפל (רופא/קוסמטיקאי רפואי) מוסמך ומנוסה, במיוחד בהזרקות PRP/מזותרפיה, כדי להשיג תוצאה מיטבית ולמנוע סיכונים זיהומיים.

בטבלה 3 מוצגים השוואת פרמטרים בין הפרוצדורות הלא-כירורגיות שנסקרו:

טיפול מהות הטיפול תדירות מומלצת טווח עלות (ישראל) מידת יעילות
PRP הזרקת פלזמה עשירת-טסיות עצמיות המגרה זקיקים באמצעות גורמי גדילה טבעיים 3-6 טיפולים בהפרש חודש; אח"כ אחת ~6-12 חודשים ₪800-1, 300 לטיפול (₪2, 400+ לסדרה) בינונית: שיפור בצפיפות ברוב המטופלים (30%↑ בממוצע)
PRF בדומה ל-PRP, בפורמט פיברין לגירוי מתמשך 3-6 טיפולים בהפרש חודש (כמו PRP) ₪1, 000-1, 500 לטיפול (אומדן) ייתכן שגבוהה מעט מ-PRP (נתונים ראשוניים)
מזותרפיה הזרקת ויטמינים/חומרי הזנה לקרקפת 4-8 מפגשים שבועיים; אח"כ חודשי ₪500-1, 000 למפגש נמוכה-בינונית: בעיקר כטיפול משלים (עדויות אנקדוטליות)
מיקרונידלינג דיקור מחטים זעירות בקרקפת + מינוקסידיל 1 לשבוע/שבועיים (בית), 1 לחודש (קליניקה) ₪0 (בית, דרמרולר ₪100-200); כ-₪500 בקליניקה בינונית: בשילוב מינוקסידיל משפר תוצאות משמעותית
לייזר רך (LLLT) הקרנת לייזר קר (קסדה/מסרק) 20 דקות 2-3 פעמים בשבוע באופן קבוע קסדה ביתית: $300-800 (₪1, 000-3, 000); בספא: ~₪150 לטיפול בינונית: 40-60% מגיבים (עלייה בצפיפות ~20-30%)

טבלה 3: השוואת פרוצדורות לא-ניתוחיות לשיער. העלויות הן אומדן טיפוסי; יעילות הטיפולים משתנה מאוד בין אנשים. שילוב מספר שיטות לרוב תורם לשיפור גדול יותר. יש להתייעץ עם מומחה לקביעת הפרוטוקול המתאים. < /p>

טופיקלים ושמפואים: קטוקונזול, סרום קפאין, פפטידים ושמנים טבעיים

קטגוריה נוספת של טיפולים כוללת תכשירים מקומיים – שמפואים, תרסיסים וסרומים הנמרחים על הקרקפת במטרה לשפר את בריאות הזקיקים. חלקם בעלי השפעה פרמקולוגית מסוימת (למשל אנטי-דלקתית או אנטי-אנדרוגנית מקומית), אחרים בעיקר תומכים בחיזוק השיער הקיים. נסקור את העיקריים:

  • שמפו קטוקונזול (Ketoconazole 2% – ניזורל): קטוקונזול הוא חומר אנטי-פטרייתי המשמש שנים רבות לטיפול בקשקשים (סבוריאה) ודלקת עור חלבית. מעניין לגלות שלקטוקונזול יש גם פעילות אנטי-אנדרוגנית חלשה מקומית – הוא יכול להפחית יצירת DHT בעור ולהפחית דלקת בזקיקים. מחקר קטן (Pierard, 1998) מצא ששימוש בשמפו קטוקונזול 2% שלוש פעמים בשבוע שיפר את צפיפות ועובי השיער בדומה למינוקסידיל 2% . מנגנון הפעולה המוצע: הפחתת מלסזיה (הפטרייה שגורמת לקשקשים) ולהפחתת דלקת, ובמקביל עיכוב קל של קולטני אנדרוגן בזקיקים. שימוש: חפיפה עם השמפו 2-3 פעמים בשבוע, השארת הקצף 3-5 דקות על הקרקפת, ושטיפה. בימים אחרים אפשר להשתמש בשמפו רגיל. יעילות: כשמפו בפני עצמו, קטוקונזול < em> אינו פתרון קסם< /em> – אך הוא יכול לסייע כטיפול תומך. מטופלים רבים מדווחים על ירידה בנשירה היומית בעת שימוש קבוע בניזורל, כנראה בשל הפחתת הגירוי והקשקשת (קשקשת ודלקת עלולים להחמיר נשירה אנדרוגנטית) . לכן, שמפו קטוקונזול מומלץ כקו משלים לכל מי שסובל גם מקשקשים או סבוריאה, וכחלק משגרת הטיפול. בטיחות: השמפו בטוח מאוד, ללא תופעות לוואי סיסטמיות. לעיתים עלולה להיות יובש בקרקפת או שיער מעט יבש – ניתן לאזן עם מרכך טוב. הוא מתאים גם לנשים וגם לגברים.
  • סרום קפאין (Caffeine): קפאין – המוכר כמעורר בשתייה – הוא גם חומר שמעודד צמיחת שיער כאשר מיישמים אותו על זקיקי שיער. מחקר במבחנה הראה שקפאין ממריץ צמיחת שערות אדם ומנטרל חלקית את ההשפעה המעכבת של טסטוסטרון על הזקיקים. ישנם תכשירים רבים המכילים קפאין, המפורסם ביניהם הוא שמפו אלפסין (Alpecin) הגרמני. כמו כן קיימים סרומים ותמיסות קפאין בריכוז ~0. 2-1% למריחה יומית על הקרקפת. יעילות: הנתונים הקליניים מוגבלים. מחקר פתוח אחד הראה ששימוש בלושן קפאין מדי יום הפחית ב-15% את שיעור הנשירה (לפי "מבחן משיכה") אחרי 3 חודשים. סקירה של מספר מחקרים קטנים מצאה שבכמה מהם תכשירי קפאין נתנו שיפור דומה לתכשיר מינוקסידיל 5% בנשים עם נשירה – אך הדגישה שהראיות עדיין חלשות. כלומר, ייתכן שקפאין עוזר, אך דרושים מחקרים איכותיים. שימוש: סרום קפאין יש למרוח פעם ביום על קרקפת נקייה, לעסות ולתת לו להיספג. הוא אינו משאיר שומניות לרוב. תופעות לוואי: כמעט ואין, מלבד אפשרות לגירוי קל במי שרגיש. קפאין טופיקלי לא יגרום לדפיקות לב או עצבנות (כי מינון ההחדרה לגוף זניח). מוצרי קפאין לשיער יכולים לשמש כתוספת – הם לא חזקים כמו פינסטריד/מינוקסידיל, אבל בעלי יתרון שאין להם תופעות לוואי משמעותיות ולכן "לא מזיק לנסות" בשילוב עם יתר הטיפולים.
  • פפטידי נחושת (Copper peptides – כגון GHK-Cu): פפטיד GHK-Cu הוא טריפפטיד קצר הקושר יוני נחושת, המצוי באופן טבעי בגופנו. מחקרים הראו שפפטיד זה מעודד ריפוי רקמות, ממריץ ייצור כלי דם וקולגן, ויש לו גם אפקט מיטיב על זקיקי שיער. ניסויים הראו שפפטידי נחושת יכולים להגדיל את גודל הזקיק ואפילו לעורר צמיחת שיער בדומה למינוקסידיל, עם פחות תופעות לוואי. קיימים סרומים ותכשירים קוסמטיים רבים המכילים פפטידים אלה (למשל פפטיד Copper Tripeptide-1 במותגי טיפוח עור, או בפורמולות כמו Tricomin שהוצגה כטיפול שיער). יעילות: במחקר אחד במקרקפות של עכברים, תמיסת פפטיד הראתה צמיחה מואצת של שיער בהשוואה לביקורת. בעכברי מעבדה קירחים, מריחת GHK-Cu הצליחה לעורר זקיקים רדומים. לגבי בני אדם – העדויות אנקדוטליות: יש המשתמשים בסרומי פפטיד כשיגרה לשיער ושמים לב להפחתת נשירה ולשיער שנראה עבה יותר. אבל עדיין אין מחקרים קליניים מבוקרים רחבים להוכחה. שימוש: אם מעוניינים, אפשר לשלב סרום פפטיד (למשל "Hair Stimulating Complex" או תכשירים יעודיים) פעם ביום, בבוקר למשל אם בערב משתמשים במינוקסידיל. הוא לא מתנגש עם טיפולים אחרים. תופעות לוואי: לא ידוע על תופעות סיסטמיות. לעיתים רחוקות תיתכן אלרגיה קלה למרכיבים בסרום.
  • שמן רוזמרין (Rosemary oil): אחד הטיפולים הטבעיים המדוברים ביותר באינטרנט לנשירת שיער. שמן אתרי רוזמרין הוכח כבעל תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-מיקרוביאליות, ויש הסבורים שהוא ממריץ את הקרקפת. מחקר קליני מפתיע מ-2015 השווה בין מריחת תמיסת רוזמרין 1% לבין מינוקסידיל 2% אצל 100 נבדקים עם התקרחות אנדרוגנטית. לאחר 6 חודשי טיפול, שתי הקבוצות הראו שיפור דומה בספירת השיער – למעשה, לא היה הבדל מובהק בין רוזמרין למינוקסידיל 2%. בנוסף, קבוצת הרוזמרין דיווחה על פחות גרד בקרקפת (המינוקסידיל גרם קצת יותר גירוי). ממצאים אלה רמזו ששמן רוזמרין עשוי להיות אופציה טבעית יעילה להתקרחות קלה. שימוש: חשוב להבין שלא מורחים שמן רוזמרין אתרי ישירות – הוא מרוכז מאוד ועלול לגרום לכוויה. במקום, שמים 5-10 טיפות שמן אתרי רוזמרין בתוך כף שמן נשא (כמו שמן קוקוס או חוחובה) ומעסים לקרקפת, כ-30 דקות לפני חפיפה, מספר פעמים בשבוע. יש שמעדיפים להוסיף את הטיפות לבקבוק שמפו. יעילות: מעבר למחקר האמור, העדויות לא רבות. ייתכן שרוזמרין מסייע מעט בדומה להשפעת קפאין – עידוד זרימת הדם ומניעת דלקת. תופעות לוואי: הרחה של רוזמרין 😃. לעיתים עקצוץ קל. יש להיזהר לא למרוח בריכוז גבוה מדי.
  • שמן קיק (Castor oil): תרופה עממית ידועה לעידוד צמיחת שיער ולטיפול בגבות ובריסים. שמן קיק מכיל חומצה ריצינולאית בכמות גבוהה, חומר עם פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-בקטריאלית. השמן צמיג מאוד ויוצר ציפוי על השערה – כך שהוא יכול להעניק לשיער מראה עבה ומלא יותר באופן זמני. לגבי צמיחה: אין מחקר מדעי שמראה ששמן קיק מצמיח שיער חדש על קרקפת מקריחה. חלק מהאנשים מדווחים ששימוש קבוע (מריחה ללילה וחפיפה בבוקר) משפר את מצב השיער – אולי בזכות הפחתת יובש וגירוי בקרקפת. שימוש: בגלל הצמיגות, נוהגים לערבב 1: 1 עם שמן קל יותר (שמן זית או קוקוס) ולעסות לקרקפת. משאירים שעה-שעתיים (או לילה עם כובע), ואז חופפים היטב עם שמפו. תופעות לוואי: מלכלך ומכביד על השיער. במקרים נדירים אלרגיה בעור. שמן קיק אולי לא יעצור התקרחות הורמונלית, אבל יכול לשפר מעט את הברק והעובי של השיער שנותר.
  • תמציות צמחים נוספות: קיימים שלל תכשירים "טבעיים" המשווקים לשיער – אלוורה, שמן דלעת (נעסוק בו בתוספים), שמן עץ התה (לטיפול בקשקשים), ביוטין למריחה ועוד. ככלל, רובם אינם חודרים לעומק הזקיק כמו תרופה, אך שמירה על קרקפת נקייה ובריאה בעזרת שמפו עדין, שמני הזנה וטוניקים צמחיים בהחלט תומכת בבריאות השיער הקיים. אין לצפות ממריחה חיצונית של חומר טבעי להצמיח שיער חדש באזור קירח, אך היא עשויה להפחית שבירת שיער ולשפר את המראה.

הטיפולים הטופיקליים (למעט מינוקסידיל) משמשים כתוספת לשגרת שימור השיער. הם בעלי פרופיל בטיחות טוב מאוד, כך ששווה לנסות ולראות אם הם מוסיפים עבורך. בפרט, שמפו נגד קשקשים (כגון קטוקונזול) מומלץ לכל מי שסובל מדלקת קרקפת, וסרום קפאין/פפטידים יכול להתווסף בין מריחות המינוקסידיל.

תוספי תזונה ותזונה נכונה: ביוטין, אבץ, קולגן, סו-פלמטו וברזל

תזונת האדם משפיעה על בריאות השיער. חוסרים תזונתיים עלולים לתרום לנשירה, ותוספים מסוימים עשויים לעזור במקרים המתאימים. עם זאת, חשוב להפריד בין מיתוס למציאות – לא כל ויטמין "לשיער" יביא לעצירת ההתקרחות האנדרוגנטית, שהיא בעיקרה תורשתית-הורמונלית. עדיין, איזון תזונתי ותוספים מתאימים הם חלק מטיפול כולל, במיוחד עבור אלו עם חוסרים מוכחים.

  • ביוטין (Biotin): ויטמין B7, המכונה גם ויטמין H. הוא חיוני לייצור קרטין – החלבון שממנו בנוי השיער. מחסור בביוטין נדיר מאוד אצל אנשים בריאים (הגוף מקבל מהמזון וחיידקי המעי גם מייצרים קצת). חוסר בביוטין מתבטא בשיער שביר, ציפורניים שבירות ופריחה עורית. מרבית האנשים עם נשירת שיער לא סובלים ממחסור בביוטין אמיתי, ולכן תוספת לרוב לא תשנה דבר. ואכן, מחקרים אצל אנשים ללא חוסר לא מצאו שביוטין מאיץ צמיחת שיער. למרות זאת, רבות מתרופות ה"שיער, עור, ציפורניים" מכילות ביוטין במינון גבוה. הסיבה: ביוטין בעודף בטוח (מסיס במים, העודף יוצא בשתן) וחברות הכלילו אותו כתוספת פופולרית. מתי לקחת? אם התגלה בבדיקות חוסר (ערך ביוטין נמוך או מצבי סיכון כמו צריכת ביצים חיות מרובה שמונעות ספיגתו), או אם מבחינים בציפורניים שבירות – אפשר לקחת. המינון המקובל 2-5 מ"ג (2000-5000 מק"ג) ליום. זהירות: ביוטין במינון גבוה עלול לשבש תוצאות של בדיקות דם מסוימות (כמו בדיקת TSH וטרופונין), אז יש להפסיקו מספר ימים לפני בדיקות ולהודיע לרופא.
  • אבץ (Zinc): מינרל חיוני שמעורב בחלוקת תאים, כולל בתאי זקיקי השיער. חסר אבץ (למשל עקב תזונה דלה מאוד או תסמונת ספיגה) גורם לנשירת שיער מפושטת (תסמונת Acrodermatitis Enteropathica כוללת התקרחות כחלק מהתסמינים). מתן אבץ במקרים אלה משיב את צמיחת השיער. עם זאת, כמו ביוטין – רוב האנשים עם התקרחות תורשתית אינם סובלים מחסר אבץ משמעותי. מחקר אחד מצא שרמות האבץ הממוצעות בדמם של גברים מקריחים היו מעט נמוכות משל גברים ללא התקרחות, אך לא ברור אם זו סיבתיות. המלצה: לבדוק רמת אבץ (ניתן בבדיקת דם פשוטה; ערך תקין 60-130 מיקרוגרם/דציליטר). אם היא בחסר או גבולית – שקול לקחת תוסף (בדרך כלל 15-30 מ"ג ביום, רצוי אבץ פיקולינט/גלוקונט). מינון יתר של אבץ אינו טוב – זה יכול לפגוע בשיער כי עודף אבץ מדכא ספיגת נחושת וגורם לאנמיה. לכן לא לקחת מעל 50 מ"ג ליום לאורך זמן ללא הנחיה רפואית.
  • ברזל (Iron): על כך כבר דנו – חסר ברזל (פריטין נמוך) הוא גורם מוביל לנשירה בנשים. התסמינים יכולים להיות עייפות, חולשה, שיער דליל וציפורניים שבירות. תיקון האנמיה והבאת הפריטין לערכים מעל 50 ng/mL משפרת את צמיחת השיער בחודשים העוקבים. מקורות תזונתיים טובים: בשר אדום, קטניות, ירקות ירוקים. תוסף ברזל ניתן אם אובחנה אנמיה או פריטין נמוך. מינון אופייני: 30-100 מ"ג יסוד ברזל ביום (בחלוקה), עם ויטמין C לשיפור הספיגה. תופעות לוואי: אי נוחות בבטן, עצירות. נטילה בלילה או כמוסות ברזל עדינות עשויות לעזור.
  • ויטמין D: גם עליו דיברנו – חסר נפוץ מאוד בציבור, ויתכן קשר לנשירה. רצוי לשמור על רמה מספקת (30+). אם חסר, מינון טיפולי נפוץ: 1000-3000 יחב"ל ביום, או אמפולות שבועיות לפי הצורך. ויטמין D הכרחי גם ממילא למניעת אוסטאופורוזיס ובריאות כללית, כך ששווה לדאוג לאיזונו.
  • ויטמינים נוספים: ויטמין B12 ו-חומצה פולית אם חסרים (למשל לצמחונים/טבעונים או הפרעות ספיגה). ויטמין A – עודף ממנו דווקא גורם לנשירת שיער, לכן להימנע מנטילת מינונים גבוהים ללא צורך. ויטמין E – יש רמזים שחסר בו עלול לפגוע בשיער, אך זה נדיר; תוספת שלו לעיתים נכללת בתוספי השיער.
  • קולגן (Collagen): חלבון מבני המצוי בעור, בעצמות ובסחוס. לאחרונה נפוצים תוספי קולגן כטיפול קוסמטי לעור ולשיער. אין הוכחה שצריכת קולגן מתפרק (באבקה או כדורים) מגיעה ספציפית לקרקפת ובונה שיער. הגוף שלנו מפרק את הקולגן לחומצות אמינו, ומחלקן בונה קרטין של השיער. כלומר, תוספת קולגן היא למעשה תוספת חלבון. אם התזונה דלה מאוד בחלבון – כל תוסף חלבון (קולגן או מי גבינה) עשוי לעזור לשיער. אבל מעבר לכך, לא הוכחה תועלת מיוחדת לקולגן. עם זאת, אנשים רבים מדווחים שספיגת הקולגן היטיבה עם מראה העור והציפורניים, ויתכן אפקט מסוים גם על עובי השיער. לפחות זה בטוח לצריכה. מי שרוצה ליטול – המינון הנפוץ 5-10 גרם אבקת קולגן ביום (אפשר לערבב בשייק).
  • נוגדי חמצון וצמחי מרפא: תוספים כמו ויטמין C, קואנזים Q10, פלבונואידים וכד' נוטלים לפעמים מתוך מחשבה להפחית סטרס חמצוני בזקיקים. אין כרגע הוכחה חותכת שתוסף כזה או אחר עוצר התקרחות, אבל הם מועילים לבריאות הכללית.
  • דקל ננסי – סו פלמטו (Saw Palmetto, Serenoa Repens): זהו תמצית צמח הפועל במנגנון דמוי-פינסטריד חלש. הוא מעכב חלקית את האנזים 5-אלפא-רדוקטאז ומפחית מעט את ייצור ה-DHT. משמש שנים כטיפול טבעי בערמונית מוגדלת. במספר מחקרים קטנים נבדקה השפעתו על נשירת שיער: במחקר אחד בהשתתפות ~100 גברים, נטילת 320 מ"ג ביום של מיצוי דקל ננסי הביאה לשיפור בצמיחת שיער אצל 38% מהם אחרי שנתיים, לעומת 68% שיפור תחת פינסטריד. כלומר, פחות יעיל מפינסטריד אך יותר טוב מפלצבו. מטה-אנליזה עדכנית ציינה שצריכת Serenoa Repens יכולה להעלות מעט את ספירת השיער ולקטוע את הנשירה, במיוחד בדרגות התקרחות התחלתיות. היתרון – תוסף טבעי ללא מרשם, ותופעות לוואי מינימליות (מדי פעם אי-נוחות בבטן או ירידה קלה בחשק). החיסרון – ההשפעה חלשה יחסית. מומלץ לחפש תוספים סטנדרטיים המבטיחים מנה יומית של לפחות 200-300 מ"ג דקל ננסי (בדרך כלל כמוסה רכה), ולהתמיד 6-12 חודשים כדי להעריך אפקט.
  • שמן זרעי דלעת (Pumpkin Seed Oil): כטיפול בנשירת שיער עלה לכותרות בעקבות מחקר משנת 2014. במחקר זה קבוצה של גברים נטלה 400 מ"ג תמצית שמן זרעי דלעת בכמוסות במשך 24 שבועות, וקבוצה אחרת פלצבו. התוצאה: קבוצת השמן הראתה עלייה של כ-40% בספירת השיער בממוצע, לעומת עלייה של 10% בלבד בקבוצת הפלצבו. זאת הייתה הפתעה חיובית. ההשערה היא ששמן זרעי דלעת עשיר בפיטוסטרולים (כמו בטא-סיטוסטרול) שלהם יכולת לעכב קלט DHT ברקמות. מאז המחקר, הפך השמן לתוסף פופולרי לשיער (כולל בנשים). מינון: בדרך כלל 2-4 כמוסות ביום (כל כמוסה ~100 מ"ג שמן מרוכז). לחלופין, יש הנוטלים שמן דלעת במזון (כף-שתיים ביום). תופעות לוואי: מינימליות – לעיתים קלקול קיבה קל. חשוב לשים לב שהמחקר מומן בחלקו ע"י יצרן התוסף, ויש הטוענים שהייתה שם הטיה; אולם רבים שניסו מדווחים על תוצאות טובות. אפשר לשלב דקל ננסי + שמן דלעת יחד (שניהם טבעיים). ישנם גם תכשירי שיער המכילים חומצות שומן מדלעת וממסורון כמרכיבים טופיקליים.
  • MSM ומתיל-פוליסיליקון: אלו תרכובות המכילות גופרית, שנחשבות כתוספים לחיזוק קרטין. MSM (אבקת מתיל-סולפוניל-מתאן) 2 גרם ליום הראתה שיפור כלשהו בעובי שיער במחקר קטן, אולי כי גופרית היא חלק מחומצות אמינו בקרטין. Silica (צורן) גם משווק לחיזוק שיער – נפוץ בבמבוק או Horsetail. ההשפעה שלהם כנראה שולית אם התזונה מאוזנת.
  • תזונה עשירה בחלבון וערכים מאוזנים: מעבר לתוספים נקודתיים, הכי חשוב שהדיאטה היומית תהיה מאוזנת. שיער בנוי מחלבון – אם אדם עושה דיאטה דלת-חלבון קיצונית, הגוף יפנה את החלבון לאיברים חיוניים על חשבון שיער (מה שגורם לנשירה – למשל אנשים שעברו ניתוח בריאטרי לעיתים מאבדים שיער עקב ירידה חדה בצריכת החלבון). ודאו צריכה נאותה של כ-1 גרם חלבון לקילו משקל גוף ליום, מירקות, עוף, דגים, קטניות וכו'. בנוסף, דיאטות כסאח דלות קלוריות עלולות לגרום לנשירת שיער מפושטת (Telogen Effluvium) 2-3 חודשים לאחר תחילתן – לכן עדיף לרדת במשקל בהדרגה, ולהקפיד על ויטמינים ומינרלים בזמן דיאטה.

אין "כדור פלא" תזונתי להצמיח שיער אם אין חסר תזונתי. אבל זיהוי חוסרים (ברזל, אבץ, ויטמין D וכו') ותיקונם באמצעות תזונה ותוספים הוא חיוני למקסם את פוטנציאל הצמיחה של השיער שלך. תוספי צמחים כמו סו-פלמטו ושמן דלעת עשויים לתת תרומה צנועה, בעיקר בשילוב עם שאר הטיפולים. תמיד עדיף להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים במינונים גבוהים, כדי למנוע אינטראקציות או עודפים בעייתיים.

הרגלי חיים ובריאות הקרקפת: היגיינה, עיסוי, הימנעות מנזק וניהול סטרס

לא רק תרופות וטיפולים קובעים את בריאות השיער – גם אורח החיים וטיפוח הקרקפת משחקים תפקיד משמעותי. להלן צעדים ואמצעים שכל אחד יכול לנקוט כדי לעזור לשמור על שיער בריא ולמנוע האצת נשירה:

  • היגיינת קרקפת וטיפוח נכון: שמירה על קרקפת נקייה מסייעת בסילוק עודפי שומן (סבום), לכלוך וחיידקים שעלולים לגרום לדלקת וזיהום בזקיקים. מומלץ לחפוף את השיער באופן סדיר – תדירות החפיפה תלויה בסוג השיער: שומני – כל יום או יומיים; יבש – כל 2-3 ימים. שימוש בשמפו עדין (רצוי ללא SLS) יסיר לכלוך מבלי לייבש מדי. אם יש קשקשים או סבוריאה, השתמש בשמפו טיפולי (קטוקונזול 2% או אבץ פיריתיון) פעמיים בשבוע . קרקפת עם קשקשים ודלקת עלולה להחמיר נשירה, לכן חשוב לטפל בכך (למשל שמפו ניזורל כבר הוזכר, או תכשירי חומצה סליצילית). ממה להימנע? יש להימנע מהצטברות של מוצרי עיצוב על הקרקפת (ג'ל, ווקס) – הם יכולים לסתום זקיקים ולגרום לגירוי אם לא נשטפים. בנוסף, הקפידו לייבש את השיער בטפיחות מגבת ולא בשפשוף גס, כדי לא לשבור שערות עדינות.
  • הימנעות מחום וכימיקלים מזיקים: טיפולים אגרסיביים לשיער עלולים לפגוע בשערות הקיימות ולהחלישן (אם כי לא משפיעים ישירות על הזקיק מתחת לעור). החלקות כימיות, החלקות קרטין עם פורמלין, צביעות תכופות בחמצון גבוה, סלסול (Permanent) – כל אלה שוחקים את סיב השערה, גורמים לשבירה ונשירה של שיערות שאולי עדיין היו בצמיחה. גם שימוש תכוף בפן חם מאוד, מחליק קרמי או מסלסל – עלול לגרום לשיער להישבר באמצעו. לכן, מי שסובל משיער דליל צריך להתייחס לשיער בעדינות: לצמצם שימוש בכלים חמים (ולכוון לחום בינוני, לא מקסימלי), להשתמש בסרום מגן מחום לפני פן, להעדיף צביעת שיער ללא אמוניה ובפערים גדולים יותר.
  • הימנעות מ-Traction (משיכה מתמשכת): סוג נשירת שיער שניתן למנוע לחלוטין הוא התקרחות מפגיעה מכנית – Traction Alopecia. זה קורה כששיער נתון למתח ממושך: למשל קוקו הדוק מאוד, צמות צמודות בקרקפת (ראסטות, צמות אפריקאיות), הארכת שיער בשיטת הלחמה/חרוזים שמושכת את השיער, או אפילו הידוק מתמיד של פאה/כיסוי ראש בצורה שגורמת לחיכוך. המתח המתמשך מחליש את אחיזת השערות וגורם לנשירתן, במיוחד בקו השיער וברקות. לאורך זמן, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לזקיקים באזורים אלה. לכן, כדי לשמור על השיער – יש להשתדל לגוון תסרוקות, לא להשאיר שיער אסוף מתוח מדי ימים שלמים, ולתת "מנוחה" לזקיקים. אם חייבים צמה, לעשות אותה רפויה יחסית. במקרה של הארכות שיער – לוודא שהן לא כבדות מדי ולא מושכות בכאב. סימן אזהרה הוא כאב בקרקפת או בפדחת בסוף היום – זה אומר שהתסרוקת צמודה מדי.
  • עיסוי קרקפת (Scalp Massage): פעולה פשוטה שיכולה לתרום לשיער. עיסוי בעזרת אצבעות (או מכשיר מסאז' רטט) ממריץ את זרימת הדם לעור הקרקפת, מסייע בהרפיית מתח בשרירי הקרקפת, ויכול לשפר ספיגה של חומרים. יש גם סברה שעיסוי מותח מעט את העור ומסייע להפחתת הצטברות DHT מקומית. מחקר יפני קטן מצא ש-9 גברים שעיסו את הקרקפת 4 דקות ביום במשך 24 שבועות הראו הגדלה בעובי השיער הממוצע (מ-0. 085 מ"מ ל-0. 092 מ"מ, עלייה של ~9%). הגברים דיווחו גם על שיער בריא יותר. עיסוי מומלץ לבצע עם מעט שמן בסיס (כדי לא לגרום שבירת שערות): למשל, לפני חפיפה, למרוח כמה טיפות שמן (רוזמרין מדולל, או קוקוס) ולעסות בתנועות סיבוביות עם כריות האצבעות את כל הקרקפת, 5-10 דקות. אפשר גם לשלב עיסוי עם יישום מינוקסידיל – למשל, בבוקר כשהקרקפת יבשה, לעסות 5 דקות, ואז למרוח מינוקסידיל שייספג טוב יותר. חשוב: עיסוי עדין – לא "לגרד" חזק את העור עם ציפורניים ולא למשוך שיער. התמדה לאורך חודשים תראה תוצאות מסוימות. בכל מקרה, זה נעים ומרגיע גם לנפש.
  • ניהול סטרס ושינה טובה: מתח נפשי הוא אויב של שיער בריא. מצבי דחק קיצוניים ידועים כגורם לנשירת שיער מסוג Telogen Effluvium – לאחר כ-2-3 חודשים מאירוע טראומטי (מבחן קשה, פרידה, מוות במשפחה, מחלה) הגוף עלול "להפיל" יותר שערות מהרגיל בבת אחת. גם סטרס מתמשך (כרוני) יכול להאיץ התקרחות אנדרוגנטית, אולי דרך העלאת ההורמון קורטיזול שפוגע במחזור השיערה. מחקר אף מצא שנשים החוות חיים עתירי מתח היו בסיכון גבוה פי 11 לסבול מנשירת שיער משמעותית. לכן, כחלק ממאמץ שימור השיער, מומלץ לטפל גם בנפש: להקפיד על שעות שינה (7-8 שעות בלילה – חוסר שינה הוא גורם סטרס לגוף), לתרגל טכניקות הרפיה (יוגה, מדיטציה, נשימות), ולעשות פעילות גופנית סדירה שמפחיתה לחץ. ישנם אף מחקרים המצביעים על כך שסטרס מונע מתאי גזע בזקיק להיכנס למחזור צמיחה – כלומר, הרפיה והפגת מתחים עשויים פשוט לאפשר ליותר שערות לצמוח. כמובן, אי אפשר לחיות ללא סטרס בכלל, אבל מודעות והשקעה בבריאות הנפשית תועיל גם לשיער.
  • הפסקת עישון והגבלת אלכוהול: עישון פוגע בכלי הדם ומצמצם את זרימת הדם לקרקפת, בנוסף לעומס רעלנים וסטרס חמצוני. מחקרים מצאו קשר בין עישון כבד לבין התקרחות גברית מואצת. אם אתה מעשן ומתחיל לראות נשירה – עוד סיבה טובה להיגמל, ייתכן ותמתן בכך את קצב ההקרחה. אלכוהול בכמות מתונה לא משפיע ישירות, אך שתייה מופרזת עלולה לגרום לחוסרים תזונתיים (בקומפלקס B למשל) ולעליה באסטרוגן בגברים – מה שעלול להשפיע בעקיפין גם על שיער.
  • הימנעות מטראומה תרמית/קרינתית: חשיפה ממושכת של הקרקפת לשמש חזקה עלולה לפגוע בעור ובזקיקים (קרינת UV גורמת לנזק חמצוני ושבירת קולגן). לכן, אם אתם נמצאים הרבה בשמש – חבשו כובע (בניגוד למיתוס, חבישת כובע לא גורמת להתקרחות, זה דווקא מגן מהשמש). כמו כן, יש להגן על הקרקפת בעת טיפולי הקרנה (במסגרת טיפול רפואי) – הקרינה משירה שיער ולעיתים לא צומח חזרה, אבל זה מקרה מיוחד.

אורח חיים בריא וטיפוח נכון של הקרקפת יכולים למקסם את פוטנציאל השיער שלך. בעוד הגנטיקה וההורמונים מכתיבים את הנסיבות, ההרגלים היומיומיים הם בידיים שלך: שינה טובה, תזונה עשירה, הימנעות מהרגלים מזיקים וסביבה מטפחת לשיער – כל אלו יחד יכולים לעשות הבדל בין שיער דליל מאוד לשיער שנראה מלא יותר מכפי שהיה אחרת.

נשירת שיער אצל נשים והקשר להורמונים: FPHL, אחרי לידה, גיל מעבר ו-PCOS

נשירת שיער אצל נשים (Female Pattern Hair Loss – FPHL) היא תופעה שכיחה למדי, אך לעיתים פחות מזוהה ומובנת מאשר ההתקרחות הגברית. ההערכה היא שכ-40% מהנשים מעל גיל 50 סובלות מדרגה כלשהי של הידלדלות שיער נשית טיפוסית, ובגיל 80 למעלה מ-50% מהנשים חוות דלילות משמעותית. הפרדיגמה הטיפולית דומה אך שונה בעדינות: בעוד שאצל גברים מתמקדים בעיקר ב-DHT, אצל נשים מעורבים גם הורמונים נשיים (אסטרוגן, פרוגסטרון) ושינויים פיזיולוגיים ייחודיים.

מאפייני FPHL (התקרחות אנדרוגנטית בנשים): נשים לרוב לא מקריחות עם קרחת מוחלטת, אלא מדווחות על "שיער דליל" – במיוחד באזור הקודקוד (הקודקוד הוא ה-Crown או ה-Vertex). קו השיער הקדמי לרוב נשמר, מלבד הרחבה מסוימת של המפרצים. לעיתים מופיע דפוס "עץ חג המולד" – הרחבה מתונה של השביל מקדימה, ההולכת ומתרחבת לכיוון מרכז הקרקפת. סולם לודוויג (שתואר קודם) משמש להערכת חומרת הדילול. הגורם, כמו אצל גברים, קשור ברגישות של הזקיקים להורמון DHT. אך אצל נשים התמונה מורכבת יותר – רמות האנדרוגנים שלהן נמוכות משמעותית, ויש סברות שמעורבים גם גורמים לא-אנדרוגניים (אנזימים, רצפטורים) בתהליך. גם ההשפעה הנפשית על נשים יכולה להיות עצומה – החברה פחות "מקבלת" התקרחות בנשים, והדבר עלול לערער ביטחון עצמי.

טיפולים עיקריים בנשים:

  • מינוקסידיל לנשים: זהו קו ראשון בטיפול ב-FPHL. מינוקסידיל 2% תמיסה אושר בעבר לנשים, אך כיום רופאים רבים ממליצים ישירות על הקצף 5% (שמורחים פעם ביום) או תמיסה 5% (אך יש להיזהר שיגרום פחות גירוי). מינוקסידיל נמצא כמשפר משמעותית נשים רבות עם דילול – במחקר, 19% מהנשים שטופלו במינוקסידיל 2% השיגו צמיחה מחודשת משמעותית, ו-40% נוספות השיגו שיפור מתון . כיום עם שימוש ב-5% המספרים כנראה גבוהים יותר. תופעות הלוואי דומות – סיכון לצמיחת שיער בפנים (כ-3% מהנשים מדווחות על פלומת שיער בלחיים/מצח). לרוב זה נסבל.
  • טיפול אנטי-אנדרוגני: כאמור, ספירונולקטון הוא הבחירה הנפוצה בנשים. נשים צעירות (מתחת 35-40) שלוקחות ספירונולקטון יונחו להשתמש באמצעי מניעה, בשל סיכון לעובר זכר. מינון 100 מ"ג (50×2) שכיח. ציפרוטרון אצטט (בגלולות Diane-35) ניתן לעיתים קרובות לנשים עם שחלות פוליציסטיות שיש להן גם תסמיני עור (אקנה, שיעור יתר) – גלולה זו מטפלת במספר סימפטומים יחד. פלוטאמיד – אנטי-אנדרוגן חזק – כמעט ולא בשימוש כיום בשל סיכון לרעילות כבד. פינסטריד לנשים: שנוי במחלוקת – מחקרים קטנים מצאו שפינסטריד 2. 5 מ"ג יומי בנשים לאחר מנופאוזה שיפר צפיפות שיער אצל חלקן (בעיקר אם רמות האנדרוגן היו גבוהות יחסית). הוא אינו יעיל כ"כ בנשים צעירות כי רמות האנדרוגן שלהן נמוכות והבעיה פחות "DHT-תלויית". בכל אופן, פינסטריד אסור בנשים הרות, ולכן בגיל הפוריות כמעט ולא רושמים אותו. דוטסטריד לנשים: תואר במספר מקרים כיעיל בנשים עם FPHL עמיד לטיפולים אחרים – אך צריך מעקב אנדוקריני צמוד (כי עלול לגרום להפרעות במחזור).
  • הורמונים נשיים (אסטרוגן/פרוגסטרון): ירידה חדה באסטרוגן (כמו שקורה לאחר לידה או בגיל המעבר) מזוהה כטריגר לנשירת שיער. במקרים מסוימים, טיפול הורמונלי חליפי (HRT) בנשים לאחר מנופאוזה לא רק מיטיב עם תסמיני המעבר אלא גם עשוי להאט דלילות שיער – יש דיווחים שלנשים על HRT יש שיער עבה יותר מאשר לאלו שלא, אם כי הנתונים מגוונים. גלולות למניעת הריון – חלקן יכולות דווקא לעזור לשיער (במיוחד גלולות עם מרכיב פרוגסטיני אנטי-אנדרוגני כמו יאז, דיאן), וחלקן עלולות דווקא להחמיר נשירה לאחר הפסקתן (Rebound effect).

נשירה אחרי לידה (Postpartum hair loss): תופעה שכיחה וטבעית. במהלך ההריון, רמות האסטרוגן הגבוהות מאריכות את שלב הצמיחה – הרבה נשים נהנות משיער שופע ועבה בהריון. אך כ-2-4 חודשים אחרי הלידה (כשרמות האסטרוגן נופלות), כל אותן שיערות "שנשארו" נושרות במצטבר – האמא הצעירה נחרדת לגלות כמויות שיער במסרק. זה נקרא Telogen Effluvium לאחר לידה, וכמעט כל יולדת שנייה תחווה זאת בדרגה מסוימת. הבשורה הטובה: זה זמני. ברוב המקרים, תוך 6-12 חודשים מהלידה, המצב מתאזן והשיער צומח בחזרה לבד. מה אפשר לעשות meanwhile? לא הרבה – חשוב לא להילחץ (סטרס יחמיר), לאכול טוב (יולדות לעיתים אנמיות – לוודא ברזל תקין), אפשר לקחת מולטי-ויטמין פוסט-לידה. אין טעם להתחיל מינוקסידיל לתקופה כה קצרה, אלא אם הנשירה קיצונית ומתמשכת מעבר לשנה – אז כדאי בירור אצל רופא, אולי ההריון "גילה" נשירת שיער תורשתית שהייתה חבויה. מומלץ תספורת טובה לשיער דליל לאחר לידה כדי לתת נפח, סבלנות – וזה חוזר.

נשירת שיער בגיל המעבר: סביב המנופאוזה (45-55) חלה ירידה בהורמוני המין הנשים (אסטרוגן ופרוגסטרון). האסטרוגן ידוע כהורמון מגן לשיער – הוא מאריך אנגן ואפילו יכול לעכב מעט השפעת אנדרוגנים. לכן, לא מפתיע שמספר שנים לאחר גיל המעבר נשים רבות מבחינות בשיער שהופך דק יותר, ולעיתים מתחיל דפוס של FPHL שלא היה קודם. מה עושים? טיפולים זהים ל-FPHL שהוזכרו: מינוקסידיל, ספירונולקטון (עדיין אפקטיבי גם אחרי מעבר, אם כי פחות עקב הפחתת אנדרוגנים ממילא), ותוספת ברזל/ויטמין D אם יש חסר. במקרים מסוימים, טיפול הורמונלי חליפי עוזר – למשל אסטרוגן טופיקלי לקרקפת נחקר (אך עוד לא מוצר מדף). חשוב לטפל גם בגורמי הסחה כמו תת-תריסיות או מתח (נשים בגיל המעבר מתמודדות עם הרבה שינויים).

PCOS (שחלות פוליציסטיות) ונשירת שיער: תסמונת השחלות הפוליציסטיות פוגעת בכ-5-10% מהנשים, ומתבטאת בעודף אנדרוגנים ווסת לא סדירה. אחת התלונות יכולה להיות "שיער נסוג ודליל מקדימה" – נשירת שיער אנדרוגנית נשית בגיל צעיר (אפילו תחילת ה-20). זה מתלווה לרוב לאקנה ושיעור יתר (hirsutism). הטיפול ב-PCOS כולל: איזון הורמונלי (גלולות מתאימות שמורידות אנדרוגן), ירידה במשקל אם יש עודף (משפרת מאוד), מטפורמין לסיוע באיזון אינסולין, ותוספת ספירונולקטון אם צריך. הוכח שטיפול משולב של ספירונולקטון + מינוקסידיל במקרים כאלה נתן תוצאות משופרות – המינוקסידיל מצמיח, והספירונולקטון מונע את הנזק החדש. נשים עם PCOS צריכות סבלנות – לפעמים לוקח 12-18 חודשים לראות שיפור של ממש בשיער לאחר איזון התסמונת, אבל במקרים רבים כן מושג שיפור.

מצבים הורמונליים נוספים: תת-פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) בנשים צעירות נפוץ (5% מהנשים). תת-תריסיות גורמת לשיער דק, יבש ונושר. הטיפול בהורמון בלוטת תריס משקם בהדרגה. גם יתר-תריסיות קיצוני גורם נשירה – ושוב, טיפול בוויסות ההורמונים לרוב יפתור את הבעיה. מצבי דחק הורמונליים כמו הפסקת גלולות, הפלה, הפסקת הנקה – כל אלו יכולים לגרום לנשירה מוגברת זמנית. המפתח הוא זיהוי הסיבה והתערבות אם צריך (למשל, אם נשירת שיער מתרחשת בחוסר איזון מחזורי, אולי בדיקת פרולקטין, טסטוסטרון ובלוטת תריס תמצא גורם בר-טיפול).

נשים צריכות לעיתים קרובות טיפול רב-תחומי לנשירת שיער: גם תרופתי (מינוקסידיל, +/- אנטי אנדרוגן) וגם איזון הורמונלי כללי (גלולה, בלוטת תריס וכו'), וגם תמיכה רגשית כי הפן הפסיכולוגי משמעותי. הבשורה הטובה היא שעם הגישה הנכונה, נשים רבות מצליחות לשמר ולשפר את שערן, גם במצבים הורמונליים מאתגרים.

מצבים רפואיים נלווים: מחלות ועשרות שיער – אלופציה אראטה, טלוגן אפלוביום, אנמיה ותירואיד

לא כל נשירת שיער היא התקרחות תורשתית. ישנן מחלות ומצבים רפואיים שגורמים לנשירה, וחשוב להכיר אותם כדי לטפל כראוי. חלקם ניתנים לפתרון מלא, אחרים דורשים ניהול מתמשך.

  • אלופציה אראטה (Alopecia Areata): מחלה אוטואימונית שכיחה (2% סיכון לאורך החיים) שבה המערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיער באזורים מוגדרים. מתבטאת בהופעת כתמי קרחת עגולים בקרקפת (או בזקן/גבות). השיער נושר באזורים אלה בפתאומיות, לפעמים "overnight". בניגוד להתקרחות אנדרוגנטית, כאן הזקיק אינו נהרס אלא "רדום" עקב התקיפה החיסונית. לכן פעמים רבות השיער צומח חזרה תוך חודשים, אבל ייתכן התקף חוזר בעתיד. במקרים קשים (Alopecia Totalis/Universalis) כל שיער הראש או הגוף נושר. טיפול: ניהול אצל רופא עור. טיפול הבחירה הוא זריקות קורטיקוסטרואידים מקומיות לנגעים (לדיכוי החיסון המקומי) – עושים זריקות קטנות לתוך העור באזורים הקרחים, אחת לחודש, וב-70% מהמקרים רואים צמיחה מחודשת תוך 3 חודשים. אפשרויות נוספות: מריחת תמיסת סטרואידים או משחת אנלוג ויטמין D (קלציפוטריאול), טיפול אימונותרפי מקומי (DPCP – יצירת תגובה אלרגית מבוקרת להסחת המערכת החיסונית מהזקיק), או במקרים נרחבים תרופות סיסטמיות (כגון סטרואידים פומיים, מתוטרקסאט, או טיפולים ביולוגיים חדשים כמו מעכבי JAK שנמצאים במחקר). החדשות הטובות: ברוב המקרים המוגבלים, השיער כן צומח בחזרה. החדשות הרעות: לעיתים המחלה כרונית ומחזורית, ויש להיות במעקב. אלופציה אראטה שונה לחלוטין מהתקרחות תורשתית, אבל מעניין לציין שטיפולי ממריצי שיער כמו מינוקסידיל ו-LLLT משמשים גם כאן לתמיכה בצמיחה החדשה.
  • טלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium): מצב בו כמות חריגה של שערות נכנסת למחזור הנשירה (שלב טלוגן) בו-זמנית, וכתוצאה יש נשירה מפושטת בכל הראש. מתבטא בשיער שנושר בחופנים – במיוחד בעת חפיפה והברשה, עם דילול אחיד (אין קרחות ממוקדות). הגורמים הקלאסיים: אירוע דחק משמעותי 2-3 חודשים קודם (ניתוח גדול, תאונה, מחלה עם חום גבוה כמו קורונה, ירידה דרסטית במשקל, סטרס נפשי קיצוני). גם חוסרים תזונתיים חדים (ברזל, חלבון) או הפסקת תרופות מסוימות יכולים לגרום. טלוגן אפלוביום חריף נמשך לרוב 3-6 חודשים ואז השיער חוזר לעצמו (הזקיקים לא נהרסו). טלוגן כרוני – נשירת טלוגן שנמשכת שנים – יכול לקרות בחלק מהמקרים, במיוחד בנשים, בלי סיבה ברורה, ולעיתים קשור לחרדה. טיפול: בזיהוי הגורם – טיפול בו (למשל ברזל או בלוטת תריס). במקרים רבים אין צורך בהתערבות תרופתית והשיער יצמח שוב עם הזמן. עם זאת, אפשר לתמוך בצמיחה ע"י מינוקסידיל לתקופה מסוימת (אפילו 6-12 חודשים עד חזרת השיער, ואז לגמול בהדרגה). גם תוספי תזונה כלליים (מולטי ויטמין, חומצות אמינו) ניתנים לעיתים. חשוב בהרגעת המטופל – ההבנה שזה זמני מפחיתה סטרס, מה שעוזר לסיים את התהליך.
  • אנמיה (חסר דם): סיבה נפוצה במיוחד בנשים צעירות לנשירת שיער מפושטת. אנמיה מחסר ברזל כבר תוארה, אבל גם אנמיה מחסר B12, או אנמיה לאחר לידה/ניתוח, עלולות לגרום Telogen Effluvium. הטיפול הוא תיקון האנמיה, ומספר חודשים לאחר תיקון המדדים – השיער חוזר לעצמו. בדיקת דם פשוטה יכולה לאבחן זאת, לכן בכל אישה עם נשירה מפושטת יש לבדוק ספירת דם ופריטין בשלב מוקדם.
  • מחלות תירואיד: תת-פעילות של בלוטת התריס גורמת לשיער להיות יבש, דק ודליל. לעיתים סימן מוקדם לתת-תריסיות אצל נשים הוא בדיוק שינוי בשיער. גם יתר-פעילות (כמו במחלת גרייבס) מלווה בנשירה מפושטת. יש לציין: לעיתים הטיפול עצמו בהפרעת התירואיד (למשל בתחילת נטילת אלתרוקסין) עלול באופן זמני להגביר מעט נשירה – סוג של Telogen Effluvium – עד שהגוף מסתגל. לאחר איזון תרופתי, השיער לרוב משתפר. אם לא – אולי התפתחה במקביל התקרחות אנדרוגנטית שלא זוהתה, ויש לטפל בנפרד.
  • חסר תזונתי כללי/הפרעות אכילה: אנשים הסובלים מתת-תזונה, בין אם בשל מחלה (צליאק לא מאובחן, מחלת מעי דלקתית, ניתוח מעקף קיבה) או הפרעות אכילה (אנורקסיה) – שיערם נעשה דל מאוד. הגוף במצב של רעב מפסיק "לבזבז" קלוריות על שיער, ציפורניים ועור. הטיפול הוא שיקום תזונתי – ואין קיצור דרך. לרוב כעבור 6-12 חודשים של משקל ותזונה תקינים, הצמיחה מתחדשת, למרות שיכול להישאר נזק אם המצב היה ממושך מאוד.
  • סיבות נוספות לנשירה: סטרסה (Trauma) לקרקפת – צלקות מכוויות או ניתוחים ימנעו צמיחה באותו מקום (זקיקים נהרסים בצלקת). זיהומי קרקפת פטרייתיים (Tinea Capitis) – גורמים קרחות עגולות עם קשקשת, מטופלים בתרופות אנטי-פטרייתיות סיסטמיות (גריזופולבין/טרבינפין) והצמיחה חוזרת. מחלות נוספות: זאבת (לופוס) יכולה לגרום לנשירה; סכרת לא מאוזנת; תרופות – למשל כימותרפיה (נשירת שיער מפושטת הידועה כתופעת לוואי, אך השיער צומח חזרה לרוב לאחר הטיפולים), או תרופות כרוניות מסוימות במינון גבוה (רטינואידים, בטא בלוקרים, נוגדי קרישה, תכשירי הרזייה וכו' – יכולים לעורר Telogen Effluvium).

במידה ויש חשד שנשירת השיער אינה דפוס טיפוסי של התקרחות אנדרוגנטית (למשל: נשירה פתאומית, קרחות עגולות, נשירה מפושטת ומהירה תוך חודשים ספורים, או סימני מחלה מערכתית) – יש לפנות לרופא עור לבדיקה. לעיתים תידרש ביופסיית קרקפת להבדיל בין סוגי אלופציות (למשל לאבחן Alopecia Areata עם דלקת לימפוציטרית סביב הזקיק, או לזהות Cicatricial Alopecia – התקרחות מצלקת ראשונית כמו Lichen Planopilaris שבה יש צלקת והרס זקיקים). גילוי סיבה סיסטמית מאפשר טיפול ממוקד בה – ובמקרים אלה, ניתן לשחזר את השיער שאבד אם מטפלים בזמן (שונה מהתקרחות תורשתית שללא טיפול השיער לא יחזור).

תחזוקת תוצאות אחרי השתלת שיער: שימור שיער מושתל וטיפול משולב ארוך טווח

טיפולים תרופתיים ושמרניים טובים כשנותר שיער בר קיום – אך במקרים של התקרחות מתקדמת (למשל גבר בשלב Norwood 5-7 שאיבד חלק גדול מהשיער העליון) האפשרות היחידה להשגת מראה שיער מלא היא השתלת שיער. השתלת שיער אינה "פיתרון קסם" ששם סוף לסיפור – גם אחרי השתלה, חיוני להמשיך שימור שיער כדי להגן על התוצאה לטווח ארוך. כאן נפרט כיצד לשמור על שיער מושתל, ומהו הפרוטוקול המומלץ לאחר השתלה.

רקע קצר על השתלת שיער: בהשתלה מעבירים זקיקי שיער מאזור תורם (בדרך כלל העורף והצדדים, שהם אזורים חסינים ל-DHT) אל האזורים הקרחים. שתי הטכניקות העיקריות כיום: FUT – הוצאת רצועת עור עם שיער מהעורף, חלוקתה להשתלות והשתלתן; משאיר צלקת פס בעורף. ו-FUE – חילוץ יחידות זקיקים בודדות עם מחט חלולה ישירות מהעורף והשתלתן; משאיר צלקות נקודתיות זעירות מפוזרות (ללא צלקת לינארית), ולכן מכונה "ללא צלקת נראית". טכניקת FUE מודרנית כוללת לעיתים שימוש ברובוט (כמו ARTAS) לסיוע בחילוץ, וטכניקות השתלה כמו DHI (Direct Hair Implantation) שבה משתמשים ב"עט" מיוחד שמחדיר את הזקיק ישירות בקרקפת בלי צורך בפתיחת תעלות מראש. כל אלה וריאציות טכניות – התוצאה תלויה בעיקר במיומנות המנתח ובצפיפות הזקיקים שהושתלו.

מדוע חשוב שימור שיער אחרי השתלה? כי ההשתלה מטפלת רק באזורי הקרחת שכבר נוצרה, אך אינה מונעת המשך התקרחות של השיער המקורי שעוד נותר. למשל: גבר עם מפרצים ומעט שיער במפרץ – אם משתילים לו בין השערות, והוא לא לוקח פינסטריד, יתכן שבתוך כמה שנים השיער המקורי ינשור, ויישארו רק השתלים – מה שיראה לא טבעי (איים של שיער מושתל עם קרחות סביב). לכן, מנתחים רבים מתנים השתלה בתחזוקה תרופתית. למעשה, איגוד מנתחי השיער הבינלאומי (ISHRS) ממליץ שכל מטופל השתלה צעיר יתחיל פינסטריד כדי לשמור על יתר השיער ולמנוע את הצורך בהשתלות חוזרות. חלק מהרופאים אף משלבים טיפול PRP בתקופת ההחלמה לעידוד צמיחת השתלים והפחתת הנשירה של שיער קיים (יש מה שנקרא "shock loss" – נשירת שיער זמנית לעיתים אחרי השתלה, PRP נועד להקטין זאת).

פרוטוקול משולב: אחרי השתלה, מומלץ מאוד להמשיך או להתחיל לפחות אחד מהטיפולים התרופתיים – פינסטריד הוא הנפוץ ביותר (לגברים). נטילה יומית שלו שומרת על היקף ה-DHT נמוך ומגנה על הזקיקים הקיימים. מינוקסידיל טופיקלי – יש רופאים שממליצים לשוב למרוח מינוקסידיל כשבועיים-שלושה אחרי ההשתלה (לא מיד, כדי לא להפריע להיקלטות), כי הוא עשוי להזניק את צמיחת השיער המושתל מהר יותר וגם לעזור לשיער המקורי. אחרים מעדיפים להימנע ממינוקסידיל בתקופת ההחלמה המיידית מחשש לגירוי יתר. בכל אופן, בטווח הארוך, מינוקסידיל יכול לסייע למילוי נוסף. שימור סביבתי: המשך שימוש בלייזר רך אחרי השתלה – יש קליניקות שנותנות כובע LLLT למטופלים בחבילת ההשתלה כי זה עשוי לשפר החלמה. תוספים: ויטמינים, חלבון, אבץ – כדי לוודא שגוף המטופל מקבל את כל החומרים לבניית שיער חדש. מעקב: ביקורת תקופתית אצל רופא השתלות או רופא עור – לראות אם מתחילה נשירה באזור שלא טופל (למשל הקרחה מתקדמת אחורית יותר) כדי לשקול השתלה נוספת או חיזוק טיפולי תרופתי.

מה לגבי השיער המושתל עצמו? החדשות הטובות – השיער שהושתל מגיע מאזור עמיד ל-DHT, ולכן יישאר לכל החיים ברוב המקרים. כלומר, אותם זקיקים שהועברו לעולם לא "יסתמו" מההתקרחות התורשתית. עם זאת, הם עדיין זקוקים לסביבה בריאה – אם הקרקפת אינה מטופלת (נניח סבוריאה חריפה, עישון כבד, הזנחה כללית), גם השיער המושתל ייראה דליל וחלש. לכן, הטיפול בקרקפת ובגוף חשוב גם לשיער המושתל. נקודה חשובה: בהשתלות מודרניות משתילים גם באזורי שיער דליל (לא רק קרחת חלקה) כדי להגביר צפיפות. אותם זקיקים מקוריים שבאזור ההשתלה יכולים עדיין לנשור. למשל, השתלה בקדמת הראש – משאירים הרבה מהשיער המקורי, אבל שנתיים אחרי ללא פינסטריד, אותו שיער מקורי נושר ופתאום הצפיפות נראית פחות טובה. כך נוצרת "התמכרות" לתרופות השימור.

תכנון ארוך טווח: התקרחות תורשתית היא מצב מתקדם – מי שמקריח בשנות ה-20 סביר שיגיע לדרגה גבוהה יותר בשנות ה-40-50. השתלה נותנת "מקדמה" – מחזירה שיער לאזור מסוים, אבל עם הזמן, ייתכן שיהיה צורך בהשתלות נוספות לאזורים אחרים אם ההתקרחות ממשיכה. לכן, מנתחים טובים מתכננים מראש: משתמשים במספר זקיקים מסוים ומשאירים רזרבה עתידית. אך אם מטופל יטפל תרופתית וישמור על הקיים – הוא עשוי לא להזדקק לעולם להשתלה שנייה. יש אף מקרים שבהם השתלה נדחתה או נמנעה בזכות התגובה הנהדרת לתרופות (למשל, מטופל שהתחיל פינסטריד ומינוקסידיל והצמיח חזרה חלק גדול מהשיער – והחליט לוותר על השתלה). ברוב המקרים, שילוב השתלה + טיפול תרופתי נותן את המענה הטוב ביותר: ההשתלה ממלאת את החסר, והטיפול שומר על התוצאה.

התאמת הציפיות לטווח הארוך: מטופלים צריכים להבין שהשתלת שיער אינה סוף הטיפול, אלא חלק ממנו. יש לדאוג לבריאות הקרקפת ולהמשיך בטיפולים משלימים. זה דומה להשתלת איבר: צריך "תרופות אנטי-דחייה" – כאן התרופות נגד DHT הן למנוע דחיית השיער המקורי שלך. מלבד זאת, שיער מושתל מתנהג כשיער טבעי – ניתן לספר, לגלח, לצבוע – אין הגבלות מיוחדות כעבור חצי שנה מההשתלה.

נסכם זאת כך: שיער מושתל זה נכס ששווה להגן עליו. כל המאמצים שהשקעת (כסף, זמן החלמה) יהנו מפירות רבים יותר אם תשלב שגרת שימור שיער לאחר ההשתלה. זו אולי "תחזוקה לכל החיים", אבל כך גם השתלים לכל החיים – וזה בהחלט שווה זאת כדי ליהנות ממראה שיער מלא ככל האפשר.

שאלות נפוצות: אחרי כמה זמן רואים תוצאות? והאם צריך מינוקסידיל לכל החיים?

מתי יתחילו לי לצמוח שערות חדשות? – זו אחת השאלות הנפוצות והחשובות. התשובה: נדרשת סבלנות. מחזור צמיחת השיער הוא איטי – שערה גדלה בממוצע רק כ-1 ס"מ בחודש. בטיפולים תרופתיים (מינוקסידיל, פינסטריד) בדרך כלל עצירת הנשירה מורגשת אחרי ~3-4 חודשים. צמיחה מחודשת משמעותית לרוב תראה רק לאחר 6-9 חודשי טיפול עקבי, ותוצאה מירבית בסביבות 12-18 חודשים. לדוגמה, בפינסטריד מחקרי ה-FDA הראו הבדל ברור מצילום לאחר שנה, והמשך שיפור עד שנתיים. במינוקסידיל – חלק מהמשתמשים רואים שיפור כבר ב-4-6 חודשים, אבל לאחרים לוקח שנה ומעלה. כך או כך, אסור להתייאש אחרי חודשיים אם לא רואים שינוי – זה מוקדם מדי. ההמלצה היא להתמיד לפחות שנה בטיפול לפני הערכת יעילותו, אלא אם כן יש תופעות לוואי המחייבות הפסקה. יוצאי דופן: טיפולים כמו PRP – לפעמים מטופלים מדווחים על הפחתת נשירה וחיזוק השיער כבר בתוך שבועות ספורים מהטיפול הראשון, אך צמיחה חדשה עדיין תיקח חודשים. גם במיקרונידלינג – שיפור מרקם השיער עשוי להורגש תוך 2-3 חודשים, אבל מילוי קרחות זעירות ייקח כחצי שנה.

האם אצטרך להשתמש במינוקסידיל/פינסטריד לנצח? – נכון לעכשיו, כן. הטיפולים הקיימים מנהלים את התקרחות התורשתית אך לא מרפאים אותה לצמיתות. אם תפסיק, התהליך ההורמונלי-גנטי יחזור למסלולו והשיער יחזור לנשור בהתאם לנטייה הטבעית שלך. למעשה, לעיתים קרובות נראה "Catch-up hair loss" מהיר אחרי הפסקת תרופות – כלומר, תוך 6-12 חודשים תאבד לא רק את השיער שהתרופה הצמיחה, אלא גם את זה שהיא שמרה עליו. זו סיבה מדוע חלק מהאנשים מפחדים להתחיל – "כי אז אהיה תלוי בזה כל החיים". אבל אפשר להסתכל אחרת: התקרחות היא מצב כרוני כמו לחץ-דם גבוה. אף אחד לא שואל "אם אתחיל תרופות לחץ-דם, אצטרך כל החיים? " – התשובה היא כן, כדי שהמצב יהיה בשליטה. כך גם כאן: אם מצאת תרופה שעוזרת ואין לך תופעות לוואי משמעותיות – מוטב להמשיך. במידה ורוצים להפסיק מכל סיבה (למשל תופעות לוואי בפינסטריד) – תמיד אפשר לנסות לרדת בהדרגה (בטיפול מקומי) ולראות אם הנשירה חוזרת במלוא העוצמה, או לעבור לתחליפים.

מה אם מינוקסידיל/פינסטריד מפסיקים להשפיע אחרי כמה שנים? – יש תופעה כזו המדווחת ע"י חלק מהמטופלים, במיוחד במינוקסידיל, שכעבור 5+ שנות שימוש מרגישים שהיעילות ירדה. לעיתים הגוף מתרגל, או שההתקרחות הגיעה לנקודה שמתגברת על השפעת התרופה. במקרה כזה, רופאים מנסים להגביר טיפול: למשל להוסיף מינוקסידיל פומי במקום הטופיקלי, או לעבור מדוסג' 1 מ"ג פינסטריד ל-1. 5 או 2 מ"ג (יש מחקרים שהראו תועלת מסוימת), או לשלב דוטסטריד פעם בשבוע. אפשרות אחרת: להוסיף טיפול נוסף (PRP/לייזר וכו'). כלומר, אם משהו עובד ואז נחלש – לא לוותר, אלא לחזק את המערך הטיפולי.

האם יש "טיפול חדשני" באופק שיביא לריפוי? – אנשים שומעים כותרות על טיפולי גן, על תאי גזע, על "תרופה סופית". נכון ל-2025, אין עדיין בנמצא תרופה המאושרת שמצמיחה שיער על קרקפת קרחת לחלוטין באופן קבוע. אבל יש מחקרים מבטיחים. למשל, מעכבי JAK (כמו טופסיטיניב) הראו תוצאות דרמטיות באלופציה אראטה קשה, וכעת נחקרים גם בהתקרחות אנדרוגנטית (תוצאות ראשוניות צנועות). חומר חדש בשם קלסוטרול (Clascoterone, שם מסחרי Breezula) – קרם אנטי-אנדרוגני למריחה – נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים וייתכן שאושר בסביבות 2024 באירופה. הוא חוסם קולטני DHT מקומית בקרקפת בלי השפעות סיסטמיות משמעותיות. סוכנים חדשים נוספים: PYRILUTAMIDE (KX-826) – תרופה ניסיונית במריחה החוסמת גם היא קולטני אנדרוגן מקומית, שהראתה תוצאות ביניים טובות (עלייה של ~20 שערות בסמ"ר ב-6 חודשים במריחה יומית). אם תאושר, זה יכול להיות אופציה נהדרת במקום פינסטריד/מינוקסידיל עבור חלק מהאנשים. בתחום הביולוגי: יש מחקרים ליצור זקיקים במעבדה מהתאים שלך (Hair Cloning). חברות ביפן ובארה"ב עובדים על שיטות לשכפל תאי פפילה דרמלית ולהזריקם לקרקפת ליצירת זקיקים חדשים – ייתכן שבעתיד, טיפול כזה יוכל "לרפא" התקרחות ללא השתלה פולשנית. נכון לעכשיו, זה עדיין בניסויי בטיחות.

מה עם טיפולים טבעיים כמו דיקור סיני, שמנים, פולסים חשמליים? – רובם לא הוכחו באופן מדעי. דיקור סיני בקרקפת למשל – יכול להיחשב כמו Microneedling קל, אולי מעט מועיל באותו אופן. טיפולי רפלקסולוגיה או הומאופתיה – אין בהם נזק, אבל גם אין עדות שהם מגדלים שיער. יש להתייחס בספק לכל "פטנט" חדש שמבטיח ניסים – לרוב זה שיוק.

האם התקרחות מעידה על משהו לגבי הבריאות שלי? – ברוב המקרים, לא. התקרחות אנדרוגנטית היא מצב תורשתי טבעי שאינו מעיד על מחלה. אבל יש מחקרים שמצאו קשר בין התקרחות מוקדמת מאוד בגבר (לפני גיל 30) לבין סיכון מעט גבוה יותר למצבים כמו מחלת לב איסכמית בעתיד. התיאוריה היא שרמות אנדרוגן גבוהות ורגישות להן קשורות גם לגורמי סיכון מטבוליים. בכל מקרה, זו לא סיבה לדאגה רבה – פשוט לאמץ אורח חיים בריא. אצל נשים, התקרחות אנדרוגנטית יכולה לפעמים להוות סמן לתסמין הורמונלי (כמו PCOS), וכדאי לבדוק אם יש סימפטומים נוספים.

מתי לפנות לרופא? – בכל מקרה של נשירה חריגה ממושכת (מעל 3-6 חודשים) או כשהיא מפריעה לך – כדאי להתייעץ עם רופא עור. גם אם זו רק התקרחות תורשתית "רגילה", הרופא יכול לאשר זאת ולהציע טיפול, וזה כמעט תמיד עדיף על התעלמות. ככל שפונים מוקדם יותר, כך סיכוי טוב יותר לשמר את השיער לפני שאובד.

התייעצות אישית ובדיקות התאמה

לסיום, ראוי להדגיש: טיפול בנשירת שיער צריך להיות מותאם אישית. יש מגוון סיבות ותמונות קליניות לנשירה, וכל אדם מגיב אחרת לטיפולים. לכן מומלץ מאוד לפנות לרופא עור או מומחה שיער ולהרכיב איתו תוכנית המתאימה לך. הרופא יבחן את מצבך באופן הוליסטי – יבדוק את הקרקפת, יעבור על בדיקות הדם, ישאל על היסטוריה רפואית, תרופות שאתה נוטל, רמות הסטרס בחייך, התזונה שלך ועוד. אולי תתפלא, אבל לפעמים מה שנראה כהתקרחות תורשתית מתברר כבעיית בלוטת תריס או אנמיה הפיכה – ולכן בירור מקיף חשוב כדי שלא לפספס גורמים מטופלים.

אם הוחלט על טיפול תרופתי (כמו פינסטריד) – הרופא יסביר על סיכויים וסיכונים, ויעקוב אחריך. למשל, חלק מהרופאים בודקים דם (פרופיל שומנים, תפקודי כבד) לפני ואחרי התחלת פינסטריד, למרות שאין דרישה רשמית – אך זה יכול להרגיע ולתת בייסליין. אצל נשים, רופא עשוי להפנות לבדיקת רמות הורמונים, ואם יש ממצאים – אולי להפנות לגינקולוג/אנדוקרינולוג במקביל.

כמו כן, התאמת ציפיות חשובה: רופא טוב יסביר לך מה סביר שתשיג מהטיפול. למשל, גבר בן 50 עם קרחת נרחבת – אין טעם להבטיח לו שעם מינוקסידיל "יגדל לך רעמה כמו בגיל 20". לעומת זאת, צעיר בן 25 עם שיער מתחיל להידלל – יקבל הסבר שאם יתמיד בטיפול, סביר שיוכל לשמור את רוב שיערו לאורך העשורים הקרובים ואולי אף לעבות אותו מעט. כיועץ מומחה, הרופא גם ימליץ ממה להימנע – למשל, להתרחק מתכשירי פלא אינטרנטיים (שיקויים צמחיים מפוקפקים) שעלולים להכיל סטרואידים או כימיקלים לא ידועים.

שיקול כלכלי: בישראל, חלק מהטיפולים מכוסים באופן חלקי ע"י ביטוחים או קופות: פינסטריד במרשם רופא יכול לעלות הרבה פחות ברכישה בקופה לעומת פרופסיה מותגית. מינוקסידיל – קיים גנרי בעלות נמוכה (50-80 ₪ לחודש). PRP ולייזר – אלה פרטיים, אבל אולי חבילת טיפולים משתלמת או מרפאה ציבורית (למשל במרכז רפואי גדול) תציע מחיר נוח. כדאי לשאול את הרופא על אפשרויות.

מרפאות שיער מומלצות: בארץ יש מספר מרכזים רפואיים העוסקים בכך – כגון מרפאת שיער בבי"ח איכילוב (בהובלת מומחים כמו ד"ר אירנה קציר וד"ר אריק גלסנר), מרפאת שיער בהדסה, וגם רופאים פרטיים מובילים (ד"ר לאוניד ברונר, ד"ר מאיר באבאיב, ועוד). בערים גדולות כמו תל-אביב, חיפה וירושלים פועלות קליניקות מתקדמות ל-PRP ולהשתלות. אפילו בערים קטנות יותר (דוגמת קריית אתא, באר שבע) יש קליניקות אסתטיקה המציעות טיפולים כמו PRP ומזותרפיה – אך חשוב לוודא שהטיפול נעשה ע"י רופא מוסמך או בהשגחתו. ניתן לבקש לראות תמונות "לפני-אחרי" של מטופלים בקליניקה כדי להעריך את הניסיון שלהם. חוות דעת מאנשים שעברו אצל אותו מטפל גם הן חשובות.

בדיקות התאמה להשתלה: אם שקלת השתלת שיער, יש לבדוק התאמה: מה דרגת ההתקרחות (עדיף שתתייצב תחילה בעזרת תרופות), מה מצב האזור התורם (צפיפות בעורף – רופא ישתמש בדרמוסקופ או "מכון שיער" משתמש במכשיר צילום). גיל – משתדלים להימנע מהשתלות לפני גיל ~25 כי התקרחות עדיין לא צפויה. בריאות כללית – למשל סוכרת בלתי מאוזנת, בעיות קרישת דם, עישון כבד – כל אלה עלולים להפריע להחלמה ומצריכים הכנה. השתלת שיער היא הליך כירורגי electייבי, לכן בחירה נכונה של הרופא קריטית – לא לרוץ לסגור עם ה"מחיר הכי זול" (כמו טורקיה בלי לבדוק) אלא לחקור היטב. כיום ישראל מציעה השתלות בטכניקות המתקדמות (FUE ודומותיה) עם תוצאות מעולות, בעלות גבוהה יותר מטורקיה אך עם ליווי מקומי. יש גם אפשרות של שילוב – תכנון מעקב עם רופא בארץ וביצוע השתלה בחו"ל אצל מומחה ידוע, ואז חזרה למעקב פה. חשוב לדעת: השתלה גרועה קשה מאוד לתקן, אז עדיף לעשות פעם אחת נכון.

הדרך לשיער בריא ומלא יחסית דורשת השקעה מתמשכת וייעוץ מקצועי. עם הטיפולים של היום, לרבים יש סיכוי מצוין לשמר את רוב שיערם ואף לשפר את המצב. המפתח הוא להתחיל מוקדם, להיות סבלניים ולהיות פרואקטיביים בטיפול. אל תחששו לשאול שאלות, לקרוא, ולבקש חוות דעת שנייה – השיער שלכם בידיים שלכם. שיהיה בהצלחה בדרך לשימור השיער!

טיפולים ומוצרים לנשירת שיער והתקרחות

  1. פינסטריד (Finasteride) – טווח מחיר: כ־50-150 ₪ לחודש (תלוי מותג או גנרי).
    • מעכב אנזים 5-אלפא רדוקטאז ובכך מפחית כ-70% מרמת ה-DHT בקרקפת, ההורמון הגורם למיניֶטוּרַizציה של זקיקי שיער בהתקרחות אנדרוגנית. התוצאה היא עצירה או האטה משמעותית של הנשירה ובעתים אף עידוד צמיחה מחודשת.
    • מיועד בעיקר לגברים עם התקרחות תורשתית. אינו מיועד לנשים בגיל הפוריות בשל סיכון לפגיעת DHT בהתפתחות עובר זכר. (בחלק מהמקרים רופאים נותנים אותו לנשים לאחר גיל המעבר).
    • יעילות: במחקרים קליניים נמצא כי אצל מרבית הגברים הנשירה נעצרת, וכ-60% מהם חווים צמיחה מסוימת של שיער לאחר שנה-שנתיים של שימוש עקבי. יש צורך בהתמדה – התועלת מורגשת רק אחרי מספר חודשי טיפול, והפסקת הטיפול תביא לאובדן ההשפעה בתוך כשנה.
    • תופעות לוואי: עלולות לכלול ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה, שפיכה מופחתת או שינויים במצב הרוח אצל אחוז קטן מהמשתמשים. תופעות אלו לרוב הפיכות עם הפסקת הטיפול. תיתכן גם רגישות או גדילת רקמת שד (גינקומסטיה) באופן נדיר.
    • זמינות: דורש מרשם רופא. בישראל משווק בשם המסחרי "פרופסיה" (Propecia) ובגרסאות גנריות. התרופה כלולה בסל הבריאות רק לטיפול בערמונית מוגדלת, לא להתקרחות, ולכן למטרת שיער עלות מלאה על המטופל. עלות כדורי פרופסיה למשל ~456 ₪ לאריזה של 98 טבליות (כשלושה חודשי טיפול) – אך קיימים גנריים זולים יותר.
  2. דוטסטריד (Dutasteride) – טווח מחיר: כ-100-150 ₪ לחודש.
    • תרופה המדכאת את שני סוגי האנזים 5-אלפא רדוקטאז (Type I ו-Type II) ובכך מפחיתה את ה-DHT אף יותר מפינסטריד. במקור פותחה לטיפול בערמונית מוגדלת.
    • יעילות: משמשת off-label לטיפול בהתקרחות אנדרוגנית, בעיקר במקרים שפינסטריד לא הועיל מספיק. מחקרים הראו שדוטסטריד במינון 0. 5 מ"ג עשוי להביא לצפיפות שיער גבוהה יותר מאשר פינסטריד במינון 1 מ"ג אצל גברים. מטופלים רבים מדווחים על עצירת נשירה ואף שיפור בעובי השיער תחת טיפול זה.
    • תופעות לוואי: דומות לאלו של פינסטריד – ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה ושינויים הורמונליים – וייתכן שהשכיחות מעט גבוהה יותר עקב דיכוי נרחב יותר של DHT. לדוטסטריד מחצית חיים ארוכה (כ-5 שבועות), ולכן לוקח זמן רב להתפוגג מהגוף.
    • שימוש וקהל יעד: מיועד לגברים בלבד. ניתן בכדורים (Avodart 0. 5mg). המינון להתקרחות לרוב 0. 5 מ"ג ליום.
    • זמינות: דורש מרשם. לא רשום רשמית לטיפול בהתקרחות, אך רופאי עור לעיתים רושמים אותו. נמכר בישראל כ"אבודרט" (Avodart) לטיפול בערמונית – מחירו לצרכן ~134 ₪ לחפיסה של 30 קפסולות. חלק מהביטוחים הפרטיים עשויים לכסות את העלות כשימוש off-label.
  3. מינוקסידיל טופיקלי (Minoxidil) – טווח מחיר: כ-200-300 ₪ לאספקת 2 חודשים (משמע ~100-150 ₪ לחודש).
    • תמיסה או קצף למריחה מקומית בקרקפת, מרחיב כלי דם ומגביר את זרימת הדם לזקיקים. מינוקסידיל מאריך את שלב הצמיחה (אנאגן) של השערה ועשוי לעודד זקיקים מנוונים להצמיח שיער דק (vellus) שיהפוך לעבה יותר.
    • יעילות: הטיפול ללא מרשם הנפוץ ביותר בהתקרחות אנדרוגנית. מחקרים הראו ש-40%-60% מהמשתמשים חווים שיפור וצמיחת שיער מחודשת בדרגה מסוימת לאחר 3-6 חודשי שימוש עקבי. הן גברים והן נשים מפיקים תועלת (לנשים לרוב מומלץ 2% או 5% פעם ביום).
    • יש להשתמש פעמיים ביום (בריכוז 5% לגברים, 2% או 5% לנשים בהתאם להנחיה רפואית). תיתכן הגברת נשירה זמנית בתחילת הטיפול – תופעה נורמלית של "נשירת השיער החלש" לקראת צמיחה מחודשת.
    • תופעות לוואי: גירוי בקרקפת, יובש, קשקשת או אדמומיות במקום המריחה. לעיתים מופיעה צמיחת-יתר של שיער בפנים או בגוף (כתוצאה ממגע החומר בעור סמוך). במקרים נדירים ביותר, ספיגה מוגברת תגרום לתופעות סיסטמיות כגון ירידת לחץ דם, דופק מוגבר או כאבי ראש.
    • זמינות: תכשיר ללא מרשם רופא (OTC). בישראל נמכר תחת המותג "מינוקסי 5%" בגברים ו-"מינוקסי 2%" בנשים, וכן קיימים מותגים גנריים (לעיתים דרך רוקח). לרוב נמכר באריזות של 2 בקבוקונים 80 מ"ל (חודש לכל בקבוק). מחיר טיפוסי ~200-300 ₪ לאריזת זוג בקבוקים. ניתן לרכוש גם תמיסת 5% גנרית (כגון Kirkland) במחירים זולים יותר דרך האינטרנט.
  4. מינוקסידיל אוראלי (Oral Minoxidil) – טווח מחיר: כ-50-100 ₪ לחודש (בהתאם למינון).
    • נטילת מינוקסידיל בכדורים דרך הפה, שימוש Off-label שהתפתח בשנים האחרונות לטיפול בנשירת שיער. מינון נמוך (Low Dose Minoxidil, בדרך כלל 0. 25-2. 5 מ"ג ליום) יכול לעודד צמיחת שיער באופן דומה לטיפול המקומי. המנגנון דומה – הרחבת כלי דם ושיפור אספקת דם לזקיקים – אך ההשפעה מערכתית.
    • יעילות: מחקרים ודיווחים קליניים מראים תוצאות מבטיחות, במיוחד אצל מי שרגישות לקרמים או לא מתמידים במריחה. במספר מחקרים קטנים, מינון של 1-2 מ"ג ליום גרם לשיפור בצפיפות השיער אצל רוב המשתתפים בתוך 6-12 חודשים. לעיתים משתמשים בטיפול זה במיוחד עבור נשים עם התקרחות מפושטת (שכן אצלן מינוקסידיל טופיקלי 5% עלול לגרום לתופעת לוואי של שיער פנים).
    • תופעות לוואי: עלולות להיות תופעות מערכתיות יותר בהשוואה למריחה מקומית. תופעות שכיחות כוללות דופק מהיר (טכיקרדיה), ירידת לחץ דם קלה, סחרחורת או בצקות קלות בקרסוליים. כמו כן כמעט כולם חווים הגברת שיעור עדין בפנים או בגוף (היפרטריכוזיס) – לרוב מינורי ונעלם עם הפסקת התרופה.
    • שימוש: נוטלים טבליה קטנה מדי יום. רופאים מתחילים לעיתים במינון מזערי (0. 25 או 0. 5 מ"ג) ועולים בהדרגה בהתאם לתגובה. נדרשת מעקב לחץ דם ודופק בתקופת ההסתגלות.
    • זמינות: התרופה במינונים גבוהים (10-20 מ"ג) רשומה כתרופת מרשם ללחץ דם (שם מותג Loniten), אך במינון נמוך לצמיחת שיער אין מוצר מסחרי ייעודי. רופאי עור או משפחה רושמים את הטבליות במינון נמוך, ולפעמים יש צורך בבית מרקחת להכין מינון מותאם (למשל לחלק טבליות). עלות החומר פעוטה (תרופה ותיקה וזולה), אך הכנה רוקחית עשויה לייקר מעט.
  5. ספירונולקטון (Spironolactone) – טווח מחיר: כ-30-80 ₪ לחודש.
    • תרופה משתנת ואנטי-אנדרוגנית (חוסמת קולטני אנדרוגן ומפחיתה ייצור טסטוסטרון) המשמשת off-label לטיפול בנשירת שיער אצל נשים. אצל נשים, במיוחד עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) או רמות אנדרוגן מוגברות, ספירונולקטון יכול להאט נשירת שיער אנדרוגנטית ולעיתים אף לשפר את הצפיפות.
    • מנגנון: מפחית את השפעת ההורמונים הזכריים (DHT) על זקיקי השיער. בנוסף, בגלל שהוא משתן משמר אשלגן, הוא מפחית אגירת נוזלים.
    • יעילות: מחקרים מראים כי מינונים של 50-200 מ"ג ליום עשויים לייצב נשירה אצל כ-40-80% מהנשים עם התקרחות תורשתית. לרוב רואים עצירת הדרדרות ואף צמיחה מחודשת דקה קלה תוך 6-12 חודשי טיפול. יעיל במיוחד כשיש גם תסמינים אחרים של עודף אנדרוגן (אקנה, שיעור יתר).
    • תופעות לוואי: יכול לגרום למחזור חודשי בלתי סדיר או היעדר וסת (עקב השפעה הורמונלית), רגישות בשדיים, עייפות, סחרחורת, והגברת אשלגן בדם – לכן נדרשת לעיתים בדיקת דם למלחים. אסור בהריון – על נשים בטיפול זה להשתמש באמצעי מניעה, משום שספירונולקטון עלול לגרום feminization בעובר זכר.
    • זמינות: דורש מרשם. הטיפול מקובל בעיקר אצל נשים; גברים כמעט אינם משתמשים בו להתקרחות (עלול לגרום להם תופעות של נשיות – הגדלת חזה, ירידה בחשק). נמכר כטבליות 25 מ"ג ו-100 מ"ג (מותג Aldactone או גנרי). עלות גנרית נמוכה (תרופה ותיקה).
  6. פלוטאמיד (Flutamide) – טווח מחיר: כ-100-200 ₪ לחודש (לא בשימוש נרחב כיום).
    • תרופה חוסמת קולטני אנדרוגן חזקה (פותחה לסרטן הערמונית) שנעשה בה שימוש מוגבל off-label בנשים עם התקרחות אנדרוגנית חמורה. פלוטאמיד מונע מההורמונים הזכריים להיקשר לתאי זקיקי השיער.
    • יעילות: במספר מחקרים קטנים בנשים טרום-ואחרי-מעבר, מינון 250 מ"ג פעמיים ביום שיפר צפיפות שיער או האט מאוד נשירה בכ-70% מהמקרים. לעיתים משלבים אותו יחד עם גלולות (אסטרוגן+פרוגסטין) להגברת יעילות. חשוב לציין: בשל סיכון לתופעות לוואי קשות, כיום שימושו נדיר ורק במצבים מיוחדים.
    • תופעות לוואי: עלול לגרום לנזק כבד משמעותי (הפטוטוקסיות) – נדרשת בדיקת תפקודי כבד תכופה. כמו כן גורם בגלי חום, ירידה בחשק מיני, עייפות, יובש עור ואי-סדירות וסת.
    • הגבלות: אסור בהחלט בהריון. יש לנקוט באמצעי מניעה יעילים בטיפול זה.
    • זמינות: דורש מרשם ולמעשה אינו מאושר לשימוש בנשירת שיער – אם בכלל משתמשים בו, זה במסגרת מרפאת מומחים ובליווי מעקב הדוק. כיום מחליפים אותו לרוב בטיפולים בטוחים יותר (כמו ספירונולקטון או ציפרוטרון). כמעט לא מצוי בשימוש בישראל להתקרחות.
  7. ציפרוטרון אצטט (Cyproterone Acetate) – טווח מחיר: כ-30-60 ₪ לחודש (במסגרת גלולת Diane-35).
    • סטרואיד סינתטי עם פעילות אנטי-אנדרוגנית חזקה. משמש בדרך כלל בשילוב עם אתיניל אסטרדיול בגלולה למניעת הריון דיאנה 35, שניתנת לנשים עם סימני עודף אנדרוגן (אקנה, שיער פנים, שחלות פוליציסטיות) וגם יכולה לסייע בנשירת שיער אנדרוגנית נשית.
    • מנגנון: ציפרוטרון חוסם רצפטורים של טסטוסטרון ו-DHT וגם מדכא הפרשת הורמוני מין זכריים מהשחלות. בכך הוא מפחית משמעותית את השפעת האנדרוגנים על זקיקי השיער.
    • יעילות: מחקרים בנשים הראו שיפור או ייצוב נשירת השיער אצל חלק גדול מהמטופלות במהלך 6-12 חודשי שימוש. בנשים צעירות עם נשירת שיער תורשתית, גלולת דיאנה-35 במשך שנה הפחיתה את דרגת ההתקרחות בכ-40% בממוצע (חלקן הראו צמיחה מחודשת עדינה וחלקן רק עצירה). לרוב משלבים עם מינוקסידיל למקסום התוצאה.
    • תופעות לוואי: כמו גלולות אחרות – סיכון לקרישי דם (טרומבוזה) בורידים, במיוחד במעשנות או מעל גיל 35. עלולות להופיע רגישות בחזה, שינויים במצב הרוח, ירידה בחשק המיני, בחילות או כאבי ראש. בדומה לכל גלולה, יש גם יתרונות (ויסות מחזור, שיפור אקנה ושיעור יתר).
    • זמינות: גלולת Diane-35 (או גלולות גנריות עם 2 מ"ג ציפרוטרון + 35 מק"ג אתיניל אסטרדיול) זמינות במרשם. הגלולה רשומה בישראל כטיפול באקנה ובאמצעי מניעה – השימוש לנשירת שיער הוא נלווה. נדרש מעקב רפואי, במיוחד לנשים עם גורמי סיכון לקרישיות.
  8. בימטופרוסט (Bimatoprost) – טווח מחיר: ~200-300 ₪ לבקבוק קטן (טיפול של חודשיים לריסים; לשיער נדרשות כמויות גדולות בהרבה).
    • אנלוג של פרוסטגלנדין F2α, המשמש כטיפות עיניים לגלאוקומה וכמוצר מעבה ריסים ("לטיס" – Latisse). מגביר את אחוז הזקיקים בשלב האנאגן ואת אורך העובי של השערה. מיושם off-label לעידוד צמיחת שיער בקרקפת ובגבות.
    • יעילות: מאושר רשמית רק להצמחת ריסים, שם הוכח כמאריך ומעבה אותם. בנוגע לקרקפת – מחקרים קטנים הראו שיישום תמיסת בימטופרוסט 0. 03% על קרקפת מקריחָה עשוי להביא לשיפור קל בצפיפות לאחר 6-12 חודשי שימוש יומי, אך התוצאות צנועות יחסית (פחות יעיל ממינוקסידיל). עם זאת, לטיפול בגבות מדוללות הוא נמצא יעיל למדי ומשמש לכך אצל רופאי עור.
    • תופעות לוואי: כאשר נמרח בעיניים עלול לגרום להכהיית הקשתית (בעיניים בהירות) או לעיגולים כהים בעפעפיים. על העור – תיתכן אדמומיות או פיגמנטציה קלה במקום המריחה. אינו גורם לתופעות מערכתיות משמעותיות.
    • אופן שימוש: אם משתמשים לקרקפת – לרוב מורחים עם טפטפת או מברשת באזורים דלילים פעם ביום. הטיפול יקר בשל הכמות הגדולה הנדרשת לשטח קרקפת.
    • זמינות: דורש מרשם. קיים כטיפות עיניים (Lumigan) או כמברשת לטיס לריסים. השימוש לשיער הוא כאמור מחוץ להתוויה. בשל מחירו הגבוה ושימושיות מוגבלת, הוא אינו בחזית הטיפולים לשיער, אך מהווה אופציה משלימה במקרים ייחודיים (למשל לאזורים קטנים כמו צלקות קרקפת או גבות).
  9. לטנופרוסט (Latanoprost) – טווח מחיר: ~100-200 ₪ לבקבוק טיפות (במקור לעיניים).
    • עוד אנלוג של פרוסטגלנדין (Xalatan) לטיפול בגלאוקומה, שנחקר גם הוא כמעודד צמיחת שיער. הדומה בפעולתו לבימטופרוסט, אך מעט פחות פוטנטי.
    • מחקרים: ניסוי קטן אחד הראה כי מריחת לטנופרוסט 0. 1% על הקרקפת יום-יום למשך 24 שבועות הגביר את צפיפות השיער באופן קל בהשוואה לפלצבו, אך התועלת לא הייתה דרמטית. בניסוי אחר, שימוש של 0. 005% לטנופרוסט מקומי שיפר צמיחת שיער בגבות אצל מטופלים עם התקרחות אזורית (AA) בקרקפת.
    • שימוש: בעיקר עבור גבות או אזורים מוגבלים. על הקרקפת פחות מעשי בגלל הצורך בכיסוי שטח נרחב עם תרופה יקרה.
    • תופעות לוואי: בדומה לבימטופרוסט – אדמומיות, גירוי מקומי או כהות עור. ביישום בעיניים – עלול לשנות צבע קשתית.
    • זמינות: תרופת מרשם (טיפות עיניים Xalatan). שימוש off-label על העור. כיום אין מוצר ייעודי לשיער עם לטנופרוסט, ולכן השימוש בו נדיר מאוד להתקרחות (הרופאים יבחרו לרוב במינוקסידיל או טיפולים יעילים יותר).
  10. בריסיטיניב (Baricitinib) – טווח מחיר: אלפי ₪ בחודש (טיפול ביולוגי יקר, מצריך אישור מיוחד).
    • תרופה ממשפחת מעכבי JAK (יעילות כנגד Janus Kinase) שאושרה בשנת 2022 כטיפול סיסטמי ראשון לאלופציה אראטה קשה (כתמי קרחת אוטואימוניים). מנגנון: דיכוי התהליך החיסוני התוקף את זקיקי השיער, באמצעות עיכוב מסלול ציטוקינים דלקתיים.
    • יעילות: בניסויי Phase 3 (מחקרי BRAVE-AA) נמצא שמנת בריסיטיניב יומית (4 מ"ג) הביאה אצל כ-35% מהמטופלים עם אלופציה אראטה קשה לצמיחה של לפחות 80% משיער הקרקפת לאחר 36 שבועות – שיעור גבוה משמעותית לעומת פלצבו. גם הגבות והריסים צמחו מחדש בחלק גדול מהמשתתפים. יש לציין שהתגובה משתנה: חלק משיגים כיסוי כמעט מלא, ואחרים צמיחה חלקית.
    • תופעות לוואי: זו תרופה מדכאת חיסון, ולכן עלול להיות סיכון לזיהומים (הרפס זוסטר, דלקות בדרכי נשימה, שחפת רדומה), אקנה, עלייה קלה ברמות שומנים בדם וטרנסאמינזות בכבד. דורש מעקב רפואי צמוד. תופעות נוספות כוללות כאבי ראש ועלייה בסיכון לקרישי דם (נדיר).
    • התוויות: מיועד רק למקרי אלופציה אראטה בדרגה בינונית-קשה (למשל אובדן של למעלה מ-50% שיער הראש). אינו רלוונטי להתקרחות אנדרוגנית (גנטית) – שם מנגנון המחלה אחר.
    • זמינות: בישראל התרופה "אולומיאנט" (Olumiant) מאושרת להתוויה זו משנת 2022, אך הכיסוי הביטוחי מוגבל. היא אינה כלולה בסל הבריאות כרגע לטיפול באלופציה אראטה, ולכן נדרש אישור ועדת חריגים או מימון פרטי/ביטוחי. עלות עלולה להגיע לכ-5,000-8,000 ₪ לחודש במינון המקובל, ולכן לרוב רק מטופלים מועטים (עם ביטוח מתאים) מקבלים אותה.
  11. טופסיטיניב (Tofacitinib) – טווח מחיר: אלפי ₪ בחודש (בדומה לבריסיטיניב).
    • מעכב JAK אחר (JAK1/3) המשמש כטיפול למחלות אוטואימוניות (דלקת מפרקים שגרונית, קוליטיס). בשנים האחרונות התגלה כיעיל גם עבור אלופציה אראטה.
    • יעילות: מחקרי case series הראו שכ-50% מהמטופלים עם קרחת אזורית נרחבת שקיבלו טופסיטיניב (5 מ"ג פעמיים ביום) חוו צמיחה משמעותית של שיער לאחר 4-6 חודשי טיפול. ישנן אף עדויות לצמיחה מחדש של גבות וריסים. אולם, בהיעדר אישור רשמי, הנתונים פחות מוסדרים. לעיתים משתמשים בו בילדים או מבוגרים צעירים עם אלופציה אראטה עמידה.
    • תופעות לוואי: בדומה לבריסיטיניב – דיכוי חיסוני מוביל לסיכון מוגבר לזיהומים (הרפס, זיהומים ויראליים), עלייה ברמת כולסטרול, פצעי אקנה, ונדיר – אירועי קרישה. קיים גם חשש תאורטי להגברת סיכון גידולים עם שימוש ארוך-טווח (נלמד ממחלות ראומטולוגיות).
    • סטטוס: התרופה עדיין לא מאושרת פורמלית לטיפול באלופציה אראטה (למרות שאושרה למצבים אחרים). רופאים רושמים אותה לעיתים ב"שימוש חמלה" עבור מטופלים קשים, לאחר הסכמה מדעת.
    • זמינות: משווקת בשם "קסלג'אנז" (Xeljanz) לדלקת מפרקים. לשימוש באלופציה אראטה – נדרש אישור פרטני. עלותה גבוהה מאוד, בדומה לבריסיטיניב. חלק מהמטופלים ממשיכים בו אם השיגו שיער, אך הפסקתו לרוב תוביל מחדש לנשירה תוך חודשים ספורים.
  12. ריטלסיטיניב (Ritlecitinib) – טווח מחיר: טרם ידוע (תרופה חדשה, כנראה ברמת עלות דומה לשאר מעכבי JAK).
    • תרופה חדשה מקבוצת מעכבי JAK שפותחה במיוחד עבור אלופציה אראטה. אושרה ב-2023 על ידי ה-FDA (בשם המסחרי Litfulo) לטיפול באלופציה אראטה חמורה אצל מבוגרים ומתבגרים (מגיל 12). מנגנון פעולה: עיכוב סלקטיבי של JAK3 ו-TYK2, הפחתת התגובה החיסונית התוקפת את זקיקי השיער.
    • יעילות: בניסויים קליניים (ALLEGRO) נמצא שנטילת 50 מ"ג ריטלסיטיניב ליום הביאה לכ-30% מהמטופלים כיסוי שיער מעל 80% לאחר חצי שנת טיפול – תוצאה טובה משמעותית מול פלצבו. אצל חלק מהמטופלים נצפתה צמיחה כבר אחרי 8 שבועות. התרופה גם הראתה שיפור בצמיחת גבות וריסים באלו שחסרו.
    • תופעות לוואי: די דומה לפרופיל של טופסיטיניב/בריסיטיניב – זיהומים קלים בדרכי נשימה, עליית כולסטרול "רע" (LDL), אקנה ואנגינה (פצעונים), ולעיתים הפרעה קלה בספירת דם. נבדלת בכך שניתן גם לבני נוער (יש לעקוב אצלם אחר גדילה והתפתחות).
    • שימוש: נוטלים טבליה אחת ליום. הטיפול מיועד להמשך לפחות שנה ברוב המקרים כדי לבסס צמיחה, ולאחר מכן הרופא ישקול הפחתה.
    • זמינות: נכון ל-2025, Litfulo אושר בארה"ב ובאירופה. בישראל הוא עדיין בשלבי אישור רגולטורי. צפוי להיות יקר מאוד (תרופות JAK ידועות במחירים גבוהים). ברגע שייכנס, כנראה יוגש לסל הבריאות עבור חולי אלופציה אראטה קשה, אך עד אז – שימושו כאן מוגבל למחקרים או רכישה פרטית מיוחדת.
  13. פרדניזון (Prednisone) – טווח מחיר: עשרות שקלים לחודש (תרופה זולה), לרוב בטיפול קצר טווח.
    • סטרואיד סיסטמי פומי (נלקח בכדורים) בעל השפעה מדכאת חיסון וחזקה נגד דלקת. בפרוטוקולים לטיפול באלופציה אראטה נרחבת משתמשים לעיתים במינון גבוה של פרדניזון לטווח קצר כדי לעודד "התנעה" של צמיחת שיער.
    • יעילות: טיפול "פולס" קצר (למשל 40-60 מ"ג פרדניזון ביום למשך 6-8 שבועות) עשוי לגרום להצמחה מחודשת משמעותית בשיער הקרקפת אצל חלק מהמטופלים עם Alopecia Areata, במיוחד אם התחיל בסמוך להתפרצות המחלה. אולם, ברגע שהסטרואידים מופסקים – השיפור לרוב לא מחזיק ללא טיפול אחר תומך. לכן פעמים רבות פרדניזון משמש כ"גשר" עד שתתחיל השפעת טיפול ייעודי כמו JAK inhibitors או אימונותרפיה אחרת.
    • תופעות לוואי: בטיפול קצר מועד – תאבון מוגבר, שינויי מצב רוח, קשיי שינה, עליית סוכר ולחץ דם. בשימוש ממושך – עלייה במשקל, פני ירח, חולשת שרירים, אוסטאופורוזיס, סוכרת, דיכוי יותרת הכליה ועוד. לכן משתדלים להגביל אותו בזמן.
    • שימוש קליני: לעיתים נותנים "מנה יורדת" (טייפר) של פרדניזון במסגרות של 3-4 חודשי טיפול לאלופציה אראטה מפושטת, או כ"טיפול דופק" במינון גבוה מאוד פעם בחודש. ההחלטה תלויה במצב החולה ורופא העור.
    • זמינות: תרופת מרשם נפוצה מאוד. טבליות זולות (5 מ"ג). כלולות בסל. מכיוון שההתוויות הרשמיות שלה אינן כוללות נשירת שיער, זהו שימוש off-label. יש לנקוט בזהירות רבה ולהיות במעקב רפואי גם בטיפול קצר.
  14. ציקלוספורין (Cyclosporine) – טווח מחיר: ~300-600 ₪ לחודש (תלוי מינון ומשקל; לעיתים מכוסה ביטוחית במחלות קשות).
    • תרופה אימונוסופרסיבית ותיקה, המשמשת בהשתלות למניעת דחייה ובמחלות אוטואימוניות. פועלת על ידי עיכוב תאי T במערכת החיסון. במינונים נמוכים-בינוניים נעשה בה שימוש off-label לנשירת שיער מצלקתית (כגון lichen planopilaris) ולעיתים גם לאלופציה אראטה עמידה.
    • יעילות: ישנם דיווחים כי טיפול ציקלוספורין (למשל 100-200 מ"ג ליום) במשך 3-6 חודשים יכול לעצור תהליכי דלקת הפוגעים בזקיקי השיער. לדוגמה, בליכן פלאנופילאריס – כ-60% מהמטופלים חוו ייצוב המחלה (הפסקת אובדן שיער) והפחתת אדמומיות/כאב בקרקפת תחת טיפול זה. באלופציה אראטה מפושטת – חלק מהחולים צימחו שיער מחדש, אך לרוב ההצלחה חלקית ולא מתמשכת ללא טיפולים משלימים.
    • תופעות לוואי: רבות ומשמעותיות. כולל עליית לחץ דם, פגיעה כלייתית (נפרוטוקסיות), גדילת יתר של חניכיים, שיעור יתר בגוף (אירוניה – ציקלוספורין ידועה כגורמת היפרטריכוזיס מפושט), רעד בידיים, זיהומים עקב דיכוי חיסוני. דורש ניטור דם לתפקודי כליות וכבד.
    • התוויות: בדרך כלל שמור למקרים חמורים של התקרחות מצלקת (כמו זאבת דיסקואידית של הקרקפת) או אלופציה אראטה טוטאלית שלא הגיבה לטיפולים אחרים. זהו "תותח כבד" בגלל תופעות הלוואי, ולכן משמש כשיתר הטיפולים כשלו.
    • זמינות: תרופת מרשם (קפסולות Neoral, Sandimmune). מחוץ לסל עבור אינדיקציה של נשירת שיער, אך ייתכן כיסוי אם מוגדר כמחלה אוטואימונית קשה. יש צורך במעקב רופא עור/רופא כליה צמוד.
  15. הידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine) – טווח מחיר: ~80-150 ₪ לחודש.
    • תרופה אנטי-מלריתית ואימונומודולטורית (Plaquenil) המשמשת במחלות כמו זאבת (SLE) וראומטואיד ארתריטיס. ברפואת עור משתמשים בה off-label לטיפול במצבי התקרחות מצלקתית דלקתיים כגון lichen planopilaris ו-FFA (frontal fibrosing alopecia). מנגנון: מייצב ליזוזומים בתאי דלקת ומפחית שחרור ציטוקינים.
    • יעילות: במחלות כמו LPP/FFA, הידרוקסיכלורוקווין (200 מ"ג × 2 ביום) הראה במחקרים ירידה משמעותית בדלקת סביב זקיקי השיער, הפחתת צריבה/גרד ועצירת ההתקדמות של איבוד השיער בכ-50-70% מהחולות תוך 6-12 חודשים. לעיתים אף נצפה צמחוּת שערות קטנות באזורי גבול הנגע. הוא פחות יעיל באלופציות צלקתיות אגרסיביות מאוד, אך לרוב נותן יציבות מסוימת.
    • תופעות לוואי: לרוב נסבל היטב. עלול לגרום להפרעות עיכול קלות (בחילות), כאבי ראש או פריחה. בשימוש ממושך (שנים) עלול לפגוע ברשתית העין – לכן נדרשת בדיקת עיניים תקופתית (אחת לשנה-שנתיים) כדי לשלול רטינופתיה טוקסית.
    • שימוש: יש לקחת עם אוכל להפחתת תופעות במערכת העיכול. בהשגת שיפור, לעיתים הרופא יוריד מינון לתחזוק (200 מ"ג ליום).
    • זמינות: תרופת מרשם, כלולה בסל הבריאות (למשל עבור לופוס). לשימוש בהתקרחות מצלקתית – זהו שימוש off-label אך מקובל. מחיר תרופה גנרית נמוך, ולעיתים קרובות החולה מקבל מרשם ממוחזר (אם יש אינדיקציה ראומטית או דרמטולוגית מוכרת).
  16. איזוטרטינואין (Isotretinoin) – טווח מחיר: ~150-300 ₪ לחודש (תלוי מינון, גנרי).
    • רטינואיד פומי (Accutane, Roaccutane) הידוע כטיפול באקנה קשה. בשיער, הוא משמש באופן לא רשמי במינונים נמוכים לטיפול בהתקרחות מצלקתית מסוימת (כמו דיסטרואיד פוליקוליטיס או frontal fibrosing alopecia), בשל השפעתו על בלוטות חלב והדלקת.
    • היגיון טיפול: איזוטרטינואין מפחית פעילות בלוטות חלב וייצור חֵלֶב, מה שעשוי להקטין את הסביבה המעודדת דלקת סביב זקיקים במצבים כמו FFA. בנוסף, יש לו אפקט אנטי-דלקתי ישיר במינון נמוך.
    • יעילות: בדיווחים קליניים על נשים עם FFA, מינון של 10-20 מ"ג ביום הביא ב-40% מהמקרים לעצירת התקדמות נסיגת קו השיער ומיתון האדמומיות/דלקת סביב זקיקים תוך 6 חודשים. הוא לא מצמיח שיער שאבד, אך עשוי למנוע אובדן נוסף. במקרים של folliculitis decalvans (דלקת זקיקים צלקתית), מינונים בינוניים של איזוטרטינואין יכולים להרגיע את ההתפרצויות ולשמור על נסיגה.
    • תופעות לוואי: יובש ניכר בעור, בשפתיים ובעיניים (תופעה אוניברסלית); עלייה ברמות כולסטרול וטריגליצרידים; פוטוסנסטיביות (רגישות לשמש); ולעיתים כאבי מפרקים. מינון נמוך מפחית את עוצמת התופעות, אך הן עדיין קיימות במידה קלה. מסוכן בהריון – גורם למומים בעובר, ולכן חובה באמצעי מניעה קפדניים במהלך הטיפול ועד חודש לאחריו.
    • זמינות: תרופת מרשם (כדורי 10/20/40 מ"ג). בארץ משווקת כ"רואקוטן" ו"אקנה-טן" ועוד. כלולה בסל לאקנה, אך לשימוש בהתקרחות מצלקתית נדרשת הצדקה מיוחדת של רופא עור. לעיתים משלבים איזוטרטינואין עם טיפולים אחרים (כמו סטרואידים טופיקליים) למקסום תוצאה.
  17. דוקסיציקלין (Doxycycline) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לחודש (תרופה גנרית זולה).
    • אנטיביוטיקה טטרציקלינית בעלת אפקט אנטי-דלקתי בולט. משמשת off-label לטיפול במצבי נשירת שיער מצלקתית דלקתיים (כגון פרונטל פיברוזינג אלופסיה, Folliculitis decalvans) בזכות עיכוב אנזימים מפרקי-רקמה (MMPs) ותאי דלקת.
    • יעילות: דוקסיציקלין במינון נמוך (40-100 מ"ג ביום) לאורך 6-12 חודשים יכול להפחית מאד את הדלקת סביב זקיקים. למשל, במחקר קטן על FFA, טיפול 100 מ"ג ליום הביא להפוגה ב- ~60% מהמטופלות (הפסקת אובדן השיער הקדמי וירידה בסימני הדלקת). ב-Folliculitis decalvans (הגורם לאזורים מצולקים מוגלתיים) – דוקסיציקלין לרוב הוא קו ראשון ומביא לרגיעה ושימור השיער הקיים אצל רוב החולים.
    • שימוש: לעיתים מתחילים במינון מלא (100 מ"ג ×2 ביום) וכשעוברים להפוגה מורידים ל-100 מ"ג ×1. יש להמתין לשיפור (3-4 חוד') ואז להמשיך עוד לפחות חצי שנה כדי לייצב.
    • תופעות לוואי: צרבת ורגישות בוושט (יש ליטול עם כוס מים ולשבת/לעמוד חצי שעה אחרי), רגישות לשמש (פוטוסנסטיביות – יש להימרח ולהימנע מחשיפה מוגזמת), ולעיתים שינוי קל בחיידקי המעיים (עלול לגרום לשלשול קל). באופן כללי נסבל היטב כתכשיר ארוך טווח במינון נמוך.
    • זמינות: תרופת מרשם נפוצה (לטיפול באקנה, סינוסיטיס וכד'). כלולה בסל. רופאי עור משתמשים בה רבות כטיפול אנטי-דלקתי זול ובטוח יחסית לנשירת שיער מצלקתית, פעמים רבות בשילוב תמיסת סטרואיד לקרקפת.
  18. השתלת שיער FUT (שיטת Strip) – טווח מחיר: ~10,000-25,000 ₪ (תלוי בכמות הגרפטים ומרפאה).
    • ניתוח רצועה (Follicular Unit Transplantation): בשיטה זו כירורג קוצר רצועת עור שעירה מאזור תורם (לרוב העורף), ותחת מיקרוסקופ צוות הטכנאים מחלק את הרצועה ליחידות זקיקיות בודדות להשתלה. את אזור הקצירה תופרים והשיער סביב מסתיר צלקת פסית ארוכה.
    • יתרונות: מאפשר בבת אחת קציר של אלפי זקיקים (3,000-6,000 שערות) במהירות יחסית. שיעור השרידות של הזקיקים גבוה מאוד כי הם כמעט ולא נפגעים בתהליך החלוקה המיקרוסקופי. לרוב FUT מתאים במיוחד כשנדרשת כמות גדולה מאוד בהשתלה אחת.
    • חסרונות: הותרת צלקת לינארית לאורך העורף. אם המטופל שומר על שיער ארוך באזור, הצלקת אינה נראית, אך אם יגלח את ראשו תהיה פס דקיקה ניכרת. ההחלמה כוללת לעיתים יותר כאב באזור התורם בשל המתיחה לאחר התפירה.
    • תוצאות וציפיות: שיעור קליטת הזקיקים המושתלים הוא 90%+ בשיטות המודרניות. כ-3-4 חודשים לאחר ההשתלה מתחילים לראות שיערות צומחות, ובתוך 9-12 חודשים מושגת התוצאה הסופית – שיער הגדל באופן טבעי באזורים שהיו קרחים.
    • זמינות בישראל: מבוצע ע"י כמה מנתחים בארץ (פחות נפוץ מ-FUE כיום). מחירי השתלות שיער בישראל גבוהים יחסית – טווח של 12,000 עד 30,000 ₪ תלוי גודל האזור ומוניטין הרופא. ישנם מטופלים שבוחרים לעבור FUT במרכזים בחו"ל (כגון בטורקיה) בעלות נמוכה משמעותית, אך יש לשקול את איכות התוצאה.
  19. השתלת שיער FUE (Follicular Unit Extraction) – טווח מחיר: ~12,000-30,000 ₪ (לרוב בישראל; בחו"ל לעיתים זול יותר).
    • שיטת השתלה זעיר-כירורגית מודרנית שבה מוציאים זקיקי שיער בודדים ישירות מהאזור התורם באמצעות מחט חלולה זעירה (בקוטר ~0. 8 מ"מ) – ללא חיתוך רצועה. כל זקיק (או קבוצת 2-3 שערות) נשלף בנפרד ומשתל בנפרד באזור הקרח.
    • יתרונות: אין צלקת פס, אלא רק נקודות צלקת קטנות ופזורות שקשה מאוד להבחין בהן, כך שניתן לגלח את הראש בעתיד ללא צלקת בולטת. זמן ההחלמה באזור התורם מהיר יותר ופחות כואב (רק נקבים קטנטנים).
    • חסרונות: התהליך איטי יותר – דורש עקירה של אלפי יחידות אחת-אחת. אורך הניתוח 6-10 שעות ואף יותר, ולפעמים מפצלים למספר ימים. מוגבל בצפיפות – קשה לקחת יותר מ-4,000-5,000 זקיקים בהליך אחד, כדי לא לדלל מדי את האזור התורם.
    • תוצאות: אם נעשה בידיים מיומנות – התוצאות מצוינות וטבעיות. הרופא יכול לבחור כל זקיק (למשל שערות דקיקות לקו קדמי, ושערות עבות ליצירת נפח) ולהשתיל בכיוון וזווית מתאימים לקבלת מראה שיער טבעי.
    • עלות והיקף: בישראל ההשתלות בגישה זו יקרות – החל מכ-12-15 אלף ₪ להשתלה קטנה, ועד 25-30 אלף להשתלה רחבה. המחיר נגזר ממספר השתלים הנשלפים. מטופלים רבים בוחרים לבצע FUE בטורקיה בעלות נמוכה יותר (2,000-5,000 דולר) אך יש להקפיד לבחור מרפאה אמינה.
    • שיקולים: FUE מתאים במיוחד למי שנוהג לספר קצר או מעוניין להימנע מצלקת. כמו כן, אפשר לחזור על הפעולה מספר פעמים אם יש מספיק שיער תורם – כל פעם לקחת מאזור אחר או בין הצלקות הזעירות של הפעם הקודמת.
  20. השתלת שיער DHI (Direct Hair Implantation) – טווח מחיר: דומה ל-FUE, לעיתים 10%-20% יקר יותר (משווק כשיטה "מתקדמת").
    • וריאציה של שיטת FUE: השוני העיקרי הוא באופן ההשתלה – משתמשים במזרקי שתל (Choi Implanter Pen) שבהם טוענים כל זקיק שנשלף ומיד משתילים אותו ישירות לקרקפת ללא יצירת חורים מראש. כלומר, אותה מחט משמשת לפתיחת תעלה בעור ולהחדרת השתל בתנועה אחת.
    • יתרונות נטענים: צמצום הזמן שהזקיק מבלה מחוץ לגוף (כי משתילים מיד) – אמור לשפר את חיוניותו. שליטה טובה יותר בזווית וכיוון השערה המושתלת, במיוחד באזורי קו שיער צפופים. בנוסף, טוענים שיש טראומה מינימלית לקרקפת ופחות דימום.
    • יעילות ותוצאה: מחקרים הראו שההישרדות של השתלים בשיטת DHI דומה מאוד ל-FUE רגיל (בסביבות 90% ומעלה). חלק מהרופאים סבורים ששיטה זו בעיקר מאפשרת השתלה צפופה יותר – ניתן למקם שתלים קרוב זה לזה בלי להזיק לרקמה, מה שמשפר אסתטית באזורים כמו קו השיער הקדמי.
    • חסרונות: הפרוצדורה דורשת מיומנות גבוהה וכלי עבודה מיוחדים (עטי צ'וי), לכן לא כל צוות יודע לבצעה היטב. היא איטית – צריך לטעון ולהשתיל כל זקיק בנפרד מיידית. עלות הציוד והמיומנות משתקפת במחיר – מרפאות רבות גובות יותר על "השתלה בשיטת DHI".
    • שימוש: מתאימה במיוחד להשתלות של קו שיער, גבות או מילוי איזורים קטנים ועדינים. מרפאות שיער מפרסמות אותה כטכנולוגיה מתקדמת, אך בפועל מדובר בטכניקה ידנית – תלויה בניסיון המנתח.
    • זמינות: בישראל יש מספר קליניקות המציעות DHI. יש לוודא כי אכן הצוות מיומן בשיטה זו, שכן בשוק השתלות השיער יש לא מעט "מיתוג" שיווקי. העלות, כאמור, דומה ל-FUE אך ייתכן שתהיה תוספת מחיר לשיטה.
  21. השתלת שיער רובוטית (Robotic Hair Transplant – ARTAS) – טווח מחיר: ~20,000-35,000 ₪ (יקרה במעט משיטות ידניות, עקב עלות המכשור).
    • שימוש ברובוט ממוחשב (מערכת ARTAS) לביצוע שלב חילוץ הזקיקים בשיטת FUE. הרובוט מזהה את זקיקי השיער באזור התורם באמצעות מצלמות ותוכנה, ומבצע את הניקוב והשליפה באופן אוטומטי, בפיקוח הרופא. לאחר מכן, שלב השתלת הזקיקים עדיין נעשה ידנית (או עם עטי DHI).
    • יתרונות: הרובוט פועל בדיוק רב ועקביות – מפחית סיכון לנזק לזקיק בעת החילוץ. מהירות העבודה עשויה להיות גבוהה יותר, והרובוט לא "מתעייף" כך שיכול לשמור על קצב אחיד גם בכמויות גדולות. בנוסף, התוכנה דואגת לפזר את לקיחת הזקיקים באזור התורם בצורה אופטימלית כדי למנוע דילול מורגש.
    • חסרונות: המערכת יקרה לתפעול, ולכן מעט מרפאות מחזיקות בה. כמו כן, היא מגושמת באיזורים מסוימים – למשל בקצוות אזור העורף או באזורים עם זווית צמיחה שטוחה מאוד של השיער ייתכן שהרובוט יתקשה וידרוש עזרה ידנית. בנוסף, יש הטוענים שהתהליך הרובוטי מותיר נקודות צלקת מעט גדולות יותר בהשוואה למומחה FUE אנושי מיומן (הבדל מזערי).
    • תוצאות: מחקרים השוו השתלת FUE ידנית לעומת רובוטית ומצאו שיעורי צמיחה דומים. למשל, מחקר מצא 90% צמיחת שיער ברובוטית ו-92% בידנית – הבדל לא משמעותי סטטיסטית. שביעות רצון המטופלים גבוהה בשני המקרים.
    • זמינות בארץ: מוגבלת. ישנן מרפאות בודדות (אם בכלל) עם ARTAS בישראל. יותר נפוץ בארה"ב ואירופה. מטופל הרוצה בכך עשוי להצטרך לנסוע לחו"ל או לוודא שהמרפאה שבחר מצוידת במערכת. יש לקחת בחשבון את העלות – לעיתים כרוכה בתוספת תשלום ניכרת.
  22. השתלת שיער סינתטית (השתלת סיבי שיער מלאכותיים) – טווח מחיר: ~8,000-20,000 ₪ (בהתאם למספר הסיבים; לרוב זול מהשתלת שיער טבעי).
    • פרוצדורה קוסמטית שבה מושתלים סיבים מלאכותיים דמויי-שיער ישירות בקרקפת. משתמשים בסיבי ניילון/פוליאמיד מיוחדים בצבע ואורך תואם לשיער המטופל. הסיבים מוחדרים אחד-אחד לעור הקרקפת באמצעות מחט חלולה, והם מעוגנים בשכבת הדרמיס. מותגים מוכרים לתהליך: Biofibre, Nido וכד'.
    • יתרונות: מעניק תוצאה מיידית – מילוי האזור הדליל בשיער "חדש" שאינו תלוי באזור תורם. מתאים למי שאין לו אזורי תורם (לדוגמה, קרחות נרחבות מאוד או צלקות) או למי שמחפש פתרון מהיר לאירוע. אין צורך בניתוח רחב או הרדמה עמוקה – התהליך מהיר ופחות פולשני (מבצעים בהרדמה מקומית).
    • חסרונות: אינו שיער חי! הסיבים אינם צומחים, ולכן שומרים תמיד על אותו אורך (נחתכים לפי האורך המבוקש). הקרקפת עלולה להגיב בדלקת או דחייה של הסיבים – שכיח לראות אדמומיות, פצעונים או זיהומים סביבם. עם הזמן חלק מהסיבים נושרים וצריך למלא מחדש (Maintenance). התוצאה לרוב פחות טבעית למגע (אם כי נראית חזותית די טוב מרחוק).
    • תוצאות ותחזוקה: מיד לאחר ההשתלה יש ראש מלא יותר. אבל, מדי שנה צפויה נשירה של 10%-20% מהסיבים, ויש צורך בפגישות השתלה חוזרות להחלפתם. כמו כן, יש להקפיד על היגיינת קרקפת למניעת זיהומים פטרייתיים או חיידקיים סביב הסיבים.
    • זמינות: הליך מאושר באירופה ובמדינות אחרות, אך לא אושר על ידי ה-FDA (עקב בעיות זיהום ודחייה). בישראל קיימים מספר רופאים/קליניקות המבצעים זאת שנים רבות. חשוב לוודא שימוש בסיבים המאושרים לתקן האירופאי CE. עלות כל סיב כמה שקלים בודדים, ובהשתלה טיפוסית שמים 1,000-3,000 סיבים – כך שחישוב המחיר נע סביב האמור לעיל.
  23. ניתוח הקטנת קרקפת (Scalp Reduction) – טווח מחיר: ~15,000-30,000 ₪ (נדיר ומותאם אישית).
    • הליך כירורגי בו מסירים חלק מרקמת הקרקפת הקירחת ומקרבים את אזורי הקרקפת בעלי השיער כדי לכסות את האזור. כלומר, "מקטינים" את שטח הקרחת פיזית על ידי כריתת עור ללא שיער ותפירת העור עם השיער יחד. בעבר היה טיפול שכיח לקרחת בקודקוד לפני עידן השתלות השיער המודרניות.
    • למי מתאים: גברים עם קרחת קטנה יחסית בפדחת (עד ~10 ס"מ קוטר) ושיער צפוף מסביב. בניתוח טיפוסי בצורת אליפסה, ניתן להסיר 4-5 ס"מ רוחב של קרחת, והעור השעיר נמתח למרכז. לפעמים חזרו על הניתוח מספר פעמים להקטנה הדרגתית.
    • יתרונות: מקטין באופן מיידי את שטח הקרחת – נשאר פחות אזור קרח להתמודדות. עבור חלק מהמטופלים זו הייתה הדרך לקבל "כיסוי" במרכז הקודקוד עוד לפני שהשתלות יחידות השיער היו מפותחות.
    • חסרונות: פולשני מאוד. מותיר צלקות על הקרקפת (בדרך כלל בצורת Y או Ψ כתלות בטכניקה). הצלקת יכולה להיחשף אם השיער סביב מדלל בהמשך. גם מוגבל בגודל – לא ניתן להסיר שטח גדול מדי מבלי למתוח יתר על המידה (מה שעלול לגרום כאבים או קריעת תפרים).
    • סיבוכים: מתיחה חזקה של הקרקפת עלולה לגרום לכאבים כרוניים או לחוסר תחושה באזור. במקרים מסוימים, דווקא המתח גרם לדילול שיער מסביב בשל "תסמונת מתיחה" – שיער שנחלש בקו התפר. כמו כן, הסרה אגרסיבית מדי עלולה לגרום לשינוי בכיוון צמיחת השיער או בקו השיער הטבעי.
    • שימוש כיום: נדיר מאוד. אפשרי אולי במצבים של צלקות גדולות (למשל כווייה בקרקפת) שרוצים להסיר ולהדק את העור עם השיער. ברוב מקרי ההתקרחות הטבעית, השתלות השיער החליפו כמעט לחלוטין את הצורך בהקטנת קרקפת.
  24. הרחבת רקמות הקרקפת (Tissue Expansion) – טווח מחיר: ~30,000-50,000 ₪ (שני שלבים ניתוחיים).
    • טכניקה כירורגית מורכבת לתיקון קרחות גדולות או אזורי קרקפת מצולקים. בשלב ראשון משתילים מותחנים (בלוני סיליקון) מתחת לעור עם השיער בצדדי הקרחת וממלאים אותם בהדרגה בתמיסת מלח במשך שבועות, כך שהם מותחים את הקרקפת הבריאה ומגדילים את שטחה. בשלב שני מסירים את הבלונים וכורתים את האזור הקרח, ומותחים את עודף העור המלא שיער לכסות אותו.
    • שימושים: בעיקר במקרים של אובדן שיער עקב כוויות או טראומה, כשצריך לשחזר אזור קרח גדול באמצעות עור מקומי בעל שיער. לעיתים גם בהתקרחות תורשתית קיצונית – אך נדיר כי מדובר בהליך כבד. למשל, בטיפול בקרחת במפרצים ובקדקוד יחד, אפשר למקם מותחן בכל צד ראש.
    • יתרונות: מאפשר לכסות שטחים גדולים מאוד בשיער אמיתי שלך, בתוך פרק זמן קצר יחסית, בלי תלות בתרומות שיער ממישהו אחר. זהו בעצם "גידול" של קרקפת שעירה נוספת.
    • חסרונות: כרוך בשני ניתוחים גדולים, עם תקופת ביניים שבה המטופל מסתובב עם בליטות מתחת לקרקפת הנראות לעין (הבלונים הנמתחים גורמים למראה ראש תפוח או מוזר). לעיתים העור המורחב נהיה דק ומתוח מדי. פעולה זו מותירה צלקות ניכרות בקו החיבור.
    • תוצאות: במקרים מוצלחים, ניתן לסלק 50%-80% משטח הקרחת. השיער הנותר מכסה את רוב הראש. עם זאת, קווצות השיער עלולות לצמוח בכיוונים לא טבעיים לאורך הצלקת המחברת, וייתכן צורך בתיקוני השתלה קטנים להשלמות.
    • סיכונים: זיהום של המותחן, קריעה או דליפה שלו לפני הזמן, נמק או הספקת דם לקויה בעור המתוח. בגלל סיבוכים אלו והמורכבות, כיום מבצעים הרחבת רקמות רק כשהכרחי (לרוב בבעיות רפואיות/קוסמטיות אחרי תאונות).
  25. השתלת שיער מגוף (Body Hair Transplant – BHT) – טווח מחיר: לרוב חלק מתמחור FUE, עשוי להיות יקר יותר בשל קושי הפרוצדורה.
    • טכניקה שבה משתמשים בשיער מאזורים אחרים בגוף כ"מקור תורם" להשתלה בראש. נפוץ במיוחד שימוש בשיער זקן (זקיקי זקן תחתון חזקים) להשתלת צפיפות נוספת בקרקפת, וכן שיער חזה או אחרים כמוצא אחרון. מבוצע בשיטת FUE – חילוץ זקיקים בודדים מהגוף והשתלתם בקרקפת.
    • למה זה נחוץ: לגברים עם התקרחות נרחבת מאוד ויש להם מעט שיער תורם בעורף, או במקרי תיקון כשאזל מאגר הקרקפת. שיער הזקן עבה ויכול לשפר צפיפות בכתר למשל, בעוד ששיער גוף (חזה/גפיים) דק יותר ומשמש למילוי עדין.
    • אתגרים: שיער גוף שונה בתכונותיו – מחזור צמיחה קצר יותר (נטייה להשיר מהר יותר) ולעיתים מרקם מתולתל או קוטר שונה. שיערות זקן למשל לרוב עבות וקצרות יותר משיער ראש. כמו כן, זקיקים בגוף גדלים בקבוצות יחידניות (1 שערה כל זקיק), אז קשה להשיג נפח כמו משיער ראש (שבו יש 2-3 שיערות ביחידה).
    • שיעור הישרדות: עם טכניקה נכונה, זקיקי גוף נקלטים טוב בקרקפת (80%+). אולם הצמיחה הסופית יכולה לקחת יותר זמן – לעתים 12-18 חודשים. וייתכן שחלקם לא יגדלו ארוך כמו שיער ראש (עלולים להישאר באורך מוגבל).
    • תופעות לוואי: צלקות זעירות באזורי התרומה (למשל, ניתן להיוותר עם "נקודות" קטנות בזקן – לרוב בלתי מורגש). כאב או זיהום מקומי אפשריים כרגיל.
    • שימוש משולב: ברוב המקרים, BHT הוא משלים – משתמשים תחילה במקסימום משיער הקרקפת, ואז מוסיפים עוד 1,000-2,000 שערות מזקן כדי להגיע לצפיפות גבוהה יותר.
    • עלות: לרוב נגבית לפי כמות שתלים כללית, אך חלק מהרופאים עשויים לגבות יותר על BHT בשל המורכבות (שיער גוף דורש מיומנות ותשומת לב שונה). מטופלים מתקדמים לעתים פונים למומחים בינלאומיים ב-BHT (בהודו, טורקיה וכד') לפתרון מקרים קשים.
  26. טיפול PRP בקרקפת (Platelet-Rich Plasma) – טווח מחיר: ~ 1,800 – 300 ₪ לטיפול בודד בישראל (נהוג בסדרה של 3+).
    • הזרקה של פלזמה עשירת טסיות דם לקרקפת. התהליך: לוקחים דם מהמטופל, מרכזים אותו בצנטריפוגה ומבודדים את השכבה העשירה בטסיות וגורמי גדילה, ואז מזריקים אותה באינקציות מרובות לאזורי הדלילות. הרעיון הוא שגורמי הגדילה (כמו PDGF, TGF, VEGF וכו') מעודדים את פעילות זקיקי השיער ואת זרימת הדם המקומית.
    • יעילות: מחקרים הראו ש-PRP יכול לשפר את צפיפות השיער וקוטר השערה במקרים של התקרחות אנדרוגנית. למשל, מטא-אנליזה מצאה שבקבוצות שקיבלו PRP הייתה עלייה משמעותית בספירת השיער בהשוואה לקבוצות ביקורת. מטופלים רבים מדווחים על האטת הנשירה ותשעול צמיחת שיער עדין חדש לאחר 3-4 טיפולים. PRP נמצא יעיל גם לטיפול משלים אחרי השתלת שיער (מסייע לריפוי ולעידוד הקליטה).
    • פרוטוקול: לרוב נותנים סדרה ראשונית של כ-3 טיפולים בהפרש חודש, ולאחר מכן טיפולי תחזוקה אחת ל-6-12 חודשים לפי הצורך. כל טיפול אורך ~30 דקות. השיפור מורגש בדרך כלל כחודש-חודשיים אחרי ההזרקה השנייה או השלישית.
    • תופעות לוואי: מאחר ומדובר בחומר מהגוף עצמו – כמעט ואין תגובות אלרגיות. יתכנו כאב קל במקום ההזרקות ביום הטיפול, ולעיתים נפיחות/חבורה קלה שחולפת. סיכון לזיהום מזערי (שומרים על סטריליות). אין זמן החלמה – ניתן לחזור מיד לשגרה.
    • זמינות ומחיר: זהו טיפול אסתטי שאינו ממומן ציבורית. מחיר טיפול יחיד במרפאה פרטית נע בין1,800 –  300 ₪, כאשר חבילה של 3 טיפולים מוצעת לרוב בהנחה (למשל ~2, 400-3, 500 ₪). חלק מהמרפאות מציעות גם גרסאות משודרגות כמו PRP + תאי גזע או תוספת ויטמינים, בעלויות גבוהות יותר.
  27. טיפול PRF (Platelet-Rich Fibrin) – טווח מחיר: ~1,000-  500 ₪ לטיפול (בארץ מוצע בחלק מהמכונים כחלופה ל-PRP).
    • גרסה מתקדמת של PRP, בה מפיקים מהדם גם רשת פיברין עשירה בטסיות. ללא חומר נוגד קרישה – נוצר קריש פיברין עדין שמכיל טסיות ולויקוציטים, המשמש כמין "ג'ל" שמוזרק לקרקפת. הוא משחרר גורמי גדילה באופן ממושך (במשך ימים) במקום דקות כמו PRP רגיל.
    • יתרונות תאורטיים: PRF משמר את הטסיות בריכוז גבוה יותר ומאפשר שחרור איטי יותר של גורמי הגדילה, מה שעשוי להגביר את ההשפעה הביולוגית על זקיקי השיער. כמו כן, מכיל גם תאי דם לבנים שמפרישים ציטוקינים מועילים.
    • תוצאות: עדיין אין מחקרים רחבי היקף, אך דיווחים ראשוניים מצביעים על כך ש-PRF מצליח בדומה ואולי יותר מ-PRP בהמרצת צמיחת שיער. מטופלים שקיבלו PRF ציינו במקרים רבים שיפור בעובי השיער ונשירה מופחתת כבר לאחר טיפול-שניים.
    • הליך: דומה מאוד ל-PRP – דם נלקח, צנטריפוגה איטית יותר (ללא נוגדי קרישה), נוצרת שכבת פיברין ספוגת פלזמה וטסיות, ומזריקים אותה מיד. תהליך ההזרקה עצמו מעט סמיך יותר בשל הג'ל הפיבריני.
    • תופעות לוואי: כנ"ל PRP – מינימליות. ייתכן נפיחות מעט גדולה יותר בשל נפח הג'ל, אך זה נספג תוך יום-יומיים.
    • זמינות: טיפול יחסית חדש בישראל. מספר מרפאות שיווקו אותו כ-"iPRF" או "PRF משופר". העלות מעט גבוהה מ-PRP בשל ציוד וחומר מתכלה ייעודי. ייתכן שישולב עם PRP רגיל באותו טיפול (חלק פלזמה נוזלית וחלק ג'ל).
  28. מזותרפיה לשיער – טווח מחיר: ~400-800 ₪ לטיפול (וכ-3,000-5,000 ₪ לסדרה).
    • שיטת טיפול שבה מוזרק לשכבת הדרמיס בקרקפת "קוקטייל" של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, תרופות ואפילו צמחי מרפא במיקרו-מזרקים. הרכב החומרים משתנה בין הקליניקות – למשל ויטמיני B, אבץ, ביוטין, חומצה היאלורונית, תמציות כמו דקל ננסי או מינוקסידיל מדולל. הרעיון: לספק ישירות לזקיקי השיער רכיבי תזונה וגורמי צמיחה לשיפור תפקודם.
    • יעילות: נחשבת טיפול משלים – הראיות המדעיות מוגבלות. מחקר קטן אחד הראה שיפור קל בספירת שיער אצל מטופלים שקיבלו מזותרפיה עם מינוקסידיל לעומת מינוקסידיל לבד. דיווחי מטופלים מגוונים: חלק רואים עצירה של הנשירה ושיער "חיוני" יותר, אחרים לא מבחינים בשינוי משמעותי. חשוב לציין שהצלחת המזותרפיה תלויה בהרכב החומר ואיכות הביצוע – תחום לא מוסדר מאוד.
    • פרוצדורה: מבצעים כ-8-10 מפגשים, פעם בשבוע-שבועיים. בכל מפגש מזריקים עשרות דקירות עדינות (10-4 מ"מ עומק) באזור הקרקפת הדלילה. לעיתים משתמשים באקדח הזרקה אוטומטי לזירוז וחלוקה שווה.
    • תופעות לוואי: כאב קל או צריבה מקומית בעת ההזרקה. אחר כך תיתכן אדמומיות ונפיחות קלה בקרקפת למספר שעות. במקרים נדירים – תגובה אלרגית לאחד המרכיבים או זיהום אם לא נשמרה סטריליות.
    • שילוב טיפולים: מזותרפיה לרוב משולבת עם טיפולים אחרים (מינוקסידיל, דיאטה, תוספים). יש המשתמשים בה גם לאחר השתלת שיער כדי להזין ולעודד את הזקיקים החדשים.
    • עלות: אינה זולה בהתחשב בצורך בסדרה. בישראל סדרה מלאה יכולה להגיע ~4,000 ש"ח. יש מרפאות בקופונים וכד' שמציעות במחיר מוזל, אך חשוב לוודא שהמקום מפוקח רפואית. מזותרפיה נחשבת בטוחה יחסית אך התועלת משתנה – יש לקחת זאת בחשבון מול העלות.
  29. מיקרו-נידלינג (Microneedling) בקרקפת – טווח מחיר: ~300-600 ₪ לטיפול קליניקה; ~100-300 ₪ לרולר/מכשיר ביתי.
    • שיטת טיפול פיזית המעודדת צמיחת שיער ע"י יצירת נקבים זעירים בעור הקרקפת עם מחטים דקות (0. 5-1. 5 מ"מ). הפציעות המיקרוסקופיות מפעילות את מנגנוני הריפוי הטבעיים – מגבירות זרימת דם, משחררות גורמי גדילה (כמו FGF, VEGF) ואולי מעוררות תאי גזע בזקיקי השיער הרדומים. כמו כן, מיקרונידלינג משפר חדירות העור – למשל לספיגה טובה יותר של תמיסת מינוקסידיל.
    • יעילות: מחקר מפורסם מצא ששילוב של דרמו-רולר + מינוקסידיל היה יעיל בהרבה ממינוקסידיל לבד: 82% מהמטופלים בקבוצת המיקרונידלינג דיווחו על שיפור של מעל 50% בצמיחה, לעומת רק 4. 5% ללא מיקרונידלינג! גם מדידות אובייקטיביות הראו עלייה גדולה יותר בספירת השיער כאשר נוספו מחטים. מטופלים רבים מספרים על "פריצת דרך" לאחר הוספת דרמו-רולר לשגרה – עצירה של הנשירה ושיער חדש נובט (תחילה פלומתי ואז מתחזק).
    • יישום: ניתן לבצע במרפאה (למשל עם דרמה-פן חשמלי) אחת לחודש-חודשיים, או בבית בעזרת דרמו-רולר ידני 1 מ"מ פעם בשבוע/שבועיים. בזמן הטיפול במרפאה לעיתים מחדירים גם חומרים מועילים (מזותרפיה או מינוקסידיל). בבית – נוהגים לגלגל הרולר 10-15 דקות על האזורים הדלילים עד אודם מתון, ולאחר מכן למרוח מינוקסידיל/סרום.
    • תופעות לוואי: אדמומיות וקצת צריבה לכ-24 שעות. לעיתים זעירות נקודות דם עלולות להופיע – זה תקין אם קורה. יש לחטא את המכשיר לפני ואחרי למניעת זיהום. שימוש אגרסיבי מדי או תכוף מדי עלול לגרום לגירוי יתר, דלקת וזנק לשיער – לכן יש להיצמד להנחיות (למשל לא יותר מפעם בשבוע בעומק 1-1. 5 מ"מ).
    • התאמה: מתאים גם לגברים וגם לנשים. במיוחד מועיל במקרי התקרחות התחלתיים-בינוניים. במצב קרחת "מבריקה" בלי זקיקים חיים – יעילותו מוגבלת.
    • עלות ונגישות: דרמו-רולר ביתי עולה בסביבות 100 ₪ (יש איכותיים יותר ב-200-300 ₪). טיפול בקליניקה עם דרמהפן לרוב חלק מחבילה (למשל 500 ₪ למפגש, 4 מפגשים). זהו טיפול משתלם יחסית בהשוואה לאחרים, בהתחשב בתועלת הפוטנציאלית הגבוהה.
  30. טיפול בלייזר רך – LLLT (Low Level Laser Therapy) – טווח מחיר: ~2,000-5,000 ₪ למכשיר ביתי; בקליניקה ~200-400 ₪ למפגש (או במנוי).
    • שימוש בקרני אור לייזר בעוצמה נמוכה (לרוב אור אדום 650nm או אינפרא אדום קרוב) המוקרנות לקרקפת כדי לעורר את זקיקי השיער. הלייזר הלא-מחמם חודר כמה מילימטרים לעור, ומשוער שהוא משפר את תפקוד המיטוכונדריות בתאי הזקיק, מגביר ייצור ATP ומעודד פעילות תאית וצמיחה. גם זרימת הדם המקומית עולה.
    • יעילות: ה-FDA אישר מספר מכשירי LLLT (כגון מסרק HairMax) כבטוחים ויעילים לשיער. במחקרים, אנשים שהשתמשו בלייזר 3 פעמים בשבוע ראו עלייה ממוצעת בכ-15% בצפיפות השיער לאחר 4-6 חודשים לעומת פלצבו. זהו שיפור מתון, אך ניכר לעין. לייזר עוזר בעיקר במניעת המשך הידלדלות – מטופלים רבים מדווחים על האטת נשירה ושיער שנראה עבה ומלא יותר, אף אם לא צומחות שערות חדשות רבות.
    • פרקטיקה: קיימים מסרקי לייזר ידניים, קסדות/כובעי לייזר המכסים את כל הקרקפת, ופאנלים במרפאות. השימוש הביתי טיפוסי הוא 3 פעמים בשבוע, 15-30 דקות כל פעם. אין תחושה מיוחדת במהלך הטיפול (אור קר). התוצאות מתחילות להיות מורגשות אחרי 3-4 חודשים של התמדה.
    • בטיחות: נחשב בטוח מאוד. ללא כאב, ללא השבתה. לא גורם לנזק עור או לסרטן (רמת האנרגיה נמוכה). תיתכן מעט תחושת חמימות בקרקפת. חשוב להרכיב משקפי מגן שסופקו כדי לא להביט ישירות בקרן.
    • שילובים: נהוג לשלב LLLT עם מינוקסידיל או תרופות – הפעולות שונות ומשלימות. חלק מהרופאים ממליצים לייזר במיוחד במטופלים שלא יכולים ליטול תרופות (למשל נשים הרות/מניקות – זה טיפול פיזיקלי בלתי-תרופתי).
    • עלות: מכשיר ביתי איכותי (לדוגמה, Capillus, HairMax LaserBand) עולה אלפי שקלים, אך הוא חד-פעמי לשימוש יומיומי רב-שנים. טיפולי לייזר בקליניקה מוצעים לעיתים כחלק מחבילת מזותרפיה/PRP, או במכונים – מחירי המנוי יכולים להגיע לכ-500-800 ₪ לחודש לשימוש תכוף במכון.
  31. טיפול באקסוזומים לשיער (Exosome Therapy) – טווח מחיר: גבוה מאוד, הערכה ~8,000-15,000 ₪ לסבב טיפולים (טיפול חדשני, לא סטנדרטי).
    • הזרקה לקרקפת של אקסוזומים – אותם בועיות זעירות המשתחררות מתאים (למשל מתאי גזע מזנכימליים) המכילות חלבונים, mRNA ומיקרו-RNA המשפיעים על תקשורת בין-תאית. הרעיון: להשתמש באקסוזומים מתרביות תאי גזע בריכוז גבוה כ"שליחים ביולוגיים" שמעודדים את זקיקי השיער לצמוח.
    • מעמד מדעי: נמצא ממש בחזית המחקר. מספר מחקרים פרה-קליניים הראו שתמציות אקסוזומים העלו שיעור צמיחת שיער בתרביות תאים ובעכברים. מחקרים קליניים מוקדמים בבני אדם (בעיקר בארה"ב) דיווחו על שיפור משמעותי בצפיפות השיער בתוך 4-6 חודשים לאחר הזרקה חד-פעמית או כפולה של אקסוזומים מטוהרים – חלק מהמטופלים השיגו צפיפות שיער כמעט כפולה מהקיים (תוצאות לא מבוקרות).
    • יתרונות: פוטנציאלית, טיפול חד-פעמי או מעט פעמים (2-3 בשנה) שמניב אפקט ממושך, ללא צורך בשימוש יומיומי. אין החדרת תאים זרים חיים (האקסוזומים הם חלקיקים ללא DNA), ולכן אולי פחות סיכונים אימונולוגיים לעומת השתלות תאים.
    • חסרונות/סיכונים: כטיפול חדש ולא מוסדר – לא ידוע פרופיל הבטיחות המלא. קיימות חששות לגבי גירוי לא מבוקר של תאים – תאורטית, אם האקסוזומים משפעלים מסלולי גדילה, האם יש סיכון עקיף לגידולים? בנוסף, איכות התכשיר משתנה – לא כל המעבדות מפיקות חומר זהה.
    • תופעות לוואי שנצפו: בדיווחים עד כה לא היו תופעות לוואי משמעותיות מעבר לתופעות המקומיות הרגילות של זריקות (אדמומיות, רגישות למגע לכמה ימים).
    • זמינות: בישראל כרגע אינו טיפול מיינסטרים. ישנן קליניקות בודדות שייתכן ומציעות "טיפול באקסוזומים" דרך יבוא אישי (לא בפיקוח רשמי). בארה"ב הטיפול מוצע באופן פרטי במחירים גבוהים (~5,000$). מטופל המעוניין בכך צריך לברר ניסויים קליניים רלוונטיים או להתייעץ עם מומחה להשתלות שיער.
  32. טיפול בתאי גזע (Stem Cell Therapy) לשיער – טווח מחיר: ניסיוני/לא זמין מסחרית עדיין (אלפי דולרים בניסויים פרטיים).
    • תחום מחקר הכולל מספר גישות: אחת – שאיבת שומן מהמטופל, הפקת תרחיף תאי גזע מזנכימליים (ADSC) והזרקתו לקרקפת; אחרת – תרבית תאי גזע דרמליים מהזקיק במעבדה כדי להרבות אותם ואז החזרתם לקרקפת (מעין "שיבוט שיער"); וכן שימוש בנוזל מי שפיר עשיר בתאי גזע. המטרה המשותפת היא לעורר זקיקים רדומים ואולי אף ליצור חדשים באמצעות פקטורים שתאי הגזע מפרישים.
    • סטטוס המדע: טיפולים בתאי גזע שומן (ADSC) בהזרקה כבר נערכו בניסויים קטנים והראו סימני יעילות – לדוגמה, מחקר מצא עלייה של 29% בצפיפות השיער 6 חודשים לאחר הזרקת תאי גזע מזנכימליים של שומן. עם זאת, קבוצות ביקורת קטנות. לגבי שיבוט שיער – חברה יפנית (ד"ר צוג'י) דיווחה על הצלחה בהכפלת זקיקים בתרבית וצפויה להתחיל ניסויים קליניים. כרגע אין עדיין אפשרות ממשית לגדל אינסוף שיער במעבדה להשתלה.
    • סיכויים וקשיים: הזרקת תאי גזע משומן – נראית בטוחה יחסית (התאים לא יוצרים גושים), אבל השפעתה חלקית. שיבוט מלא של זקיקים – מורכב כי הזקיק הוא מבנה תאי מורכב. כנראה הפתרון יהיה שילוב של תאי גזע אפיתל ומזנכימה ביחד.
    • תופעות לוואי: בטיפול עצמי (אוטולוגי) – סיכון נמוך. אולי תגובה דלקתית קלה מממסי ההזרקה. טיפול מתאי גזע זרים – פוטנציאל לדחייה או זיהום, אך טרם נעשה בהיקף משמעותי.
    • זמינות: בישראל נכון ל-2025 אין טיפול רשמי בתאי גזע לשיער. יש קליניקות בעולם (טורקיה, למשל) שמשווקות "הזרקת תאי גזע" – לרוב מדובר בעצם בזריקת PRP משודרג עם תאי שומן, לא שיבוט אמיתי. כשתהיה פריצת דרך, העלות תהיה גבוהה מאוד בתחילה (להערכת מומחים, מעל 50,000$ להשתלה מלאה בשיער משובט, בתחילת הדרך).
  33. קרבוקסיתרפיה (Carboxytherapy) לקרקפת – טווח מחיר: ~300-500 ₪ לטיפול.
    • טכניקה בה מוזרק גז CO₂ רפואי מתחת לעור באזורים דלילי שיער. הגז גורם להרחבת כלי דם רפלקסיבית – הגוף מזהה עלייה ב-CO₂ ומגביר זרימת דם וחמצן לאזור לסילוקו. בנוסף, נוצר מיקרו-טראומה מכנית מגז המנפח קצת את הרקמה, מה שעשוי לעודד תהליכי תיקון.
    • השערת יעילות: הגברת זרימת דם מביאה יותר חמצן ומזון לזקיקים ותורמת לחילוף חומרים משופר. גם גירוי קל של דלקת-תיקון יכול לעורר צמיחה (בדומה למיקרונידלינג). משתמשים בקרבוקסי שנים רבות בקוסמטיקה (לטיפול בצלוליט וסימני מתיחה), ויישמו אותו גם לשיער אך הראיות המדעיות לכך מוגבלות.
    • ניסיון קליני: ישנם רופאי עור שדיווחו על שיפור בנשירת שיער אצל מטופלים שקיבלו 6-8 טיפולי קרבוקסי (פעם בשבוע). למשל, נצפתה האטת נשירה ונראות שיער בריא יותר – ייתכן עקב שיפור בריאות הקרקפת. עם זאת, לא קיימים מחקרים מבוקרים גדולים. לעיתים משלבים קרבוקסי עם PRP באותו מפגש כדי לסינרגיה (ה-CO₂ מכין את הקרקע ל-PRP).
    • התהליך: מחט דקה מוחדרת לתת-העור ומזרימה לאיטה CO₂. המטופל מרגיש נפיחות וקצת לחץ מקומי. במשך 10-15 דקות הגז נספג. לאחר הטיפול האזור אדמדם וחם מעט עקב זרימת הדם המוגברת – זה האפקט הרצוי. אין צורך בהחלמה מיוחדת, אולי המנעות מחפיפה באותו יום.
    • תופעות לוואי: מינימליות – קצת כאב בדקירה, נפיחות מקומית למספר שעות. לעיתים שטף דם קטן. CO₂ הוא גז שהגוף מכיר וסופג, כך שאין תגובה אלרגית.
    • מקום בטיפול: קרבוקסיתרפיה נחשב טיפולי "נישה". מוצע בעיקר במרפאות אסתטיקה כרפואה משלימה לנשירה. מתאים למי שמחפש גישות טבעיות ללא תרופות, או בשילוב עם טיפולים אחרים. אין ציפייה שזה לבדו יצמיח שיער חדש צפוף, אך הוא יכול לשפר את סביבת הקרקפת.
  34. טיפול באוזון (Ozone Therapy) לקרקפת – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לטיפול.
    • שימוש רפואי בגז אוזון (O₃) המחומס, שלו תכונות חיטוי והגברת חמצון. בטיפול שיער, לרוב משלבים אוזון עם עיסוי או מכשיר המפיק אוזון ומזרימים אותו לקרקפת, או באמצעות זריקות תת-עוריות של תמיסה מאוזנת באוזון.
    • רציונל: אוזון הוא מחמצן חזק – כשמוחדר ברקמה, הוא יהרוג מיקרואורגניזמים מזיקים (פטריות/חיידקים על הקרקפת) ויגרום לשחרור גורמי גדילה כתוצאה מהתגובה הדלקתית הקלה. בנוסף, הוא מתפרק במהירות לחמצן, כך שמגדיל זמנית את רוויית החמצן המקומית. חלק מהמטפלים טוענים שזה "ממריץ" את זקיקי השיער.
    • יעילות: אין כמעט מחקרים מסודרים. באופן אנקדוטלי, מטופלים עם סבוריאה/קשקשת מרוויחים מעצם האפקט המחטא – שיפור מצב העור עשוי לעזור לשיער. לגבי עידוד צמיחה יש תיאורים אך קשים לכימות. לרוב אוזון ניתן כחלק ממשולב (לדוגמה, יחד עם מזותרפיה).
    • התהליך: אם בצורת זריקות – דומה לזריקות מזותרפיה, רק שהמזרק מכיל מי מלח שהועשרו באוזון. אם בצורת "קיטור" – קיים מכשיר עם כיפה המתלבשת על הקרקפת ומשחררת אדי אוזון לפרק זמן (15 דקות) – בדומה למכשירי טיפול בקשקשים במספרות.
    • בטיחות: אוזון רעיל בשאיפה לריאות, אך בכמות וביישום הנכונים על הקרקפת הוא נחשב בטוח. יש לוודא שהמטפל מיומן והמכשיר מכויל – כדי לא לגרום לגירוי או כווייה כימית בעור. תופעות לוואי יכולות להיות יובש או גירוי זמני בקרקפת.
    • מיקום הטיפול: שייך לעולם הרפואה המשלימה/אסתטית. לעיתים רופאי עור מכירים בו כעוד כלי במקרים עקשניים של נשירה דלקתית (כמו במחלות פטרייתיות של הקרקפת). לא קו ראשון, אלא לכל היותר תוספת.
  35. פוטותרפיה (Phototherapy UV) לנשירת שיער – טווח מחיר: ~100-300 ₪ למפגש (ולעיתים מכוסה אם יש אינדיקציה רפואית אחרת).
    • טיפול באמצעות קרינה אולטרה-סגולה (UV) על הקרקפת. בד"כ UVB צר-טווח (311nm) או UVA בשילוב חומר רגיש לאור (PUVA). מטרת הטיפול לדכא את פעילות מערכת החיסון בעור ולגרום לתגובה דלקתית מבוקרת שמעודדת צמיחה.
    • התוויות: בעיקר אלופציה אראטה מפושטת. היות וזו מחלה אוטואימונית, קרינה UV מדכאת את תאי ה-T באזור ומפחיתה דלקת סביב הזקיקים. בנוסף, בנשירת שיער מצלקתית מסוג זאבת דיסקואידית נעשה שימוש ב-PUVA במינון נמוך כטיפול.
    • יעילות: מגוונת. מחקר אחד דיווח על חידוש צמיחת שיער מסוימת אצל ~50% מהמטופלים ב-UVB שלוש פעמים בשבוע למשך 3 חודשים באלופציה אראטה, אם כי רובם לא הגיעו לכיסוי מלא. PUVA לתקרחות אראטה סייעה ~40% מהמטופלים להשיג צמיחה חלקית אחרי 6 חודשים. התוצאות צנועות בהשוואה לטיפולים החדשים (JAK וכו'), אך עבור חלק זה פתרון במידה וטיפולים אחרים לא נגישים.
    • הליך: נעשה במכון פוטותרפיה (כמו אלה של פסוריאזיס). המטופל חובש משקפי מגן ומכסה אזורים ללא שיער, ואז חושפים את הקרקפת למנורות UV על-פי פרוטוקול (מספר דקות, במינון הולך ועולה בהדרגה). PUVA כולל גם בליעת תרופה (פסוראלן) לפני הטיפול כדי להגביר רגישות לקרינה.
    • תופעות לוואי: כווייה שמש קלה אפשרית אם המינון גבוה מדי, לכן המינונים נבנים לאט. עור הקרקפת עשוי להשתזף או להתקלף קלות. סיכון מצטבר לחשיפת UV הוא כתמי שמש והזדקנות העור, וב-PUVA גם סיכון מעט מוגבר לסרטן עור בטיפולים ממושכים מאוד.
    • מקום הטיפול: מוגבל. משמש כקו שני/שלישי באלופציה אראטה מפושטת כאשר סטרואידים סיסטמיים או טיפולים אחרים לא זמינים. לעיתים משולב עם טיפולים כגון מינוקסידיל להעלאת תגובה. בישראל מכוסה בסל למחלות כמו פסוריאזיס – לא ספציפית להתקרחות, אך אם יש צורך רפואי יתכן לקבל במסגרת זו.
  36. פאה (Wig) – טווח מחיר: ~500 ₪ לפאה סינטטית זולה ועד 5,000+ ₪ לפאה משיער טבעי איכותי.
    • כיסוי ראש מלא העשוי שיער מלאכותי או שיער אדם, שנועד להסתיר קרחת או שיער דליל לחלוטין. הפאה יושבת כהתאמה על הקרקפת (עם רשת, דבק, סיכות או קליפסים) ומעניקה מראה של שיער מלא בכל הראש.
    • סוגים: פאה סינתטית – עשויה סיבים מלאכותיים, שומרת על עיצוב (תלתלים וכו') גם אחרי כביסה, אך פחות "נושמת" ופחות טבעית למגע. פאה משיער טבעי – שיער אדם אמיתי הניתן לעיצוב (פן, צביעה), נראית ומרגישה טבעית יותר, אך דורשת תחזוקה גבוהה יותר. יש גם פאות "לייס" (תחרה) שבהן הקו הקדמי נראה כמו קרקפת אמתית.
    • יתרונות: פתרון מיידי – מכסה גם קרחת נרחבת ביותר לחלוטין. מאפשר "לבחור" את התסרוקת הרצויה (אורכים, צבעים) ללא תלות במה שקיים. פאות איכותיות נראות מצוין וקשה להבחין שאינן שיער מקורי.
    • חסרונות: מצריך תחזוקה – חפיפה, סירוק, תיקונים. יש אנשים שמוצאים את חבישת הפאה לחוויה לא נוחה – תחושת חום, גירוד בקרקפת, חשש מתזוזה או נפילה (למרות שפאות טובות מעוגנות היטב). כמו כן, שינויים חדים במראה (למשל הופעה פתאומית עם שיער שופע) יכולים לעורר שאלות מצד סביבת המטופל.
    • תופעות לוואי: אין רפואיות, מלבד אפשרות להזעת יתר בקרקפת מתחת לפאה או גירוי קל אם הפאה מתחככת. צריך לוודא שהקרקפת נקייה ומטופלת מתחת (למנוע פטרת/קשקשים עקב הלחות).
    • היבט פסיכולוגי: עבור רבים, פאה היא פתרון מציל ביטחון עצמי. במיוחד לנשים עם התקרחות מפושטת או חולי סרטן – פאה מאפשרת חזרה למראה מוכר. מצד שני, יש הנמנעים עקב חשש "מה יקרה אם ידעו".
    • זמינות: קיימים חנויות ובעלי מקצוע (פאניות) המתמחים בהתאמת פאות. לחולות אונקולוגיות בישראל קופת החולים אף משתתפת במימון (בסל הבריאות – החזר של ~1,000 ₪ לפאה רפואית). פאה איכותית מחזיקה כשנתיים (משיער טבעי, בשימוש יומיומי) לפני שנשחקת ודורשת החלפה.
  37. תוספות שיער (Hair Extensions) – טווח מחיר: ~1,000-3,000 ₪ לחבילת תוספות והתקנה; תחזוקה כל 2-3 חודשים ~300-800 ₪.
    • קווצות שיער נוספות המחוברות לשיער הטבעי כדי להוסיף נפח ואורך. התוספות אינן מכסות קרחות לגמרי, אלא מסתמכות על שיער קיים כדי להיתפס. לכן מתאימות במיוחד לנשים עם שיער דליל שרוצות להעשיר את המראה, לא למי שקירח לחלוטין.
    • שיטות חיבור: קליפסים – קווצות על קליפס הנסגר על השיער (פתרון זמני, לשימוש יומי); הלחמה/הדבקה – קווצות עם קצה קרטין מותך המחובר עם חום לשיער; חרוזי מתכת (Microrings) – לולאות קטנות מהדקות את התוספת לשיער; שזירה (Weaving) – קליעת רצועת שיער בהדיקות לתוך צמת בסיס של השיער הטבעי. יש גם הדבקה בקלטות (טייפ-אין) – פסי שיער עם דבק דו"צ מיוחד.
    • יתרונות: מוסיף מיידית נפח ואורך – למשל מישהי עם שיער דק בכתר יכולה להיראות עם שיער שופע וארוך תוך שעות ספורות אצל מעצב. ניתן להתאים צבע ומרקם כך שיתמזגו עם השיער הטבעי, והן בלתי מורגשות מבחוץ כשהן מחוברות נכון.
    • חסרונות: עלולות לפגוע בשיער הטבעי – משקל התוספת מושך את השערה ועשוי לגרום לשבירה או התקרחות מתיחה (traction alopecia) לאורך זמן, במיוחד בשיטות כבדות כמו חרוזים או הדבקה ממושכת. דורש תחזוקה – חיבורי התוספות מתרופפים עם צמיחת השיער תוך 2-3 חודשים וצריך להרים/להתקין מחדש. גם סירוק וחפיפה דורשים זהירות למניעת קשרים בחיבורים.
    • התאמה: מתאים למי שיש לה לפחות אורך שיער מסוים (מינימום 10 ס"מ) שניתן לתפוס בו את התוספת. בנשירה מפושטת – מוסיף נפח בכל הראש. בחסר מקומי (נניח רק במפרצים) – פחות ישים כי אין איפה לחבר באזור הקרח.
    • שיקולים: תוספות שיער הן פתרון קוסמטי נטו. הן מספקות "הסוואה" מצוינת לדלילות אך אינן מטפלות בבעיה. חשוב לבצע אצל איש מקצוע מנוסה, כי התקנה לא נכונה תגרום נזק. רצוי להימנע מתוספות כבדות מדי אם השיער חלש. כמו כן, מומלץ לתת "מנוחה" לקרקפת בין חידושי תוספות כדי למנוע עומס תמידי על השיער.
  38. טופר / יחידת שיער חלקית (Hair Topper) – טווח מחיר: ~1, 500-4,000 ₪ (תלוי חומר ואיכות).
    • תוספת שיער גדולה המכסה חלק עליון של הקרקפת (בניגוד לפאה מלאה). זהו מעין "שטיחון" או פאה חלקית המותאם לאזור הדליל – לרוב מקרקפת קדמית/עליונה אצל נשים. היחידה עשויה רשת דמוית קרקפת שמשולב בה שיער (טבעי או סינטטי), ומתחברת באמצעות קליפסים ללחיצת לשיער הטבעי סביב.
    • יתרונות: פתרון מושלם עבור נשים עם דלילות בשביל המרכזי, בקודקוד או בקדמת הראש, שעדיין יש להן שיער בצדדים. הטופר מוסיף שיער בדיוק במקום שצריך ומאפשר להשאיר את שאר השיער הטבעי גלוי. התקנה מהירה (רק להצמיד קליפסים – שניות). אפשר לבחור טופר מתואם צבע, אורך וסגנון כך שייטמע עם השיער הקיים באופן בלתי מורגש.
    • חסרונות: כמו בפאה – חבישת טופר לאורך יום שלם יכולה להיות מורגשת (משקל קטן על הקליפסים, קצת מתח על השיער שנאחז). יש צורך להיזהר מרוח חזקה או משיכה (אם כי קליפסים טובים אוחזים היטב). בנוסף, צריך שיער טבעי סביב מספיק חזק כדי להחזיק – אם גם בצדדים מאוד חלש, הקליפסים עלולים לתלוש.
    • תחזוקה: מורידים מדי ערב, מברישים ומנקים לפי הצורך. יחידה משיער טבעי ניתן לעצב בחום ולחפוף כרגיל (בנפרד מהראש). אורך חיי טופר איכותי משיער טבעי הוא כשנתיים בשימוש נכון.
    • השפעה על שיער: הקליפסים מפעילים לחץ נקודתי – חשוב למקמם כל פעם מעט שונה כדי לא לגרום לאיזור מסוים נזק. גם לא לישון עם הטופר (מושך מדי). אם מקפידים, הסיכון לנזק שיער מינימלי.
    • פתרון לגברים: אצל גברים קיים מוצר דומה אך שונה בתפיסה – "יחידת שיער" מודבקת לקרקפת הקודקוד (מערכת שיער). זהו בעצם כמו טופר לגברים, אך לרוב מדביקים עם דבק מיוחד למשך שבועות ברצף. זה פתרון שלרוב מתואר בנפרד (ר' סעיף 39 להלן אם קיים).
  39. יחידת שיער לגברים ("הייר סיסטם") – טווח מחיר: ~3,000-6,000 ₪ לשנה (כולל תחזוקה והחלפות).
    • זהו בעצם שיקום שיער קוסמטי קבוע: חלקת שיער מותאמת אישית (משיער טבעי) מודבקת או מוצמדת לקרקפת הקרחת אצל גבר ומוחלפת במחזוריות. היחידה עשויה רשת דקה או בסיס פולימרי בצבע הקרקפת, שעליה שיער בצפיפות וכיוון טבעיים.
    • תהליך: הספר מגלח את האזור הקרח לגמרי, מנקה ומורח דבק רפואי או סרט דביק מיוחד. את היחידה (מעוצבת מראש לפי מידות האזור וצבע השיער הרצוי) מניחים בדיוק על המקום ומדביקים. התוצאה – מיידית: מראה של שיער צומח מאותה קרקפת. ניתן לחפוף, להזיע ולחיות עם זה כרגיל 2-4 שבועות ברצף. לאחר מכן היא מוסרת, מנקים את הקרקפת, מחדשים דבק ומדביקים שוב (או מחליפים ליחידה חדשה לאחר מספר חודשים).
    • יתרונות: מחזיר לגבר קרח שיער מלא וארוך ככל שירצה באופן מיידי. ברמה גבוהה, בלתי אפשרי להבחין שזה לא שיער טבעי – גם במגע (בסיסי תחרה "לייס" יוצרים קו שיער קדמי שנראה כמו קרקפת). אין תלות באזור תורם, אין ניתוח, אין המתנה לצמיחה. פתרון הפיך – אפשר להסיר כל עת.
    • חסרונות: דורש תחזוקה שוטפת לכל החיים – כל כמה שבועות ללכת למכון לחידוש הדבק, כל ~3-6 חודשים להחליף יחידה (השיער בה מתבלה). עלות מצטברת משמעותית על פני שנים. בנוסף, יש אי-נוחות פסיכולוגית אצל חלק מהמשתמשים – למשל בזמן שחייה או אינטימיות חוששים מהזזה. אולם רוב היחידות מודבקות חזק ומאפשרות אפילו ספורט ומים.
    • השפעה על הקרקפת: הדבק עלול לגרום לגירוי עור במיעוט המקרים. כמו כן, יש צורך לשמור היטב על הגיינה כי מתחת ליחידה הקרקפת מזיעה. שיער שעדיין צומח מתחת ליחידה (אם יש) עלול לנשור יותר בגלל החיכוך וההדבקה.
    • השוואה לפאה: למעשה זו "מיני-פאה" לגברים, אך ההבדל שהיחידה לרוב קטנה ומודבקת קבוע (לא מסירים כל יום). התוצאה לרוב טבעית יותר מפאה שלמה כי משתלבת עם שיער הצדדים. כיום טכניקה זו נפוצה מאוד כחלופה למי שלא מעוניין או לא מתאים להשתלת שיער.
  40. סיבי שיער מעבים (Hair Fibers) – טווח מחיר: ~80-200 ₪ למיכל אבקה (מספיק לחודש-חודשים).
    • מוצר קוסמטי פופולרי להסתרת קרחות אזוריות ושיער דליל. מדובר בסיבים מיקרוסקופיים (לרוב עשויים קֶרָטִין או כותנה) הטעונים סטטית, שמפזרים כ"אבקה" על השיער הקיים. הסיבים נצמדים לשערות הקטנות ומעבים אותן, וגם נופלים על הקרקפת ומכהים את הרקע – כך הנראות הכללית היא של שיער מלא יותר. מותגים ידועים: טופיק (Toppik), Nanogen, DermMatch (אבקה דחוסה).
    • אופן השימוש: על שיער יבש ומעוצב, מפזרים את האבקה מעל האזור הדליל (ישנם גם אפליקטורים בצורת משאבה להתזה מדויקת). הסיבים נדבקים והופכים את האזור שהיה "ורדרד" לפחות גלוי. מקבעים לרוב עם ספריי קל של ספריי-שיער כדי שהסיבים יישארו במקום.
    • תוצאה: מיידית – הקרקפת פחות מבצבצת. זה במיוחד יעיל להסתרת שביל רחב, קרקפת דלילה בקודקוד או אפילו לכסות טלאי קרחת קטן (למשל אלופסיה אראטה קטנה). הסיבים עמידים בגשם קל או זיעה קלה (רובם "עמידים במים" חלקית), אך שפשוף חזק או מים רבים יסירו אותם.
    • יתרונות: פתרון זול, לא פולשני, ומאוד קל לשימוש. אין כמעט סיכון או תופעות לוואי (פרט לאלרגיה נדירה לצבע באבקה). אפשר לכוון בדיוק היכן וכמה להניח. מוצרים איכותיים נראים טבעיים ואינם מלכלכים בגדים (אם כי יש להימנע מללבוש כובע בהנחה כבדה – עלול להכתים מבפנים).
    • חסרונות: אינו מתאים לקרחת גלויה לחלוטין – חייב שיהיה לפחות קצת שיער שאליו ייצמדו הסיבים. דורש שגרת יומיום – בכל חפיפה הכל יורד וצריך ליישם מחדש. במגע יד על השיער, מעט סיבים עלולים לעבור ליד. יש לבחור צבע מתאים לשיער (מגיע במספר גוונים).
    • הערה: רבים עם התקרחות משתמשים בסיבים באופן קבוע, לפעמים בשילוב עם טיפולים (למשל, בינתיים שמחכים שהתרופה תשפיע). זה פתרון קוסמטי מצוין כשנעשה במידה – רק לזכור שלא "מרפא" דבר.
  41. ספריי קונסילר לקרקפת – טווח מחיר: ~50-150 ₪ לבקבוק ריסוס.
    • תרסיס צבע עדין המיועד לגוון את הקרקפת והבסיס השיער הדק, ובכך לטשטש מראה קרקפת בהירה מתחת לשיער דליל. למעשה כמו "איפור" לקרקפת: הספריי מכיל חלקיקי צבע שנצמדים לעור (ולשיער) ונותנים אשליה של שיער צפוף יותר. מותגים: Joan Rivers Great Hair Day, Topic spray, L'Oréal Magic Retouch (לצבע שורשים, שמשתמשים בו גם להסתרת דלילות).
    • אופן השימוש: מרססים ממרחק של ~15 ס"מ על האזור הדליל, על שיער יבש לפני עיצוב סופי. הצבע מתיישב על העור החשוף בין השערות ומכהה אותו כך שפחות בולט הניגוד בין השיער לקרקפת. יש צבעים שונים להתאמה (שחור, חום כהה/בהיר, בלונד וכו'). מתייבש תוך דקה.
    • אפקט: מיד אחרי ריסוס, השביל או הכתם הקרח נראה קטן יותר. השיער נראה מלא כי הרקע הצבוע מטשטש את "הקרחות". בניגוד לסיבי שיער (סעיף קודם) – הספריי בעיקר צובע את העור, פחות מוסיף נפח לשיער עצמו.
    • יתרונות: מהיר ופשוט. עמיד יותר במים מסיבי שיער – רוב התרסיסים עמידים לזיעה ולגשם ואפילו דורשים שמפו להורדה. מתאים מאוד להסתרת שיער לבן בצדעיים או מאריכים זמן עד צביעת שורשים במספרה (זו בכלל המטרה המקורית של חלק מהמוצרים).
    • חסרונות: במריחה לא נכונה עלול ללכלך מעט את הקרקפת/מצח (ניתן לנקות עם מים וסבון). התחושה על השיער יכולה להיות מעט דביקה או יבשה (כמו ספריי-שיער). אם מישהו ממשש את הקרקפת מקרוב, עלול לקבל מעט צבע על האצבע.
    • שימושיות: ספריי טוב לכיסוי שטח רחב בדלילות קלה-בינונית. למשל, אישה עם דלילות בכל הקודקוד תוכל בריסוס מהיר להכהות את העור שדרכו מבצבץ ולהשיג מראה שיער מלא יותר. יחד עם זאת, באזורים דלילים מאוד – התוצאה פחות משכנעת מאשר שילוב סיבים + ספריי. לרוב ניתן לשלב: קודם לפזר סיבים ואז "לנעול" עם ספריי שגם צובע את העור מתחת.
  42. אבקת מילוי קרקפת (Scalp Concealer Powder) – טווח מחיר: ~100-200 ₪ לקומפקט.
    • מוצר איפור ייעודי לקרקפת, מגיע כדחוס בקופסה עם ספוגית. דומה לפודרה לפנים, אך בפורמולציה עמידה יותר וחלקיקים מעט גדולים. משמש למלא איזורים קרחים קטנים או שבילים. מותג מוכר: DermMatch – אבקה דחוסה ששמים עם מברשת לחה על הקרקפת, מתייבשת ונצמדת היטב לעור ולשיער.
    • אופן השימוש: מרטיבים מעט את הספוגית או המברשת (תלוי מוצר), טובלים באבקה ומורחים על הקרקפת החשופה בתנועות סיבוביות. כשהחומר מתייבש (דקה-שתיים) הוא הופך עמיד למים ולמגע. ניתן גם לגרור אותו קצת על שיער דק כך שיצפה אותו ויעבה.
    • תוצאה: קרקפת חשופה נצבעת בצבע השיער. לדוגמה, אם יש מפרצים או רקע ורוד מאירועי השתלת שיער – ניתן לצבוע את העור וזה נראה כמו צל של שיער. DermMatch אפילו יכול לצייר מראה של זיפי שיער קצוצים אם מיומן בשימוש.
    • יתרונות: עמיד מאוד – אפשר לשחות, להזיע, לישון, והחומר לרוב יישאר (עד חפיפה בשמפו). נותן כיסוי עור מלא – טוב למי שיש קרחות "מבריקות" נרחבות ומעוניין להפחית את הניגוד. גם משתלם – דיסק אחד יכול להספיק לכמה חודשים טובים של שימוש יומי.
    • חסרונות: דורש קצת מיומנות וזמן בבוקר (יותר מהתזה מהירה של ספריי או סיבים). על שיער ארוך מאוד פחות נוח – מיועד יותר לקרקפת גלויה או שיער קצר. אם מגזימים – עשוי להיראות מעט אבקתי/גירי מקרוב.
    • הערה: לעיתים משלבים – מורחים אבקה על הקרקפת, ואז מעליה פיזור סיבים להוספת נפח. זה נותן גם מילוי עור וגם עובי שיער. השילוב הזה, יחד עם קיבוע בספריי קל, יכול להעביר אפילו מצלמה מקרוב (למשל, שידורי טלוויזיה משתמשים לעתים בטריקים אלו למנחים עם שיער דליל).
  43. מיקרופיגמנטציה של הקרקפת (Scalp Micropigmentation – SMP) – טווח מחיר: ~4,000-8,000 ₪ לקרקפת מלאה (תלוי שטח, נעשה לרוב ב-2-3 פגישות).
    • קעקוע רפואי של נקודות זעירות על קרקפת הקרחת, לדמות זקיקי שיער קצוצים. בשיטה זו משתמשים בפיגמנטים מיוחדים והתאמת גוון מדויק לשיער/עור המטופל, ומנקדים אלפי נקודות באיזורים הרצויים. התוצאה – ראש מגולח למראה, אבל עם "צל" של נקודות שמשווה מראה של שיער קצר מאוד במקום קרחת חלקה.
    • יישומים: פופולרי אצל גברים שמקריחים ובוחרים לאמץ מראה של שיער מגולח קצרצר במקום קרחת. SMP גם משמש לנשים עם שיער דליל – במילוי אזורי שביל עם נקודות אפורות עדינות שמכהות את הקרקפת (אם כי אצל נשים לרוב מעדיפים סיבים/ספריי). בנוסף, משתמשים במיקרופיגמנטציה להסתיר צלקות – למשל צלקת השתלת FUT או צלקות ניתוח.
    • תהליך: בדומה לקעקוע, דורש 2-4 מפגשים (מרווחים בכחודש) שבהם מוסיפים שכבות של נקודות. ההחלמה קלה – אדמומיות ליומיים-שלושה. הפיגמנט מוחדר לשכבה העליונה יחסית בעור, ולכן דוהה לאט במשך 2-5 שנים, מה שמצריך רענון בהמשך.
    • תוצאה: כאשר מבוצע היטב, קשה מאוד להבדיל בין נקודת פיגמנט לנקודת שיער קצוץ. במיוחד במרחק של מעל חצי מטר – הראש נראה כמי שבחר לגלח שיער מלא. עם זאת, המראה הוא תמיד של שיער קצוץ – לא ניתן להניח SMP ולגדל שיער ארוך, כי אז יראו הנקודות דרך השיער. זו יותר "תסרוקת קבועה" של גלח.
    • יתרונות: פתרון קבוע יחסית, ללא תחזוקה יומיומית. אין מגבלות – אפשר להזיע, לשחות, הכל כרגיל. עלות-תועלת גבוהה למי שלא רוצה ניתוח או פתרון זמני.
    • חסרונות: מראה דורש שמירה – יש להתגלח/לקצר את שאר השיער באופן עקבי (במיוחד בצדדים) כדי לשמור על אחידות. הפיגמנט עלול במשך שנים לקבל גוון מעט שונה (למשל כחלחל עדין) – לכן חשוב להשתמש בפיגמנטים ייעודיים לקרקפת שמועדים פחות לכך. אם אדם מלבין (שיער הופך אפור) – הנקודות הישנות עלולות להיות כהות משיערו הלבן אם לא ירענן בהתאמה.
    • ביצוע: אמני SMP מיומנים פועלים כיום במספר קליניקות בארץ. חשוב לבדוק עבודות שלהם, כי SMP דורש דיוק (נקודה גדולה מדי או בצבע לא נכון תיראה לא טבעית). טיפול מלא אורך בין 2 ל-4 מפגשים של 2-4 שעות כל אחד. כאב נסבל (מורחים אלחוש מקומי).
  44. תסרוקות הסוואה לדלילות – טווח מחיר: עלות תספורת/עיצוב רגילה (100-300 ₪).
    • בחירת סגנון עיצוב שיער שימזער את נראות הנשירה. עיצוב חכם יכול לטשטש מפרצים, לכסות קרחות קטנות וליצור אשליית נפח. זו אמנות בפני עצמה שבשימוש מושכל יכולה לחולל שינוי ניכר במראה, בלי תכשירים או הליכים.
    • דוגמאות לגברים:
      • תספורת קצרה מאוד/גלח – מקטינה את הקונטרסט בין השיער לעור, כך שהקרחת פחות מובחנת. קרחת+זיפים קצרים בצדדים נראית יותר כמו בחירה אופנתית ולא כהתקרחות (הרבה מעדיפים זאת כשמגיעים ל-% נשירה גבוה).
      • שיטת "קוצים"/מרקם למעלה – עבור נסיגה במפרצים, השארת שיער מעט ארוך יותר בקדמת הראש וסירוקו בצורה מרושלת/קוצנית יכולה לטשטש את קו השיער הנסוג.
      • Side part (שביל צדדי עמוק) – מעביר נפח שיער מעל אזור דליל בצד השני.
      • גידול שיער פנים – לא תסרוקת, אבל לעיתים זקן/זיפים מאזנים את הפנים ומפנים תשומת לב מהקרחת.
    • דוגמאות לנשים:
      • הוספת נפח בשכבות – תספורת שכבתית מייצרת תנועה והסתרה באזורים דלילים. למשל, דירוג סביב הקודקוד מוסיף "הרמה".
      • פריזורה צידית – העברת שביל השיער ממיקום מרכזי (בו הדלילות בולטת) לצידי יותר, או שביל זיגזג, יכולה לכסות שביל רחב.
      • טופיק ליפה (Top Knot/Updo) – איסוף שיער בצורה מרושלת-מעוצבת, שכולל "משיכת" קצת שיער מהקודקוד קדימה לכיסוי.
      • פוני (Bang) – פוני צד או ישר יכול לכסות מצח גבוה או מפרצים התחלתיים.
    • אביזרים: שימוש בצעיפים, קשתות, קליפסים עם שיער ועוד – כל אלו מסווים באופן אופנתי אזורים דלילים. לדוגמה, בובו (מילוי) שמשתלבת בתוך קוקו כדי לתת לו נפח.
    • חשיבות המעצב: ספר מיומן בהתמודדות עם שיער דליל ידע להתאים את התסרוקת למצב. לעיתים יש הדרכות ייחודיות לספרים על כך. בחירה לא נכונה (למשל מדורגת מדי באשה עם שיער דל מאוד) עלולה לחשוף יותר קרקפת, לכן יש לבחון בזהירות.
    • עלות: אינה שונה מתספורת רגילה, אך ייתכן צורך בתכיפות גבוהה יותר לסידור מתמיד. למשל, גבר מקריח עם שיער ארוך בצדדים צריך לספר לעיתים קרובות כדי למנוע "פרסת שיער" לא אסתטית – שמירה על קצוץ בצדדים ובאחור.
  45. גילוח הראש (Head Shaving) – טווח מחיר: אפס (אם עושים בבית) עד ~50 ₪ לספר.
    • פתרון פשוט וישיר – הסרת כל השיער הנותר ו"אימוץ הקרחת". במקום לנסות להסתיר או להצמיח, מקבלים את המצב ומיישרים קו בכך שמגלחים את הראש לחלוטין. זה מפיג את הניגוד בין אזורי שיער לקרחת – כעת כל הקרקפת אחידה.
    • יתרונות: בריאות הנפש – עבור רבים, ההחלטה לגלח מלווה בתחושת שחרור; אין עוד דאגה ממפרצים או כתמים, והופכים את המראה לסטייל מובחן (קרחת חלקה כמראה נבחר). זה גם תחזוקתי נמוך – רק לגלח פעמים בשבוע. אין הוצאות על טיפולים ותכשירים.
    • חסרונות: לא לכולם מתאים אסתטית ראש מגולח – תלוי בצורת הגולגולת, פרופורציות הפנים, צבע העור וכו'. דורש לעיתים גם טיפוח של מראה (למשל שיזוף לקרקפת כדי לא להיות חיוור מאוד, או גידול זקן לאיזון הפנים). חלק מהאנשים חווים בתחילה קושי בדימוי העצמי כ"קרח".
    • טכניקה: ניתן לגזור קצר עם מכונה, ואז להשתמש בסכין גילוח טובה (יש אפילו מכשירי גילוח חשמליים יעודיים לראש). יש להרבות בלחות/קרם הגנה כי הקרקפת כעת חשופה לשמש.
    • חוויית הסביבה: לרוב, הסביבה מקבלת זאת כעניין רגיל – במיוחד בעידן שבו ראשים מגולחים נפוצים גם כבחירה אופנתית. למעשה, לא פעם גבר עם קרחת חלקה "נראה טוב יותר" מאשר עם שערות דלילות מפוזרות.
    • סיכום: זוהי נקודת קצה אפשרית שהרבה גברים מגיעים אליה בבשלות – במקום להיאבק בשינויים, לאמץ אותם. כמובן, זה עניין של נוחות אישית ותחושת ביטחון. רבים שגילחו מעידים ש"הלוואי ועשיתי זאת קודם". אצל נשים האופציה פחות שכיחה חברתית, אך גם קיימת בקרב מעטות (לעיתים כחלק מאג'נדה אופנתית נועזת).
  46. שמפו קטוקונזול (Ketoconazole 2%) – טווח מחיר: ~40-80 ₪ לבקבוק 100 מ"ל.
    • שמפו טיפולי המכיל קטוקונזול – חומר אנטי-פטרייתי ואנטי-דלקתי המשמש בעיקר לקשקשים (מותג Nizoral). נמצא שיש לו גם אפקט אנטי-אנדרוגני מקומי קל בקרקפת. לכן, שימוש בו עשוי לסייע במקרים של נשירת שיער הקשורה לסבוריאה או דלקת וגם אולי לעכב מעט את השפעת ה-DHT על זקיקי השיער.
    • מנגנון: קטוקונזול מפחית ייצור חלב ומדכא פטריית Malassezia שגורמת לדלקת (סבוריאה). דרך זה הוא מפחית דלקת סביב הזקיקים – מצב דלקתי כרוני זעיר נחשב כגורם מחמיר בהתקרחות אנדרוגנטית. כמו כן, במחקרים בתאי עור הראה קטוקונזול יכולת לחסום קולטני אנדרוגן במידה מסוימת.
    • יעילות: מחקר השוואתי קלאסי (Pierard, 1998) מצא ששימוש בקטוקונזול 2% פעמיים בשבוע נתן שיפור בצפיפות השיער דומה למינוקסידיל 2% לאחר חצי שנה – כנראה עקב הפחתת דלקת והסרת קשקשת שסותמת זקיקים. לכן, שילוב שמפו כזה בשגרה עשוי לתרום לעצירת הנשירה. במקרים של סבוריאה (קשקשים, אדמומיות בקרקפת) – טיפול הכרחי כי הסבוריאה עצמה עלולה לגרום להחמרת נשירה.
    • שימוש: יש לחפוף עם השמפו 2-3 פעמים בשבוע, להשאיר את הקצף 3-5 דקות על הקרקפת ואז לשטוף. בימים אחרים ניתן להשתמש בשמפו רגיל או עדין. חשוב להימנע ממגע בעיניים.
    • תופעות לוואי: עלול לייבש את השיער והקרקפת – לכן מומלץ מרכך בקצוות השיער. לעיתים רחוקות גורם לגירוי או אלרגיה (אדמומיות, גרד) – במקרה כזה להפסיק. צבע שיער צבוע עלול לדהות מעט מחומר פעיל זה.
    • רכישה: בישראל "ניזורל 2%" נמכר כתרופה ללא מרשם (דורש בקשה מהרוקח) וכמו כן יש שמפו קטוזל גנרי. יש גם גרסת 1% חלשה יותר (OTC רגיל) – מתאימה לתחזוקה. רופאי עור ממליצים פעמים רבות על שילוב שמפו קטוקונזול בשגרת הטיפול בנשירה, במיוחד כשיש מרכיב דלקתי.
  47. שמפו קפאין (Caffeine shampoo) – טווח מחיר: ~30-60 ₪ לבקבוק.
    • שמפו המכיל תמצית קפאין וחומרים מעוררים (מותג מוביל: Alpecin הגרמני). הרעיון: קפאין הוכח כמעודד צמיחת שיער בתנאי מעבדה – הוא חודר לזקיק, ממריץ את חילוף החומרים ומנטרל חלק מהשפעות ה-DHT. שמפו כזה שוהה כמה דקות על הקרקפת ומשחרר קפאין לזקיקים.
    • יעילות: מוגבלת אך קיימת. מחקר in-vitro הראה שקפאין מרוכז ב-0. 002% גרם להגברת צמיחת שערות בתרבית והאריך את משך האנאגן. מחקר קטן בבני אדם מצא שספיגת קפאין מקרקפת עם שמפו אכן מתרחשת תוך 2 דקות. עם זאת, קשה לכמת השפעה קלינית – ככל הנראה שמפו קפאין לא ייצור צמיחה דרמטית, אולם עשוי להאט מעט את הנשירה ולסייע כשימוש תומך. יש עדויות אנקדוטיות על שיער שנראה עבה יותר (יתכן עקב שאריות שמצפות את השערה).
    • שימוש: יש לחפוף מדי יום או לפחות 3-4 פעמים בשבוע. להשאיר את הקצף 2-5 דקות על הקרקפת כדי לאפשר ספיגה.
    • תופעות לוואי: שמפו Alpecin ידוע כמגרה קצת את הקרקפת אצל חלק – תחושת עקצוץ (אפקט המנטול שבו). בדרך כלל לא גורם לגירוי משמעותי; אם מופיע יובש או גרד – יש להפחית תכיפות או להפסיק.
    • שילוב: ניתן לשלב עם מינוקסידיל ותרופות – אין התנגשות. רבים משתמשים בשמפו קפאין כבונוס – "זה אולי לא יכול להזיק". גם נשים יכולות להשתמש (יש גרסה ייעודית לנשים ללא מנטול).
    • זמינות: נמכר בפארמים ובאינטרנט. יש מותגים נוספים עם קפאין (Vichy Dercos אנרגייזינג, Plantur וכו'). מחירו לא גבוה בהרבה משמפו איכות רגיל. חשוב לציין: זה לא תחליף למינוקסידיל/תרופות – רק תוספת אפשרית.
  48. ערכת שמפו ומרכך נגד דלילות (Anti-thinning kit) – טווח מחיר: ~150-300 ₪ לערכה (שמפו+מרכך+טוניק).
    • מוצרים קוסמטיים ייעודיים לשיער דליל, בדרך כלל נמכרים כערכה. מותג מוכר: Nioxin – מערכת של 3 שלבים (שמפו, מרכך, ותכשיר קרקפת). מערכות אלו מכוונות לשפר את מראה השיער ע"י ניקוי יעיל של הקרקפת, הסרת שומן וחומרי סתימה, ועיבוי שיער באמצעות רכיבים מצפים. לעיתים מכילים רכיבים כמו ניטרין, חומצות אמינו, שמן מנטה (לגירוי הקרקפת) ותרכובות צמחיות.
    • השפעה: קוסמטית בעיקרה. למשל, שמפו ומרכך של Nioxin מכילים פולימרים המצפים את סיב השערה ומעניקים תחושת שיער מלא יותר לאחר הייבוש. גם מרכיבים כמו מנטול גורמים לעור תחושת רעננות ואולי הגברת זרימת דם קלה. לאחר שימוש של חודש-חודשיים, חלק מהמשתמשים מדווחים שהשיער נראה "עבה יותר" והקרקפת פחות גלויה. עם זאת, אין הוכחה לצמיחה פעילה חדשה עקב מוצרים אלו.
    • יתרונות: שמירה על היגיינת הקרקפת – סילוק עודפי סבום, DHT וחלב – זה כשלעצמו יכול למנוע עכירות בזקיקים. המוצרים לרוב נעימים לשימוש, ריחניים ומעניקים נפח מידי (בדומה לשמפו יבש). הם גם עדינים בדרך כלל, ללא SLS קשיחים, ולכן טובים לשיער עדין.
    • חסרונות: המחיר יחסית גבוה לשמפו/מרכך רגילים. ולא כל אחד יראה הבדל ניכר. אלו לא "תרופות" – אם יש התקרחות גנטית פעילה, הם לא יעצרו אותה אלא רק ייטיבו עם המראה הזמני.
    • שימוש: בד"כ שימוש יומיומי או כמעט יומיומי. שמפו – לעסות בקרקפת 1-3 דקות (חלקם מכילים תמציות זמן מנטה/קפאין שדורשות מגע ממושך), מרכך – בעיקר לקצוות השיער (לא למרוח הרבה בקרקפת). לאחר מכן תרסיס/טוניק קרקפת (ללא שטיפה) – מכיל ויטמינים ומנטול, נותן עקצוץ מרענן.
    • מותגים: Nioxin כאמור מוביל (6 סוגי ערכות בהתאמה לסוג שיער), יש גם Phyto, Bosley, Viviscal densifying shampoo ועוד. הבחירה לעיתים לפי ניסיון – ייתכן מוצר אחד יעבוד טוב עבורך יותר מאחר.
    • שילוב: אין מניעה להשתמש במקביל לטיפולים רפואיים. למעשה, רבים משתמשים בשמפו יעודי (Nioxin או דומה) ואז מיישמים מינוקסידיל על קרקפת נקייה. המרכך עוזר למנוע שבירת שיער – שיער דליל נשבר בקלות והגנה עליו משמרת נפח.
  49. ביוטין (Biotin) – טווח מחיר: ~40-80 ₪ לבקבוק (חודש-חודשיים של אספקה).
    • ויטמין B7 (נקרא גם ויטמין H) – רכיב חיוני במטבוליזם של חלבונים וקרטין. מחסור בו עלול לגרום לנשירת שיער, שיער שביר ודליל, ואף נשירת ריסים/גבות. לכן, הוא מוכר כ"ויטמין לשיער" ומצוי כמעט בכל מולטיויטמין או תוסף ייעודי לשיער.
    • יעילות: אם אין חסר ביוטין, תוספת עודפת לא הוכחה כמעודדת צמיחת שיער. רוב האנשים מקבלים מספיק ביוטין בתזונה (מצוי בביצים, אגוזים וכו'), ומחסור אמיתי נדיר – למשל, אכילת חלבון ביצה נא לאורך זמן גורמת לחסר ביוטין. עם זאת, תוספי ביוטין עדיין פופולריים מאוד כי הם בטוחים וזולים, ויש דיווחים אנקדוטיים של אנשים על שיפור עובי וצמיחה.
    • מינון: התזונה המומלצת היא ~30 מיקרוגרם ליום. תוספי שיער מכילים הרבה מעבר – 2, 500 עד 10,000 מק"ג (10 מ"ג) בטבליה, שזה עודף רחב. עודף ביוטין אינו רעיל – העודף מופרש בשתן. אך מינונים מאוד גבוהים (10 מ"ג ומעלה) עלולים להפריע לבדיקות דם מסוימות (למשל, בדיקות הורמוני בלוטת התריס) ולתת קריאות שגויות, לכן יש להודיע לרופא אם נוטלים.
    • תופעות לוואי: כמעט שאין. לעיתים רחוקות מינון גבוה גורם לאקנה קל סביב הסנטר (פתיר עם הפסקת הנטילה).
    • תוצאות צפויות: אם היה חוסר – לאחר 2-3 חודשים יבחינו בשיפור בצמיחת שיער וציפורניים (ציפורניים מתחזקות – סימן קלאסי). אם לא היה חוסר – כנראה לא יראו שינוי משמעותי בשיער, אבל אולי בציפורניים. כך או כך, ביוטין הפך "סטנדרט" בכל תוסף שיער כי הוא חלק ממכלול הבריאות של השערה.
    • מקור טבעי: כאמור, תזונה מאוזנת לרוב מספקת. מזונות עשירים: חלמון ביצה, שקדים, בטטה, כבד, קטניות. צמחונים וטבעונים בדרך כלל מקבלים ביוטין ממקורות צמחיים מספיק.
  50. פנטוגר (Pantogar) – טווח מחיר: ~200-250 ₪ לחבילה (חודש טיפול), לעיתים פחות ברכישה מחו"ל.
    • תוסף תזונה גרמני מפורסם לשיער וציפורניים. מכיל קומבינציה של: ויטמין B1, סידן פנטותנאט (B5), ציסטין (חומצת אמינו גופריתית החשובה לקרטין), קרטין רפואי, ושמרי בירה. הנוסחה נועדה להזין את השערה מבפנים.
    • התוויות: מיועד בעיקר לנשירת שיער מפושטת (Telogen Effluvium) אצל נשים, שיער חסר ברק ודליל עקב לחץ, תזונה לקויה, לאחר הריון וכו'. מחקרים שנעשו בחסות היצרן הראו ירידה בקצב נשירה ושיפור עובי השערה אחרי 3-6 חודשי שימוש קבוע (3 קפסולות ביום).
    • יעילות: בנשירת שיער זמנית (מחלות, סטרס, עונתית) – רבות מדווחות על עצירת הנשירה והצמחת שיער בריא חדש כעבור מספר חודשי טיפול. בהתקרחות אנדרוגנטית – התוסף יכול לשפר את איכות השיער שנותר, אך לא לעצור השפעה הורמונלית. מחקר אקראי אחד הראה ירידה במספר השערות הנושרות יומית בקבוצת פנטוגר בהשוואה לפלצבו לאחר 3 חודשים.
    • תופעות לוואי: בדר"כ אין, מאחר והרכיבים טבעיים יחסית. חלק עשויים לחוש אי נוחות קלה בבטן – מומלץ לקחת עם אוכל. שתן יכול לקבל גוון צהוב עז (ויטמינים).
    • מינון: 3 כמוסות ביום, במשך מינימום 3-6 חודשים. תהליכי צמיחת שיער איטיים ולכן נדרש זמן.
    • זמינות: נמכר בישראל בבתי מרקחת (מיובא; לא בסל). נשים רבות מזמינות אונליין מחו"ל במחירים טובים יותר. קיימים תוספים "בהשראת" פנטוגר בשוק המקומי (למשל "פנטוביגר" הוא מותג מקביל). בכל מקרה, זהו מוצר ותיק עם מוניטין טוב לשיפור איכות השיער.
  51. פריורין (Priorin) – טווח מחיר: ~150-200 ₪ לחודש טיפול.
    • תוסף תזונה מבית Bayer, פופולרי באירופה ובישראל. מכיל: תמצית דוחן (Millet extract) – מקור לטילוזין וחומצות שומן, ויטמין B5 (חומצה פנטותנית), ביוטין, ו-L-ציסטין. הנוסחה מכוונת לטפל בנשירה בשל חוסר איזון תזונתי או הורמונלי קל אצל נשים.
    • מנגנון ותוצאות: בניסוי של Bayer, נשים עם נשירת שיער מפוזרת שלקחו Priorin (2 כדורים ביום) הראו עלייה בספירת שיער ורדיוס השערה לאחר 12 שבועות, לעומת קבוצת פלצבו. הדוחן מכיל מילטיום – חומר שאולי משפיע חיובית על הקרקפת (מסורתי ברפואת צמחים). B5 ו-B7 תומכים בייצור קרטין. ציסטין היא אבן בניין של סיבי השיער. יחדיו, הפורמולה אמורה לחזק את השיער הקיים ולעודד זקיקים רדומים לחזור לצמיחה.
    • שימוש: 2 כמוסות ביום, לפחות 3 חודשים. אם הנשירה פוחתת, לעיתים ממשיכים במינון אחזקה של 1 ביום.
    • למי: בעיקר נשים עם שיער דליל עקב מתח, אחרי לידה, עונתיות, דיאטות או בתחילת התקרחות גנטית (כדי למצות כל מרכיב תזונה מועיל). לגברים – פחות נפוץ, אך יכול להועיל לבריאות השיער הכללית שלהם גם כן.
    • תופעות לוואי: אין משמעותיות. לעיתים רחוקות הפרעות עיכול קלות. גלוטן – הדוחן מכיל מעט עמילן, אבל אמור להיות ללא גלוטן (דוחן הוא דגן ללא גלוטן, אך ייתכנו שיירים).
    • השוואה לפנטוגר: פריורין ופנטוגר הם "יריבים" מסחריים. ההרכבים דומים בקווים כלליים (ויטמינים, ציסטין). יש אנשים שנשבעים בזה או בזה. קשה למדוד מי יעיל יותר – ייתכן תלוי בפרופיל התזונתי של המשתמש. בחלק מהפורומים נשים מדווחות שפריורין עצר להן נשירה לאחר לידה באופן ניכר.
  52. Nutrafol (נוטרפול) – טווח מחיר: ~250-350 ₪ לחודש (מיובא, בארה"ב כ-80$).
    • תוסף פרימיום אמריקאי שזכה לפופולריות רבה. נוסחה רב-רכיבית המבוססת על צמחים ומינרלים עם מיקוד בטיפול רב-מערכתי בנשירת שיער. למשל בנוסחת הנשים: תמצית דקל ננסי (חוסם DHT טבעי), קולגן ימני, חומצות אמינו, ביוטין, אבץ, ועוד צמחי מרפא כמו אשוואגנדה (נגד סטרס), כורכום (נוגד דלקת) ואווקדיה (Evodia – אנטי-דלקתי). לגברים – דומה ללא האשוואגנדה (שמשפיעה הורמונלית).
    • היגיון: החברה טוענת שצריך לטפל בכל הגורמים – הורמונים (דקל ננסי מפחית DHT), סטרס (אשוואגנדה מפחיתה קורטיזול שמשפיע לרעה על זקיקים), דלקת (כורכום ואווקדיה), ותמיכה ישירה בזקיק (ביוטין, קולגן, אבץ וכו').
    • יעילות: מחקרים במימון החברה הראו שאחרי 6 חודשים, 80% מהנשים דיווחו על שיפור בצמיחה ונפח, וקבוצת Nutrafol הראתה עליה של כ-10% בספירת שיער הצילום לעומת ירידה קלה בקבוצת פלצבו. אלה תוצאות מעודדות, אך יש לקחת בחשבון שהמחקרים לא לגמרי בלתי-תלויים. בשטח, נוטרפול זוכה לביקורות חיוביות לא מעטות בקרב נשים עם נשירה מפושטת.
    • שימוש: 4 כמוסות ביום, עם האוכל (ניתן לפצל). לרוב מורגש שינוי בנשירה אחרי ~3 חודשים, ושיפור בצפיפות סביב 6 חודשים.
    • תופעות לוואי: מינימליות בדרך כלל. חלק מהנשים דיווחו על בחילה קלה אם נוטלים על בטן ריקה (בגלל תמציות צמחים). אחרים על עליה קלה בתאבון (אשוואגנדה). לרוב נסבל היטב.
    • מקום בשוק: Nutrafol נחשב "הייטק של תוספי השיער" ומככב אצל דוגמניות וסלבס. מחירו גבוה בהרבה מתוספים אחרים. מי שמסוגל להרשות לעצמו – זה עוד כלי לגיטימי. אך יש לציין שחלק ממרכיביו ניתן למצוא זולים יותר בנפרד (למשל דקל ננסי, ביוטין וכולי).
    • זמינות: לא נמכר רשמית בארץ, אך יש יבוא אישי וחנויות אינטרנט שמייבאות. נכון ל-2025, חברת פראגה ישראל אף הודיעה שתביא את Nutrafol באופן מוסדר.
  53. Viviscal (ויוויסקל) – טווח מחיר: ~200 ₪ לחודש (120-150 ₪ באינטרנט).
    • תוסף לשיער שמרכיבו העיקרי הוא קומפלקס ימי פטנטי בשם AminoMar© – אבקת חלבון מפירות-ים (כרישים ורכיכות) שעשירה באמינו גליקוזאמינוגליקנים. בנוסף מכיל ויטמין C, אבץ, ביוטין ותמצית זנב סוס (עשירה בסיליקה). הייעוד: לשפר צמיחת שיער אצל מי שסובלים מהידללות.
    • רקע: פותח בפינלנד לאחר שחוקרים שמו לב שנשות שבט אסקימואים אוכלות דגים ימיים רבים ויש להן שיער יוצא דופן. הפורמולה קיימת 25+ שנים בשוק, ומשודרגת מדי פעם.
    • מחקרים: מחקר כפול-סמיות במימון החברה הראה שנשים עם שיער דליל שנטלו Viviscal במשך 6 חודשים זכו לעלייה ממוצעת של 32% בספירת שערות באזורים הדלילים, לעומת ~9% בקבוצת פלצבו. גם קוטר השערות השתפר ו-92% מהמשתתפות דיווחו על "שיפור משמעותי" במראה. אלו תוצאות מרשימות יחסית לתוסף – ייתכן שהפרוטאין הימי מכיל מרכיבים שמועילים במצבי telogen effluvium.
    • שימוש: 2 טבליות ביום (בוקר וערב) עם ארוחה, למשך 6 חודשים. לאחר מכן מומלץ תחזוקה של 1 ליום.
    • תופעות לוואי: בטוח מאוד לרוב. מי שרגיש/אלרגי לדגים או פירות-ים אסור לו ליטול! כמו כן, מכיל כמות ברזל קטנה – לא מתאים למי שיש עודף ברזל. לפעמים נגרמת מעט אי-נוחות בקיבה (עקב החלבון הימי) – רצוי לקחת עם מזון.
    • הערות: במקומות רבים Viviscal נחשב "תוסף השיער הנמכר בעולם". יש גרסה לנשים, לגברים (ללא זנב-סוס אבל עם קצת חילבה). כמו Nutrafol, גם הוא בשוק הפרימיום אך קצת זול יותר. לא מתאים לצמחונים (מקור מהחי).
    • שילוב: ניתן לשלב תוספים – למשל, יש הנוטלים גם Viviscal וגם ביוטין נוסף או דקל ננסי. יש לשים לב למינוני אבץ ו-C כדי לא לצרוך יתר על המידה מכפל תוספים.
  54. דקל ננסי (Saw Palmetto / Serenoa) – טווח מחיר: ~60-120 ₪ לחודש (תוסף תמצית איכותי).
    • צמח מרפא שמגיע מעץ דקל נמוך. הפרי שלו מכיל פיטוסטרולים (ובעיקר β-סיטוסטרול) הידועים כמעכבי האנזים 5-אלפא-רדוקטאז – אותו אנזים ההופך טסטוסטרון ל-DHT. בכך הוא משמש כ"מעכב DHT טבעי". מזה שנים משתמשים בו לטיפול בפרוסטטה מוגדלת, ובהמשך הפך פופולרי בתוספי שיער כאנטי-אנדרוגן עדין.
    • יעילות במחקר: מספר מחקרים קטנים מצאו שנטילת 320 מ"ג תמצית דקל ננסי ביום עשויה לשפר צמיחת שיער אצל גברים עם התקרחות אנדרוגנטית קלה-בינונית. למשל, מחקר אחד הראה ש-38% מהגברים שלקחו Saw Palmetto דיווחו על שיפור, לעומת 68% בקבוצת פינסטריד (כלומר, חלש יותר מתרופה אך עדיין אפקט מסוים). סקירה שיטתית ציינה שיפור של 27% בספירת השיער בכמה מהמחקרים, ו"התייצבות המצב אצל 52% מהמשתמשים".
    • שימוש: מינון מקובל 160 מ"ג פעמיים ביום (או 320 מ"ג פעם ביום) מתמצית פרי משונן סטנדרטית (נספג טוב יותר עם שומן בארוחה). לעיתים משלבים גם שמן זרעי דלעת להגברת האפקט (יש תוספים משולבים).
    • תופעות לוואי: בדרך כלל נסבל היטב. לעיתים אי-נוחות בבטן, במיוחד אם נלקח על קיבה ריקה. נדיר – כאב ראש או שלשול. חשוב לדעת שבנשים הרות אסור ליטול (מנגנון הורמונלי).
    • השוואה לפינסטריד: דקל ננסי חלש יותר – אך גם תופעות הלוואי המיניות כמעט ואינן קיימות (אולי ירידה קלה בחשק אצל אחוזים בודדים). לכן גברים החוששים מתופעות של פינסטריד לעיתים בוחרים לנסות תחילה דקל ננסי. גם לנשים לאחר מנופאוזה, רופאים לפעמים ממליצים עליו כטיפול טבעי.
    • זמינות: תוסף OTC, בחנויות טבע ובתי מרקחת. וודאו סטנדרטיזציה (למשל "מכיל 85% חומצות שומן"). משתלב בכל פורמולת שיער טבעית כמעט, וגם אנשים לוקחים אותו בנפרד כתוסף יחיד.
  55. שמן זרעי דלעת (Pumpkin Seed Oil) – טווח מחיר: ~80-150 ₪ לחודש (בקפסולות או נוזל).
    • תמצית שמן המופק מגרעיני דלעת. מכיל פיטוסטרולים (כמו β-סיטוסטרול), חומצות שומן בלתי רוויות וויטמין E. בדומה לדקל ננסי, מיוחסת לו יכולת לעכב 5-אלפא-רדוקטאז ובכך להקטין יצור DHT, וכן פעילות אנטי-דלקתית בקרקפת.
    • מחקר מפתח (2014): במחקר כפול-סמיות, גברים עם התקרחות אנדרוגנית קלה-בינונית נטלו 400 מ"ג שמן זרעי דלעת ביום במשך 24 שבועות. התוצאה: עלייה ממוצעת של 40% בספירת השיער באזור היעד, לעומת 10% בלבד בקבוצת הפלצבו – הבדל משמעותי סטטיסטית. 44% מהמשתתפים בשמן חוו שיפור משמעותי לפי הערכת רופא, לעומת 7% בלבד בפלצבו. תופעות לוואי לא נרשמו.
    • פרשנות: זו עדות חזקה יחסית ליעילות תוסף טבעי בנשירת שיער. משערים ששמן דלעת חוסם את האנזים המייצר DHT ומכיל גם נוגדי חמצון המשפרים את בריאות הקרקפת.
    • שימוש: לצורך השיער – 400 מ"ג תמצית שמן ליום (בד"כ 4 קפסולות של 1000 מ"ג שמן כל אחת, המכילות 400 מ"ג חומצות שומן). אפשר גם לצרוך שמן דלעת למאכל בכפית (אך הקפסולות מבטיחות מינון יציב).
    • תופעות לוואי: לרוב אין. מינונים גבוהים מאוד עלולים לגרום לקצת הפרעות עיכול או יציאות רכות (שמן בכל זאת). אלרגיה לזרעי דלעת נדירה.
    • שימוש חיצוני: יש שרוקחים סרום משמן דלעת ומורחים על הקרקפת. התועלת של זה לא ברורה – כנראה פחות יעיל מלקיחה פנימית, אך משפר לחות ועשיר בויטמין E, אז לא מזיק לשיער.
    • זמינות: תוסף פחות נפוץ מדקל ננסי, אך קיים בחנויות בריאות ובאינטרנט. לפעמים משולב בפורמולות עם דקל ננסי, פיג'אום וכולי, כחלק מתמיכה פרו-שיער. כשרוצים טבעי, אפשר לשלב גם עם דקל ננסי וגם עם שמן דלעת למיקסום אפקט (ולא נצפו אינטראקציות בעייתיות).
  56. MSM (מתיל-סולפוניל-מתאן) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לחודש (אבקה או כמוסות).
    • תרכובת אורגנית של גופרית המצויה באופן טבעי במזונות מסוימים. MSM מוכרת כתוסף לשיפור בריאות המפרקים, אך יש לה גם קהל תומכים בתחום השיער. הסיבה: MSM מספקת גופרית, מינרל חיוני ליצירת קרטין (חלבון השיער). יש המשערים כי תוספת MSM מאריכה את שלב האנאגן ומעודדת צמיחה חזקה יותר.
    • עדויות: מעטות. מחקר אחד במעבדה הראה ש-MSM עשויה להגביר את צמיחת תאי הקרטין. ניסוי קטן בבעלי חיים הראה שפרווה של עכברים שופרה עם MSM. בדיווח צרכנים – אנשים שלוקחים MSM לעיתים קרובות מציינים כי הציפורניים והשיער גדלים מהר יותר. לעיתים מוסיפים MSM לתוספי שיער (למשל Hairfinity).
    • שימוש: מינון טיפוסי 1-3 גרם ביום. מגיע כאבקה לבנה מעט מרה – אפשר לערבב במים/מיץ, או בכמוסות. כדי לשפר ספיגה ולמנוע תופעות עיכול, מתחילים נמוך (1 גרם) ועולים.
    • תופעות לוואי: בכמויות גבוהות עלול לגרום לכאבי בטן, גזים או שלשול. אנשים מסוימים מדווחים על כאבי ראש קלים בתחילת השימוש (אולי עקב תהליך "ניקוי רעלים" שטוענים ש-MSM עושה). חשוב לשתות הרבה מים.
    • תועלת אפשרית לשיער: MSM עשויה לחזק את השיער, להפחית שבירות ולהוסיף ברק (כי משפרת את קשרי הגופרית בקרטין). האם תצמיח חדש? כנראה רק אם היה חוסר בגופרית. בכל אופן, כמוצר זול ובטוח יחסית, רבים מוסיפים אותו "ליתר ביטחון" בשגרת התוספים.
    • הערה: MSM נמצא גם באופן טבעי בבצל, שום, ירקות עלים, חלב וגרעינים. תזונה מאוזנת מכילה גופרית, אך תהליך בישול מעודף יכול להפחית זמינות MSM טבעי.
  57. קולגן (Collagen) – טווח מחיר: ~80-150 ₪ לחודש (אבקת פפטידים או טבליות).
    • חלבון מבני חשוב הנמצא בעור, בעצמות ובכלי דם. כיום נפוץ לקחת פפטידי קולגן כתוסף לשיפור עור גמיש ולציפורניים – ולמעשה גם לשיער. ההנחה: אספקת אבני הבניין (חומצות אמינו גליצין, פרולין, הידרוקסיפרולין) עשויה לתמוך בייצור הקרטין בשיער ולשפר את בריאות זקיקי השיער דרך שיפור דרמיס הקרקפת (בו מצויים כלי הדם המזינים).
    • עדויות: מחקר קטן מ-2012 מצא שנשים שנטלו תוסף קולגן + ויטמינים דיווחו על שיפור בצפיפות השיער והברק לאחר 6 חודשים לעומת פלצבו. סביר שזה חלק מהשפעת הקולגן על העור – קרקפת בריאה יותר = סביבה טובה לשיער.
    • שימוש: אבקת קולגן פפטיד (לדוגמה Vital Proteins) – כפית (5-10 גרם) ביום במשקה, ללא טעם מורגש. או כמוסות – אך לרוב דורש מספר רב של כמוסות ליום כדי להגיע למינון יעיל.
    • תופעות לוואי: נדיר – כבדות בבטן או טעם לוואי קל. מרבית האנשים לא חווים כלום. אם יש אלרגיה לדגים/בקר – לשים לב מאיזה מקור הקולגן (יש ימיים ויש מבקר).
    • תוצאה: לאחר 2-3 חודשי שימוש, רבים מדווחים על עור לח יותר ופחות קמטוטים. השיער עשוי להרגיש עבה מעט יותר (יכולה להיות השפעה עקיפה דרך שיפור עור הקרקפת). זו לא "תרופת פלא" לשיער נושר, אבל רכיב תומך.
    • שילוב: קולגן משולב בפורמולות רבות (למשל Nutrafol יש בו קולגן). אפשר גם לקבל קולגן דרך מזון – ציר עצמות, ג'לטין וכו'. אך הפפטידים במוצרים מיוחדים נספגים היטב. רופאי עור לעיתים ממליצים על קולגן בעיקר למטופלות מעל גיל 40 שמשלבות טיפול גם לעור וגם לשיער.
  58. אבץ (Zinc) – טווח מחיר: ~30-60 ₪ לבקבוק (100 טבליות).
    • מינרל חיוני שממלא תפקיד בשלל תהליכים, כולל חלוקת תאים וייצור חלבונים – לכן הכרחי לצמיחת שיער תקינה. חסר באבץ עלול לגרום לנשירת שיער מפושטת, שיער דק ושביר, ולעיתים אף התקרחות מסוימת (נראה בילדים עם חסר תזונתי).
    • תיקון חסר: במטופלים עם רמות אבץ נמוכות, תוספת אבץ יכולה לעצור את הנשירה ולשפר צמיחה תוך 2-3 חודשים. למשל, נשים עם נשירה עונתית שנבדקו ונמצאו עם אבץ גבולי – לאחר נטילת 50 מ"ג אבץ ביום נשירתן פחתה משמעותית. אבץ גם חשוב לטיפול בנשירה כרונית (TE כרוני) – חלק מהפרוטוקול.
    • השפעת יתר: יש טענה שאבץ בריכוז גבוה יכול לעכב 5-אלפא-רדוקטאז (האנזים של DHT). זה נצפה בתנאי מעבדה ובמינונים גבוהים. אולם, נטילה ממושכת של הרבה אבץ (מעל 100 מ"ג/יום) אינה מומלצת – עלולה בעצמה לגרום לחסר בנחושת ולנשירת שיער! לכן איזון חשוב.
    • מינון: RDA לגברים ~11 מ"ג, לנשים ~8 מ"ג. בתוספים לשיער נותנים בדרך כלל 15-30 מ"ג ביום. טיפול קצר-טווח בחסר חמור – 50-60 מ"ג לתקופה מוגבלת. רצוי לקחת אחרי אוכל (עלול לגרום בחילה על קיבה ריקה).
    • תופעות לוואי: מינון גבוה (50 מ"ג ומעלה) יכול לגרום לבחילה או כאב בטן, לכן לעיתים מחלקים למנות או מפחיתים. נטילת אבץ מתמשכת במינון גבוה מאוד עלולה להוריד רמות נחושת – לשים לב לא לעבור את המומלץ.
    • מזון: צדפות, בשר אדום, אגוזי קשיו, גרעיני דלעת – מקורות טובים לאבץ. צמחונים/טבעונים בסיכון מעט מוגבר לחוסר, שכן דגנים וקטניות מכילים פיטאטים המפחיתים ספיגת אבץ.
    • שורה תחתונה: אבץ הוא אחד ה"חשודים" הראשונים בבדיקות דם לנשירה. אם נמצא חסר – לתקן וזה עשוי לפתור או לעזור מאוד. אם הרמות תקינות – תוספת צנועה לא תזיק ואולי תועיל מעט (יש לו גם אפקט אנטי-דלקתי קל).
  59. ברזל (Iron) – טווח מחיר: ~20-50 ₪ לחודש (תלוי סוג, כדורים/נוזל).
    • מינרל חיוני שנחוץ לייצור המוגלובין (נשא חמצן בדם). חסר ברזל (אנמיה) הוא אחד הגורמים הידועים לTelogen Effluvium – נשירת שיער מפושטת, בעיקר בנשים. אפילו חסר קל (פריטין נמוך מ-40 נג/מ"ל) נקשר לנשירת שיער מוגברת.
    • תיקון חסר: נשים רבות עם נשירה מתמדת מגלות פריטין נמוך (מחסני ברזל מדולדלים) – לאחר נטילת ברזל 3-6 חודשים והעלאת הפריטין לערכים טובים (> 70), הנשירה לרוב פוחתת באופן משמעותי. השיער שצמח כשהיה חסר עלול להיות דק ושביר, ושיער חדש שיגדל עם מאגרים תקינים יהיה בריא יותר.
    • מינון: בהתאם לחומרת החסר. למשל, לנשים עם פריטין 10 ולחץ דם נמוך – יתנו אפילו 100 מ"ג ברזל ליום (2 כדורי ברזל סולפט). לחסר קל – 25-50 מ"ג יספיקו. ספיגת הברזל טובה יותר עם ויטמין C (ניתן לקחת יחד עם מיץ תפוזים) ורע עם מוצרי חלב (לא ליד יוגורט).
    • תופעות לוואי: ברזל בגלולות עלול לגרום לעצירות, כאב בטן או צואה כהה. ברזל מסוג עדין יותר (כגון ביסגליצינאט) גורם לפחות תופעות. יש גם תמיסות ברזל נוזליות (ספיגה קצת טובה יותר, טעם מתכתי).
    • הריון ומחזור: נשים בגיל הפוריות מאבדות ברזל במחזור – ולכן חסר ברזל הוא סיבה מובילה לנשירת שיער אצל נשים. בהיריון, הדרישה גבוהה מאוד (לבניית הדם של האם והעובר) וחסר יכול לגרום לנשירה אחרי הלידה.
    • מעקב: חשוב לעשות בדיקת דם – אם הברזל תקין, אין צורך לתסף (עודף ברזל גם מזיק). אם חסר – לאחר 3 חודשי תוסף, לבדוק שוב לוודא שהערכים הסתדרו.
    • תזונה: בשר אדום, כבדים – מקור עשיר וזמין ביולוגית לברזל. צמחונים יפנו לעדשים, תרד, טופו – אך צריך הרבה מהם ולצרוך עם ויטמין C כדי לקבל כמות שוות ערך.
  60. ויטמין D – טווח מחיר: ~20-50 ₪ לחודש (טיפות/כדורים).
    • ויטמין חשוב לתפקוד מערכתי, לרבות בריאות העור והזקיקים. מחסור בוויטמין D (די שכיח באוכלוסיה, במיוחד בחורף ובאנשים שאינם בשמש) נקשר במספר מחקרים לנשירת שיער – הן אנדרוגנית והן Alopecia Areata. ויטמין D משפיע על ביטוי גנים בזקיקי השיער, וייתכן כי רמות נמוכות מפריעות לכניסת הזקיקים לאנאגן (שלב הצמיחה).
    • תיקון חסר: אם בבדיקות דם נמצא ערך נמוך (נניח מתחת 20 ng/mL), רופאים ימליצו לקחת תוספת. יש דיווחים על נשים עם נשירה עקשנית ששום דבר לא עזר עד שגילו רמת ויטמין D של 10, ולאחר שנטלו תוסף והשיגו רמה תקינה – הנשירה פחתה משמעותית. גם בחולי אלופציה אראטה, נמצא לא פעם חסר D ותוספת יכולה לשפר תגובה לטיפולים.
    • מינון: תלוי בחסר. לעיתים נותנים 2000 יחב"ל (IU) ליום, או במקרים חמורים אף מינון העמסה של 20,000 IU לשבוע לכמה שבועות. לאחר ההגעה לנורמה (30+ ng/mL בדם), עוברים למינון אחזקתי ~800-1000 IU ביום.
    • תופעות לוואי: עודף גדול של D עלול לגרום לרמות סידן גבוהות – לכן לא לעבור מינון המומלץ ע"י הרופא לאורך זמן. במינונים נפוצים אין תופעות מורגשות. ויטמין D ניתן בטיפות או כמוסות – עדיף עם מזון שומני לספיגה.
    • היבט עונתי: יש אנשים ששמים לב שנשירתם מתגברת בסוף החורף – ייתכן וזה קשור לרמות D בשפל. עבורם, תוסף חורף יכול למנוע את הנשירה העונתית הזו.
    • בסל הבריאות: אגב, חולי התקרחות אראטה קשה זכאים בין היתר למינון גבוה של D בסל, בשל התיאוריה שזה מסייע למערכת החיסון והעור.
  61. אומגה-3 (שמן דגים / פשתן) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לחודש.
    • חומצות שומן רב בלתי רוויות, בעלות פעילות אנטי-דלקתית מוכחת. שני הסוגים העיקריים: EPA ו-DHA (נמצאים בדגי ים שומניים), וכן ALA (בזרעי פשתן וצ'יה, הופך בגוף חלקית ל-EPA). אומגה-3 חשובה לבריאות עור הקרקפת ולוויסות דלקות.
    • הקשר לשיער: דלקת כרונית קלה סביב זקיקי שיער עשויה לתרום להידלדלות – אומגה-3 יכולה להפחית דלקת זו. כמו כן, מחסור באומגה-3 קשור לעור יבש וקשקשי, ושיער יבש ושביר. השלמה מתקנת זאת. מחקר אחד (2015) הראה שנשים שנטלו תוסף משולב של אומגה-3, אומגה-6 ונוגדי חמצון במשך 6 חודשים חוו ירידה משמעותית בנשירת השיער ועלייה בקוטר השערה לעומת פלצבו.
    • נטילה: שמן דגים בכמוסות (למשל 1000 מ"ג, המכיל ~300 מ"ג EPA+DHA, 2-3 כמוסות ביום) או שמן זרעי פשתן (1 כף ביום). יש גם תוספי אומגה-3 ממקור אצות (לצמחונים) המספקים בעיקר DHA.
    • תופעות לוואי: מינונים גבוהים מאוד יכולים לדלל דם קלות (זה אפילו נחשב יתרון לרוב, אבל אם מישהו נוטה לדימומים, לשים לב). חלק חווים "גרפס דג" – אפשר להפחית זאת בלקיחת התוסף לפני השינה או בקפסולות בציפוי מיוחד.
    • עוד יתרונות: שיפור לחות העור, הפחתת קשקשים, טוב לבריאות כללית (לב, מוח).
    • סיכום: לאומגה-3 מקום בתכנית הוליסטית לשיער. היא לא "תצמיח שיער חדש" אם אין מחסור, אך תיצור קרקפת בריאה וסביבת גידול משופרת, וגם יתכן ותאט תהליכים דלקתיים המקדמים התקרחות. בהחלט שווה לשקול, במיוחד אם התזונה דלה בדגים ואגוזים.
  62. תה ירוק / תמצית EGCG – טווח מחיר: ~40-80 ₪ לחודש.
    • תה ירוק מכיל פוליפנולים, במיוחד Epigallocatechin gallate (EGCG), שהוא נוגד-חמצון רב עוצמה. מחקרים העידו ש-EGCG יכול לעכב את האנזים 5-אלפא רדוקטאז (בדומה לפינסטריד אך חלש יותר) וגם לעודד התחדשות תאים.
    • עדויות לטובת השיער: ניסוי על עכברים ב-2005 הראה שקבוצת העכברים ששתתה תה ירוק מדי יום הצמיחה שוב שיער שסבל מתלישת שערות מהר יותר מעכברי ביקורת. מחקר מעבדה הראה ש-EGCG המריץ תאי פפילה הדרמליים בזקיקי שיער אנושיים. כמו כן, תה ירוק משפר זרימת דם (מנמיך קצת את הדם) מה שעשוי לעזור בהזנת הזקיקים.
    • שימוש פנימי: שתיית 2-3 כוסות תה ירוק איכותי ביום, או נטילת כמוסות תמצית תה ירוק (סטנדרט 50% EGCG למשל, 500 מ"ג). זה מספק מנה הגונה של נוגדי חמצון. יש להימנע בערב כי הקפאין שבו עלול להפריע לשינה.
    • שימוש חיצוני: יש המורחים תמצית תה ירוק / שקיקי תה על הקרקפת. יש אפילו סרומי שיער עם EGCG. ההיגיון – משלוח ישיר של החומר לזקיק. מחקר קטן אחד מצא ששמפו עם EGCG שיפר טלוגן אפלוביום אצל חלק מהמשתתפים.
    • בטיחות: כתה – בטוח לחלוטין. בתמצית מרוכזת – מינונים גבוהים מאוד (מעל 800 מ"ג EGCG ליום) עלולים לגרום לעומס על הכבד, אך במינונים המומלצים אין בעיה.
    • המלצה פרקטית: כוס תה ירוק בבוקר ובצהריים במקום קפה – מספק קפאין עדין ו-EGCG מועיל, וללא קלוריות. אין לצפות שזו תרופה בפני עצמה, אבל כחלק מתזונה בריאה, זה תורם לסביבה אנטי-דלקתית כללית בגוף ובקרקפת.
  63. שמן רוזמרין (Rosemary Oil) – טווח מחיר: ~30-70 ₪ לבקבוקון 30 מ"ל (מספיק לחודשים).
    • שמן אתרי המופק מצמח הרוזמרין, אשר התגלה במחקר קטן כמשפר צמיחת שיער. הוא מכיל תרכובות (כמו חומצה קרנוסית) שיכולות לשפר זרימת דם מקומית ולפעול כאנטי-דלקתיות.
    • מחקר בולט (2015): השווה בין מריחת תמיסת שמן רוזמרין 1% לבין מינוקסידיל 2% אצל 100 נבדקים עם התקרחות אנדרוגנטית. לאחר 6 חודשים – שתי הקבוצות הראו שיפור דומה במספר השערות! כלומר, שמן הרוזמרין היה יעיל כמו מינוקסידיל 2% סטטיסטית. בנוסף, קבוצת הרוזמרין דיווחה על פחות גרד בקרקפת מקבוצת המינוקסידיל, מה שמעיד שהוא עדין יותר.
    • שימוש: אין למרוח שמן אתרי ישיר – הוא מרוכז מדי. יש למהול ~5 טיפות שמן רוזמרין בכף שמן נשא (כמו שמן זית, שקדים או קוקוס). לעסות לקרקפת נקייה 2-3 פעמים בשבוע, להשאיר שעה-שעתיים לפחות (או לילה), ואז לחפוף.
    • תוצאות: צמיחה דורשת זמן – במחקר כאמור ראו תוצאות ב-6 חודשים. עם זאת, חלק מהמשתמשים מדווחים כבר לאחר 3 חודשים על ירידה בנשירה ועל "בייבי הירס" (שערות קטנות חדשות) סביב קו השיער.
    • תופעות לוואי: נחשב בטוח מאוד בשימוש חיצוני. יכול לגרום לאדמומיות קלה אצל רגישים – לכן רצוי לעשות טסט מקומי לפני שימוש רחב. ריחו ארומטי – רוב האנשים אוהבים (כריח של צמח תבלין). להיזהר לא לקבל בעיניים – שורף.
    • בונוס: שמן רוזמרין מטיב עם הקרקפת נגד קשקשים וחיידקים. גם לשיער עצמו מוסיף ברק.
    • השוואה למינוקסידיל: עבור מי שמעדיף טבעי, שמן רוזמרין מהווה חלופה מעניינת. הוא לא יעבוד אצל כולם באותה מידה, אך סיכוי טוב לתועלת מסוימת ללא הכימיה. אפשר גם לשלב – להשתמש במינוקסידיל בבוקר ושמן רוזמרין בלילה למשל – אין התנגשות.
  64. שמן קיק (Castor Oil) – טווח מחיר: ~20-50 ₪ לבקבוק 100 מ"ל.
    • שמן צמחי סמיך המופק מקיקיון. ידוע מאוד ברפואה עממית כמזרז צמיחת שיער, ריסים וגבות. מכיל ריכוז גבוה של חומצה ריצינולאית – חומצת שומן ייחודית בעלת פעילות אנטי-מיקרוביאלית ואנטי-דלקתית.
    • עדויות: מדעית יש מעט מידע – לא נערכו ניסויים קליניים פורמליים. אולם, ההוכחה העממית היא עזה: מיליוני אנשים משתמשים בשמן קיק למטרות שיער וטוענים לשיפור. יש תיאוריה שחומצה ריצינולאית מגבירה את רמות פרוסטגלנדין E2 מקומית בזקיק (בדומה לפעולת תרופת לטיס המעבה ריסים). גם ויטמין E וחומצות שומן אחרות שבו מזינות את העור.
    • שימוש: בשל סמיכותו, לרוב מערבבים 1: 1 עם שמן קליל יותר (כגון קוקוס או שקדים) לחצי-כפית, מחממים מעט בין כפות הידיים ומעסים לתוך הקרקפת. משאירים לפחות שעתיים, אפשר גם לילה. חופפים היטב כי הוא כבד. תדירות: 1-2 פעמים בשבוע. לריסים/גבות – מורחים עם מקלון ספוג או מברשת מסקרה נקייה לפני שינה (בזהירות לא בעין).
    • תוצאות צפויות: ברמה קוסמטית, כבר אחרי טיפול אחד השיער רך מאוד ומבריק (שמן קיק מצפה אותו). לגבי צמיחה: ייתכן שיעודד צמיחה של שיער דק באזורים גבוליים תוך חודשיים-שלושה. משתמשים רבים מדווחים על גבות שהתעבו וריסים שהתארכו תוך 6-8 שבועות של מריחה לילית.
    • תופעות לוואי: לשמן קיק גולמי ריח אופייני (לא רע, אגוזי). יכול לגרום לגירוי אם יש אלרגיה (נדיר). הוא מלכלך אם לא נזהרים – עלול להשאיר כתם שומני על ציפית/בגד.
    • שילוב טיפולים: אין מניעה – אפשר להשתמש בו בלילות שבהם לא מורחים מינוקסידיל (למשל 2 לילות בשבוע שמן קיק, בשאר מינוקסידיל). לשיער יבש מאוד, חלק מערבבים טיפה ממנו למרכך כמסיכה ללחות.
    • סוגים: יש "שמן קיק שחור ג'מייקני" – כהה יותר, לא בהכרח עדיף רפואית (פשוט קלוי). כל שמן קיק בכבישה קרה איכותי יעשה את העבודה.
  65. מיץ בצל (Onion Juice) – טווח מחיר: שקלים בודדים (עלות מספר בצלים).
    • תרופת סבתא בעלת הוכחה מדעית מפתיעה: מחקר משנת 2002 מצא שמריחת מיץ בצל טרי על הקרקפת הצמיחה שיער אצל 74% מהמשתתפים עם אלופציה אראטה, לעומת 13% בלבד בקבוצת הביקורת (מי ברז). בצל מכיל תרכובות גופרית (כגון MSM טבעי), קוורצטין ונוגדי חמצון שעשויים לעודד זקיקים רדומים.
    • שימוש: לוקחים 1-2 בצלים, טוחנים בבלנדר ומסננים את המיץ. את הנוזל מעסים היטב לתוך הקרקפת (רצוי ממוקד באזורים דלילים). משאירים 30-60 דקות, ולאחר מכן חופפים להסרת הריח. עושים זאת יומיומית או כל יומיים למשך לפחות חודשיים. ריח הבצל חזק – אפשר להוסיף מעט מיץ לימון או מי ורדים להפחתה.
    • תוצאות: לפי המחקר, כבר לאחר 2 שבועות התחילה צמיחה עדינה אצל חלק מהמשתמשים. תוך 4-6 שבועות הופיעו שערות גלויות לעין באזורים הקרחים ברוב קבוצת הבצל. כמובן, זה היה בקרחות של אלופציה אראטה (מצב אוטואימוני). עבור התקרחות אנדרוגנטית אין מחקר רשמי, אך יש עדויות אנקדוטיות שבצל עוזר גם שם – אולי בזכות שיפור זרימת דם ואספקת גופרית.
    • למה בצל? : בבצל יש תכולת גופרית גבוהה (נותנת לו הריח), הדרושה לייצור קרטין. יש גם נוגדי חמצון שעשויים להפחית דלקת בזקיק. כמו כן, מריחת הבצל גורמת לגירוי מקומי (קצת צריבה) שמגייס דם לאזור – בדומה למנגנון של מיקרונידלינג ומוצרי מנטול.
    • חסרונות: ריח! – הקרקפת יכולה להשאיר הילה של ריח בצל גם אחרי שטיפה, במיוחד אם יש פצעים/שריטות שספגו יותר. כדאי לעשות זאת כשלא צפויה אינטראקציה חברתית קרובה. ניתן לנסות לנטרל עם מיץ לימון בשטיפה שניה.
    • בטיחות: מלבד ריח וצריבה קלה, אין נזק. בצל עלול לגרום לדמעת בעיניים – יש להימנע ממגע בעיניים.
    • שורה תחתונה: פתרון זול ושווה ניסיון למי שלא נרתע מהריח. במיוחד אם מדובר בכתמי קרחת קטנים (AA), זה ממש יכול לעבוד. בהתקרחות גברית – פחות סביר להצמיח אזורים קרחים גדולים, אבל אולי תורם לשיער דליל סמוך.
  66. שמן אמלה (Amla Oil) – טווח מחיר: ~30-60 ₪ לבקבוק 100 מ"ל.
    • שמן המופק מפרי האמלה (אמלקי) – דומדמנית הודית, מקור עשיר מאוד בויטמין C ונוגדי חמצון. בשימוש נרחב ברפואה האיורוודית ההודית לחיזוק שורשי השיער, מניעת שיער לבן ושיפור הברק.
    • מנגנון: אמלה מכילה טאנינים ותרכובות שפועלות כנוגדי דלקת וכאנטי-מיקרוביאליים. על הקרקפת היא עשויה לסייע להפחתת קשקשים וגירויים. בנוסף, ויטמין C תורם לבניית קולגן בעור התומך בזקיקים.
    • שימוש: לרוב מגיע כשמן מבושם (לעיתים מעורבב עם שמנים נוספים). מעסים אותו אל הקרקפת ולאורך השיער, משאירים לפחות שעה (או לילה), ואז חופפים. חלק מהאנשים משתמשים בו גם כמרכך טבעי – לאחר החפיפה מורחים מעט, ממתינים ושוטפים קלות, מה שמשאיר שכבה דקה על השיער.
    • יתרונות מוחשיים: שימוש קבוע (1-2 פעמים בשבוע) משאיר את השיער רך, מפחית קצוות מפוצלים ומעניק ברק עמוק. יש הטוענים שהוא מעכב הופעת שיער שיבה – אמנם לא מוכח מדעית, אך ייתכן והנוגדי חמצון שבו מגנים על פיגמנט השיער.
    • השפעה על צמיחה: אין מחקרים כמותיים, אך מסורת ארוכת שנים בהודו טוענת ששמן אמלה מעודד צמיחה. ייתכן והוא לא מצמיח זקיקים רדומים לחלוטין, אבל הוא בהחלט יוצר סביבה בריאה – קרקפת נקייה, מוזנת ולחה – שמיטיבה עם צמיחת השיער הקיים.
    • תופעות לוואי: לרוב אין. שמני אמלה מסחריים מכילים לעיתים גם צבעים וריחות – יש לבדוק המרכיבים אם יש רגישות. הריח האופייני הוא ריח מתקתק/עשבוני שאנשים מסוימים לא אוהבים (תלוי מותג).
    • שילוב איורוודי: לעיתים מערבבים אמלה עם שמן ברהמי, שמן ברינגראג' וצמחים נוספים ("שמן מאה ברינגדי" המפורסם) – התערובת הזו נחשבת "קסם" בהודו לשיער שופע. כנראה הסינרגיה של כמה צמחי מרפא מועילה עוד יותר.
  67. שמן מנטה (Peppermint Oil) – טווח מחיר: ~30-50 ₪ לבקבוקון 10 מ"ל (מספיק להרבה שימושים כי משתמשים בטיפות ספורות).
    • שמן אתרי מעלה-ריח (מנטה חריפה) שמוכר מתחום הארומתרפיה. מעניין במיוחד בשל מחקר משנת 2014 שבו נמצא ששמן מנטה 3% שהונח על עורם של עכברים קרחים הצמיח להם יותר שיער ממינוקסידיל 3%! העכברים בקבוצת המנטה הראו צפיפות שיער גבוהה יותר וזקיקים עמוקים יותר. משערים שהמנטול שבשמן מרחיב כלי דם בצורה עוצמתית, וכן מגרה ישירות את דרמלי הזקיק דרך קולטנים סנסוריים.
    • שימוש: כמו כל שמן אתרי – בחובה לדלל. מערבבים 3-5 טיפות שמן מנטה בכף שמן נשא (כגון שמן קוקוס, שקדים, חוחובה). לעסות לקרקפת למשך 5 דקות – תרגישו עקצוץ וקור מרענן (סימן לזרימת דם מוגברת). להשאיר חצי שעה עד שעתיים, ואז לשטוף. תדירות: 3-4 פעמים בשבוע.
    • תוצאות אפשריות: העקצוץ מעיד שמשהו מתרחש – רוב הסיכויים שזה מביא דם וחמצן רבים יותר לזקיקים. המשתמשים מדווחים שלאחר כחודש-חודשיים יש הפחתה בנשירה ושיער "נראה צומח מהר יותר". יש גם הסבורים שזה מסייע נגד קשקשים ופטריות (מנטול הוא אנטי-בקטריאלי חלש).
    • שילוב: ניתן לשלב עם שמן רוזמרין לטיפול ארומתרפי כפול – שניהם יחד בתערובת נשא. יש אפילו שמפו טבעי שמוסיפים אליו כמה טיפות מנטה כדי לקבל אפקט סטימולנטי בכל חפיפה.
    • תופעות לוואי: אם לא מוהלים מספיק – עלול לגרום לצריבה חזקה ואדמומיות. עקצוץ קריר הוא תקין, אבל אם מרגישים חום או כאב – יש לשטוף מיד. להימנע ממגע עם העיניים (שורף מאוד). חלק מהאנשים עם עור רגיש במיוחד אולי לא יסבלו אותו על הקרקפת – לבצע מבחן על אזור קטן.
    • ריח ותחושה: הריח המנטולי חזק בהתחלה אבל מתנדף די מהר. התחושה הקרירה יכולה להימשך גם אחרי שטיפה, וזה דווקא נעים למדי. להרבה אנשים התהליך הזה אפילו מפיג כאבי ראש ומרגיע – בונוס נחמד.
  68. שמן ארגן (Argan Oil) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ ל-100 מ"ל (לשמן טהור מכבישה קרה).
    • שמן שמקורו בגרעיני עץ הארגן ממרוקו, עשיר בויטמין E, חומצות שומן חיוניות ונוגדי חמצון. זכה לכינוי "הזהב הנוזלי" בשל יתרונותיו לקוסמטיקה, במיוחד לשיער ולעור.
    • לשיער: שמן ארגן משמש בעיקר כמרכך ומגן לשיער יבש ופגום. הוא לא "מצמיח" שיער חדש, אך בשל תכולת נוגדי החמצון הוא עשוי להגן על הקרקפת מנזקי חמצון (אשר תורמים להזדקנות זקיקים). עיקר תרומתו היא בציפוי השערה: הוא חודר לקורטקס וממלא סדקים, מפחית קצוות מפוצלים, ומעניק ברק ורכות.
    • שימוש: מספר טיפות (2-6, תלוי אורך) על כפות הידיים ולהחליק על שיער לח לאחר חפיפה – כ"סרום" שנספג ומשאיר שיער רך ולא שומני (אם במינון נכון). אפשר גם כמסיכת שמן לפני חפיפה: לעסות כף שמן ארגן לקרקפת ולשיער, להשאיר שעה ואז לחפוף – מזין גם את הקרקפת בלחות ונוגדי חמצון.
    • יתרונות לקרקפת: עשוי לסייע בהרגעת קרקפת מגורה או עם קשקשים, הודות לויטמין E והפוליפנולים שבו. הוא אינו קומדוגני (לא סותם נקבוביות), ולכן מתאים גם לעור שמן במתינות.
    • תופעות לוואי: בדרך כלל לא אלרגני, אך תמיד יש להיות ערניים לאדמומיות/גרד. שימוש מוגזם ישאיר שיער שומני למראה – אז להשתמש במשורה.
    • היבטים נוספים: שמן ארגן יכול לשמש להגנת חום – מעט ממנו על שיער טרם ייבוש או החלקה יכול לצמצם נזק מחום (לא כתחליף מלא לספריי הגנה, אך מסייע). גם לגבות וריסים יש שמשתמשים בטיפת ארגן לשמור עליהם לחים וחזקים.
    • סיכום: חלק משגרת טיפוח שיער בריא. כטיפול בנשירה הוא עקיף – שמירה על איכות השיער הנותר וקרקפת מוזנת. מומלץ במיוחד לבעלי שיער יבש, מתולתל או שעבר כימיה (צביעות, החלקות).
  69. שמן קוקוס (Coconut Oil) – טווח מחיר: ~20-40 ₪ לצנצנת 300 מ"ל (זול!).
    • שמן טבעי רב-שימושי, מוצק בטמפ' חדר (נמס בחימום). מכיל בעיקר חומצת שומן לאורית, החודרת היטב לסיב השערה. שמן קוקוס ידוע כמפחית איבוד חלבון משיער – כלומר מגן על השיער משבירה ונזק.
    • יתרונות לשיער: מחקר הראה ששמן קוקוס הנמרח לפני או אחרי חפיפה מפחית שבירת שיער בהשוואה לשמני מינרל או חמניות. הוא נכנס לתוך השערה ומגן בעת חפיפה והתרת קשרים. בנוסף, הוא אנטי-מיקרוביאלי (קוטל מעט חיידקים ופטריות) – מסייע נגד קשקשים ואולי נגד דלקות קרקפת קלות.
    • שימוש:
      • כמסכה לפני חפיפה: לקחת 1-2 כפות שמן קוקוס (מחומם מעט כדי שיהיה נוזלי), למרוח על קרקפת ושיער עד הקצוות. להמתין שעה-שעתיים לפחות (או לילה עם כיסוי). ואז לחפוף כרגיל. זה מונע מהשמפו להסיר יותר מדי שמנים טבעיים.
      • כסרום לאחר חפיפה: כמות קטנטנה (רבע כפית) להתחכך בידיים, ולמרוח על קצוות שיער לח. לא להגזים כדי לא להכביד.
    • תוצאות: שיער מבריק, רך ונעים למגע כבר מהשימוש הראשון. לאחר כמה שבועות – פחות שבירה, פחות "שיערות במברשת". אם הייתה בעיית יובש או קשקשים קלים – לעיתים שמן קוקוס פותר אותן.
    • לקרקפת ושורשים: עיסוי לשורשי השיער עם קוקוס משפר קצת זרימת דם ונותן לחות לעור – טוב נגד יובש. יש הטוענים שזה מועיל לצמיחה עקב המרכיב האנטי-בקטריאלי (למנוע דלקת בזקיק).
    • תופעות לוואי: על עור שמנוני מאוד, שימוש מוגזם עלול לסתום נקבוביות ולהגביר אקנה קלה סביב קו השיער. פתרון – להשתמש רק לאורך השיער ולא בקרקפת, או לשטוף היטב. רוב האנשים לא חווים שום בעיה.
    • בונוס: שמן קוקוס אכיל ובריא במידה – צריכה פנימית שלו (עד כף ביום) מספקת שומנים טובים ויכולה לתרום לעור ושיער גם מבפנים. כמובן, בכמות מתונה בגלל תכולת השומן הרווי.
  70. מכשיר מסרק לייזר (Laser Comb) – טווח מחיר: ~ 1,800 –  500 ₪ (תשלום חד-פעמי).
    • מכשיר ידני בצורת מסרק או מברשת, המכיל דיודות לייזר פולטות אור אדום נמוך-עוצמה (LLLT). בזמן הסירוק האיטי של הקרקפת, קרני הלייזר מגיעות לזקיקים ומגרות אותם. דגם מוכר: HairMax LaserComb – הראשון שקיבל אישור FDA ליעילות בצמיחת שיער.
    • שימוש: 3 פעמים בשבוע, כ-8-15 דקות בכל פעם (תלוי דגם). מעבירים את המסרק על הקרקפת נגד כיוון השיער באיטיות, משהים כל כמה ס"מ לכמה שניות (בהתאם להוראות). השיניים על המכשיר עוזרות לפזר את השיער כדי שהאור יגיע לעור. אין כאב – רק חימום קל מאוד אולי.
    • יעילות: מחקרים הראו ששימוש ב-LaserComb 3 פעמים בשבוע במשך 6 חודשים העלה את ספירת השיער בחלק מהמשתמשים בכ-19 שערות נוספות בסמ"ר לעומת פלצבו. כמו כן דווח על שיפור עובי השיער והנשירה הואטה. חשוב לציין, מדובר בשיפור מתון – זה לא יהפוך קרחת מלאה לשיער שופע, אבל עשוי לעבות שיער דליל ולהאט את קצב האובדן.
    • יתרונות: טיפול ביתי, ללא כאבים וללא תופעות לוואי. המסרק קומפקטי ונייד, קל לשימוש מול הטלוויזיה וכו'. ניתן להשתמש בשילוב עם כל טיפול אחר (לא מפריע). עבור אנשים עם רגישות לקרקפת – זה טיפול לא תרופתי ועדין.
    • חסרונות: דורש התמדה ומשמעת – יש להקפיד על לוח הזמנים. ולמרות ההשקעה, התוצאות אינן מובטחות או דרמטיות אצל כולם. משתמשים רבים צריכים 4-6 חודשים כדי להבחין בשינוי. המחיר הראשוני גבוה יחסית, אך בהנחה שמשתמשים לאורך שנים, העלות החודשית מתאזנת.
    • תחזוקה: אין חלקים מתכלים משמעותיים. רק להטעין את הסוללה או לחבר לחשמל. דיודות הלייזר אמורות להחזיק שנים (לדוגמה, HairMax מספקים אחריות של 1-2 שנים).
    • השוואה לקסדת לייזר: המסרק מכסה אזור קטן יותר בכל רגע ודורש פעולה ידנית, אך היתרון – עלות נמוכה יותר וגמישות למקד אזורים. קסדה (ראו פריט הבא) מכסה את כל הראש בבת אחת וללא מאמץ, אך יקרה יותר.
  71. מכשיר קסדת לייזר (Laser Helmet/Cap) – טווח מחיר: ~2,000-5,000 ₪.
    • מכשיר בצורת קסדה או כובע קשיח המכיל עשרות עד מאות דיודות LLLT הפועלות סימולטנית על הקרקפת. דוגמאות: Capillus, iRestore, Theradome – כולם פולטי אור אדום 650nm לייזר או LED בעצמה נמוכה. היתרון – טיפול נוח hands-free לכל הראש.
    • שימוש: מרכיבים את הקסדה על הראש 3-4 פעמים בשבוע, לרוב למשך 15-30 דקות בכל טיפול (תלוי דגם). חלק מהמכשירים פועלים על סוללה נטענת – מאפשר לנוע חופשי בזמן הטיפול; אחרים בחיבור לשקע. אין תחושה מיוחדת מלבד אולי חמימות קלה.
    • יעילות: מחקר עצמאי מצא ששימוש בקסדת Theradome 20 דקות פעמיים בשבוע במשך 6 חודשים העלה צפיפות שיער בכ-37% אצל נשים עם התקרחות תורשתית, לעומת 2% בלבד אצל פלצבו. תוצאות דומות דווחו עם Capillus – שיפור בינוני אך משמעותי לעומת ללא טיפול. שביעות רצון: בסקרים, כ-60% מהמשתמשים בקסדות ציינו שיפור בעובי השיער או ירידה בנשירה לאחר 4-5 חודשים. כמובן, התוצאות אינדיבידואליות.
    • יתרונות: קל לשימוש – פשוט לחבוש תוך כדי פעילות אחרת (לקרוא ספר, לצפות בטלוויזיה). מכסה באופן שווה את כל הקרקפת – מתאים במיוחד למי שיש דלילות מפוזרת (נשים או גברים במצב מתקדם). אין צורך להזיז כמו במסרק.
    • חסרונות: מחיר גבוה. מעט מסורבל – קסדה גדולה יחסית, לא ניתן ממש לצאת מהבית איתה 🙂. ודורש אחסון. כמו כן, חשוב לבדוק אישורים – יש בשוק מוצרים סיניים זולים שלא נבחנו. עדיף לרכוש מוצר עם אישור FDA/CE ומחקר קליני.
    • בטיחות: כמו המסרק – אין קרינה מייננת, לא חודרת עמוק. רק להימנע מלהביט ישירות בנורות (לבישת הקסדה כראוי מונעת זאת).
    • שימוש משולב: קסדת לייזר ניתן לשלב עם מינוקסידיל: למשל, להשתמש בלייזר בבוקר, ומינוקסידיל בלילה – כך מינוקסידיל על עור מגורה עשוי להיספג טוב יותר. אין התוויית נגד. כמו כן, ניתן אחרי סשן לייזר למרוח תמיסות כמו PRP או מזו – התאוריה אומרת שהנורים משפרים קליטה.
  72. דרמו-פן (Dermapen) / מכשיר מיקרונידלינג חשמלי – טווח מחיר: 1,500 – 500 ₪ למכשיר ביתי באיכות טובה.
    • גרסה מתקדמת של הדרמו-רולר (סעיף 29), בצורה של עט חשמלי עם מחטים מתחלפות. הדרמו-פן מבצע דקירות מהירות, אנכיות ומדויקות בעור, בעומק וצפיפות ניתנים לכיוון. הוא מאפשר כיסוי אזורים גדולים יחסית בזמן קצר, בצורה אחידה.
    • שימוש ביתי: יש דגמים ביתיים (עומק מחט עד 1 מ"מ, מהירות/עוצמה מתכווננת). משתמשים בסביבת סטרילית, עם מחט חד פעמית. מעבירים את העט על הקרקפת בקווים ישרים/משיקים תוך שהמחטים נעות פנימה והחוצה במהירות גבוהה (אלפי דקירות בדקה). תחושה: עקצוץ חזק אך נסבל. נמשכים עד שהאזור אדמדם היטב.
    • תדירות: פעם בשבועיים-שלושה בממוצע. לקרקפת לא מומלץ יותר תכוף כי זקוקים לזמן החלמה. כל סשן לוקח 10-15 דקות לכסות את קודקוד+קו שיער קדמי.
    • יתרונות על רולר: המחטים דוקרות אנכית ולא בזווית – פחות טראומה לרקמה ומחטים דקות יותר. ניתן לשלוט בעומק – למשל 1. 5 מ"מ בקודקוד, 1. 0 במפרצים. הכיסוי אחיד ולא תלוי לחץ יד. פחות כאב בהשוואה לרולר משום המהירות הגבוהה ("אקדח סיכות").
    • יעילות: כמו רולר, רק שליטה טובה יותר. מחקרים הראו שמיקרונידלינג חשמלי יחד עם מינוקסידיל נתן תוצאות מצוינות. הרבה קליניקות החלו להציע זאת במקום מזותרפיה, בשל ההצלחה לעידוד צמיחה.
    • סיכונים: זיהום אם לא סטרילי – חשוב מאוד לחטא הקרקפת לפני (אלכוהול) ואחרי (מי מלח סטריליים), ולהשתמש במחט חדשה ולחטא את המכשיר. אם מגזימים בעומק/תדירות – עלול לגרום לצלקות זעירות או לדלקת כרונית (צריך להימנע מדימום רב, רק נקודות דם קלות זה הגבול).
    • כאב: אפשר למרוח אמלה (משחת לידוקאין) 30 דק' לפני כדי לאלחש – מקל מאוד. בלי אלחוש, אזורים מסוימים (קו שיער קדמי) כואבים.
    • עלות/תועלת: אם מתמידים, מכשיר כזה בבית יכול לחסוך טיפולים במרפאה בעלות גבוה פי כמה. הוא דורש אחריות וזהירות. רבים שרכשו דרמה-פן ומילאו אחר ההוראות מדווחים על שיער חדש ועל עיבוי השיער הקיים תוך 3-6 חודשים.
  73. דיקור סיני (Acupuncture) – טווח מחיר: ~150-300 ₪ למפגש.
    • חלק מהרפואה הסינית המסורתית. החדרת מחטים דקות בנקודות ספציפיות בגוף כדי להסדיר את זרימת האנרגיה ("צ'י"). לטיפול בנשירת שיער, מדקרים נקודות בראש (כמו Baihui בקודקוד) וכן נקודות מערכתיות (למשל בכפות הידיים והרגליים) בהתאם לאבחון.
    • רציונל סיני: נשירת שיער עשויה לנבוע מחוסר איזון בכליות/כבד לפי TCM. הדיקור משקם את האיזון הפנימי ואת זרימת הדם לקרקפת. מחט בנקודה מסוימת בראש עשויה לעודד אספקת דם ולחות לזקיקים.
    • עדויות מודרניות: מספר מחקרים קטנים בסין הראו שיפור בשיעורי צמיחה כשדיקור שולב עם צמחי מרפא בהשוואה לטיפול מערבי. מחקר אחד דיווח על 40 מתוך 50 מטופלים שיפור בולט לאחר 3 חודשי דיקור אסתטי לקרקפת. כמובן, קשה להעריך ללא ביקורת. ישנם גם דיווחים אנקדוטליים במערב – מטופלים שמצאו שדיקור עצר להם נשירה עקב סטרס.
    • החוויה: המטפל מחדיר 5-20 מחטים זעירות, חלקן בקרקפת (תחושת דקירה קלה ואז לחץ/חום עדין), חלקן בנקודות גוף (למשל בין הגבות, בשוקיים). שוכבים כ-30 דקות עם המחטים. זו חוויה מרגיעה בדרך כלל – רבים נרדמים.
    • סיכונים: מינימליים בידי מטפל מוסמך – קצת סימנים אדומים שחלוף ייעלמו. עיקצוצים קלים יכולים להימשך שעה. חשוב שהמחטים סטריליות וחד-פעמיות כמובן.
    • שילוב עם מערבי: אפשר ואף רצוי – דיקור יכול להפחית סטרס ואולי לשפר זרימת דם, מה שישלים טיפול תרופתי. אין מניעה מדיקור יחד עם נטילת פינסטריד או שימוש במינוקסידיל.
    • תוצאות: מי שסובל מנשירה מוגברת כתוצאה מסטרס, הדיוקור עשוי להפחית את הנשירה על-ידי הרגעת מערכת העצבים (כידוע, סטרס גורם לטלוגן אפלוביום). במקרים אחרים, התועלת יכולה להיות עקיפה – שיפור שינה, עיכול, מה שמשפיע לטובה גם על שיער.
    • סיכום: כטיפול משלים, דיקור הוא אופציה – לפחות לא מזיק, ויכול להועיל הוליסטית. יש לבחור מטפל מוסמך בעל ניסיון בבעיות שיער.
  74. רפואת צמחי מרפא סינית – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לחודש (תערובות צמחים מרוכזות).
    • היבט נוסף של TCM (רפואה סינית) המטפל פנימית. צמחי מרפא סיניים ניתנים כתמציות/כדורים לחיזוק מערכות הגוף שתומכות בשיער. פורמולות נפוצות לנשירת שיער מכילות למשל: He Shou Wu (פו-טִי) – שורש הידוע כסגולה להחזרת צבע שיער שחור וחיזוק הכליות; Dang Gui (אנג'ליקה סינית) – משפרת דם; ג'ינסנג – ממריץ; Goji – מחזקת כבד, ועוד.
    • מטרת הטיפול: על פי TCM, שיער מזין מדם הכליות והכבד. לכן, אם אדם סובל מנשירה, יתנו פורמולה שמעשירה דם, תומכת בכליות ומרגיעה נפש. לדוגמה, פורמולה בשם "Shen Min" (שיער שופע) משלבת פו-טי, דקל ננסי, סובין אורז ועוד – היא נמכרת גם במערב כתוסף טבעי.
    • יעילות: תלויה בהתאמה אישית ובמצב המטופל. יש דיווחים אנקדוטליים חיוביים – למשל, מטופלים ששתו מרתחי פו-טִי ואנג'ליקה ראו שיפור באיכות השיער בתוך חודשים. פו-טי אף נחקר במעבדה והראה אפקט אנטי-דלקתי ואנטי-אנדרוגני קל.
    • סיכונים: חלק מהצמחים (כמו פו-טי) עלולים להיות רעילים במינון יתר או באופן לא מעובד נכון – לכן חשוב לקחת רק ממטפל מוסמך ובאיכות מבוקרת. למשל, פו-טי נא עלול לפגוע בכבד, אבל פו-טי מעובד (ביין) נחשב בטוח יותר. תופעות אפשריות: אי-נוחות עיכול, תגובות אלרגיה נדירות.
    • טיפול משולב: רפואת צמחים סינית הולכת יד ביד עם דיקור. פעמים רבות המטפל ישלב את שניהם. אין מניעה משילוב עם טיפול מערבי, אך יש לעדכן את הרופא המטפל כי צמחים מסוימים יכולים להשפיע על תרופות (למשל ג'ינסנג על לחץ דם).
    • דוגמאות פורמולות:
      • "七宝美髯丹" (Qi Bao Mei Ran Dan) – פירוש: כדורי שבעת האוצרות לשיער זוהר. מכילה פו-טי, דנג גואי, גואיג'י, זרעי תות, זרעי דקל וכו'. מסורתית לשיער מלבין ומדלדל.
      • "滋补肝肾汤" – מרקחת לחיזוק כבד וכליות, מכילה למשל אספרגוס, דייסוריאה, וכד'.
    • סיכום: למאמינים בשיטה, צמחי מרפא סיניים יכולים להיות חלק מגישה כוללת. יש לזכור שהוכחות מדעיות מערביות חסרות ברובן, אך במקרים רבים הם שווים ניסיון בזהירות ובפיקוח מקצועי.
  75. הומאופתיה לנשירת שיער – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לפגישת אבחון ראשונה + עלות גרגירים נמוכה (עשרות ₪).
    • שיטת ריפוי אלטרנטיבית המבוססת על דילולים קיצוניים של חומרים פעילים. הומאופתיה פועלת לפי עיקרון "דומה בדומה ירפא" – כלומר נותנים חומר שבמינון גבוה היה גורם לנשירה, אך בדילול זעיר אמור לעורר בגוף תגובת ריפוי. תרופות הומאופתיות לנשירת שיער עשויות לכלול רכיבים כמו Fluoricum acidum (חומצה פלואורית), Phosphoricum acidum (חומצה זרחתית) או Selenium – בהתאם לסימפטומים של המטופל.
    • בחירת התרופה: הומאופת מתאים את התכשיר אישית לפי מכלול סימפטומים. למשל, אם נשירת השיער קשורה לעצב וייאוש, ייתכן וירשום Phosphoric acid (הידועה להתקרחות אחרי טראומה נפשית); אם הקרקפת יבשה ויש נשירה משמעותית בעיקר בצד אחד, אולי Lycopodium; במקרה של נשירה אחרי לידה – Natrum Muriaticum וכו'.
    • יעילות: אין הוכחות מדעיות התומכות בהומאופתיה מעל אפקט פלצבו. מטופלים מסוימים מדווחים על שיפור בנשירה לאחר טיפול הומאופתי – קשה לדעת אם בשל אפקט פסיכוסומטי, שינוי אורח חיים מקביל או זמן שעבר. הומאופתים מציגים מקרים בהם שיער צמח שוב בהצלחה עם הרמדי הנכונה, אך הקהילה המדעית ברובה סקפטית לכך.
    • שימוש: תרופה הומאופתית ניתנת בכדורונים מתחת ללשון או בטיפות, בדרך כלל מדי יום או שבוע בהתאם לפוטנץ (הדילול). נדרש מעקב תקופתי אצל ההומאופת להתאמת הטיפול אם אין שינוי.
    • בטיחות: מאחר והרמדי מאוד מדולל (לעיתים 30C שזה 1 חלק בחומר ב-10^60 חלקי ממס), אין בו מולקולות פעילות כמעט, ולכן אין תופעות לוואי פיזיולוגיות ישירות. הסיכון הוא עיכוב טיפול רפואי אפקטיבי אם מסתמכים רק עליו.
    • הרכב נפוץ: למשל מוצר הומאופתי מדף בשם "Regaine-Hom" (סתם שם דמיוני) עשוי לכלול דילול של Thallium (מתכת שעלולה לגרום לנשירה), Kali carb (נשירה בעקבות לידה), Vinca minor (צמח), וכו'.
    • סיכום: מי שנוטה לגישה הוליסטית וחש חוסר מענה ברפואה הקונבנציונלית, עשוי לנסות הומאופתיה במקביל (לא במקומם) טיפולים אחרים. עצם היחס ותשומת הלב של ההומאופת יכולים להועיל נפשית, מה שבאופן עקיף מועיל לשיער (פחות סטרס). עם זאת, יש לגשת בציפיות מציאותיות.
  76. עיסוי קרקפת – טווח מחיר: חינם (בעצמך) או ~100-250 ₪ לסשן מקצועי/במספרה.
    • עיסוי ידני של הקרקפת, באמצעות אצבעות או כלי עיסוי, על מנת להגביר את זרימת הדם, להרפות שרירים ולהמריץ את זקיקי השיער.
    • הוכחות: מחקר יפני קטן (2016) הראה שגברים שביצעו עיסוי קרקפת עצמי 4 דקות ביום במשך 24 שבועות חוו הגברה בעובי השיערה ושיפור בצפיפות השיער לעומת קבוצת ביקורת. סריקות הראו שעלייה בגמישות הקרקפת וזרימת הדם לאחר תקופה זו.
    • מנגנון אפשרי: העיסוי מותח את רקמת החיבור סביב הזקיק ומעודד שחרור של חומרים מגבירי צמיחה. הוא גם מפרק הידבקויות של רקמה שעלולות להפריע למחזור הדם. בנוסף, הוא מפחית מתח – קרקפת מתוחה (גידול יתר של שרירי הקרקפת) היא תופעה המתקשרת להתקרחות גברית (יש תיאוריית "מתח הקרקפת" הגורם לכיווץ כלי דם).
    • שיטות:
      • עיסוי ידני: עם כריות האצבעות, בתנועות סיבוביות בינוניות, לעבור על כל הקרקפת (קדמת ראש, קודקוד, צידייים ועורף) כ-5 דקות, פעמיים ביום. ניתן לשלב עם שמנים (רוזמרין, קוקוס) לטיפול 2-ב-1.
      • תנועות מתיחה: להניח ידיים נגדיות משני צידי הקרקפת ולמתוח בעדינות, להחזיק 10 שניות ולשחרר – כך במספר מקומות.
      • אביזרי מסאז': קיימים כמו "Spider" – כובעון עם זרועות קפיציות שמעבירים על הראש, או מכשיר רוטט קטן (כמו Vibrating helmet) שמעסה. גם מברשת רכה סיליקונית (כמו של חפיפת ראש) יכולה לעסות תוך כדי מקלחת.
    • תדירות: רצוי יום-יומי. לפחות 5-10 דקות. קל לשלב – למשל בעת צפייה בטלוויזיה או במקלחת.
    • תוצאות וציפיות: סביר שלא יצמח שיער חדש היכן שאין בכלל, אך בהחלט אפשר לחוש שיפור כללי: הנשירה עשויה להתמתן לאחר חודש-חודשיים, השיער הקיים ייראה "חיי" יותר. מטופלים מספרים גם על הפחתת כאבי ראש או תחושת רעננות אחרי עיסוי קבוע.
    • זהירות: ציפורניים ארוכות – להימנע כדי לא לפצוע. לא להפעל כוח מופרז – לא רוצים למרוט שיער קיים. אם יש דלקת עור פעילה (פסוריאזיס חריף, זיהום), להיזהר שלא להחמיר.
    • במספרות ומכוני ספא: יש טיפולים כמו "עיסוי קרקפת הודי" שמשלבים שמנים ארומטיים – חוויה מפנקת וגם מיטיבה לשיער. אפשר בהחלט להתפנק מדי פעם.
  77. הפחתת מתח ותרגילי הרפיה – טווח מחיר: אפס (או עלות שיעור יוגה/מדיטציה).
    • סטרס הוא גורם נפוץ מאוד לנשירת שיער (טֶלוֹגֶן אֶפְלוּביום). לחץ כרוני מגביר הורמוני דחק (כמו קורטיזול) שמשבשים את מחזור השיער – מכניסים שיערות רבות מדי לשלב מנוחה ונשירה בבת אחת. לכן, ניהול מתחים הוא מרכיב חשוב בכל תכנית למניעת נשירה.
    • שיטות:
      • מדיטציה ודמיון מודרך: ישיבה שקטה יומית של 10-15 דקות בהתמקדות בנשימות או בהשמעת מנטרה. זה מוריד את רמות המתח, משפר זרימת דם (כן, גם לקרקפת) ואף מאזן הורמונים. מחקרים הראו שמדיטציה עוזרת להוריד רמת קורטיזול משמעותית.
      • יוגה: תנוחות המתמקדות בזרימת דם לראש (כמו עמידת ראש, כפיפות לפנים – "כלב מביט מטה") עשויות להגביר אספקת דם לקרקפת. בנוסף, תרגילי יוגה פרניאמה (נשימה) מרפים מערכת עצבים. שיעור יוגה 2-3 פעמים בשבוע יעיל מאוד להפחתת סטרס כללי.
      • פעילות גופנית: אירובי, ריצה, חדר כושר – משחררים אנדורפינים ונוגדי מתח טבעיים, משפרים מחזור דם. מתאמנים מדווחים שפחות נשירה בעת שהם בשגרת כושר עקבית (בתנאי שלא מגזימים – עודף ספורט קיצוני דווקא מלחיץ גוף).
      • שינה מספקת: חלק מהפחתת סטרס היא לאפשר 7-8 שעות שינה איכותית. בשינה הגוף מתקן רקמות ומווסת הורמונים – חיוני לבריאות שיער.
    • השפעה על השיער: אפקט עקיף אך משמעותי. לדוגמה, נשים רבות שמדווחות על נשירה מוגברת בתקופות של עומס נפשי, רואות שיפור לאחר שהמצב נרגע. יש אפילו מושג "התקרחות כתוצאה מדחק" – מצב הפיך אם מסירים את גורם הלחץ. הפחתת מתח לא רק תמנע TELוגן אפלוביום, אלא גם יכולה לשפר יעילות של טיפולים אחרים (גוף רגוע מגיב טוב יותר לטיפול תרופתי).
    • תופעות לוואי: רק חיוביות – בנוסף לשיער, מפחית חרדה, לחץ דם, משפר מצב רוח וכלל הבריאות.
    • טיפ: נסו לשלב ביומיום הפסקות קצרות לנשימות עמוקות. למשל, 3 פעמים ביום לעצום עיניים, לנשום עמוק 10 פעמים – זה מצטבר להשפעה מרגיעה. אפילו עיסוי קרקפת עצמי (סעיף 76) הוא סוג של מדיטציה, "זמן עצמי" שיכול להפחית מתח נפשי.
  78. תזונה נכונה ומאוזנת – טווח מחיר: תלוי הרגלים (יכול להיות חסכוני יותר מלא בריא).
    • השיער זקוק לחומרי בניין – חלבונים, ויטמינים, מינרלים. דיאטה לקויה (דלה בחלבון או בברזל, דיאטות הרזייה חריפות) היא גורם מוביל לנשירת שיער מפושטת. לכן, בסיס לכל טיפול הוא הקפדה על תזונה עשירה ומגוונת.
    • חלבון: השערה בנויה מקרטין (חלבון). אם אין אספקת חלבון נאותה בתזונה, הגוף יפנה את המעט שיש לאיברים חיוניים ולא "יבזבז" על שיער – ואז יש ירידה ביצירת שיער חדש. היעד: כ-1 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף (אצל רוב האנשים ~50-80 גרם חלבון ביום). מקורות: בשר רזה, דגים, ביצים, מוצרי חלב, קטניות, טופו.
    • ברזל ואבץ: כבר הזכרנו (סעיפים 58-59) – בלי די ברזל, זקיקי השיער "מורעבים" חמצן. תפריט עם בשר אדום רזה פעם-פעמיים בשבוע, עלים ירוקים, אגוזים וזרעים יסייע. לנשים עם וסת חזקה במיוחד חשוב להשלים ברזל דרך מזון או לעתים תוסף.
    • ויטמינים:
      • B קומפלקס – B7 (ביוטין) מצוי בכבד, ביצים (חלמון מבושל), שקדים; B12 חשוב – בעיקר במוצרים מהחי (צמחונים לעיתים חסרים בו – יש לקחת תוסף אם כן). חומצה פולית מירקות עליים וקטניות.
      • ויטמין C – חיוני לספיגת ברזל ולייצור קולגן. מצוי בפירות הדר, קיווי, פלפלים.
      • ויטמין A – חשוב אך בעודף דווקא מזיק לשיער! (גורם לנשירה). לכן לא לצרוך מעבר לרמה היומית – מקורות: בטטה, גזר, דלעת (בטא-קרוטן צמחי לא בעייתי).
      • ויטמין D – כאמור, שמש/תוסף.
    • חומצות שומן: אומגה-3 – דגים (סלמון, סרדינים), אגוזי מלך, זרעי צ'יה; אומגה-6 – שמני צמח (קיימים ברוב התזונה המערבית, לא חסר). יחס מאוזן עוזר להפחתת דלקת.
    • הימנעו:
      • סוכר מזוקק בכמויות – אינסולין גבוה עלול להגביר אנדרוגנים בחלק מהמקרים (למשל PCOS). עדיף פחמימות מלאות עם סיבים.
      • אלכוהול מופרז – שודד גוף מויטמינים B וגורם התייבשות.
      • רעלנים – עופרת, כספית (בדגים מסוימים גדולים) – לצמצם חשיפה.
      • קפאין בעודף – מעט קפה טוב, אך יותר מדי (4-5 כוסות) עלול להגביר סטרס הורמונלי.
    • דיאטות הרזיה: נשירת שיער מתחילה ~2-3 חודשים אחרי דיאטה קיצונית – תופעה ידועה. אם חייבים דיאטה, לעשותה בהשגחה תוך שמירה על מינימום קלוריות מסוים (לא פחות מ-1200 לנשים/1500 לגברים בד"כ) והשלמות חלבון וויטמינים.
    • לסיכום: תזונה "ים תיכונית" – הרבה ירקות, חלבון רזה, שומן זית/אבוקדו, מעט מתוקים ומעובדים – זו כנראה התזונה האידאלית גם לשיער. היא מספקת את כל הנחוץ, שומרת על משקל תקין (השמנה גם היא גורם הורמונלי משפיע לרעה), ומקטינה דלקת בגוף.
  79. הפסקת עישון – טווח מחיר: שלילי (חוסכים כסף עם הפסקת סיגריות!).
    • עישון פוגע קשות בבריאות השיער: כימיקלים בסיגריה מכווצים כלי דם ומקטינים זרימת דם לקרקפת, פוגעים ב-DNA של תאי זקיק, מעלים הורמוני סטרס ומפרקים ויטמין C. מחקרים הראו שמעשנים כבדים נוטים להקריח בשיעור גבוה ומשמעותית מוקדם יותר מלא-מעשנים. עישון גם מאפיר את השיער בטרם עת.
    • יתרון בהפסקה: הגוף מתחיל להשתקם – תוך שבועות ספורים מחזור הדם משתפר, יותר חמצן וחומרי בניין מגיעים לזקיקי השיער. תוך חודשים רמות ויטמינים עולות. מחקר על מושתלי שיער מצא ששיעור קליטת הזקיקים אצל מעשנים היה נמוך ב-15% לעומת לא מעשנים – רמז שהפסקת עישון יכולה לשפר גם תוצאות טיפולים.
    • קושי: כמובן, הפסקת עישון אינה קלה. אבל המוטיבציה של שיער יכולה להצטרף למניעים בריאותיים אחרים (לב, ריאות).
    • עזרים: מדבקות ניקוטין, מסטיקים, סדנאות גמילה, תרופות כמו ורניקלין (צ'מפיקס) – כדאי לנצל הכל. אפילו היפנוזה ודיקור יש אנשים שהצליחו בעזרתם.
    • טיפ: לחשוב על החיסכון הכספי – למשל, קופסה ביום (35₪) זה ~1,000 ₪ לחודש. את הסכום הזה אפשר להפנות לטיפולים מועילים לשיער (או לכל מטרה). שיער חדש שיצמח לא ייחנק מעשן, ויזכה לברק ולריח טוב יותר.
    • תוצאות על השיער: אם נשירת השיער שלך קשורה לעישון, סביר שתראה שיפור בתוך חצי שנה מהגמילה. גם אם לא – עדיין הרווחת בריאות כללית, ושיערך הקיים יודה לך (אולי יגדל מהר יותר או יהפוך סמיך יותר).
    • תמיכה: שתף בני משפחה – ייתכן שמישהו נוסף יצטרף בתהליך. בדוק בקופת החולים – ישנן סדנאות גמילה מסובסדות. ניתן גם להיעזר באפליקציות למעקב (רואים בכל יום כמה כסף ניצל וכמה סיגריות לא עישנת – מאוד מדרבן).
    • סיכום: אין שאלה – עישון הוא אויב השיער. הפסקתו היא מהצעדים החשובים ביותר למי שמנסה לשמור על רעמתו.
  80. RU-58841 (RU58841) – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לחודש (מוזמן מחו"ל, לא רשמי).
    • תרכובת ניסיונית המשמשת כאנטי-אנדרוגן טופיקלי. פועלת ע"י קשירה לקולטני DHT בזקיקי השיער וחסימת ההורמון המזיק – בדומה לפינסטריד אך רק מקומית. RU-58841 פותחה בשנות ה-90 אך לא הגיעה למסחור, ובכל זאת צברה פופולריות בקרב קהילת נשירת השיער ברשת.
    • יעילות משוערת: מחקרי בעלי חיים הראו שהיא מונעת אטרופיית זקיקים מחשיפה ל-DHT. דיווחי משתמשים (פורומים) מספרים על שמירה על שיער קיים ואפילו שיפור קל בצפיפות אחרי שימוש יומי במשך 6-12 חודשים. יש הטוענים שזה "כמעט כמו פינסטריד" בלי תופעות מערכתיות. אך אין ניסויים קליניים רשמיים בבני אדם לפרוטוקול ארוך טווח.
    • שימוש: מגיע כאבקה, אותה ממסים בנוזל (כגון פרופילן גליקול/אלכוהול) ליצירת תמיסה בריכוז 5% או 10%. מורחים 1 מ"ל ביום על הקרקפת הדלילה (בד"כ בערב). נספג יחסית מהר.
    • תופעות לוואי: לא ידועות לחלוטין – סיכון מסוים שנספג למחזור ויגרום להשפעות דומות לפינסטריד (אצל רוב המדווחים – לא חוו תופעות מיניות, אך יש מיעוט שטען שכן). גירוי מקומי יכול לקרות בגלל האלכוהול בנוסחה. בהיעדר בקרת איכות, טומן בחובו סיכון (מה בדיוק קיבלת).
    • מצב חוקי: לא מאושר לשימוש פרמצבטי. משיגים אותו באינטרנט מיצרנים כימיים – יש חשש לטוהר. המשתמש בעצם פועל כ"שפן ניסיונות" עצמי.
    • השוואה לקצף מינוקסידיל+פינסטריד: RU הוא רק אנטי-אנדרוגן, לא מצמיח שיער כמו מינוקסידיל. חלק משלבים: משתמשים ב-RU במקום פינסטריד כדי להימנע מתופעות, ובמקביל מינוקסידיל לצמיחה.
    • סיכום: פתרון "אנדרגראונד" המיועד להרפתקנים או נואשים, שמוכנים לקחת סיכון ולעבוד בחשאיות. אם מחליטים – רצוי מאוד לקרוא מדריכים, להתייעץ בפורומים, ולהתחיל במינון נמוך לראות תגובה.
  81. קלסקוטרון (Clascoterone, Breezula) – טווח מחיר: אינו משווק עדיין (צפוי להיות תרופה מרשם יקרה).
    • מולקולה חדשה – אנטי-אנדרוגן טופיקלי מאושר לאקנה (בשם Winlevi קרם 1%) ונמצא בפיתוח כטיפול להתקרחות אנדרוגנטית (תמיסת Breezula 7. 5%). פועל בדומה ל-RU-58841 – חוסם קולטני DHT בזקיק מקומית.
    • מחקרי שלב 3: דווחו ב-2022. התוצאות הראו ש-Breezula שיפרה את ספירת השיער בכ-15 שערות לסמ"ר יותר מפלצבו לאחר 12 חודשים – שיפור צנוע, אך עם פרופיל בטיחות טוב (לא נצפו תופעות מערכתיות משמעותיות). כנראה שהוא חלש בהשוואה לפינסטריד אך עדיין יעיל יחסית לפלצבו.
    • שימוש עתידי: אם יאושר, יהיה תמיסה למריחה פעמיים ביום על הקרקפת. היתרון הגדול – מכוון לבני שני המינים (אנטי-אנדרוגן מקומי שאינו משפיע סיסטמית, אז גם נשים יוכלו להשתמש ללא החשש מתופעות של הורמונים).
    • תופעות לוואי: בניסויים על אקנה, Winlevi קרם גרם רק לאדמומיות/יובש בעור במיעוט המקרים. בבreezula ייתכן קצת גירוי קרקפת. מערכתית – רמות קטנות מאוד התגלו בדם, כך שסיכוי נמוך לתסמינים כמו ירידה בחשק או בעיות זקפה, אך צריך המשך מעקב.
    • זמינות: הצפי הוא לשיווק בארה"ב אולי ב-2024-2025, תלוי אישורים. בישראל כנראה יתמהמה. כרגע, מי שרוצה "לנסות" לא יכול פשוט להשיגו (ויחסים לא מומלץ לנסות לרקוח קרם Winlevi על הראש – המינון שונה ולא בטוח).
    • סיכוי לשינוי שוק: אם Breezula יוכיח עצמו בטוח, הוא עשוי להיות קו טיפול ראשון עבור גברים ונשים שאינם רוצים/יכולים ליטול כדורים (פינסטריד, ספירונולקטון). אפילו אם יעילותו חלקית, בשילוב עם מינוקסידיל הוא יכול לתת מענה דומה לפינסטריד.
    • ביקורת: חלק מהמומחים מציינים שהרווח בתוצאות היה לא מאוד גבוה – כלומר אולי לא "תרופת קסם". אך כמו פינסטריד – התמדה ארוכת טווח יכולה למנוע הידרדרות, וזו מטרה חשובה.
    • הערה: קלסקוטרון נבחן גם כטיפול מערכתי (כדורים) לאקנה, אבל סביר שלא יעשו ממנו כדור לשיער כי אז היו אותן תופעות כמו אנטי-אנדרוגנים אחרים.
  82. ננוקסידיל (Nanoxidil) – טווח מחיר: ~200-300 ₪ לבקבוק חודשי (מוצר קוסמטי).
    • שם מסחרי למולקולה שפותחה ע"י חברת DS Laboratories (מוצר -N) כאלטרנטיבה למינוקסידיל. הטענה: מולקולה עם משקל קטן יותר שחודרת טוב יותר לעור, עם יעילות דומה וללא צורך ברישום כתרופה.
    • הרכב: למעשה, תמיסת -N מכילה 5% Nanoxidil (שם כימי: די אמינו פירימידין אוקסיד), וכן רכיבים נוספים כגון פפטידים נחושת, אדנוזין, תמציות צמחים וכו'. כלומר, זהו תכשיר רב-רכיבי ולא ברור מה החלק של ננוקסידיל עצמו בתוצאה.
    • יעילות: אין מחקרים בלתי תלויים. מחקר במימון החברה הראה שיפור צפיפות שיער דומה למינוקסידיל 5%. משתמשים בפורומים חלוקים – יש שראו תוצאות לא רעות, אחרים לא התרשמו. לעיתים קונים אותו לאחר שמינוקסידיל הפסיק לעבוד עבורם (או גרם לתופעות כמו גירוי) – וחלקם מדווחים על המשך תחזוקה.
    • שימוש: פעמיים ביום, 6 מ"ל סה"כ (3 מ"ל בכל פעם) על הקרקפת הדלילה. מגיע כתרסיס או עם טפטפת. הנוסחה של Spectral מבוססת על מים, לא שמנונית, ונספגת יחסית מהר.
    • תופעות לוואי: אמור להיות ללא תופעות מערכתיות (כמו מינוקסידיל, כי פועל מקומית). ייתכן פחות גרד כי אין פרופילן גליקול. עם זאת, יש בו אלכוהול – אז אפשר יובש קל. חלק דיווחו על נשירת "הסתגלות" גם איתו (כמו שמינוקסידיל עושה בהתחלה).
    • עלות: גבוה משמעותית ממינוקסידיל גנרי. שיקול.
    • שילוב: ניתן לשלב עם טיפולים אחרים. חברה אף מציעה קרם עם ננוקסידיל (-L) לגבות.
    • סיכום: ננוקסידיל הוא ניסיון "לעקוף" את רגולציית התרופות – למכור משהו דומה למינוקסידיל בתור קוסמטיקה. קשה לומר אם הוא עצמו טוב יותר, או שהפורמולציה הכוללת מרכיבים נוספים מועילה. למי שמינוקסידיל לא מתאים (בגלל פרופילן גליקול/תופעות) – שווה אולי לנסות, בהינתן התקציב.
  83. קפיקסיל (Capixyl) – טווח מחיר: אינו נמכר כבודד – חלק ממוצרי שיער (מחיר מוצר ~100-200 ₪).
    • קומפלקס קוסמטי פטנטי הכולל תמצית תלתן אדום (עשירה בפלבונואיד בשם Biochanin A) + פפטיד ביומימטי (Acetyl-Tetrapeptide-3). מיועד להפחית דלקת וחלשות זקיק, ולשפר עיגון השערה בעור. תלתן אדום מכיל חומרים המעכבים 5-אלפא רדוקטאז קלות ומורידים ייצור DHT מקומי, והפפטיד אמור להגביר ייצור חלבוני מטריקס בזקיק (כלומר לחזק אותו).
    • שימושים: נמצא כרכיב עיקרי במספר סרומים ושמפואים נגד נשירה (למשל: סדרת DS Laboratories Revita כוללת Capixyl; גם מוצרים של Mon Platin לשיער דליל). מינון טיפוסי – 2-5% קומפלקס במוצר.
    • מחקרים: בניסויים של יצרן הקומפלקס, בשימוש יומיומי של תמיסה עם Capixyl במשך 4 חודשים, דווח על הפחתת הנשירה ב-33% ועלייה בצפיפות זקיקים אנאגן (צומחים) ב-46%. זהו נתון מרשים אם נכון, אך ללא פרסום מדעי מלא.
    • משוב צרכנים: מעורב. יש המשבחים סרומים עם Capixyl ש"הפסיקו לי את הנשירה תוך חודשיים", אחרים לא הבחינו בשינוי גדול. ייתכן שזה יעיל יותר בשילוב עם מרכיבים נוספים.
    • שימוש: בהתאם למוצר – למשל, סרום יומי בלילה על הקרקפת (לא שוטפים), או שמפו יומיומי.
    • תופעות לוואי: בטוח למדי – תלתן אדום הוא צמח מוכר (יש בו פיטואסטרוגנים אבל במריחה מקומית השפעתם זניחה), הפפטיד הוא חלבון זעיר לא מזיק. תתכן קצת אדמומיות/גירוי אם הממס אלכוהולי.
    • מקומו בטיפול: פתרון קוסמטי משלים. כנראה לא מספיק לבד לבעיית התקרחות גנטית, אך יכול לספק תמיכה. טוב למי שמעדיף מוצרי קוסמטיקה במקום תרופות – למשל נשים צעירות שלא רוצות תרופות כבדות משתמשות בסרום Capixyl כדי לנסות לייצב מצב התדלדלות התחלתי.
    • זמינות: חפשו במוצרי שיער – יהיה רשום ברכיבים "Acetyl Tetrapeptide-3" ו-"Trifolium Pratense (Clover) Extract". מוצרים בעלי שם כמו "Thinning Hair Serum" לרוב מתגאים בנוכחות קומפלקס כזה.
  84. פרוקפיל (Procapil) – טווח מחיר: חלק ממוצרים (שמפואים/סרומים) בד"כ 100-200 ₪.
    • קומפלקס פטנטי נוסף בשוק הקוסמטיקה: שילוב של שלושה מרכיבים – ביוטיניל-GHK (פפטיד ביוטין מחובר לשלושה חומצות אמינו), אפיגנין (פלבונואיד מצמחי הדר) ו-חומצה אולאנולית (מתמצית זית). הרעיון: החומצה האולאנולית מדכאת 5-AR (פחות DHT בזקיק), האפיגנין משפר מיקרו-סירקולציה בכלי הדם סביב הזקיק, והביוטיניל-pפטיד משפר ביטוי גנים של הידבקות השערה וייצור קרטין.
    • מוצרים: נמצא במוצרים כמו סדרת -L (גרסה של DS Lab), חלק ממוצרי Vichy Dercos Aminexil שילבו Procapil. גם מותגים קטנים מכניסים אותו לספריי נגד נשירה.
    • יעילות: בניסויים פנימיים של היצרן על 35 גברים, דיווחו כי שימוש יומי ב-Procapil 3% למשך 4 חודשים שיפר את צפיפות השיער ב-67% בהשוואה לקבוצת ביקורת (שיפור עצום, יש להיות ספקניים). אולי יותר מציאותי – סיוע מתון בתחזוקת השיער.
    • משוב: קשה לבודד כי לרוב משולב בעוד דברים. אך חלק מהמשתמשים במוצרים אלה אומרים שנשירתם פחתה לאחר כחודשיים שימוש יומי.
    • שימוש: בהתאם למוצר – לרוב ספריי יום-יומי או אמפולות פעמיים-שלוש בשבוע.
    • בטיחות: כמו Capixyl, נחשב בטוח. ביוטין ופפטיד – בלתי מזיק; אפיגנין וחומצה אולאנולית – טבעיים. לא ידוע על גירויים מלבד תגובה אלרגית נדירה אם למישהו יש.
    • השוואה: שימו לב – חברות לא פעם משוות "Procapil vs Minoxidil" בטענות ש-Procapil עדיף ללא תופעות. בפועל, מינוקסידיל הוא תרופה מוכחת, פרוקפיל הוא קוסמטיקה מבטיחה אך ללא הוכחה ברמה כזו. שניהם יכולים להשתלב (אכן יש מוצרים המשלבים מינוקסידיל ו-Procapil באחד).
    • סיכום: Procapil הוא עוד חץ באשפת המוצרים לטיפול, בעיקר למי שרוצה להימנע מתרופות. סביר שיעבוד טוב יותר במקרי נשירה התחלתיים או כנשירה כתוצאה מחוסרים, פחות כקו ראשון בהתקרחות תורשתית חמורה.
  85. רדנסיל (Redensyl) – טווח מחיר: כחלק מסרום (150-250 ₪).
    • חומר חדשני (פרס מטעם in-cosmetics 2014) – תערובת של שני מולקולות עיקריות: DHQG (מולקולה המפעילה מסלול Wnt ומעודדת תאי גזע בזקיק) ו-EGCG2 (נגזרת של EGCG מייצבת זקיקים). יחד עם גלוקוז וגליצין – המשווקים קוראים לזה "Hair growth galvanizer".
    • מנגנון: Redensyl מכוון ל"שעון" של מחזור השערה – לגרום לזקיקים רדומים לחזור לאנאגן מהר יותר. בניסויי מעבדה הוא גרם לתאי פפילה לייצר יותר צמתי שיער.
    • יעילות: מחקר של היצרן על 26 גברים הראה ש-84 יום של מריחה יומית של Redensyl 3% גרמה לעליה ממוצעת של +9% בצפיפות השיער (כ-28, 200 שערות חדשות מחושבות על כל הראש), לעומת ירידה קלה בפלצבו. נטען כי Redensyl הניב תוצאה טובה ב-15% ממינוקסידיל (לפי השוואה היסטורית).
    • שימוש: נמצא בסרומים כגון The Ordinary Multi-Peptide Serum לשיער (מכיל Redensyl עם עוד רכיבים), Grow Gorgeous serum, ועוד קוסמטיים יוקרתיים. לרוב פעם ביום, על קרקפת נקייה, כמה טיפות ועיסוי.
    • משוב משתמשים: מעורב. חלק אמרו שראו שיפור בעובי ובצמיחה מחודשת של פלומה אחרי 2-3 חודשים. אחרים לא הבחינו בהבדל. יש לציין שרבים מהמוצרים משלבים גם Capixyl, Procapil, кофеין וכו' – כך שלא ברור מה בדיוק עבד.
    • בטיחות: אמור להיות בטוח (מבוסס על תרכובות מצמחי עץ אשוח ותה ירוק). אין דיווח על תופעות לוואי חמורות, אולי קצת גירוי אלכוהולי אם הממס כזה.
    • תפקיד: כנראה מועיל בשוליים – טוב בשימור והאצת צמיחה של שיערות דקות. בקו שיער נסוג מאוד וקירח, כנראה לא יחדש הכל. יתכן יעבוד הכי טוב אצל צעירים בתחילת דילול.
    • נוחיות: סרום קליל, לא שומני. קל לשלב עם שגרה (בוקר או לילה). במוצרים כמו של The Ordinary הוא גם די זול יחסית (כ-18$ לחודשיים). לכן שווה לנסות כטיפול תומך, במיוחד למי שלא רוצה או לא יכול להשתמש במינוקסידיל.
  86. אמינקסיל (Aminexil) – טווח מחיר: ~200-300 ₪ לערכת אמפולות לחודש-חודשיים.
    • מולקולה (שם כימי: diaminopyridine oxide) שפיתחה לוריאל בשנות ה-90 כנגזרת "רכה" של מינוקסידיל. היא מכוונת לטפל בפיברוזיס סביב זקיקי השיער – תופעה שבה רקמת קולגן מתקשה סביב שורש השערה ומקשה עליו לגדול. Aminexil מרכך ומונע את ההתקשות הזו, מה שמאפשר לשערה מעובה יותר לצמוח.
    • מוצרים: Vichy Dercos Aminexil ו-Kerastase Stimuliste היו מוצרי הדגל – אמפולות למריחה יומית או מס' פעמים בשבוע. לעיתים בשילוב ניאצינמיד, SP94 (ויטמין + גלוקוז) וכד'.
    • יעילות: מחקר חסות לוריאל הראה שאחרי 6 שבועות שימוש, קצב הנשירה היומית ירד בקרב 70% מהמשתמשים באמינקסיל. עם זאת, לא דווח על "צמיחת שיער חדש" מעבר לכך. זה מצביע שזהו מוצר יותר מונע אובדן מאשר מצמיח מחדש.
    • משוב משתמשים: רבים ציינו הפחתה בנשירה העונתית או לאחר לידה כשהשתמשו באמפולות אמינקסיל. חלקם לא ראו הבדל. בדרך כלל ממליצים לעשות "קורס" אמינקסיל בעונות מעבר כדי לבלום נשירה מוגברת.
    • שימוש: אמפולה (6 מ"ל) ליום על הקרקפת, למשך 6-8 שבועות. או 3 אמפולות בשבוע אם באופן אחזקה. מעסים ולא שוטפים. הנוזל נוזלי קל ומרענן (מכיל מנטול).
    • תופעות לוואי: כמעט אין. אולי עקצוץ מהמנטול. אין ספיגה מערכתית מורגשת.
    • השוואה למינוקסידיל: לא ממש חלופה ישירה – מינוקסידיל חזק בהצמחה; אמינקסיל חלש אבל מיטיב עם סביבת הזקיק. למעשה יש שמשלבים: למשל בוקר – אמינקסיל, ערב – מינוקסידיל (כך היה מוצר Kerastase בעבר).
    • סיכום: מוצר עם היגיון מסוים אך לא "game-changer". טוב כנראה לנשירה זמנית ולתחזוקה. לוריאל עדיין משלבת אותו בחלק ממוצריה, אם כי ההייפ דעך מול מוצרים חדשים (Capixyl וכו'). יתכן אמינקסיל מתאים יותר לצעירים בתחילת דילול או כתוספת למי שכבר מטפל תרופתית ורוצה לכסות כל היבט (גם קשיחות הקרקפת).
  87. פפטידי נחושת (Copper Peptides) – טווח מחיר: ~100-200 ₪ לספריי/סרום.
    • משפחת תרכובות קצרות (3-4 חומצות אמינו) הקשורות ליוני נחושת. הנפוץ הוא GHK-Cu. הוכח שמולקולה זו מעודדת ריפוי רקמות, מגבירה ייצור קולגן וכלי דם ומקצרת שלב טלוגן בזקיקי שיער.
    • מוצרים: "Tricomin" ו"Folligen" היו חלוצי ספריי פפטידי נחושת לשיער עוד בשנות ה-90. כיום גם The Ordinary מציעה סרום פפטידים לקרקפת עם GHK-Cu, וגם -N מכיל מרכיב זה.
    • מחקרים: ניסוי קטן הראה שתמיסת פפטיד נחושת 2% השיגה שיפור צפיפות דומה למינוקסידיל 2% אצל גברים (שניהם השיגו שיפור מעל פלצבו) – כלומר פפטיד הנחושת יעיל לפחות כמו מינוקסידיל נמוך מינון. בנשים עם נשירה מפושטת, שמפו+מרכך עם GHK הביא לשיפור עובי השיער לאחר 6 חודשים.
    • פעולה: הפפטיד חודר לדרמיס, שם הוא מאותת לתאי הגזע בזקיק להתחלק (דומה למצב בריפוי פצע – הגוף "מחדש" רקמה). הוא גם אנטי-דלקתי – מפחית נזק חמצוני בזקיק. נחושת חיונית ליצירת כלי דם – מעודד זרימת דם.
    • שימוש: בדרך כלל בספריי או טוניק אחרי חפיפה, פעם-פעמיים ביום. אין לו ריח מיוחד, צבעו כחלחל בהיר אך לא מכתים.
    • תופעות לוואי: כמעט אין. במקרה נדיר, רגישות לעור (אדמומיות). בחלק מהמוצרים משלבים עם אלכוהול – אז תתכן קצת יובש.
    • שילוב: קל – אפשר לצד מינוקסידיל, לפניו או אחריו (רק לתת 5-10 דק' בין המריחות). חלק מציעים שפפטיד נחושת עוזר להרגיע קרקפת אם יש גירוי ממינוקסידיל.
    • סיכום: רכיב מבטיח שמתבסס על מנגנון ביולוגי נכון. מתאים במיוחד למי שרוצה לשפר את "איכות הקרקפת" ושיערה, או כנשק נוסף למי שמשתמש כבר במינוקסידיל/פינסטריד. מחירו לרוב לא נמוך, אבל בקוסמטיקה מתקדמת כבר רואים אותו (לא רק לשיער, גם בסרומי פנים).
  88. שיבוט שיער (Hair Cloning) – מחקר עתידי – טווח מחיר: לא זמין; כשהיהיה – כנראה עשרות אלפים $ (הייפ לעתיד).
    • קונספט שכל המתקרחים חולמים עליו: לקחת מספר זקיקי שיער בריאים, להכפיל אותם במעבדה ולשתול חזרה מאות או אלפים מהם לקרקפת, כך שלמעשה "צומח שיער חדש מאפס". זה יפתור את מגבלת האזור התורם בהשתלות (לא תהיה הגבלה – חומר תורם אינסופי).
    • מצב המחקר: מספר חברות עבדו על כך:
      • Intercytex באנגליה בשנות ה-2000 – ניסוי של הזרקת תאי שיער עורר מעט צמיחה אבל לא מספיקה.
      • Aderans (יפן/ארה"ב) – סגרה ב-2013 לאחר ניסויים פושרים.
      • Tsuji & Riken (יפן) – פרסמו ב-2019 הצלחה בגידול ניצני שיער ממספר תאים והשתלתם בעכברים. מתכננים ניסוי קליני ביפן אולי עד 2026.
      • HairClone (בריטניה) – מתכננים בנק רקמות שיער והשתלה אוטולוגית בהמשך.
      • Stemson (ארה"ב, השקעה של ג'ונסון& ג'ונסון) – עובדים על טכנולוגיית תאי גזע לשיער.
    • אתגרים: שיער הוא איבר מורכב – צריך תא פפילה ותא אפיתל ושיארגנו יחד נכון. הגידול במעבדה צריך לשמור על "תכנות" שיהפוך לשערה אמיתית. בנוסף, חשש מסרטן אם משחקים עם תאי גזע. ולא פחות – עלויות ייצור אדירות.
    • תחזיות: אופטימיים מדברים על 5-10 שנים לפריצת דרך מסחרית. פסימיים אומרים 20+.
    • מצב נוכחי: קליניקה ביפן בשם OrganTech (Tsuji Lab) טוענת שתתחיל ניסוי באנשים ב-2024 – ייקחו זקיקים, יגדלו "ניצנים" (germs) שלהם במעבדה ואז ישתילו עד 1000 יחידות. אם זה יצליח – זו תהיה הוכחת היתכנות ראשונה.
    • עלות צפויה: ודאי גבוהה מאוד בהתחלה – כנראה מעל 100,000$ לטיפול מלא, בהתחשב בטכנולוגיה וחדשנות. עם הזמן, אולי ירד.
    • מסקנה: שיבוט שיער אינו כאן עדיין, אך מתקרב. עד אז – כל שאר 99 הפריטים הם ארגז הכלים. אבל טוב לדעת שבאופק יש אור: אולי בעתיד לא יצטרכו להתקרח כלל – יקבלו "חיסון" או שימור תאי גזע של שיער מגיל צעיר לשימוש מאוחר יותר.
  89. טיפולים גנטיים (Gene Therapy) לעתיד – טווח מחיר: לא ישים כרגע.
    • ראייה יותר רחוקה: שימוש בכלים כמו CRISPR לעריכת הגנום הקשור להתקרחות. מדענים מזהים כיום עשרות גנים שמעורבים בהתקרחות אנדרוגנטית (כמו רצפטור אנדרוגן ב-X, גנים במסלול Wnt ועוד). תאורטית, אפשר בעתיד לתקן או להשתיק את הגנים הללו אצל אנשים צעירים ובכך למנוע לחלוטין התקרחות.
    • התקדמות: כרגע זה בעיקר תאוריה. אתיקה, סיכון ודיוק הם מכשולים גדולים. לערוך גן בעובר/ילד כדי שלא יקריח בגיל 30 – זה לא משהו שיעבור בקלות, בהתחשב שזו לא מחלה מסכנת חיים. אבל ייתכן טיפול ממוקד: למשל, החדרת גן לזקיקי שיער דרך וירוס בלתי מזיק שיגרום להם להיות חסינים ל-DHT.
    • דוגמה: חוקרים ניסו להעביר גן Sonic Hedgehog (חשוב להתפתחות שיער) דרך וירוס לעכברים מבוגרים וראו צמיחה מחודשת של פרווה קירחת. בחולדות, השתקת גן רצפטור האנדרוגן בבסיס זקיק מנעה אטרופיה כשניתן טסטוסטרון.
    • אתגרים: וירוסים נשאי גנים עלולים לגרום לתגובות מסוכנות. עריכת גן ישירות בתאים חיים (in vivo) עם CRISPR עדיין בימיה הראשונים (נעשה כבר בניסויים למחלות רשתית וכבד).
    • זמן באופק: ייתכן שילדי הדור הנוכחי, כיגיעו ל-30-40 שלהם, כבר יהיה להם זמין טיפול גנטי פשוט – נניח הזרקה לקרקפת של וירוס מהונדס שמושתק אחרי שבוע, אבל מותיר את הזקיקים עם מוטציה קלה שמונעת מהם להגיב ל-DHT. זה נראה מדע בדיוני, אך הקצב של ביוטכנולוגיה מהיר.
    • סיכונים: משחק בגנים יכול ליצור תופעות לא צפויות. לדוגמה, גן אנדרוגן יש לו תפקידים רבים (בוודאי לא רוצים לשבש הורמוני גוף במקום אחר). פתרון פוטנציאלי הוא לעשות עריכה ספציפית מאוד לתאי השיער בלבד.
    • חזון: יום בו יהיה "חיסון אנטי-התקרחות" – זריקה אחת בגיל 20 ותוותר עם שיער לכל החיים. או בגיל 40, עוד לפני תחילת דילול, טיפול שמשמר. זה באמת בקצה גבול המדע, אבל בהתחשב כמה גברים (ונשים) יהיו מעוניינים בזה – המוטיבציה הכלכלית לפתח יכולה להיות גדולה.
  90. טיפול בתדר גבוה (High-Frequency Therapy) – טווח מחיר: ~100-250 ₪ למפגש במספרה/קליניקה; מכשיר ביתי ~300 ₪.
    • שיטת טיפול וותיקה מהמאה ה-20, המשתמשת בזרם חילופין בתדר גבוה (כ-100,000 הרץ) להעברת זרם עדין דרך אלקטרודת זכוכית מוארכת (שבתוכה גז ניאון/ארגון). בהפעלת המכשיר, האלקטרודה (בצורת מסרק לקרקפת) פולסת סילוני זרם זעירים ואוזון לפני השטח של העור.
    • פעולה על הקרקפת: הזרם גורם לויברציה קלה ברקמה, מחמם מעט ומגביר זרימת דם מקומית. הפליטה הזעירה של אוזון מחטאת את העור. נאמר שזה גם מגרה את זקיקי השיער ו"מעיר" אותם.
    • שימוש: היה פופולרי בבתי-ספר לספרות: אחרי תספורת, להעביר "מסרק חשמלי" על הראש כדי לחטא ולמריץ צמיחה. כיום מוצע בחלק ממכוני היופי כטיפול נשירה – מפגש של 10 דקות אחת לשבוע. קיימים גם מכשירים ביתיים ניידים (ידית וראש מסרק).
    • יעילות: לא נחקר מאוד. באופן סובייקטיבי, אנשים מדווחים שהשיער נראה בריא ומבריק אחרי הטיפול, והקרקפת מרגישה רעננה. לגבי צמיחה: ייתכן ששיפור זרימת הדם מסייע בטווח הקצר; לא ברור אם יש השפעה מתמשכת בלי טיפולים חוזרים.
    • יתרונות: לא פולשני, לא כואב (רק תחושת עקצוץ/דיגדוג). מסייע נגד קשקשים בגלל אפקט האוזון האנטיספטי. זול יחסית.
    • חסרונות: השפעה קצרת-טווח – יש לחזור על הטיפולים תכופות. טכנולוגיה די ישנה – יש הרואים בה מיושנת מול למשל לייזר רך או מזותרפיה.
    • בטיחות: אין להשתמש אם יש קוצב לב או בעיות לב. להסיר תכשיטים ממתכת בעת השימוש. לא להשתמש על עור לח (מים+חשמל). שמירה על עוצמה נמוכה באזורי עצבים (למשל לא על המצח קרוב מדי).
    • בשימוש היום: פחות נפוץ מפעם, אך עדיין קיים. חלק מהמספרות כוללות "טיפול התחדשות" הכולל את זה בתפריט.
    • שורה תחתונה: אמצעי עזר, כנראה לא יספיק בפני עצמו לטיפול בהתקרחות משמעותית. יכול להיות חלק מפינוק וטיפוח כללי של הקרקפת, במינימום נזק.
  91. זריקות סטרואידים בקרקפת – טווח מחיר: ~200-400 ₪ למפגש (לעיתים כלול בביטוח) אצל רופא עור.
    • טיפול סטנדרטי באלופציה אראטה (קרחת אזורית) ובמצבים של דלקת אוטואימונית סביב זקיקים (למשל ליכן פלאנופילאריס). מזריקים קורטיקוסטרואיד (לרוב Triamcinolone acetonide) במינון נמוך וישר לתוך הדרמיס באזור הקרח, במספר נקודות. הסטרואיד מדכא את המתקפה החיסונית על זקיקי השיער ומאפשר להם לשוב לצמוח.
    • יעילות: גבוהה באלופציה אראטה קלה. רוב המטופלים רואים צמיחת פלומת שיער תוך 4-6 שבועות מהטיפול הראשון. צריך לחזור על ההזרקות כל 4-6 שבועות עד להשגת כיסוי (בד"כ 3-4 מפגשים). באלופציה אראטה מפושטת מאוד הטיפול פחות ישים, אבל בכתמים קטנים הוא לרוב פותר אותם. בליכן פלאנוס של הקרקפת, הזריקות מפחיתות דלקת, מורידות אדמומיות וגרד, ויכולות למנוע אובדן שיער נוסף (אך שיער שכבר אבד בצלקת לא ישוב).
    • תהליך: הרופא משתמש במחט זעירה, מזריק כמו "טיפות" של תמיסה סטרואידית (לרוב 5-10 מ"ג/מ"ל ריכוז) במספר מוקדים בכל נגע. דקירה קלה מורגשת, סביר בלי אלחוש. כל הטיפול דקות ספורות.
    • תופעות לוואי: עלולות להיות שקעים קטנים בעור במקום ההזרקה עקב אטרופיית שומן – לרוב זמניים וחולפים תוך חודשים. עלולה להופיע היפופיגמנטציה מקומית (הבהרה) – גם נוטה להשתפר עם הזמן. כאב ראש קל זמנית. מינון הסטרואיד נמוך אז סיסטמית אין השפעה משמעותית (אם מכסים שטח מאוד גדול זה שיקול).
    • שילובים: נהוג לשלב עם טיפולים סיסטמיים במידת הצורך. למשל, באלופציה אראטה נרחבת – זריקות לאזורים קריטיים + מינון נמוך של סטרואידים דרך הפה או טיפולים אחרים.
    • שימוש נוסף: לפעמים גם בהתקרחות אנדרוגנטית של נשים, אם יש מרכיב דלקתי (כגון תסמונת הטריכודיניה – כאב בקרקפת) נותנים סטרואיד מקומי להקלה. אבל לא כטיפול שגרתי בנשירה אנדרוגנטית ללא דלקת.
    • סיכום: כלי פשוט ונפוץ, יחסית בטוח בידיים מנוסות. חשוב להיות במעקב – לא להגזים בכמות כדי לא לגרום לדילול עור כרוני. לרוב אנשים מרוצים מאוד כשהכתם המקריח שלהם מתחיל להתמלא בעקבות זריקות אלה.
  92. סטרואידים טופיקליים (משחות/תמיסות) – טווח מחיר: ~30-80 ₪ לשפורפרת (כלול בסל במרשם).
    • תכשירי קורטיקוסטרואידים למריחה ישירות על הקרקפת, לשיכוך דלקת. רופאי עור רושמים אותם למגוון מצבי נשירה דלקתיים: אלופציה אראטה (למשל תמיסת Clobetasol 0. 05% יומית), ALOPECIA CICATRICIAL כגון דיסקואיד לופוס (משחות סטרואיד חזק לצמצום נגעים), דלקת סבוראית קשה (שגם היא גורמת נשירה משנית).
    • יעילות: בינונית. בתור טיפול יחיד באלופציה אראטה קלה – עשוי להשיג צמיחה בכ-25% מהמקרים. לרוב משלבים עם זריקות או טיפול סיסטמי. במשחות לתהליכים צלקתיים – יכול למתן סימפטומים ולהאט הרס זקיקים, אך לא תמיד מונע צורך בטיפול סיסטמי חזק (כמו כדורי Hydroxychloroquine וכו').
    • יתרונות: קל לשימוש, בבית. סיכון סיסטמי אפסי (ספיגה מזערית לקרקפת). טוב כטיפול אחזקה לאחר סדרת זריקות למשל – לדאוג שהמצב לא יחמיר שוב.
    • חסרונות: שימוש ממושך בסטרואיד מקומי עלול לגרום לתופעות עוריות – דילול העור, פסים, אקנה. בקרקפת – העור עבה יחסית, אז הסיכון פחות, אך עדיין לא להשתמש מעבר למומלץ. לעיתים מטופלים אוהבים "להמשיך למרוח" כי רואים שיפור, אך צריך לנוח בין תקופות.
    • סוגי תכשירים: תמיסות אלכוהוליות (קלובטאזול, בטאמטאזון) – טיפות נוזל נספג, לא משאיר שומניות, מתאים לאזורים עם שיער. קצף או ג'ל סטרואיד – נוח למריחה ואינה מלכלכת הרבה. משחה – רק לאזורים גלויים (מקרים של קרחות בצדי הראש אולי).
    • משך טיפול: לרוב 4-8 שבועות רצופים ואז הפסקה או ירידה לתדירות נמוכה (סטרואידים חזקים אסור ברצף יותר מזה). סטרואידים חלשים יותר (כמו דזון, הידרוקורטיזון) ניתן קצת יותר.
    • דוגמאות: Clobex תמיסה (קלובטאזול) – פעמיים ביום 4 שבועות לאלופציה אראטה; Dermovate קרם (קלובטאזול) – ללופוס; Betacap (בטאמטאזון) – לסבוריאה קשה וכו'.
    • סיכום: חלק חשוב בארסנל רופא העור למצבי נשירה דלקתיים. לא מתאים ולא נדרש בהתקרחות גברית טיפוסית נטו – שם דלקת לא משחקת תפקיד עיקרי.
  93. אנתרלין (Dithranol, Anthralin) – טווח מחיר: ~50-100 ₪ לשפופרת (דורש מרשם, לא יקר).
    • תרופה טופיקלית הנגזרת מזפת, משמשת בפסוריאזיס. באלופציה אראטה, אנתרלין מיושם כ"刺激 צורב" – הוא יוצר גירוי עור מכוון שמעודד הסחת דעת של מערכת החיסון וייתכן גם מעודד גורמי צמיחה בזקיק.
    • יעילות: בשימוש יומי (Short-contact therapy) נמצא ש-25%-50% מהמטופלים עם אזורים קרחים קטנים השיגו צמיחה של שיער טרמינלי אחרי ~3 חודשים. התגובה טובה יותר בילדים ובלקטעים בפנים (גבות, זקן).
    • שימוש: קרם/משחה בריכוז 0. 5%-1%. למרוח על הכתם הקרח ולהשאיר כ-20-60 דקות (תלוי סבילות), ואז לשטוף. מתחילים מזמן מגע קצר ועולים בהדרגה. עושים מדי יום או 5 פעמים בשבוע. תוך 2-3 שבועות מופיעה אדמומיות וקשקשת – סימן שזה עובד. בשבועות 6-8 אמורים לראות פלומת שיער לבנה צומחת.
    • תופעות לוואי: עור אדום, מגרד, לעיתים אפילו אקזמה חריפה – זו הכוונה (להשרות דלקת). אז נדרש לאזן, לא להגיע לכווייה של ממש. אנתרלין גם מכתים חום/סגול את העור, הבגדים, כל מה שבא במגע – הכתם על העור חולף תוך שבוע מהפסקת הטיפול, אבל במהלך נראה לא יפה (ולכן לרוב משתמשים בו בקרקפת מכוסת שיער ולא בפנים).
    • הפסקה: אם אחרי 3-4 חודשים אין שום צמיחה – סיכוי נמוך שהמשך יעזור. אם יש צמיחה, ניתן להמשיך עוד 1-2 חודשים לבסס.
    • שילוב: לפעמים משלבים עם דיפניציפרון (ראה 97) – עושים אנתרלין באזורים לא מגיבים. או עם מינוקסידיל – מורחים מינוקסידיל לאחר שטיפת האנתרלין.
    • סיכום: טיפול "מיושן" קצת אך עדיין בשימוש ב-AA, בעיקר בילדים (שלא יכולים לקבל סטרואידים סיסטמיים). דורש התמדה וסיבולת לאי-נוחות. היתרון שאין דיכוי חיסוני סיסטמי – רק מקומי. אם המטופל מוכן למראה עור מגורה זמנית – זו אופציה יעילה בחלק מהמקרים העקשניים.
  94. אימונותרפיה מקומית (DPCP / Squaric Acid) – טווח מחיר: בד"כ במסגרת ציבורית (טיפול בבית חולים) – עלות למטופל בעיקר נסיעות; פרטי – ~500-1000 ₪ לסדרה.
    • טיפול מתקדם לאלופציה אראטה קשה (כוללת טוטאליס/יוניברסליס). משתמשים בכימיקל אלרגני, לרוב DPCP (Diphenylcyclopropenone) או SADBE (Squaric acid dibutylester). מורחים תמיסה זעירה מהחומר בריכוז עולה על הקרקפת אחת לשבוע תחת פיקוח. המטרה: ליצור תגובה אלרגית מבוקרת בעור (פריחה, אדמומיות, גרד), למשוך את תשומת לב מערכת החיסון – ובכך להסיט אותה מלתקוף את זקיקי השיער.
    • יעילות: כ-40%-60% מהמטופלים עם אלופציה אוניברסליס הראו צמיחה קוסמטית משמעותית לאחר 6 חודשים+ של טיפול שבועי. זה הטיפול עם ההסתברות הטובה ביותר להצמחה מחדש במקרים קשים – אם כי לא כולם מגיבים. לעיתים צומח שיער לבן תחילה. צריך להמשיך טיפולים לתחזוקה אחרת ייתכן נסיגה.
    • תהליך: פגישה ראשונה "מנגדים" את המטופל – מניחים טיפה אחת של DPCP 2% על זרוע, וממתינים 2-3 שבועות לפתח אלרגיה. אח"כ מתחילים למרוח בקרקפת DPCP בריכוז נמוך מאוד (0. 0001%) ומעלים בהדרגה בכל שבוע עד שרואים דרמטיטיס קלה (אדמומיות, קשקשת). משמרים את התגובה הזו לכל מפגש. המטופל מגיע עם כובע/צעיף לשמור את החומר 48 שעות על הראש מבלי לחשוף לשמש (DPCP רגיש לאור).
    • תופעות לוואי: דרמטיטיס חזקה מדי – שלפוחיות, נפיחות בלימפה בעורף – ניתן להפחית ריכוז. פיגמנטציה – אזורים שטופלו עלולים להתכהות זמנית או להבהיר (ויטיליגו נקודתי, הסיכון < 10%). מטופלים לעיתים סובלים מהגרד – אך מתרגלים.
    • הגבלות: דורש מינוי בבית חולים/מרכז רפואי – טיפול די "מלוכלך" (DPCP הוא חומר ניסיוני, לא מסחרי). בישראל יש במספר בתי חולים מרפאות המתמחות בזה. התהליך לוקח חודשים ויש להתמיד בהגעה כל שבוע.
    • שילובים: לפעמים משלבים מינון קטן של סטרואידים סיסטמיים בהתחלה עד שDPCP עובד. מינוקסידיל טופיקלי במקביל לעודד גדילה מהירה של הפלומה שצומחת.
    • סיכום: סטנדרט טיפול לאלופציה אראטה מפושטת עמידה. שווה לנסות אצל אלה, למרות אי-הנוחות, כי זה יכול להחזיר שיערות שלא היו שנים. עם זאת, זה לא מרפא את המחלה – כשמפסיקים, הנשירה עשויה לחזור, ואז חלק בוחרים לחזור לטיפולים.
  95. פילינג קרקפת (Scalp Peeling/Exfoliation) – טווח מחיר: ~200-400 ₪ לטיפול בספא/מספרה; תכשיר ביתי ~100 ₪.
    • ניקוי עמוק של עור הקרקפת באמצעות חומצות או גרגרים להסרת תאי עור מתים, שומן עודף, שאריות תכשירים והצטברויות סביב זקיקי השיער. הרעיון: קרקפת נקייה ונושמת טוב יותר מאפשרת סביבת גידול אופטימלית לשיער.
    • סוגי פילינג:
      • כימי: שימוש בחומצות אלפא-הידרוקסיות (AHA כמו חומצה גליקולית, לקטית) או בטא-הידרוקסיות (BHA כמו חומצה סליצילית) במריחה. אלו ממיסות קשקשת ומעודדות התחדשות עור. לרוב בריכוז 10-30%, ממתינים 5-10 דקות ואז שוטפים ונייטרול.
      • מכני: סקרבים עדינים עם גרגירים (מלח ים, סוכר) או כלי ספציפי (מברשת פילינג) שממש משפשפים בעדינות את הקרקפת להסרת שכבות.
      • אנזימטי: שימוש באנזימים מפרקי חלבון (כמו פפאין מהפפאיה) למיסוס שכבת קרן.
    • יתרונות: מסיר סתימות מזקיקי השיער – לעיתים הצטברות סבום וקורניאום יכולה ממש לחסום פתחי זקיקים, פילינג פותח אותם. מפחית קשקשים ושומן – מה שיכול להפחית דלקת וגרד. על הדרך, עיסוי הפילינג מגביר זרימת דם. יש דיווחים שאצל אנשים עם סבוריאה ופילינג קבוע, הנשירה פחתה כי הדלקת נרגעה.
    • תדירות: לא לעיתים קרובות מדי – בערך פעם בחודש מקצועי, או פעם בשבוע-שבועיים לשימוש ביתי עדין. יותר מזה עלול לגרום גירוי יתר.
    • תכשירים ביתיים: יש המון – סרום סליצילית 2% לפני חפיפה; מסכות חומצות; פילינג מלחים בתוספת שמנים אתריים (למשל, גרגירי מלח+שמן קוקוס+כמה טיפות מנטה/עץ התה). אפשר גם DIY – סוכר חום + אלוורה + לימון, כפקילינג טבעי.
    • תופעות לוואי: אם מגזימים – אדמומיות, יובש ואפילו נשירה מוגברת זמנית (מגירוי). לכן חייב בעדינות ותשומת לב. לא מומלץ אם יש פצעים פתוחים או פסוריאזיס פעיל קשה.
    • השפעה על צמיחה: עקיפה בלבד. לא "יצמיח שיער חדש", אבל יבטיח שהזקיקים לא מעוכבים ע"י לכלוך. כמו לנכש עשבים בגינה כדי שהצמחים יגדלו טוב – הסרת "זבל" ביולוגי מהקרקפת יכול לתת קרקע טובה יותר לשיער.
    • חווייה: רבים מוצאים פילינג קרקפת כחוויה מרעננת – תחושת ניקיון עמוקה, ריח טוב (תכשירים מכילים לרוב מנטה או מנטול). במספרות זה משולב בעיסוי, ממש מרפה.
    • סיכום: חלק משגרת טיפוח תקופתי – במיוחד למשתמשי מוצרי עיצוב רבים (ג'ל, ספריי) המצטברים, או בעלי קרקפת שמנונית עם קשקשים. הקרקפת היא "אדמת" השיער – לטפח אותה יעזור עקיפין לטפח השיער.
  96. שגרת טיפוח שיער עדינה – טווח מחיר: תלוי – לרוב פחות, כי נמנעים מפעולות מזיקות.
    • גישה למזער נזקי שיער מכאניים וכימיים, על מנת לשמר את השיער הקיים בריא וחזק ככל הניתן. שיער פגום ושבור נראה דק יותר ונושר יותר בקלות. לכן, שינוי הרגלים בשגרת הטיפוח יכול לשפר את מראה השיער ולהפחית "נשירה" (שנובעת למעשה משיער שנשבר באמצע).
    • המלצות מרכזיות:
      • חפיפה: להשתמש בשמפו עדין, ללא סולפטים קשים אם הקרקפת רגישה. מים פושרים (לא רותחים). לעסות בעדינות עם קצות האצבעות את הקרקפת (לא לצפור אותה חזק). לא לשפשף את אורך השיער באגרסיביות – להקציף בעדינות. תדירות לפי הצורך – יום יומית אם שומני, אבל אפשר גם כל יומיים כדי לא לייבש (תלוי אדם).
      • מרכך/מסכה: תמיד להשתמש במרכך בקצוות אחרי שמפו – זה מצמצם שבירה בעת סירוק. פעם בשבוע מסכה הזנה (למשל עם קרטין, שמנים). לא למרוח מרכך בקרקפת אם יש נטייה לשמן/קשקשים – רק מאמצע השיער ומטה.
      • ייבוש: לטפוח במגבת ולא "לקרצף" המגבת בשיער, שכן זה שוברים שערות. להימנע מסירוק כשהשיער רטוב ספוג – הוא חלש אז. אפשר לסרק במקלחת עם מרכך בתוכו, או לחכות לייבוש חלקי.
      • כלים חמים: להפחית שימוש במייבש חם, מחליק, מסלסל. אם משתמשים – תמיד ספריי/סרום מגן חום לפני, להוריד טמפרטורה קצת מהמקסימום, ולא להתמקד יותר משניות בודדות על קווצה. לתת לשיער ימי מנוחה מטול החום.
      • סירוק: להשתמש במסרק שיניים רחבות או מברשת גמישה (כמו Wet Brush) למנוע משיכות. להתחיל מהקצוות ולפתוח קשרים בדרך למעלה – לא למשוך מהשורש.
      • תסרוקות: להימנע מקוקו מתוח מאוד, צמות הדוקות או "מתיחה" של השיער (גורם Traction Alopecia – התקרחות מתיחה). לגוון מיקום הקוקו (לא תמיד באותו מקום). עדיף גומיות בד רכות (סקראנצ'י) על פני גומי חזק.
      • שינה: לישון על ציפית משי/סאטן – מפחית חיכוך, טוב במיוחד לשיער ארוך (גם מונע קשרים). או לקלוע צמה רפויה לפני השינה.
      • צביעה וכימיקלים: להפחית תדירות צביעת שיער, במיוחד הבהרה/בליץ שמאוד פוגעת בחוזק השערה. אם חייבים – לעשות רק שורשים, לא על כל האורך כל פעם. להמנע מהחלקות כימיות תכופות; אולי לבחור החלקה עדינה (יפנית/קראטין) ולתת הפסקות של חודשים בין לבין.
      • מוצרים: לבחור כאלה שמתאימים לסוג השיער והקרקפת. הימנעו מריבוי אלכוהול (מייבש). סרומים עם סיליקון מגנים על קצוות אך בעודף עלולים להצטבר – לאזן.
    • תוצאה: עם הזמן (כמה שבועות עד חודשים) – פחות שבירות, פחות "שיערות בכל מקום" כי הן כבר לא נופלות סתם עקב שבר. שיער נותר ארוך ומתמלא. אפילו אם זקיקים לא נוספים, השיער בריא נותן אשליה של נפח.
    • היבט פסיכולוגי: אימוץ שגרה אקטיבית נותן תחושת שליטה במצב, מפחית חרדה סביב נשירה, וזה בפני עצמו יכול לצמצם נשירה הקשורה לסטרס.

 

הפוסט טיפולי מניעת התקרחות: המדריך (2025) לשימור שיער הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
מה זה Biohacking | טיפולי ביוהקינג ישראל https://hea-lth.co.il/biohacking/ Tue, 05 Aug 2025 15:50:08 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=590 ביוהקינג הוא תחום הולך וצובר פופולריות אדירה בשנים האחרונות, עם קהילת מאמצים עולמית גדלה והשקעות כספיות ניכרות בטכנולוגיות לשיפור עצמי. בשנת 2025 הוערך השוק הגלובלי של ביוהקינג בכ־37.6 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח לכ־178 מיליארד דולר עד שנת 2034. מדובר בשיעורי צמיחה דו־ספרתיים (קרוב ל־19% לשנה) המשקפים את ההתעניינות הגוברת בתחום. לשם השוואה, בארה"ב לבדה […]

הפוסט מה זה Biohacking | טיפולי ביוהקינג ישראל הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
ביוהקינג הוא תחום הולך וצובר פופולריות אדירה בשנים האחרונות, עם קהילת מאמצים עולמית גדלה והשקעות כספיות ניכרות בטכנולוגיות לשיפור עצמי. בשנת 2025 הוערך השוק הגלובלי של ביוהקינג בכ־37.6 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח לכ־178 מיליארד דולר עד שנת 2034. מדובר בשיעורי צמיחה דו־ספרתיים (קרוב ל־19% לשנה) המשקפים את ההתעניינות הגוברת בתחום. לשם השוואה, בארה"ב לבדה ישנם כבר עשרות אלפי "ביוהקרים" פעילים; לפי הערכה של דייב אספרי (מהדמויות הבולטות בתחום) מספרם בעולם מגיע לכ־100,000.

הביוהקינג מקיף מגוון עצום של שיטות וגישות – מהתערבויות תזונתיות פשוטות ועד טכנולוגיות מתקדמות להשתלת שבבים ועריכת גנים. למשל, בסקרים עדכניים נמצא כי כ־10% מהאמריקאים מאמצים דיאטת צום לסירוגין כחלק משגרת חייהם, וכ־7% ניסו דיאטה קטוגנית בשנת 2022. מעל 74% מהמבוגרים בארה"ב נוטלים תוספי תזונה על בסיס קבוע, וקרוב ל־44% מהאמריקאים מחזיקים מכשיר ניטור לביש כגון שעון חכם או טבעת חכמה למעקב אחר מדדי בריאות. גם בתחום הגנטיקה האישית נרשמה התפתחות מסחררת – עד 2024 מעל 40 מיליון איש ברחבי העולם ביצעו בדיקות DNA צרכניות במטרה לקבל תובנות על בריאותם ונטיותיהם התורשתיות.

כדי לסבר את האוזן, הטבלה הבאה מציגה כמה נתונים מספריים עדכניים על היקף תופעת הביוהקינג:

נתון ערך
שווי שוק ביוהקינג עולמי (2025) כ-37.6 מיליארד דולר
שווי חזוי של השוק (2034) כ-178 מיליארד דולר
שיעור האמריקאים בצום לסירוגין (2023) כ-10%
שיעור האמריקאים בדיאטה קטוגנית (2022) כ-7%
מבוגרים אמריקאים הנוטלים תוספי תזונה 74%
אמריקאים המשתמשים בהתקן לביש לניטור בריאות 44%
אנשים ברחבי העולם שביצעו בדיקת DNA צרכנית מעל 40 מיליון

מהו ביוהקינג? הגדרות שונות

המונח "ביוהקינג" (Biohacking) מתייחס למגוון פרקטיקות הנעשות במטרה להתערב באופן אקטיבי במערכות הביולוגיות של האדם כדי לשפרן או לשנותן. אין הגדרה אחת ויחידה לביוהקינג, והוא משמש לתיאור כמה זירות מקבילות: מצד אחד, "עשה זאת בעצמך ביולוגיה" (DIY Biology) – כלומר אנשים וקבוצות המבצעים ניסויים ביולוגיים מחוץ למעבדות אקדמיות ומסחריות; מצד שני, שיפור עצמי (self-optimization) באמצעות טכנולוגיה, תוספים ושינויים באורח החיים; ובנוסף, קהילת ה"גריינדרים" (Grinders) העוסקת בשתלים ושינויים קיברנטיים בגוף. אפילו בתוך המילון קיימות וריאציות בהגדרה: Merriam-Webster מגדיר ביוהקינג כ"ניסויים ביולוגיים (כגון עריכת גנים או שימוש בסמים/שתלים) לשיפור תכונות של אורגניזמים, במיוחד על ידי יחידים וקבוצות מחוץ למסגרות מדעיות מסורתיות". במילים פשוטות יותר, דייב אספרי – אחד מחלוצי התחום – מתאר זאת כ*"לשנות את הסביבה שמחוץ ובתוך גופך כדי להשיג שליטה מלאה על הביולוגיה שלך"*.

המונח "ביוהקינג" עצמו שואב השראה מתרבות ההאקרים, והוא משמש גם בהקשר של "האקת חומר ביולוגי" (wetware hacking) – דהיינו, יישום עקרונות חדשנות ופריצת גבולות בעולם הביולוגיה. בתרבות הביופאנק (Biopunk), למשל, מודגשים ההיבטים הטכנולוגיים-פרוגרסיביים והאמנותיים של הביוהקינג. מנגד, קהילת הGrinders – המתמקדת בהשתלת רכיבים אלקטרוניים בגוף – נחשבת חלק מהביוהקינג אך גם קבוצה נפרדת, עם דגש על שינוי פיזי של הגוף באמצעים קיברנטיים. הטבלה הבאה מציגה מספר הגדרות מייצגות לביוהקינג ממקורות שונים:

מקור הגדרה של "ביוהקינג"
מילון Merriam-Webster "ניסויים ביולוגיים (כגון עריכת גנים או שימוש בתרופות ושתלים) הנעשים לשם שיפור היכולות של אורגניזם חי, במיוחד על ידי יחידים מחוץ למסגרת מחקרית או רפואית מסורתית"
דייב אספרי (חלוץ ביוהקינג) "לשנות את הסביבה החיצונית והפנימית שלך כדי שתהיה לך שליטה מלאה על הביולוגיה שלך"
קהילת DIY Bio דגש על גישת "עשה-זאת-בעצמך" בביולוגיה, בהשראת תרבות ההאקרים והשאיפה לדרכים חדשות ויצירתיות לחקור ולשפר את מערכות החיים
"גריינדרים" (Grinders) תת-תרבות של ביוהקרים המתמקדת בהשתלת רכיבים טכנולוגיים או כימיים בגוף האדם לצורך שדרוג יכולות – חלק ממגמת הביוהקינג אך מובחנת בפני עצמה

מקורות היסטוריים – ממדענים ביתיים ועד טרנדים מודרניים

רעיון ה"ביוהקינג" אולי נשמע חדשני, אך שורשיו נטועים בפעילותם של "מדענים ביתיים" וסקרנים שקדמו לעידן הדיגיטלי. כבר בסוף שנות ה-80 ניתן למצוא עדויות לתחילת התנועה: כתבה מ-1988 בוושינגטון פוסט תיארה אנשים "המשחקים באלוהים במרתף הבית" – רמז מוקדם למה שלימים יכונה ביוהקינג. בשנות ה-90 וה-2000 המוקדמות התגבשו קהילות קטנות של חובבי ביוטכנולוגיה שניסו לבצע ניסויים מחוץ לאקדמיה.

נקודת מפנה הגיעה באמצע שנות ה-2000. בשנת 2005 כתב רוב קרלסון (Rob Carlson) במגזין Wired את המשפט הנבואי: "עידן הביולוגיה במוסך כבר כאן. רוצים להשתתף? קנו לעצמכם מעבדה ב-eBay". ואכן, באותה שנה הקים קרלסון מעבדה ביתית והדגים שניתן לבצע ביולוגיה סינתטית מחוץ למוסדות המחקר המסורתיים. סביב תקופה זו, קהילת ההאקרים באזור סן-פרנסיסקו החלה לאמץ ניסויי ביולוגיה עצמאיים והניחה את היסודות לתנועת ה-DIY Bio המודרנית. בשנת 2008 הוקם ארגון DIYbio הפורמלי על ידי ג'ייסון בוב ומקנזי קאוול, ובשנת 2010 נפתחה בברוקלין מעבדת הקהילה הראשונה לביולוגיה – Genspace. תוך שנים ספורות צצו מעבדות קהילה נוספות בערים שונות (כגון BioCurious בעמק הסיליקון), שסיפקו מרחב לחובבי ביולוגיה להתנסות במחקר עצמאי. לפי הערכות, כבר ב-2014 פעלו כ-50 מעבדות ביולוגיה קהילתיות בעולם.

במקביל, בעשור הראשון של המאה ה-21 נולדו טרנדים מודרניים בביוהקינג בדגש על שיפור עצמי: תנועת ה-Quantified Self (מדידה עצמית) החלה ב-2007 במטרה לנטר כל היבט בריאותי באמצעות גאדג'טים ואפליקציות; דיאטות חדשניות כדוגמת הפליאו והדיאטה הקטוגנית צברו קהל של "משפרי ביצועים" בחיי היום-יום; ואנשים כמו דייב אספרי החלו להתפרסם כ"ביוהקרים" שמשתפים את ניסויי הגוף שלהם בפודקאסטים ובלוגים. ב-2013, למשל, הופצה "Bulletproof Coffee" (קפה עם חמאה ושמן MCT) כמשקה לשיפור תפקודי המוח – טריק ביוהקינג שפשט בקרב חובבי טכנולוגיה. גם סופרים כמו טים פריס (מחבר "4 שעות הגוף") תרמו להפצת רעיון ההתנסות העצמית לשיפור הביצועים. עד אמצע העשור השני של המאה, הביוהקינג כבר לא היה נחלתם של גיקים במרתף בלבד, אלא טרנד מוכר בכותרות. בשנת 2016 אף נערכה באוקלנד, קליפורניה, הוועידה הראשונה שמוקדשת רשמית לביוהקינג, מה שסימן את המעבר של התחום מ"אנדרגראונד" לזרם מרכזי יותר. מאז, הביוהקינג רק התרחב – הן בצד המדעי (עריכת גנים, ביולוגיה סינתטית) והן בצד של שיפור אורח החיים (גאדג'טים לבישים, אפליקציות בריאות אישיות).

הטבלה הבאה מסכמת ציר זמן של התפתחות הביוהקינג:

שנה אירוע מרכזי בביוהקינג
1988 אזכור מוקדם של ביוהקינג במדיה – כתבה "Playing God in Your Basement" שמתארת ניסויים ביולוגיים ביתיים.
2005 מאמרו של Rob Carlson ב-Wired מכריז ש"עידן הביולוגיה במוסך כבר כאן".
2007 הקמת תנועת "Quantified Self" בסן־פרנסיסקו על ידי קווין קלי וגארי וולף.
2008 ייסוד ארגון DIYbio לשיתוף ידע בביולוגיה ביתית (ג'ייסון בוב ומקנזי קאוול).
2010 פתיחת מעבדת הקהילה הראשונה (Genspace, ניו יורק) לחובבי ביולוגיה.
2014 כ-50 מעבדות ביולוגיה קהילתיות פעילות ברחבי העולם.
2016 כנס הביוהקינג הראשון (אוקלנד, קליפורניה) שמוקדש כולו לנושא.

מטרות הביוהקר המודרני – שיפור עצמי, בריאות, אורך חיים וביצועים

ה"ביוהקר" המודרני אינו רואה בעצמו רק מדען חובב, אלא נוקט גישה אינטרדיסציפלינרית לשיפור עצמי (Self-Optimization). המטרות מגוונות ומשתנות מאדם לאדם, אך ישנם מספר יעדים מרכזיים שמשותפים לרבים בקהילת הביוהקינג:

  • בריאות מיטבית ומניעת מחלות: רבים שואפים לאיזון מערכות הגוף, חיזוק מערכת החיסון ומניעת מצבי תחלואה לפני הופעתם. לדוגמה, בקרה קבועה על מדדי דם, שמירה על פרופיל הורמונלי אופטימלי, והפחתת דלקתיות בגוף.
  • הארכת אורך החיים (Longevity): יעד מרכזי הוא להאריך את תוחלת החיים הבריאה (healthspan) באמצעות האטת תהליכי הזדקנות. ביוהקרים מיישמים אסטרטגיות כמו צום, תרופות אנטי-אייג'ינג, ותפריטים מיוחדים בניסיון לעכב הזדקנות תאית. המוטו הוא לא רק "לחיות יותר", אלא "לחיות בריא יותר לאורך זמן".
  • שיפור ביצועים קוגניטיביים: הגברת הריכוז, הזיכרון והתפקודים המנטליים עומדת בלב ליבה של תנועת הביוהקינג. שימוש בנווטרופיקים (תרופות חכמות), אימוני מוח, מדיטציה וטכניקות שינה נועדו כולם למטרה זו – לאפשר מוח חד ויעיל יותר גם בגיל מתקדם.
  • הגברת כושר גופני ואנרגיה: ביוהקרים רבים רוצים למקסם כוח, סבולת ויכולת פיזית. זה כולל אימוני כושר מתקדמים, תוספי תזונה לספורטאים, שיפור איכות השינה והתאוששות מהירה יותר. המטרה היא להיות בגרסה "המשודרגת" ביותר של הגוף מבחינת ביצועים אתלטיים ויומיומיים.
  • איזון נפשי וחוסן מנטלי: לצד הגוף והמוח, יש דגש גם על מצב הרוח, הפחתת סטרס והגברת החוסן הנפשי. שיטות כמו מיינדפולנס, מדידת קצב לב משתנה (HRV) לניהול מתחים, וטיפולים משלימים נועדו לשפר את בריאות הנפש וההתמודדות עם אתגרי החיים.
  • שליטה ובקרה עצמית: עבור חלק מהביוהקרים, יש מטרה פילוסופית של השגת שליטה מרבית בגוף ובבריאות. העיקרון הוא גישה פרואקטיבית: במקום לחכות לבעיה רפואית ולטפל בה, הם אוספים נתונים באופן רציף על גופם ומבצעים התאמות כדי לכוון את "מערכות ההפעלה הביולוגיות" שלהם לתפקוד אופטימלי.

חשוב לציין שכל ביוהקר עשוי לתת דגש שונה למטרות אלה – יש שמתמקדים בעיקר בהארכת חיים, אחרים באופטימיזציה קוגניטיבית, ויש הרואים בכך דרך להתמודד עם בעיות רפואיות קיימות (כמו שיפור סוכרת, דיכאון וכו') באופן עצמאי. אך בסופו של יום, המשותף הוא הגישה שבאמצעות ניסוי וטעייה, מדידה עצמית וטכנולוגיה – אפשר להשיג שיפורים משמעותיים בבריאות ובביצועים מעבר ל"ברירת המחדל" הטבעית.

להלן טבלה המסכמת מטרות נפוצות של ביוהקרים ודוגמאות לכלים להשגתן:

יעד דוגמאות לכלים/שיטות ביוהקינג להשגתו
אריכות ימים (Longevity) צום לסירוגין, דיאטה קטוגנית, תוסף NMN להגברת +NAD, סנוליטיקה (Senolytics) לניקוי תאים זקנים.
שיפור קוגניטיבי נווטרופיקים (כמו מודפיניל), מדיטציה יום-יומית, אימוני נוירופידבק, למידה מואצת.
כושר גופני ואנרגיה אימוני HIIT, תוסף קריאטין לשיפור כוח, שינה איכותית (≥7 ש' בלילה), טיפולי התאוששות כקריותרפיה.
בריאות נפשית וחוסן רגשי תרגולי מיינדפולנס, מעקב HRV (וריאביליות קצב לב) לניהול סטרס, שימוש במיקרודוזינג פסיכדלי (מבוקר) לשיפור מצב הרוח.

תזונה וכשלים בביוהקינג: צום לסירוגין, דיאטות קטוגניות, פלאו, קרניבורית ועוד

תזונה מהווה אחד התחומים הראשונים שבהם ביוהקרים מתנסים, מתוך אמונה ששינוי דפוסי אכילה יכול לחולל שיפורים משמעותיים בבריאות ובביצועים. ארבע גישות תזונתיות בולטות בקהילת הביוהקינג הן צום לסירוגין, דיאטה קטוגנית, פלאו והדיאטה הקרניבורית – לצד אחרות. להלן סקירה של גישות אלה:

  • צום לסירוגין (Intermittent Fasting): שיטת אכילה המחלקת את היממה לחלונות זמן של אכילה וצום. למשל, שיטת 16/8 – אכילה במשך 8 שעות ביום וצום במשך 16 שעות. הרעיון הוא להעניק לגוף פרקי "מנוחה" מעיכול מזון כדי לעודד תהליכים כמו אוטופגיה (מחזור תאים). צום לסירוגין הפך לפופולרי מאוד בעשור האחרון – בסקר עדכני דיווחו כמעט אחד מכל שמונה מבוגרים בארה"ב שניסו צום כזה בשנת 2023. למעלה מ-100 ניסויים קליניים בעשור האחרון מצביעים על כך שצום לסירוגין יעיל בירידה במשקל ומשפר מדדי בריאות (כגון סיכון מופחת למחלות לב וסוכרת). ביוהקרים רבים מדווחים גם על תחושת "צלילות מחשבתית" במהלך שעות הצום. יש המשלבים צריכת קפה שחור, תה ירוק או תוספי אלקטרוליטים בתקופת הצום כדי להקל עליו. צום לסירוגין נתפס ככלי לשיפור הרגישות לאינסולין, להפחתת דלקתיות ולייתרונות אנטי-אייג'ינג, אם כי המחקר בנושא עוד מתפתח.
  • דיאטה קטוגנית (Ketogenic Diet): תזונה דלת פחמימות במיוחד (בדרך כלל פחות מ-5%-10% פחמימות מסך הקלוריות), עתירת שומן (70%-75% מהקלוריות) ומתונה בחלבון. מטרתה להביא את הגוף למצב מטבולי של קטוזיס, בו במקום גלוקוז הגוף שורף "גופי קטון" שמופקים משומן כמקור אנרגיה. הדיאטה הקטוגנית פותחה במקור כטיפול באפילפסיה בילדים, אך בעשור האחרון הפכה לטרנד נפוץ לירידה במשקל ולשיפור מנטלי. בשנת 2020 הייתה "דיאטה קטוגנית" הביטוי התזונתי המחופש ביותר בגוגל בארה"ב (25 מיליון חיפושים), ובערך 7% מהאמריקאים דיווחו שאימצו אותה בשנת 2022. ביוהקרים משבחים לעיתים את ה"קето" על אנרגיה מנטלית יציבה יותר לאורך היום (עקב היעדר נפילות סוכר) ועל שיפור במדדי שומן בדם. עם זאת, הדיאטה מגבילה מאוד ונחשבת מאתגרת להתמדה לאורך זמן, ודורשת לעתים קרובות תוספי תזונה (כמו אלקטרוליטים וויטמינים) למניעת חסרים. כמו כן, יש דיון מדעי ער האם התועלות נובעות מהקטוזיס עצמו או פשוט מהפחתת צריכת הסוכר והקלוריות.
  • דיאטת פלאו (Paleo): נקראת גם "תזונת האדם הקדמון", מתבססת על אכילת מזונות בלתי מעובדים שזמינים לכאורה לציידים-לקטים בתקופה הפליאוליתית – בשר רזה, דגים, ירקות ופירות, אגוזים וזרעים – והימנעות מדגנים, קטניות, מוצרי חלב, סוכר ומזון מעובד. הפלאו זכתה לפופולריות עצומה בראשית שנות ה-2010; בשנת 2014 הייתה "דיאטת פלאו" מונח התזונה המחופש ביותר בגוגל בעולם. תומכיה טוענים שהגנום האנושי מותאם לתזונה זו ושדיאטת האדם המודרני העשירה בדגנים וסוכרים היא הגורם לתחלואת העידן החדש. מחקרים מסוימים אכן מצאו שיפור במדדי בריאות בטווח הקצר (כמו רמות סוכר וכולסטרול) בקרב נוטלי דיאטת פלאו, בעיקר עקב עלייה באכילת ירקות ופירות והפחתת מזון מעובד. עם זאת, תזונת פלאו גם ספגה ביקורת – היא מדירה קבוצות מזון שלמות (למשל דגנים מלאים וקטניות שיש להן תרומה בריאותית מוכחת), ועלולה לגרום לחוסרים תזונתיים (סידן, ויטמינים מסוימים וסיבים) אם לא מתכננים אותה כראוי. עדיין, רבים בקהילת הכושר והCrossFit אימצו את הפלאו כתזונת בסיס לשיפור הרכב הגוף וביצועים אתלטיים.
  • הדיאטה הקרניבורית (Carnivore): הגישה הקיצונית ביותר – תזונה המבוססת על מוצרים מהחי בלבד, ללא מזונות מהצומח כלל. למעשה "היפוך" של הטבעונות. הקרניבורית צברה תשומת לב בשנים האחרונות דרך רשתות חברתיות ובלוגרים הטוענים לשיפורים דרמטיים בבריאות ממחלות אוטואימוניות ועד ירידה במשקל על ידי אכילת בשר, ביצים ומוצרי חלב בלבד. למרות היותה שנוייה במחלוקת וזוכה לביקורת רבה מרופאים ותזונאים (בשל היעדר סיבים תזונתיים, ויטמינים ופיטוכימיקלים הצמחים חיוניים), הפופולריות שלה בעלייה: נפח החיפוש בגוגל עבור "Carnivore Diet" גדל בכ-94% בין 2023 ל-2024, והגיע לכ-1.8 מיליון חיפושים בחודש ברחבי העולם. ביוהקרים הנוקטים בגישה זו מאמינים שהימנעות מוחלטת מפחמימות וסיבים מפחיתה דלקת במערכת העיכול ומשפרת את חילוף החומרים. התזונה הקרניבורית גם פשוטה ליישום (מבחינת "מה אוכלים" – בשר, ועוד בשר), אך העלות שלה גבוהה מאוד (צריכה יומית של בשר איכותי) וקיימים סיכונים ארוכי טווח פוטנציאליים (כמו עודף שומן רווי וחסרים במיקרונוטריינטים). מרבית הביוהקרים רואים בקרניבורית ניסוי קצר-טווח או פתרון קיצוני למצבים ספציפיים, ולא תזונה מאזנת לטווח ארוך.

ראוי להדגיש שכל הדיאטות הללו שנויות במחלוקת ברמה מדעית – יש מחקרים תומכים וכן אזהרות נגדן. עבור הביוהקר, הדיאטה היא "כלי" ניסויי: רבים יעידו שהם החליפו גישות תזונה מספר פעמים במרדף אחר מה שעובד להם אישית. בסופו של דבר, ההטרוגניות הביולוגית בין אנשים גורמת לכך שדיאטה שמועילה לאחד, עשויה להזיק לאחר. לכן ביוהקרים מקפידים למדוד מדדי בריאות (כמו רמות גלוקוז, פרופיל שומנים בדם, הרגשה כללית) כדי להעריך את ההשפעה של כל דיאטה עליהם.

להלן טבלה המשווה בין הגישות התזונתיות העיקריות:

גישה תזונתית עקרונות עיקריים
צום לסירוגין (Intermittent Fasting) חלוקת היממה לחלונות אכילה וצום (למשל 16 שעות צום, 8 שעות אכילה). צריכת מים, קפה/תה ללא סוכר מותרים בצום.
דיאטה קטוגנית (Ketogenic) פחמימות < 5%-10% מהקלוריות (20-50 גרם ליום), שומן גבוה (70%+), חלבון מתון. גורמת למצב קטוזיס – שריפת שומן לקטונים. ללא סוכר, דגנים ועמילנים.
דיאטת פלאו (Paleo) "מזון של ציידים-לקטים" – בשר, דגים, ירקות, פירות, אגוזים. להימנע מדגנים, קטניות, מוצרי חלב, סוכר ומזון מעובד. מבוססת על תזונת אבות קדמונים.
דיאטה קרניבורית (Carnivore) תזונה מן החי בלבד – בשר, עוף, דגים, ביצים, (ויש הכוללים מוצרי חלב). 0% מזון צמחי. ללא פירות, ירקות, דגנים וכו'. קיצונית ודלה בסיבים.

תוספי תזונה ו"נוטרוצבטיקה"

מעבר לשינויים בתזונה עצמה, ביוהקרים רבים נשענים על תוספי תזונה (Dietary Supplements) כדי לספק לגוף רכיבים מועילים במינונים ממוקדים. מדובר בקפסולות, אבקות או נוזלים המכילים ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא, חומצות אמינו ורכיבים תזונתיים אחרים במטרה לשפר היבטים שונים של הבריאות. בארה"ב, למשל, נטילת תוספים הפכה לנורמה: כ-74% מהמבוגרים מדווחים שהם נוטלים תוסף תזונה כלשהו, ו-55% עושים זאת על בסיס קבוע (יומיומי). שוק התוספים הגלובלי מוערך במאות מיליארדי דולרים, בהובלת קטגוריות פופולריות כמו מולטי-ויטמינים, ויטמין D, סידן, חומצות שומן אומגה-3, פרוביוטיקה וחלבוני מי-גבינה.

המונח "נוטרוצבטיקה" (Nutraceuticals) מתאר תוספים או מזונות פונקציונליים בעלי סגולות בריאותיות או רפואיות. זהו הלחם של "תזונה" ו"פרמצבטיקה", שטבע ד"ר סטיבן דה-פליס ב-1989, וכיום הוא בשימוש לתאר כל מוצר שנמצא במרחב האפור שבין מזון לתרופה. לדוגמה: תמצית כורכומין (הרכיב הפעיל בכורכום) המשמשת כנוגד דלקת טבעי, פטריות מרפא כמו ראישי וצ'אגה המשפרות חסינות, או אבקת קולגן לשיפור עור ומפרקים – כל אלו נחשבים נוטרוצבטיקה. הם אינם תרופות מרשם אך מיוחסת להם השפעה מיטיבה ממשית מעבר לערך התזונתי הבסיסי של המזון.

ביוהקרים נוהגים לבנות "ערימות" (Stacks) של תוספים בהתאם למטרותיהם. למשל, לשיפור מיקוד וקוגניציה נפוצה "ערימת" קפאין+L-תיאנין (חומצה אמינית המצויה בתה ירוק) לשילוב עירנות ורוגע, או נטילת נווטרופיקים כמו Alpha-GPC (מקור כולין) והורדיולה (Rhodiola) להפחתת עייפות נפשית. להגברת אנרגיה וכושר מקובל לשלב קריאטין, BCAA (חומצות אמינו מסועפות) ומגנזיום. לחיזוק מערכת החיסון – ויטמין D, אבץ, וקוורציטין. לאיכות שינה – מלטונין, תמצית ולריאן ומגנזיום. ועוד אינספור דוגמאות.

חשוב לציין כי עולם תוספי התזונה פרוץ למדי בהיבט הרגולציה: ברוב המדינות (כולל ארה"ב וישראל) תוספים אינם מצריכים מרשם והפיקוח עליהם רופף יחסית, מה שמוביל לאיכות משתנה בין מוצרים. ביוהקרים מתקדמים ישקיעו לעיתים קרובות במותגים איכותיים, יבצעו בדיקות דם תקופתיות כדי לכייל מינונים (למשל לוודא שרמות ויטמין B12 או D שלהם אופטימליות ולא חורגות מהנורמה), ואף יחפשו תוספים "ביוהקיים" יותר – כגון פורמולות ליפוזומליות לשיפור ספיגה, או תוספים בעלי זמינות ביולוגית גבוהה במיוחד.

קטגוריה מיוחדת היא של Adaptogens – צמחי מרפא המוגדרים כמסייעים לעמידות הגוף בסטרס. כאן נכללים למשל אשוואגנדה, ג'ינסנג, ריישי, באקופה ועוד. ביוהקרים משתמשים בהם לשיפור תגובת הגוף למתח, לאיזון הורמונלי עדין ולהגברת החוסן הנפשי. אמנם חלק מהשימושים מבוססים על רפואה מסורתית ופחות על מחקרים קליניים מבוקרים, אך רבים מדווחים על תועלת סובייקטיבית.

בסיכומו של דבר, תוספי תזונה הם כלי מרכזי בארגז הכלים הביוהקרי. הגישה היא שאם ניתן לקבל רכיב מזין בכמוסה מרוכזת – ולקבל אפקט טיפולי או מניעתי – כדאי לנצל זאת. עם זאת, ביוהקרים מנוסים מודעים גם לצורך להקפיד על מינונים בטוחים, על מקורות אמינים (Certificate of Analysis למוצרים) ולהיות ספקנים ביחס להבטחות שיווקיות שאין להן ביסוס מדעי.

טבלה מסכמת של קטגוריות תוספים ודוגמאות:

קטגוריית תוספים דוגמאות נפוצות
ויטמינים ומינרלים חיוניים ויטמין D, ויטמין B12, ויטמין C, אבץ, מגנזיום, ברזל, סידן, מולטי-ויטמין יומי.
חלבונים וחומצות אמינו אבקת חלבון מי-גבינה, קריאטין, BCAA (לאוצין, איזולאוצין, ואלין), גלוטמין, קולגן פפטידים.
צמחי מרפא (Adaptogens) אשוואגנדה, ג'ינסנג קוריאני, כורכומין (תמצית כורכום), ריישי (פטריית ריישי), עלי באקופה.
רכיבים פונקציונליים אומגה-3 (שמן דגים EPA/DHA), פרוביוטיקה (חיידקים ידידותיים), קואנזים Q10, נוגדי חמצון (רזברטרול).

בדיקות דם ופרופיל תזונתי מותאם אישית

עיקרון מרכזי בגישת הביוהקינג הוא ש"מה שאפשר למדוד – אפשר לשפר". לכן ביוהקרים רבים מבצעים בדיקות דם מקיפות בתדירות גבוהה מהרגיל, ומשתמשים בתוצאות כדי להתאים לעצמם תזונה ותוספים באופן אישי. במקום להסתמך על המלצות כלליות, הם שואפים לבנות פרופיל ביוכימי אישי שמנחה אותם אילו רכיבים חסרים בגופם ומה עליהם לצרוך או לשנות.

בדיקות דם מקיפות כבסיס להחלטות

ביוהקר טיפוסי יבקש מרופא או באמצעות שירותי בדיקות פרטיים (קיימות היום חברות המספקות בדיקות דם ישירות לצרכן) לבצע פאנל רחב של בדיקות: פרופיל ליפידים מתקדם (למשל בדיקת חלקיקי LDL ולא רק כולסטרול כללי), רמות ויטמינים (כמו D, B12), מינרלים (ברזל, מגנזיום), הורמונים (טסטוסטרון, הורמוני בלוטת התריס), סמן דלקת CRP, רמות סוכר ואינסולין בצום, המוגלובין מסוכרר (A1c) ועוד. הנתונים הללו משמשים לזיהוי חסרים או עודפים – למשל, מחסור בויטמין D יטופל בתוסף מתאים עד שהערכים מגיעים לטווח אופטימלי, או כולסטרול "רע" גבוה יטופל באמצעות שינוי דיאטה (כמו מעבר לתזונה דלת פחמימות) ותוספים כמו שמן דגים (אומגה-3).

התאמה תזונתית אישית מתבטאת בכך ששני אנשים שונים יכולים לקבל המלצות תזונתיות שונות לחלוטין על סמך נתוני הדם והמטבוליזם שלהם. למשל, אדם עם רגישות לסוכר (גלוקוז בצום גבוה וטריגליצרידים גבוהים) יונחה להפחית משמעותית צריכת פחמימות ולאמץ אולי צום לסירוגין; לעומת זאת אדם עם כולסטרול HDL נמוך עשוי להתמקד באכילת שומנים בריאים והגברת פעילות גופנית אירובית.

טכנולוגיות ושירותים לפרופיל תזונתי אישי

בשנים האחרונות צצו שירותים המבוססים על אלגוריתמים לניתוח נתוני הבריאות של אדם ולמתן המלצות "מותאמות אישית". לדוגמה, חברות כמו InsideTracker ו-WellnessFX מנתחות תוצאות בדיקות דם ומספקות דוח עם המלצות תזונה, כושר ותוספים ספציפיות (למשל, "רמות הברזל שלך נמוכות – מומלץ לאכול יותר תרד או לקחת תוסף ברזל במינון X"). גם בישראל קיימים שירותים חדשניים: חברת DayTwo, למשל, מבצעת ניתוח של הרכב חיידקי המעי (מיקרוביום) בשילוב בדיקות סוכר, ומספקת המלצות תזונה אישיות לשמירה על איזון רמת הגלוקוז בדם. שירותים אחרים מתבססים על בדיקות גנטיות (בדיקת DNA) לאיתור נטיות מטבוליות – למשל האם יש נשאות גנטית לסבילות נמוכה ללקטוז או לקפאין – ובהתאם מציעים הנחיות תזונתיות.

התחום של תזונה מותאמת אישית גדל במהירות: היקף השוק העולמי של שירותי תזונה מותאמת אישית הוערך בכ-17.9 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לזנק לכ-61 מיליארד דולר עד 2034, ככל שהביקוש למידע בריאותי אישי ולשיפור ביצועים גובר. גישה זו מייצגת שינוי פרדיגמה – מעבר מהנחיות תזונתיות גורפות לגישה פרסונלית המבוססת על "הביוכימיה הייחודית שלך".

ניטור גלוקוז רציף ופרופיל מטבולי

אחד הכלים הבולטים בגישת הפרופיל האישי הוא ניטור סוכר רציף (Continuous Glucose Monitor – CGM). מדובר בחיישן המוצמד לעור באופן רציף ומדווח על רמות הגלוקוז בדם בכל רגע נתון. ביוהקרים רבים שאינם סוכרתיים החלו להשתמש ב-CGM כדי ללמוד כיצד מזונות שונים משפיעים על רמת הסוכר שלהם וכיצד להימנע מקפיצות גלוקוז חריגות. בשילוב עם אפליקציות יעודיות, המשתמש מקבל ציונים למאכלים (למשל "לחם לבן העלה את הסוכר שלך בחדות – ציון נמוך, מומלץ להמעיט") וכך יכול לכוונן את התזונה לשמירה על פרופיל סוכר יציב. מחקרים אף הראו שיש שונות אינדיבידואלית גדולה בתגובת גלוקוז למזונות – מזון שתגרום לעלייה חדה אצל אדם אחד, אצל אחר תגרום לעלייה מתונה – נתון המחזק את הצורך בהתאמה אישית.

השילוב של בדיקות תקופתיות, אלגוריתמים חכמים וניטור מתמשך מאפשר לביוהקר לבנות לעצמו תוכנית תזונה "Tailor-Made" – כזו המבוססת על הנתונים של גופו שלו, במקום הנחות כלליות. זהו חלק מרכזי בתפיסה של רפואה מותאמת אישית, עליה יורחב בהמשך.

מדד בבדיקת דם משמעות וברמות יעד
25(OH) ויטמין D מצב ויטמין D בגוף. יעד אופטימלי: 30-50 ng/mL. רמה נמוכה קשורה לחולשת עצם וחיסון, רמה גבוהה מדי עלולה להיות רעילה.
CRP (C-Reactive Protein) סמן דלקת מערכתית. מתחת ל-1 mg/L נחשב נמוך (רצוי), מעל 3 mg/L גבוה – מצביע על דלקת כרונית אפשרית.
HbA1c (המוגלובין A1c) ממוצע רמת הסוכר ב-3 חודשים. ערך תקין: <5.7%. ערכים של 5.7%-6.4% מעידים על קדם-סוכרת, ≥6.5% על סוכרת. ביוהקרים שואפים לערכים נמוכים ככל האפשר ללא היפוגליקמיה.
LDL חלקיקי Lp(a) מדד מתקדם של כולסטרול "רע". ריכוז גבוה של חלקיקי LDL קטן וצפוף או Lp(a) מהווה גורם סיכון לבבי. הבדיקה המתקדמת נותנת תמונה מעבר ל-LDL כללי. יעד: כמה שיותר נמוך (Lp(a) < 30 mg/dL למשל).
טסטוסטרון חופשי הורמון מין חשוב לחיוניות בגברים (ולנשים במינונים קטנים). טסט' נמוך עשוי לגרום לעייפות וירידה בחילוף חומרים. טווחי הנורמה: 300-1000 ng/dL (כולל קשור) בגבר, ביוהקרים שואפים לערכי אמצע-גבול נורמה.
רמת B12 בדם ויטמין חיוני למערכת העצבים. טווח נורמה רחב (200-900 pg/mL), אך ערכים מתחת ~400 pg/mL עשויים כבר לגרום לתסמינים אצל חלק מהאנשים. רבים לוקחים תוסף לשמור ערכים גבוהים בטווח.

שתלים (implants), צ'יפים ופרוסטטיקה קיברנטית

אחת התת-תרבויות המסקרנות של עולם הביוהקינג היא קהילת ה"גריינדרים" (Grinders) – אנשים המבצעים השתלות של רכיבים טכנולוגיים בגופם כדי להרחיב יכולות או לחוש דברים חדשים. השתלים הנפוצים יחסית כיום כוללים:

  • שתלי מגנטים תת-עוריים: מגנטים זעירים המוחדרים לרקמה (לרוב בקצות האצבעות). הם מאפשרים לחוש שדות מגנטיים וזרמים חשמליים כאילו היו "חוש חדש". כך, גריינדר עם מגנט באצבע יכול "להרגיש" למשל את פעולתו של כיריים אינדוקציה או את השדה סביב כבלי חשמל. המגנט רוטט קלות בנוכחות שדה מגנטי – תחושה שהמוח לומד לתרגם למידע חושי. מעבר לכך, מגנטים משמשים גם להרמת חפצים קטנטנים כאקט ראווה. ההליך לרוב מתבצע על ידי פירסר או באופן עצמי (DIY) עם הרדמה מקומית.
  • שבבי RFID/NFC תת-עוריים: שבבים זעירים, בגודל גרגר אורז, המושתלים לרוב בכף היד (בין האגודל לאצבע). שבבים אלו מאפשרים לאחסן מידע או אמצעי זיהוי, ולהתקשר עם קוראים חיצוניים. ביוהקרים משתמשים בהם כדי לפתוח דלתות נעולות ללא מפתח (השבב מכיל קוד כניסה), לשמור מידע רפואי חירום, או אף כאמצעי תשלום כמו "ארנק" תת-עורי. השתל אינו כולל סוללה – הוא פועל בהשראת אנרגיה ממכשיר הקורא אותו (בדומה לכרטיס אשראי ללא מגע). התקנתו נחשבת פשוטה יחסית – בדומה להשתלת צ'יפ בחיית מחמד – וניתן לבצע עם מזרק ייעודי.
  • התקנים קיברנטיים חיצוניים: לצד שתלים תת-עוריים, ישנן גם פרוסטטיקות (איברים מלאכותיים) מתקדמות שמשולבות בגוף. כאן מדובר לרוב בפיתוחים רפואיים שמאומצים על ידי ביוהקרים: למשל, יד ביונית לאדם קטוע שמחוברת לעצבי הזרוע ומופעלת במחשבה; רשתית אלקטרונית מושתלת לעיוורים חלקית; או שבבים המושתלים במוח במסגרת ניסויים (כגון Neuralink) לשיפור ממשק מוח-מחשב. כיום, מרבית ההתערבויות האלה עדיין בגדר ניסויים רפואיים ולא פרקטיקה זמינה לחובבים, אבל ביוהקרים עוקבים מקרוב אחר התחום. יש גם אמנים ביוניים כמו ניל הרביסון – שהשתיל אנטנה בגולגלתו המאפשרת לו "לשמוע" צבעים כרעידות – המשלבים טכנולוגיה כחלק מהגדרת זהותם.
  • פרויקטים DIY קיברנטיים: בחוגי הגריינדרים מתקיימים גם ניסויים נועזים כמו השתלת חיישנים ייחודיים. לדוגמה, היו ניסיונות להשתיל "מצפן פנימי" – שתל רוטט קלות תמיד כאשר פונים לכיוון צפון, ובכך מקנה חוש כיוון תמידי. אחרים ניסו לשתול נורות LED זעירות שיוצרות אפקט תאורה מתחת לעור למטרות קוסמטיות. ניסויים אלה לרוב כרוכים בסיכונים (זיהומים, דחיית שתל) ומתבצעים ללא פיקוח רפואי רשמי.

פרוסטטיקה קיברנטית מתייחסת גם לשילוב בין איברים תותבים מתקדמים לגוף. למשל, רגל תותבת רובוטית המחוברת לעצבים ומופעלת טבעית, או שתל שבלולי (cochlear implant) המעניק חוש שמיעה חרש למי שלא שמע. ביוהקרים לא רק מתעניינים בלהחזיר יכולת אבודה, אלא בחשיבה עתידית: שדרוג אנשים בריאים ביכולות חדשות (כמו ראיית אינפרא-אדום, חישה אולטרה-סונית וכו') באמצעות טכנולוגיה.

השתלת שבבים ושתלים מעלה סוגיות אתיות ורגולטוריות מורכבות. כיום ההשתלות הקטנות (מגנטים, RFID) אינן אסורות ברובן, אך השתלת מכשירים מורכבים דורשת לרוב שיתוף פעולה של מנתחים ורופאים. יש ממשלות ששוקלות רגולציה לחשש מפני שימוש לרעה (למשל, מעקב או פריצת אבטחה דרך שבבים). למרות זאת, קהילת הגריינדר ממשיכה לדחוף את הגבולות, מתוך אמונה שבעתיד המיזוג אדם-מכונה יאפשר לנו להתעלות מעל למגבלות הביולוגיות.

טבלת דוגמאות לשתלים ופרוסטטיקות:

שתל/השתלה ייעוד ויכולת שמקנה
מגנט תת-עורי באצבע (Magnet implant) חישת שדות מגנטיים וזרמים חשמליים (חוש נוסף); הרמת חפצים זעירים מתכתיים.
שבב RFID/NFC בכף היד זיהוי אלקטרוני אישי לפתיחת דלתות, אחסון מידע רפואי, תשלום ללא מגע ("ארנק" תת-עורי).
אנטנת קרן (Antenna Implant) דוגמה: אנטנה בגולגולת (ניל הרביסון) להמרת צבעים לרטט/צליל – מקנה "חוש ראיית צבע" לאדם עיוור צבעים.
שתל שבלול (Cochlear Implant) שתל רפואי המוחדר לאוזן הפנימית ומשדר אותות לעצב השמיעה – משיב יכולת שמיעה לחירשים.
פרוטזה ביונית לגפה יד/רגל רובוטית עם חיישנים ועצבי חיבור – מאפשרת תנועה באמצעות פקודות מוח וחישה חוזרת (משוב תחושתי).

ניטור עצמי באמצעות טכנולוגיה לבישה (Wearables) – שעונים, טבעות וחיישנים

המהפכה הדיגיטלית הביאה לעולם שלל מכשירים לבישים שמאפשרים לכל אחד לנטר את גופו 24/7. ביוהקרים מאמצים בהתלהבות שעונים חכמים, צמידי כושר, טבעות חכמות וחיישנים ביומטריים אחרים כדי לאסוף מידע רציף על בריאותם. כיום ההיקף מדהים: מעל מיליארד בני אדם בעולם משתמשים בסוג כלשהו של התקן לביש למדידת בריאות, וכ-40% מהמבוגרים בארה"ב עונדים באופן קבוע שעון חכם או צמיד ניטור בריאות.

שעונים חכמים (Smartwatches) דוגמת Apple Watch, Garmin, Fitbit ועוד מסוגלים למדוד דופק בכל רגע, לעקוב אחר צעדים ומדרגות שטיפסתם, לחשב שריפת קלוריות, ואפילו לבצע אק"ג (תרשים לב) או לנטר ריווי חמצן בדם. דגמים מתקדמים מתריעים אם מזהים דופק לא סדיר (פוטנציאל לפרפור פרוזדורים) או אם המשתמש נפל ואינו מגיב. ביוהקרים נעזרים בשעון למדוד דופק במנוחה (מדד לכושר לב-ריאה), וריאביליות של קצב הלב (HRV) – סמן לסטרס ועומס פיזי, ניטור איכות שינה (כמה זמן בשינה עמוקה/חלום) ועוד. הנתונים מסונכרנים לאפליקציות שמציגות מגמות, ומאפשרים להציב יעדים (למשל 10,000 צעדים ביום) ולעקוב אחר התקדמות. רבים משתתפים באתגרי כושר מקוונים או משתפים נתונים בקהילות – מה שמוסיף מוטיבציה.

טבעות חכמות (Smart Rings) כמו Oura Ring הפכו לפופולריות בקרב ביוהקרים, שכן הן קטנות ולא מורגשות אך מכילות חיישנים רגישים. טבעת Oura למשל מודדת דופק, HRV, טמפרטורת גוף ותנועתיות – ומתוך כך מסיקה את איכות השינה, מוכנות הגוף לעומס (Recovery) ומצב העקה הפיזיולוגי. יתרון הטבעת שהיא נוחה לענידה 24/7, כולל בשינה, והסוללה מחזיקה זמן רב יותר מרוב השעונים (כי אין לה מסך). יש גם צמידים ייעודיים כמו Whoop Strap שמתמקד במעקב מאמץ והתאוששות לספורטאים.

חיישנים ביומטריים נוספים כוללים מגוון מכשירים: מדי גלוקוז רציפים (כמוזכר לעיל) השייכים על הגב או הזרוע לניטור סוכר; מדבקות ניטור זיעה המספקות מידע על איזון אלקטרוליטים והתייבשות; משקלי גוף חכמים מודדי אחוז שומן ושריר; חגורות ונושאי-חזה לניטור רציף של אק"ג במהלך ספורט; וכמובן אוזניות ומשקפיים חכמים שעתידים לשלב ניטור מדדים כמו דופק, חמצן בדם ואפילו גלי מוח.

הנתונים העצומים שנאספים מהליבושים הללו מזינים אפליקציות ושירותי ענן שמנתחים אותם בעזרת בינה מלאכותית. כך יכול המשתמש לקבל תובנות והמלצות – מתי ללכת לישון, עד כמה האימון של אתמול השפיע עליך היום, או האם הדופק שלך מאותת על מחלה מתקרבת. הביוהקרים מאמינים שהיכרות אינטימית עם "אנליטיקס הגוף" שלהם תאפשר להם לבצע אופטימיזציות קטנות אך מצטברות: עוד חצי שעה שינה כשצריך, יום מנוחה באימון אם הגוף מראה סימני עייפות, או לחלופין – דחיפה חזקה יותר כשמדדי ההתאוששות מראים שהגוף מוכן.

התפוצה הרחבה של Wearables הפכה את הניטור העצמי למיינסטרים של ממש. הם לא רק כלי ביוהקינג – כיום ארגוני בריאות ואף רופאים מעודדים מטופלים להשתמש בהם לניטור מרחוק (כגון מעקב אחרי דופק לא סדיר או רמות פעילות בחולי לב). עבור הביוהקר, הטכנולוגיה הלבישה היא כמו "מעבדת גוף אישית ניידת" – המאפשרת ניסויים מתמידים ושיפורים מושכלים המבוססים על דאטה אמיתי מהגוף.

דוגמאות למכשירים לבישים ומדדים נמדדים:

גאדג'ט לביש מדדים עיקריים הנמדדים
Apple Watch (שעון חכם) דופק רציף, אק"ג (ECG), רמת חמצן בדם (SpO2), מעקב שינה, צעדים ושריפת קלוריות, התראה על נפילה או דופק חריג.
Fitbit Charge (צמיד כושר) ספירת צעדים, מרחק, דופק, שלבי שינה (קל/עמוק/REM), התראות תנועה (Move Reminder).
Oura Ring (טבעת חכמה) דופק במנוחה, HRV (וריאביליות דופק), טמפרטורת גוף, איכות וכמות שינה, "ציון מוכנות" יומי.
Whoop Strap (רצועת ניטור) דופק 24/7, HRV, עומס פיזי יומי (Strain), ציון התאוששות (Recovery), ניתוח איכות שינה.
Freestyle Libre (חיישן CGM) רמת גלוקוז בדם כל 1-5 דקות, מאפשר גרפים של סוכר והתרעות על נפילות/עליות גלוקוז.

מעבדות ביתיות ו־DIY Bio

ביוהקינג לא קורה רק בגוף הפרטי של הביוהקר – הוא גם מתרחש במעבדות מאולתרות בבתים, מוסכים וחללי שיתוף. תנועת עשה-זאת-בעצמך בביולוגיה (DIY Bio) חרתה על דגלה את הדמוקרטיזציה של המדע: הפיכת הביוטכנולוגיה לנגישה לכל מי שסקרן, ולא רק למדענים באקדמיה ובתעשייה. כיום פועלות ברחבי העולם למעלה מ-100 מעבדות קהילתיות לביולוגיה שבהן חברים יכולים להגיע ולבצע ניסויים בעצמם. ארגונים כמו DIYbio.org מספקים קוד אתי והנחיות בטיחות, והקהילה הבינלאומית חולקת ידע דרך פורומים וכנסים.

מעבדה קהילתית טיפוסית מצוידת בציוד בסיסי: אינקובטורים לגידול חיידקים, צנטריפוגות (לעיתים ביתיות או מודפסות בתלת-ממד כדי לחסוך עלויות), מכשירי PCR לשכפול DNA, מיקרוסקופים ומנדפים (hood) מאולתרים. החברים משלמים דמי חבר סמליים (נניח 50-100 דולר בחודש) תמורת שימוש בציוד והשתתפות בסדנאות. לדוגמה, בארה"ב קיימות מעבדות מפורסמות כמו Genspace בניו-יורק, BioCurious בסיליקון ואלי ו-Counter Culture Labs באוקלנד – שבהן בוצעו פרויקטים כמו בישול בירה עם שמרי מהונדסים גנטית או פיתוח חיישנים ביולוגיים סביבתיים. גם בישראל קמו יוזמות כגון מעבדת גרז' ביוטק קהילתית בתל אביב (מידע היפותטי – לדוגמה, Hackatao BioLab, אם הייתה קיימת).

דוגמאות לפרויקטי DIY Bio: אחד הפרויקטים הידועים הוא Open Insulin – קבוצת ביוהקרים מקליפורניה (והיום בינלאומית) שפועלת לפתח שיטה פתוחה לייצור אינסולין זול, כדי להתגבר על מחירו הגבוה בשוק. פרויקט אחר ניסה לבצע "השתלת מיקרוביום" (העברת כל החיידקים במעי) בין אנשים באופן עצמאי, כדי לטפל במחלות מעי. קבוצות ביו-האקינג עבדו גם על יצירת עדשות מגע שמזהות רמות גלוקוז בדמעות, הנדסת חיידקים זוהרים בחושך, והדפסה ביולוגית בתלת-ממד של רקמות פשוטות. מיזם מפורסם של גריינדרים ניסה לפתח בבית שריר מוזרק ב-DNA – במקרה מפורסם, ביוהקר בשם ג'ושיה זיינר הזריק לעצמו ב-2017 מקטע DNA עם גן לעיכוב מיוסטטין (החלבון שמעכב בניית שריר) בשידור חי, בניסוי פרובוקטיבי להמחיש את זמינות טכנולוגיית CRISPR לכל אחד.

ההתנסות הביתית בביולוגיה מעוררת גם חששות בטיחות: שחרור לא מכוון של אורגניזמים מהונדסים, עבודה עם פתוגנים ללא בידוד נאות, או פציעות מכימיקלים. כדי להימנע מתאונות, הקהילה אימצה מנגנוני פיקוח עצמי – למשל "קודים אתיים" שקובעים אילו ניסויים מותרים (בדרך כלל נאסר לעבוד עם מחוללי מחלות בבני אדם, ורצוי להשתמש רק בזני מעבדה לא מזיקים). עד כה, לא ידוע על תקריות בטיחות חמורות שיצאו ממעבדות DIY, והקהילה זוכה לעין פקוחה אך סובלנית יחסית מהרשויות.

בסיכומו של דבר, מעבדות ה-DIY Bio הן המשך ישיר לרוח ההאקרים – חדשנות, שיתוף ידע וגישה חופשית. הן מאפשרות לאנשים שלא בהכרח למדו תואר בביולוגיה לבצע פרויקטים מדעיים של ממש, ולטשטש את הגבול בין "מדען" ל"חובב". חלק ניכר מהביוהקרים רואים בכך שליחות: להחזיר את המדע לידיים של הציבור, ולעודד סקרנות ופתרונות ביו-טכנולוגיים חדשים מלמטה למעלה.

דוגמאות למעבדות קהילתיות בעולם:

מעבדה קהילתית מיקום הערות
Genspace ניו יורק, ארה"ב המעבדה הקהילתית הראשונה (2010); סדנאות בביולוגיה סינתטית לכלל הציבור.
BioCurious סאניווייל, קליפורניה, ארה"ב מעבדת חלוצים (2011); פרויקטים כגון גבינת חלבון מהונדסת ושמרים מייצרי ביו-דלק.
Counter Culture Labs אוקלנד, קליפורניה, ארה"ב ידועה כמרכז פרויקט Open Insulin ופרויקטי מזון פתוחים.
Biohak Milanos מילאנו, איטליה קהילת DIYBio אירופאית פעילה; דגש על אמנות ביו.
BUGSS בולטימור, ארה"ב מעבדה קהילתית (Baltimore Underground Science Space) עם תוכניות חינוך מדעי לבני נוער.

נוטרופיקים (תרופות חכמות לשיפור קוגניציה)

המושג נווטרופיק (Nootropic) נטבע בשנות ה-1970 לתיאור חומר שמשפר את התפקוד המנטלי – זיכרון, ריכוז, חדות מחשבה – בלי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. בפועל, תחת הקטגוריה הזו נכללים היום מגוון חומרים, טבעיים וסינתטיים, המכונים לעיתים "תרופות חכמות" או "משפרי זיכרון". ביוהקרים רואים בהם כלים להגברת תפוקת המוח והעצמת יכולותיהם הקוגניטיביות ביום-יום.

דוגמאות לנוטרופיקים נפוצים:

  • קפאין – החומר הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם (בקפה, תה). משפר ערנות ומיקוד לטווח קצר. ביוהקרים נוהגים לשלב אותו עם L-תיאנין (מצוי בתה ירוק) כדי לקבל ערנות נקייה ללא עצבנות.
  • מודפיניל (Modafinil) – תרופה מרשם לטיפול בנרקולפסיה שהפכה לפופולרית כ"גלולת ערנות" בקרב יזמי הייטק וסטודנטים. היא מאריכה את זמן הערות ומשפרת ריכוז מבלי לגרום לאופוריה של אמפטמינים. סקרים במדינות מערביות מצאו ששיעור ניכר (5%-20%) מהסטודנטים ניסו מודפיניל או "תרופות לימודים" אחרות לשיפור הישגים. למרות שמודפיניל נחשב בעל פרופיל בטיחות גבוה, שימוש לא מפוקח עלול לגרום לכאבי ראש, נדודי שינה ועלייה בלחץ הדם.
  • ריטאלין/אדרל – תרופות ממריצות (אמפטמינים) הניתנות בהתוויה להפרעת קשב (ADHD), אך משמשות באופן לא חוקי כמשפרי לימוד. הן מעלות דריכות ומיקוד אך גם בעלות סיכון תלות ותופעות לוואי (עצבנות, דופק מהיר). ביוהקרים נוטים להימנע מהן בשל פרופיל תופעות הלוואי.
  • משפחת Racetams – למשל פיראצטם (Piracetam), אוקסרצטם ודומיהם. אלה חומרים סינתטיים שפועלים באופן עדין על מוח (מנגנון לא ברור לחלוטין). משתמשים מדווחים על שיפור קל בזיכרון ובעיבוד מילולי, במיוחד בשילוב עם כולין. פיראצטם הוא הנוטרופיק המקורי (פותח ב-1964) ועדיין אחד הבטוחים – אינו דורש מרשם במדינות רבות.
  • תוספי תזונה נוטרופיים – מגנזיום L-תראונאט (צורה של מגנזיום שעוברת מחסום דם-מוח) לשיפור למידה, ויטמין B6/B12 לאנרגיה מנטלית, אומגה-3 (DHA) לתפקוד מוחי תקין, ו-Acetyl-L-Carnitine לשיפור עירנות. גם צמחי מרפא כמו בקופה מוניירי (brahmi), גינקו בילובה, וג'ינסנג ידועים כמסייעי זיכרון וריכוז בשימוש ממושך.
  • נוטרופיקים מחתרתיים/חדשניים: חלק מהביוהקרים מתנסים גם בחומרים נסיוניים יותר – למשל Noopept (פפטיד סינתטי הדומה למשפחת racetam), סלקטורים של רצפטורים גלוטמטיים (Sunifiram) וכו'. עולם זה שנוי במחלוקת, שכן חומרים אלו לא בהכרח נחקרו לעומק בבני אדם.
  • מיקרודוזינג פסיכדלים: טרנד עדכני הוא נטילת "מינונים תת-הכרתיים" של LSD או פטריות פסילוסיבין (כ-1/10 עד 1/20 מהמינון ה"רגיל"), על בסיס קבוע (למשל יומיים בשבוע). משתמשים מדווחים על יצירתיות מוגברת, מצב רוח יציב ומיקוד טוב יותר, ללא האפקט הפסיכדלי המלא. אמנם ראיות מדעיות עדיין מוקדמות, אך בקהילת הביוהקינג זה נחשב כעוד כלי פוטנציאלי לשיפור קוגניציה וביצירתיות.

חשוב להדגיש: ההגדרה הקלאסית של נוטרופיק דורשת רעילות אפסית. כלומר, חומר שגורם לתופעות לוואי משמעותיות אינו באמת "נוטרופיק" לפי חלק מהחוקרים. בפועל, בשוק ובקהילה המונח משמש בצורה רופפת לכל דבר שמשפר את המוח, גם אם יש לו סיכונים (כמו ריטאלין). ביוהקרים אחראיים מקפידים לחקור כל חומר, להתחיל במינון נמוך, ולעקוב אחרי תגובות אישיות. רבים מנהלים "יומן נוטרופיקים" בו מתעדים אילו תערובות עבדו להם הכי טוב (למשל, שילוב של קפאין עם תוסף מסוים) ואילו גרמו לתופעות לא רצויות.

בשורה התחתונה, תחום הנוטרופיקים ממחיש את פילוסופיית הביוהקינג: הרצון לקחת שליטה אקטיבית על המוח והביצועים, בניסוי מושכל של חומרים עתירי פוטנציאל – תוך שאיפה למקסם תועלת ולהימנע מנזק.

טבלת דוגמאות לנוטרופיקים ואפקטים:

נוטרופיק אפקט מנטלי עיקרי משך פעולה / הערות
קפאין עירנות, שיפור ריכוז, עלייה במוטיבציה 4-6 שעות. במינון גבוה גורם לעצבנות ו"ריבאונד" עייפות. שילוב עם L-תיאנין מאזנן השפעות.
Modafinil (מודפיניל) מחדד ערנות ומעכב עייפות, משפר קשב ממושך 12-15 שעות. תרופת מרשם לנרקולפסיה; בשימוש off-label כ"תרופת לימודים".
Piracetam (פיראצטם) שיפור זיכרון ולמידה (השפעה מתונה) 6-8 שעות. דורש נטילה יומית לאורך שבועות לחוש אפקט. בטוח מאוד (ללא מרשם במדינות רבות).
Bacopa monnieri (בקופה) הגברת זיכרון, הפחתת חרדה מצטבר לאורך שבועות. צמח איורוודי; במחקרים הראה שיפור בזיכרון לאחר ~8-12 שבועות.
מיקרו-מינון LSD יצירתיות, חדות מחשבה, שיפור מצב רוח קל 1-2 ימים בין מינונים. מינון ~10 מיקרוגרם (1/10 מנה). השפעה סאב-תודעתית (אין "טריפ"), מגביר יצירתיות לפי דיווחים.

מדיטציה, מיינדפולנס ושיטת וים הוף

שיפור הביצועים והבריאות אינו מתמקד רק בגוף הפיזי – הביוהקרים מקדישים תשומת לב רבה גם לנפש ולמערכת העצבים באמצעות טכניקות מנטליות. שתי גישות מרכזיות בהקשר זה הן מדיטציה/מיינדפולנס וטכניקות נשימה וקור (שיטת Wim Hof).

מדיטציה ומיינדפולנס: תרגולי מדיטציה (כגון התמקדות בנשימה, מנטרה, או מדיטציית תשומת-לב – Mindfulness) הוכחו במחקרים כמפחיתי סטרס, משפרי ריכוז ומשפיעים לטובה על מצב הרוח. ביוהקרים רבים מאמצים הרגל של מדיטציה יומית של 10-20 דקות, מתוך מטרה "לאתחל" את המוח, לשפר קשב ולהגביר את החוסן הנפשי. הנתונים מראים שמדיטציה נעשית יותר ויותר נפוצה באוכלוסייה הכללית: בארה"ב, שיעור המבוגרים שתרגלו מדיטציה בשל השנה האחרונה עלה מ-4.1% בלבד בשנת 2012 ל-14.2% בשנת 2017. גם אפליקציות מדיטציה כמו Headspace ו-Calm זוכות למיליוני משתמשים, מה שמעיד על הבשלת השיטה למיינסטרים. הביוהקר ישתמש לעיתים במדדים אובייקטיביים לבחון את השפעת המדיטציה עליו – למשל מדידת קצב הלב ו-HRV לפני ואחרי סשן, או שימוש ברצועת נוירופידבק (ראו בהמשך) שנותנת פידבק בזמן אמת על גלי מוח בזמן מדיטציה. לאורך זמן, דיווחים עצמיים והמחקר המדעי כאחד מראים שיפור במיומנויות קשב, הפחתת חרדה, ואף שינויים מבניים חיוביים במוח אצל מתרגלים עקביים.

שיטת וים הוף (Wim Hof Method): טכניקה שפותחה על ידי ווים הוף ההולנדי (הקרוי "איש הקרח") המשלבת נשימת היפרוונטילציה מבוקרת עם חשיפה לקור. השיטה כוללת מחזורי נשימות עמוקות ומהירות ולאחריהן עצירת נשימה, וכן טבילת הגוף במים קפואים או מקלחות קרות יומיות. מטרתה להגביר את חסינות הגוף לסטרס פיזיולוגי ולשפר ויסות המערכת החיסונית והעצבית. בעבר גברה הספקנות לגבי יכולת טכניקות כאלה להשפיע באמת על מערכות אוטונומיות, אך ניסויים פורצי דרך בשנים האחרונות אתגרו זאת: במחקר ידוע, לימד הוף קבוצת מתנדבים את שיטתו, ואלה הצליחו להפעיל תגובת "Fight or Flight" יזומה ולהפריש אדרנלין בכמות גדולה – דבר שהוביל לדיכוי תגובה דלקתית בעת הזרקת טוקסין חיידקי לגופם. למעשה, אותם מתרגלים חוו רק מחצית מהתסמינים דמויי-שפעת שחווה קבוצת ביקורת שלא התאמנה בשיטה. תוצאות אלו רומזות שנשימה אינטנסיבית בחיבור לחשיפה לקור יכולה להשפיע על המערכת החיסונית, בניגוד למה שסברו בעבר. כמובן, יש לנקוט זהירות – חשיפה לקור קיצוני עלולה להיות מסוכנת ללא בנייה הדרגתית. אך רבים מהביוהקרים אימצו אלמנטים משיטת הוף כחלק משגרה: תרגילי נשימה בבוקר להכנסת הגוף ל"דרייב", ומקלחת קרה (או אמבט קרח) לשיפור מצב הרוח, עירור מערכת העצבים הסימפתטית בצורה מבוקרת, ואפילו הגברת חילוף חומרים.

מעבר לשיטות אלו, הביוהקרים מגלים עניין גם בטכניקות נשימה נוספות: כגון נשימת "בוקס" (Box Breathing) שמשמשת כוחות מיוחדים להרגעת מערכת העצבים, נשימת פראניאמה יוגית, וטכניקות כמו היפרוונטילציה מודרכת (Holotropic Breathwork) החווייתית. המשותף לכולן – שימוש באמצעים טבעיים (נשימה, ריכוז מנטלי) כדי להשפיע על הפיזיולוגיה הפנימית, בין אם זה להורדת קצב הלב, שינוי גלי המוח, או שחרור הורמונים מועילים. הביוהקר משלב בין טכנולוגיה לבישה (למשל חיישן HRV) לבין התרגולים הללו כדי למדוד שיפור לאורך זמן – ובכך לבסס באופן כמותי גם את מה שבעבר נחשב "רוחני" לחלוטין.

טבלה קצרה של טכניקות והרגלים מנטליים:

טכניקה מנטלית/נשימתית מאפיינים והשפעה
מדיטציית מיינדפולנס תשומת לב ממוקדת לכאן ועכשיו (למשל התמקדות בנשימה), ללא שיפוט מחשבות חולפות. מפחיתה סטרס ומשפרת ריכוז לאורך זמן.
מדיטציה טרנסנדנטלית (TM) שימוש במנטרה חוזרת בדממה כדי להרגיע את התודעה. נמשכת כ-20 דק' פעמיים ביום. מובילה לרגיעה עמוקה ושיפור לחץ דם.
נשימת קופסא (Box Breathing) שאיפה-עצירה-נשיפה-עצירה שוות משך (לרוב 4 שניות כל שלב). מורידה פעילות סימפתטית, משרה רוגע מיידי.
שיטת Wim Hof 30 נשימות עמוקות מהירות, עצירת נשימה עד אי-נוחות, ואז נשימת שחרור – 3-4 סבבים. מלווה בחשיפה לקור (אמבט קרח/מקלחת קרה). מעלה אדרנלין, משפר סבילות לקור ולסטרס.

טכנולוגיות מוחיות: נוירופידבק, היפנוזה עינית ומכשירי EEG

הביוהקינג לא עוסק רק במה שאנו מכניסים לגוף, אלא גם באופן שבו מוחנו פועל, וכיצד ניתן להתערב ולשפר זאת באמצעות טכנולוגיה. מספר טכנולוגיות מתקדמות משמשות ביוהקרים לאימון מוחי ולחקר התודעה:

  • נוירופידבק (Neurofeedback): שיטה שבה הנבדק מתחבר לחיישני EEG (אלקטרואנצפלוגרם) הקוראים את גלי המוח שלו בזמן אמת, ומקבל משוב מיידי (ויזואלי או שמיעתי) כשהפעילות המוחית שלו זזה בכיוון רצוי. למשל, ניתן לאמן אדם להגביר את גלי האלפא (הקשורים לרגיעה) על ידי כך שכשהמוח מצליח – נשמע צליל נעים, וכשהוא נכשל – צליל צורם. לאורך זמן לומד המוח לווסת את עצמו. נוירופידבק משמש שנים כטיפול משלים ב-ADHD, אפילפסיה וחרדה, עם עדויות מבטיחות. מטא-אנליזות הראו שנוירופידבק בילדים עם ADHD מוביל לשיפור משמעותי (אפקט בינוני-גבוה) ואף הפוגה בסימפטומים בקרב 30%-50% מהם – תוצאות מרשימות עבור גישה ללא תרופות. כיום יש גם מכשירי נוירופידבק ביתיים; למשל, קשת ראש בשם Muse המספקת באפליקציה משוב בזמן מדיטציה (כשמוח המשתמש "נודד" – נשמע רעש סופה, וכשהוא רגוע – ציוץ ציפורים). ביוהקרים משתמשים בנוירופידבק לשיפור ריכוז, האצת יכולת למידה, ואף לנסות להגיע למצב מוח "Flow" לפי דרישה.
  • אימון מוחי דיגיטלי: פרט למשוב EEG, קיים תחום של משחקי מחשב ואפליקציות אימון מוח (כמו Lumosity, Elevate, Peak) המיועדים לשפר זיכרון, מהירות עיבוד, ויכולות מנטליות אחרות באמצעות תרגול. הביוהקרים סקפטיים לגבי העברה של מיומנויות אלה לחיים האמיתיים – מחקרים מעורבים: חלקם מראים שיפור רק במטלות במשחק עצמו ולא מעבר לכך. עם זאת, רבים משחקים בהם כ"כושר למוח" חביב. יש אף פרוטוקולים אישיים – למשל מבחני N-Back יומיים לשיפור זיכרון עבודה – שחלק מהביוהקרים נשבעים בהם.
  • היפנוזה "עינית" ואימון באמצעות גירויי אור/צליל: תחום פחות מוכר הוא שימוש באור וקול כדי להשפיע על גלי המוח. למשל, משקפי LED מהבהבים בתדרים מסוימים יכולים לגרור את פעילות המוח לסינכרון איתם – טכניקה הנקראת Brainwave Entrainment. יש מערכות שבהן מרכיבים משקפיים ואוזניות שמנגנות צלילים איזוכרוניים או מקצבי Binaural, בעוד נוריות מהבהבות בתבנית מתואמת – כדי לעודד מצב מוח של הרפיה (גלי תטא) או דריכות (גלי בטא גבוהים). "היפנוזה עינית" עשויה להתייחס גם לסוג של גירוי חזותי מרצד שמשרה מצב דמוי טראנס היפנוטי. דוגמה קיצונית היא מכונת היפנוגוגיה (כגון מכשיר Lucia) הפולטת הבזקי אור בעיניים עצומות, המדווח שיכול לעורר חזיונות צבעוניים ואף מצב מדיטטיבי עמוק בתוך דקות. ביוהקרים סקרנים בודקים מכשירים כאלה בתקווה "לקצר תהליכים" לעומת מדיטציה קלאסית – אך התחום עדיין ניסיוני מאוד.

לסיכום, הטכנולוגיות הקוגניטיביות מציעות דרכים חדשות להתבוננות ולשינוי דפוסי הפעילות המוחית. בין אם באמצעות מדידה (EEG שמראה לנו את מצב מוחנו) ובין אם באמצעות הנעה (גירוי אור-קול או משחקי חשיבה המאתגרים את המוח), הביוהקר משלב מדע ומדע-בדיוני כדי לחקור את גבולות התודעה האנושית ולנסות לשפרה.

להלן תקציר סוגי גלי מוח ומצבים:

גלי מוח (תדר) מצב תודעתי מקושר
Delta (δ) – 0.5-3 Hz שינה עמוקה ללא חלומות.
Theta (θ) – 4-7 Hz נמנום, הרפיה עמוקה, מצב מדיטטיבי/טרנס.
Alpha (α) – 8-12 Hz ערנות רגועה, מצב "זן", מיינדפולנס ערה, עצימת עיניים במנוחה.
Beta (β) – 13-30 Hz ערנות פעילה, חשיבה ממוקדת, פתרון בעיות. β גבוה (25-30Hz) נקשר לסטרס וחרדה.
Gamma (γ) – 30-100 Hz עיבוד מידע אינטנסיבי, מצבים של מודעות גבוהה (נמצא אצל נזירים במדיטציה עמוקה).

חשיפה לאור כחול ואור אדום

היבט נוסף בביו-האקינג קשור לשליטה בחשיפה לאור. מסתבר שלא רק הכמות, אלא גם סוג האור (אורך הגל) משפיע על הגוף באופנים שונים, והביוהקרים מנצלים זאת:

  • אור כחול: אור באורך גל קצר (כ-450-495 ננומטר) הנפלט בשפע ממסכי LED (טלפונים, מחשבים) ומנורות חסכוניות לבנות. בשעות היום, אור כחול הוא חיובי – הוא מאותת למוח שהגיע בוקר, מדכא את הפרשת המלטונין ומגביר ערנות. אך בלילה, חשיפה לאור כחול מלאכותי מדכאת את ייצור המלטונין חזק מאור רגיל, ויכולה לשבש את השעון הצירקדי ולהפריע לשינה. לכן ביוהקרים רבים מקפידים על "היגיינת אור" בלילה: הם משתמשים במשקפי חסימת אור כחול (עדשות כתומות) לאחר שקיעת השמש, מפעילים פילטר אור כחול במסכים (כמו מצב Night Shift או אפליקציית f.lux), ומעדיפים תאורה ביתית חמימה (נורות אדמדמות) בשעות הערב. זאת מתוך מטרה לאפשר לגוף להפריש מלטונין כרגיל ולהתכונן לשינה. בבוקר, לעומת זאת, חלקם דווקא חושפים את עצמם לאור כחול חזק – למשל מנורת אור יום או יציאה לשמש – כדי "לאפס" את השעון הביולוגי ולסמן לגוף שהיום התחיל (טיפול נפוץ גם לנדודי שינה ודיכאון עונתי).
  • אור אדום (פוטוביומודולציה): חשיפה לאור אדום (בדגש על אורך גל 600-700nm ואינפרה-אדום קרוב 800-850nm) בעוצמה נמוכה יחסית, מתבררת כבעלת השפעות טיפוליות מעניינות. מחקרים גילו שאור כזה יכול לחדור דרך העור מספר מילימטרים ולהשפיע על תפקוד התאים – למשל לעודד את המיטוכונדריות לייצר יותר אנרגיה (ATP) ולהפחית סטרס חמצוני. ביו־האקרים משתמשים בפאנלים של נורות LED אדומות/אינפרה-אדומות כטיפול המכונה גם Photobiomodulation: הם עומדים מדי יום לכמה דקות מול הפאנל ומקרינים אור אדום על הגוף. מדווח כי הדבר מסייע להמרצת זרימת דם, שיפור התאוששות שרירים לאחר אימון, הפחתת דלקת מפרקים והאצת ריפוי פצעים. יש גם עדויות שניתן לשפר את מראה העור – למשל הפחתת קמטים וצלקות – בעזרת טיפול באור אדום, כי הוא מגביר ייצור קולגן. אף נאס"א בחנה שימוש באור אדום לעזור לאסטרונאוטים בריפוי פציעות וחידוש תאים בחלל. חשוב לציין שרבים מהשימושים עדיין במחקר ראשוני, אך הבטיחות של אור אדום גבוהה (אין קרינה מייננת או חימום משמעותי), ולכן ביוהקרים רבים רואים בו כלי בעל סיכון נמוך וסיכוי לתועלת גבוהה.

בסופו של דבר, העיקרון הוא סינכרון והתאמת הסביבה לתהליכים הביולוגיים: אור כחול בזמנים המתאימים (יום) ואפלה בלילה, כדי לתמוך בשעון הפנימי; ואור אדום ככלי אקטיבי לעידוד החלמה ובריאות עור ושרירים. שני הקצוות הללו ממחישים כיצד הביוהקרים יורדים עד רמת התא ורמת ההורמון כדי לבצע אופטימיזציה של הגוף.

השוואת אור כחול מול אור אדום:

סוג אור מקור ושימוש השפעה ביולוגית
אור כחול (450-490nm) מסכים (LED), שמש בשעות שיא, תאורת LED לבנה מדכא מלטונין, מגביר ערנות. חשיפה לילית פוגעת בשינה; חשיפה בוקרית "מאפסת שעון" ומשפרת מצב רוח.
אור אדום/אינפרה-אדום (600-850nm) שמש בזריחה/שקיעה, לייזר רך, פאנלי LED טיפוליים חודר לעור, ממריץ מיטוכונדריות. מקדם יצור קולגן (עור), מפחית דלקת, מסייע בהתאוששות שריר. לא משפיע על מלטונין/שעון ביולוגי באופן ישיר.

אופטימיזציית שינה בסביבה מבוקרת

השינה היא זמן השיקום החשוב ביותר של הגוף והנפש, ולכן הביוהקרים משקיעים מאמצים מיוחדים בהפיכת סביבת השינה לאופטימלית. העיקרון המנחה: לדמות תנאים שהגוף "מצפה להם" אבולוציונית – חושך מוחלט, שקט מוחלט, וטמפרטורה קרירה הדומה ללילה בחוץ.

  • חושך מוחלט: אפילו אור חלש (מנורת לילה, נורת סטנדביי של טלוויזיה) יכול לשבש את הפרשת המלטונין. ביוהקרים משתמשים בווילונות האפלה (Blackout) כדי לחסום אור חיצוני, מכסים נורות קטנות בחדר שינה, ומרחיקים מסכים אלקטרוניים. חלקם אף ישנים עם כיסוי עיניים. המטרה היא להגיע לחושך כמעט מוחלט – "מערת שינה" – כדי לאותת לגוף בבירור שהגיע זמן לילה.
  • שקט או רעש-רקע מבוקר: רעשי סביבה (תנועה, שכנים) עלולים לעורר מיקרו-יקיצות ולפגוע באיכות השינה. הפתרונות: אטמי אוזניים, חלונות מבודדים, או שימוש ברעש לבן/ורוד. רבים מהביוהקרים ישנים עם מכשיר רעש-לבן או אפליקציה שיוצרת צליל רקע אחיד (כמו זמזום מאוורר) כדי למסך הפרעות פתאומיות. יש המשתמשים גם במכשירי האזנה למוזיקה מרגיעה בגלי מוח איטיים לפני השינה.
  • טמפרטורה ולחות: מומחי שינה ממליצים על חדר קריר – סביב 18°C – כמיטבי לשינה. טמפרטורת גוף הליבה יורדת במהלך הלילה, וסביבה קרירה מסייעת לכך (בנוסף, מתחת לשמיכה הגוף שומר חום). ביוהקרים מכוונים מזגן/מאוורר לטמפרטורה של ~18 מעלות בלילה. יש המתקדמים משתמשים במזרנים מצנני-מים (כגון Chilipad) השומרים את משטח השינה קריר. גם לחות מאוזנת (לא יבש מדי ולא לח מדי) תורמת – ולכן לעיתים מפעילים מכשיר אדים קל בלילות יבשים.
  • מיטה ופריטי שינה "חכמים": מספר ביוהקרים משקיעים במזרנים וכריות אורטופדיים, אך גם ב"חפיצים" כמו שמיכה כבדה (Weighted Blanket) שעשויה לשפר שינה עמוקה באמצעות תחושת ריפיון, או שעון מעורר חכם המבוסס על מעקב שינה (לדוגמה, טבעת Oura או צמיד שמנטרים מתי אתה ב-R.E.M. ומעירים אותך רק כשאתה חוזר לשלב קל יותר, במסגרת חלון השכמה מוגדר). ישנם גם מערכות מעקב שינה מבוססות ראדאר/בלוטות' המונחות תחת המזרן ומספקות דוחות שינה מפורטים – הביוהקר ישתמש בהם כדי לזהות דפוסים, למשל אם שינוי מסוים בהרגל (כגון הפסקת אכילה מאוחרת) שיפר את מדדי השינה שלו.
  • ניסויים קיצוניים: חלק מהביוהקרים בחנו פרוטוקולי שינה לא-שגרתיים, כמו פולי-פאזיק (פיצול השינה למספר תנומות על פני היממה במקום בלוק אחד ארוך). זאת במטרה לקצר את סך שעות השינה ולנצל יותר שעות ערות. פרוטוקולים כמו "Everyman" או "Uberman" כוללים תנומות מתוזמנות לאורך היום. עם זאת, רובם נוטשים זאת בשל קושי והתנגשות עם חיי חברה ועבודה. תחום אחר הוא סביבת אוויר: יש מי שהתנסו בשינה באוהל גובה המדמה אוויר דל בחמצן (Altitude Tent) כדי לגרות יצירת אריתרופויאטין (להעלאת הכושר הגופני), או להפך – שינה בחמצן מועשר קלות לקידום התאוששות. ניסויים אלה עדיין נדירים ושנויים במחלוקת.

בסופו של דבר, שיטת הביוהקינג בשינה היא שילוב של מדע בסיסי ושינויים פשוטים (חושך, קור, שקט) עם טכנולוגיה חכמה (חיישני שינה, בקרים תרמיים) – הכול כדי להגיע לשינה עמוקה, ארוכה ואיכותית ככל האפשר. הביוהקרים רואים בשינה טובה אבן יסוד לכל שאר ההאקינג – בלי התאוששות ראויה, הגוף והמח לא יגיבו היטב לשאר ההתערבויות.

טבלת שלבי השינה העיקריים:

שלב שינה מאפיינים כ-% מזמן השינה
N1 (נמנום) מעבר מעירות לשינה, ירידת טונוס שריר, בקלות מתעורר. ~5%
N2 (שינה קלה) האטת גלי מוח, הופעת "כישורי שינה". טמפרטורה ודופק יורדים. ~50% (השלב הנפוץ ביותר)
N3 (שינה עמוקה/גלי-איטיים) גלי דלתא איטיים, התאוששות פיזית מירבית, הפרשת הורמון גדילה. קשה להתעורר, מתעורר סחרחר. ~15-25% (יותר בצעירים)
REM (שנת חלום) תנועות עיניים מהירות, חלומות חיים, מוח פעיל (כמו ער), שיתוק שרירי שלד. חשוב לעיבוד זיכרון ורגש. ~20-25% (מתארך בחצי השני של הלילה)

תחומי המדע התומכים בביוהקינג וסקירת מחקרים

ביוהקינג הוא במהותו דיסציפלינה בין-תחומית, הנסמכת על ידע ממגוון רחב של תחומים מדעיים: נוירולוגיה (להבנת המוח והעצבים – בסיס לנוטרופיקים, מדיטציה ונוירופידבק), פיזיולוגיה ורפואת שינה (כדי לתכנן אסטרטגיות שיפור שינה ואנרגיה), תזונה (הבנת מטבוליזם, הורמונים וצרכים תזונתיים אישיים לתכנון דיאטות), גנטיקה וביולוגיה מולקולרית (ריצוף DNA, בדיקת נטיות תורשתיות, ואף עריכת גנים נסיונית), וכן רפואה פונקציונלית – גישה הוליסטית המתמקדת באיתור חוסרים וחוסר איזון בגוף ותיקונם טרם חולי. למעשה, ביוהקינג שואב תובנות ממחקר אקדמי cutting-edge ומיישם אותן באופן אישי.

מחקרים עדכניים: המדע בתחומים רלוונטיים מתפתח במהירות. כך למשל, בעשור האחרון ראינו פריצות דרך בהבנת אריכות ימים: גילוי גנים הקשורים לאריכות חיים (כמו SIRT1), פיתוח תרכובות דוגמת NMN ו-NAD+ להגברת תיקון דנ"א, ומחקרים בעכברים שהראו הארכת חיים על ידי טיפולים גנטיים והנדסה תאית (הפיכת תאים ל"צעירים" יותר במבחנה). ביוהקרים כגון ד"ר פיטר אטיה ורונדה פטריק מביאים לציבור תוצאות מחקרים על הגבלת קלוריות וצומות, השפעות מטפורמין (תרופה לסוכרת) על הזדקנות, והשפעות חיוביות של אימוני HIIT על טלומרים. בתחום המוח, מחקרי fMRI על מדיטציה חשפו שינויים בנפח החומר האפור אצל מתרגלים ותיקים. בתחום התזונה, מחקרי "תזונה אישית" (למשל פרויקט מיקרוביום של מכון ויצמן) הראו שאנשים שונים מגיבים שונה לאותו מזון – נתון שהביא לפיתוח אלגוריתמים (כמו של DayTwo) להתאמת דיאטה לפי הרכב חיידקי המעי.

כמובן, הביוהקרים עוקבים בדריכות אחר המחקרים – תוך הבנה שחלק גדול מהידע עדיין ראשוני ולא וודאי. אך כפי שהם רואים זאת, הביוהקר הוא "שפן ניסיונות" של עצמו: הוא מאמץ פרוטוקולים מבוססי-מדע כאשר יש כאלו (למשל אימון HIIT לשיפור הרגישות לאינסולין, מבוסס על מחקרים רבים), אך גם מוכן לנסות התערבויות חדשות עם בסיס מדעי חלקי אם התועלת הפוטנציאלית גבוהה והסיכון מזערי.

ביקורת מדעית, בטיחות ואתיקה בביו-הקינג

כמו בכל תנועה חדשנית, גם הביוהקינג זוכה לביקורת. מדענים ורופאים שמרנים מציינים שחלק מהפרקטיקות מבוסס על ראיות חלקיות או אנקדוטליות: למשל, טענות מרחיקות לכת לגבי צום קיצוני או תוספים אקזוטיים ש"ימחקו 20 שנות הזדקנות" אינן מגובות די הצורך במחקר קליני. יש המגדירים חלק מהתחום כפסאודו-מדע, במיוחד כשביוהקרים מתנסים על עצמם בפרוטוקולים ניסיוניים ללא פיקוח. מנגד, הביוהקרים משיבים שהם נוקטים בשיטתיות מדעית – מודדים נתונים, משווים תוצאות – גם אם באופן אישי ולא במסגרת ניסוי רשמי.

בטיחות: השאלה "האם הביוהקינג בטוח?" תלויה כמובן באיזו פעילות. רוב הפעולות (דיאטה, ספורט, תוספי ויטמינים במסגרת מינונים מומלצים, מדיטציה) בטוחות למדי לרוב האנשים. אך בקצה הפרוע, היו תקריות: ביוהקר אחד הזריק לעצמו DIY-גן לטיפול ב-HIV בשידור חי (מקרה של החברה Ascendance Biomedical) – ללא אישור FDA – וגרר התערבות רגולטורית. אחר (ארון טריוויק) נפטר לאחר ניסוי מסוכן (טבע בתא בידוד בהיותו תחת השפעת תרופה; מקרה שאין בו בהכרח אשמה בביוהקינג עצמו). קהילת הביוהקרים מנסה לעודד תרבות בטיחות עצמית: שיתוף ידע על מינונים בטוחים, פרסום אזהרות על תופעות לוואי אפשריות, והמלצה לבצע בדיקות דם ומעקב רפואי תקופתי ולא "לטוס עיוור". עם זאת, מומחים מזהירים שהיעדר פיקוח רפואי מסודר עלול להוביל לפספוס אבחנות (אדם עשוי "לטפל בעצמו" בסימפטום תוך החמצת מחלה רצינית) או לפעולות מזיקות (כגון שימוש-יתר בתוספים שגורם לעומס על הכבד או הכליות).

שאלות אתיות ופרטיות: הביוהקינג גם מעורר סוגיות חברתיות: מה בדבר פרטיות הנתונים – כאשר ביוהקר מעלה את הגנום שלו לשירות ענן לצורך ניתוח, או משתף שנים של נתוני דופק ושינה באפליקציה ציבורית, האם המידע הזה עלול לשמש נגדו (למשל בידי חברות ביטוח או מעסיקים)? ישנה גם דילמה של שינוי עצמי רדיקלי: אם טכנולוגיה מאפשרת להשתיל שיפורים סייברנטיים, האם זה מוסרי לעשות כן? ואם רק לחלק מהאנשים תהיה נגישות לכך – האם ניצור "אובר-אנושיים" אל מול מי שלא יכולים להרשות זאת לעצמם? עוד נושא הוא אובססיה לבריאות: מבקרים טוענים שחלק מהביוהקרים מפתחים אורח חיים כפייתי (אורתורקסיה, אובססיית ניטור) שעשוי להזיק לבריאות הנפשית. הביוהקרים מצידם טוענים שהמפתח הוא גישה מאוזנת ומבוססת-נתונים, ולא כפייתית.

רגולציה: מבחינת חוק, מרבית עיסוקי הביוהקינג אינם מפוקחים (לא אסור לצום או לקנות ויטמינים). אולם בתחום הגנטיקה והשתלים, הרשויות נכנסות לתמונה. ה-FDA האמריקאי, למשל, פרסם אזהרות נגד מכירת ערכות עריכת גנים לצרכנים, והבהיר שעריכת גן עצמי עלולה להיחשב עבירה אם מעורבים חומרים לא מאושרים. בישראל, משרד הבריאות טרם גיבש מדיניות ספציפית לביוהקינג, אך חלים החוקים הרגילים – תרופה ללא מרשם היא אסורה, ניסוי רפואי דורש אישור ועדה, וכו'. ככל שהתחום יצמח, ייתכן ויוטלו רגולציות על טכנולוגיות מסוימות (למשל, חיוב מרשם לתוספים חזקים, או פיקוח על מכשירי ניטור המתחברים לגוף). הביוהקרים מקווים שרגולציה תיעשה בתבונה – שתבטיח בטיחות אך לא תחנוק חדשנות.

ריצוף גנטי, עריכת גנים ורפואה מותאמת אישית

היכולת לקרוא ואף לכתוב בגנום האנושי חוללה מהפכה שבאה לידי ביטוי גם בביוהקינג. כיום, ריצוף DNA צרכני הפך נגיש: חברות כמו 23andMe מציעות בדיקה גנטית ביתית במאות שקלים, שחושפת מוצא אתני, סיכונים למחלות תורשתיות מסוימות, ואף מאפיינים כמו תגובה לקפאין או נטייה להשמנה. למעלה מ-40 מיליון איש בעולם כבר נבדקו בבדיקות DNA ביתיות, והמספר עולה. ביוהקרים משתמשים במידע הגנטי שלהם כדי לכוון החלטות – למשל, אם התגלה שהם נושאים וריאנט APOE4 שמעלה סיכון לאלצהיימר, הם יקפידו יותר על דיאטה דלת שומן רווי ויבצעו מעקבים נוירולוגיים תכופים. עוד תחום הוא פרמקוגנטיקה – התאמת תרופות לפי הגנום: ביוהקר יכול לברר שיש לו פירוק מהיר של קפאין (גן CYP1A2) ומשמעות הדבר שקפה פחות משפיע עליו.

השלב הבא הוא לא רק לקרוא את הגנום אלא גם לערוך אותו. טכנולוגיית CRISPR-Cas9 שהופיעה באמצע העשור הקודם פתחה פתח תיאורטי לעריכת גנים מדויקת. אמנם עריכת גנים בבני אדם מוגבלת כיום למחקרים רפואיים (ויש איסורים אתיים חמורים על שינוי גנים תורשתיים בעוברים), אך ביוהקרים כבר התנסו בקצה הזה: בשנת 2017 הזריק לעצמו הביוהקר ג'וזיה זיינר פלסמיד עם גן לעידוד גדילת שריר (לבטל את פעילות מיוסטטין) – ניסיון שזכה לתשומת לב רבה ואף לתגובה מצד ה-FDA. נכון להיום, לא ידוע על ביוהקרים שהצליחו לשנות בצורה משמעותית את גופם באמצעות CRISPR, אבל טכנולוגיות עריכה מתקדמות (כגון Prime Editing ו-Base Editing) מפותחות בקצב וייתכן שבעתיד לא רחוק ההתנסות העצמית תהיה קלה יותר. עם זאת, הסיכונים – מוטציות לא-רצויות, גידולים – הופכים את התחום הזה למסוכן ביותר בביוהקינג, ורוב מוחלט של הקהילה מסתייגת מניסויים כאלה ללא פיקוח רפואי הדוק.

רפואה מותאמת אישית היא במובן מסוים החזון שהביוהקינג מקדם: מעבר מטיפול גנרי באוכלוסייה לטיפול המבוסס על הפרופיל הייחודי של הפרט – הגנטי, הביוכימי והסביבתי. ביוהקרים כבר מיישמים זאת ברמה האישית (כמתואר, התאמת תזונה ותוספים לפי בדיקות דם וגנטיקה). הממסד הרפואי מתחיל אף הוא לנוע בכיוון: אונקולוגיה מותאמת-פרופיל (בחירת תרופה לפי מוטציות בגידול הספציפי של החולה), שימוש ב-AI לניתוח ביג דאטה רפואי ולהפקת המלצות אישיות, ורפואה מונעת המבוססת על סקר גנטי מקדים. במובנים רבים, הביוהקינג הוא "חלוץ" צרכני של הרפואה המותאמת אישית – כשהשיטות יבשילו ויוכחו, הן יאומצו כחלק אינטגרלי ממערכת הבריאות.

דמויות מפתח, קהילות וכנסים בתחום הביוהקינג

הביוהקינג, בהיותו תנועה חוצת-תחומים, מונע בחלקו על ידי אישים כריזמטיים שדוחפים את הגבולות. בין דמויות המפתח:

  • דייב אספרי (Dave Asprey): מייסד מותג Bulletproof, מחלוצי השימוש במושג "ביוהקינג" להעצמה אישית. התפרסם עם "Bulletproof Coffee" ועם הטענה שהוא ישאף לחיות עד גיל 180. אספרי העריך שב־2019 היו כבר כ-100 אלף ביוהקרים בעולם.
  • טים פריס (Tim Ferriss): יזם וסופר ("4 שעות הגוף") שערך על עצמו עשרות ניסויי גוף ושיתוף אותם לציבור, תרם רבות לפופולריות התחום.
  • ד"ר פיטר אטיה (Peter Attia): רופא שהפך לפרשן מוביל של רפואת אריכות ימים, מנהל פודקאסט פופולרי על אופטימיזציית בריאות ומוביל דיון מבוסס-מחקר בקהילת הביוהקינג המדעית.
  • **ג'וזיה זיינר (Josiah Zayner):… (תוכן המאמר המלא ממשיך) …

דמויות מפתח, קהילות וכנסים בתחום הביוהקינג

הביוהקינג, בהיותו תנועה חוצת-תחומים, מונע בחלקו על ידי אישים כריזמטיים שדוחפים את הגבולות. בין דמויות המפתח: דייב אספרי (חלוץ "ביוהקינג" ומייסד Bulletproof Coffee), טים פריס ("4 שעות הגוף"), ד"ר פיטר אטיה (מוביל שיח הארכת חיים), ג'וזיה זיינר (ביוהקר נועז שערך ניסויי CRISPR על עצמו), בריאן ג'ונסון (יזם המשקיע הון בהאטת הזדקנות), ד"ר רונדה פטריק (מנגישת מדע תזונה) ועוד. סביבם קמו קהילות פעילות – בפורומים מקוונים (כמו Reddit’s r/Biohacking עם מאות אלפים) ובקבוצות מקומיות. בישראל צומחת קהילת ביוהקרים קטנה ברשתות חברתיות. מתקיימים גם כנסים ופסטיבלים בינלאומיים דוגמת Biohacker Summit באירופה, כנס Bulletproof בארה"ב וכפר הביוהקינג ב-DEF CON, בהם חולקים ידע וחזון.

מבט לעתיד: רגולציה, מגמות חדשות ותוחלת חיים – האם הביוהקינג יהפוך לנורמה?

הביוהקינג של היום עשוי להיות הרפואה המונעת של מחר. מגמות באופק כוללות ביולוגיה סינתטית ביתית (למשל גידול אורגניזמים מניבי ויטמינים בבית), שילוב עמוק של בינה מלאכותית בניתוח נתוני בריאות אישיים והפקת המלצות, וטכנולוגיות עריכת גנים מתקדמות ובטוחות יותר. מערכות בריאות מאמצות בהדרגה עקרונות ביוהקינג – בדיקות גנטיות מקדימות, טיפול מותאם-פרופיל ותחליפי תרופות מותאמים אישית. ייתכן שבעתיד הקרוב לא נדבר עוד על "ביוהקינג" בנפרד – הפרקטיקות החדשניות יהפכו לחלק מהכלים הרגילים לניהול בריאות. כבר כיום, היבטים רבים נטמעו במיינסטרים: צום לסירוגין, דיאטות דלות-פחמימה, שעונים חכמים ומדיטציה הם תופעות מקובלות. מבחינת תוחלת חיים, מומחים צופים שהתערבויות מותאמות-אישית עשויות להאריך משמעותית את משך החיים הבריאים. גם אם חזון 180 השנים של אספרי מוגזם, סביר שילידי היום יחיו מעבר ל-100 הודות לטכנולוגיות אלו. בסיכומו של דבר, הביוהקרים היום משמשים כחלוצי ניסוי המרחיבים את גבולות האפשר – ומה שלומדים על עצמם עשוי בעתיד לשפר את בריאות הכלל.

 

טיפול (עברית) טיפול (אנגלית) טווח מחירים (₪)
בוטוקס Botox – Allergan ₪700-1,500
דיספורט Dysport – Galderma ₪700-1,500
קסאומין Xeomin – Merz ₪700-1,500
ג'ובידרם Juvederm – Allergan ₪1,400-3,000
רסטילן Restylane – Galderma ₪1,400-3,000
טיאוסיאל Teosyal – Teoxane ₪1,400-3,000
בלוטרו Belotero – Merz ₪1,400-3,000
סטילאז' Stylage – Vivacy ₪1,400-3,000
סקולפטרה Sculptra – Galderma ₪2,500-4,000
רדיאס Radiesse – Merz ₪2,000-4,000
אלנסה Ellansé – Sinclair ₪2,000-4,000
פרופילו Profhilo – IBSA ₪1,500-2,500
מתיחת פנים בחוטים Thread Lift – Silhouette Soft ₪5,000-12,000
לייזר CO2 פרקציונלי Fractional CO2 Laser (CO2RE) ₪5,000-10,000
לייזר פיקו-שנייה PicoSure Laser – Cynosure ₪1,500-5,000
IPL פוטורג'וביניישן IPL Photofacial – Lumecca ₪800-1,500
לייזר פרקציונלי לא־אבלטיבי Fraxel Dual Laser – Solta ₪1,000-3,000
מורפיאוס8 Morpheus8 – InMode ₪3,000-5,000
תרמאג' Thermage – Solta ₪2,500-5,000
אולתרפי Ultherapy – Merz ₪4,000-8,000
אמפייס (Emface) Emface – BTL ₪3,000-6,000
מיקרודרמברזיה Microdermabrasion ₪300-600
פילינג כימי Chemical Peel (TCA) ₪2,000-4,000
מיקרונידלינג Microneedling – Dermapen ₪800-1,500
מזותרפיה Mesotherapy (vitamin cocktail) ₪800-1,500
PRP (פלזמה עשירת טסיות) PRP (Platelet-Rich Plasma) ₪2,000-4,000
טיפול אקסוזומים Exosome Therapy – Benev ₪3,000-6,000
קריותרפיה (תא קור גוף מלא) Whole-Body Cryotherapy ₪200-400
טיפול בתא לחץ היפרברי Hyperbaric Oxygen Therapy (HBOT) ₪400-800
טיפול באור אדום Red Light Therapy (LED) ₪200-400
עירוי ויטמינים תוך-ורידי IV Vitamin Infusion (Myers' Cocktail) ₪1,100-1,800
עירוי NAD+ NAD+ IV Infusion ₪1,200-2,000
תוסף NMN NMN Supplement ₪250-400
תוסף רסברטרול Resveratrol Supplement ₪150-300
תוסף קולגן Collagen Supplement ₪100-200
פפטיד BPC-157 BPC-157 Peptide Therapy ₪500-1,000
פפטידים CJC-1295/Ipamorelin CJC-1295/Ipamorelin Peptides ₪1,000-2,000
פפטיד GHK-Cu GHK-Cu Copper Peptide ₪80-200
טיפול בתאי גזע Stem Cell Therapy (Autologous) ₪20,000-40,000
טיפול בהורמון גדילה (HGH) HGH Therapy (Human Growth Hormone) ₪2,000-5,000
טיפול באוזון תוך-ורידי Ozone Therapy (IV Ozone) ₪600-800
קרבוקסיתרפיה (הזרקת CO2) Carboxytherapy (CO2 injections) ₪300-600
סאונת אינפרא־אדום Infrared Sauna Therapy ₪50-150
הידרופיישל HydraFacial ₪400-800
אקסיליס Exilis – BTL ₪2,000-4,000
אמסקולפט Emsculpt – BTL ₪800-1,500
הזרקת שומן עצמי Autologous Fat Transfer ₪8,000-15,000
נוקלאופיל (פולינוקלאוטידים) Nucleofill – Mastelli ₪1,500-3,000
מלטונין Melatonin Supplement ₪50-100
DHEA DHEA Hormone Supplement ₪50-150

המחירים מבוססים על טווחי מחירונים עדכניים בישראל ומידע מתקשורת הבריאות.

הפוסט מה זה Biohacking | טיפולי ביוהקינג ישראל הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
מחירון (2025) השתלות שיניים בישראל ובחו"ל https://hea-lth.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-2025-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c/ Sun, 27 Jul 2025 10:25:47 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=580 כל מה שרצית לדעת על השתלות שיניים: סוגים, חומרים, מחירים, טכנולוגיות וחידושים – במקום אחד.התייעצו עם מומחה ב‑WhatsApp מבוא חומרים סוגי השתלות תהליך סיכונים מחירים השוואות טכנולוגיות אחרי הטיפול מחשבון מקורות מהי השתלת שיניים? השתלת שיניים היא הליך להחלפת שן או שיניים חסרות בעזרת ברגי מתכת שמושתלים בלסת ומשמשים בסיס לכתרים או גשרים. הליך זה […]

הפוסט מחירון (2025) השתלות שיניים בישראל ובחו"ל הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
כל מה שרצית לדעת על השתלות שיניים: סוגים, חומרים, מחירים, טכנולוגיות וחידושים – במקום אחד.התייעצו עם מומחה ב‑WhatsApp

מהי השתלת שיניים?

השתלת שיניים היא הליך להחלפת שן או שיניים חסרות בעזרת ברגי מתכת שמושתלים בלסת ומשמשים בסיס לכתרים או גשרים. הליך זה שומר על עצם הלסת, מחזיר את יכולת הלעיסה ומשפר את המראה החיצוני. מועמדים להשתלת שיניים צריכים להיות בעלי בריאות כללית טובה, עצם לסת מספקת וחניכיים בריאות.

איור של שתל דנטלי
איור: שתל דנטלי המתחבר לעצם הלסת.

לקריאה נוספת על מחזור התהליך ומה כולל כל שלב, היכנסו אל סעיף התהליך.

חומרים לשתלים

טיטניום

החומר הנפוץ ביותר לשתלים דנטליים. טיטניום עמיד בפני קורוזיה, נחשב לביוקומפטבילי ומשתלב היטב עם עצם הלסת. מבנה השתל מאפשר שני חלקים (שתל וכתר) המתחברים בקלות.

זירקוניה

שתלים קרמיים בצבע לבן, נטולי מתכת, המתאימים במיוחד למטופלים רגישים למתכות. זירקוניה מקנה מראה אסתטי גבוה ושומרת על רקמות החניכיים, אך אינה מאפשרת שינוי זווית לאחר ההשתלה ורגישה יותר לשברים.

סוגי השתלות

שתל בודד ומספר שתלים

שתל בודד מחליף שן אחת ואילו מספר שתלים תומכים בגשר קבוע. ניתן להציב שתלים אחד ליד השני בהתאם לצורך.

All‑on‑4, All‑on‑6 ו‑All‑on‑8

שיטות אלו מאפשרות התקנת מערכת שיניים שלמה על ארבעה, שישה או שמונה שתלים בהתאמה. All‑on‑4 חוסך זמן ועלות בזכות פחות שתלים ומתאים למטופלים עם עצם מוגבלת. All‑on‑6 ו‑8 מספקים תמיכה חזקה יותר ופיזור עומס טוב יותר, אך דורשים נפח עצם גדול יותר.

תהליך ההשתלה

הטיפול מתחיל בבדיקת התאמה וצילום תלת‑ממד להערכת נפח העצם. אם יש חוסר עצם, יתבצעו השתלת עצם והרמת סינוס. לאחר מכן מחדירים את השתל תחת הרדמה מקומית או סדציה. תהליך האוסאואינטגרציה (היחלמות השתל לעצם) נמשך מספר חודשים שבסופם מחברים מבנה וכתר.

גורמי סיכון וכישלון

למרות שיעורי הצלחה של מעל 95%, ישנם גורמים העלולים לפגוע בהצלחת ההשתלה: עישון, זיהום סביב השתל, מחלות רקע (כגון סוכרת ואוסטאופורוזיס), חוסר עצם, ברוקסיזם (חריקת שיניים) והיגיינת פה לקויה. הקפדה על הוראות הרופא, הימנעות מעישון וביקורות שוטפות מפחיתות את הסיכון.

התפלגות גורמי סיכון
התפלגות גורמי הסיכון העיקריים לכישלון השתלות.

מחירי השתלות בישראל

מחירי השתלות בארץ משתנים בהתאם לסוג ההשתלה, חומרי השתל, כמות השתלים והליכים נלווים. להלן טווחי מחירים ממוצעים:

הליך טווח מחיר (₪)
שתל בודד 2,000 – 5,000
מבנה וכתר 500 – 2,000
השתלת עצם 4,000 – 20,000
הרמת סינוס 5,000 – 15,000
All‑on‑4 40,000 – 70,000
All‑on‑6 45,000 – 80,000

למידע השוואתי עם מחירים בחו"ל, עברו אל סעיף ההשוואות.

השוואת מחירים בינלאומית

במדינות כמו טורקיה ואלבניה המחיר עבור שתל בודד נע סביב 400–700 דולר וניתן לקבל קשת שלמה ב‑5,000–6,000 דולר. בארה״ב העלות לשתל בודד כולל כתר עומדת על 3,000–4,800 דולר, ואילו בבריטניה 2,800–4,500 ליש"ט. לכן ישראל נמצאת באמצע, ומומלץ להשוות בין מרפאות בארץ לחו"ל.

השוואת מחירים בין ישראל לחו
השוואת טווחי מחירים לשתלים בודדים וקשתות מלאות.

טכנולוגיות חדשניות והתפתחויות אחרונות

בשנים האחרונות חלה קפיצה טכנולוגית בעולם השתלות השיניים. להלן כמה מהחידושים המרכזיים:

הדפסה תלת‑ממדית

טכנולוגיית הדפסה תלת‑ממדית מאפשרת ליצור שתלים ומדריכי ניתוח מותאמים אישית. מחקרים מראים שהדפסה תלת‑ממדית מסוגלת לשפר את דיוק ההתאמה ב‑30% ולקצר את זמן העיצוב ב‑45%. שימוש במדריכים מודפסים מבטיח סטייה של פחות מ‑0.3 מ"מ ממיקום השתל המתוכנן.

ניתוחים מונחי מחשב ובינה מלאכותית

מערכות ניתוח מונחות מחשב (Guided Surgery) משלבות הדמיה תלת‑ממדית וניווט בזמן אמת. דיוק ההנחיה מגיע לרמות של ±0.3 מ"מ ומפחית את זמן הניתוח בכ‑40%, בעוד שיעורי ההצלחה עולים ל‑98%. בינה מלאכותית מסייעת בתכנון שתלים ובהערכת צפיפות העצם.

חומרים וטיפולי פני שטח

ציפויים ביו‑אקטיביים ורכיבים ננו‑טכנולוגיים מאפשרים לאוסאואינטגרציה להתרחש במהירות, מקצרים את זמן ההחלמה לשישה עד שמונה שבועות ומפחיתים משמעותית את הסיכון לדלקות. בנוסף, משולבים חומרים אנטי‑בקטריאליים לשמירה על סביבת השתל.

שתלים חכמים

הדור הבא של שתלים כולל חיישנים זעירים המנטרים לחץ, חום ועמידות בזמן אמת. נתונים אלו מאפשרים איתור מוקדם של בעיות ומאפשרים לרופא להתאים טיפול מיידי. מערכות חכמות צפויות להגדיל את שיעור ההצלחה ולשפר את חוויית המטופל.

עיצוב חיוך דיגיטלי

תהליך דיגיטלי מתקדם המאפשר לתכנן ולראות מראש את תוצאות השיקום. המטופל יכול להתרשם מהתוצאה עוד לפני ההשתלה ולבצע התאמות בהתאם לצרכיו האסתטיים.

הנחיות לאחר ההשתלה

להבטחת הצלחת השתל יש להקפיד על הוראות הרופא:

  • הקלה בכאבים באמצעות תרופות מתאימות וקומפרסים קרים.
  • צחצוח עדין ושימוש במי פה אנטיספטיים מבלי לפגוע בתפרים.
  • תזונה רכה ומקררת בימים הראשונים, הימנעות מקש ואלכוהול.
  • שתייה מרובה, מנוחה והרמת הראש בזמן שינה להפחתת נפיחות.
  • מעקב אצל הרופא לקראת הסרה של התפרים ובדיקת ההתקדמות.

מחשבון עלויות

מלאו את הפרטים למטה להערכת עלות הטיפול:

 

מקורות ומידע נוסף

המידע באתר מבוסס על מקורות מקצועיים ועדכניים ממחקרים ופרסומים בתחום השתלות השיניים. נשמח לספק רשימת מקורות מלאה לפי בקשה.

הפוסט מחירון (2025) השתלות שיניים בישראל ובחו"ל הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
קוסמטיקאית מומלצת בתל‑אביב https://hea-lth.co.il/best-cosmetician-tel-aviv/ Tue, 15 Jul 2025 19:02:06 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=572 תל‑אביב נחשבת למטרופולין מוביל בתחום האסתטיקה הרפואית והקוסמטיקה, עם עשרות קליניקות מתקדמות וקוסמטיקאיות פרא-רפואיות המציעות טיפולי עור מתקדמים. הביקוש לטיפולי אנטי-אייג'ינג (Anti-Aging) וטיפוח עור מקצועי נמצא בעלייה מתמדת, מונע על-ידי מודעות גוברת לבריאות העור ולמראה צעיר. תהליך הזדקנות העור והתחדשותו, רקע מדעי כדי להבין מה הופך טיפול עור ליעיל, חשוב ראשית להבין כיצד עורנו מזדקן […]

הפוסט קוסמטיקאית מומלצת בתל‑אביב הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
תל‑אביב נחשבת למטרופולין מוביל בתחום האסתטיקה הרפואית והקוסמטיקה, עם עשרות קליניקות מתקדמות וקוסמטיקאיות פרא-רפואיות המציעות טיפולי עור מתקדמים. הביקוש לטיפולי אנטי-אייג'ינג (Anti-Aging) וטיפוח עור מקצועי נמצא בעלייה מתמדת, מונע על-ידי מודעות גוברת לבריאות העור ולמראה צעיר.

תהליך הזדקנות העור והתחדשותו, רקע מדעי

כדי להבין מה הופך טיפול עור ליעיל, חשוב ראשית להבין כיצד עורנו מזדקן ומהם מנגנוני ההתחדשות הטבעיים שלו. עור הפנים הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, ומורכב מכמה שכבות עיקריות: אפידרמיס (Epidermis, השכבה החיצונית), דרמיס (Dermis, השכבה האמצעית העבה המכילה סיבי קולגן ואלסטין, כלי דם ותאי פיברובלסטים) והיפודרמיס (Hypodermis, שכבת שומן תת-עורית). עם הגיל, מתחוללים בעור שינויים מבניים ותפקודיים הדרגתיים:

  • ירידה בייצור קולגן (Collagen): הקולגן הוא החלבון העיקרי שמקנה לעורנו מוצקות וגמישות. החל מאמצע שנות ה-20 לחיינו קצב ייצור הקולגן צונח בכ-1% בכל שנה. משמעות הדבר היא שבהגיענו לגילאי 40–50, העור שלנו עלול להכיל עשרות אחוזים פחות קולגן מאשר בצעירותנו. מחקרים הראו שבגיל זקנה מתקדמת (80+), קצב יצירת הקולגן בעור עשוי להיות נמוך בעד 75% מזה שבעור צעיר. אובדן הקולגן גורם לירידה בעובי הדרמיס, אובדן נפח ומוצקות, והיווצרות קמטים וצניחה. בנוסף, מבנה סיבי הקולגן הקיימים נפגם: קשרי הצילוב (cross-links) מצטברים וקולגן נעשה נוקשה ופחות אלסטי.
  • דקיקה והשטחת האפידרמיס: קצב ההתחדשות של תאי האפידרמיס (בתהליך הקרוי turnover) מאט עם הגיל. אם בצעירותנו מתחדשת השכבה החיצונית מדי ~28 יום, הרי שבגיל מבוגר המחזור עשוי להתארך ל-40–50 יום. הדבר מוביל להצטברות שכבת תאים מתים בעור, המרקם נעשה עמום וחסר ברק. כמו כן, שכבת האפידרמיס עצמה נעשית דקה יותר ופגיעה יותר. תאי המלנוציטים (מלנין) נעשים בלתי-סדירים, מה שעלול להתבטא בכתמי פיגמנטציה וגוון עור לא אחיד.
  • ירידה בתפקוד פיברובלסטים: הפיברובלסט (Fibroblast) הוא התא בדרמיס שאחראי על ייצור סיבי הקולגן והאלסטין (Elastin) וכן על הפרשת מרכיבי המטריצה החוץ-תאית (כגון חומצה היאלורונית). עם השנים, הפיברובלסטים מתיישנים (senescence) ויעילותם יורדת. הם מייצרים פחות קולגן באיכות טובה, פחות אלסטין (שהוא החלבון המקנה לעור גמישות ומתיחת יתר), ופחות גליקוזאמינוגליקנים (GAGs) כדוגמת חומצה היאלורונית האחראית לשימור הלחות והנפח בעור. כתוצאה, העור מאבד מגמישותו ומתייבש בקלות.
  • השפעות הורמונליות: שינויים הורמונליים, בעיקר הירידה הדרסטית ברמות האסטרוגן בנשים סביב גיל המעבר, משפיעים מאוד על העור. אסטרוגן תורם באופן רגיל לעידוד ייצור קולגן ושמירת הלחות בעור; ירידתו גורמת להאצת אובדן הקולגן (למשל, במחקרים נמצא שב-5 השנים הראשונות לאחר מנופאוזה אישה עלולה לאבד עד 30% מקולגן העור שלה), וכן לירידה בעובי העור ובלחותו. לכן נשים בגיל המעבר חוות לעיתים הזדקנות עור פתאומית יחסית, קמטים מופיעים והעור נהיה דק ושברירי יותר.
  • נזק חמצוני ורדיקלים חופשיים: תהליכי מטבוליזם בגוף וגורמים סביבתיים מייצרים רדיקלים חופשיים (Free Radicals), מולקולות בלתי-יציבות התוקפות את מרכיבי התאים. בעור, רדיקלים חופשיים (למשל מסוג ROS) עלולים לפגוע בקולגן, באלסטין ובקרומי התאים, וכן ב-DNA של התאים. עם הגיל, מנגנוני התיקון ונוגדי החמצון הטבעיים של העור נחלשים, כך שהנזק החמצוני מצטבר. זהו מנגנון מרכזי ב"הזדקנות חיצונית" (extrinsic aging) הגורם לקמטים, כתמים ואובדן גמישות.
  • נזק מצטבר מקרינת UV: חשיפה לשמש היא גורם עיקרי להזדקנות עור מוקדמת (Photoaging). קרני UVA ו-UVB חודרות לעור ויוצרות נזק ישיר לסיבי הקולגן והאלסטין בדרמיס, בנוסף להגברת ייצור הרדיקלים החופשיים. חשיפה כרונית גורמת לפירוק מואץ של קולגן דרך אנזימים (MMPs) שמופעלים בתגובה לקרינה. כתוצאה, עור חשוף שמש מראה קמטים עמוקים, מרקם "עור מנומר" וגוון לא אחיד כבר בגיל מוקדם יותר. למעשה, לפי הערכות רופאי עור, עד 80% מסימני ההזדקנות הנראים (כגון קמטים וכתמים) נובעים מחשיפה לקרינת UV ולא מגיל כרונולוגי בלבד.
  • עישון, זיהום וסגנון חיים: גורמים סביבתיים והתנהגותיים מזרזים אף הם הזדקנות. עישון סיגריות, למשל, מכווץ את כלי הדם בעור ומפחית אספקת חמצן וחומרי הזנה, וכן מכניס רעלנים הגורמים לפירוק קולגן. מעשנים כבדים נוטים לעור דק ומקומט ("קמטי עישון" סביב הפה). זיהום אוויר עירוני גם הוא חשוד בהגברת רדיקלים חופשיים בעור. תזונה לקויה דלה בנוגדי-חמצון (ויטמינים A, C, E) וחלבונים פוגעת בבניית מרכיבי עור חדשים. גם סטרס כרוני הוכח כגורם המאיץ הזדקנות עור דרך הפרשת הורמונים (קורטיזול) הפוגעים בשלמות מחסום העור ותפקוד התאים.

כל השינויים הללו מביאים להופעת סימני הזדקנות מוכרים: קמטוטים וקמטים (קמטי הבעה במצח וסביב העיניים, וקמטים סטטיים עמוקים יותר בהמשך), אובדן נפח בפנים (שקעים בלחיים, הידקקות השפתיים עקב אובדן שומן תת-עורי), רפיון בקו הלסת ובצוואר, כתמי גיל ופיגמנטציה לא אחידה, יובש וחספוס, ונימים שבורים לעיתים. בנוסף, פצעי עור מחלימים לאט יותר בגיל מבוגר עקב ירידה בפעילות התאית ובזרימת הדם המקומית.

יכולת הרגנרציה (Regeneration) של העור קיימת, אך דועכת עם הגיל. לעור צעיר יכולת החלמה מרשימה, למשל, פצע שטחי אצל ילד מחלים כמעט ללא סימן. בעור בוגר, תגובת הריפוי איטית יותר ולעתים משאירה צלקת או פיגמנטציה. למרות זאת, העור כן מסוגל להגיב לגירויים נכונים ביצירת רקמה חדשה. זה העיקרון שמאחורי טיפולים רבים באסתטיקה: יצירת "נזק מבוקר" לעור כדי לעודד את הפעלת מנגנוני הריפוי שלו ותהליכי נאו-קולגנזה (neocollagenesis, יצירת קולגן חדש). למשל, פילינג כימי עמוק או לייזר אבלטיבי יוצרים פגיעה בשכבות העליונות, שבתהליך ההחלמה מעודדת פיברובלסטים לייצר קולגן ואלסטין חדשים ולבנות שכבה חלקה יותר. באופן דומה, מיקרונידלינג מבוקר גורם לפציעות מיקרוסקופיות שמפעילות את מנגנון התיקון.

גורם חשוב נוסף הוא תאי הגזע בעור: באפידרמיס שוכנים תאי גזע בשכבת הבסיס, האחראים ליצירת קרטינוציטים חדשים. בבלוטות השיער והחלב יש תאי גזע נוספים. עם הגיל מספרם ופעילותם של תאים אלה יורדים, אך עדיין, חלק מטיפולי האנטי-אייג'ינג החדשניים מנסים להפעיל תאי גזע רדומים לעידוד התחדשות. למשל, יש מחקרים חדשים (2023–2024) על שימוש ב-mRNA מקומי להפעלת גורמי שעתוק (כמו ATF3) בתאי עור, שהראו הצלחה בהפיכת חלק מסימני ההזדקנות בעכברים. אף שפתרונות כאלה עדיין לא זמינים בקליניקות, הם מראים את הכיוון העתידי של רפואה רגנרטיבית לעור.

עורנו מזדקן תחת השפעת שילוב גורמים פנימיים (גיל, גנטיקה, הורמונים) וחיצוניים (שמש, עישון, זיהום), המובילים לירידה בחלבונים מבניים ולנזק מצטבר. הבנה זו של תהליך ההזדקנות חיונית לבחירת הטיפולים שייטיבו ביותר עם העור. למשל, אם אובדן קולגן הוא בעיה מרכזית, טיפולים המעודדים יצירת קולגן (כגון רטינואידים, לייזר, RF) יהיו במוקד. אם רדיקלים חופשיים תוקפים את העור, חשוב לכלול נוגדי חמצון בשגרה. במילים אחרות, הטיפול האופטימלי מבוסס-מדע יותאם להתמודד עם המנגנונים הנ"ל: לעודד התחדשות תאים, לשקם סיבי קולגן ואלסטין, להגן מנזק סביבתי, ולהחזיר לעור רכיבים חיוניים. בסעיפים הבאים נבחן כיצד בדיוק עושים זאת באמצעים טכנולוגיים ופרמצבטיים חדישים.

טיפולי עור מתקדמים, טכנולוגיות חדשניות מבוססות מחקר (2022–2025)

לאחר שעמדנו על האתגר, הזדקנות העור, נפנה לפתרונות. בעשור האחרון חלה מהפכה בתחום האסתטיקה הרפואית: טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות לטפל בסימני הגיל בצורה יעילה ובטוחה מבעבר, לעיתים קרובות ללא צורך בניתוח או בהחלמה ממושכת. נכיר כעת את ארסנל הטיפולים המרכזי שעומד לרשות קוסמטיקאית פרא-רפואית מובילה בתל-אביב, תוך דגש על ההסבר הקליני של כל שיטה, יעילותה לפי מחקרים עדכניים, ותופעות הלוואי האפשריות.

לייזרים רפואיים (Laser), שיטת "פילינג אור" לחידוש העור

לייזר (Laser, Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation) הוא מכשיר הפולט קרן אור ממוקדת בעוצמה ובאורך גל ספציפיים. בשימוש דרמטולוגי, קיימים סוגי לייזר רבים, אך נתמקד בנפוצים לטיפולי אנטי-אייג'ינג:

  • לייזר פרקציונלי CO₂ אבלטיבי, נחשב ל"תקן הזהב" (Gold Standard) בטיפול בקמטים עמוקים, צלקות אקנה ושיפור מרקם דרמטי. לייזר זה (פחמן דו-חמצני) יוצר אבלציה, אידוי שכבת העור העליונה, בחורים מיקרוסקופיים פזורים (שיטת fractional). בכך הוא מסיר תאים פגומים ומעודד בניית עור חדש בריא. מחקרים הראו שלאחר סדרת ~2–3 טיפולי CO₂ פרקציונלי, ניתן לראות שיפור של 50–80% בעומק הקמטים וצלקות בעור. ב-60% מהמחקרים ההשוואתיים שנבדקו, לייזר פרקציונלי השיג תוצאות דומות למיקרונידלינג מבחינת שיפור הצלקות, ללא הבדל סטטיסטי מובהק. עם זאת, הלייזר האבלטיבי כרוך בתקופת החלמה ממשוכת יחסית, אדמומיות, גלד וקילוף למשך 5–7 ימים ואף יותר, וסיכון לתופעות לוואי כזיהום, שינוי פיגמנט (בעיקר בהירי עור) או צלקות אם הטיפול אגרסיבי מדי. לכן דרוש איש מקצוע מיומן והתאמה למטופל. לייזר ארביום (Er:YAG) הוא דומה, אבל עדין יותר, חודר שטחית יותר בעור, עם פחות חום, ולכן זמן ההחלמה קצר יותר (2–4 ימים) אך השפעתו על קמטים עמוקים גם פחות דרמטית.
  • לייזרים לא-אבלטיביים (Non-Ablative Lasers), לייזרים שחודרים לדרמיס ומחממים אותו מבלי לפגוע בשלמות האפידרמיס. דוגמה: לייזר פרקציונלי 1550 ננומטר (Erbium Glass) או לייזר Nd:YAG ארוך-פעימה. אלה מעודדים יצירת קולגן חדש בעומק העור לאורך זמן, ומשפרים קמטוטים עדינים ומרקם, אך ללא קילוף עור משמעותי. היתרון, החלמה מהירה מאוד, לעיתים רק אודם קל ליומיים, וסיכון נמוך לסיבוכים. החיסרון, התוצאות מתונות והדרגתיות. בעור בוגר עם קמטים עמוקים, לרוב משלבים לייזר לא אבלטיבי כסדרה (נניח 4–6 טיפולים חודשיים) להשגת שיפור גמישות וזוהר כללי, או כטיפול משמר לאחר לייזר אבלטיבי. מחקרי 2022 הראו ששילוב של לייזר פרקציונלי לא-אבלטיבי יחד עם מיקרונידלינג או עם פילינג שטחי יכול לתת תוצאות מצטברות טובות בלי להאריך החלמה.
  • IPL, Intense Pulsed Light: למרות שאינו לייזר (זהו אור פוליכרומטי הבזקי), IPL הוא כלי חשוב אצל קוסמטיקאיות רפואיות. הוא מטפל בעיקר בבעיות פיגמנטציה ונימים שטחיים, אורכי הגל נספגים בהמוגלובין ובמלנין. סדרת טיפולי IPL יכולה לטשטש כתמי שמש, אדמומיות (קהיולי קופרוז/רוזצאה) ולתת אחידות צבע לעור. בנוסף, IPL בעוצמות מסוימות גם מעודד יצירת קולגן (יש מחקרים שהראו שיפור מרקם קל לאחר סדרה). היתרון: ללא זמן החלמה כמעט, רק אודם למספר שעות. חסרון: אינו מטפל בקמטים בינוניים-עמוקים בצורה משמעותית, ומתאים יותר כטיפול משלים. יש לשים לב ש-IPL אינו מתאים לכל גוון עור, בעור כהה עלול לגרום לכוויות או היפרפיגמנטציה עקב ספיגת יתר של האור במלנין. יש צורך בהתאמת הפרמטרים ועבודה זהירה.
  • לייזר פיקושנייה (Picosecond Laser), טכנולוגיה חדשה יחסית שנכנסה בשנים האחרונות. פולסת אור בלייזרים אלו קצרה במיוחד (פיקושניות), מה שמאפשר לפורר חלקיקי פיגמנט (למשל בקעקועים או בכתמי מלנין) למקטעים זעירים שהגוף מסלק. לפיקולייזר יש גם אפקט של שיפור מרקם, הדופק הסופר-קצר יוצר גל הלם בדרמיס שמגרה נאו-קולגנזה. טיפולי פיקו משמשים בעיקר להבהרת כתמים עיקשים (מלזמה) או להסרת קעקועים, אך חלק מהקליניקות מדווחות גם על "פיקו-פילינג" לחידוש כללי עם תוצאות טובות בקמטוטים עדינים, וללא כמעט תופעות לוואי. עדיין, המחקר בנושא בשלביו המוקדמים (2023), ויש לבחון תוצאות ארוכות טווח.

מחקרים קליניים: ההתקדמות המדעית בתחום הלייזר מגובה בעבודות רבות. לדוגמה, בסקירה שיטתית מ-2023 של ניסויים מבוקרים, דווח כי גם לייזר פרקציונלי אבלטיבי וגם טיפולי מיקרונידלינג השיגו שיפור משמעותי (≥70% שיפור) במראה צלקות אקנה ואיכות העור ברוב המטופלים, עם הבדל מזערי בלבד ביניהם. כלומר, טכנולוגיות שונות יכולות להגיע לתוצאות דומות אם מפעילים אותן נכון. עוד נמצא כי שביעות הרצון אחרי טיפולי לייזר עור גבוהה, במיוחד כשמדובר בשיפור צלקות: במחקר על מטופלי צלקות אקנה, 90% מהם דיווחו על שיפור של יותר מ-50% במצב הצלקות לאחר סדרת לייזר פרקציונלי. יחד עם זאת, מודגש בספרות הצורך בבחירת מטופל מתאימה: עור כהה מדי (פוטוטיפ IV–VI) בלייזר אבלטיבי למשל, עלול לפתח היפרפיגמנטציה לאחר הטיפול בשיעור לא מבוטל, ולכן ייתכן עדיף לבחור עבורו חלופות עדינות כמו RF.

בטיחות ועקרונות עבודה: טיפולי לייזר חייבים להינתן על-ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך ומכירים את הפיזיקה של המכשיר ואת אנטומיית העור. כפי שמציינת Mayo Clinic, "במרפאותינו טיפולי לייזר והעלמת קמטים מבוצעים רק על-ידי רופאים מוסמכים או אחיות/פיזיקאים עם הכשרה מיוחדת בתחום הקוסמטי". הסיבה היא העוצמה הרבה של לייזרים, שימוש לא נכון עלול לגרום לכוויות, צלקות או אפילו נזק עיני (למטפל/מטופל ללא הגנה). על כן, קליניקה מובילה תקפיד על הנחיות בטיחות קפדניות: שימוש במשקפי מגן מתאימים לסוג הלייזר, סימון ברור של חדר הטיפול עם אזהרת לייזר, פרוטוקול סטרילי במידה והלייזר פוצע את העור, ומעקב צמוד בימים שלאחר הטיפול. כמו כן, מכשירי לייזר איכותיים יהיו מאושרי FDA ומשרד הבריאות, כלומר עברו בדיקות קליניות של יעילות ובטיחות. ההכשרה המקצועית חיונית גם להתאמת פרמטרי הטיפול (עוצמה, משך פולס, מרווח בין הנקודות וכו') לסוג העור ולבעיה, זה אומנות המדע של הטיפול בלייזר, ומה שמבדיל בין תוצאה בינונית למצוינת.

גלי רדיו (RF) ואולטרסאונד ממוקד (HIFU), מיצוק וחידוש ללא אבלציה

טכנולוגיות המבוססות על אנרגיה תרמית עמוקה ללא פציעת פני העור צברו תאוצה בשנים האחרונות כחלופה או השלמה ללייזר. הבולטות הן:

  • טיפולי RF, RadioFrequency: גלי רדיו בתדר גבוה (מיליוני הרץ) המוחלים על העור באמצעות אלקטרודות, גורמים לחימום מבוקר של הדרמיס. החום (בין ~45–65°C בהתאם למכשיר) מוביל להתכווצות סיבי קולגן מידית (באופן הפיך חלקית) ולנזק תרמי קל בפיברובלסטים המעודד אותם להפריש קולגן ואלסטין חדשים בשבועות שלאחר הטיפול. טיפולי RF קיימים בכמה צורות:
    • RF מונופולרי (Monopolar RF), זרם רדיו הזורם מאלקטרודה אחת דרך רקמת העור אל אלקטרודה נגדית מרוחקת (למשל פד על גב המטופל). זה מאפשר חדירה עמוקה יחסית, עד הדרמיס העמוק ואפילו שומן תת-עורי, ומתאים למיצוק אזורים כמו קו לסת, צוואר ואף גוף. מכשיר מפורסם הוא Thermage. טיפול מונופולרי יחיד בעוצמה גבוהה יכול לתת אפקט הידוק (Skin Tightening) נאה כעבור 2–3 חודשים (הזמן הדרוש לבניית קולגן חדש). לפי מחקר מ-2024, כ-96% מהמטופלים ב-RF מונופולרי משולב HIFU הראו שיפור קליני ניכר במיצוק העור, ללא סיבוכים קשים. תופעות לוואי של RF מונופולרי לרוב מסתכמות באדמומיות למספר שעות; כוויות שטחיות הן נדירות כאשר משתמשים במכשור בטוח ובטכניקה הנכונה.
    • RF דו-קוטבי/תלת-קוטבי (Bi/Tripolar RF), כאן שני קטבים או יותר מונחים על העור בראשים קטנים, וזרם הרדיו זורם ביניהם מקומית. החימום מוגבל יותר לעומק רדוד ובאזור קטן, מה שטוב למיצוק עור הפנים ולטיפול בקמטוטים עדינים. משמש בטיפולים סדרתיים (למשל אחת לחודש, 4–6 פעמים). לעיתים משלבים RF כזה תוך כדי עיסוי או יניקה (טכנולוגיות כמו Venus Legacy משלבות RF+עיסוי ואקום). התחושה היא חימום נעים, ללא כאב ממש, ואין זמן החלמה כלל.
    • RF עם מחטים, מיקרונידלינג RF: זהו אחד החידושים החשובים בשנים האחרונות. משלבים החדרת מקבץ מחטים זעירות לעור (מינימלית פולשנית) עם שידור גלי רדיו דרך המחטים ישירות לדרמיס העמוק. כך משיגים חימום בעומק ממוקד מבלי לחמם יתר על המידה את פני השטח. לדוגמה, מכשיר Morpheus8 (מבית InMode הישראלית) או Profound. מחקרים מצאו שטיפול RF-מיקרונידלינג משפר מרקם עור רפוי ומצולק באופן ניכר. בסקירה מ-2022 צוין שטיפולי RF מחטיים בטוחים לכל גווני העור (סיכון נמוך להיפרפיגמנטציה לעומת לייזר) ומביאים לשיפור ניכר בקמטים, צלקות אקנה והידוק עור צוואר. למעשה, שילוב אנרגיית RF מגביר את יעילות המיקרונידלינג מעבר למה שמחטים מכאניות לבדן משיגות. טיפול כזה נעשה לרוב בסדרה של 2–4 מפגשים במרווח חודשי. זמן ההחלמה: 1–2 ימים של אודם ונפיחות קלה, פחות מטיפול לייזר מקביל. יתרון גדול הוא שאפשר לטפל גם סביב העיניים, צוואר, וידיים בבטחה. שיעור הסיבוכים (כמו זיהום, צלקת) נמוך מאוד אם מתבצע בסביבה סטרילית, בכל זאת חדירת מחטים מחייבת חיטוי קפדני של העור והמכשיר.
  • HIFU, High Intensity Focused Ultrasound: טכנולוגיית אולטרסאונד מרוכז בעוצמה גבוהה. כאן גלי קול (בדומה לאולטרסאונד דיאגנוסטי, אך בעוצמה רבה) ממוקדים לנקודה קטנה בעומק הרקמה באמצעות עדשה אקוסטית. בנקודת המיקוד נוצרת טמפרטורה גבוהה (~60–70 מעלות) שגורמת לנזק תרמי מבוקר ברקמה, אך פני העור כמעט ואינם נפגעים. מכשירי HIFU (כמו Ulthera וכד') מסוגלים להגיע לשכבות עמוקות מאוד, אפילו עד ה-SMAS, שכבת הרקמה מעל השרירים שבה מתבצע ניתוח מתיחת פנים כירורגי. לכן HIFU מכונה "מתיחת פנים ללא ניתוח". הוא יעיל במיוחד למיצוק קו הלסת, סנטר כפול, וצוואר, וגם משפר מרקם וקמטים בשכבות העליונות יותר בדרך עקיפה (בעקבות יצירת קולגן עמוק שמרים מעט את העור). מחקרי Meta-Analysis עד 2023 הראו יעילות מובהקת של HIFU במיצוק עור הפנים והצוואר, עם שיפור ממוצע במדדי קמטים וצניחה כבר אחרי טיפול יחיד, המתגבר כעבור 3–6 חודשים ככל שנבנה קולגן חדש. למשל, מחקר אחד דיווח ש-HIFU הפחית את ציון עומק הקמטים בכ-0.9 נקודות (בסולם 0–3) לאחר 3 ו-6 חודשים. שביעות הרצון מההליך גבוהה: כשני-שלישים מהמטופלים בדר"כ מרוצים מאוד מהתוצאות לאחר 1–2 טיפולים. יתרון משמעותי הוא שאין זמן החלמה: מעבר לאדמומיות או נפיחות מינורית, אפשר לחזור לשגרה מיד. עם זאת, הטיפול כרוך בכאב מסוים, במהלך הפולסים העמוקים המטופל עשוי לחוש דקירה או תחושת בערה לעצם. שימוש בקרם אלחוש קודם, וקירור העור במהלך הטיפול, מסייעים. תופעות לוואי אפשריות אך נדירות: פגיעה עצבית זמנית (אם האנרגיה פוגעת בעצב הבעה, תוקף למספר שבועות בד"כ), כווייה של העור (נדיר עם ציוד מאושר), או חבורה.

שילובי RF ו-HIFU: שתי הטכנולוגיות הללו משלימות. מחקרים עדכניים אפילו בחנו קומבינציה שלהן באותו טיפול: למשל במחקר ממאלזיה (2024) טופלו מטופלים בשילוב של HIFU יחד RF מונופולרי לאותה פני שטח. נמצא ש-96.4% מהם הראו שיפור משמעותי מבחינה אסתטית (ע"פ מדד GAIS), ללא תופעות לוואי רציניות. כלומר, השילוב שיפר את ציוני המראה ב-96% מהמטופלים, תוצאה מרשימה המעידה על סינרגיה, HIFU מטפל בעומק ה-SMAS ו-RF בדרמיס העליון, יחד מתקבל מיצוק רב-שכבתי. גם כאב הטיפול היה נסבל (רובם דירגו 5/10, כלומר בינוני). הדבר מדגיש את מגמת 2025: טיפולים היברידיים, שימוש בשתיים או יותר טכנולוגיות משלימות באותה פרוצדורה כדי למקסם תוצאה. קליניקה מומלצת תשקיע בציוד מגוון כדי לאפשר גמישות כזו.

בטיחות: כמו בלייזר, גם כאן נדרש מפעיל מיומן. עבור HIFU בפרט, חיוני להבין את אנטומיית הפנים כדי לא לפגוע בעצב מוטורי. אחת ההמלצות במאמר סקירה היא ש"המפעיל יהיה בעל הכשרה יסודית והבנה בסיסית באנטומיה אנושית". אנו מזהים שבקליניקות המובילות צוות הקוסמטיקאיות הפרא-רפואיות לרוב עובד בצמוד לרופאי עור או פלסטיקאים, ועובר הכשרות משותפות. לדוגמה, הקוסמטיקאית המובילה שנציג لاحב נבחרה לשמש כמטפלת בכירה במרפאה של פרופ' לכירורגיה פלסטית, בדיוק בגלל הידע והניסיון שלה בהפעלת מכשור רפואי. ההקפדה על פרוטוקול בטיחות, מניעת כוויה תרמית, שימוש בג'ל אולטרסאונד מתאים (ב-HIFU) וכו', היא חלק בלתי נפרד מטיפול איכותי.

מיקרונידלינג (Microneedling) ומזותרפיה, דקירות זעירות לשיקום הדרמיס

Microneedling, או בעברית "טיפול מזוטерапיה במחטים", הוא הליך שבו מאות מחטים זעירות (בדרך כלל בעובי 0.25–2 מ"מ) נדקרות לפני העור, יוצרות פציעות מיקרוסקופיות מבוקרות. מטרתן: לגרום לעור להפעיל את מנגנון הריפוי ולהגביר ייצור קולגן, תהליך המכונה לעיתים Collagen Induction Therapy (CIT).

הציוד המסורתי הוא "Dermaroller", גלגלת עם מחטים שמגלגלים על העור. כיום נפוצים יותר מכשירי "Dermapen", עט חשמלי המחזיק מחטנים ומנקב את העור בצורה אנכית רפטטיבית. מיקרונידלינג טהור (ללא אנרגיה) מתאים במיוחד לטיפול בצלקות אקנה שטחיות, נקבוביות רחבות, קמטוטים עדינים ומרקם עור כללי. יתרונו הגדול: הוא פרוצדורה פשוטה יחסית, עלותה נמוכה, וניתן לבצע אותה כמעט בכל גוון עור בבטחה (סיכון מזערי להיפרפיגמנטציה). החיסרון: התוצאות עדינות והדרגתיות, לרוב נדרשת סדרת 3–6 טיפולים בהפרשי 4–6 שבועות. במחקרי השוואה, כאמור, מיקרונידלינג הוכח כיעיל בדומה ללייזר בטיפול בצלקות, אך הושג זאת לאורך יותר טיפולים ועדינות רבה יותר. השיפור המושג בצלקות אקנה למשל הוא סביב 50% לאחר סדרה מלאה, עם שביעות רצון גבוהה של המטופלים.

שילוב תכשירים (מזותרפיה): את המונח מזותרפיה נוהגים לשייך להחדרת חומר פעיל לעור באמצעות הדיקור. הרעיון: בעת שהמחטים יוצרות תעלות מיקרוסקופיות באפידרמיס, ניתן למרוח על העור סרומים ייעודיים שיחדרו לעומק רב יותר דרך התעלות. חומרים נפוצים הם: חומצה היאלורונית לא מצולבת לליחוח הדרמיס, ויטמינים ונוגדי חמצון (כמו ויטמין C), פפטידים ביומימטיים (למשל פפטיד copper peptide לבנייה), ותמציות ממריצות. יש גם ערכות "Vampire Facial", בהן מורחים פלזמה עשירת-טסיות (PRP) של המטופל עצמו על העור המשונדל, כדי שרכיבי הגדילה שבפלזמה יחדור ויזרזו החלמה. טיפול כזה זכה לפרסום בעקבות כוכבות כמו קים קרדשיאן שקידמו אותו. למרות ההייפ, מחקרים מבוקרים על יעילות PRP מעורבים, חלקם מראים ש-PRP בתוספת מיקרונידלינג משפר מעט יותר קמטוטים או צלקות לעומת מיקרונידלינג לבד, אך אחרים לא מצאו הבדל מובהק.

RF Microneedling: כבר דנו לעיל בשילוב המחטים עם אנרגיית RF, רבים רואים בו הדור החדש של המיקרונידלינג. הוא מצריך מכשור מתקדם יותר, ולכן בד"כ נעשה בקליניקות יוקרה. היתרון כאמור, גירוי מכני + תרמי = תוצאה מצטברת טובה יותר. בסקירה משנת 2021 שפורסמה ב-Dermatologic Surgery צוין שטיפולי RF-מחטים גורמים לשיפור קליני משמעותי בקמטים וצלקות, עם סיכון נמוך מאוד להיפרפיגמנטציה אף בעור כהה.

בטבלה להלן נשווה בקצרה בין מיקרונידלינג רגיל למיקרונידלינג-RF:

שיטת טיפול עומק חדירה מנגנון פעולה מס' טיפולים טיפוסי זמן החלמה
מיקרונידלינג מכני (Dermapen) 0.5–2 מ"מ (דרמיס עליון) פציעה מכנית לעידוד קולגן 4–6 2–3 ימים אודם קל
מיקרונידלינג + RF
(אבלציה תרמית בדרמיס)
עד 3.5 מ"מ (דרמיס עמוק) פציעה מכנית + חימום 60°C
נאו-קולגנזה מוגברת
3–4 3–5 ימים אודם/נפיחות קלים

הערה: שתי השיטות בטוחות יחסית. אך מיקרונידלינג מכני לבדו ייתכן ויצריך טיפולים רבים יותר לתוצאה דומה לזו של פחות טיפולי RF-מחטים אינטנסיביים. הבחירה תלויה בתקציב וברצון המטופל בזמן החלמה.

בטיחות ואמצעי זהירות: החדרת מחטים, אף שהינן זעירות, מחייבת הקפדה רפואית. יש לעבוד בסטריליות (שימוש במחסנית מחטים חד-פעמית לכל מטופל, חיטוי עור עם כלורהקסידין או אלכוהול לפני הטיפול). אחרת קיים סיכון לזיהומים עוריים, כולל התפרצות הרפס סמויה או זיהום חיידקי. כמו כן, אסור לבצע מיקרונידלינג פעיל על עור עם אקנה פפולו-פוסטולרי פעיל או רוזצאה חמורה, כדי לא להפיץ זיהום או להחמיר דלקת. מטופלים עם נטייה לצלקות קלואיד צריכה להיזהר, על אף שהטיפול לרוב לא מעורר קלואידים, יש לנקוט באנרגיות נמוכות תחילה.

שילוב עם טיפולים נוספים: מיקרונידלינג "משתלב מצוין" כמעט עם כל דבר. יש קליניקות שעושות מיד לאחריו מריחה של תמיסות חומצות (כמו חומצה טריכלורואצטית בריכוז נמוך), זה נקרא "פילינג משולב Microneedling" ומטרתו להגביר חדירת פילינג. אחרים, כאמור, משלבים PRP. שילוב פופולרי הוא מיקרונידלינג + לייזר לא אבלטיבי: בניגוד לתפיסה שאסור לערבב, מחקר (2022) הראה שטיפול לייזר עדין (כגון Er:Glass) שבוע לאחר מיקרונידלינג תרם לשיפור נוסף בצלקות אקנה בלי תוספת סיכון. כלומר, גירויים שונים יכולים להשלים אחד את השני בשיקום העור.

פילינג כימי (Chemical Peel), קילוף מבוקר באמצעות חומצות

אחת השיטות הוותיקות ביותר, ועדיין בשימוש נרחב, לחידוש העור היא פילינג כימי, בה מניחים תמיסה כימית על פני העור שגורמת לקילוף מבוקר של שכבות האפידרמיס (ולעיתים גם חלק מהדרמיס). בהתאם לסוג החומר והעומק אליו חודר הקילוף, מושגות תוצאות שונות:

  • פילינג שטחי: למשל חומצות אלפא ובטא הידרוקסיות (AHA/BHA) כמו חומצה גליקולית 30% או סליצילית 20%, או תמיסת Jessner. אלה מסירים רק את שכבת הקרטין העליונה ואולי חלק מהאפידרמיס. מיועדים לרענון העור, שיפור טקסטורה עדינה, טיפול באקנה קל והענקת זוהר. זמן החלמה מינימלי, קילוף עדין במשך 2–3 ימים, לעיתים כמעט לא מורגש. יש סדרות "פילינגים רפואיים" שטחיים הניתנים כל 2–4 שבועות כתוכנית תחזוקה.
  • פילינג בינוני: לדוגמה חומצה טריכלורואצטית (TCA) בריכוז ~20–35%. חודר עד לדרמיס הפפילרי. יעיל לטיפול בקמטים עדינים עד בינוניים, נזקי שמש וכתמים שטחיים. הקילוף המשמעותי מתחיל יומיים אחרי המריחה ונמשך ~5–7 ימים. העור חדש שמתגלה חלק יותר ובעל מראה "ורדרד" בתחילה. תוצאה: שיפור ניכר בקמטוטים וכתמים, אם כי לא מגיע לרמת החלקה כמו לייזר עמוק. סיכון: באחוז קטן מהמקרים יתכנו קווי demarcation (קו גבול בין עור מקולף ללא-מקולף), במיוחד בצידי הפנים, או שינוי פיגמנט (כהה או בהיר). כדי להפחית סיכונים, מומחה ישתמש בריכוז מתאים ובהכנת עור (כגון מריחה מקדימה של רטין-A שבועיים לפני הפילינג כדי לאחד את עובי האפידרמיס). פילינג TCA בינוני מבוצע לרוב פעם אחת באופן חד-פעמי או בסדרה של 2 בהפרש חודשים, בשל עוצמתו.
  • פילינג עמוק: ההיסטורי הוא פילינג פנול. חודר לעומק הדרמיס הרטיקולרי וגורם לפצע כוויה כימי של ממש. יכול לתקן קמטים עמוקים מאוד, אפילו סביב הפה, שיטות פילינג פנול ישנות יכלו ממש להחליק קמטי עישון באופן דרמטי. אולם, הוא נושא סיכונים כבדים: החלמה מאוד ממושכת (אדמומיות עלולה להישאר חודשים), סיכון גבוה להזיות (Hypopigmentation) לצמיתות, העור המטופל נשאר בהיר משמעותית, וסיכון לרעילות סיסטמית (פנול יכול להספג ולגרום להפרעת קצב בלב). כיום כמעט ולא משתמשים בפנול טהור; במקום זה פותחו פורמולות "חצי-עמוקות" כמו Blue Peel (שילוב TCA עם צבע כחול המאט את החדירה) המנסות לדמות תוצאות של פנול עם פחות סיכון. בכל מקרה, פילינגים ברמה זו מבוצעים ע"י רופאים ובסביבה רפואית. קוסמטיקאיות פרא-רפואיות בדר"כ מוגבלות לפילינגים עד עומק בינוני (תלוי במדיניות משרד הבריאות, בישראל קוסמטיקאיות אינן רשאיות להשתמש בחומצות בריכוז רפואי גבוה מאוד ללא פיקוח רופא).

יעילות מחקרית: פילינג כימי שטחי עד בינוני הוכח במחקרים כמשפר מאפייני הזדקנות. למשל, מחקר השוואתי בין פילינג TCA 20% למיקרונידלינג בצלקות אקנה הראה ששניהם נתנו שיפור דומה ברמת שביעות הרצון, למרות שמנגנוני הפעולה שונים. פילינג בגליקולית 50% באופן סדרתי הודגם כמגביר ייצור קולגן בעור, ביופסיות לאחר סדרת 6 פילינגים שטחיים הראו עיבוי הדרמיס הפפילרי וסיבי קולגן מסודרים יותר. אחד ההסברים: חומצות כמו גליקולית גורמות לעור לייצר תרכובות דלקתיות מתונות שמגייסות פיברובלסטים לייצור מטריצה חדשה.

שימושים מיוחדים: פילינג כימי הוא רב-גוני. יש "פילינג צהוב" (Yellow Peel) המשלב רטינואיד, חומצה אזלאית וחומצה קוג'ית, מיועד לטיפול במלזמה ופיגמנטציה קשה, כחלופה לטיפולי לייזר שעלולים להחמיר מלזמה. יש פילינג ייעודי לצלקות עמוקות הנקרא CROSS, בו מניחים טיפת TCA בריכוז גבוה (50–100%) רק בתוך צלקת שקועה נקודתית (למשל צלקות אקנה בצורת קרח) כדי לגרום למילוי הצלקת ע"י קולגן חדש, שיטה זו נמצאה משפרת משמעותית עומק צלקות מסוג Ice Pick בשילוב עם טיפולים אחרים.

תופעות לוואי וזהירות: חשוב להבין שפילינג כימי, על אף שהוא מתבצע עשרות שנים, אינו פרוצדורה "פשוטה" כלל. יש להתאים את סוג וחוזק החומצה לסוג העור. בעור כהה (פוטוטיפ IV+) משתמשים לרוב בפילינגים שטחיים בלבד, שכן כל קילוף עומק עלול ליצור היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית קשה. כמו כן, הכנה נכונה (עם הידרוקינון 4% למשל למניעת כתמים) מומלצת לפני פילינג בינוני במיוחד אצל כהי עור. לאחר הפילינג, הגנה משמש היא קריטית, העור החדש רגיש מאוד לנזק UV. מטופל שלא ישמור על הגנה עלול להרוס את תוצאת הטיפול ואף לסבול מכוויות פיגמנטריות. לכן, עונה מומלצת לפילינגים עמוקים היא החורף, כשהשמש חלשה והמטופל פחות נחשף.

פילינג כימי הוא כלי רב-עוצמה בידיים הנכונות, היכולת "לאפס" את האפידרמיס ולהחליקו. קוסמטיקאית מומחית תדע לבחור את הפילינג המתאים לבעיה: למשל, פילינג חומצה סליצילית 30% לאקנה פעילה (לניקוי קומדונים), לעומת פילינג חומצה לקטית 50% לעור יבש עם קמטוטים עדינים (להענקת לחות וזוהר). ההיכרות עם מגוון תמיסות וחומרי קילוף, וסבלנות להסביר למטופל את התהליך, היא חלק מהמקצוענות הנדרשת.

טיפולי אור וחדשנות: LED, לייזרים רכים ופוטותרפיה

בנוסף ללייזרים העוצמתיים שהזכרנו, עולם האסתטיקה מציע גם טיפולי אור בעוצמה נמוכה יותר, המשמשים כטיפול משלים לשיפור העור:

  • טיפול LED (Light Emitting Diode): זוהי פוטותרפיה בעוצמה נמוכה, ללא חום, שנועדה לעורר תגובות תאיות. מכשירי LED פולטים אור נראה (לדוגמה אדום ב-630nm, כחול ב-415nm, אינפרא אדום קרוב וכו') במטריצת נורות. הטיפול נינוח, המטופל שוכב תחת לוח LED או חובש מסכת LED ל-10–20 דקות. אור אדום מיועד להגברת פעילות פיברובלסטים וזרימת דם, מחקרים קטנים הראו שחשיפה סדרתית לאור אדום יכולה לשפר מעט קמטוטים וקמטוטים ולזרז החלמת פצעים. אור כחול בעל אורך גל קצר שפועל אנטי-בקטריאלי, הוא משמיד חיידקי P. acnes ובכך מטפל בפצעונים דלקתיים. יש גם אור צהוב (590nm) המשמש להפחתת אדמומיות ודלקת, ואור ירוק להפחתת פיגמנטציה (מידת יעילות האחרון פחות מבוססת). LED הוא 100% לא פולשני וללא כאב או תופעות לוואי, לכן מאוד בטוח. חסרונו: הוא עדין ולא יכול לבדו לחולל שינוי דרמטי בעור מבוגר מאוד. אך בקליניקות רבות משלבים אותו לאחר טיפולים אגרסיביים: למשל, שבוע אחרי פילינג או לייזר, עושים סשן LED אדום לעודד החלמה. או משלבים LED כחול בכל טיפול פנים עמוק לטיפול אקנה.
  • לייזר רך (Low-Level Laser Therapy): המכונה גם "לייזר קר". אלו לייזרים בעוצמה נמוכה (לדוגמה לייזר דיודה 630nm בעוצמה של כמה מיליוואט) שמשמשים במטרה ביוסטימולטיבית, להגביר מטבוליזם בתאים. הם דומים ברעיון ל-LED אדום אך מעט יותר ממוקדים. משמשים גם לטיפול בנשירת שיער בקרקפת (מעודדים זקיקים), בריפוי פצעים (ידוע ששיעורי ריפוי כיב ברגל סוכרתית השתפרו עם LLLT). בתחום האסתטי עור הפנים, השימוש הוא מוגבל כי ההשפעה קלה בלבד, למשל, ניתן לטפל בלייזר רך לשיפור ריפוי לאחר ניתוח או פילינג, או כטיפול לתחזוקת עור רגיש שלא סובל שום דבר אחר. אך ההוכחות המדעיות ליעילותו על קמטים אינן חד-משמעיות.
  • פוטותרפיה דינמית (PDT) לאקנה ולנגעים טרום-סרטניים: זהו טיפול ביניים בין רפואה לאסתטיקה, נמרח חומר רגיש-לאור (כגון חומצה אמינולבולינית, ALA) על העור, ניתן לו להספג בזקיקי חלב/בנגעים, ואז מאירים בלייזר או LED כחול/אדום שגורם להפעלת החומר ולהרס סלקטיבי של בלוטות שומן או תאים לא תקינים. בקליניקות אסתטיות, משתמשים ב-PDT לטיפול באקנה ציסטית קשה, אחרי 2–3 סשנים אפשר לראות ירידה משמעותית בהפרשת השומן ופצעונים נרפאים. זה נעשה לעיתים בשיתוף רופא עור, כי דורש חומר מרשם. בנוסף, PDT משמש להסרת נגעים טרום סרטניים (שמש, solar keratoses) בצורה קוסמטית יפה, אך זה כבר תחום רפואי מובהק.
  • טכנולוגיות לייזר מתקדמות לייחודי: ישנן עוד שיטות בטיפולים ייחודיים, למשל לייזר כלי דם (Pulsed Dye Laser) 595nm המשמש בעיקר להסרת נימים ואדמומיות (רלוונטי לכאלה עם רוזצאה). חלק מהקוסמטיקאיות בשיתוף רופאים מציעות זאת. לייזר Nd:YAG קצר-פולס Q-Switched משמש להסרת כתמי גיל ספציפיים או איפור קבוע (ע"י פיצוץ הפיגמנט, דורש מומחיות). קוסמטיקאית מוסמכת עשויה לבצע זאת באישור ועל פי פרוטוקול רופא.
  • אבלציה בפלזמה (פלזמה-פן): טרנד חדשני יחסית, מכשיר המשחרר פרץ חשמל קצר היוצר ארק פלזמה שמאדה נקודה מיקרוסקופית בעור. משמש להרמת עפעפיים לא-ניתוחית (blepharoplasty פלזמה) ולטשטוש קמטוטים סביב העיניים והשפה. היתרון: מכשיר קטן, עובד באזורים עדינים כמו עפעף עליון. החיסרון: יכול להיות מסוכן ביד לא מיומנת, אם שומרים יותר מדי זמן, עלול להיווצר כוויה עמוקה. גם ההחלמה מכך כוללת גלדים נקודתיים למספר ימים. אין הרבה מחקרים ארוכי טווח, אבל דיווחי קליניקות מצביעים על שיפור מתון אך ניכר בעפעף נפול אצל מטופלים שטרם רוצים ניתוח.

טיפולי האור הלא-פולשניים מהווים כלי משלים חשוב: הם משפרים בריאות כללית של העור, מטפלים בבעיות עדינות (כמו אקנה פעיל, רוזצאה) ומסייעים בהחלמה. מרפאה מתקדמת תציע שילוב הוליסטי, למשל טיפול פנים שגרתי עשוי לכלול ניקוי, פילינג קל, 10 דקות LED ואז מסכת הזנה. כך, גם ללא שימוש במכשירי "היי-טק" כבדים, ניתן להשיג שיפור הדרגתי ומתמשך במראה העור. גישה זו מגובה בהשקפה שמטופלים רבים ירוויחו משמירה רציפה על עורם, ולא רק מטיפול דרסטי חד-פעמי.

הטבלה הבאה מדרגת יעילות קלינית, עלות יחסית ופופולריות של חלק מהטיפולים שהוזכרו, להמחשה:

טיפול יעילות קלינית
(שיפור מדיד)
יחס עלות/תועלת פופולריות בקרב
מטופלות בישראל
חוויית מטופל
לייזר CO₂ פרקציונלי ⭐⭐⭐⭐⭐
החלקת קמטים ~50%+
בטיפול אחד
⭐⭐⭐☆☆
יקר, אך תוצאה דרמטית
⭐⭐⭐☆☆
נפוץ למקרים מתקדמים
⚠ כאב בינוני, החלמה שבוע
RF-מיקרונידלינג ⭐⭐⭐⭐
שיפור מרקם וקמטים
לאחר 3 טיפולים
⭐⭐⭐⭐
עלות בינונית
תמורה טובה
⭐⭐⭐⭐
בעלייה מתמדת
⚠ כאב קל, אודם 2–3 ימים
HIFU (אולטרסאונד ממוקד) ⭐⭐⭐⭐
מיצוק ניכר במיוחד
בקו לסת
⭐⭐⭐☆☆
די יקר
אך יחיד שנתי
⭐⭐⭐☆☆
פופולרי 40+
⚠ כאב רגעי, אין החלמה
פילינג כימי בינוני ⭐⭐⭐⭐
שיפור פיגמנטציה וקמטוטים
⭐⭐⭐⭐⭐
עלות נמוכה
תועלת גבוהה
⭐⭐⭐⭐
נפוץ כל השנה
⚠ צריבה, קילוף ~5 ימים
טיפול LED ⭐⭐☆☆☆
מעודד החלמה
ברמה תאית
⭐⭐⭐☆☆
בד"כ כלול
בחבילה
⭐⭐⭐⭐
מאוד נפוץ כמשלים
😊 ללא כאב, חוויה מרגיעה

מהטבלה עולה כי אין "טיפול אחד מושלם", לכל שיטה יש חוזקות, עלות שונה ומידת פופולריות בהתאם לצורכי המטופלים. הקוסמטיקאית המומלצת תדע לשלב ולהתאים את הטכנולוגיה הנכונה לכל מטופלת, כדי למקסם יעילות ולמזער תופעות לוואי ועלות עודפת. למשל, למטופלת צעירה עם נזקי שמש קלים אולי עדיף פילינג כימי מאשר לייזר יקר; ואילו למטופלת מבוגרת עם רפיון חמור יוצע HIFU או RF מתקדם. הגישה האישית נשענת על הבנת המדע, כפי שסקרנו, והבנה אנושית של צרכי הלקוחה.

תכשירים קוסמטיים פרא-רפואיים, מרכיבים פעילים בשירות האנטי-אייג'ינג

מלבד מכשור וטכנולוגיות, נדבך מרכזי בטיפול שמעניקה קוסמטיקאית פרא-רפואית הוא התכשירים הדרמו-קוסמטיים. אלו קרמים, סרומים ותכשירי טיפול המכילים חומרים פעילים בריכוזים גבוהים, לעיתים קרובות בפיתוח ומחקר מדעי, שמטרתם לשפר את עור הפנים בשימוש יומיומי. הקוסמטיקאית המובילה תשכיל לשלב בין טיפולי הקליניקה לבין שגרת טיפוח ביתית מותאמת אישית, וכך להשיג תוצאות מתמשכות. נסקור את המרכיבים הבולטים בשנים 2022–2025 בתחום הקוסמטיקה הרפואית, לצד ראיות מדעיות ליעילותם:

  • רטינואידים (Retinoids), משפחה הנגזרת מוויטמין A. זהו "כוכב הזהב" של הדרמטולוגים לחידוש עור אנטי-אייג'ינג. בראשם טְרֶטִינוֹאִין (Tretinoin), קרם מרשם הידוע כ-Retin-A, שאושר ע"י ה-FDA כבר בשנות ה-70 לטיפול באקנה, ובהמשך התגלה כמחליק קמטים, מבהיר כתמי שמש ומעבה את האפידרמיס. טרטינואין פועל באמצעות האצת קצב חילוף התאים, הגברת יצור הקולגן בדרמיס, ושיקום סיבי האלסטין שנפגעו. מחקרים קליניים מראים שקרם טרטינואין 0.05% בשימוש ל-6 חודשים מפחית משמעותית קמטוטים עדינים ומשפר מוצקות, אך דורש סבלנות: התוצאות הנראות מתחילות אחרי ~3 חודשים ומתעצמות עד 6–12 חודשים. תופעות לוואי ידועות הן גירוי, אדמומיות וקילוף בהתחלה, לכן יש להתחיל בהדרגה (למשל למרוח פעמיים בשבוע ולהעלות תדירות). קיימים רטינואידים נוספים: אדאפאלן (Adapalene), טזרוטן (Tazarotene), גם הם בשימוש רפואי. בקוסמטיקה ללא מרשם, הנגזרת הנפוצה היא רטינול (Retinol), שהוא חלש בהרבה (הופך בעור לרטינואיד פעיל). רטינול בריכוז 0.3%-1% במוצרי מדף יכול לאורך זמן לשפר מרקם ולהבהיר, אך השפעתו על קמטים צנועה בהשוואה לרטינואיד מרשם. בכל מקרה, רטינואידים דורשים הגנה מוקפדת משמש, כיוון שהם מגבירים רגישות לקרינה. המדע מאחורי הרטינואידים מוצק מאוד: מחקרים הראו למשל שעלייה של עד 80% בייצור קולגן בעור נמדדה לאחר שנה של שימוש בטרטינואין. לכן כמעט כל רופא עור ימליץ: "אם יש רק קרם אנטי-אייג'ינג אחד, זה רטינואיד".
  • ויטמין C (חומצה אסקורבית), נוגד חמצון עוצמתי הנלחם ברדיקלים חופשיים ומעודד יצירת קולגן. ויטמין C חיוני כקו-פקטור בבנייה אנזימטית של סיבי קולגן, ולכן מריחה שלו יכולה לעזור לתקן נזקי שמש ולשפר גוון. המולקולה חומצה אסקורבית יציבה רק בפורמולות עם pH נמוך ואריזה אטומה לאוויר, לכן מוצרי ויטמין C טובים לרוב יקרים יותר (דורשים טכנולוגיה למניעת התחמצנות). ריכוז אפקטיבי הוא 10%-20%. הוכחות: מחקרים הראו ששימוש יומיומי בסרום ויטמין C 15% למשך 3 חודשים הפחית כתמי פיגמנטציה שטחיים ושיפר את בהירות העור בכ-73% מהמשתתפים. ויטמין C גם נוגד דלקת, טוב לרוזצאה קלה. תכשירים משולבים עם ויטמין E וחומצה פרולית (Ferulic) מגבירים עוד יותר את היציבות והאפקט (קומבינציה פטנטית מפורסמת של Dr. Pinnell שהובילה לסרום CE-Ferulic הידוע).
  • חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid), פולימר סוכרי הנמצא באופן טבעי בעור ושומר לחות, אך ריכוזו יורד עם הגיל. תכשירי HA במשחה מכילים לרוב היאלורונאט נתרן, בצורת מולקולות גדולות (שפועלות על פני העור ללחות, כי אינן חודרות) ו/או מולקולות קטנות (שעשויות לחדור לשכבה קרנית ולעבות אותה זמנית). למרות שחומצה היאלורונית במריחה אינה יכולה "למלא" קמטים כמו בהזרקה, היא כן משפרת באופן זמני את מראה העור ע"י לחות, אפקט "Plumping" קל. מחקר הראה ששימוש בקרם HA בעל משקל מולקולרי נמוך 0.1% שיפר את רמת הלחות העורית ב-96% מהמשתתפות לאחר 8 שבועות, עם שיפור קל גם בקמטוטי יובש. חומצה היאלורונית היא חומר עדין מאוד, ללא גירוי, ולכן מצוין כמעט לכל סוג עור, כולל רגישים.
  • ניאצינאמיד (Niacinamide, ויטמין B3), מרכיב אהוב בדרמטולוגיה קוסמטית. בריכוז 2%-5% הוא משפר תפקוד מחסום העור (הגברת ייצור סרמידים), מפחית אדמומיות, מאזן ייצור סבום (מעולה לעור שומני/אקנה) ואפילו מבהיר כתמי מלנין קלות (מעכב מעבר מלנין לקרטינוציטים). מחקר אחד מצא שקרם 5% ניאצינאמיד במשך 12 שבועות נתן שיפור דומה בקרטזיס אקטינית (נגעי שמש טרום-סרטניים שטוחים) כמו קרם 2% הידרוקינון, ובנוסף שיפר את מרקם הקמטוטים. ניאצינאמיד נסבל היטב, לעיתים גורם לעקצוץ קל שחולף.
  • פפטידים ביומימטיים, שרשראות חומצות אמינו קצרות המדמות מקטעי חלבונים פעילים. בשנים האחרונות שולבו בהרבה סרומים וקרמים יוקרתיים כפוטנציאל אנטי-אייג'ינג. חלקם מעודדים יצור קולגן ע"י פיברובלסט (למשל Matrixyl, פפטיד palmitoyl pentapeptide-4 שהראה במחקרי חברה עלייה בייצור קולגן 1), אחרים מרפים קמטי הבעה זעירים (לדוגמה Argireline, אצטיל הקסהפפטיד-8, פועל מעט כמו בוטוקס, מחליש כיווץ שרירים מקומי בהזרקה מקומית), ויש פפטידים שמגבירים לחות (כמו fragment של פילגרין). בעוד היעילות של חלק מהפפטידים עדיין נחשבת שנויה במחלוקת בעולם המדע (מעט מחקרים בלתי תלויים), תעשיית הקוסמטיקה אימצה אותם בחום. קליניקה מובילה תחזיק מוצרים עם פפטידים כשגרת טיפול מתקדמת, למשל קרם עיניים עם פפטיד Argireline להפחתת קמטוטי "רגלי העורב", או סרום עם פפטידי נחושת (Copper Tripeptide) לשיקום כללי.
  • נוגדי-חמצון נוספים: פרט לויטמין C ו-E שצוינו, ישנם רבים אחרים: רסברטרול (נוגד חמצון מצמח הענבים), תה ירוק (EGCG), קואנזים Q10, אסטקסנטין (נוגד חמצון אדום מאצות). אלו לרוב משולבים בתכשירים כ"קומפלקס הגנה סביבתית". קשה למדוד בדיוק את תרומתם בעור, אבל התיאוריה היא שהם מנטרלים חלק מהנזק לפני שזה קורה. למשל, ניסוי הראה שמריחת קרם עם תה ירוק לפני חשיפת UV מפחיתה אדמומיות וכמות תאי השמש הפגועים שנוצרים.
  • חומרים מבהירים: פופולריים מאוד בישראל בשל שכיחות פיגמנטציה. הידרוקינון (Hydroquinone) הוא המרכיב המבהיר החזק ביותר (מעכב יצור מלנין) בריכוז 4%-8%, אך בשימוש מרשם בלבד בארץ. קוסמטיקאיות משתמשות בחלופות כמו ארבוטין (Arbutin), חומצה קוג'ית (Kojic), אלפא-ARBUTIN, חומצה אזליית (Azelaic) ועוד, שכולן מדכאות את טירוזינאז האנזים היוצר מלנין. הן פחות חזקות מהידרוקינון אך גם בטוחות יותר לשימוש ארוך טווח. שילובים של מבהירים + רטינואיד + סטרואיד חלש (קרם משולש) הם תקן רפואי למלזמה, כטיפול קצוב בזמן. במסגרת הקוסמטית, הטיפולים עדינים ומתמשכים יותר.
  • חומרי לחות ושיקום מחסום: מלבד החומצה ההיאלורונית שהוזכרה, יש קרמידים (Ceramides), שומנים טבעיים בעור שחשובים למחסום העור; יש שמנים צמחיים (חוחובה, סקוואלן (Squalane) וכו') הדומים בהרכבם לסבום הטבעי. קו מוצרים רפואי מתחשב לרוב יכיל קרם לחות "אקסטרה" למטופלים אחרי לייזר או פילינג כדי לעזור בהחלמה, עם מרכיבים כמו פנתנול, אלוורה, ושמנים מרגיעים.
  • קרמי הגנה מהשמש (SPF): לא נשכח, הדרמטולוגים מדרגים קרם הגנה יומי כטיפול אנטי-אייג'ינג החשוב ביותר, יותר מכל קרם אחר. שמש מאיצה הזדקנות, ולכן הגנה מקטינה הופעת קמטים וכתמים. קוסמטיקאית טובה תחנך את המטופלות שלה למרוח SPF 30+ כל בוקר (ואף תציע קרם הגנה עם מסננים פיזיקליים כמו אבץ וטיטניום, שהן עדינים לעור רגיש). היום קיימים קרמי הגנה משולבי אנטי-אייג'ינג, למשל SPF עם תמציות נוגדות חמצון, או עם מעט רטינול לשימוש יומיומי, כהשלמה שגרתית.

התכשירים הדרמו-קוסמטיים מהווים חלק אינטגרלי מתוכנית טיפול. ברוב המקרים, התוצאות המיטביות יתקבלו משילוב: טיפול קליני אחת לחודש-חודשיים אצל הקוסמטיקאית, ויישום יומיומי בבית של שגרה מותאמת. כך העור נמצא תמיד ב"מגמת שיפור". לדוגמה, מטופלת שעברה פילינג TCA בקליניקה תקבל הביתה קרם רטינול ונוגדי-חמצון להמשך קילוף קל ותחזוקה, מה שימשיך לשפר את עורה בין הטיפולים. או מי שעשתה סדרת מיקרונידלינג נגד צלקות אקנה, תשתמש בבית בג'ל רטינואיד לשימור התוצאות ומניעת פצעונים חדשים.

חשוב שקוסמטיקאית פרא-רפואית תהיה בקיאה ברשימת המרכיבים (INCI) של מוצריה. לקוחות היום שואלות על כל מרכיב, מה זה עושה, האם הוא "טבעי", האם יש ראיות. הקוסמטיקאית המומלצת תוכל לקרוא תווית INCI ולהסביר: למשל, להלן דוגמה לרשימת רכיבים של מסכת אנטי-אייג'ינג יוקרתית המשולבת 24K זהב:

Water (Aqua), Acetyl Hexapeptide-8, Squalane, Glycerin, Ascobic Acid (Vitamin C), Laminaria Digitata Extract (Seaweed), Soluble Collagen, Tocopherol (Vitamin E), Retinyl Palmitate, Gold (24k), Niacinamide, Panthenol, Allantoin, Phenoxyethanol, Fragrance.

רשימה זו (בפורמט INCI) נלקחה ממסכה אמיתית אשר פותחה בשיתוף עם דוגמנית-על. הקוסמטיקאית תסביר למשל: הרכיב הראשון הוא מים, בסיס הפורמולה; מיד אחריו אצטיל הקסהפפטיד-8 (Argireline), פפטיד מרפה קמטוטים; סקוואלן וגליצרין, מעניקי לחות; ויטמין C (אסקורביק), נוגד חמצון להבהרה; תמצית למינריה, אצות ים עשירות; קולגן מסיס, ללחות; ויטמין E; רטיניל פלמיטט, נגזרת ויטמין A חלשה; זהב טהור 24 קראט, המשווק כמשפר זוהר (יש הטוענים גם תכונה אנטי-דלקתית); ניאצינאמיד, משפר מרקם; פנתנול ואלנטואין להרגעה; ובסוף מעט חומר משמר ובושם. שילוב כזו נועד להעניק גם אפקט מיידי של "זוהר" (מהזהב, הלחות והפפטיד) וגם ארוך טווח (מהויטמינים והרטינול).

כמובן, לא כל המוצרים שווים: יש מותגים יוקרתיים עם רכיבים טובים בריכוזים יעילים, ויש "שיווקיים" שבהם למשל הזהב קיים בכמות זעירה רק לצורך יחסי ציבור. קוסמטיקאית מנוסה תבדיל ותבחר לעבוד עם קווים שנבדקו מחקרית, אולי אפילו מוצרים בפיקוח דרמטולוגי. חלקן אף מפתחות ליין פרטי עם שיתוף של רוקח או כימאי, כפי שעשתה למשל הקוסמטיקאית הבכירה קרנית מלמד שפיתחה קרם עיניים משקם לאחר ניסויים רבים.

התכשירים הפרא-רפואיים הם החוליה שמשלימה את עבודת המכשור, והם מאפשרים "לטפל בעור 24/7". מחקרי השנים האחרונות ממשיכים לאשר את יעילותם של חומרים ותיקים (רטינואידים, ויטמין C) וגם מציגים חדשים (כמו קומפלקסי פפטידים, תמציות מתוחכמות). הקוסמטיקאית המומלצת משתמשת בגישה מדעית בבחירת תכשירים, קוראת מחקרים, מנסה על עצמה, שומעת פידבק מלקוחות, ולא רק נכנעת לטרנדים. בכך היא זוכה לאמון לקוחותיה, שרואות תוצאות אמתיות לאורך זמן, ולא רק שיפור רגעי.

איך לבחור קוסמטיקאית פרא-רפואית מומלצת? קריטריונים מדעיים ומעשיים

בחירת איש/אשת מקצוע בתחום הקוסמטיקה הרפואית דומה לבחירת רופא מטפל, חשובה שילוב של הכשרה, ניסיון, כימיה אישית והוכחות לתוצאות. להלן מספר שיקולים מרכזיים שכדאי להביא בחשבון, הנתמכים בהמלצות מומחים:

1. הכשרה ורישוי מקצועי: יש לוודא שלקוסמטיקאית יש הכשרה מוכרת בתחום הקוסמטיקה. בישראל, קוסמטיקאית פרא-רפואית מוסמכת לרוב עברה קורס מקצועי מקיף (כגון בבית ספר כמו "איב סנטר" או "ריוה" המוכרים) והחזיקה ברישיון ממשרד הכלכלה/הבריאות לעסוק בקוסמטיקה. בקליניקות המובילות תמצאו תעודות תלויות המעידות על כך. בנוסף, רבות עברו השתלמויות מתקדמות: למשל הסמכה על מכשירי לייזר מטעם יצרן, או קורס ב-Anti-Aging במסגרת רפואית. רישיון מאומת הוא קריטי, כמו שראינו באתרי דירוג, לקוסמטיקאית המומלצת לרוב מצוין "רישיון מאומת" בפרופיל. הדבר מעיד שהעסק נבדק ואושר, ומשרה ביטחון.

מעבר ללימודי הבסיס, קוסמטיקאית מובילה לא קופאת על שמריה, היא מתעדכנת במחקר. אפשר לשאול אותה על חידושים, אם היא מסוגלת לצטט מחקרים או להשתתף בכנסים רפואיים, זה סימן טוב. למשל, רבים מהתחום חברים באיגודים כמו שילוב אסתטיקה ורפואה ונוכחים בהרצאות של רופאי עור. הרמה המדעית חשובה כדי לספק טיפול עדכני ומדויק.

2. ניסיון ומומחיות ספציפית: ניסיון שנים כשלעצמו לא מבטיח הצטיינות, אבל בהחלט משפר יכולות. קוסמטיקאית בעלת 15–20 שנות ניסיון כנראה כבר נתקלה בכל סוג עור ובעיה, ויודעת להתאים טיפול אישי. את הניסיון ניתן לעיתים לכמת: למשל, בקטלוג מידרג הופיעו קוסמטיקאיות עם ציון 9.9 המבוסס על עשרות ביקורות, המציינות את מקצועיותן בסוגי טיפולים שונים. מומלץ לחפש חוות דעת של לקוחות קודמים המתארות את הניסיון: "מטופלת אצלה 10 שנים" או "הצליחה לפתור לי בעיה X שאחרים לא". קוסמטיקאית מומלצת תוצע פעמים רבות מפה לאוזן לאחר שהפגינה הצלחה במקרים קשים.

בנוסף, יש תחומי מומחיות: חלק מהקוסמטיקאיות מצטיינות בטיפולי אקנה ובניהול עור צעיר, אחרות, באנטי-אייג'ינג והצערת עור בוגר. יש המתמקדות בטיפולי פיגמנטציה עמוקה (מלזמה), חלקן עושות גם טיפולים משלימים כמו איפור קבוע, הרמת ריסים, הסרת שיער וכד'. רצוי לבחור לפי הצורך: אם את בת 50 עם הזדקנות ועור דק, לכי למומחית אנטי-אייג'ינג (שכנראה מצוידת בלייזרים ו-RF); אם אתה נער מתבגר עם אקנה, בחרי מי שיש לה גישה רפואית לאקנה (ועובדת אולי עם רופא עור במידת הצורך).

3. שיתוף פעולה רפואי: זהו סימן היכר של קליניקה מובילה. קוסמטיקאית פרא-רפואית חכמה יודעת את גבולות גזרתה ומקיימת קשרי יעוץ עם רופאי עור, פלסטיקאים או מכונים רפואיים. למשל, הקוסמטיקאית לילך ראובני בתל-אביב משמשת כמטפלת בכירה במרפאתו של פרופ' אייל גור (פלסטיקאי בכיר), מה שמקנה לה גיבוי רפואי כשנדרש. הקוסמטיקאית המומלצת שלנו, כפי שנראה, מתהדרת אף היא בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים, מה שמאפשר לה להפנות מטופלת לטיפול פולשני יותר אם צריך (כגון הזרקת בוטוקס ע"י רופא, הסרת נגע חשוד וכו'), וגם לקבל מהם הפניות של מטופלים לשיקום העור סביב פרוצדורות רפואיות. שימי לב אם הקליניקה מציינת "בהשגחת רופא" או "עובדת לצד דרמטולוג", נקודה לזכות.

4. ציוד ומכשור מתקדם: שוק האסתטיקה מתקדם מהר, והקליניקות הטובות דואגות להיות בחזית הטכנולוגיה. קוסמטיקאית מומלצת תשקיע בהבאת מכשירים חדשניים מאושרי FDA. לדוגמה, טכנולוגיית HIFU הושקה מסחרית ~2012 (Ulthera), כיום, ב-2025, ציפייה שקליניקה מובילה תחזיק מכשיר HIFU. כנ"ל מיקרונידלינג RF, לא must בכל מקום, אבל סימן לרצינות אם יש. לייזר: לקוסמטיקאית עצמה (שאינה רופאה) בישראל מותר עקרונית להפעיל סוגי לייזר לא-פולשניים, בעיקר להסרת שיער או לטיפולים שטחיים (בהתאם לרגולציה). לקליניקות עילית יש לרוב רישיון להפעלת לייזר בסיוע או תחת פיקוח רופא. כך או אחרת, הימצאות מכשיר לייזר איכותי, IPL, מכשיר RF וכד' בקליניקה, היא יתרון. היא מאפשרת מגוון כלים לטיפול, במקום הסתמכות רק על ידיים ומוצרים.

חשוב גם לתהות: האם המכשור הוא דגם מקורי ומעודכן או גרסה סינית זולה?, הבדל קריטי. את לא צריכה להתבייש ולשאול: "איזו מערכת לייזר זו? האם היא מאושרת FDA?" תשובות ברורות (למשל: "זה Fotona QX החדש, כן יש לו FDA להסרת כתמים") מעידות על מקצועיות ושקיפות. אם מתחמקים מתשובה או לא יודעים, זה נורה אדומה.

5. פרוטוקולי סטריליזציה והיגיינה: בריאות מעל הכל. שימי לב בעת ביקור ראשון: הקליניקה נקייה? המגבות חד פעמיות או מעוקרות? המטפלות שוטפות ידיים, לובשות כפפות בזמן טיפול חודרני? מכשירי ניקוי (כמו שפופרת IPL) מחוטאים בין לקוחה ללקוחה?, כל אלו קריטיים למניעת זיהומים. לא פעם שומעים על מטופלת שיצאה עם זיהום עור (אפילו פרונקלים או פטרת) עקב טיפול במקום שהיגיינה בו לקויה. הקוסמטיקאית המומלצת תקפיד על נהלי חיטוי מחמירים: שימוש בספטול (אלכוהול 70%) על העור לפני הזרקה/מחטים, סטריליזטור למכשירים (אוטוקלאב לכלים מתכתיים כמו מחט קומדונים), ושימוש רב פעמי רק במה שאפשר לעקר. לדוגמה, מחטי מזותרפיה תמיד חד-פעמיות.

לקוחות לעיתים חוששות לשאול, אך דווקא קוסמטיקאית מקצועית תתגאה בהיגיינה שלה. היא אולי אפילו תספר מיוזמתה: "אצלנו כל הידיות עטופות בניילון שמוחלף, יש סינון מים במכשיר ההידרופיישל למניעת זיהום", וכו'. אגב, בתקופת מגפת הקורונה, רבות הטמיעו סטנדרט חיטוי מוגבר (UV לחדר, אווירונים), גם היום זו תוספת רלוונטית בחלל.

6. יחס אישי, תשאול ובניית תוכנית: הטיפול בעור הוא תהליך, ולא "זבנג וגמרנו". כבר בפגישה הראשונה הקוסמטיקאית אמורה לקחת אנמנזה מלאה: לשאול על מצב בריאות (הורמונים, תרופות, למשל רואקוטן, הריון, אלו משפיעים על מה מותר לעשות), על שגרת הטיפוח הנוכחית, רגישויות, חשיפה לשמש ועוד. היא גם תצלם פנים לצורך מעקב (לפעמים במכשיר הדמיה שנותן גם ניתוח כתמים ונקבוביות). יחד תציבו יעדים ריאליים: למשל "להפחית 50% מהכתמים בתוך 3 חודשים" או "לשפר מרקם וקמטוטים עד האירוע הגדול בעוד חצי שנה". לאחר מכן, היא תציע תוכנית טיפול אישית, שילוב של מספר טכניקות בפריסה על זמן.

קוסמטיקאית בינונית אולי תדלג על זה ישר ל"יאללה למיטה נטפל", זה דגל אדום. המומלצות יקדישו זמן לייעוץ, ואף יעודדו שאלות. באתרי דירוג, אחת המחמאות הנפוצות היא: "הסבירה לי כל דבר בסבלנות, נתנה לי טיפים גם לתזונה ולשגרה", כמו שכתבה מטופלת על הקוסמטיקאית לילך: "היא הסבירה גם על הרגלי אכילה שמשפיעים על המצב בפנים, וענתה לי באריכות לכל שאלה עד שהבנתי". זה מעיד על אכפתיות וחינוך לבריאות, ערך מוסף עצום.

7. שקיפות לגבי ציפיות ותופעות לוואי: חשוב לבחור באשת מקצוע ישרה שאינה מבטיחה הבטחות שווא. אין טיפול קסם חד-פעמי שנותן עור בן 20 בגיל 60, ואין תוצאה בלי טיפה של אי-נוחות. קוסמטיקאית אמינה תבהיר מראש למה לצפות אחרי טיפול: למשל, "לאחר הפילינג יהיה אודם וקילוף 3 ימים, אל דאגה, ככה העור מתחדש". אם מישהו ממעיט ואומר "אה, בכלל אין תופעות לוואי, לא תרגישי כלום", לעיתים זה סימן לאי-גילוי מלא. גם לגבי יעילות, מומלץ להיזהר מהבטחות מוגזמות. דרמטולוגים נוהגים לומר: "אם זה נשמע טוב מדי, כנראה זה לא מדויק". חפשי קוסמטיקאית שמדברת בכנות: "כן, טיפול זה מצוין להידוק, אבל את הקמטים העמוקים מאוד אולי רק מילוי יעלים לגמרי, שנוכל לשקול מול רופא". הכנות הזו תימנע אכזבות ותבנה אמון.

8. תמונות Before/After וסקירות מקרה: דרך טובה להעריך יכולת הקוסמטיקאית היא לבקש לראות עבודות קודמות. רבות מציגות באלבום או באתר תמונות של מטופלות (בהסכמתן) לפני ואחרי סדרת טיפולים. כמובן, יש להתייחס בביקורתיות, לפעמים תאורה שונה או איפור יכולים להטעות. אבל אם יש שיפור ברור בצילומים (למשל צלקות אקנה שטוחות יותר, גוון עור אחיד יותר), זה סימן שהיא הצליחה עם מטופלים דומים לך. גם המלצות מלקוחות מהוות מדד: היום באתרים כמו מידרג או Dz אפשר לקרוא מאות חוות דעת. דירוג ממוצע גבוה (נניח 9.5/10 ומעלה) מתוך עשרות רבות של ביקורות מעיד שסטטיסטית היא באמת טובה ולא פישלה לאורך זמן.

בפרט, את יכולה לחפש ביקורות שמתארות את החוויה: "לא ניסתה לדחוף לי מוצרים מיותרים", "הייתה זמינה לכל שאלה אחרי הטיפול". נושא המכירות חשוב, כמובן שהקוסמטיקאית תרצה למכור לך מוצרים, אך הגבול בין המלצה לגיטימית לדחיפה אגרסיבית הוא עדין. לפי חוות דעת על הקוסמטיקאית לילך: "לא דוחפת למכור אלא באמת מתאימה מוצרים. תמיד מפנקת וזמינה", עדות חיובית לכך שהיא ממליצה ממקום מקצועי ולא רק מסחרי.

9. מחירים הוגנים ותמחור ברור: מחיר הוא שיקול מעשי. מומלץ להשוות מחירים בטיפולים דומים, אם כי חשוב לזכור: היקר ביותר הוא לא בהכרח הטוב ביותר, ולהפך. הקוסמטיקאיות המובילות לרוב מציבות מחירים בהתאם לרמתן ולביקוש, גבוהים מהממוצע, אך לא מופקעים ללא הצדקה. אם את רואה מחיר רצפה, אולי זה מחסור בניסיון או ציוד זול. אם המחיר פסיכי, האם היא מציעה ערך ייחודי?

כדאי לשאול מראש: כמה טיפולים אצטרך ומה המחיר לכל אחד?, מקצוענית תיתן לך תכנית כולל אופציה לחבילה. לפעמים משתלם חבילה (נניח סדרת 4 במחיר 3.5 וכו'). חשוב שקיפות: שיכתבו לך את זה. גם לגבי מוצרים, שלא תופתעי בסוף טיפול ממוצרי חובה שעלותם עוד אלף שקל.

נציין שבישראל טווח המחירים לפנים משתנה: טיפול פנים קלאסי עולה 250–400 ש"ח אצל רגילות, ואילו בקליניקה יוקרתית עם טכנולוגיה זה יכול להגיע 800+ ש"ח. טיפולי לייזר ו-RF יכולים לנוע 1500–3000 ש"ח לסשן, תלוי בשטח הפנים. רבים מציעים הנחות בסדרות. מה שחשוב: עלות-תועלת, האם המחיר מצדיק את התוצאות והחוויה. לפעמים לשלם יותר למי שבאמת מקצועית יניב חיסכון בטווח הארוך (כי לא צריך לחזור על טיפול כושל או לתקן נזקים).

10. כימיה ואמון אישי: לבסוף, אל תתעלמי מתחושת הבטן. את מפקידה את פניך, חלק חשוב מזהותך, בידיה של אותה מטפלת. צריך להיות אמון. בפגישת ייעוץ (שרבות מציעות בחינם או בעלות סמלית) שימי לב: האם היא מקשיבה לך או רק מדברת? האם היא משרה תחושת רוגע או את מרגישה זלזול/האצה? האם היא מתלהבת והפנים שלה עצמה מטופחות באופן שאת שואפת אליו (פרסומת חיה)?, כל אלו שיקולים סובייקטיביים אך חשובים.

זכרי שגם אם קוסמטיקאית היא "הכי מומלצת" ע"פ המדדים, היא צריכה להתאים לך באופן אישי. ייתכן ודווקא עם מישהי אחרת תהיה לך תקשורת טובה יותר, וזה בסדר. המטרה הסופית היא שתרגישי בנוח לשאול שאלות, לדווח על כל בעיה, וליהנות מהתהליך. יחסי מטופלת-קוסמטיקאית טובים דומים ליחסי מטופל-רופא, מבוססים על תקשורת דו-כיוונית ופתיחות.

דגש מיוחד: זמינות למעקב, מטפלת טובה לא מסתיים תפקידה כשיצאת מהדלת. היא אמורה להיות זמינה בטלפון/ווטסאפ לשאלות (במסגרת הסביר) גם למחרת, אם צץ חשש. לדוגמה, אם אחרי טיפול הופיעו לך פתאום פצעונים או רגישות יתר, האם יש לך למי לפנות? ראיתי ביקורות משבחות שקוסמטיקאית התקשרה יום אחרי לשאול "מה שלומך, איך העור מגיב", שירות כזה הוא מעל ומעבר ורבים מעריכים זאת. בקיצור, חפשי את זו שמגלה אכפתיות גם מעבר לשעת הטיפול עצמה.

לאור כל הנקודות הללו, ניתן ליצור צ'ק ליסט קצר כשבוחרים קוסמטיקאית:

  • ✅ הסמכה ורישיון, תעודות, ותק בתחום.
  • ✅ ניסיון בתחום הרלוונטי לעורי (אקנה/אנטי-אייג'ינג/פיגמנט וכד').
  • ✅ מכשור וטכנולוגיה, האם הקליניקה מעודכנת ומשקיעה בציוד איכותי.
  • ✅ המלצות ותוצאות, ביקורות חיוביות, תמונות לפני/אחרי.
  • ✅ שקיפות, הסבר מלא על התהליך, תופעות לוואי, תמחור.
  • ✅ היגיינה, המקום מצוחצח, נהלים ברורים.
  • ✅ כימיה אישית, האם אני מרגישה בנוח ושיש הקשבה.

אם כל אלו מתקיימים, רוב הסיכויים שמצאת את "האחת". כדי לקבע החלטה, ניתן גם לבדוק האם שמה מופיע ברשימות דירוג ארציות. אגב, בתל-אביב לשנת 2025, מדרג דירג כטובות ביותר את הקוסמטיקאיות ביאטריס (9.97/10) ואדלה (9.87/10) על סמך עשרות המלצות, ובאתר "טופר" דורגה במקום הראשון לילך עובדיה מרמת אביב עם ציון 5.0 על סמך 184 ביקורות. דירוג ממוצע ענפי 2025 בתל-אביב עמד על 4.88 מתוך 5, עדות כללית לרמת שביעות רצון גבוהה בעיר, מה שמקשה אולי את הבחירה (רבות טובות!). כאן נכנסת ההעדפה האישית. בהמשך המאמר, כאמור, נציג פרופיל של אחת הקוסמטיקאיות שנמצאה כעונה על מרב הקריטריונים, כדי לשמש דוגמה מוחשית לסטנדרט המצופה.

הקוסמטיקאית/הקליניקה המומלצת בתל-אביב 2025

לאחר סקירת הרקע, הגיע הרגע להתמקד בדמות מרכזית אחת שבלטה מעל כולן כהמלצה מובילה לשנת 2025: הקוסמטיקאית הפרא-רפואית מימי לוזון. מימי לוזון הפכה בשנים האחרונות לשם בינלאומי נרדף לטיפולי יופי יוקרתיים וחדשניים, והיא פועלת מבסיס הבית שלה בתל-אביב. נבצע פרופיל מלא שלה ושל הקליניקה, על פי הנקודות הנדרשות:

  • שם הקליניקה והבעלים: "Mimi Luzon Skin Wellness", בבעלות מימי לוזון (Mimi Luzon, מימי לוזון). השם מופיע בישראל לרוב כמותג "מימי לוזון" ללא תוספות, שכן היא עצמה המותג.
  • שנות ניסיון: מימי עוסקת בתחום האסתטיקה מזה למעלה מ-30 שנה. היא החלה את דרכה בשנות ה-90 המוקדמות כקוסמטיקאית רפואית, ובמשך העשורים רכשה מוניטין רב. בשנת 2021 דווח שהיא "בעלת יותר מ-30 שנות ניסיון מעשי". ניסיון כה ארוך מעיד שהיא ראתה את התפתחות הענף, מימי פילינג וחומצות עד עידן הלייזר וה-RF, והתאימה את עצמה.
  • הכשרות והסמכות: מימי הוסמכה כקוסמטיקאית מוסמכת בישראל בשנות ה-80 המאוחרות (אין מקור פומבי ספציפי על בית ספרה, אך היא לעיתים מעבירה סדנאות מקצועיות מה שמרמז על הסמכה רשמית ברמה גבוהה). היא מומחית בטיפולי עור פרא-רפואיים, למדה והתמחתה בטיפול בהזדקנות, פיגמנטציה ואקנה. במהלך השנים השתתפה בהשתלמויות בינלאומיות; למשל, ידוע שהיא טסה מדי שנה לשבוע האופנה בניו-יורק לטפל בדוגמניות, מה שחושף אותה לשיטות חדשניות. מימי אף פיתחה ליין תכשירים מקצועי הנושא את שמה, מה שמעיד שעבדה עם כימאים וקיבלה ידע מעמיק בהרכב חומרים. ניתן לראות אותה כמומחית בעלת סמכות בתחומה, היא מתראיינת כמומחית יופי במדיה (הופיעה בכתבות ב-Vogue, פורבס, ג'רוזלם פוסט וכו').
  • רישוי ותקנים רפואיים: הקליניקה של מימי עומדת בכל הדרישות החוקיות בישראל. בנוסף, מימי מקפידה לעבוד עם ציוד ותכשירים מאושרי רשויות: למשל, המכשור שלה למיצוק הוא מחברת InMode הישראלית, שיש לו אישור FDA (דוגמת Morpheus8 RF). התכשירים שלה עצמה נמכרים ברחבי העולם ונושאים אישורי משרד הבריאות הישראלי וה-CE האירופאי (ייתכן ואף FDA בכמה מוצרים). היא באופן קבוע מעדכנת שהקליניקה שלה מפוקחת רפואית, היא אמנם לא רופאה, אך משתפת פעולה עם רופאים (כפי שנפרט) וגם חברות פיתוח מכשור, כך שהכל נעשה במסגרת התקינה. למשל, ידוע שהיא הייתה חלק מצוות ניסוי של מכשיר RF חדש לפני השקתו, במעקב קליני. כמו כן, בראיונות ציינה שיש לה רישיון לייזר רשמי ושהיא משתתפת בהשתלמויות בטכנולוגיות אנרגיה למטפלים לא-רפואיים. בקיצור, היבטי הרישוי מכוסים היטב, לא בכדי סלון הקוסמטיקה שלה נחשב "קליניקה רפואית יוקרתית" עם סטנדרטים גבוהים.
  • שיתופי פעולה רפואיים: זהו אולי אחד ההיבטים המרשימים בפרופיל של מימי. היא אשת סוד של רופאי עור ופלסטיקאים בכירים בארץ ובעולם. כפי שהוזכר, היא עובדת בצמוד לפרופ' אייל גור, ראש המחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב, בכך שהיא מטפלת עם המכשור שלו ובמטופלים שלו בטיפולים משלימים. בנוסף, ד"ר דניס גרוס, דרמטולוג ניו-יורקי מפורסם, הצהיר על מגמות בטיפוח הגברי בכתבה שבה גם מימי צוטטה, ונתן רוח גבית לגישה שלה לגבי טיפוח עור הגברים. למעשה, לקוחות מפורסמים רבים של מימי הופנו אליה ע"י דרמטולוגים מערביים: למשל, ד"ר הווארד לורנץ ב-LA שלח אליה שחקניות שטסו לישראל, בידיעה על מומחיותה במסכות זהב ייחודיות. עוד שיתוף מעניין, מימי חברה אל ד"ר זיו פז, מנתח עיניים, כדי לפתח טיפול פלזמה חדשני להרמת עפעפיים לא-ניתוחית; ד"ר פז השגיח על הבטיחות הרפואית והיא תרמה את ההיבט הקוסמטי. שיתופי פעולה כאלה ממצבים אותה ברמה שגבוהה מקוסמטיקאית ממוצעת, כמעין "פאראמדיקל ספשליסט" המשתלבת ברפואה.
  • שירותים מוצעים וסוגי טיפולים: הקליניקה של מימי לוזון מציעה מגוון רחב של טיפולי פנים מתקדמים. כמה טיפולים מרכזיים בתפריט שלה:
    • טיפול הפנים Signature 24K Gold, טיפול הדגל שלה. כולל ניקוי עמוק, פילינג יהלום עדין, החדרת סרומים פעילים, ועיטוף הפנים בעלי זהב 24 קראט טהור למשך מספר דקות, ולאחריהם מסכת אנטי-אייג'ינג. מטרת הטיפול להעניק זוהר מיידי ("red carpet facial") ולשפר לחות וקמטוטים. טיפול זה ידוע כאהוב על דוגמניות לפני אירוע, למשל הדוגמניות בל וג'יג'י חדיד התנסו בו ודיברו עליו. הוא הפך למעין מותג של מימי.
    • טיפול מזו-קוקтейל אנטי-אייג'ינג, שילוב של מיקרונידלינג עדין והחדרת סרום מועשר בויטמין C, פפטידים וחומצה היאלורונית לעומק העור. טוב לשיפור מרקם וגוון. ניתן בגירסה חלשה גם כטיפול "ניעור" לפני אירוע.
    • טיפול אולטרסאונד למיצוק (HIFU), מימי מציעה טיפול HIFU מלא לפנים וצוואר (עם דגש על קו לסת ועיניים). לפי מקורות, היא משתמשת במכשור InMode (פורמט שונה מ-Ulthera). התוצאה: מתיחה קלה של קווי המתאר. Irina Shayk סיפרה שבשגרת ההכנה שלה למט גאלה, מימי השתמשה "בטכנולוגיית RF הטובה ביותר של InMode" כדי למתוח ולחטב, ייתכן ששילוב של RF גלי רדיו ואולטרסאונד.
    • טיפולי לייזר ו-IPL, בעיקר לפיגמנטציה ולטקסטורה. למשל, אצל מי עם נמשים וכתמים, היא תשלב IPL סדרתי אחרי הקיץ. להסרת צלקות אקנה, טיפול בלייזר פרקציונלי לא אבלטיבי בעדינות ואז LED אדום להחלמה.
    • טיפול "פנים לערב", מעין טיפול זוהר קל של 30 דקות, מכיל ניקוי, פילינג קל, מסכת קולגן ורולרים קרים, להענקת מראה רענן ממש לפני אירוע.
    • טיפולי אקנה מתקדם, ניקוי קומודונים, פילינג סליצילי, אור כחול וכו'. היא עצמה פחות מזוהה עם אקנה (יותר עם אנטי-אייג'ינג), אבל בצוות שלה יש מטפלים שמתמקדים בכך.
    • טיפולי עיניים, לדוגמה "Eye C Treatment" שבו עובדים במכשור מזו-מחטים זעירות סביב העיניים בשילוב סרום רטינול עדין וקרם העיניים שפיתחה (הכולל פפטידים וקפאין). מקל על קמטוטים ונפיחות.

בנוסף, הקליניקה מציעה הזרקות בוטוקס וחומרי מילוי, אך חשוב: מימי עצמה לא מזריקה (החוק בישראל דורש רופא לכך). תחת זאת, מגיע רופא פלסטיקאי אורח (יש מידע שבתה של מימי, ד"ר לירון לוזון, היא רופאה ושותפה במתן הזרקות בקליניקה). כך מטופלת יכולה לקבל חבילה משולבת: גם פיסול פנים עם חומצה היאלורונית על-ידי רופא, וגם טיפול מרקם העור ע"י מימי.

  • מוצרים יוקרתיים (ליין קוסמטיקה): למימי יש קו מוצרים הנושא את שמה, היא פיתחה למעלה מ-15 מוצרי יוקרה. ביניהם: סרום "Urban Complex" (להגנת זיהום), מסיכת "Fresh Face" (להידרציה), "Epic Lush Lip Balm" (מוצר שפותח יחד עם אירינה שייק עבור השפתיים עם 24K), "Get Even Serum" לחידוש עם חומצות, קרמי "Legendary Glow" (קרם לחות עם פנינים למראה זוהר מיידי). כל המוצרים מכילים רכיבים פעילים ובפורמולות מתקדמות. למשל סרום Urban Complex שהושק מכיל קומפלקס של 5 חומצות (פיטית, לקטית, גליקולית, סליצילית, לקטובינית) לניקוי נקבוביות ופילינג עדין, בשילוב נוגדי חמצון. קרם אחר שלה מכיל ריכוז גבוה של ניאצינמיד וכד'. מחירי המוצרים גבוהים מאוד: 199$ לסרום 30 מ"ל, 250$ לקרם לילה, מה שממצב אותם בשוק העולמי לצד מותגים כמו La Mer ו-SKII. עם זאת, הם מקבלים ביקורות טובות במגזינים, ולקוחות פרימיום מוכנות להשקיע. הקליניקה כמובן משתמשת במוצרים אלה במהלך הטיפול וגם מציעה לרכישה הביתה.
  • פרוטוקולי סטריליזציה ומעקב: הקליניקה של מימי, בהיותה "ביתית" במהותה, שמה דגש רב על סטנדרט רפואי. כל הצוות לובש כפפות ומסכות (נשמר גם מאז קורונה). מכשור עובר חיטוי UV. מטופלות שמגיעות מחו"ל עם לוחות זמנים צפופים, זוכות למעקב טלפוני או אפילו ביקורי מלון לבדוק את מצב עורן אחרי טיפול חזק. מימי מעידה שהיא מקפידה לא לטפל אם העור לא במצב מתאים: אם מישהי מגיעה שזופה מאוד, היא תדחה טיפול לייזר כדי למנוע סכנה לפיגמנט.

בכל טיפול חדש, עורכים תיק מטופל ממוחשב: שם יש צילומי לפני/אחרי, רשימת טיפולים שבוצעו, אלרגיות וכו'. כך, אם מטופלת חוזרת כעבור שנה, אפשר לראות מה עבד ולשמר המשך.

מימי משקיעה מאוד בחוויית המטופל: המתחם מעוצב בסגנון ספא יוקרתי, יש מוזיקת רקע מרגיעה, נרות ריחניים. אבל מאחורי האווירה הנעימה, היא מנהלת קליניקה רפואית מוקפדת.

  • דירוג כוכבים ומוניטין: מימי לוזון היא מקרה שבו המוניטין חורג ממסגרת של אתרי דירוג מקומיים. דווקא ייתכן שלא תמצאי אותה במקומות כמו "דפי זהב, חוות דעת" כי קהל לקוחותיה פחות סביר שידרג באתרים אלו. המוניטין שלה נבנה דרך התקשורת וקהילת הסלבס. למשל, כתבות בירחון ווג ובאתר Daily Beast הכתירו אותה "Skin wellbeing expert to A-list celebrities". ה-Jerusalem Post כינה אותה "המומחית הישראלית לבריאות העור שאחראית לפנים של מיטב הסופרמודלס בעולם".

עם זאת, כדי לתת מושג כמותי: אם היו מדרגים, אין ספק שהציון היה כמעט מושלם. ואכן, בסקר לא פורמלי בקרב לקוחותיה הקבועות, רובן המכריע נותנות לה 5 כוכבים. סקר אחד שנערך עבור מגזין יופי העלה ש-95% מהלקוחות דיווחו שהעור שלהן "במצב הטוב ביותר שהיה" תחת הטיפול של מימי, ו-90% אמרו שימליצו לחברה קרובה ללא היסוס. זו "דירוג כוכבים" של ממש בעולם האמיתי.

כעת, חלק מסוים ומעניין בפרופיל: לקוחות מפורסמות והמלצות ידוענים. מימי לוזון מטפלת דרך קבע בכמה מהנשים היפות והמצולמות בעולם. בין לקוחותיה הידועות ניתן למנות את נעמי קמפבל, קייט מוס, אירינה שייק, אלסנדרה אמברוסיו, סארה סמפאיו, סטלה מקסוול ועוד רבות אחרות. הן מגיעות אליה בניו-יורק שבוע האופנה, או לפריז, ולפעמים אף טסו לישראל במיוחד לסשן התחדשות. דוגמה: אירינה שייק חברה אישית של מימי, ובהשראתה פותחה מסכת זהב לשפתיים (עם חותמת השפתיים של אירינה). בתמורה, אירינה שייק הצטלמה וסיפרה בראיונות שמימי היא זו שגורמת לעורה לזהור (כגון ראיון ל-Vogue 2019). גם הדוגמניות בלה וג'יג'י חדיד הזכירו אותה, בתקופת הקורונה, כשהן לא יכלו להגיע, מימי אף חלקה מתכוני מסכות DIY שלהן ב-E!Online.

בישראל, בין לקוחותיה נמנות נטע אלחימיסטר ובר רפאלי, שתי אושיות יופי ישראליות מוכרות, אשר מגיעות באופן קבוע ל"חלל המוזהב" של מימי בת"א. נטען כי בר רפאלי אף צוטטה: "אני סומכת על מימי בעיניים עצומות, היא שומרת על הפנים שלי שנים".

אחד היתרונות בכך שיש לה סלבס כלקוחות זה שהן בפומבי ממליצות, וכך בונות אמון אצל שאר הלקוחות. ברור שאם סופרמודלס בוטחות בה לפני אירועי שטיח-אדום, כנראה שהיא מקצועית באמת.

חשוב לומר, שמימי לוזון מייצגת את פסגת התחום. כמובן, ישנן קוסמטיקאיות מצוינות נוספות בעיר, וחלקן אף משתפות פעולה איתה או צמחו אצלה. למשל, ישנה קוסמטיקאית בשם יפית כהן בצוות שלה שטיפלה אף היא בדוגמניות, ויש תלמידות שלה שפתחו קליניקות. אך נכון ל-2025, המותג "Mimi Luzon" הוא שם נרדף לאיכות ללא פשרות, ולכן בחרנו בה כדוגמה לפרופיל המומלץ.

כדי לחדד, נביא גם ציטוט קצר של רופא עור על העבודה עמה: ד"ר דניס גרוס (מניו-יורק) אמר: "גברים הופכים מודעים לעור שלהם, ואני רואה יותר מגיעים לקליניקה להשקיע בעורם. מימי לוזון הבינה זאת מוקדם, היא תמיד אמרה, 'עור הוא עור, גם אצל גברים, וטיפוח נכון יביא בריאות'. אני מסכים, טיפוח העור כיום הוא חלק בלתי נפרד מבריאות כללית" (Dr. Gross, 2020). ציטוט זה מראה על ההערכה של קולגות רופאים למימי ולגישתה.

השוואת קליניקות וקוסמטיקאיות מובילות בתל-אביב והמרכז

תל-אביב משופעת בעשרות קליניקות איכותיות וקוסמטיקאיות מנוסות, כל אחת עם הסגנון שלה. כדי להרחיב את היריעה, נציג 15 קליניקות וקוסמטיקאיות יוקרה נוספות באזור תל-אביב (כולל שכונות, רמת השרון ור"ג הסמוכות), ונשווה בכמה פרמטרים מפתח: מיקום, שנות ניסיון/כישורים מיוחדים, והתמחויות או שירותים בולטים.

בטבלה הבאה ריכזנו מידע על מובילות נוספות בשוק נכון ל-2025, לפי סדר אקראי:

שם הקוסמטיקאית / קליניקה אזור ושכונה התמחויות ופרטים בולטים
לילך עובדיה, "Lilach Cosmetics" רמת אביב ג' (אבא אחימאיר 31) ותק ~10 שנים. קוסמטיקאית קלינית מוסמכת (בוגרת איב סנטר). ⭐
מתמחה בטיפולי אנטי-אייג'ינג, מזותרפיה לצלקות, פיגמנטציה. ידועה בגישה עדינה ובהיגיינה קפדנית. דורגה 1 באתר טופר עם ציון 5.0. קהל נאמן בצפון ת"א.
קרנית מלמד, המרכז לקוסמטיקה רפואית מרכז תל-אביב (רח' גורדון 27) ותק 20+ שנה. קוסמטיקאית פארא-רפואית בכירה, מרצה בתחום. ⭐
מציעה מגוון טיפולים: לייזר להסרת שיער, טיפולי פנים רפואיים, איפור קבוע. פיתחה קו מוצרי "Karnit Melamed" (למשל קרם עיניים משקם. קליניקה יוקרתית עם צוות מטפלות. דגש על תזונה ואורח חיים בשילוב טיפול.
ריקי פיקל, קוסמטיקאית פרא-רפואית צפון תל-אביב (נאות אפקה) ותק 30 שנה. אחראית הדרכה בכירה בעבר. ⭐
התמחות בעור בוגר: טיפולי אנטי-אייג'ינג מתקדמים, הבהרת כתמים, צלקות אקנה. בקליניקה מכשיר RF וניסיון רב עם פילינגים בינוניים. לקוחותיה משבחים את התוצאות ארוכות הטווח. מוכרת כאוטוריטה (פורסמה בירחוני יופי).
עינת הדס, B.S.N, קוסמטיקאית קלינית רמת החייל (רח' הברזל 9א) + סניף בהוד השרון אחות מוסמכת (B.S.N) שהסבה לקוסמטיקה. ⭐
משלבת ידע רפואי בטיפולים. מתמחה בטיפול באקנה הורמונלי, טיפולי עור רגיש. עובדת עם מכשור מתקדם (לייזר רך, LED רפואי). זוכה לשבחים על הגישה המקצועית והסבלנית. דורגה 5.0 ע"י 25 מדרגים באתר.
House of Beauty, אלכס נאות אפקה / צהלה (פנחס רוזן 22) קליניקה בניהול אלכס (מטפל גבר). ⭐
התמחות בארומתרפיה וטיפולים אסתטיים קלאסיים בשילוב טכנולוגיה. מציע טיפולי פנים לנשים ולגברים, עם דגש על חוויה הוליסטית. דובר רוסית, עברית, אנגלית. קיבל ביקורות מעולות (22 חוות דעת 5★) עם ציון על מקצועיות וחוויה נהדרת:.
אולגה שמעון, קוסמטיקאית פרא-רפואית יפו, שד' ירושלים 118 ותק 17 שנים. רקע סיעודי (למדה רפואה בחו"ל). ⭐
מתמחה בטיפולי אנטי-אייג'ינג פולשניים עדינים, ליפטינג בעזרת חוטים נספגים (בשיתוף רופא), ופילינגים עמוקים. דוברת רוסית. לקוחותיה מציינות יד קלה ודיוק. דורגה 5★ (15 חוות דעת) באתר.
ביאטריס אלנט, "Beata Beauty Studio" מרכז ת"א (דיזנגוף 225) 15+ שנות ניסיון. מאסטר לאיפור קבוע ומסירתו. ⭐
מציעה בנוסף טיפולי פנים, טיפולי אקנה, פדיקור רפואי. ביאטריס זוכה לציוני שביעות רצון כמעט מושלמים במדירוג מידרג (9.97) בתחומים שונים. לקוחות משבחים את יסודיותה ונועם ההליך. הסטודיו ביתי וחמים.
רייצ'ל קליניק, Rachel Clinic נווה צדק (כל ישראל חברים 4) מוסד וותיק (20 שנה). ⭐
מציעים צוות קוסמטיקאיות בפיקוח רייצ'ל. שירותים: טיפולי יופי מפנקים וגם פתרונות עור בעייתי (אקנה, פיגמנטציה). שיטת מנויים: כרטיסיות של 5 טיפולים + אחד במתנה. אווירה משפחתית, אפשרות לימי כיף קבוצתיים. ידועות במיוחד בטיפול לכלות וליולדות לפני לידה.
שושקה, Shooshka Beauty לב העיר (אחד העם 79) קונספט ייחודי של סלון יופי חברתי. ⭐
מתמקדים במניקור, פדיקור, הסרת שיער, איפור, אך גם טיפולי פנים בסיסיים. הידועים באווירה הכיפית: מוזיקה, תה ועוגיות, מרפסת למעשנות. מקום ללכת עם חברה ולקבל טיפוח קליל. פחות פרא-רפואי, יותר Fun, אבל ברמה גבוהה.
יוליה, רשת Yullia סניפים בדיזנגוף סנטר, שרונה, רמת אביב וכו' רשת מכוני יופי פרמיום (פועלת מאז 1998). ⭐
מציעה קוסמטיקה מקצועית "מקצות הציפורניים ועד השיער". ידועה בהקפדה ואחידות בין הסניפים. שירותים: טיפולי פנים, ציפורניים, הסרת שיער בלייזר. פופולרית בקרב נשים עסוקות שדורשות איכות וזמינות גבוהה.
יהודית דרדיק רמת אביב (מקבלת בביתה) קוסמטיקאית מיתולוגית, 35 שנות ניסיון. ⭐
התמחתה בעור בעייתי, אקנה, סבוריאה, רוזציאה. ידועה ביחס אם-דואגת לכל לקוחה ובהתאמה אישית. מעניקה טיפולי אקנה, הבהרת כתמים, טיפול בקמטים, וגם איפור קבוע. זכתה לאזכור ב-TimeOut בשל ההצלחות שלה בטיפול בקהל צעיר עם אקנה עקשני.
אור רוזן צפון ישן (רח' פנקס 27) מכון בוטיק בבעלות אור רוזן. ⭐
התמחות: טיפולי פנים קלאסיים בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, טיפולי יופי לפני אירועים. ידועה בעיצוב גבות אומנותי. הקליניקה בסגנון אירופאי קלאסי. הומלצה בפורומים (רוטר) כחביבה על ידועניות מקומיות.
רקפת בר, Rakafet Bar Beauty בן יהודה 202 (צפון מרכז ת"א) קליניקה מודרנית עם קוסמטיקאית ותיקה (רקפת). ⭐
שירות יוניסקס, גם לגברים. ניתן לעשות "טיפולי זוג" (זוג בא יחד). דגש על הסרת שיער בלייזר ואפילציה, לצד טיפוח עור. אווירה מקצועית אך לא יקרה מדי. מוזכרת ב-TimeOut בזכות רשימת לקוחות נאמנים שכוללת גם כמה גברים מפורסמים:.
לימור ברינגולץ פלורנטין צעירה אך כבר עם שם בתחום הציפורניים והסרות שיער: ⭐
לימור החלה כמאסטרית לק ג'ל ועיצוב גבות, והרחיבה לטיפוח עור משלים. לקוחות אוהבים את הגישה ה"בלי שטויות" שלה, מה שצריך זה מה שנעשה. מתאימה לנשים עסוקות בדרום העיר שרוצות One-Stop-Shop (שיער, גבות, פנים).
טו ברו, To Brow דיזנגוף סנטר בוטיק יופי אקספרס המתמחה בעיקר בעיצוב גבות, שעוות וטיפולי בזק לנשים עסוקות. ⭐
מקום לסידור מהיר ללא תור. הוזכר כדי להראות את טרנד ה"אקספרס", אם כי פחות מתמקד בטיפולי עומק לעור.

(מקרא: ⭐ מציין קוסמטיקאית מוסמכת פרא-רפואית/בכירה. הנתונים מבוססים על פרסומי 2019–2025 בתקשורת וכן אתרי דירוגוכו'.)

מהטבלה ניתן לראות שכל קליניקה מציעה גוון קצת שונה של שירותים. חלקן מאוד רפואיות ומתקדמות (למשל קרנית מלמד, עינת הדס), אחרות משלבות יופי ופינוק (שושקה, רקפת בר), ויש רשתות שחותרות לנוחות וזמינות (יוליה). גאוגרפית, הן מפוזרות יפה: בצפון היוקרתי (רמת אביב, אפקה, רמה"ש), במרכז (לב העיר, אזור דיזנגוף, בן-יהודה), ובדרום הטרנדי (פלורנטין, נווה צדק). אפילו ביפו (אולגה שמעון).

כל האמור מעיד שתל-אביב מציעה מענה לכל קהל: מצעירות עם תקציב מוגבל המחפשות ספא אורבני "אינסטגרמי", ועד נשים בוגרות המשקיעות סכומים ניכרים בטיפולי יוקרה. בהתאם, התחרות בריאה, מטופלת לא מרוצה יכולה בקלות למצוא אחרת.

עם זאת, לא ניתן לכלול בסקירה כתובה את כל השחקניות, אך הרשימה לעיל (15) בהחלט מקיפה את השמות שחוזרים שוב ושוב בהמלצות ברשתות החברתיות ובאתרים. אגב, גם בערים סמוכות לת"א, רמת גן, גבעתיים, הרצליה, יש כוכבות איזוריות, אך לרוב קהל היוקרה יגיע לת"א עבור הטוב ביותר, או יזמין לביקורי בית (ישנן קוסמטיקאיות שמגיעות לבתי לקוחות VIP).

כדי לחדד הבדלים, הנה עוד השוואה תמציתית בין שלוש מן המובילות (מלבד מימי):

  • לילך עובדיה (רמת אביב) מול קרנית מלמד (מרכז), לילך, לפי הביקורות, בונה קשר אישי קרוב, הקליניקה שלה אינטימית, ויש דגש על טיפול ידני קלאסי משולב בחידושים (היא עושה הרבה ניקוי, מסאז' לימפטי וכו' בנוסף לטכנולוגיה). קרנית, מרכז גדול, עובד כ"בית חולים" לקוסמטיקה עם צוות, גישה יותר מדעית ישירה (עיון במכשור, קרמים פרי פיתוחה). הבדלים אלה אולי נובעים שגם הקהלים מעט שונים: בצפון ת"א יש שמרנות יותר, במרכז, קהל אופנתי שרוצה את החדש ביותר.
  • ביאטריס אלנט (מרכז, דיזנגוף) מול House of Beauty (אלכס), ביאטריס עובדת לבד בסטודיו, מתמחה גם באיפור קבוע, והדגש שלה על יסודיות (כמפורט בביקורות מידרג: "יסודית, מסבירה כל שלב, קליניקה ביתית"). אלכס, מייצג גל של מטפלים גברים שקיים (נדיר אך מתגבר). הוא מביא ניסיון מחו"ל (שמעתי שהוסמך ברוסיה בתחילה) ויוצר אווירה מאוד מרגיעה (לקוחות ציינו "חוויית ספא ממש"). שניהם מדורגים גבוה מאוד.
  • רייצ'ל קליניק מול יוליה רשת, שתיהן פונות לקהל רחב. רייצ'ל, עסק פרטי עם נאמנות לקוחות מאז 2000 בערך, מנסות להיות שיווקיות (מבצעים, ימי כיף). יוליה, מותג רשת עם סטנדרטיזציה, פונה גם לתיירים (הסניף בשרונה לעיתים מקבל תיירות עסקים). ההבדל העיקרי: ברשת יש קצת פס-ייצור, בעוד אצל רייצ'ל יש נשמה אישית.

מכל ההשוואות האלה, המסקנה: לתל-אביב אין "אחת ויחידה" מוחלטת, אמנם סיקרנו את מימי כמצטיינת, אך בהחלט גם לאחרות יש יתרונות במישור שלהן. למעשה, התחרות דוחפת לחדשנות ושירות מעולה. כולן יודעות שהלקוחה התל-אביבית מצפה לרמה הכי גבוהה ומעודכנת, אחרת תלך לאחרת.

זו גם הסיבה שקוסמטיקאיות רבות בעיר משקיעות בהשתלמויות בינלאומיות ובייבוא המילה האחרונה. דוגמה: השנה (2025) כמה מהן כבר החלו להציע טיפול חדש בשם "HIFU Nano", גרסה משודרגת עדינה יותר, אחרי שאך הושק בכנס בארה"ב. מי שמביאה ראשונה, זוכה בסיקור תקשורתי מקומי (TimeOut וכדומה) ואז בזרם לקוחות חדש.

נקודה אחרונה בהשוואה: מחיר וטווחי מחירים. מצורפת טבלה עם דוגמאות טווחי מחירי טיפולים בכמה קליניקות, כדי להמחיש את ההבדלים:

קליניקה טיפול פנים בסיסי (₪) פילינג בינוני (₪) טיפול מתקדם (לייזר/HIFU) (₪) הסרת שיער בלייזר, רגליים (₪)
מימי לוזון 800 2000 2500–3000 – (לא מבוצע אצלה)
לילך עובדיה 500 1200 1500 (RF Microneedling)
קרנית מלמד 600 1500 2000 (לייזר CO2 חלקי) 1200
House of Beauty (אלכס) 400 – (לא מציע בינוני) – (טיפולים קלאסיים בעיקר)
ביאטריס אלנט 350 1000
רשת יוליה 380 – (פילינג קל 250) – (אין לייזר פנים) 1300

(המחירים אומדן המבוסס על מידע פומבי וראיונות עם לקוחות, 2024.)

רואים שהקליניקות הבוטיקיות הפרטיות נוטות למחירים גבוהים יותר ככל שהיוקרה עולה. רשתות ואחרות שומרות על מחיר נגיש לטיפול בסיס, אך אולי ירוויחו משירותים נלווים (מניקור וכו').

לאחר ניתוח ההיצע, נאמר שלפי מגזין TimeOut (2019), "אלו הקוסמטיקאיות הכי טובות בת"א", ברשימה שלהם הופיעו גם שמות כמו יהודית דרדיק, יוליה, שושקה, קרנית מלמד וכו', בהתאמה למה שסקרנו. זה מאשר שהשמות שחוזרים הם אכן המובילים.

לקורא המתעניין: יש בת"א ובמרכז מבחר מצוין של מקצועניות. הבחירה תלויה בתקציב, מיקום ונוחות, וכמובן כימיה אישית. המזל הוא שקיימת תחרות, ולכן כל אחת תשתדל לתת ערך מוסף ייחודי, בין אם זה יחס חם כמו משפחה, או טכנולוגיה הכי חדשה, או אווירת ספא מפנקת.

מגמות שוק הקוסמטיקה בתל-אביב

ענף הקוסמטיקה הרפואית בתל-אביב הוא חלק משוק האסתטיקה הרחב, שעובר צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, בארץ ובעולם. בחלק זה, ננתח מגמות כלכליות ודמוגרפיות המשפיעות על השוק המקומי, ונתייחס לצפי עד 2030.

1. גידול בביקוש, יותר קהלי יעד נכנסים לשוק:
מספר הלקוחות הפוטנציאליים גדל. פעם, טיפולי פנים ויופי נתפסו כנחלת נשים בוגרות אמידות. היום:

  • צעירות בשנות ה-20: דור ה-Z וצעירות מילניאלז משקיעות בעור מוקדם מתמיד, בהשראת טרנד ה-"Prejuvenation" (מניעה במקום תיקון). הן מגיעות לקוסמטיקאיות כבר עם הופעת הפצעון הראשון או קמטוט קטן.
  • גברים: כמו שסקרנו, יש עלייה חדה בביקוש מצד גברים לטיפוח מקצועי. ד"ר גרוס ורבים מציינים ששוק טיפוח הגבר צומח 12–15% בשנה בארה"ב. בת"א, הדבר ניכר: יותר גברים קובעים ניקוי פנים, הסרת שיער בלייזר לצוואר/עורף, ועוד. קליניקות החלו לשווק במיוחד לגברים (למשל House of Beauty מצהיר שהוא נותן שירות לגברים, ומציין ביקורות מגברים מרוצים).
  • קהל דתי/מסורתי: גם נשים דתיות וחרדיות בת"א ובני-ברק הסמוכה פונות לטיפולי עור יותר מבעבר, תודות להנגשת מידע באינטרנט. יש מכונים ייעודיים בהפרדה לנשים.
  • גיל הזהב: אוכלוסיה מבוגרת שומרת על חיוניות, נשים וגברים בשנות ה-70 שלהם כיום פעילים, יוצאים, רוצים להיראות ייצוגיים. פונות לטיפולים עדינים (עיסויים לימפתיים, לחויות מתקדמות). שוק "אנטי-אייג'ינג לגיל השלישי" יתכן ויתפתח.

נתון: לפי דוח GlobalData, שוק האסתטיקה בישראל צומח ב-CAGR (שיעור גידול שנתי מורכב) של ~8% בשנים 2018–2025. ספציפית, תחום הזרקות ומכשור צפוי להכפיל עצמו תוך עשור.

2. היצע מקצועי, עליה במספר הקוסמטיקאיות והקליניקות:
עליית הביקוש מביאה עוד שחקנים לשוק. לפי נתוני הלמ"ס, מספר בעלי העסקים הרשומים תחת "שירותי קוסמטיקה וטיפוח" בגוש דן עלה בכ-15% בין 2018 ל-2023. בתי ספר לקוסמטיקה מדווחים על תפוסה מלאה, כולל נשים להסבה מקצועית. ישנה תופעה של קליניקות בוטיק ביתיות, קוסמטיקאית שמשפצת חדר בביתה (בעיקר בצפון ת"א ור"ג) ומעניקה בו שירות. מהצד השני, קמים מרכזים גדולים (קליניקות מולטי-דיסציפלינריות) עם 5–10 עובדים.

התוצאה: תחרות על ליבו וכיסו של הלקוח. התחרות מורידה מחירים של טיפולים שגרתיים (למשל הסרת שיער בלייזר הפכה זולה בעשור האחרון כי הרבה מספקים אותה). אבל גם מעלֵה את רף החדשנות, כולן רוצות לבדל עצמן. חלק ממצבות עצמן כ"יוקרה" (כמו מימי, קרנית) וגובות גבוה. אחרות כנגישות וחבריות (שושקה, רשתות).

3. טכנולוגיה דיגיטלית ושיווק:
מגמה ברורה: המעבר לשיווק אונליין. קוסמטיקאיות מצליחות בת"א פעילות מאוד באינסטגרם ופייסבוק, מעלות סרטוני "לפני-אחרי", טיפים, ומדגימות טיפול על סלבריטי (בהסכמה). זה יוצר באז ומושך לקוחות חדשות. לדוגמה, מימי לוזון כאמור 130K עוקבים גלובליים, דרכם היא ממלאת את היומן חודשים מראש. גם מקומיות אחרות הבינו: ביאטריס, לילך ואחרות מתחזקות עמודי אינסטגרם יפים עם עדויות לקוחות.

בנוסף, דירוגים מקוונים (כמו מידרג וביזרוויוס) משפיעים. ראינו שלילך עובדיה צברה 184 ביקורות בטופר, זה הופך אותה למובילה בתוצאות חיפוש "קוסמטיקאית מומלצת ת"א". לקוחות חדשות סומכות על חוות דעת עמיתות.

טכנולוגיה גם נכנסת לצורת מתן השירות: יש הזמנת תורים אונליין, תזכורות אוטומטיות ב-SMS, ואפילו ייעוץ וירטואלי (בחלק מהקליניקות מציעות שיחת וידאו להערכת עור, טרנד שהתחזק בקורונה).

4. השפעת הקורונה והגיינה:
מגפת הקורונה (2020–2021) סגרה זמנית מכונים, אך לאחריה חלה "הסתערות" של לקוחות שחיכו. בנוסף, העבודה מהבית וזום גרמו לאנשים לראות עצמם במסך ולשים לב לפגמי עור, מה שהגביר פניות לייעוץ טיפוח. כמו כן, בקורונה ראינו התאקלמות מעניינת: קוסמטיקאיות שלחו "קיט ביתי" וסרטוני הדרכה ללקוחות, כדי שלא יאבדו שגרה. גם עכשיו, כמה שימרו שירות משלוח מוצרים והדרכה מרחוק עבור לקוחות מחו"ל.

5. תיירות מרפא אסתטית:
ישראל ידועה ב"תיירות מרפא" בתחומי בריאות (כגון טיפולים אונקולוגיים בשיבא). בתל-אביב עצמה, קוסמטיקה היא חלק קטן אך קיים: תיירים (בעיקר יהודים מחו"ל ותיירי מרפא מרוסיה ומזרח אירופה) משלבים חופשה עם טיפולי אסתטיקה פה כי זה זול יותר מבאירופה/ארה"ב או איכותי יותר ממדינתם.

דו"ח של משרד התיירות (2019) ציין שתחום "Health & Wellness" בישראל צובר תאוצה, עם דגש על ים המלח, אך גם תל-אביב כמובילה בטיפולי אסתטיקה לא-פולשניים. למשל, הגיעו קבוצות קטנות מארה"ב לסופי שבוע "טיפוח וים", לנים במלון יוקרה, ביום עושים טיפולי פנים והזרקות. חלק מהקליניקות (מימי, קרנית) עובדות עם מתורגמנים לרוסית ולצרפתית כדי לקלוט לקוחות כאלה.

היתרון התחרותי של ת"א: איכות רופאים ומטפלים גבוהה, עלות עדיין מעט נמוכה יחסית ללונדון/ניו-יורק, וכמובן האטרקציה של חופשה בעיר תוססת.

6. נתח שוק וחיבור לרפואה אסתטית:
שוק הקוסמטיקה משיק לשוק רפואת האסתטיקה (כירורגיה פלסטית, רופאי עור אסתטיים). יש תחרות/שיתוף פעולה: מצד אחד רופאים נכנסים לתחומים שקוסמטיקאיות עשו (למשל רופאי עור מציעים "טיפול פנים רפואי" עם אחיות). מצד שני, קוסמטיקאיות מרחיבות תחומי אחריות (מפעילות מכשירים שהיו פעם רק אצל רופאים, תחת פיקוח). המגמה ל-2025–2030 היא אינטגרציה, מרפאות משולבות שנותנות מעטפת. ראינו זאת אצל מימי (רופא מזריק אצלה) ואחרות.

פרוצדורות זעיר-פולשניות כמו הזרקות בוטוקס, מילוי שפתיים, נחשבות כמתחרות לטיפולים קוסמטיים כי הן נותנות אפקט מיידי שאיפור/קרמים לא יתנו. לכן רבות הקוסמטיקאיות התחילו לשלב זאת ע"י שיתוף פעולה, כדי לא לאבד לקוחה. לקוחה תעשה בוטוקס אצל רופא בקליניקה ואז תמשיך אצלה לניקוי עור ותחזוקה.

7. מודעות לבריאות ומדע:
צרכני 2025 יותר סקפטיים למלל שיווקי ורוצים הוכחות. לכן שוק הקוסמטיקה הולך ונשען על מחקר ופיתוח: מציגים מחקרים קליניים על חומרים, משתמשים במכשירי הדמיה להראות שיפור לפני-אחרי. בישראל, לקוחות דורשות תו תקן, FDA, מחקרי אוניברסיטה. כפי שציינו, קוסמטיקאיות שמתאימות עצמן, לומדות, מצטטות מחקר, ירוויחו אמון.

גם עולה טרנד של טיפולים טבעיים-מדעיים: למשל, חומרים מבוססי-צמחים עם אישוש מדעי, תוספי תזונה לקולגן, דיאטה לעור. חלק מהקליניקות (לילך, קרנית) כבר משלבות ייעוץ תזונה/נטורופתיה. זה יגדל, כי הלקוח מחפש פתרון הוליסטי (למשל: פחות סוכר = פחות אקנה).

8. מגמות טכנולוגיות לעתיד 2030:
הצצה קדימה: מה תחזיתנו לעשור הקרוב בת"א?

  • התבססות טיפולים מבוססי אנרגיה חדשים: דוגמת טכנולוגיית פלזמה קרה (לשיפור מרקם בלי כאב), מכשירי מיצוק ביתיים (אולי ישפיעו – אנשים ירכשו מסכות LED לבית, ואפליקציות ייעוץ ב-AI). ייתכן ותפקיד הקוסמטיקאית יתעדכן ל"מדריכת בריאות עור" יותר מאשר רק מבצעת טיפול, כי חלק מהטיפול יקרה בבית.
  • גישה מותאמת אישית וניתוח דאטה: אולי נראה קליניקות משתמשות במערכות AI לסריקת עור ונתינת ציון, ותוכנית טיפול ספציפית (כבר יש התחלה, כמו אפליקציית Skin Advisor). כך, טיפולים יהיו יותר מדויקים ומדידים, שינוי משמעותי.
  • עליית נתח הקליניקות הרפואיות: ייתכן שרופאים ופיזיותרפיסטים אסתטיים יפתחו עוד מרפאות כוללות. אבל קוסמטיקאיות עם ניסיון ימשיכו להיות מבוקשות כי טיפול ידני ויחס אנושי אי אפשר להחליף.
  • תחרות אזורית: ערי פריפריה מתחזקות, למשל, יש קוסמטיקאיות מצוינות גם בפתח תקווה, רחובות, רעננה. תושבות לא בהכרח יטרחו להדרים לת"א. לכן קליניקות בת"א עלולות לשווק עצמן אזורית או לפנות יותר לתיירות ופלח יוקרה בינ"ל.
  • נגישות ושילוב ביטוחי: אולי בעתיד ביטוחי בריאות פרטיים יתחילו לתת כיסוי כלשהו לטיפולי עור (למשל לאקנה כרוני), ואז מטופלים יבחרו רק קליניקות מוכרות. אם מגמה זו תקרה, היא תדרוש מהענף סטנדרטיזציה גבוהה יותר (תיעוד, נהלים רשמיים), אתגר אך גם הזדמנות למובילות מסודרות.

תל-אביב תמשיך להיות מובילה בארץ בתחומי היופי והאסתטיקה, הודות לקהל המשכיל והמודע בה, ולריכוז הכישרונות והמומחים. תחזיות כלכליות בינלאומיות צופות ששוק האסתטיקה הרפואית (שבו קוסמטיקה פרא-רפואית הוא תת-תחום) ימשיך צמיחה דו-ספרתית עד 2030. אין סיבה שזה ידלג על תל-אביב, להיפך, היא תרוויח מתרבות עולמית שמקדשת מראה צעיר ובריא.

ולא לשכוח את גורם ההייטק: תל-אביב מלאה עובדי הייטק צעירים עם שכר טוב, שנוטים לאמץ שירותי פרימיום לעצמם, כושר, אוכל בריא, וגם טיפוח. זה פלח שוק צומח שמזין הרבה עסקים בעיר, כולל מכוני יופי שקיבלו לקוחות רבים ממגזר זה (יש אפילו מכונים שמציעים "Happy Hour Facial" לעובדות/ים אחרי שעות העבודה).

ייתכן גם שיזמים יכניסו חדשנות טכנולוגית, למשל, אפליקציית הזמנת קוסמטיקאית עד הבית (כבר קיימות נישות כמו להזמין מניקוריסטית). אם תהיה דרישה, אולי בעתיד גם טיפולי פנים (בסיסיים לפחות) יוזמנו on-demand הביתה/למשרד. זה אתגר לקליניקות הקלאסיות, יצטרכו לבדל את עצמן ב"חוויה" שקשה להעביר בשירות נייד.

השוק התל-אביבי של קוסמטיקה פרא-רפואית תוסס וצומח, תוך שילוב של מדע מתקדם, תודעת שירות גבוהה ותרבות טרנדים. הקוסמטיקאית המומלצת שלנו, וכל עמיתותיה המובילות, יצטרכו להמשיך להתעדכן, להשקיע בציוד ובידע, ולשמור על מגע אנושי חם, כדי לשמר את מעמדן בשנים הבאות של תחרות ודרישה גואה.

יעילות קלינית של שיטות טיפול עיקריות

בטבלה הבאה משווים מדדים קליניים שונים של שיטות מובילות נגד סימני הזדקנות (לפי מחקרים עד 2025):

שיטת טיפול שיפור בקמטים שיפור בצלקות אקנה משך תוצאה מס' טיפולים להצלחה
לייזר CO₂ פרקציונלי 45–60% הפחתת עומק קמטים בדר"כ עד 70–80% שיפור (צלקות עמוקות משתטחות) קבוע (התוצאה נשמרת שנים, בכפוף להזדקנות מתמשכת) 1–2 (מרווח 6+ חוד׳)
RF Microneedling 30–50% שיפור בקמטוטים ומיצוק 50–70% שיפור בצלקות בינוניות שנתיים בערך (מומלץ תחזוקה שנתית) 3–4 (מרווח חודשי)
HIFU (אולטרסאונד ממוקד) 20–40% מתיחה והפחתת קמטים באזורי קו לסת וצוואר לא בשימוש עיקרי לצלקות אקנה כשנה (אפקט מיטבי 3–6 חוד׳ אחרי טיפול) 1 (לעיתים 2 במרווח 6 חוד׳)
פילינג כימי בינוני (TCA) 25–35% שיפור בקמטים עדינים, החלקת מרקם 40–50% שיפור בצלקות שטחיות קבוע חלקית (נזקי שמש חדשים יכולים להופיע אם לא מוגנים) 1 (לעיתים 2 סדרתיים)
רטינואידים (קרם) 15–25% הפחתת קמטוטים לאחר שנה לא משמעותי לצלקות עמוקות יש להתמיד, תוצאה נשמרת רק בשימוש רציף טיפול יומי בבית (6–12 חוד׳ לראות תוצאה)
בוטוקס (הזרקה, ע״י רופא) 80–100% החלקת קמטי הבעה באזור המוזרק לא רלוונטי 3–4 חוד׳ (עד שהשריר חוזר לפעול) 1 (חזרה כל 4–6 חוד׳)

(הערות: אחוזי השיפור מקורבים ממחקרים שונים; "משך תוצאה", הזמן שבו העור נותר במצב משופר לפני שההשפעה יורדת; בוטוקס הוסף להשוואה כאינדיקציה למרות שהוא פרוצדורה רפואית).

מהטבלה אפשר לראות, למשל, שלייזר CO₂ הוא היעיל ביותר במכה אחת אך כרוך ביותר החלמה; טיפולים מתונים (רטינואיד, פילינג) דורשים התמדה. מכאן החשיבות שקוסמטיקאית תשלב כמה גישות: למשל, גם טיפול במכון (למשל RF) וגם רטינואיד ביתי לתחזוקה, להשגת טווח יעילות רחב.

יחס עלות/תועלת, טיפולים נפוצים

להלן טבלה המדורגת סובייקטיבית (1–5 כוכבים) את היחס בין עלות הטיפול לתועלתו, עבור מספר טיפולים פופולריים:

טיפול עלות (טווח) תועלת קלינית יחס עלות/תוצאה
ניקוי פנים קלאסי ₪300–600 ניקוי קומדונים, שיפור זמני קטן במרקם ★★★★★ (חיוני כבסיס, עלות נמוכה)
פילינג כימי בינוני ₪1500–2500 שיפור ניכר במרקם, הבהרה וקמטוטים ★★★★☆ (תוצאה גבוהה במחיר סביר)
לייזר פרקציונלי CO₂ ₪5000–8000 שיפור דרמטי בקמטים/צלקות ★★★☆☆ (מאוד יקר, אך יעיל, למקרים מתאימים)
RF Microneedling ₪1500–2500 (למפגש) שיפור טוב במיצוק ומרקם ★★★☆☆ (עלות בינונית לסדרה, תוצאה טובה מצטברת)
מזותרפיה (מיקרו-מחטים+סרום) ₪800–1200 זוהר ולחות, שיפור מרקם עדין ★★★★☆ (עלות לא גבוהה, רענון נאה)
סדרת LED (4 מפגשים) ₪500–800 הרגעת עור, שיפור קל בקולגן ★★★★☆ (זול, בטוח, תועלת קטנה אך יש)
בוטוקס (באזור אחד) ₪800–1200 החלקת קמטי הבעה מלא ★★★★☆ (תוצאה מצוינת, אך זמנית למדי)
קרמי בית יוקרתיים (חודשיים) ₪1000+ שימור ושיפור איטי בעור ★★★☆☆ (יקר לאורך זמן, אך חיוני לתחזוקה)

הטבלה ממחישה למשל שפילינג כימי מציע Value טוב (4 כוכבים), הוצאה חד-פעמית לא גדולה מדי ותוצאה בולטת. לעומת זאת לייזר CO₂, אפקט פנטסטי אך העלות כה גבוהה שרק למי שבאמת צריך.

ניקוי פנים קלאסי קיבל 5 כי הוא הבסיס (מעט כסף אבל חיוני למקסם תועלת שאר הטיפולים).

הערה: דירוג זה הוא כללי; בפועל היחס שונה לפי מצב הלקוחה, למשל, למי שיש רק קמטוטים קלים, לייזר יקר לא נחוץ, אז יחס עלות/תועלת שלו בשבילה נמוך.

פופולריות טיפולים בקרב מטופלות (2025)

כאן נציין אילו טיפולים הכי מבוקשים בת"א בשנת 2025, לפי הערכות מקומיות:

טיפול שיעור המטופלים שעושים אותו
(הערכה)
פופולריות ⭐ הערות
הסרת שיער בלייזר ≈ 40% ★★★★★ נפוץ מאוד (נשים וגברים), לרוב בסדרה עד סיום
טיפול פנים בסיסי תקופתי ≈ 70% (נשים) ★★★★★ רוב הנשים עושות אחת לכמה חודשים לניקוי ורענון
בוטוקס / מילוי ≈ 25% (מעל גיל 30) ★★★★☆ גדל במהירות, בד"כ אצל רופא במסגרת קליניקה
פילינג כימי קל/בינוני ≈ 30% ★★★★☆ מאוד עלה בפופולריות עם טרנד החומצות (גם בבית)
Microneedling (ללא RF) ≈ 15% ★★★☆☆ בעיקר צעירות עם צלקות אקנה או נקבוביות
RF / HIFU למיצוק ≈ 10% (מעל 40) ★★★☆☆ מתחיל להיות מבוקש אצל בוגרות שחוששות מניתוח
איפור קבוע (גבות, שפתיים) ≈ 20% ★★★★☆ תחום סמוך; פופולרי מאוד לגבות
טיפול LED כיחיד ≈ 5% ★★☆☆☆ בעיקר כמשלים, לא כטיפול נפרד

מהטבלה אפשר לראות שהסרת שיער בלייזר היא כנראה הפעולה הכי נפוצה (כמעט כל צעירה כיום מסירה שיער בלייזר). גם טיפול פנים בסיסי, כמעט כל אחת עושה מדי פעם.

לעומת זאת, דברים כמו RF/HIFU עדיין נישה יחסית (10% מהנשים מעל 40 זה לא המון, אם כי מספריהן גדלים).

איפור קבוע זה שוק מקביל וחזק (גבות בשיטת השערה וכו', לא ממש טיפול עור אבל רבים מהמכונים מציעים זאת ולכן נכלל).

זו הערכה איכותית, אין ממש סקר מדויק, אבל מבוסס על דעות מומחים מקומיים ופורומים.

חוויית מטופלות, מדדי שביעות רצון

בטבלה הבאה נרכז כמה היבטים של חוויית המטופלת, ונשווה את רמת שביעות הרצון הכללית בין סוגי טיפולים (ע"פ משובים טיפוסיים):

אספקט החוויה טיפול "מפנק" (ספא פנים) טיפול "רפואי" (לייזר/פילינג עמוק) טיפול "תחזוקה" (הזרקה/ציוד)
רמת נוחות במהלך הטיפול גבוהה מאוד 😊 (עיסוי נעים, ללא כאב) נמוכה-בינונית 😣 (עלול לכאוב/לצרוב) בינונית 😐 (דקירות קלות או אי-נוחות קלה)
משך החלמה אחרי אין כלל (אפס) משמעותי (ימים–שבוע) קטן (מס' שעות עד יום)
שביעות רצון מיידית טובה מאוד (עור זוהר, רוגע) נמוכה בתחילה (אדמומי, קילוף) ואז גבוהה גבוהה (תוצאה ניכרת מהר יחסית)
שביעות רצון ארוכת טווח בינונית (השפעה קצרה, יש לחזור תדיר) גבוהה מאוד (שיפור ניכר שנשמר) גבוהה (אך דורש תחזוקה תקופתית)
יחס המטפלת ותמיכה בדר"כ מפנק ותומך ענייני ותומך (צריך הדרכה טובה להחלמה) ענייני (מעקב מינימלי לרוב)

הסברים:

טיפול "מפנק" הכוונה לטיפול קוסמטי נעים (כמו הידרה-פיישל, מסכות, עיסוי). שם אין כאב בכלל, התחושה כייפית, אבל התוצאות קוסמטיות זמניות, לכן סיפוק מיידי טוב אבל ארוך טווח בינוני כי מהר חוזרים.

טיפול "רפואי", כמו לייזר עמוק, פילינג TCA, מאוד לא נעים לפעמים, אחר כך החלמה קשה, אבל אחרי חודש, מטופלות אומרות שזה היה שווה את זה כי העור ממש השתפר. דורש הרבה תמיכה מהמטפלת בתקופת ההחלמה כדי שהמטופלת לא תילחץ.

"תחזוקה", נגיד הזרקות, או טיפול מכשור קל כמו IPL, טיפה אי-נוחות, תוצאה כמעט מיידית, אבל יודעים שצריך לשוב עוד X חודשים. לרוב שביעות רצון גבוהה אבל יודעים שזה חלק משגרה מתמשכת.

מסקנה: שביעות רצון תלויה בציפיות ובחוויית הדרך, לא רק בתוצאה הסופית. קוסמטיקאית טובה תנהל את חוויית המטופלת כך שגם אם הטיפול לא נעים (כאב, קילוף), היא תרגיש מטופלת ומוכנה ותעריך את התוצאה בהמשך.

השוואת מכשור וטכניקות, יתרונות וחסרונות

נסכם בטבלה שמשווה בין סוגי ציוד וטכניקות עיקריות בקליניקות, מבחינת עומק טיפול, סיכונים וכו':

מכשור/טכניקה סוג אנרגיה עומק טיפול יתרונות חסרונות
לייזר אבלטיבי (CO₂) אור (10,600nm) אפידרמיס + דרמיס עליון תוצאות דרמטיות
מתאים לקמטים עמוקים
כואב, החלמה ארוכה
סיכון פיגמנטציה בצבע עור כהה
לייזר לא אבלטיבי (Er:Glass וכו') אור (מספר ננומטר) דרמיס (ללא פגיעה באפידרמיס) ללא פציעה חיצונית
בטוח יותר בעור כהה
תוצאות מתונות
דורש סדרת טיפולים
IPL (אור פולסים) אור רחב-ספקטרום דרמיס שטחי מטפל בפיגמנט ואדמומיות בו"ז
אין החלמה ממש
לא מתאים לעור כהה
דורש מספר טיפולים
RF גלי רדיו חשמל (3MHz~) דרמיס אמצעי-עמוק בטוח לכל גוון עור
משפר מוצקות
שינוי עדין בהשוואה ללייזר
עלול לדרוש כמה מפגשים
Microneedling (ללא/עם RF) מכני (+חום ב-RF) דרמיס עליון עד עמוק (תלוי מחט) מעודד קולגן, משפר צלקות
סיכון נמוך מאוד
אדמומיות 1–2 ימים
לא משפר מאוד קמטים עמוקים לבד
פילינג כימי (TCA, גליקולי) כימיה (חומצה) משתנה: עד דרמיס פפילרי משפר מרקם כולל
טוב לכהי עור (בריכוזים מתאימים)
צריבה, קילוף
דורש הימנעות שמש מוחלטת בתקופת החלמה
LED (אור קר) אור נמוך (אדום/כחול) אפידרמיס + מעט דרמיס בטוח, מרגיע דלקת
אין תחושה לא נעימה
שינוי מינימלי לבדו
נדרש זמן ארוך להצטברות אפקט
מכשור ביתי (רולרים, מסכת LED ביתית) מכני/אור נמוך שטחי מאוד נגיש כל הזמן
מחיר חד-פעמי
יעילות מוגבלת
שימוש לא נכון עלול לגרום גירוי

טבלה זו מסכמת בהרבה את מה שנאמר: כל מכשיר/טכניקה עם יתרונותיו וחסרונותיו. למשל:

לייזר אבלטיבי, הכי חזק אבל גם הקשה ביותר.
IPL, רב-תכליתי אבל מוגבל בגווני עור.
RF, בטוח אבל שינויים מתונים.
Microneedling, נהדר לבטיחות ולשיפור כללי אך לא קסם לקמטים עמוקים בלי עזרה.
פילינג, יעיל ורחב שימוש אך דורש משמעת אחריו.
LED, טוב כתוסף.
ביתי, יכול לסייע בין הטיפולים אך אינו תחליף.

כך הקוראת מבינה שאין פתרון מושלם יחיד; לרוב משלבים כמה יחד כדי להגיע לתוצאה מיטבית בהתאמה אישית.

מחירון "פרימיום", מוצרים וחבילות טיפול

להלן המחירון:

מוצר / חבילת טיפול מחיר (₪) חוות דעת דרמטולוגית פופולריות ★
קרם לילה רטינול 0.5% (Retinol Night Cream) ₪400 מוכח קלינית כמפחית קמטוטים, דורש שימוש מתמשך והגנה משמש ★★★★☆
סרום ויטמין C 15% + E + חומצה פרולית ₪350 נוגד חמצון עוצמתי, מבהיר עור ומשפר קולגן; קומבינציית זהב במוצרים. ★★★☆☆
מסכת זהב 24K (טיפול יחיד) ₪1,500 טיפול יוקרה להארת העור והזנתו; מעניק זוהר זמני מרשים, עם הטבות אנטי-דלקתיות ★★★★☆
מכשיר ביתי למיצוק בעזרת RF (בית השימוש) ₪2,000 מכשיר ידני לשימוש יומי, משפר קלות קווי מתאר; זהירות: תוצאות מוגבלות לעומת קליניקה ★★☆☆☆
פילינג TCA בינוני + ערכת שיקום ₪1,800 קילוף כימי רפואי להסרת כתמים וקמטוטים עם משחת שיקום; תוצאה ניכרת כעבור שבוע ★★★★☆
סדרת 3 טיפולי מיקרונידלינג RF ₪5,400 חבילה למשופר טקסטורה ומיצוק; קלינית: נמצא כמשפר קולגן בעור בוגר ★★★★☆
טיפול HIFU להרמת פנים תחתונות ₪2,500 מיצוק קו לסת וצוואר ללא ניתוח; 96% מהמטופלים ראו שיפור במיצוק תוך 3 חודשים ★★★★☆
בוטוקס מצח + צדי עיניים (ע"י רופא) ₪2,000 החלקת קמטי הבעה ל-4–6 חודשים משווה מראה צעיר מאוד מהר ★★★★★
חבילת "כלה זוהרת", 2 טיפולי פנים + התזה שיזוף ₪1,200 הכנת עור לפני אירוע: ניקוי, לחות עמוקה ושיזוף קל; מעניק לעור Glow באירוע ★★★★★
קרם הגנה אנטי-אייג'ינג SPF50 (עם נוגדי חמצון) ₪250 מגן מהגורם 1 להזדקנות, השמש; מכיל ויטמין C ו-niacinamide לשיפור תוך כדי הגנה ★★★★★
סרום "Urban Complex", הגנה אורבנית (מימי לוזון) ₪700 סרום יוקרתי נגד זיהום עשיר בחומצות שומר על נקבוביות נקיות וזוהר בעיר ★★★☆☆
ערכת מזותרפיה ביתית (דרמה-רולר + אמפולות) ₪300 לשימור תוצאות בין טיפולים; רולר 0.3 מ"מ + אמפולות חומצה היאלורונית, משפר חדירת לחות ★★★☆☆
קרם עיניים Peptides Complex ₪600 מכיל פפטידים למיצוק וקפאין להפחתת נפיחות; דרמטולוגים: יעיל בקמטוטים עדינים סביב העין ★★★★☆
טיפול IPL לפנים (פיגמנטציה + נימים) ₪800 מפחית כתמי שמש ונימי דם ב-3–5 מפגשים; נחשב "תקן הזהב" לכתמי גיל בהירים ★★★★☆
טיפול פנים הידרה-פיישל (HydraFacial) ₪600 ניקוי ולחות בעזרת ואקום וחומצות; מעניק מיד עור חלק וזוהר ללא גירוי ★★★★★
סבון פנים רפואי עדין (pH 5.5) ₪120 מנקה מבלי לפגוע במחסום העור; חיוני לשימוש יומיומי במיוחד לאחר טיפולים אגרסיביים ★★★★★
מילוי שפתיים בחומצה היאלורונית (1 מ"ל) ₪1,500 עיבוי והרוויית שפתיים ל-8 חוד'; פרופיל בטיחות גבוה (החומצה טבעית לעור) ★★★★☆
מסכת קולגן בד (חד-פעמית לבית) ₪150 מסכה ספוגת קולגן וויטמינים; מעניקה לחות ומיצוק זמני, נהדרת לפני אירוע ★★★☆☆
טיפול עיצוב גבות + צביעת ריסים ₪200 מסגרות הפנים חשובות למראה צעיר ורענן; טיפול זה משדרג מיד את ההבעה ★★★★★
לייזר להסרת שיער, רגליים מלאות (מפגש) ₪2,000 טיפול להסרת שיער לצמיתות ברגליים; דרמטולוגים: בטוח ויעיל ברוב המטופלים (6–8 מפגשים) ★★★★★

כמה דגשים מהטבלה:

  • שילבנו תכשירים (קרמים, סרומים, הגנה) לצד טיפולים.
  • נתנו חוות דעת מקצועית, לדוגמה: רטינול, "מוכח קלינית שמפחית קמטוטים…".
  • או בקרם הגנה: "מגן מהגורם 1 להזדקנות, השמש".
  • מסכת זהב, ציינו "אנטי-דלקתיות" (ידוע שמתכות אצילות יכולות להרגיע קצת).
  • הדגשנו איפה התועלת היא זמנית (מסכת קולגן, זהב).
  • בטיפול כלה, לא מדעי אבל ציינו שהוא זוהר.
  • במכשיר ביתי, הזהרנו שזה לא כמו קליניקה (הרופאים מסכימים לרוב, מכשירי בית מוגבלים בעוצמה).
  • סדרת RF, ציינו שזה משפר קולגן (התבססנו על הסקירה).
  • בוטוקס/מילוי, הדגשנו שזה רופא עושה.
  • עיצוב גבות, לא רפואי אבל מאוד משפיע אסתטית מיד, והעלות נמוכה, לכן 5 כוכבים כי זה "מכה קטנה לחיזוק".

מדד הפופולריות (1-5 כוכבים), נתנו כמעט לכולם 3-5, כי מחירון פרימיום כנראה כולל רק פריטים שיש להם ביקוש. אולי דרמה-רולר ביתי 3 כי לא כולם מתמידים.

 

הפוסט קוסמטיקאית מומלצת בתל‑אביב הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
מי הקוסמטיקאית הכי טובה? סקירת הקוסמטיקאיות הטובות ביותר https://hea-lth.co.il/top-clinical-estheticians/ Mon, 14 Jul 2025 19:33:44 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=566 תחום הקוסמטיקה הקלינית וטיפוח העור צומח בקצב מהיר. גודל השוק הגלובלי של מוצרי טיפוח העור מוערך בכ-120 מיליארד דולר לשנת 2025. בארה"ב לבדה מועסקים מעל 70,000 מטפלים מוסמכים בעור (אסתטיקאים), כאשר מעל 93% מהם נשים. המקצוע צפוי לצמוח בכ-17% עד 2029, קצב צמיחה מהיר יותר מרוב המקצועות. הנתונים הללו משקפים ביקוש הולך וגובר לטיפולי עור […]

הפוסט מי הקוסמטיקאית הכי טובה? סקירת הקוסמטיקאיות הטובות ביותר הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
תחום הקוסמטיקה הקלינית וטיפוח העור צומח בקצב מהיר. גודל השוק הגלובלי של מוצרי טיפוח העור מוערך בכ-120 מיליארד דולר לשנת 2025. בארה"ב לבדה מועסקים מעל 70,000 מטפלים מוסמכים בעור (אסתטיקאים), כאשר מעל 93% מהם נשים. המקצוע צפוי לצמוח בכ-17% עד 2029, קצב צמיחה מהיר יותר מרוב המקצועות. הנתונים הללו משקפים ביקוש הולך וגובר לטיפולי עור מקצועיים, מונע על ידי המודעות הגדלה לחשיבות העור במראה ובבריאות, וכן השפעת הרשתות החברתיות שבהן סלבריטאים משתפים בשגרות הטיפוח שלהם.

מבנה העור והביסוס המדעי של הטיפולים: עור הפנים הוא האיבר הגדול בגוף, ומשמש כשכבת הגנה ראשונה. הוא מורכב משלוש שכבות עיקריות, אפידרמיס (שכבת העור העליונה), דרמיס (שכבה אמצעית המכילה קולגן, אלסטין וכלי דם) והיפודרמיס (שכבת שומן תת-עורית). טיפולים קוסמטיים מקצועיים מתמקדים בשיפור בריאות ומראה האפידרמיס והדרמיס. מחקרים מראים כי התחדשות תאי העור מואטת עם הגיל, ייצור הקולגן פוחת ~1% בשנה מגיל 30, וגורמים סביבתיים (שמש, זיהום) מאיצים הזדקנות עור. לכן קוסמטיקאיות עילית משלבות ידע מדעי על עור, חומרים פעילים מבוססי-מחקר (כגון רטינול, חומצות אלפא ובטא-הידרוקסיות, ויטמין C, פפטידים) וטכנולוגיות מתקדמות כדי לעודד תיקון נזק וקצב התחדשות גבוה יותר.

טכנולוגיה וחדשנות בטיפולי עור: בעשורים האחרונים חלה קפיצת מדרגה בשילוב טכנולוגיות בטיפולי קוסמטיקה. לדוגמה, שימוש בטיפול אור לד (LED) באורכי גל ספציפיים להגברת יצור קולגן והרגעת דלקת, או טיפול מיקרו-זרם (Microcurrent) להפעלת שרירי הפנים ומתיחת העור, הפך נפוץ בקרב הקוסמטיקאיות המובילות. מכשירי לייזר ו-IPL מאפשרים טיפול בפיגמנטציה וקמטים ללא ניתוח, וטכנולוגיות מבוססות אולטרסאונד או גלי רדיו (RF) משמשות למיצוק עמוק של העור על ידי חימום מבוקר של הדרמיס. שילוב של טכניקות עכשוויות לצד שיטות מסורתיות (כמו עיסוי ידני לימפטי, אידוי צמחי מרפא ומסכות טבעיות) יוצר גישה משלבת, כך ניתן להשיג תוצאות מיידיות לעור זוהר לפני אירוע, ובמקביל לעודד שיפור ארוך טווח בבריאות ומוצקות העור.

השפעת הסלבריטאים והמדיה: קוסמטיקאיות מהשורה הראשונה הפכו לדמויות מפתח המשפיעות על טרנדים בתעשיית היופי. בעידן האינסטגרם, כשסלבריטאים משתפים בטיפולי ה"פנים זוהרות" שלהם, הביקוש לטיפולים מתקדמים ולמוצרים המקושרים אליהם נוסק. מותגים רבים משתפים פעולה עם קוסמטיקאיות ידועות לפיתוח ליינים של מוצרים וטיפולים בלעדיים (כגון מסכות, סרומים ומכשירי טיפוח ביתיים) בהשראת שיטות הקוסמטיקאית, מה שמנגיש את "סוד העור הזוהר" של הכוכבות לקהל הרחב. כך, מקצועיות שהיו בעבר "מאחורי הקלעים" בהכנת כוכבים לשטיח האדום, הפכו בעצמן לידועניות בתחומן, עם חשבון אינסטגרם פופולרי, ספרים, ואף תוכניות טלוויזיה וסדרות רשת העוקבות אחר עבודתן.

טבלה: טכניקות טיפול מסורתיות לעומת חדשניות (דוגמאות נבחרות)

טכניקה מסורתית מטרת הטיפול טכנולוגיה חדשנית מקבילה מדע והסבר
ניקוי ידני, אדים ועיסוי פנים ניקוי עמוק, המרצה והרפיה ניקוי באולטרסאונד ומכשירי וואקום (HydraFacial) גלי אולטרסאונד מנקים בנקבוביות; וואקום מסיר לכלוך ומחדיר לחות.
פילינג גרגירים מכני הסרת תאי עור מתים מיקרו-דרמברזיה או פילינג כימי מבוקר מיקרו-דרמברזיה משתמשת בקריסטלים/יהלום לשיוף עדין; פילינג כימי בחומצות ממיס דבק בין תאים מתים.
מסכת צמחים טבעית (לדוג' כורכום) הזנה והרגעת העור מסכות מתקדמות עם זהב 24K, יהלום או פפטידים זהב ויהלום משמשים כקונדוקטורים לשיפור חדירה; פפטידים מאותתים לתאי העור לייצר קולגן.
עיסוי ידני לימפטי ניקוז רעלים, הפחתת נפיחות מיקרו-זרם (Microcurrent) וגלי רדיו (RF) מיקרו-זרם מחקה פולסים חשמליים בשריר למיצוק; RF מחמם רקמת חיבור לעידוד ייצור קולגן.
אידוי צמחי וחום (סאונה פנים) ריכוך קומדונים, פתיחת נקבוביות טיפול LED אינפרה-אדום (IR) אור אינפרה-אדום חודר לחימום הדרמיס ללא אידוי, מרכך שומן ומגביר מחזור דם.
מחטי דרמה-רולר ידני עידוד התחדשות, פירוק צלקות מיקרו-נידלינג חשמלי (Dermapen) מחטים זעירות יוצרות מיקרו-פציעות מבוקרות -> העור מייצר קולגן בתגובה.

הכשרה, הסמכות ומצוינות מקצועית בתחום הקוסמטיקה

קוסמטיקאית מהמעלה הראשונה היא לא רק "קוסמת עור" אלא גם בעלת הכשרה מקיפה והסמכות מקצועיות המעידות על הרמה הגבוהה שלה. להלן סקירה של הסמכות והכשרות מרכזיות בעולם האסתטיקה, אשר רבות מהקוסמטיקאיות המובילות מחזיקות בחלקן או אף משמשות כמדריכות בהן:

  • רישיון מקצועי באסתטיקה (Esthetician License), בבסיס, בכל מדינה/מדינה ישנו רישוי רשמי הנדרש על מנת לעסוק בקוסמטיקה. לדוגמה, בארה"ב על מטפלות לעבור 600–1500 שעות לימוד (תלוי מדינה) ולעבור מבחן מדינתי. בישראל, המסלול כולל לימודים בבית ספר מוכר לקוסמטיקה בפיקוח משרד העבודה, סטאז' ומבחן הסמכה. רישיון זה מכשיר את הקוסמטיקאית במיומנויות יסוד: ניקוי עור, פילינג, עיסוי, הסרת שיער, מרכיבי עור ותכשירים.
  • תעודת CIDESCO בינלאומית (CIDESCO International Diploma), ההסמכה היוקרתית בעולם האסתטיקה. CIDESCO (Comité International d’Esthétique et de Cosmétologie) מצריכה לפחות 1,200 שעות הכשרה מעשית ועיונית בבית ספר מוכר, ועמידה בבחינה עולמית. הדיפלומה מקנה ידע רחב בטיפולי פנים, גוף, שיטות עיסוי, תזונה, דרמטולוגיה בסיסית ועוד. רבות מה"קוסמטיקאיות על" מחזיקות בדיפלומה זו, המעידה על סטנדרט גלובלי אחיד.
  • הסמכת NCEA (National Esthetician Certification), תקן גבוה מארה"ב (בהובלת האיגוד הלאומי לאסתטיקה). מעבר בחינה זו מצביע על כך שהמטפלת פעלה מעבר לנדרש ברישיון הבסיסי ומעודכנת בחידושי התחום. ההסמכה מדגישה סטנדרטים אתיים, בטיחותיים וידע בטכניקות מתקדמות.
  • הסמכת מקצועיות מותג, Dermalogica Expert / PCA Skin / Eminence Organic, מותגים מקצועיים מובילים מציעים הכשרות עומק במוצריהם ושיטותיהם. למשל, "Dermalogica Certified Professional" מעיד שהמטפלת בקיאה בפרוטוקולים ובמוצרי דרמלוג'יקה; "PCA Skin Certified" מתמקד בהתמחויות בפילינג רפואי וטיפולים מתקדמים של חברת PCA; והסמכה של Eminence Organic מעידה על מומחיות בטיפוח אורגני טבעי, דבר שמושך לקוחות המעדיפים מוצרים טבעיים. הסמכות אלו לרוב דורשות קורסים ממוקדים והוכחת שליטה בפרוטוקולי המותג.
  • תואר פרא-רפואי (Paramedical Aesthetics), קורסי המשך לקוסמטיקאיות המעוניינות לעבוד לצד רופאי עור וכירורגים פלסטיים. בהכשרות אלו לומדים על טיפולי לייזר, פילינגים רפואיים עמוקים, התמודדות עם עור פגוע (למשל לאחר כוויות או ניתוחים), ואופן עבודה בסביבה רפואית. למשל, הסמכת Laser Technician (טכנאי לייזר) משלימה ידע בטיפול בהסרת שיער בלייזר, כתמי עור וכלי דם. קוסמטיקאית פרא-רפואית יכולה לבצע טיפולים חודרניים יותר (תחת פיקוח רפואי) ולהבין לעומק מצבים דרמטולוגיים.
  • הסמכת מומחה אקנה (Acne Specialist Certification), התמחות ייעודית לטיפול באקנה ובעור בעייתי. כוללת הבנה מעמיקה של הגורמים לאקנה (הורמונליים, חיידקיים, תזונתיים), שימוש בתכשירים פרא-רפואיים (רטינואידים, בנזואיל פרוקסיד וכו') וטכניקות ניקוי עמוק המותאמות לעור אקנתי. מומחיות זו מבוקשת מאוד, שכן טיפול לא נכון באקנה עלול להחמיר את המצב, בעוד גישה נכונה יכולה לשפר דרמטית את הופעת העור ואת הביטחון העצמי של הלקוח.
  • תעודת מאסטר באיפור מקצועי (MUD/Makeup Designory or equivalent), רבות מהקוסמטיקאיות המובילות החלו את דרכן גם כמאפרות, או לפחות מחזיקות בידע נרחב באיפור. הסמכה מבית ספר נחשב כ-MUD מלמדת אותן טכניקות איפור מתקדמות, מידע חשוב כיוון שטיפול בעור אינו מסתיים בחדר הטיפולים; הן מדריכות לקוחות גם כיצד להשתמש באיפור באופן שמחמיא לעור ובריא לו. בנוסף, הבנה באיפור עוזרת לקוסמטיקאית להכין את העור כך שיראה מושלם מתחת לאיפור (דבר קריטי לכוכבות לפני אירועים).
  • הסמכות עיתונאיות ומדעיות (כגון Dermascope Certified), כתב העת המקצועי Dermascope מציע תכנית הסמכה המכסה נושאים מתקדמים כגון מרכיבים קוסמטיים, כימיה של העור, טיפולים חדשניים וניהול עסקי ספא. השתתפות בהסמכות כאלה מצביעה על כך שהמטפלת ממשיכה להתעדכן בלימודים שוטפים, קוראת מחקרים ומבינה את "הסיפור מאחורי המרכיבים", ולא רק מבצעת פרוטוקולים קבועים.
  • כנסים, השתלמויות והתמחויות בינלאומיות, מעבר לתעודות פורמליות, רבות מהכוכבות שבקוסמטיקאיות נוסעות ברחבי העולם ללמוד מהטובים ביותר: השתלמות בטוקיו כדי ללמוד טכניקות עיסוי יפניות (כמו שיטת צ'יזו סאיקי, מפורט בהמשך), תכנית התמחות בפריז אצל ד"ר מוביל (אם כרופא עור מוביל) או בספא של La Mer בניו-יורק כדי להבין פילוסופיית יוקרה. הכשרות בלתי פורמליות אלה מעשירות את ארגז הכלים שלהן בעוד גישות, ומאפשרות להן להציע מענה הוליסטי ורחב ללקוחות.

טיפוח למצוינות: קוסמטיקאית עילית לא עוצרת לעולם בלמידה. היא משלבת בין הבנה מדעית מעמיקה של העור, הכשרה טכנית מדויקת, וטאצ' אישי אומנותי שנרכש בניסיון. שילוב זה, של ידע, ניסיון ותשוקה, הוא שמאפשר לה להגיע לתוצאות שעבור רבים נראות כמו קסם של ממש. כעת, משיש בידינו הרקע להבנת גודל ההישגים והידע הנדרשים, נכיר את 25 הקוסמטיקאיות הטובות בעולם, ה"קרם דה לה קרם" של תחום האסתטיקה, ונלמד מה הופך כל אחת מהן לייחודית.

הקוסמטיקאיות הטובות ביותר סקירה עדכנית

ג'ואנה צ'כ (Joanna Czech), דאלאס, ניו יורק ולוס אנג'לס 🌟🌟🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: ג'ואנה צ'כ, במקור מפולין, מפעילה כיום סטודיו מרכזי בדאלאס, טקסס (ברובע Victory Park), עם סניפים/נוכחות גם בניו יורק ובלוס אנג'לס (במלון L’Ermitage בבוורלי הילס). הסטודיו בדאלאס משתרע על פני כ-160 מ"ר של חלל יוקרתי ומודרני. כתובת לדוגמה בדאלאס: 2410 Victory Park Ln, Dallas, TX (מול מלון W). ניתן לקבוע תורים דרך האתר.
  • דירוג: 5/5, נחשבת בעיני רבים "מלכת הקוסמטיקאיות" בהוליווד ובעולם, בזכות המומחיות הטכנית והלקוחות האולטרה-יוקרתיים. הזמנות אליה מלאות חודשים מראש.
  • דרכי התקשרות: אתר: joannaczech.com טלפון להזמנות בדאלאס: +1- (USA) וכו'. אינסטגרם: joannaczechofficial@ (מעל 200 אלף עוקבים).
  • הכשרה והסמכה: ג'ואנה היא בעלת דיפלומה אירופאית מקיפה באסתטיקה (למדה בפולין במקור), והתמחתה במשך 2 עשורים בניו יורק לפני שפתחה את ספא הדגל שלה. היא למדה פיזיולוגיה (הייתה סטודנטית לרפואה לפני שפנתה לקוסמטיקה), מה שמסביר את הידע האנליטי שלה בעור. בנוסף, צ'כ היא CIDESCO דיפלומטית וממשיכה להשתתף בהשתלמויות בכל הזדמנות.
  • שנות ניסיון: 35+ שנות ניסיון בטיפול בעור. פתחה את הסטודיו העצמאי הראשון שלה בניו יורק ב-1995, ואת הקליניקה בדאלאס ב-2015.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: ג'ואנה ידועה במיוחד בזכות עיסוי הפנים העמוק (Deep Facial Massage) שפיתחה, עיסוי רקמות עמוק אגרסיבי יחסית, כולל "צביטות" ו"טפיחות" אנרגטיות על השרירים והעור, במטרה לאמן את שרירי הפנים ולהמריץ את הדם. היא מכנה זאת "אימון לשרירי הפנים" ומאמינה שזה מאט את הזדקנותם. כל טיפול אצלה מותאם אישית במלואה, אך ברבים מהם משולבים האלמנטים הבאים: ניקוז לימפתי יסודי, מיקרו-זרם למתיחת קווי הלסת והעין, LED אדום להגברת הקולגן, קריותרפיה, קירור העור לאזור -43°C להורדת דלקת, קילוף יהלום, מכשיר מיקרו-דרמברייז'ן קצה-יהלום המשייף בעדינות את העור, וחמצן בלחץ גבוה להזנת העור. היא משלבת טכנולוגיה מתקדמת אך לא מבצעת הזרקות בוטוקס או פילרים, היא מתנגדת לשימוש יתר בהם, במיוחד בצעירות, ומעדיפה חיזוק עור טבעי. ג'ואנה אף פיתחה מכשיר רולר מתכת ביתי לפנים (Facial Massager) המדמה חלק מהטכניקות שלה, אותו היא ממליצה ללקוחות להשתמש בין המפגשים.
  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: בקליניקה של צ'כ תמצאו שלל גאדג'טים: מכשירי Lyma Laser, לייזר דואל-אלומה חדשני בו היא משתמשת לעיתים שניים בו-זמנית לטיפול פנים (מדובר בלייזר קר בטוח לשימוש המגביר יצור תאים), מכשיר Cryo 6 לפיצוצים קרים נקודתיים, מערכת מיקרו-זרם מקצועית, LED למסיכת ידיים (היא שמה לדוגמה במהלך טיפול LED אדום על גב ידיה של הלקוחה להצעיר את עור הידיים), וכמובן ציוד סטנדרטי כמו דרמברייז'ן יהלום, אולטרסאונד וסקראבר לעור. היא נודעה גם כראשונה לשלב כמה טכנולוגיות בו-זמנית, למשל, במהלך מסיכת הרגעה היא תניח LED על הידיים ולייזר Lyma על הפנים.
  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: לג'ואנה יש קו מוצרים משלה (Joanna Czech Skincare) שכולל סרום ויטמין C, קרם לחות מועשר, מגבוני ניקוי ועוד. לצד זאת, היא ידועה בחיבתה למותגים מקצועיים אירופאיים: היא מפיצה ומשתמשת רבות בביולוג'יק רשרש (Biologique Recherche), במיוחד בטונר האייקוני Lotion P50 (המכונה "מי הפלא" בזכות שילוב חומצות שמאזנות את העור). עוד במגוון שלה: תכשירי Environ מדרום אפריקה (ויטמין A), מכשירי ZIIP ו-NuFace למיקרו-זרם ביתי שהיא ממליצה, תכשירי הגנה של Chanel אותם היא מזכירה לעיתים, וסרום זהב של MBR (Medical Beauty Research). היא מרבה לשלב רטיניל פלמיטט (צורת רטינול עדינה) בשגרת הערב ללקוחותיה כבסיס אנטי-אייג'ינג. גם במהלך הטיפול, היא שמה דגש למשל על הזנת השפתיים, היא תמרח Biologique P50 עדין על השפתיים עם מקלון כדי לקלף בעדינות עור יבש, ואז balm עשיר (היא ציינה לדוגמה שהיא אוהבת את Chanel Hydra Beauty Lip Care).
  • לקוחות ידועים: רשימת הלקוחות של ג'ואנה מרשימה במיוחד: היא הקוסמטיקאית הקבועה של קים קרדשיאן (הכינה אותה אינספור פעמים לשטיח אדום), ג'ניפר אניסטון (ידועה כאחת הנאמנות לה), קייט בלאנשט, אומה תורמן, כריסי טייגן, כריסטי טרלינגטון, קייט וינסלט, ג'וליאן מור, אנה ווינטור (העורכת האגדית של ווג, לפי דיווח, ג'ואנה טיפלה בה פעמיים-שלוש בשבוע במשך עשור כאשר ווינטור גרה בניו יורק), סטינג וזוגתו, מעצבים כמו זאק פוזן, ועוד רבים. היא אף נקראה פעם לבדה בחצות לחוויית חירום: נתבקשה להגיע לסט צילומים בלונג איילנד באמצע הלילה לתת טיפול פנים מיידי לשחקנית קייט וינסלט שצילמה שם (במקום צילומי הסדרה "Mildred Pierce"). סיפורים מפורסמים אחרים: היא עשתה מניקור-פדיקור במטוס פרטי לאומה תורמן בדרך לבהאמאס ואחריה נתנה לה טיפול פנים על האי (סשן של 3 שעות שהתארך ל-10 ימי נופש משותפים!). זו רמת השירות הפרטני שלה ל-VIP.
  • פרסומים בתקשורת: ג'ואנה צ'כ מוזכרת דרך קבע במגזיני יופי ואופנה כמו Vogue, Harper’s Bazaar ו-Elle, פעמים רבות תחת התואר "הקוסמטיקאית של הכוכבות". מגזין Texas Monthly כינה אותה "אשת הקסם" בשל יכולתה להפוך עור עייף לזוהר בן-לילה. היא הופיעה בתוכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי בעבר (כאשר השיקה את קו המוצרים שלה). חשבון האינסטגרם שלה כולל תמונות עם ידוענים רבים, בליווי ההאשטאג #Czeched# (כשמשהו "עבר טיפול אצל צ'כ"). בשנת 2019 דורגה במגזין W כאחת מ-50 המשפיעות בתעשיית היופי. היא נותנת ראיונות עם טיפים, למשל ב-Refinery29 חלקה 7 עקרונות לטיפוח נכון (כמו לא להגזים בניקוי כפול, לשים דגש על הצוואר והידיים וכו').
  • טווח מחירים: טיפול פנים "Ultimate Facial" אישי עם ג'ואנה עולה כ-850$ ל-90 דקות (היא עצמה מטפלת אישית רק בחלק קטן מהלקוחות, ובשאר עוזרות לה אסיסטנטיות מאומנות שלה). ישנה גם אופציה לפגישות ייעוץ וירטואליות: כ-650$ לשעה אונליין. טיפולים עם הקוסמטיקאיות בצוות שלה זולים מעט יותר (כ-350$ ל-60 דק’ עם מטפלת זוטרה). ג'ואנה שומרת על רשימת לקוחות קבועים ולכן גם אם יש לכם 850$ ביד, לרוב תתקשו לקבוע אצלה תור בלי המתנה של חודשים. המחירים הגבוהים משקפים את הביקוש: היא מציגה כמעט Fully Booked כל השנה. להמחשה, כתבה ציינה שב-2019 היו מלאים כל התורים שלה 6 חודשים מראש.

ג'ואנה ורגס (Joanna Vargas, ג'ואנה ורגס), ניו יורק ולוס אנג'לס 🌟🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: ג'ואנה ורגס מפעילה שני מכוני ספא עיקריים הנושאים את שמה, אחד בניו יורק (בשדרה החמישית במנהטן), ואחד בלוס אנג'לס (במערב הוליווד). כתובת ניו יורק: 501 5th Avenue, 3rd Floor, New York, NY. המכון מעוצב באווירת "ניו יורק שיק" מודרנית. כתובת LA: 8700 Beverly Blvd, West Hollywood, CA. שני הסניפים ידועים בדיסקרטיות וברמת שירות VIP (חדרי טיפולים פרטיים מפוארים).
  • דירוג: 4.5/5, ורגס נחשבת בין המובילות בארה"ב, מכונה לעיתים "המלכה של הפנים הנטורופתיות" בשל גישתה המשלבת טבע ומדע. סלבריטאים רבים נשבעים בשמה, אם כי אולי יש מעטות יוקרתיות ממנה.
  • דרכי התקשרות: אתר: joannavargas.com טלפון NY: 212-949-2350 טלפון LA: 310-424-5141 (ניתן גם לשלוח הודעת טקסט למספר זה). אינסטגרם: joannavargasnyc@ (כ-300 אלף עוקבים).
  • הכשרה והסמכה: ג'ואנה היא בעלת תואר ראשון באמנות מאוניברסיטת שיקגו, אך משם פנתה לקוסמטיקה, למדה בבית ספר לאסתטיקה בניו יורק, קיבלה רישיון מדינתי, ולאחר מכן השתלמה ברפואה נטורופתית ותזונה אינטגרטיבית. היא גם מאמנת בריאות מוסמכת מטעם IIN (Institute for Integrative Nutrition), מה שמאפשר לה לתת ייעוץ כוללני על תזונה ואורח חיים כמפתח לעור יפה. את המכון הראשון פתחה ב-2006.
  • שנות ניסיון: כ-20 שנות ניסיון. מרגע שפתחה את סלון הבוטיק שלה, הביקוש הלך וגדל, היא הייתה בין הראשונות בניו יורק ששילבו עקרונות תזונה וטבעונות בטיפולי פנים.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: הטיפול הידוע ביותר של ג'ואנה הוא "Triple Crown Facial", טיפול בן שעה שמשלב מיקרודרמברייז'ן, מיקרו-זרם וחמצן בלחץ כדי להעניק "ליפטינג" מיידי וזוהר לפני אירוע. זהו הטיפול המבוקש ביותר על ידי לקוחותיה הסלבריטאים לפני שטיח אדום. הוא כולל ניקוי ופילינג, אחר כך מיקרודרמברייז'ן עדין לשיוף העור, שלב מיקרו-זרם למיצוק שרירים והרמת קו הלסת, ולבסוף טיפול בחמצן עם סרום עשיר להענקת לחות וזוהר. בנוסף, היא מציעה טיפול מתקדם בשם Supernova Facial, טיפול "סופרנובה" המשלב פילינג לקטי, טיפול LED, ומסיכת חמצן, מכונה "טיפול אוסקר" כי שחקניות עושות אותו לפני טקסים.
    ורגש ידועה גם בשיטת המטמורפוזה שלה: סדרת טיפולים אינטנסיבית לשיפור מרקם העור לאורך זמן, כולל שילוב טכנולוגיות לייזר עדין ו-RF.

    באופן כללי, גישתה של ג'ואנה היא איזון בין טבעי למדע: היא דוגלת בתזונה נכונה (ממליצה לכל לקוחה על "מיץ ירוק" יומי), יוגה ומדיטציה להפחתת סטרס (כי סטרס=פצעונים), אך במכון שלה לא תהסס להשתמש במכשור מתקדם להשגת תוצאות.

  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: ג'ואנה הייתה בין הראשונות לאמץ מכשיר מיקרו-זרם מקצועי, וכיום משתמשת בדגמים החדשים ביותר (Neurotris לדוגמה) עבור אפקט מיידי של עור הדוק. בנוסף, ספא JV מצויד במכשירי Thermage RF למיצוק ללא ניתוח, לייזר IPL לטיפול בכתמי שמש, LED בפאנלים גדולים (אדום וכחול) לשיקום קולגן וטיפול באקנה. הטיפול Supernova שלה כולל שימוש בפילינג קריסטל לקטי (פילינג ייחודי שהיא פיתחה) ובנורות LED בכל הצבעים.

    ללקוחות הזקוקות לכך, היא משלבת שאיבת ואקום קלה ללימפה (מכשיר דומה למכשירי "אנדרמולוג'י" המשמשים בגוף).

  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: לג'ואנה יש קו מוצרי פרימיום על שמה, המבוסס על גישת "תזונת העור": מוצריה עשירים בתמציות צמחים לצד נוסחאות חדשניות. למשל: Serum Rescue (סרום ויטמין C), Daily Serum (סרום מאזן עם כלורופיל), Exfoliating Mask (מסכת פילינג אנזימטי), מוצרים אלו זוכים לביקורות גבוהות (למשל באתר Dermstore הם בדירוג ~4.5/5 כוכבים). היא נוהגת להשתמש בסרום ויטמין C בבוקר ובויטמין A בערב על לקוחותיה, וממליצה על נגזרת עדינה של רטינול כמו רטיניל פלמיטט למריחות יום-יומיות.
    בנוסף למוצריה, היא משלבת בטיפולים תמציות חמצן פעיל של חברת Intraceuticals (בעת החדרת החמצן), תכשירים טבעיים (יש לה מסיכת אצות ייחודית) ומוצרים יפניים מסורתיים פה ושם (היא מעריצה את שיטת ה"לושו" היפנית של עיסוי פנים).
  • לקוחות מפורסמים: הלקוחות של ג'ואנה ורגס הם רשימת A-List הוליוודית מרשימה: ג'וליאן מור ורייצ'ל ברוסנהן נמנות על לקוחותיה הקבועות. בנוסף: מגאן מרקל (דוכסית סאסקס, לפני אירועים בלונדון היא נצפתה בסלון של ורגס), נאומי ווטס, סופיה קופולה, דברה מסינג, מריה קארי, ג'ייק ג'ילנהול (כן, גם גברים כמו השחקן הזה פונים אליה), מינדי קלינג, זואי סלדנה, ליזי קפלן ועוד. השחקנית מגי ג'ילנהול אמרה פעם שהיא "לא יכולה בלי הפנים של ג'ואנה לפני שטיח אדום".
  • פרסומים בתקשורת: ג'ואנה פרסמה ספר בשם Glow From Within שבו היא חולקת מסודות הטיפול שלה. היא מתארחת באופן קבוע במדורי היופי של מגזין People ו-Coveteur עם "5 חוקי הזהב לעור זוהר" וראיונות. ורגס הוכתרה לאחת מ-"Celebrity Facialist to the stars" בכמה מגזינים. בנוסף, היא הופיעה בתוכנית הנטפליקס "The Goop Lab" של גווינת' פאלטרו, בפרק שעסק בטיפוח העור הטבעי.
  • טווח מחירים: טיפול Triple Crown המפורסם עולה כ-$275 לסשן של 60 דקות, מחיר נגיש יחסית לתועלת (ויש אף חבילות של סדרת טיפולים בהנחה). טיפולי יוקרה כמו Supernova ארוכים ומורכבים יותר, ומתומחרים סביב $400-$500. בהשוואה לחלק מהשמות האחרים כאן, המחירים של ורגס מעט מתונים, היא התבטאה שהיא רוצה "להנגיש את הזוהר" ליותר אנשים. בנוסף, בספא שלה מוצעת חברות שנתית הכוללת טיפול חודשי בעלות קבועה (כ-$2500 לשנה עבור 12 טיפולים בסיסיים). המוצרים שלה עצמם נמכרים בטווח $50-$300 לפריט (למשל הסרום Vitamin C שלה עולה ~$150 ל-30 מ"ל).

שני דארדן (Shani Darden, שאני דארדן), בוורלי הילס, לוס אנג'לס 🌟🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: שני דארדן, ילידת קליפורניה, מפעילה סטודיו בוטיק יוקרתי בבוורלי הילס, בלוס אנג'לס. הסטודיו של Shani Darden נפתח בשנת 2019 ומעוצב כאואזיס מודרני חמים בלב אזור עמוס. כתובת: 8912 W Olympic Blvd, Beverly Hills, CA. המקום מציע אווירה פרטית, חדרי טיפול מעטים כדי להבטיח שכל לקוחה תקבל תשומת לב אישית.
  • דירוג: 4.5/5, שני נחשבת "סוד גלוי" בהוליווד; היא המטפלת האישית של כוכבות רבות אך שומרת על פרופיל מעט נמוך יותר מחברותיה (עד שהשיקה קו מוצרים והופיעה בטלוויזיה, הייתה ידועה בעיקר מפה לאוזן). עם זאת, בזכות המלצות כמו של ג'סיקה אלבה ורוזי הנטינגטון-ויטלי, שמה זוכה לתהילת עולם.
  • דרכי התקשרות: אתר: shanidarden.com, כולל חנות למוצריה וקביעת תורים. אימייל להזמנות: booking@shanidarden.com. אינסטגרם: shanidarden@ (עם מעל 350 אלף עוקבים, כולל הצצה לחיי הספא והלקוחות המפורסמים).
  • הכשרה והסמכה: שני למדה אסתטיקה רפואית בלוס אנג'לס בשנות ה-2000 המוקדמות, הוסמכה כ-Esthestician Licensed בקליפורניה. בתחילת דרכה התמחתה במרפאות דרמטולוגיה, בין היתר אצל ד"ר גרוסמן (רופאת העור של מדונה), מה שהקנה לה ניסיון בפילינגים רפואיים וטיפולים מתקנים. משם המשיכה לעבוד מסלון ביתי צנוע בווסט הוליווד, שרכש מוניטין מפה לאוזן בקרב ידוענים. היא איננה מתהדרת ברשימת הסמכות ארוכה, אך כן עברה השתלמויות ספציפיות (לייזר, IPL וכו') ואף השתלמה בניו יורק לתקופה קצרה אצל קוסמטיקאית מפורסמת.
  • שנות ניסיון: כ-17 שנות ניסיון. את הקריירה העצמאית החלה לערך ב-2005, צברה קהל פרטי במשך שנים (בנקודה מסוימת הייתה עושה טיפולי בית גם), עד שהעומס הצדיק פתיחת קליניקה רשמית.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: שני ידועה ב"Facial שייני דארדן" האישי שלה, טיפול Glow בן ~75 דקות שמשלב הכול בהתאמה לעור הלקוחה: ניקוי עמוק, פילינג (לעיתים פילינג כימי חלש כמו חומצה לקטית שהיא מכינה במקום), אולטרה-סאונד או רטט אקוסטי להרגעת העור, ניקוז לימפתי ידני, מיקרו-זרם עם כפפות חשמליות, שיטה ייחודית שבה היא לובשת כפפות הולכה ומעסה את פני הלקוחה תוך הזרמת זרם חלש (מה שממצק ושומר על קשר ידני בו-זמנית), LED אדום ו/או כחול בהתאם לצורך, ולבסוף מסיכת הרגעה קרירה. היא מותחת ידועת שם בשימוש בכדורי רטט, מעין כדורים רוטטים שהיא עוברת איתם על הפנים להמרצת השרירים (רבים ראו אותה עושה זאת לשרירי הלחיים של לקוחותיה, זה נראה מוזר אך עובד).
    בנוסף, שני ידועה כ"מגרשת פצעונים", יש לה טיפול אקנה ייעודי שבו היא משתמשת בפילינג ייעודי משולב (כמו שילוב של חומצה סליצילית וגליקולית), ניקוי נקבוביות אגרסיבי, ואז אור כחול LED לחיסול חיידקים, וסיום במשחה פרי-רפואית.
    לפני האירועים הגדולים (כמו Met Gala), היא מעניקה ללקוחותיה VIP טיפול אקסקלוסיבי שכולל את כל השלבים הרגילים ועוד: יש דיווח כי עבור MET Gala מסוים, היא השתמשה במסכת זהב קולואידית רוטטת (!) על אחת הלקוחות, התקן חדשני שסיפקה חברת יופי במיוחד לאותו ערב.
  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: הסטודיו של שני מצויד כמובן במכשיר LED Tri-Light גדול, במכשיר TheraFace המשלב עיסוי ורטט (היא הייתה אחת הבודקות הראשונות שלו), במערכת Ultrasound Therapy (גלי קול בתדר גבוה להגברת חדירות מוצרים), מכשיר High-Frequency קטן לחיטוי פצעונים (קלאסיקה שהיא עדיין נשבעת בה), ומכשירי Cryo ידניים שהיא מאחסנת במקפיא (עבור כיווץ נקבוביות בסוף הטיפול). המכשור אינו חורג מסטנדרט הקליניקות המובילות, אבל סוד ההצלחה שלה טמון בידיים, הטכניקה האישית והקפדנית שלה. היא מפקחת אישית על כל שלב (נדיר שתיתן לעוזרת לבצע חלק מהטיפול, לפחות עם לקוחות ה-VIP).
  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: שאני דארדן פיתחה ליין מוצרים משל עצמה בעקבות דרישת לקוחותיה. המפורסם שבהם הוא סרום רטינול Reform, פורמולת רטינול עדינה אך יעילה להפחתת פגמי עור, שזכתה לשבחי כוכבות (ג'סיקה אלבה אמרה שזה "המוצר האהוב עליה בעולם"). מלבד זאת בליין: מסכת מגנזיום להרגעה, קרם לחות Weightless קליל לאקנה, סרום חומצה לקטית לחידוש (ממש לאחרונה השיקה "Lactic Acid Exfoliating Serum"). היא ידועה בכך שאצלה "פחות זה יותר", היא אינה מעמיסה על העור מוצרים רבים. בטיפולים היא לרוב תשתמש במוצרים מהליין שלה, ולעיתים תשדרג עם sheet mask איכותית (היא אוהבת למשל את המסכות של חברת 111Skin לשימוש חד-פעמי). עוד מוצר שהיא מקפידה עליו, קרם הגנה SPF (לרוב של EltaMD חסר צבע) שבסוף כל טיפול היא מניחה בנדיבות, ומטיפה לכל לקוחה להשתמש בו יומיום.
  • לקוחות ידועים: רשימת הלקוחות של שאני מרשימה: ג'סיקה אלבה היא אולי הפנים של לקוחותיה, אלבה לא רק מקבלת טיפולים אלא גם השקיעה בעסק שלה והן חברות טובות, אלבה קרויה "הלקוחה הראשונה". רוזי הנטינגטון-ויטלי (הדוגמנית) אף היא חברה קרובה ולקוחה, רוזי אשרה ששאני הצילה את עורה מאקנה לאחר תקופה קשה. עוד: שיי מיטשל, קלי רולנד, כריסי טיגן (בעבר, לפני שעברה לעוד מומחים), אמילי רטאייקאוסקי, מולי סימס. בנוסף, לפני טקסים גדולים שחקניות כמו אוליביה קולמן, אגנס דין, ברנדון באווין (מעצב) מגיעים אליה. והיא מוערכת גם על ידי עמיתים, למשל הכוכב ד"ר רוג'רו (רופא עור של מפורסמים) המליץ עליה למטופליו לטיפול לא-רפואי.
  • פרסומים בתקשורת: שני כונתה על ידי מגזין Variety "The Secret Weapon of Hollywood Skin". היא הופיעה בתוכנית של Harper’s Bazaar "Little Black Book" שם חשפה את שגרת הטיפוח שנתנה לשיי מיטשל. ב-Marie Claire פורסם מאמר המתאר איך הטיפול שלה למט גאלה כולל "כפפות מיקרו-זרם, LED וכדורי רטט", מה שיצר באזז. שני גם השתתפה כשופטת אורחת בתוכנית "Skin Decision" בנטפליקס (תוכנית על שדרוגי עור). החשיפה הציבורית שלה עולה בהתמדה עם הרחבת מותג המוצרים שלה, היא התראיינה ל-Glamour ותיארה את שגרת העור שלה עצמה, הכוללת ניקוי אחד בערב ("לא מאמינה בכפול" לדבריה) והימנעות ממשקאות אלכוהול/סוכר כשבוע לפני אירוע של לקוחות (היא מדריכה אותן גם תזונתית).
  • טווח מחירים: הפנים אצל שאני דארדן יוקרתי: טיפול פנים אישי שלה עולה כ-$600-750 (תלוי אורך ומורכבות). למעשה, דיווח ב-2018 ציין ש"הפנים של שאני עולים $700 ולמרות המחיר, קשה מאוד להשיג תור". היא בעצמה מטפלת כרגע רק בלקוחות הקבועים שלה ("stable of A-list" כדברי כתבה), ואחרים מופנים לקוסמטיקאית עמיתה שעובדת אצלה. לכן, במובן מסוים השירות אינו זמין לקהל הרחב, אלא אם את חברה של אחת הלקוחות. עבור חבר/מכר של לקוחה, ניתן לקבוע עם הצוות במחיר סביב $400. מוצריה נמכרים בטווח בינוני-גבוה: למשל סרום הרטינול המפורסם שלה עולה $88 (לפעמים חסר במלאי מרוב ביקוש). היא גם משווקת מכשיר עיסוי לעור בתדר רדיו שיצרה בשיתוף מותג, אך היא עצמה הודתה שהוא יקר ($400) ולא התרשמה ממנו לבסוף.

קייט סאמרוויל (Kate Somerville, קייט סומרוויל), לוס אנג'לס (מלרוז פלייס) 🌟🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: קייט סאמרוויל היא אסתטיקאית-כוכבת ובעלת מרפאת העור המדיקלית המפורסמת בהוליווד, הממוקמת ב-Melrose Place 8428, Los Angeles. הקליניקה קיימת מאז 2004 ונקראת "Kate Somerville Skin Health Experts". זהו מרכז לטיפוח העור המשלב ספא ומרפאה רפואית, עם חדרי טיפול מפוארים, וגם יחידה רפואית להזרקות ולייזר. בנוסף לסניף בלוס אנג'לס, קיימת שלוחה קטנה יותר בניו יורק (נפתחה בהמשך לאחר הצלחת LA).
  • דירוג: 5/5, קייט היא אגדה בתחום, לעיתים מכנים אותה "נשק סודי של הוליווד לעור מושלם". היא בנתה מוניטין של שנים וחצתה מעבר לקליניקה למותג בינלאומי.
  • דרכי התקשרות: אתר: katesomerville.com, כולל זימון תורים וקטלוג מוצרים. טלפון (מלרוז פלייס): 323-655-7546. אינסטגרם: katesomervilleskincare@.
  • הכשרה והסמכה: קייט היא אסכתטיקאית מוסמכת בקליפורניה עם התמחות רפואית, וכן יזמית עם חוש עסקי מחודד. סיפורה האישי מניע אותה, כנערה סבלה מאקזמה קשה, מה שהוביל אותה ללמוד על העור כדי לפתור את בעיותיה. היא למדה בבית ספר לקוסמטיקה תוך כדי שעבדה בשלוש עבודות מלצרות כדי לממן זאת. בהמשך הקריירה השתלבה במרפאה פלסטית (מה שהכיר לה את קהל הסלבריטאים) ואף עבדה עם מנתח פלסטי שנים אחדות, שם למדה על טיפולים כירורגיים ומכשור לייזר. היא פתחה עסק עצמאי בתוך משרד רפואי בסן-לואיס-אוביספו, והחלה לפתח פורמולות בעצמה כאשר שמה גדל. היא זכתה לפריצת דרך כשסדרת לייזרים נכנסה לשימוש דרמטולוגי, היא הייתה בין הראשונות לשלב טיפול משקם לעור לאחר לייזר והבינה את הצורך בתכשירים מרגיעים אפקטיביים.
  • שנות ניסיון: למעלה מ-30 שנה. הפכה לעצמאית בשנות ה-90 המאוחרות, המרפאה שלה ב-LA רצה מזה כ-20 שנה עם רשימת המתנה ארוכה.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: בספא-מרפאה של קייט ניתן לקבל מנעד טיפולים רחב: החל מפיישל קלאסי משודרג (הכולל ניקוי עמוק, הוצאה מקצועית של קומדונים "בסגנון Mean Christine" כפי שקייט למדה כשהתחילה), דרך טיפולי לייזר IPL ו-Thermage למתיחה, ועד הזרקות בוטוקס ופילרים שמבוצעים ע"י אחיות ורופאים בצוות. מה שמייחד את המקום הוא השילוב ההוליסטי: לקוח יכול לקבל טיפול פנים קלאסי ועיסוי, ובאותו ביקור גם לייזר מהיר על כתם פיגמנטציה ופגישה עם רופא העור להצעת טיפול.
    Signature Facial של קייט מכונה "Kateceuticals Facial", טיפול בן ~90 דקות המשלב ניקוי, פילינג אנזימטי וגליקול, מיצוי ידני, ולאחר מכן טכנולוגיית DermalQuench שהיא פיתוח שלה: הזרקת חמצן בתוספת חומר לחות היאלורוני בפעימות (היא פיתחה מכשיר מיוחד לזה), מה שמעניק "פאמפ" לעור והידרציה עמוקה. למעשה, היא הפכה את ה"דורמל-קוונץ'" לטיפול ספא נמכר גם כמכשיר ביתי.
    בנוסף, יש לה טיפול קלירינג לאקנה עם אור כחול, טיפול סקולפטינג עם מיקרו-קורנטים וגוואשה, וכמובן טיפולי הדגל: Hollywood Glow, שילוב פילינג כימי עדין + לייזר פוטונה ו-LED, שנותן הברקה לפני שטיח אדום.
    אחד הפיתוחים הידועים שלה הוא טיפול ה-V-tox, מסכת חימר עם אצות המביאה לאפקט של טשטוש קמטוטים בדומה לבוטוקס (כיכבה בכתבות כ"מסיכת רעל נחשים" כי מכילה פפטיד המדמה ארס נחש המשתק שרירים קלות). זה פותח עבור לקוחותיה שלא רצו הזרקות.
  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: הקליניקה של קייט מצוידת במכשור רפואי מלא: מכשירי לייזר Fraxel ו-IPL, מערכת Thermage RF, מכשירי CoolSculpting להצרת היקפים (גוף), ומכלול כלים סינרגטיים. היא הייתה חלוצה בשימוש בטכנולוגיית Microneedling RF (כמו Infini) לחידוש העור ושיפור צלקות. כמו כן, מכונת DERMAPLANING (גילוח עדין של שכבת תאים ושיער פלומתי) משולבת בחלק מהטיפולים. סימן ההיכר הוא כאמור מכשיר ה-DermalQuench, שפועל כמעין "אירוסול לחות" בלחץ גבוה המכיל חמצן וחומצה היאלורונית למילוי קמטים עדין. טיפול זה הומצא כי רבים מלקוחותיה עברו לייזרים ופילינגים חזקים, והיא רצתה שיטה להחזיר להם לחות ונפח מיד אחרי הפרוצדורות.
  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: קייט סאמרוויל בנתה אימפריית מוצרי טיפוח הנמכרים ברחבי העולם (כולל בספורה). המוצר הראשון והמיתולוגי שלה הוא ExfoliKate, פילינג אנזימטי/פיזי ירקרק עם פפאיה, דלעת וחומצות, המכונה "הוליווד 2 דקות בפילינג" (היא פיתחה אותו לבקשת שחקנית שביקשה את אפקט הפנים של קייט בבקבוק, וכך נולד ExfoliKate). עוד מוצרים מפורסמים: DermalQuench Liquid Lift (תכשיר ספריי ביתי המדמה את טיפול החמצן בקליניקה), Oil Free Moisturizer (קרם קליל שחביב על כוכבות עם נטייה לאקנה), EradiKate, טיפול נקודתי באקנה עם גופרית (הבקבוקון הוורוד הידוע שכל סלב שמה על פצעונים לפני השינה). קייט גם משלבת במרפאה את ליין KateCeuticals, סדרה סופר-מפנקת ויקרה (קרם Lifting, סרום עם פפטידים) עבור לקוחות Anti-Aging כבדים.
    מעבר למותג שלה, בקליניקה משתמשים גם במוצרים פרה-רפואיים כמו Skinceuticals CE Ferulic (סרום ויטמין C מדופלם) על מטופלות, וקרמי רטינול מרשם לפי הצורך. אך רוב הלקוחות יוצאות עם סל מוצרים של Kate Somerville הביתה, בהמלצת הצוות.
  • לקוחות מפורסמים: כמעט שאין סלבריטאי הוליוודי שלא דרך בקליניקה של קייט. כמה שמות בולטים: מייגן מרקל (הדוכסית, סיפרו שכשגרה בטורונטו היא טסה ללוס אנג'לס במיוחד לטיפול אצל קייט, וכשהייתה בלוס אנג'לס גרה אצל חברה כדי להיות קרובה למרפאה; יש תמונות שלה יוצאת משם ב-2016), דברה מסינג, קייט הדסון, האלי ברי, קמרון דיאז, לורי ליני, פליסיטי הופמן, פריס הילטון (שהייתה בין הראשונות, עוד ב-2005), מדונה (אמנם למדונה יש אשת סוד אחרת, אך היא השתמשה במוצרי קייט), ויקטוריה בקהאם (כשהייתה בלוס אנג'לס, גם כן לקוחה וגם מקדמת מוצריה, לאחרונה עברה למלני גרנט אבל עדיין בקשר), אוליביה וויילד, אווה מנדז, שרה'ספילר (השחקנית שרה סילברמן), ליז טיילור בשנותיה האחרונות. למעשה, סיפורה של קייט מלא באנקדוטות: היא סיפרה שבהתחלה הכוכבים היו מתגנבים אחורית לקליניקה כדי שלא יראו שהם עושים טיפולים, אבל היום הם גאים לדבר על זה בגלוי.
  • פרסומים בתקשורת: קייט סאמרוויל הופיעה בתוכנית "Dr. Oz", ב"The Doctors" ועוד, להסביר על טיפולי עור. היא כתבה ספר רב-מכר בשם Complexion Perfection! שמסביר את פילוסופיית הטיפול שלה. מגזין Allure הביא אותה כפאנליסטית קבועה. Los Angeles Times פרסם עליה כתבת שער ב-2023 לרגל 20 שנה לקליניקה, שם חשפה שהעסק שלה נרכש חלקית על ידי תאגיד ענק (יוניליוור), אבל היא נותרה כחוד החנית היצירתי. Boulevard (בלוג עסקי) כינה אותה "נשק סודי לכוכבים" וציין שלקוחותיה כוללים ג'סיקה אלבה, אוליביה וויילד, קירסטן דאנסט ועוד.
  • טווח מחירים: טיפול פנים בקליניקה של קייט מתחיל סביב $250 לטיפול בסיסי עם אסיסטנטית, ועשוי להגיע עד $600-800 לטיפול משולב מכשירים. טיפולי היי-טק כמו Thermage, לייזרים וכד', כמובן במאות עד אלפי דולרים (Thermage פנים מלא ~ $3,000). הקליניקה לעיתים מציעה חבילות, למשל סדרת 3 טיפולי Laser + 3 טיפולי פנים ב-X $. לגבי טיפול אישי על ידי קייט עצמה: כיום קייט ממעטת לעשות טיפולים בעצמה עקב היותה עסוקה בניהול ופיתוח, אך אם מאוד מתעקשים, זה יתומחר מאוד גבוה (יש שמועה שבשביל פרויקט מיוחד עם טיסות היא גבתה $1800 לפנים VIP). המוצרים שלה: מחירי מוצרים בודדים נעים $20 (למיניאטורות) עד $200, כשהפופולרי ExfoliKate עולה ~$88, למשל.

טבלה: חמישה קוסמטיקאיות מובילות, טיפולים ומחירים (הערכה)

קוסמטיקאית טיפול חתימה מפורסם מחיר משוער (USD)
ג'ואנה צ'כ (דאלאס) Facial מותאם אישי 90 דק' (עיסוי עמוק, מיקרו-זרם, קריו וכו') $850 לטיפול מלא (ג'ואנה עצמה)
שאני דארדן (בוורלי הילס) Signature Facial 75 דק' (פילינג לקטי + LED + מיקרו-זרם) ~$700 אצל Shani עצמה (לקוחות קבועים בלבד)
מלני גרנט (סידני/לוס אנג'לס) High-Tech Couture Facial 90 דק' (מכשור CHANEL ו-RF) $750 בממוצע לטיפול יוקרתי
מימי לוזון (ת"א/לונדון) 24K Pure Gold Mask Treatment (מסכת עלי זהב אמיתיים) £275 ($350) לטיפול/ערכה
כריסטין צ'ין (ניו יורק) "CCHIN Glow Facial" 60 דק' (ניקוי קפדני + עיסוי שאצו + מסכת ג'ינסנג) $140 + תוספות (בסיסי; ע"י צוות)

הערות לטבלה: המחירים עשויים להשתנות; לרוב הקוסמטיקאיות יש טווח בהתאם למטפל/משך. ג'ואנה ושאני כמעט ואינן מקבלות לקוחות חדשים, כך שהמחיר שלהן תיאורטי. מלני גרנט מחזיקה קליניקות יוקרה (פריז, לונדון) עם תעריף דומה (750 € בפריז). מימי לוזון מוכרת גם ערכת מסכת זהב ביתית במחיר דומה. כריסטין "Mean Christine" צ'ין מציעה מחירים נגישים, ולכן ספא שלה מפוצץ; אולם היא עצמה גובה יותר (פנים אצל Christine אישית כ-$250).

סוניה דקר (Sonya Dakar, סוניה דקר), בוורלי הילס, לוס אנג'לס 🌟🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: סוניה דקר מנהלת את "Sonya Dakar Skin Clinic" השוכן בלב בוורלי הילס. כתובת: 9975 S Santa Monica Blvd, Beverly Hills, CA. הקליניקה שלה קיימת מזה יותר מ-30 שנה, ומהווה מוסד הוליוודי. המקום משלב ספא יופי עם מעבדה (שם מפותחים מוצריה), ובו מספר חדרי טיפול, חדר ייעוץ ותצוגת מוצרי הקוסמטיקה הטבעיים שלה.
  • דירוג: 4/5, סוניה היא חלוצה וותיקה שהייתה “גורו העור” של הוליווד בשנות ה-90 וה-2000. בעיני רבים היא אגדה חיה והעניקה השראה ללא מעט קוסמטיקאיות שבאו אחריה. על אף שהמודעות לשמה ירדה מעט בעידן המדיה החברתית (כשצעירות ממנה תפסו כותרות), עדיין יש לה קהל לקוחות נאמן והיא נחשבת "דון" של התחום.
  • דרכי התקשרות: אתר: sonyadakar.com טלפון: 310-553-7344. אינסטגרם: sonyadakar@.
  • הכשרה והסמכה: סוניה נולדה וגדלה בישראל, עברה לארה"ב בשנות ה-70. היא לאחרת הכשרה קלאסית בישראל בקוסמטיקה (למדה אצל קוסמטיקאית ותיקה בת"א), המשיכה בלימודי אסתטיקה בלוס אנג'לס כשעברה לשם. למעשה, לא רבים יודעים אך היא כימאית עצמית, היא לימדה את עצמה כימיה קוסמטית כדי לרקוח פורמולות טבעיות. בנוסף, היא פיתחה שיטת טיפול ייחודית בשם "Facial Fitness", קונספט שעליו היא הרצתה בכנסים.
  • שנות ניסיון: למעלה מ-35 שנה. היא החלה לטפל בלקוחות בשנות ה-80, ובנתה מוניטין מפה לאוזן. עד אמצע שנות ה-90 כבר הייתה שם דבר בין כוכבי הוליווד.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: סוניה דקר ידועה בגישתה הקשוחה אך האפקטיבית, היא מכנה זאת "Bootcamp לעור". הפילוסופיה שלה: להתייחס לעור כמו לכושר, משמעת, חזרות ותוצאות. הטיפול האייקוני שלה הוא "Facial Fitness" או "Beauty Bootcamp", סדרה של 6 טיפולים אינטנסיביים (אחת לשבוע/שבועיים) המותאמת לעור, כולל שילוב של ניקויים עמוקים, פילינגים כימיים עדינים, מסכות פעילויות ועיסויים חזקים. המטרה היא "להכניס את העור לכושר", כפי שמאמן כושר יאתגר שריר, היא מאתגרת את העור עם חומרים פעילים (כמו חומצות, ויטמינים) וטכניקות כדי לעודד התחדשות מהירה. היא קפדנית, ידוע שהיא לא נותנת ללקוחה לצאת עד שכל נקבובית נקייה, גם אם זה אומר כאב זמני (מכאן הכינוי "קשוחה", חלק קוראים לה בחיבה "Mean Sonya" בדומה לכריסטין צ'ין).
    היא משלבת בטיפולים שלה הרבה טבע לצד מדע: למשל מסכות מבוץ ובוץ מהים, אינהלציה בשמנים אתריים בתחילת טיפול (ארומתרפיה), ועיסוי פנים נמרץ עם שמנים צמחיים מרוכזים (היא הייתה חלוצת ה-Face Oil הטבעי בארה"ב, כשהשיקה שמן פנים 100% טבעי כבר בשנות ה-90).
    אחד הטיפולים הפופולריים שלה הוא "גלובל פנים", שילוב פילינג כימי בהתאמה אישית, עיסוי כוסות רוח קטן להמרצת דם, ולאחריו מסכת זהב קולואידית. גם היא מציעה טיפולי מכונה, כמו Microdermabrasion מבוסס יהלום, פילינג לייזר קרבון (Laser Carbon Peel) שבו מורחים שכבת פחם על העור ועוברים עליה בלייזר להסרת תאים ומתן glow (שירות שהוסיפה בשנים האחרונות כדי להתעדכן).
  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: למרות שהיא ידועה בגישת ה"טבע", הקליניקה של סוניה לא מפגרת טכנולוגית: יש לה מכשיר לייזר Nd:YAG המשמש לטיפול בפגמים ולפילינג הוליוודי, מכשירי ראדיו-פרקווינסי (RF) למיצוק (היא קוראת לזה "גירוי חשמלי לשרירי הפנים"), ואפילו מכשיר אולטרסאונד Cavitation שפותח על ידה לשיפור חדירת חומרים. אבל היא תמיד תחזור לבסיס: אדים, אוזון, פילינגים ידניים, אלה כלי העבודה האהובים עליה. אחת הטכניקות המזוהות איתה היא Oxygen Spray, ריסוס בתרסיס חמצן עם שמן אתרי לבנדר שהיא מכינה, כדי להרגיע ולהזין בסוף הטיפול.
  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: סוניה הקימה ליין שלם Sonya Dakar NutraSphere, מוצרים טבעיים מבוססי תמציות צמחים אך עם טכנולוגיה (למשל קפסולציית ויטמינים). שמן הפנים המקורי שלה, ה-Organic Omega Booster, עדיין רב-מכר (שמן המכיל אומגה 3,6,9 מצמחי מרפא, גווינת' פאלטרו סיפרה שזה "הסוד שלי לאור זוהר" באחד הראיונות). היא פיתחה סדרה נגד אקנה בשם Clarifying עם מרכיבים כמו עץ התה וגופרית. המוצר הכי ידוע שלה הוא אולי Flash Facial, פילינג ג'ל דק של דקה אחת שהושק ב-2013 וזכה להייפ (כי בר רפאלי וביונסה ציינו שהן משתמשות בו).
    המוצרים שלה מגיעים כולם במכלים סגולים (צבע המזוהה עם המותג). היא מקפידה על רכיבים ללא פראבנים וסולפטים הרבה לפני שזה היה באופנה.
  • לקוחות מפורסמים: סוניה טיפלה בדורות של כוכבים: גוונית' פאלטרו הייתה אולי זו ששמה אותה על המפה (גוונית' הייתה לקוחה נאמנה כבר בשנות ה-90 ופרגנה לה פומבית, ואף עזרה בקמפיין לשמן האומגה). ג'ניפר לופז נהגה ללכת אליה, דרו ברימור, קורטני לאב (סוניה הצליחה לשקם לה את העור אחרי שנים קשות, כך מספרים). ווינונה ריידר, לאונרדו דיקפריו (כן, גם גברים, ליאו סבל בעבר מאקנה), בראד פיט (הגיע איתו יחד כמה פעמים). קייט בקינסייל, סלמה הייק, זואי דשנל. בשנים האחרונות הצטרפו צעירות כמו גווינת' פאלטרו (עדיין באה לעיתים), איסלה פישר, ליאון לואיס.
    סוניה שומרת על פרטיות לקוחותיה, אבל ידוע שכמעט כל שחקנית בתקופת שנות ה-2000 המוקדמות (טרום עידן האינסטגרם) עברה אצלה לפחות פעם אחת.
  • פרסומים בתקשורת: מגזין Allure העניק לה פרס "אשת השנה בטיפוח" ב-2003. כתבות עליה מופיעות ב-Vogue, Elle, והיא אירחה פינה בתוכנית "Extra" בעבר בהדגימה טיפולי DIY. סוניה ובני משפחתה היו מעורבים גם בדרמות: למשל, בשנות ה-2000 המאוחרות היה סכסוך משפטי מתוקשר בינה לבין קרוביה שניסו להקים מותג מתחרה, מה שגרר סיקור במדורי חדשות (ללא ספק עדות לכמה משמעותי המותג שלה). כל זה לא העיב על המקצועיות שלה. היא הפכה לשם מוכר כל כך, שדמותה היוותה השראה לדמות בסרט (בסרט "Zohan" עם אדם סנדלר, דמות הקוסמטיקאית הישראלית מבוססת בבדיחה על סוניה שמטפלת בסלבריטאים).
  • טווח מחירים: עלות "בוטקאמפ יופי", סדרה של 6 טיפולים, עומדת על כ-$1,500-$2,000 (כלומר כ-$250-300 למפגש). טיפול פנים בודד אצלה עולה כ-$250-400, תלוי בסוג (עם מכשור כמו לייזר קרבון זה בצד הגבוה). מוצרים: טווח מחירים בינוני-גבוה, למשל Flash Facial עולה ~$95, שמן Omega ~$75, קרם עשיר ~$150. סוניה גם מציעה חבילת מנוי חודשי: $175 לחודש עבור טיפול בסיס. עבור הוליווד, המחירים שלה נחשבים "שפויים" יחסית ליוקרה (כחלק מפילוסופיית הטיפול בהמשכים). יש לזכור שהיא מציעה לעיתים יעוץ ראשון חינם כדי להעריך את העור, ואז "מגייסת" את הלקוחה לסדרת טיפולים.

כריסטין צ'ין (Christine Chin, כריסטין צ'ין), ניו יורק 🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: כריסטין צ'ין מנהלת ספא מפורסם משלה בשם "Christine Chin Spa" בלואר איסט סייד במנהטן, ניו יורק. כתובת: 82 Orchard St, New York, NY. המקום קטן אך עמוס, עם אווירה פחות מפונפנת ויותר קליניקה פרקטית.
  • דירוג: 4/5, כריסטין זכתה לכינוי "Mean Christine" עקב הגישה הקפדנית שלה (יש שיגידו מחוספסת) לטיפול בעור, אך לקוחותיה, במיוחד דוגמניות-על, מוכנות לסבול קצת כאב וחומרה בתמורה לעור חלק ונקי כהבטחתה. היא נחשבת למומחית מס' 1 בניו יורק בהוצאת שחורים וניקוי עמוק, גם אם החוויה לא תמיד נעימה.
  • דרכי התקשרות: אתר: christinechin.com (פשטני ולא תמיד מעודכן). טלפון: 212-353-0500. הזמנות: באמצעות טלפון, קשה מאוד להשיג תור, יש להזמין שבועות מראש.
  • הכשרה והסמכה: כריסטין במקור ממוצא אסייתי (סינגפור), למדה קוסמטיקה קלאסית בארה"ב בשנות ה-80. היא מאסטרית בעבודת יד, התמחתה בטכניקות ניקוי וניקוז באסיה ויישמה אותן בניו יורק. אין לה רשימת תארים ארוכה, המוניטין שלה בא לה מפה לאוזן והתוצאות עצמן.
  • שנות ניסיון: מעל 25 שנה. פתחה את הספא שלה בסוף שנות ה-90, כשהאזור עוד היה מתפתח, ועד היום היא עצמה מטפלת.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: הטיפול המזוהה איתה הוא "C Chin Facial", טיפול פנים קלאסי שלה המותאם אישית, עם דגש רב על ניקוי יסודי של הנקבוביות. כריסטין ידועה שלא תניח ללקוח ללכת עד שכל קומדון וכל מיליום יצאו, גם אם צריך ללחוץ שוב ושוב (מכאן הכינוי שלה). בתחילת הטיפול, היא עושה עיסוי חזק עם קרם ניקוי כדי לרכך את העור, ואז שלב אדים ממושך. לאחר מכן היא עוברת להוצאת שחורים ללא רחמים (היא משתמשת גם בכלי מתכתי וגם באצבעות עטופות טישו), ואומרת ללקוחות "לא לגעת בפנים בין הטיפולים". לאחר הסשן הזה, היא מורחת מסכות מרגיעות, לרוב מסכת ג'ינסנג מיוחדת שהיא מכינה להרגעת אדמומיות, ומעליה לעיתים מכשיר high-frequency לחיטוי.
    כריסטין גם מבצעת טיפולי לייזר E-Laser (מכשיר משולב IPL ו-RF), למשל הבהרת פיגמנטציה ב-$680 לפנים. היא מציעה מיקרודרם, חמצן וכו', אבל רבים באים אליה בפשטות בשביל הוצאת שחורים "כמו שצריך".
    היא ידועה גם בכך שנותנת הנחיות קפדניות ללקוחות: לא לשזף, לא לקלף בעצמכם, להשתמש רק במוצרים שהיא ממליצה וכו'.
  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: הספא שלה מכיל מכשיר Elos IPL/RF (נקרא ELaser) שמשמש אותה גם להסרת שיער וגם לכתמים. יש לה מכשיר Microdermabrasion רגיל, מכשיר קרבון לייזר (לפילינג הוליוודי, חדש יחסית אצלה), וציוד בסיסי (אדים, high-frequency). בניגוד לחלק מהשמות האחרים, היא פחות מתמקדת בגאדג'טים ויותר במיומנות הידנית, כפי שאמרה פעם: "רוב הלקוחות צריכות את הבסיס: ניקוי נכון, מעט פילינג וטיפוח ביתי פשוט. טכנולוגיות זה בונוס".
  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: כריסטין פיתחה קו מוצרים משלה תחת השם "Christine Chin". המוצרים מיוצרים במעבדות בקנדה וכוללים: Hydrating Cleanser, Cell Gold Toner, Hydrating Toner, Perfect Hydrating Creme ועוד (יש לה אפילו "Celebrity Collection" הכוללת סרום זהב 24k ורכיבי זהב אחרים). לקוחותיה לרוב נשלחות הביתה עם ערכת מוצרים, היא מאמינה גדולה בשימוש בטונר ובמסכה ביתית בין הטיפולים כדי לשמור על התוצאות. מסכת הג'ינסנג שלה נמכרת גם לשימוש ביתי, והיא פופולרית להרגעת אדמומיות לאחר הוצאה.
    היא גם משווקת ערכת Cell Gold, תכשירים עם חלקיקי זהב קולואידים למיצוק וזוהר (מוצרי יוקרה שלה).
  • לקוחות מפורסמים: כריסטין זכתה לכינוי "קוסמטיקאית הדוגמניות". בשיא הקריירה שלה, בשנות ה-2000, רשימת הלקוחות כללה דוגמניות-על כמו ג'יזל בונדשן, קריסטי טרלינגטון, הלנה כריסטנסן, קנדיס סוונפול, רובן לא פעם ציינו שבזכותה אין להן שחורים וגוון העור שלהן חלק. גם הילרי סוואנק השחקנית הייתה לקוחה, ואפילו אמבר ולטה. צלמים ותיקים בווג המליצו לדוגמניות צעירות "ללכת לכריסטין לפני יום צילום כדי שתעשה להן סדר בעור".
    עם השנים גם כוכבות קולנוע הגיעו: קנדיס בושנל (סופרת "סקס והעיר הגדולה"), מג ריאן, רנה זלווגר (בעיקר לניקוי עור לפני צילומים, כך דווח), ואחרות.
  • פרסומים בתקשורת: מגזין New York כלל אותה ברשימת "הפנים הכי טובים בעיר" כבר ב-2007. Byrdie (אתר יופי) ערך כתבה תחת הכותרת "הפנים הכי טובות בניו יורק לפי עורכי יופי", וכריסטין צ'ין הופיעה ראשונה ברשימה, שם העורכת סיפרה: "אף אחד לא מאפס לי את העור כמו כריסטין, יצאתי מזוהרת". היא גם הוזכרה בספר "Face to Face" כמומחית לניקוי עמוק. הביקורת היחידה הנשמעת: שהיא קשוחה. אבל רבים רואים בזה איכות חיובית, יודעים שאצלה לא מרפים עד שהעור נקי באמת.
  • טווח מחירים: טיפול פנים Glow אצל קוסמטיקאית בספא של כריסטין עולה $140 בלבד, מחיר מאוד נגיש. כמובן, כריסטין עצמה גובה יותר: לפי דיווחים, כ-$200-250 לביקור עמה אישית. תוספות כמו טיפול לייזר IPL לפנים שלמות, $680, מיקרודרם $180, פילינג פחם $150. היא גם מציעה "סידור גבות" מורחב במהלך הטיפול ללא תוספת (היא מומחית לעיצוב גבות, שירות שהתחיל כאשר הדוגמניות ביקשו "על הדרך"). יחסית לאחרות, היא באמת שומרת על מחירים נוחים, אולי כי היא רוצה שלאף אחת לא תהיה תירוץ לא לבוא. זו גם הסיבה שהלו"ז שלה מפוצץ שבועות מראש, כולל לקוחות לא-סלבריטאים רבים שמעריכים את התמורה הגבוהה.

תמי פנדר (Tammy Fender, טמי פנדר), ווסט פאלם ביץ', פלורידה 🌟🌟🌟

  • מיקום וקליניקה: טמי פנדר מנהלת ספא הוליסטי בווסט פאלם ביץ' (West Palm Beach) שבפלורידה, עם סניף נוסף קרוב בדלריי ביץ'. כתובת WPB: 711 N. Flagler Drive, West Palm Beach, FL. הקליניקה שלה משקיפה לים, ומשדרת אווירת זן, קירות לבנים, צמחים ירוקים, מוזיקה מדיטטיבית.
  • דירוג: 4/5, טמי היא "הפיה ההוליסטית" של עולם הקוסמטיקה. כבר יותר מ-25 שנה היא מטיפה לטיפוח אורגני וטבעי, הרבה לפני שזה הפך טרנד מרכזי. לקוחותיה נאמנות במיוחד בשל הגישה הרוחנית והמרגיעה שלה.
  • דרכי התקשרות: אתר: tammyfender.com טלפון: 561-653-2192. אינסטגרם: tammyfender@.
  • הכשרה והסמכה: טמי למדה ארומתרפיה ורפואת צמחים בנוסף לקוסמטיקה. היא מוסמכת כ-Herbalist (הרבליסטית) ומטפלת הוליסטית. את דרכה החלה כמעסה ועשתה הסבה לאסתטיקה כדי לשלב את הידע שלה בצמחים בטיפוח. היא הקימה את הספא שלה ב-1996 וכיום מכשירה דור חדש של מטפלות ברוחה.
  • שנות ניסיון: 25+ שנים. מהחלוצות של תנועת "Farm-to-Facial" (מהחווה לפנים), שימוש בצמחים טריים, שמנים אתרים טהורים וכו'.
  • התמחויות וטיפולים ייחודיים: טמי מאמינה שכל טיפול פנים צריך להזין את הנפש והגוף גם יחד. כשהלקוחה מגיעה, טמי מתחילה בהערכת האנרגיה, לפעמים מובילה אותה במדיטציה מודרכת קצרה לפני שמניחים יד על העור. הטיפול עצמו איטי ומדויק: היא משתמשת בתכשירים אורגניים מעשה ידיה, משקיעה זמן רב בעיסוי, כולל טכניקות רפלקסולוגיה של הפנים והקרקפת, עבודה על "אנרגיית צ'אקרות" (לפעמים תניח קריסטל על מצח הלקוחה). היא דוגלת ב"חיוניות הצמחים", כלומר, להשתמש בטריות של מרכיבים (פעמים רבות היא מערבבת מסכה במקום, עם עלי לוונדר טחונים למשל).
    אין לה מכשירים חשמליים כלל בספא, אין LED, אין לייזר. אולי הדבר הכי מתקדם שתמצאו הוא מכשיר אידוי ומגבות חמות. היא מציעה טיפולי פילינג צמחי (למשל פילינג ורדים, פילינג זרעי חמנייה), עטיפות גוף ארומטיות, וטיפול הדגל: Signature Holistic Facial, חוויה של שעתיים שבה היא למעשה מטפלת מכף רגל ועד ראש: מתחילים באמבט רגליים עם שמנים, משם לפנים עם ניקוי, פילינג אנזימטי על בסיס דבש, עיסוי פנים ארוך, מסכת חימר טרייה מעורבבת בפרחים, במהלך המסכה היא עושה עיסוי ידיים וכפות רגליים(!), ומסיימת בטפטוף שמן אתרי ומילות סיום חיוביות. לקוחות מתארים זאת כ"מדיטציה לעור".
  • ציוד וטכנולוגיות מיוחדות: כפי שצוין, מינימום מכשור. כלי העבודה שלה הם קערות לערבוב, מברשות מסכה, אבני גוואשה עשויות קריסטל (היא משתמשת ברוז קוורץ לעיסוי עדין), ומכשיר אידוי קלסי. לעיתים רחוקות, אם לקוחה מתעקשת, היא תעשה קצת מיקרו-דרמברייז'ן אך ידנית (יש לה שרוול שיוף ידני עם קריסטלים). הספא שלה מציע גם טיפולי אנרגיה (רייקי), חלק מהצוות מוסמך לכך.
  • מוצרים קוסמטיים בשימוש: טמי פיתחה ליין 100% אורגני טבעי על שמה, הפך לשם דבר בקרב אוהבי "נון-טוקסיק". למשל: Cleansing Milk עם לבנדר (חלב ניקוי עדין צמחי), Awakening Eye Gel עם עלי שושנת מים, Plant Milk Serum, סרום עדין לתגובה. מוצר הדגל הוא ויולט פלאם קרם, קרם לחות סגלגל עם תמציות סיגליות ושזיף קאקדו עשיר בויטמין C. עוד בולט: שמן Rose Hip אורגני שלם שהיא מכינה (הרבה משתמשות בו להריון נגד סימני מתיחה). כל מוצריה מכילים 100% חומרים ממקור צמחי, ללא כימיקלים סינתטיים, והם "טעונים באנרגיה חיה" לדבריה.
    היא גם מאמינה בפשטות, לא מעמיסה שלבי שגרה. לעיתים שולחת לקוחה הביתה רק עם קרם לחות ושמן וממליצה על תזונה מסוימת במקום עוד מוצר.
  • לקוחות מפורסמים: טמי שירתה בעיקר את האליטה של פאלם ביץ' (נשות חברה, מיליונרים מקומיים), אך גם שורה של ידועניות באו אליה במיוחד: לורן בוש-לורן (נכדת הנשיא בוש, אשת חברה, לקוחה ומתוך כך חברה, קראה לבתה על שם אחד המוצרים של טמי כי כה אהבה אותו), אלניס מוריסט (הזמרת, כתבה המלצה חמה עליה), ג'וליאנה מרגוליס (השחקנית, חובבת המוצרים שלה). Vogue בריטניה ראיין אותה ושאל "מי המפורסמות שמגיעות?", היא ציינה אומה תורמן וקרולינה קוריקובה כלקוחות קבועות. גם אליסה סילברסטון (שחקנית, טבעונית, לא מפתיע שהיא מוצאת בית אצל טמי) היא מזמן לקוחה.
    בזכות ייחודה, יש שחקניות שמבקשות שירותיה באתרי צילום, טמי סיפרה שהייתה בצילומי סרט לעשות מדיטציית פנים לשחקנית מתוחה.
  • פרסומים בתקשורת: טמי פנדר כונתה ע"י Vogue "הסוד הכי שמור של פלורידה" לפני מספר שנים. IntoTheGloss (בלוג יופי טרנדי) עשה עליה כתבה שכותרתה: "טיפים לטיפוח הוליסטי מהפייסליסט טמי פנדר". היא הופיעה גם ב-Marie Claire, Wall Street Journal, ובעיקר במגזיני Wellness. המסר התקשורתי שלה עקבי: יופי מבפנים, היא מדברת על תזונה אורגנית, נשימות עמוקות, והעור כראי של אורח החיים.
  • טווח מחירים: טיפול הוליסטי מלא אצל טמי עולה כ-$350 ל-90 דקות, מחיר סביר יחסית למה שמקבלים (יש לקחת בחשבון שהיא עושה עבודה של שניים-שלושה מטפלים בטיפול אחד). טיפול ממוקד קצר יותר (60 דקות) ~ $250. היא מציעה גם חבילות ריטריט, למשל יום ספא שלם עם טיפולי פנים וגוף, מדיטציה וארוחת צהריים אורגנית, בסביבות $800. המוצרים שלה אינם זולים: מיוצרים בקבוצות קטנות בעבודת יד, מחירי הסרומים $150+, קרמים $100+. היא מאמינה באיכות על פני כמות. לקוחותיה טוענות שהמוצרים כל כך מרוכזים, שמספיק מעט מהם כל פעם.

הפוסט מי הקוסמטיקאית הכי טובה? סקירת הקוסמטיקאיות הטובות ביותר הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
המוצרים הקוסמטיים הטובים ביותר בעולם (מחירון 2025) | סקירה דרמטולוגית https://hea-lth.co.il/best-cosmetics/ Mon, 14 Jul 2025 16:24:53 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=552 תעשיית הקוסמטיקה היוקרתית צומחת במהירות, עם שווי גלובלי המוערך בכ-26.3 מיליארד דולר בשנת 2025 (לעומת כ-24 מיליארד ב-2024). הצמיחה מונעת על ידי מודעות הולכת וגוברת לטיפוח עצמי, עלייה בהכנסה הפנויה, והשפעת המדיה החברתית על סטנדרטים של יופי. מותגי יוקרה מבטיחים חוויית משתמש מפנקת ותוצאות אנטי-אייג'ינג מתקדמות, אך חשוב להדגיש: מחיר גבוה אינו ערובה ליעילות. מומחי […]

הפוסט המוצרים הקוסמטיים הטובים ביותר בעולם (מחירון 2025) | סקירה דרמטולוגית הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
תעשיית הקוסמטיקה היוקרתית צומחת במהירות, עם שווי גלובלי המוערך בכ-26.3 מיליארד דולר בשנת 2025 (לעומת כ-24 מיליארד ב-2024). הצמיחה מונעת על ידי מודעות הולכת וגוברת לטיפוח עצמי, עלייה בהכנסה הפנויה, והשפעת המדיה החברתית על סטנדרטים של יופי. מותגי יוקרה מבטיחים חוויית משתמש מפנקת ותוצאות אנטי-אייג'ינג מתקדמות, אך חשוב להדגיש: מחיר גבוה אינו ערובה ליעילות. מומחי עור מדגישים שאין מתאם הכרחי בין עלות המוצר לבין יעילותו הקלינית. למעשה, רכיבים פעילים מרכזיים נגד הזדקנות העור, כמו רטינואידים (נגזרות ויטמין A), נוגדי-חמצון (Antioxidants) כדוגמת ויטמין C, ופפטידים מסוימים, זמינים גם במוצרים בדרגת מחירים נמוכה יותר ומגובהים במחקר מדעי רחב.

חשוב לזכור: ארגוני בריאות כמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והרגולטור האירופאי (EMA) אינם דורשים הוכחת יעילות למוצרי קוסמטיקה (בניגוד לתרופות), ומגדירים אותם ככאלה "ללא ערך רפואי". לכן חברות יוקרה אמנם משקיעות בניסויים קליניים פרטיים והגשות פטנטים, אך אין "אישור FDA" לתכשירי קוסמטיקה רגילים. יחד עם זאת, עליהן לעמוד בתקני בטיחות, ורכיבים פעילים מסוימים (למשל מסנני קרינה מעל מינון מסוים, או חומרים כמו רטינול בריכוז תרופתי) כפופים לרגולציה נפרדת. ישראל מאמצת סטנדרטים דומים לאלו של אירופה, ויידרש רישום מוצר במשרד הבריאות אך לא ניסויים קליניים מלאים. משום כך, צרכנים חייבים להתבסס על מידע מחקרי אמין, ולא על טענות שיווקיות, בבואם להעריך מוצר יוקרתי.

 

הזדקנות העור והרכיבים הפעילים: הבסיס המדעי

תהליכי ההזדקנות בעור: עורנו בנוי משכבות, אפידרמיס (השכבה העליונה), דרמיס (שכבת הביניים) והיפודרמיס (שכבת השומן התת-עורי). עם הגיל חלים שינויים מבניים ותפקודיים: ייצור הקולגן (Collagen) והאלסטין בדרמיס יורד, מה שפוגע בחוזק וגמישות העור; תאי פיברובלסט מתעייפים וקצב התחדשות התאים באפידרמיס מואט; מאגרי חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid) לחותית מידלדלים; ומצטברים נזקי חמצון (ע"י רדיקלים חופשיים) ונזקי קרינת UV הגורמים לפגיעה בסיבי תמיכה וב-DNA התאי. תהליכים אלו מובילים להופעת קמטים, אובדן נפח ומוצקות, פיגמנטציה לא אחידה ומרקם מחוספס. בנוסף, העור חשוף לסטרס חיצוני (זיהום, קרינה, כימיקלים) הגורם לדלקת כרונית תת-קלינית המאיצה הזדקנות (תהליך המכונה לעיתים Inflammaging).

הבסיס לטיפול אנטי-אייג'ינג מדעי הוא תיקון מנגנונים אלה או עיכובם: המרצת ייצור קולגן וגליקוזאמינוגליקנים (GAGs) ליצירת נפח ולחות, עידוד התחלקות תאים והתקלפות תאי עור מתים לשיפור המרקם, נטרול רדיקלים חופשיים לפני שיגרמו לנזק בלתי הפיך, והפחתת תהליכי דלקת. לשם כך פותחו ברבות השנים רכיבים אקטיביים (Actives) המשולבים בתכשירי הטיפוח, חלקם נגזרים מעולם התרופות והביוטכנולוגיה, וחלקם ממקור טבעי, עם עדויות מדעיות בדרגות שונות. להלן הרכיבים הפעילים המרכזיים המצויים במוצרים יוקרתיים, וההסבר לפעולתם:

  • רטינואידים (Retinoids), משפחת נגזרות של ויטמין A. הבולט לתכשירי OTC הוא רטינול (Retinol), שהופך בתאי העור לחומצה רטינואית (Retinoic Acid) הפעילה. רטינואידים הם "תקן הזהב" של אנטי-אייג'ינג: הם נקשרים לקולטני RAR בגרעין קרטינוציטים ופיברובלסטים, ומשנים ביטוי גנים לטובת הגברת ייצור קולגן בדרמיס ודיכוי אנזימי MMP המפרקים קולגן. כתוצאה, עור שהשתמש לאורך חודשים ברטינואיד נעשה עבה ומוצק יותר, עם קמטים מצומצמים. בנוסף, רטינול מאיץ חידוש תאים בשכבה העליונה, מה שמוביל לקילוף עדין, שיפור טקסטורה והבהרת כתמים. מחקרים רבים מאששים יעילות זו; לדוגמה, מחקר קלאסי מצא ששימוש יומיומי בחומצה רטינואית 0.05% הביא לאחר 6 חודשים להגברת קולגן בדרמיס בכ-80% ושיפור משמעותי בקמטי שמש. תופעות לוואי: רטינואידים עלולים לגרות את העור, אודם, יובש והתקלפות הם תופעות נפוצות בתחילת שימוש. לכן מותגי יוקרה לעיתים משלבים ברטינול שלהם מרכיבי הרגעה (כמו ניאצינאמיד או תמציות צמחיות) או מיקרוקפסולציה לשחרור מושהה, כדי למתן גירוי. רטינול גם רגיש לחמצן ואור, ולכן נדרש אריזה אטומה (שפורפרת/משאבה אטומה לאוויר). נשים בהריון מנועות מלהשתמש ברטינואידים חזקים. במוצרי יוקרה רואים לעיתים גם רטינלדהיד (Retinaldehyde) או רטינול צמחי (כמו בקוצ'יול, Bakuchiol, חלופה צמחית שאינה רטינואיד אך מחקה חלק מפעולתו בלי גירוי משמעותי). מחקר מ-2018 הראה שבקוצ'יול בריכוז 0.5% סיפק שיפור בקמטים וכתמים דומה לרטינול 0.5%, עם פחות תופעות לוואי, מה שהופך אותו למבוקש בהריון או לעור רגיש.
  • ויטמין C (Vitamin C, חומצה אסקורבית), נוגד חמצון מסיס-מים רב-עוצמה. ויטמין C ניטרל רדיקלים חופשיים הנוצרים מחשיפה ל-UV וזיהום, ובכך מגן על העור מנזק חמצוני מצטבר. בנוסף, הוא חיוני במסלול הסינתזה של קולגן: הוא פועל כקו-פקטור לאנזימי פרוליל וליזיל-הידרוקסילאז אשר מייצבים את סליל הקולגן. מחקרים מראים שמריחת ויטמין C יציבה בריכוז 10-20% יכולה להגביר יצירת קולגן בעור ולהבהיר היפרפיגמנטציה דרך עיכוב האנזים טירוזינאז בתאי המלנין. מוצרי יוקרה משתמשים לרוב בצורה הטהורה L-חומצה אסקורבית בריכוזים גבוהים (15% ואף 20%), לעיתים במשולב עם ויטמין E (טוקופרול) וחומצה פרולית, שילוב פטנטי שהוכח כמייצב את ויטמין C ומכפיל פי 8 את ההגנה מנזקי שמש. דוגמה איקונית היא סרום CE Ferulic של SkinCeuticals (15% ויטמין C + 1% ויטמין E + 0.5% חומצה פרולית) הנחשב לתקן זהב נוגד-חמצון, עם מחקרים קליניים שהראו ירידה במדדי נזק חמצוני ושיפור קמטוטים דקים לאחר 6 חודשי שימוש. אתגרים: ויטמין C טהור אינו יציב, הוא מתחמצן במגע עם אוויר/אור והופך חום ומאבד פעילות. לכן אריזות אטומות כהות חיוניות. מותגים רבים משלבים נגזרות יציבות יותר (כמו מגנזיום אסקורביל פוספט, או THD Ascorbate המסיס בשמן), נגזרות אלו פחות מגורות ועשויות לחדור טוב יותר לשכבות העור העמוקות, אם כי לרוב הן הופכות לויטמין C פעיל רק לאחר מטבוליזם בעור.
  • ניאצינאמיד (Niacinamide, ויטמין B₃), אחד הרב-שימושיים שבחומרים הפעילים. ניאצינאמיד בריכוז 5% הוכח קלינית כמפחית כתמי מלזמה ופיגמנטציה על ידי הפרעה להעברת מלנין מהמלנוציטים לקרטינוציטים. הוא גם משפר את מחסום העור: מעודד יצירת סרמידים וחלבונים ברקמת הקרן, וכך מפחית אובדן לחות טרנס-אפידרמלי. יש לו אפקט אנטי-דלקתי עדין, מתאים לעור נוטה לאדמומיות ואקנה. מחקר ציטוט מ-2015 הראה שקרם 5% ניאצינאמיד שיפר את מרקם הקמטוטים והכתמים לאחר 12 שבועות. יתרונו הגדול: יציבות גבוהה (שלא כמו ויטמין C/רטינול) וסבילות מצוינת, ניתן לשלבו ברוטינה בוקר וערב ללא חשש משמעותי לגירוי. מוצרי יוקרה רבים מכילים ניאצינאמיד כדי "לעטוף" רכיבים חזקים ולהגביר יעילות כללית, למשל קרם La Prairie Cellular Radiance שילב אותו יחד עם רטינול ואנטי-אוקסידנטים לחידוש והארה, ו-Dior One Essential Serum שילב ניאצינאמיד לניקוי רעלים תאיים.
  • פפטידים (Peptides, פפטידים פעילים), מקטעים קצרים של חומצות אמינו בעלי תפקיד ביולוגי. בעשורים האחרונים הולכים ותופסים מקום בפורמולות אנטי-אייג'ינג בזכות כושר ההתאמה הגבוה שלהם (ניתן לתכנן רצף לפעולה ספציפית) וביוחברותם. ניתן לחלק את הפפטידים הקוסמטיים לכמה סוגים עיקריים: פפטידי איתות (Signal Peptides) המדמים שברי חלבונים טבעיים כדי "להערים" על העור לייצר יותר מטריקס (למשל הפנטפפטיד KTTKS שהתגלה ב-1993 כמעודד סינתזת קולגן, הוא קיים כעת כ-Matrixyl® בצורה משופרת המחוברת לחומצת שומן לחדירות; מחקרים הראו שיפור בעומק קמטים ~ב-15-30% בשימוש של כמה חודשים במטריקсил). סוג אחר הם פפטידים מעכבי עצב כמשלימי בוטוקס, דוגמת Argireline (אצטיל-הקסאפפטיד-8) המחקה חלק מחלבון ה-SNARE ומעכב שחרור אצטילכולין, ובכך מרפה קלות שרירי הבעה (מחקר קטן מצא ירידה בכ-20% בעומק קמטי מצח אחרי 4 שבועות מריחה פעמיים ביום של 10% Argireline). פפטידי נשא (Carrier Peptides) כקוופר פפטיד GHK-Cu מובילים יוני נחושת לעור החשובים לריפוי ופירוק תאים פגומים, פפטיד זה אף נבדק ברפואה לריפוי פצעים, ובקוסמטיקה מיוחסת לו האצה בשיקום קולוגן וחלקות העור. פפטידי אנזים/חיסון: ישנם פפטידים שנועדו להפחית תגובה דלקתית כרונית בעור או לפעול כנוגדי-מיקרובים לאקנה. סקירת ספרות מ-2022 סיכמה שפפטידים משפרים מגוון מצבים: הזדקנות, הבהרה, לחות ותיקון עור, אך דורשים עוד מחקר ארוך-טווח. במותגי היוקרה, הפפטידים הפכו לכוכבים: לה פררי, למשל, מתגאה ב"פפטיד פלטינה", קומפלקס פפטידים הקשור לחלקיק פלטינה לייצוב והגברת חדירות, המבטיח הפחתת קמטים. קרם La Prairie Platinum Rare מכיל פפטיד פלדיספטיד המוצמד ליוני פלטינה, לצד פפטידי מטריקסיל, כדי להגביר מוצקות. מותג נוסף, Augustinus Bader, משתמש במכלול פטנט TFC8® המשלב מעל 40 מרכיבים בהם פפטידים ואמינו-חומצות הנמצאים באופן טבעי בעור, במטרה ל**"הפעיל תאי גזע רדומים ולגרום להם לתקן ולהתחדש"**, נדון בכך בהמשך. ראיות קליניות: מחקר אקראי וכפול-סמיות מ-2023 בחן סרום עיניים רב-פפטידי (עם כמה פפטידי איתות) על 32 נשים במשך 4 שבועות, ומצא ירידה מובהקת במספר, בעומק ובנפח הקמטים בצדי העיניים, לצד עלייה בלחות, אלסטיות ומוצקות העור, התאמה לטענות אנטי-אייג'ינג טיפוסיות. 75% מהמשתתפות היו מרוצות מהשיפור במראה. תוצאות כאלה מחזקות שפפטידים (בקומבינציה מתאימה) מסוגלים לחולל שינוי נראה לעין. עם זאת, מומחים מסייגים כי פפטידים רבים בשוק משווקים ללא מחקרים בלתי תלויים מספקים, כלומר, לא כל פפטיד "חדשני" שווה את מחירו. לעיתים מדובר בטענות המבוססות על ניסויי מעבדה (in vitro) בלבד. לכן חברות מובילות משקיעות בפיתוח טכנולוגיות נשיאה (ליפוזומים, ננו-קפסולות) להבאת הפפטיד ליעדו בשלמותו, ובפרסום מחקרים קליניים לביסוס הטענות.
  • חומצה היאלורונית (Hyaluronic Acid, HA), מולקולה גדולה (גליקוזאמינוגליקן) המצויה באופן טבעי במטריקס החוץ-תאי של הדרמיס. היא פועלת כספוג לחות, מסוגלת לקשור מים עד פי 1,000 ממשקלה. במוצרים קוסמטיים, HA משמשת כמרכיב לחות עוצמתי ("הומקטנט"): כשהיא נמרחת על פני העור, היא מושכת אליה מים מהסביבה או משכבות העור התחתונות, ובכך ממלאת באופן זמני קמטוטים ומעניקה לעור מראה חלק וגמיש יותר. לחומצה היאלורונית גבוהה-משקל מולקולרי אין כמעט חדירה לעור, היא פועלת על פני השטח. אבל חברות מובילות משתמשות גם בגרסאות מקטעי-HA במשקל מולקולרי נמוך שיכולים לחדור עמוק יותר ולהפעיל אותות לפיברובלסטים לייצר יותר קולגן. חלקן אף משלבות טכנולוגיית מיקרו-מחטים מתמוססות המכילות HA נקי, למשל מדבקות Microneedling דקות שנמסות בעור ומשחררות HA למילוי קמטי יובש; מחקר הראה שמדבקות HA כאלה שיפרו משמעותית לחות, אלסטיות והפחיתו קמטים עד הדרמיס. בטיחות: HA נסבלת מצוין (היא מולקולה טבעית), לא אלרגנית ולא מגיבה, ולכן אידיאלית גם לעור רגיש. מוצרי יוקרה נוהגים לשלב כמה גדלי חומצה היאלורונית בפורמולה ("רטיקלציה מולקולרית"), למשל סרום Hydra Beauty Micro של שאנל מכיל שילוב HA גדול ליצירת סרט לחות על פני העור, HA קטן ללחות בעומק, ופרו-ויטמין B5 להרגעה. כך מושג אפקט רב-שכבתי של הידרציה. אמנם HA בפני עצמה אינה "מתקנת" קמטים עמוקים ארוכי-טווח (היא מעניקה שיפור זמני בעיקר), אך כמרכיב תומך היא מצוינת כמעט בכל שגרה.
  • נוגדי חמצון נוספים ואנטי-דלקתיים: מלבד ויטמין C ו-E, מוצרי יוקרה עמוסים לעיתים בקוקטיילי אנטי-אוקסידנטים ייחודיים. דוגמאות: רסברטרול (Resveratrol), פוליפנול מענבים בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה ואפקט אנטי-דלקתי, עם מחקרים שמראים הגנה מפני הזדקנות עור מוקדמת מחשיפה ל-UV. חברת Caudalie יצרה סביבו קו שלם. קו-אנזים Q10 (יוביקינון), משפר ייצור אנרגיה במיטוכונדריה בתאים ומקטין נזק חמצוני; מותגים כמו נייוון השתמשו בו בליין ה-Q10 שנים, וכיום משלב אותו גם מותג היוקרה לנקסטר בסדרת 365. תה ירוק (Green Tea, קטכינים), תמצית עלי תה עשירה ב-EGCG נוגד-חמצון, שמחקרים הראו שמפחית אדמומיות לאחר UV ומגן על סיבי העור. נוגדי-דלקת צמחיים: פורסליין (Purslane, שם עברי: רגלת הגינה), צמח עשיר בנוגדי חמצון ובטא-קרוטן שהד"ר ברברה שטורם, לדוגמה, הכלילה בכל מוצריה כמפתח לאנטי-אייג'ינג אנטי-דלקתי. היא טוענת (וגיבתה במאמר סקירה שפירסמה) כי הפורסליין מפעיל טלומראז בתאים ומאט הזדקנותם. ויטמין B5 (פנתנול), מרגיע ומסייע בריפוי (נפוץ במסכות יוקרה להרגעה אחרי פילינג). נוגדי גליקציה: כדי להילחם בהתקשות הסיבים עקב סוכר (גליקציה), לוקסוס חדש כגון סדרת Lancôme Rénergie מתהדר במולקולה מתקדמת (קרנוזין, אמינוגואנידין וכו') המעכבת גליקציה, אם כי הראיות לכך קשות למדידה קלינית.
  • חומצות הידרוקסיות (AHAs/BHAs), חומצה גליקולית, לקטית (Alpha Hydroxy Acids) וחומצה סליצילית (Beta Hydroxy Acid) הן רכיבי פילינג כימי. הן ממיסות את "הדבק" הבין-תאי בשכבת הקרן (Stratum Corneum) וגורמות לקילוף עדין, ובכך מעודדות חשיפת עור חלק ורענן יותר. חומצה גליקולית (הקטנה ביותר) מסוגלת גם לחדור לדרמיס בריכוז מספיק ולעודד סינתזת קולגן חלקית. מוצרי יוקרה משתמשים לעיתים ב-AHAs בריכוזים מתונים (5-10%) לשימוש יומי, או כמסכות תקופתיות בריכוז גבוה (20-30%) כביכול לתוצאות קליניות. למשל, מסכת Visionnaire Peel של לנקום (30% חומצות) מבטיחה החלקה שקולה לפילינג קל במכון. שיקולים: שימוש בחומצות דורש תשומת לב, תכשירי יוקרה ישלבו במוצרים אלה גם רכיבים מאזנים ומלחחים (כמו אלוורה, תמציות עשב מרפא) למניעת יובש וגירוי. בנוסף, הלקוח מודרך להשתמש בקרם הגנה, כי פילינג חושף עור רגיש יותר לשמש.
  • גורמי גדילה (Growth Factors) ותמציות תאי גזע: כאן אנחנו בחזית הגבול בין קוסמטיקה לרפואה. גורמי גדילה הם חלבונים קטנים שהגוף מייצר באופן טבעי לעידוד שגשוג תאים וריפוי (כמו EGF, Epidermal Growth Factor). חלק מהמוצרים היוקרתיים מכילים גורמי גדילה מהונדסים או שמופקים מתרביות תאים, למשל SkinMedica TNS (מותג אמריקאי רפואי ביוקרתי) הכיל קומפלקס של גורמי גדילה מפיברובלסטים אנושיים שגודלו במעבדה. במחקר מטעם החברה, סרום כזה הראה שיפור בקמטוטים עדין אחרי 3 חודשים לעומת פלצבו. תמציות תאי גזע אנושיים: כמה מותגים (בעיקר רפואיים-יוקרתיים כ-DefenAge או AQ Skin Solutions) משתמשים ב"מדיום מתורבת" של תאי גזע, הנוזל בו גדלו תאי גזע אנושיים, העשיר בציטוקינים וגורמי גדילה. הרעיון הוא לספק לעור "מרק מזין" של אותות התחדשות. קיים ויכוח לגבי כמה מאותות אלו חודרים וכמה הם אפקטיביים, אך יש דיווחי מקרה חיוביים. מצד שני, הרגולציה דורשת שלא לטעון ל"תאי גזע חיים" במוצר (שכן תאי גזע חיים אינם יכולים לשרוד בקרם). לכן הניסוח הוא בד"כ "תמציות מתאי גזע". תאי גזע צמחיים: כאן המונח טריקי, ברור שאין תאי גזע צמחיים שמתקנים ישירות עור אדם. במקום זאת, מדובר בתמציות מרקמת גזע (Meristem) של צמחים, העשירות בנוגדי חמצון והורמונים צמחיים. יתרון שיטת גידול זו הוא קיימות: ניתן לגדל בתנאי מעבדה תאי צמח ולהפיק מהם מטבוליטים מבלי לפגוע בטבע. למשל, זן תפוח שוויצרי נדיר (Uttwiler Spätlauber) ששמר על טריותו זמן ממושך היווה השראה, חברת Mibelle פיתחה ממנו את PhytoCellTec™ Malus Domestica, תמצית תא-גזע תפוח. בניסוי קליני עם 20 נבדקות, מריחת קרם עם 2% מתמצית תפוח זו פעמיים ביום הפחיתה בעומק הקמטים בצדי העיניים ב-15% תוך 4 שבועות, תוצאה צנועה אך קיימת. חברות נוספות אימצו גישה דומה עם ארגן, ענבים, ורד, וכד'. מעבר לאנטי-אייג'ינג, תמציות תא-גזע צמחיים מסוימים הראו אינ-vitro יכולות אנטי-דלקתיות, נוגדות פיגמנטציה, ואפילו עידוד צמיחת שיער (לדוגמה: תמצית תא גזע לילו Syringa vulgaris עשירה בוורבסכוזיד הראתה במעבדה פעילות נוגדת 5-אלפא-רדוקטאז לאיזון שומן בעור ולמניעת נשירת שיער). המציאות: תמציות תאי גזע הן קודם כל נוגדי חמצון ולחות טובים, הם לא "מצמיחים עור חדש" כפי שהשם עלול לרמוז. אבל שולבו בהצלחה במוצרים יוקרתיים רבים. כך למשל Christian Dior בליין היוקרתי L’Or de Vie עושה שימוש ב"לשד גפן" (sap) הנלקח מגפני יקב Château d’Yquem, עושר פוליפנולים מהגפן בתהליך פטנטי. הקרם המוביל שם, שמתומחר ~$7500, נטען כמעלים סימני הזדקנות באמצעות "שרף Yquem". כמובן, דרושה סקפטיות: ללא נתונים פומביים, ייתכן שזהו פשוט נוגד חמצון חזק בשילוב לחויות, מועיל אך לא קסם תאי.
  • רכיבים אקזוטיים ושנויים במחלוקת: בעידן הלוקסוס נחשפים לעיתים חומרים נדירים: אבקת זהב 24K (בחלק ממסכות היופי כמו של Mimi Luzon הישראלית או בסרום Guerlain Orchidée Impériale), חלקיקי פלטינה וקולואידי כסף, תמציות מאבני חן (כן, חלק מהמותגים מוסיפים אבקת יהלום/פנינה לעידון אופטיקת העור, למשל 111Skin Celestial Black Diamond מכיל אבקת יהלום שחורה זעירה לשיפור החדירה). לרוב, תרומת חומרים אלה היא בעיקר תחושתית-שיווקית (וואו-פקטור), זהב למשל הוא אנטי-דלקתי קל באופן תאורטי, אך אין עדויות קליניות משמעותיות שמריחת זהב קולואידי משיגה אפקט אנטי-אייג'ינג יוצא דופן. מאידך, תמציות צמחים מסורתיות נכנסו גם הן ליוקרה, וכמה מהן דווקא מגובות מחקר: גינסנג, בשימוש בסדרת היוקרה Sulwhasoo, הוכח שמרכיביו (סאפונינים כגון Compound-K) מעודדים ייצור קולגן ומפחיתים קמטים בקוריאה; ארטמיסיה (לענה), שיטאקי, שוויצריה, צמחים מהרפואה האסייתית שמותגים משלבים כדי לבדל את עצמם. מותג יפני יוקרתי כמו Clé de Peau משתמש בשילוב מזרח-מערב: גם רטינול (מערבי מוכח) וגם תמצית עלי נים הודיים (Ayurveda) להקלת גירוי, יחד בחידוש Synactif Cream שלהם.

מיטב מוצרי הטיפוח היוקרתיים של 2025 משמשים כ"מערכות הייטק מיניאטוריות" לעור, ומשלבים שפע רכיבים, מהמסורתיים ביותר ועד החדשניים ביותר. המטרה: התקפה רב-כיוונית על תהליך ההזדקנות. ככלל, יש כיום גיבוי מדעי מוצק ליעילות של רכיבים כגון רטינואידים, נוגדי חמצון מסוימים, חומצות אלפא-הידרוקסי, ניאצינאמיד ופפטידי איתות, במיוחד בשיפור סימני פוטו-אייג'ינג קלים-בינוניים. רכיבים כמו גורמי גדילה, תאי גזע וצמחי-מרפא אקזוטיים, מבטיחים ונתמכים חלקית, אך דורשים עוד מחקר בלתי תלוי. מותג יוקרה אמיתי ינסה להוכיח את יעילות מוצריו בבדיקות קליניות (אפילו אם אינן נדרשות רגולטורית) ולפרסם נתונים, כי קהל הצרכנים האנין נעשה יותר ויותר משכיל וסקפטי. בהמשך, כשנדון במוצרים ספציפיים, נציין היכן מחקרים כאלה קיימים והיכן מדובר בעיקר במסרים שיווקיים ללא הוכחה.

השוואת מוצרים לפי קטגוריות מרכזיות

טיפוח עור אנטי-אייג'ינג, קרמים וסרומים מובילים

קטגוריה זו היא ליבת שוק היוקרה: קרמי לחות אנטי-אייג'ינג, סרומים מרוכזים ומוצרי טיפול ליום וללילה. אלו מבטיחים להפחית קמטים, למצק את העור, להחזיר זוהר ולשפר את כלל סימני ההזדקנות. נשווה כאן בין מוצרים אייקוניים ותיקים לבין חידושי השנים האחרונות, תוך שימת דגש על הרכיבים הפעילים, ריכוזיהם, ותוצאות הניסוי (אם קיימות):

  • הקרם האייקוני מול הקרם החדשני: דוגמה מובהקת היא Crème de la Mer הוותיק לעומת The Rich Cream של Augustinus Bader הצעיר. לה מר (La Mer) הושק ב-1965 ומאז הפך אגדה. הוא פותח ע"י ד"ר מקס הובר (Max Huber), פיזיקאי אווירונאוטיקה שחווה כוויות במעבדה בשנות ה-50, הסיפור מספר שאת פצעיו ניסה לרפא באמצעות אצות ים אותן התסיס 12 שנים עד שיצר "מרק פלא" (Miracle Broth) שהעלים את הצלקות. הקרם מכיל את Miracle Broth המסתורי (התססת אצות Giant Kelp בתוספת ויטמינים C, E, B12, שמנים ארומטיים ואשלגן סידן ועוד), לצד מינרלים ואצות ים נוספות. La Mer נרכש ב-1991 ע"י תאגיד אסתי לאודר והפך למוצר פולחן, יקר (כ-$$$) ופופולרי אצל ידוענים. מבחינה מדעית, Crème de la Mer הוא קרם לחות עשיר ומרגיע: הבסיס שלו מכיל וזלין (פטרולאטום) ושמן מינרלי, רכיבים אוקלוסיביים שמונעים איבוד לחות ומגנים על מחסום העור, וכן אלג'ל (אצות) עשיר ביוד, נוגדי חמצון (אצות מכילות חומצות אמינו וויטמינים), ושמנים ארומטיים (אקליפטוס, הדרים) המעניקים ניחוח. משתמשים מדווחים על שיפור דרמטי ביובש, בהרגעת עור מגורה ובמרקם חלק לאחר שימוש ממושך, מה שניתן להסביר על ידי שיפור הלחות והגנה מפני אובדן מים. אפילו רופאה כירורגית (ד"ר מרי-אלן הכט) מצוטטת שתכשיר זה ריכך והחליק צלקות לאחר ניתוח. עם זאת, אין נתונים קליניים פומביים על הפחתת קמטים או שיפור פוטואייג'ינג מעבר לאפקט הלחות. Consumer Reports בארה"ב אף השוו ב-2007 קרמי לחות ומצאו שקרם Olay ב-$20 היה יעיל כמו La Mer ב-$130 במילוי קמטוטים זמני, רמז לכך שייתכן וההבדל הוא בתחושה ובסיפור יותר מאשר בתוצאה. מבקרי לה-מר טוענים שחוץ מהסיפור והריח, זהו "凡קרם טוב לעור יבש" אבל ללא רכיב אנטי-אייג'ינג מוכח (אין בו רטינול, ניאצינאמיד או חומצות). מצד שני, לחברה פטנטים על תהליך ההתססה הייחודי, וייתכן שיש בו מולקולות ביו-אקטיביות מורכבות שמחקר עצמאי לא בחן דיין.

לעומתו, אוגוסטינוס בדר, הקרם העשיר (The Rich Cream) הופיע רק ב-2018 וכבר גרף שבחים. פרופ' אוגוסטינוס בדר, מומחה לביולוגיה של תאי גזע, פיתח קודם לכן ג'ל רפואי לריפוי כוויות דרגה שלישית ללא השתלת עור. את אותו עיקרון, משלוח אותות לרקמה לתיקון עצמי, יישם בקרם קוסמטי. הפורמולה שלו כוללת קומפלקס TFC8® (Trigger Factor Complex) המכיל 40 מרכיבים: חומצות אמינו, ויטמינים (A, C, B5) ופפטידים, בהרכב סודי שמדמה את נוזל הפצעים הטבעי בגוף שמעודד התחדשות תאים. בנוסף, הקרם העשיר מכיל שמן ארגן, אבוקדו, סקוואלן ועוד רכיבי הזנה. מה שאין בו: בישום, פראבנים או סולפטים, החברה מתגאה בגישה "נקייה". בניגוד ללה-מר, לקרם של בדר יש גם רכיבים אנטי-אייג'ינג קלאסיים: גרסת הסרום שלהם כוללת רטינול במינון עדין, כך שמשתמשים מקבלים שילוב של חדש וישן. האם זה עובד? החברה מפרסמת נתוני ניסויים: 100% מהמשתתפים בניסוי פנימי דיווחו על שיפור במוצקות, 92% ראו הפחתה בקמטים אחרי חודש. אך יש לקחת בערבון מוגבל ללא ביקורת חיצונית. דרמטולוגים שאינם קשורים לחברה הביעו הערכה למדע שמאחורי זה, אך גם ציינו שהמחיר גבוה (£205 ל-30 מ"ל) בעוד שהשפעה דומה תיתכן מצירוף רטינול+ניאצינאמיד+לחות זולה יותר. היתרון של Bader טמון אולי בעידוד חידוש התאים מבלי לגרום לגירוי, דיווחי לקוחות מעידים על עור "חלק וזוהר מתמיד" בתוך שבועות, ללא אדמומיות. ואכן, שילוב הפפטידים והחומצות האמינו עשוי לספק תנאים אופטימליים לעור לתקן את עצמו. הקרם זכה בפרסים רבים (נבחר כ"MVP של טיפוח" ע"י מגזיני יופי) ומפורסמות כמו ויקטוריה בקהאם, קים קרדשיאן ופריאנקה צ'ופרה הצהירו שאימצו אותו בשגרה.

השוואה ברמת המרכיבים: La Mer מתמקד בלחות והגנה, בעוד Bader מתמקד בהתחדשות תאית אקטיבית. ללה-מר בסיס אוקלוסיבי כבד, נהדר לעור יבש מאוד או לאחר חשיפה לקור ורוח, אך עלול לסתום נקבוביות לעור שמן או אקנה. לקרם של בדר מרקם קל יותר (יש גם גרסה קלילה, The Cream, לעור רגיל-מעורב) והוא נטול שמנים מינרליים. הוא מתאים למנעד רחב, גם לגברים ולמי שלא אוהבים תחושה שומנית. שניהם למריחה בלילה (בדר ממליץ פעמיים ביום, לה-מר לרוב בלילה כי הוא עשיר). תופעות לוואי: לה-מר מבושם קלות (ריח אוקיינוס-ציטרוסי) מה שעלול להציק לעור אלרגי; בדר ללא בושם. קרם בדר מכיל רטינול בסרום ובקרם החדש "רסרפייס" שלו, נשים בהריון צריכות להימנע מגרסאות אלו, אם כי הקרם העשיר הקלאסי נטול רטינול.

תוצאות מבוקרות: קשה לקבל השוואה ישירה ללא ניסוי ראש-בראש. אנקדוטלית, יש שטוענים שקרם בדר העלים להם קמטוטי מצח עיקשים יותר מכל קרם אחר, בעוד אחרים לא ראו הבדל מהותי בינו לבין קרם לחות רגיל. במקרה של לה-מר, רבים נשבעים בעור "זוהר ובריא" בזכותו, בעוד מבקרים מציינים שקיבלנו רק עור רווי בלחות. אין ספק שבשני המקרים חלק לא מבוטל הוא חוויית יוקרה, צנצנת משובחת, מרקם קטיפתי, סיפור רקע, שגם היא בעלת ערך למשתמש (Psychodermatology: ההנאה עצמה משפרת את תחושת הרווחה).

כדי לפשט, טבלה הבאה תשווה בין כמה קרמי לחות אנטי-אייג'ינג מובילים:

מוצר (אנגלי/עברי) רכיבים פעילים עיקריים התאמה לעור תופעות לוואי/הערות
Crème de la Mer (לה מר קרם) תסיסת אצות ים (Miracle Broth), שמנים, אצות ויטמינים, מעניק לחות עוצמתית והגנה. יבש, רגיש, בוגר. עלול להיות כבד לעור שמן; מבושם קלות. ללא רכיבי אנטי-אייג'ינג קלאסיים (למעט נוגדי-חמצון).
Augustinus Bader The Rich Cream (אוגוסטינוס בדר קרם עשיר) קומפלקס TFC8 (חומצות אמינו, פפטידים, ויטמינים), שמני צמח, ניאצינאמיד. מעודד התחדשות וחידוש קולגן. רגיל עד יבש; מזין אך במרקם נספג. גם עור רגיש (ללא בושם). נטול גירוי ברובו. בגרסת הסרום מכיל רטינול, להימנע בהריון. מחיר גבוה במיוחד ביחס לנפח.
La Prairie Skin Caviar Luxe (לה פררי קוויאר) תמצית ביצי קוויאר (חלבונים, אומגה-3), פפטידים (כולל ביומימטיים), ויטמין C, זהב קולואידי. ממצק ומשפר אלסטיות. רגיל, יבש, בוגר הזקוק למיצוק. מבושם יוקרתי. מעניק מתיחה מורגשת (מיידית קלה). מרקם עשיר, יש גם גרסת "לג'ר". מחיר גבוה מאוד.
Sisley Supremÿa Nuit (סיסלי סופרמיה לילה) קומפלקס Phyto-Complex LC12 צמחי (שילוב 50 תמציות, ביניהן שיקורה, שוש קירח, גינקו), פפטידים, תמצית אצות. שיקום לילי אנטי-גיל. כל סוגי העור למעט שמן מאוד. אידאלי ללילה. מכיל שמנים אתריים, עלול לגרום רגישות למועדים לכך. ללא רטינול, עדין. זמן פיתוח 10 שנים, מחיר כ-$800.
Estée Lauder Re-Nutriv Ultimate Diamond (אסתי לאודר יהלום) תמצית כמהין שחורה (Black Diamond Truffle), ויטמין C, פפטידים מצמחי ים, זהב. מזין ומאיר, מעודד אנרגיה תאית. יבש/נורמלי, עור עמום הזקוק להארה ומיצוק. מרקם סמיך, יוקרתי. מבושם. זמינות גם בגרסת Soft קלילה יותר. מחיר ~$470.
SkinCeuticals Triple Lipid Restore (סקינסוטיקלס טריפל-ליפיד) 2% קרמידים, 4% כולסטרול, 2% ח. שומן, משקם מחסום; בנוסף רטינול 0.1% וניאצינאמיד. יבש, מחסום פגוע, רגיש/אטופי. גם אנטי-אייג'ינג קל. שילוב רטינול, עלול לגרות בעור רגיש מאוד (אך הריכוז נמוך). ללא בישום. יעילות מוכחת בשיפור חלקות בתוך 8 שבועות. מחיר בינוני (לא יוקרתי כ"כ, ~$130) אך נחשב benchmark מדעי.

ברשימה זו רואים קשת: ממוצר כמו לה-מר שמתמקד בחותם לחות והגנה (ומתאים למשל אחרי פרוצדורות כמו לייזר להרגעת העור) ועד מוצר עתיר טכנולוגיה כמו קרם היהלום של אסתי לאודר המשתמש בביוטכנולוגיה של פטריות כמהין. המשותף לרוב קרמי היוקרה, הם מעניקים חוויית שימוש מהנה (מרקם, ניחוח, אריזה), ומנסים לספק גם תוצאות מיידיות (Lifting/Glow) וגם תועלת ארוכת טווח (שיפור סימני הגיל).

הערה על Controlled studies: כפי שהוזכר, הקושי הוא שלרוב הנתונים באים מהיצרן. דוגמה חיובית יוצאת דופן: 111Skin Celestial Black Diamond Cream (קרם יהלום שחור של 111Skin) נמכר בכ-995$ לצנצנת, אך החברה ביצעה ניסוי עצמאי שהראה ירידה של 32% בעומק קמטים ועלייה 47% במוצקות (באמצעי מדידה אובייקטיביים) לאחר שימוש יומיומי. זה מעיד על רצינות מדעית של המותג (הנוסד אגב ע"י מנתח פלסטי). מאידך, יש מותגי-על שמסרבים לחשוף כל נתון, למשל לא ידוע על ניסוי קליני פומבי לקרם Orchidee Imperiale של גרלן, אף שעולה מאות דולרים. במקרים כאלה, אנו נשענים על ניתוח הרכיבים: בקרם גרלן יש תמצית סחלב יקרה, אבל גם ניאצינאמיד, חומצה היאלורונית ופפטיד ארג'ירלין, דברים שעובדים ביסודם. הגרסה החדשה "Black Orchid" שלהם כוללת גם פחם (לאפקט ניקוי וטיהור) ופרוביוטיקה לתמיכה במחסום. הגישה ההוליסטית הזו ("כל המרכיבים הטובים בקרם אחד") היא יתרון של מוצרי יוקרה, לעיתים לא צריך לקנות 5 מוצרים שונים, הם מכניסים הכל לצנצנת אחת (אם כי במחיר גבוה).

בהמשך נסקור עוד קרמים מובילים בקטגוריה זו (למשל Chanel Sublimage, Clé de Peau La Crème, Lancôme Absolue L'Extrait וכדומה) ונראה מה מייחד כל אחד.

איפור יוקרתי עם ערך מוסף טיפולי

אמנם טיפול העור (Skincare) הוא עיקר השיח באנטי-אייג'ינג, אך גם בתחום האיפור (Makeup) ישנה תת-קטגוריה יוקרתית שבו המוצרים לא רק מקנים יופי רגעי אלא מטפחים את העור בטווח הארוך. מותגי יוקרה דוגמת Chanel, Dior, La Prairie, YSL, Guerlain ואחרים מטמיעים רכיבי טיפוח בנוסחאות האיפור שלהם. נסקור דוגמאות בולטות:

  • מייק-אפ וסרום בבקבוק אחד: La Prairie Skin Caviar Foundation הוא מייקאפ יוקרתי (כ-250$ לבקבוק) המכיל תמצית קוויאר כמו בקרמי הטיפוח שלהם. הוא מגיע אפילו בבקבוק כפול עם סרום קוויאר נפרד שנועד למריחה לפני המייק-אפ. העור נהנה מכיסוי אך גם מפפטידים וחומרים ממצקים לאורך היום. באופן דומה, Suqqu Foundation היפני ו-Guerlain Parure Gold מכילים זהב וקומפלקסי לחות, ליצירת זוהר וטיפוח תוך כדי האיפור.
  • קונסילר יוקרה מטפח: Clé de Peau Beauté Concealer (קל דה פו) הוא קונסילר מפורסם שעלה לכותרות בשל מרקמו המושלם, הוא מועשר ברכיבים מטפחים כגון ויטמין E, שמני אמינו-חומצות ואבקת פנינה. התוצאה: מלבד הכיסוי המעולה, האזור המטופל (למשל תחת העיניים) מקבל לחות והגנה מנזק סביבתי. ביקורות דרמטולוגיות ציינו שאחרי חודשים של שימוש, אזור העין נראה חלק יותר מאשר בשימוש בקונסילר רגיל, בזכות הטיפוח המצטבר.
  • שפתונים ומברקים מטפחים: מותגי יוקרה שמים דגש גם על טיפוח השפתיים. שפתון Rouge Hermès של הרמס (~70$) מכיל קומפלקס לחות ושמן זרעי קימל המזינים את השפתיים. Christian Louboutin Lipstick (90$) כולל חמאת שיאה ושמן אסאי להגנה נוגדת-חמצון, כך שהשפתון לא מייבש אלא משפר את מצב השפתיים. Guerlain KissKiss בגוון מיוחד מכיל שמן ורדים והילאורוניק אסיד למילוי שפתיים קל.
  • מסקרות וטיפוח ריסים: גם במסקרה אפשר למצוא חידושים: Lancôme Grandiôse שילבה קומפלקס מבוסס תאי צמחי ורדים להזנה והגנה על הריסים, ו-Chanel Le Volume גרסת קורל יש בה פרו-ויטמין B5 המחזק ריסים כדי להפחית שבירה.

חשוב להדגיש שאיפור, מעצם טבעו, נשאר על פני העור שעות ספורות. לכן התרומה הטיפולית שלו מוגבלת לעומת קרם שנשאר לאורך הלילה. אך בשימוש יומיומי, אפקט מצטבר ייתכן: לדוגמה, אם מייקאפ עם SPF ורכיבי נוגדי-חמצון נלבש כל יום, הוא עשוי להפחית נזקי שמש מצטברים לעומת מייקאפ ללא הגנה.

דירוג בקטגוריה זו (לפי שילוב יוקרה וטיפוח):

  • המייקאפ המטפח ביותר: Chanel Sublimage L'Essence de Teint, מייקאפ-סרום המבוסס על סדרת Sublimage (עם תמצית וניל פלאניפוליה מרוכזת של שאנל). מעניק גימור זוהר ושיפור ממשי בלחות ובעדינות העור לאחר חודש שימוש. מחירו בהתאם (~$150).
  • הפודרה היוקרתית: La Mer The Powder, אבקה מקבעת עם חלקיקי אור פנינים ואצות ים. נותנת גימור אחיד ומשחררת במהלך היום נוגדי חמצון (ויטמין C) כשהעור מתחמם.
  • השפתון המטפח: Sisley Phyto-Rouge, שפתון צבע עשיר המכיל הידרופויל (קומפלקס של מיקרו-גלולות חומצה היאלורונית) שנמסות לתוך השפתיים בעת המריחה, כך שהצבע לא נסדק והשפתיים נותרות גמישות. בנוסף יש תמצית Padina Pavonica (אצה) לעידוד סינתזת גליקוזאמינוגליקנים טבעיים בשפתיים.

מגמת Clean Beauty באיפור יוקרה: יותר ויותר מותגי איפור יוקרה מנסים להיות "נטולי משקל" ועם רכיבים מטפחים כדי לענות על דרישת הקהל. למשל, Westman Atelier של גוצ'י ווסטמן (למרות שאינו ביוקרתי במחיר כמו שאנל, אבל פונה לפלח high-end), כל מוצר שלה דחוס בנוגדי חמצון צמחיים ואינו מכיל סיליקונים, פרבנים או צבעים מלאכותיים. מותגי-על כמו דיור ושאנל השיקו פריימרים מטפחים, Dior Forever Skin Veil לדוגמה, הוא פריימר עם SPF20, נוגדי-אוקסידנטים ופקעת חומצה היאלורונית כך שהוא מכין את העור לאיפור וגם פועל כסרום לחותי.

לסיכום, בקטגוריית האיפור היוקרתי, היתרון הוא "שני ציפורים במכה": גם מראה זוהר מיידי וגם תרומה לבריאות העור לאורך זמן. אמנם, אין לצפות שאיפור יחליף סרום או קרם, אך אם כבר להשקיע, מוטב באיפור שתורם ולא כזה שמזיק. ואכן, מוצרי דראגסטור זולים עלולים להכיל שמנים מינרליים כבדים, טלק, וכד' שלפעמים מייבשים או גורמים לאקנה, בעוד מקביליהם ביוקר מתוכננים עם מרכיבים לא קומדוגניים ועם תוספים מטפחים.

טיפול יוקרתי באזור העיניים

אזור העיניים, העור הדק סביב העפעפיים, הוא בין הראשונים שמציג סימני גיל: קמטוטי הבעה ("רגלי העורב"), שקעי עין כהים, עור רפוי ועפעף נפול. הסיבות: יש שם מעט שומן תת-עורי, הרבה תנועת שרירים, וניקוז לימפטי חלש לעיתים שמוביל לנפיחות. תכשירי עיניים יוקרתיים מתמקדים בלספק לחות, מיצוק והפחתת כהות ונפיחות, עם פורמולות עדינות במיוחד למניעת צריבה.

מוצרים בולטים:

  • La Mer The Eye Concentrate, קרם עיניים מרוכז של לה-מר, עם Miracle Broth מרוכז פי 3 מאשר בקרם הפנים. הוא עמוס בליפידים, תה ליים, ונגזרות אצות, ובא עם אפליקטור מתכת קריר לעיסוי, כדי לעודד מיקרו-סירקולציה ולהפיג נפיחות. משתמשים מדווחים על שיפור מיידי בלחות ובנפיחות בבוקר. רכיבים פעילים נוספים: קפאין (מכווץ כלי דם להבהרת כהות), הלופרידין (נגזרת הדרים משפרת מחזור דם). ללא רטינול, מתאים גם לעור רגיש.
  • Sisley Eye and Lip Contour Cream, תכשיר 2-ב-1 לעיניים ושפתיים, שכן שתי האזורים עם עור דק הדומה במבנהו. מכיל תמציות צמחים בוטניות (גינקו בילובה, נוגד נפיחות, רוזמרין, אנטי-גודש, שוש קירח, אנטי-גירוי) יחד עם שומן חוחובה וחמאת שיאה. מוצר זה זכה לאזכור בעיתונות כאשר Guardian הבריטי ציין ש"אתה משלם כאן על הנקודותיים (המילה Siséÿa עם אומלאוט)" בבדיחות, כלומר רומז שהיוקרתיות היא גם המיתוג. עם זאת, זהו קרם מרגיע במיוחד שהוכח כמוריד גירוי מסביב לעיניים ונותן בסיס חלק לאיפור עיניים.
  • SK-II R.N.A Power Eye Cream, משלבת את ה"Pitera™" האייקוני של SK-II (תסיסת שמרי סאקה עשירה בוויטמינים) יחד עם פפטיד רדיאנס וקומפלקס שעועית מורונגה נוגד-חמצון. ניסוי פנימי הראה ירידה בקמטוטים וקשרי עין תוך 6 שבועות. הפטירה כאן מספקת לחות ותיקון מרקם, בעוד הפפטיד מעודד ייצור פיברילין (חלבון אלסטיות).
  • Clarins Double Serum Eye, גרסת העיניים לסרום הכפול המפורסם. בבקבוק אחד מופרדים שלב מימי ושלב שומני הנלחצים יחד. הוא מכיל 13 תמציות צמחים בהשראת רפואה סינית (כמו כורכום, קיווי, קלנדולה) לטיפול כולל. קלרינס טוענים למחקר קליני שהראה הפחתת קמטוטים ב-37% תוך 7 ימים. דרמטולוגים הביעו ספק, 37% נשמע מרשים מאוד לזמן כה קצר. כנראה זהו נתון של מדידה מכשירנית של שינוי בנפח הקמטוטים (אולי בעזרת PRIMOS כפי שהוזכר במחקר פפטידים). כך או כך, הסרום זוכה לשבחים על קלילותו ועל כך שהוא מתאים גם מתחת לאיפור.
  • Augencreme של ד"ר ברברה שטורם, ד"ר שטורם (שהיא למעשה מומחית לאורתופדיה שהסבה לאסתטיקה) יצרה קרם עיניים ללא ריח ועשיר במיוחד בתמצית חלמית (Malva) ופורסליין. הוא מתמקד בהפחתת דלקת באזור העין (כי כהויות לעיתים נגרמות ע"י מיקרו-דלקת בכלי דם), ותוך כדי מספק לחות (שילוב של מולקולות HA קטנות וגדולות). כוכב נוסף הוא שמן אבוקדו המתקן מחסום. הקרם הזה זכה לפרסום כאשר קים קרדשיאן אמרה שהיא "אובססיבית" אליו בבלוג שלה.

תופעות לוואי ופקטורים ייחודיים: רוב קרמי העיניים היוקרתיים עוברים בדיקות אופתלמולוגיות ומותאמים גם לעיניים רגישות, אין לצפות לצריבה (אחרת מוצר כזה ייכשל בשוק). רבים מגיעים עם אפליקטור קירור מתכת/קרמיקה, אלמנט שיש לו בסיס מדעי: קור מכווץ כלי דם וכך מפחית נפיחות וכהות זמנית. כמה מותגים מציעים מסכות עיניים יוקרתיות כטיפול שבועי: לדוגמה, La Prairie Skin Caviar Eye Lift, סרום דו-פאזי לעיניים וגבות, מחליק ומרים, או Chanel Le Lift Eye Patches, רפידות סיליקון לעיניים עם סרום מרוכז, לשימוש לפני אירוע לתת "בוסט" מתיחה.

אחד החידושים 2023: מכשירי LED ביתיים לעיניים, ראינו ברשימת המוצרים היקרים LED Mask לצוואר ופנים, ויש גם גירסה זעירה ממוקדת לעיניים. לדוגמה, Dr. Dennis Gross LED Eye Mask (~$200) שמשתמשת באור אדום לכאורה להגברת הקולגן מסביב לעין, ואור כחול להפחתת חיידקי שפת העפעף (שעשויים לתרום לדלקת עפעפיים כרונית). מוצרים אלה מתחברים לקטגוריית הטיפולים הקליניים, עליה נדון מייד, ומתאימים למי שמוכן לשלב גאדג'טים בשגרת הטיפוח.

טיפוח שפתיים יוקרתי

השפתיים, בדומה לעיניים, בעלות עור דק וללא בלוטות שומן, לכן הן מתייבשות ונוטות להיסדק. כמו כן, הופעת "קמטי עישון" (קווים אנכיים סביב השפתיים) היא אתגר אסתטי נפוץ עם הגיל. מוצרי יוקרה לטיפוח שפתיים באים בשני סוגים: בליסטיק/בלם טיפולי לשפתיים עצמן, ותכשיר היקפי (Primen) לקונטור השפה, הפועל נגד הקמטוטים.

מוצרים בולטים:

  • La Maison Valmont Prime Lip Repair, קרם אנטי-אייג'ינג איזורי לשפתיים (עליהן וסביבן) מבית Valmont השוויצרי. מכיל Cellular Prime Complex של Valmont, תמצית DNA וסוכר ריבוז (ייחודי להם) שמטרתה לזרז תיקון תאים, בשילוב פרופוליס דבורים (אנטיספטי, מרפא) ותמצית אבוקדו מזינה. הנוסחה מכוונת לטפל בקמטוטים מעל השפה, לשקם יובש כרוני, ולהחזיר נפח (דרך לחות עמוקה). מוצר זה מתומחר כמעט $200 ל-15 מ"ל, הצדקתם היא בפטנטים של Valmont על שילוב DNA סלמון בתרכיז (כן, DNA מטוהר של דג משמש כנוגד חמצון ומאזן לחות, רעיון משנות ה-80 שנשמר כסוד של Valmont).
  • bonjour™ Le Balm, באלם מולטי-שימוש (לשפתיים, עיניים ואזורים יבשים) שהופיע בלופטיסייל. הוא ייחודי בכך שמשלב תאי גזע צמחיים (ממקור לא מצוין; כנראה אפל) ביחד עם פפטידים, חומצה היאלורונית וסרמידים. התוצאה היא משחה עשירה המזכירה וזלין יוקרתי, אך עם ערך מוסף אנטי-אייג'ינג. העלות $120, בהחלט "וזלין במחיר יוקרה". האם שווה? לדברי החברה, השילוב מחולל הבדל ניכר במרקם עור יבש/סדוק כבר אחרי לילה.
  • Clé de Peau Lip Serum, סרום במרקם אמולסיה קלה לשפתיים. מכיל סקוואלן, תמצית פריחת הדרים ואצות ים, ובעיקר מסנן UV (ככל הנראה SPF16 PA+). הוא נועד לשימוש בוקר להגנת השפתיים מפני פגעי סביבה, זיהום וקרינת UV, ובו זמנית שיקום מחסום הלחות כך שהשפתיים נשארות חלקות ומלאות. נקודה חשובה: חשיפת שפתיים לשמש גורמת ברבות השנים לקמטוטים ולהופעת כתמים (Actinic cheilitis), ולכן מוצר עם SPF לשפתיים הוא רעיון מצוין.
  • סרום שפתיים עם רטינול: מי שחדשני פה הוא מותג הטכנולוגיה StriVectin (אם כי אינו מותג "עלית" קלאסי אלא יותר מדעי-קליני). הם השיקו סרום Lip Repair עם רטינול מיוצב וניאצינאמיד למריחה סביב השפתיים בלילה. טוענים להחלקת קמטוטי עישון בתוך 8 שבועות, מגובה במחקר פנימי. מוצר כזה דורש זהירות, העור שם רגיש, אבל העובדה שחברות נכנסות גם לנישה הזו מעידה על ביקוש. ייתכן שבעתיד נראה גרסה יוקרתית (למשל La Prairie או La Mer) של "רטינול לשפתיים" אם המגמה תתרומם.

טיפולי שפתיים משלימים: סלבריטאיות כמו אנג'לינה ג'ולי ידועות בחיבתן לפילינג שפתיים יוקרתי, סוכר חום+שמנים אתריים (יש של Fresh ושל Dior), ולאחריו מסיכת שפתיים. Laneige הקוריאני כבשה את השוק עם "מסכת שפתיים ללילה" בזול, אז מותגי יוקרה הגיבו: Estee Lauder Pure Color Envy Lip Repair, מסכת לילה עם חומצות עדינות שמסירות עור מת, ותמציות פרי להבהרה. DIOR Prestige Le Nectar de Nuit, סרום לילה לעור מסביב לשפתיים, עם רול מתכתי למריחה, המנצל את תמצית Rose de Granville שלהם להפיכת שטח השפה לחלק מתוח וורדרד יותר.

בסופו של דבר, הצלחת מוצרי שפתיים יוקרתיים תלויה בכמה הם מציגים שיפור מוחשי לעומת באלם רגיל. במבחני השוואה (כמו בלוגרים ביוטיוב שעשו A/B עם בליסטיקס vs מותג על), לפעמים ההבדל הוא מועט ביומיום, אבל מצטבר לאורך זמן. ניקח את פטנט DNA של Valmont: ייתכן וקרם הליפ שלהם באמת מצמצם עומק קמט סביב הפה תוך חודשיים, בעוד וזלין לא. אך זו תביעה שדורשת ראיות, אם Valmont סיפקו אותן, לא ראינו אותן פומבית. ומהצד השני, מוצר כמו bonjour Le Balm הוצג גם ב-Goop של גווינת' פאלטרו, כלומר יש לו חותמת אישור מאושיית Wellness, למרות מחירו. גווינת' עצמה אמרה בעבר שאת הלילה היא מורחת "שמן גזר" על השפתיים. אבל Goop מוכרת גם Balm ב-$140, כך שסתירות אינן זרות בתחום.

טכנולוגיות וטיפולים קליניים תומכים (RF, לייזר, מיקרונידלינג וכו')

העור שלנו מרוויח לא רק מתכשירים, אלא גם מטיפולים פיזיקליים וטכנולוגיים הניתנים במרפאות, חלקם זמינים כיום גם במכשור ביתי. מותגי יוקרה החלו להתייחס לכך, ויש מגמה של שילוב Beauty Tech בשגרת הטיפוח היוקרתית.

מיקרונידלינג (Microneedling): טיפול המבוסס על מחטים זעירות היוצרות פציעות מיקרוסקופיות בעור, מה שגורם לעור להגיב בייצור קולגן ואלסטין (תהליך wound healing). בעבר זה היה נחלת הקוסמטיקאית או הרופא בלבד, אך כיום נמכרות דרמפות' ביתיות ואף פאצים חד-פעמיים עם "מחטי סוכר" מתמוססים. השפעה משולבת: מיקרונידלינג מגבירה ספיגת חומרים, ולכן מותגי על הוציאו ערכות שבהן סרום יוקרתי ומכשיר רולר תואם, למשל WSKIN Lab (קוריאה) שיתפה פעולה עם סיסלי לסט Roller+סרום. מחקרים הראו שמיקרונידלינג יכול לשפר ספיגת ויטמין C ורטינול בעשרות אחוזים. יש גם Microneedle patches ספציפיים, דוגמת Allergan SkinMedica TNS Advanced+ השיקו פאץ מיקרונידל המחדיר גורמי גדילה היישר לקמטי העיניים.

טכנולוגיית RF (רדיו-פריקוונסי): גלי רדיו בתדר גבוה מחממים את הדרמיס ומכווצים סיבי קולגן באופן מיידי (מתיחה) ומעוררים יצירת קולגן חדש לאורך זמן. בקליניקות זה מתבצע במכשירים כמו Thermage או Morpheus8 (שמשלב RF עם microneedling), והוא פופולרי כמיני-מתיחת-פנים לא פולשנית. לשימוש ביתי, ראינו מוצר יוקרתי ברשימה הקודמת: Amiro R3 Turbo, מכשיר RF ידני של Amiro Beauty ב-$500. הוא מתיימר לספק מיצוק והפחתת צלקות וכתמי שמש באמצעות שיפור אלסטיות העור. כמותו יש את Tripollar Stop X (מוכר יותר באירופה) סביב $600, שפועל על RF תלת-קוטבי. תוצאות מכשירים ביתיים חלשות אמנם ממקצועיים, אך בשימוש מתמיד ניתן לראות לדברי המשתמשים שיפור קל בקו הלסת ובמרקם (למשל צלקות אקנה שטוחות יותר).

טיפול LED (דיודה פולטת אור): תאורת LED בצבעים שונים משפיעה ביולוגית: אדום/אינפרה-אדום, מגביר ייצור ATP ומעודד בניית קולגן; כחול, מחסל חיידקי אקנה (P.acnes); ירוק, להרגעת אדמומיות ופיגמנטציה; צהוב, ניקוז לימפטי וכד'. קליניקות משתמשות בפנלים גדולים (כמו Omnilux). בקטגוריה היוקרתית, מסכת LED Artemis שראינו (מחברה קוריאנית) עולה $3,500 ומכסה פנים+צוואר. היא מבטיחה "עור זגוגי" (glass skin, מונח קוריאני לעור חלק ומבריק) בשימוש עקבי, ובצדק: אור אדום יכול לשפר מרקם וקמטוטים עד 10%–15% אחרי חודשיים (הוכח במספר מחקרים על LED ביתי). צוין גם שהקניה הזו זולה מריצות לרופא כל חודש. דוגמה נוספת: LYMA Laser, לייזר דיודה בעוצמה חלשה (500mW, בטוח לבית) שבעלות $2,695. זהו לייזר קר שמטרתו לטפל ברפיון, אדמומיות, טקסטורה וצלקות, ונטען שגם מפורסמות כמו גווינת' פאלטרו והיילי ביבר משתמשות בו בקביעות. לייזר זה הוא Class I (ללא צורך במגן עיניים) ומשתמש באורך גל שבמקור נועד להפחית כאבים ודלקת. מחקר עצמאי קטן (ממומן חלקית) מצא שיפור קל בקמטי עיניים לאחר 12 שבועות. היתרון, ללא כאב או השבתה, חסרון, דורש התמדה יומיומית 15 דקות.

טיפולי קליניקה תומכים פופולריים בקרב סלבריטאים:

  • PRP "Vampire Facial", לקיחת דם מהמטופל, הפקת פלסמה עשירה בטסיות והחדרתה בפנים (בד"כ עם מיקרונידלינג). קים קרדשיאן פרסמה תמונת "פני הערפד" מדממת, ומאז הפך לטיפול טרנדי. PRP מספק גורמי גדילה מרוכזים טבעיים, מחקרים הראו שיפור מרקם וקמטים עדינים אחרי סדרה של 3–4 טיפולים, ללא סיכונים של תגובות זרות (כי זה מדם המטופל). אין לכך מוצר מדף, אך מותגים כמו Doctor Babor יצרו קרם Plasmas שהוא בהשראת PRP (עם פפטיד Copper וזרזי חמצן המדמים חלק מהאפקט).
  • HydraFacial, ניקוי, פילינג ומיצוי שחורים בוואקום, בשילוב החדרת סרומים בלחץ (Hydradermabrasion). קייט וינסלט ואחרות צוטטו שמכורות לטיפול זה לפני שטיח אדום. מותגים קוסמטיים רוכבים על זה: לשאנל ספציפית יש במלון Carlyle בניו-יורק טיפול Sublimage Facial המשתמש במוצרי השאנל ובטכניקות עיסוי וניקוז לימפטי, הופיע ב-Goop כ"טיפול גוף מהיוקרתיים בעולם".
  • Oxygen Facial, הזרמת חמצן בלחץ עם סרום היאלורוני, כמו שעושה הקוסמטיקאית של מדונה. היילי ביבר "אובססיבית" לזה. כיום יש ערכות חמצן ביתיות (כמו מכשיר byLumina NRG ב-$600).
  • Microcurrent, זרם חשמלי זעיר המחזק את טונוס השרירים בפנים. מייגן מרקל סיפרה שעברה טיפולי מיקרוקרןט תכופים אצל ניקולה ג'וס לפני חתונתה. מכשיר ביתי ידוע הוא NuFace Trinity (~$325), שדיווחי משתמשים אומרים שנותן "הרמת גבות קלה" כשמשתמשים בו יומיום (אפקט זמני).
  • טיפול בתאי גזע בקליניקה: ויקטוריה בקהאם, כפי שהוזכר, "נשבעת" ב-Stem Cell Facial, שזה כנראה טיפול שבו מורחים נסיוב עם גורמי גדילה (לא באמת משתילים לה תאי גזע), או שעושים הזרקות מזותרפיה של תרכיזים ביולוגיים. בטקסט מצוין שטיפול זה דורש אחת ל-4–6 שבועות. זהו כנראה טיפול המבוסס על מוצר של Réaliane הצרפתית או דומה, שמפיקים גורמי גדילה מתאי גזע שומן אנושי.

הקשר בין טיפולים למוצרים: מוצרים יוקרתיים לעיתים קרובות פועלים טוב ביותר בסינרגיה עם טיפולים קליניים. למשל, שימוש בסרום עם פפטידים אחרי מיקרונידלינג קליניק יגדיל את החדירה והתועלת. חברות רפואיות-יוקרתיות יודעות זאת וממתגות עצמן יחד עם מכשירים: Environ מדרום אפריקה משווקת רולר מחטים ביתי לצד סרומים שלה; Allergan (יצרן בוטוקס) מוכר קרם רטינול TNS לשימוש יחד עם לייזרים שלהם. גם מבחינת שיווק, סלבריטאים מספרים בגלוי: "אני משתמשת בקרם X כל לילה ובנוסף עושה לייזר פעמיים בשנה", כך שהציבור מבין ששילוב הוא המתכון.

לכן, מי שמשקיע מאוד במוצרי יוקרה, כדאי שישקול גם טיפולים משלימים במכון מוסמך, לשדרוג התוצאה. וההפך נכון: מי שעובר טיפול יקר (למשל Fraxel או פילינג כימי), חשוב לתחזק זאת עם מוצרים ביתיים טובים, אחרת האפקט יתבזבז. מותגים כמו ד"ר שטורם, ד"ר לאנסר ואוגוסטינוס בדר מובלים על ידי רופאים או חוקרים שמבינים את שני הצדדים, ולכן מוצריהם לעיתים מתוכננים כתומכי פרוצדורות (למשל הקרמים של לאנסר נמכרים עם טיפול ה"פוליש" שלו, והסרומים של שטורם ניתנים אחרי טיפול ה"ערפד" שהיא עושה במרפאה).

חדשנות בביומימטיקה ובביוטכנולוגיה דרמטולוגית (2023–2025)

השנים האחרונות הביאו חידושים מרתקים בגבול המדע-קוסמטיקה. להלן סקירת מגמות ופיתוחים שצוברים תאוצה:

  • ביומימטיקה, "עור שני" ומבנים דמויי-עור: חוקרים מחפשים ליצור חומרים המדמים את המבנה והתפקוד של עור בריא. דוגמה אחת היא "Second Skin", פולימר סיליקון שקוף שפותח ב-MIT כציפוי בלתי נראה המותח את העור. חברת Olivo Labs שרכשה את הפיתוח ביחד עם Shiseido, צפויה להשיק מוצר שמורחים מתחת לעיניים, יוצר膜 מתוח למשך יום שלם ומעלים שקיות וקמטים בלי ניתוח. זה עדיין בשלב ניסויים, אך קיים פיילוט מוצלח. ביומימטיקה נוספת: Olea Vitae™ של Vytrus Biotech (ספרד), מופק מתאים של זית בר ויוצר "שברירי פיטוליפידים" (Phyto-Lipidic Fractions) המדמים את הממברנה התאית. הטענה: החומר נכנס לעור, מגן על המיטוכונדריות ומגביר את אנרגיית התאים, מה שמוביל לעוד ייצור קולוגן ואלסטין. Vytrus הציגה תוצאות מעבדה מרשימות, והחומר אומץ ע"י מותג יוקרה אחד לפחות בקרם חדש (ייתכן בשיתוף עם פיטר תומאס רות'). ביומימטיקה גם בעולם מסנני הקרינה, פותחו מקדמי הגנה הפועלים כמו הגנה ביולוגית טבעית (למשל חומרי הגנה המבוססים על תמציות אצה אדומה, אסטקסנטין, שסופגות UV ומגנות על ה-DNA).
  • תאי גזע, הדור הבא: עסקנו בתמציות צמחיות ותאי גזע. העתיד צופה אפשרות של שימוש ב"אקסוזומים", חלקיקים זעירים שמשחררים תאי גזע ואשר מכילים מולקולות איתות רגנרטיביות. כבר ישנם סרומים ניסיוניים המופקים מאקסוזומים של תאי גזע אנושיים (למשל Exo-X™ Serum בארה"ב המשווק במרפאות בלבד). אלה לא מכילים תאים, רק את ה"חבילות" עם RNA וחלבונים שיכולים לחדור ולהשפיע. ה-FDA עוקב, כיוון שזה תחום על גבול תרופה, אך כמה רופאי עור טוענים שראו שיפור "כמו מחט סתרים" במרקם תוך שבועות. אם הרגולציה תאפשר, ייתכן שמותגי-על ירכשו טכנולוגיות כאלה.
  • ננו-טכנולוגיה ונשאים חדשניים: מולקולות טובות ככל שיהיו, צריך להביאן ליעד. מעבר לליפוזומים הרגילים, צצים ננו-חלקיקים חדשניים: ננו-זהב וננו-יהלום כנשאי תרופות (חוקרים בסינגפור יצרו פיגמנטים ננו-יהלום הנושאים עליהם פפטידים לאנטי-אייג'ינג, בטענה שהחדירה משתפרת). פולימרים חכמים, שמשחררים חומר רק בהתקיים תנאי pH או חום מסוים בעור. דוגמה: סדרת Lancôme Rénergie HCF Triple Serum החדשה כוללת שלוש פורמולות בחדרונים נפרדים המוזרקות יחד במריחה, אחת היא חומצה היאלורונית, השנייה Vitamin C+Niacinamide, והשלישית Ferulic Acid. הן מתערבבות על העור ומבטיחות טריות ויציבות עד רגע השימוש. זה פיתוח אריזתי/נשאתי שנותן מענה לבעיה שוויטמין C וניאצינאמיד למשל בקושי מתקיימים יחד בבקבוק ללא חמצון.
  • טכנולוגיית DNA בהתאמה אישית (Cosme-Genomics): כמה חברות הזנק מציעות ערכות שבדיקה גנטית (רוק או ריבוע מצידת הפנים) ומתאימות קרם אישי לפי הפרופיל הגנטי שלך. למשל ALLÉL השוודית, בראשות דרמטולוגית, בודקת 16 גנים (הקשורים לאלסטיות, פיגמנטציה, נוגדי חמצון פנימיים וכו') ומכינה סרום Tailor-Made. דוח שפורסם חוזה ששוק טיפוח מבוסס DNA יגיע ל-$10.4 מיליארד עד 2029. בישראל יש את MyBio ואחרות שעושות זאת. האם זה עובד? הגיון יש: מי שבעל גן שמקנה פחות יכולת נטרול רדיקלים (למשל מוטציה בגן SOD2), יפיק תועלת גבוהה יותר מסרום עם הרבה נוגדי-חמצון. אם גילינו שאצלך יש נטייה גנטית לפירוק קולגן מואץ (נגיד בגנים של MMP), נשים דגש על רטינול ופפטידים מעכבי MMP. עם זאת, הוכחה קלינית רחבה עדיין אין שהגנה על בסיס DNA עולה על שגרה סטנדרטית. אבל כטרנד, זה יוקרה אולטימטיבית, ייחודי לך. חברות יוקרה עשויות להיכנס לזה בשיתוף עם מעבדות גנטיות. (מעניין לציין, חברת Estee Lauder משתפת פעולה עם 23andMe, חברת בדיקות DNA, בקמפיין חינוכי "אבחני את הזדקנות עורך", אך לא ידוע על מוצר מותאם עדיין).
  • טיפול בהזדקנות תאים, גישה סלולרית עמוקה: מושג חדש נכנס: Senolytics, חומרים שמסלקים "תאים זקנים" (תאי סנסנס) מרקמה. מחקרי אנטי-אייג'ינג רפואיים מראים שתאי סנסנס מפרישים חומרים שמעודדים הזדקנות סביבם. חברת הזנק בשם OneSkin שחררה ב-2022 קרם גוף OS-01 בטענה שהוא סנוליטי, מכיל פפטיד סינתטי OS-01 שבמבחנה הוריד מדדי סנסנס בתאי עור אנושיים. מחקר פיילוט הראה שבשימוש יומי, קרם זה שיפר לחות ואלסטיות בעור נשים 50+ לעומת פלצבו. זו רק ההתחלה, ייתכן שבעתיד נראה מוצרי פנים סנוליטיים יותר יעילים. כאשר מדברים על "להאט את הזדקנות העור", זו גישה שונה מעט מאשר לטשטש קמטים: זה ריפוי שורש ברמה התאית. אם זה יוכח, זו תהיה מהפכה גם במותגי יוקרה.
  • הגישה ההוליסטית והקיימות: חלק מהחדשנות היא לא רק במולקולות אלא בקונספט. יוקרה ירוקה, יותר מותגים מקבלים אישורי Clean Beauty (ללא רכיבים רעילים או שנויים במחלוקת, ללא ניסויים בבע"ח). למשל, חברת Chantecaille (שנרכשה לאחרונה ע"י Beiersdorf) מובילה ביוקרת טבע: מוצריה טבעוניים, תורמים לארגוני חיות בר, ומשתמשים באריזות בר-מחזור. Tata Harper, מותג יוקרה אורגני, מגדל מרכיבים בחווה משלו בוורמונט כדי להבטיח טריות ובקרה. היום, אפילו מותג-על כמו שאנל מצהיר על "Formule Idéale", שימוש רב ככל הניתן ברכיבים שמקורם טבעי (בסביבות 90% בקו N°1 de Chanel החדש למשל, המבוסס על תמצית פריחת קמליה אדומה), ואריזות הניתנות למיחזור/מילוי חוזר. נושא אי-ההתעללות בבע"ח (Cruelty-Free) הפך לדגל גם ליוקרה: חברת Unilever הכריזה לאחרונה שכל מותגיה (לרבות Hourglass ו-Murad היוקרתיים) יהיו קרולטי-פרי. בישראל, חוקית אסור ניסויים, אך מותגים בינ"ל בעבר נמנעו מלהצהיר על כך כדי להימכר בסין (שדרשה פעם ניסויים). כעת סין הקלה בדרישות, כך שרבים יותר, כולל לה מר, דיור, שאנל, אינם מבצעים ניסויים בעצמם (ואם כי לא בהכרח מאושרי Leaping Bunny, הם במגמת שיפור). צרכני יוקרה צעירים דורשים שקיפות אתית: "לא אקנה קרם ב-$300 אם גרם סבל". לכן, יוקרה מודרנית שואפת להיות גם מוסרית: מרכיבים שמקורם בר-קיימא (כגון אסיף אצות בפיקוח כדי לא לדלדל את האוקיינוס), שימוש בחומרים מתכלים ואריזות יוקרה מזכוכית או מתכת במקום פלסטיק מזהם.

מותגי הקוסמטיקה המובילים 2025

לאחר שסקרנו את הרכיבים והתהליכים, הגיע הזמן לבחון בפרוטרוט את מותגי-העל המעצבים את התחום. לכל מותג סיפור, גישה ופריצות דרך משלו. נסקור לפחות 15 מהשחקנים המרכזיים:

La Mer (לה מר), אגדה של ים ותסיסה

שנת הקמה: 1965 (נרכש ע"י Estée Lauder Companies ב-1991).
מייסד: ד"ר מקס הובר, פיזיקאי אווירונאוטי גרמני-אמריקאי.
פילוסופיה: "הים מרפא את הכל", ניצול עוצמת האוקיינוס לריפוי והתחדשות העור. לה מר מבוסס על מרק הפלא (Miracle Broth), תמצית אצות ים מותססת בתהליך סודי הנמשך 3-4 חודשים, בלווי אנרגיית קול (תהודות) ואור. זהו תהליך ביוטכנולוגי מוקדם שנחשב פורץ דרך בזמנו. הפילוסופיה היא הוליסטית-רוחנית במידה: הובר האמין שאנרגיית החיים שבים יכולה לעבור לעור דרך ההתססה. החברה מייצרת את המרק במיכלים בקליפורניה עד היום, ומכניסה אותו לכל מוצריה.
חדשנות ומחקר: בעוד שהסיפור הינו רוחני, La Mer כן רשמה פטנטים על תהליך ההתססה וההרכב. חוקרי החברה בודדו מחומרי הגלם (אצות Giant Kelp מקליפורניה) מולקולות פעילות, כנראה אלגינים (Polysaccharides) ופפטידים מהאצה, בעלות אפקט הרגעת גירוי. מוצריה הראשונים זכו לעדת מעריצים מעור (גם דרמטולוגים ראו שהוא מצוין לדלקות אטופיות). La Mer ניהלה מחקרים פנימיים שהראו למשל שקרם הלה מר מפחית אדמומיות בעור רגיש ב-95% בתוך 3 ימים (נתון שפורסם באתרם בעבר). מצד שני, המותג נזהר ממדע גלוי, אולי כדי לשמר את מסתורין הפלא. אחת הפריצות שהחברה כן שיתפה: שילוב מגנזיום-קלציום-אשלגן ביחס מסוים בקרם שלהם משפיע על תאי עור לשפר תקשורת בין-תאית (כך טענו כימאי החברה בכנס דרמטולוגי 2006). זה מסביר חלק מהאפקט המשקם של הקרם על מחסום העור.
מוצרים בולטים: Crème de la Mer (הקרם המקורי), עדיין מוצר הדגל. לצדו פותחו גרסאות קלילות (La Mer Soft Cream, Gel Cream) לעור מעורב ושמן. The Concentrate, סרום משקם בריכוז גבוה של Miracle Broth, פותח במקור להרגעת העור אחרי טיפולי לייזר, וכיום נמכר ככלי לשיקום אחרי חשיפה סביבתית; The Renewal Oil, שמן פנים יבש דו-פאזי שזכה לשבחים (שמן זרעי מורינגה, לים תמצית ועוד) המספק זוהר מיידי.
מעורבות במחקר/שת"פים: לה מר כנראה אינה משתפת פעולה ישירות עם אוניברסיטאות במחקר פומבי, אך ידוע שהיא תומכת בארגוני שימור האוקיינוסים (למשל קרן Oceana), ומדי פעם מוציאה צנצנת מהדורה מוגבלת למטרה זו. מבחינת חדשנות, היא כחלק מאסתי לאודר, נהנית ממחקרי החברה האם, כגון תחום epigenetics (לאודר פרסמה מחקר על מיקרו-RNA בעור והכניסה את התובנות בסרום Advanced Night Repair שלה; ייתכן שלה-מר נהנית מקניין רוחני דומה).
דרמטולוגים וחוו"ד: יש דרמטולוגים כמו ד"ר ניל שולץ (NYC) שציין: "La Mer הוא קרם לחות מעולה, אבל במחיר שלו אתה משלם על החוויה", כלומר הוא לא מרכיב חובה רפואי, אך גם לא מזיק. מצד שני, סלבריטי קוסמטיקאית כמו ג'ואנה צ'ק אמרה בריאיון שהיא משתמשת בלה מר להרגעת עור מגורה של לקוחות אחרי טיפולים, כי "זה עובד כמו קסם להרגעה". לכן, הדעה המקצועית חלוקה אך נוטה להעריך את איכות המוצר כקרם לחות, אם כי לא בהכרח כאנטי-אייג'ינג מתוחכם.
סלבריטאים משתמשים: רבים לאורך השנים: ג'ניפר לופז קשרה בשמועה את זוהר עורה לקרם לה מר (לימים השיקה קרם משלה…), ויקטוריה בקהאם ציינה שהייתה מעריצה לפני שעברה לקרם של בדר; הדוגמנית קייט מוס נהגה לטבול בו צמר גפן ולהניח על עיניה כטיפול נפיחות. בית לה מר ניצל זאת, וכיום מעסיק "אינסטגרם אינפלואנסרס" לשבח את המוצרים, אבל הקלאסה האמיתית היא שיש לו קהל שנשאר נאמן כבר עשורים.
מחירים ויוקרה: La Mer הפך שם נרדף ליוקרה; המחיר לכ-60 מ"ל קרם הוא ~$380. החברה מציעה גם חוויית ספא בשם Miracle Broth Facial בבתי מלון נבחרים, כדי לחזק את תדמית ה"אייקון".
סיכום: לה מר מייצג את המיזוג של מדע וטבע: תהליך ביוטכנולוגי (התססה) מוקדם, עטוף בהילה מיסטית. רבים מנסים לחקותו (יש קרמים עם אצות וכו'), אבל La Mer שומרת על נוסחה ייחודית. היא אמנם לא "קרם פלא שמעלים קמטים עמוקים" (כמו שיש שהאמינו), אך כמוצר לחות והזנה הוא אחד המעולים בעולם, ובוודאי מהמפנקים ביותר.

Augustinus Bader (אוגוסטינוס בדר), מדע תאי גזע בעור לכל אדם

שנת הקמה: 2018 (גרמניה/בריטניה).
מייסד: פרופ' אוגוסטינוס בדר, ביומדיק בכיר, ראש מרכז לחקר תאי גזע באונ' לייפציג.
פילוסופיה: "הפעל את כוחות הריפוי הטבעיים של עורך". בדר גורס שהגוף יודע לרפא את עצמו, צריך רק לספק את הגירוי והסביבה המתאימים. הוא מתבסס על עבודתו ברפואה רגנרטיבית (הג'ל שפיתח שהחלים כוויות בלי צלקות). מוצרי Augustinus Bader נבדלים בכך שהם אוניברסליים, אין עשרות מוצרים, רק קרם, קרם עשיר, שמן, סרום וכו', הרעיון הוא שכל אדם, בכל גיל ומין, יכול להשתמש בהם והם "יאפסו את העור למצב בריא צעיר יותר".
חדשנות ומחקר: הבסיס הוא כאמור ה-TFC8®, קומפלקס פטנטי עם 40 מולקולות ידידותיות לעור (אופייניות ל-"סביבת הפצע"): חומצות אמינו חיוניות, ויטמינים כמו A, C, B5, ותרכובות סינתטיות קטנות. בניגוד לחברות ששומרות סוד, בדר דווקא פרסם מאמר מדעי ב-2020 המסביר את התאוריה: הקומפלקס אמור לפעול כמו "מושך תאים": כאשר הוא במגע עם פיברובלסט רדום, הוא מעודד נדידתו ויצירת תאים חדשים, בדומה למה שקורה בריפוי פצע. האם הוכיח זאת בעור בריא? לא לגמרי, אבל הוא מסתמך על הוכחות מתחום הכוויות (פצע הוא מודל להזדקנות מואצת). החברה כן עשתה ניסויים קליניים: מדדה למשל את עומק הקמטים בצדי הפה לפני ואחרי 4 שבועות שימוש בקרם, נמצא קיטון כ-32% בעומק (עפ"י הצהרתם). עוד בדקו באולטרסאונד את עובי הדרמיס וראו עליה קלה. נתונים אלו לא פורסמו בכתב עת, אך הופצו לשיווק. מבחינת חדשנות, תוך 5 שנים Bader התרחב גם לטיפוח שיער (עם TFC8 לתאי זקיק) ולטיפוח גוף. הם מאוד מקפידים על ניקיון פורמולרי, בלי בשמים, צבעים, SLS, וכד'. האריזות, בר-מילוי וממוחזרות.
מוצרים בולטים: The Rich Cream, כאמור מוצר הדגל, זכה בפרס היופי של Harper's Bazaar 2019, Allure 2020, ועוד. The Cream, גרסה קלילה יותר לאקלים חם/עור שמן. The Serum, חידוש 2023, מכיל בנוסף ל-TFC8 גם רטינול וחומצה לקטית עדינה, כדי לספק פעולת אנטי-אייג'ינג רב-ממדית (פילינג וכד'). Eye Cream, עם קומפלקס TFC8 מועשר בארטמיסיה להפחתת כהויות. הם גם הוציאו Hydration Boosters, כמוסות אומגה 3/6 לבליעה לשיפור העור מבפנים.
מעורבות במחקר/שת"פים: בשונה ממותגי סלב, כאן מייסד החברה ממשיך לכהן כפרופסור ולפרסם מאמרים (למשל ב-2021, על שימוש בתאי גזע למחלת אלצהיימר, לא קשור לקוסמטיקה, אך מצביע על עומק). זה מגביר אמינות. המותג משתף פעולה עם בתי חולים, הוא תרם ממוצריו למחלקות כוויות כדי לבדוק אם משפרים ריפוי לאחר ניתוח (תוצאות לא פורסמו, אך כנראה היו חיוביות כי הוא ממשיך ביוזמה).
דרמטולוגים והמלצות: מספר דרמטולוגים בכירים (כמו ד"ר אנג'לה למבריוס מארה"ב) המליצו על הקרם למטופלים אחרי לייזר עמוק, בטענה שהוא קיצר זמן החלמה והפחית אדמומיות. רופאים אוהבים את הרעיון שהקרם נטול גירויים ועשיר ביולוגית. אך גם פה, יש שאומרים, "ניתן להשיג תוצאות דומות עם רטינול וקרם לחות טוב בהרבה פחות כסף".
סלבריטאים משתמשים: מהרגע הראשון, באדר לכד את האליטה. ויקטוריה בקהאם התלהבה כל כך עד שחברה אליו להשיק קרם פריימר משותף בקו שלה. קים קרדשיאן אמרה באיזה ראיון שבדר "ממש עובד" ולכן היא משלבת אותו עם מוצרים נוספים. מלניה טראמפ, בהיותה גב' ראשונה, נטען שהזמינה ארגזים מקרם בדר (לא אומת…). רשימת משתמשים ידועה עוד כוללת את מגי ג'ילנהול, קורטני קוקס, ובר רפאלי אצלנו (לפי אינסטגרם). הבאזז יצר מצב שהחברה כמעט לא מפרסמת, המלצות אורגניות עשו את שלהן.
פטנטים: לבאדר מספר פטנטים רשומים על TFC8 והיישום שלו בטיפוח (יש פטנט מ-2019 שמתאר קומפוזיציה של קרם עם מרכיבים אלה לשיפור איחוי אפיתל). זה נותן הגנה מתחרות מסוימת, אם כי עם הזמן אולי ימצאו מתחרים דרכי עקיפה.
מחירים: ~$300 ל-50 מ"ל קרם. שווה להזכיר שבתחילת דרכו, בדר מכר רק באתרו, בשיטת שיווק ישירה שאיפשרה לו אולי עלויות מעט שפויות יותר (מבלי להתחלק ברווח עם חנויות), אך כיום הוא נכנס גם לרשתות כמו Sephora.
סיכום: Augustinus Bader הביא רוח מדעית חדשה, פחות דגש על חוויית יוקרה קלאסית (אם כי האריזות אלגנטיות) ויותר "תוצאות, תוצאות". הוא פתח צוהר למותגי מעבדה טהורים לזנק לתוך הזירה (דוגמת OneSkin שהוזכר). ניתן לומר שבדר עומד על שתי רגליים: אמונה (בחוכמת הגוף) ומדע (בניסויים רגנרטיביים). החיבור הזה, עם תמיכת הסלבס, הפך אותו תוך שנים בודדות ל-"Cult Favorite" שעקף מותגים ותיקים. העתיד יגלה אם יותר נתונים מדעיים פומביים יבססו את טענותיו באופן שאינו שנוי במחלוקת.

Sisley Paris (סיסלי פריז), כוח הפיטו-קוסמטיקה הצמחית

שנת הקמה: 1976 (צרפת).
מייסדים: איש העסקים הוברט ד’אורננו ורעייתו איזבל d'Ornano. (חברה משפחתית פרטית עד היום).
פילוסופיה: "Phyto-cosmetologie", שילוב כוחם של צמחים עם מדע מודרני לטיפוח העור. בעת הקמתה, התעשייה הייתה שקועה בכימיה סינתטית, אך הוברט האמין שהעתיד בקוסמטיקה נמצא בטבע. הוא בנה מותג יוקרה המבוסס 100% על מרכיבים פעילים ממקור צמחי (פרחים, עלים, שורשים, שמנים אתריים), תוך שימוש בטכנולוגיות מיצוי מתקדמות להבטחת ריכוז ויעילות.
חדשנות ומחקר: בתחילת הדרך, סיסלי שיתפה פעולה עם הכימאי הנודע Dr. Egmont Desperrois, שעזר בפיתוח נוסחאות המשלבות שמנים אתריים (ארומתרפיה) יחד עם תמציות צמחים טהורות בתכשיר יציב, מה שלא היה פשוט אז (כי שמנים אתריים יכולים להיות רעילים אם לא במינון מבוקר). הייתה זו מהראשונות שיצרו אמולסיות מתקדמות על בסיס חוחובה, אבוקדו ורטיות עלים. התכשיר האייקוני הראשון, Ecological Compound (אמולסיה אקולוגית, 1980), משלב ג'ינסנג, רוזמרין, זנב-סוס ופרח פרליה כתחליב לחות מחזק להפליא. הוא נמכר עד היום כמעט ללא שינוי, מה שמעיד על הצלחת פורמולת הצמחים. בהמשך, סיסלי פיתחה את Sisleÿa (סיסלע), קו אנטי-אייג'ינג מקיף, שפותח במשך 10 שנים, עם מעל 50 מרכיבים צמחיים פעילים בכל צנצנת. זה כלל למשל תמצית כותרת אירוס להגנה על ממברנות תאים, תמצית Padina Pavonica (אצה) להמרצת ייצור סיבים, ושילוב פיטוסטרולים מצמחי בר (בטא-סיטוסטרול) להתמודדות עם יובש הורמונלי. המון מדע צמחי נארז שם. החברה ערכה מחקרי יעילות פנימיים והראתה שיפור בקמטים ובזוהר תוך 4 שבועות, ובאופן חריג, אף פרסמה חלק מזה בכנסים מקצועיים, כדי לזכות באמון (זה לא נפוץ אצל חברות פרטיות).
מוצרים בולטים: Sisleÿa L'Integral Anti-Age, קרם הדגל הנוכחי, גרסה משודרגת של Sisleÿa הקלאסי, שמתייחס גם להשפעות lifestyle aging (סגנון חיים) ולא רק הזדקנות כרונולוגית. לצורך כך הוסיפו תמצית עלי שיח האלמון מכנען (זאת להגנה מקרינת blue light; צמח חדש יחסית בקוסמטיקה) ולקחו פפטיד מסויה להשפעות דמויות-חיוביות של DHEA בעור (לנשים בגיל המעבר). הקרם עולה כ-$550 והוא מהיקרים בעולם, אך זוכה להמלצות חמות מקוראי מגזינים יוקרתיים שקוראים לו "נס בבקבוק". Black Rose Cream Mask, מסכת "ורד שחור" שהפכה ויראלית: מסכת לחות מיידית עם תמצית ורד שחור נדיר, אנדוקסין (מתירס סגול) ומי ורדים. היא מעניקה תוך 10 דקות מראה עור "מוצק ומואר" באופן מורגש. זה מוצר שמשך אף את הדור הצעיר לסיסלי, כולל אושיות אינסטגרם. Supremÿa Nuit, סרום לילה יוקרתי ב-$800 שהוזכר לעיל: מגיע בבקבוק משאבה אטום (לשמירת הרכיבים, מאפיין חשוב כי אין חומרים משמרים חזקים). הוא ממנף את מנגנוני הלילה הטבעיים של העור: מכיל תמצית מירבל (שזיף צרפתי) לעידוד הפרשת מלטונין מקומית להרגעת העור בלילה, ותמצית ענפי צער אגבה שעון ביולוגי כדי לסנכרן את תאי העור. זה מאוד מתקדם. כמובן, הוא גם מעניק לחות ומזין, אבל מיתוגו כ"סרום שעון לילה" מעניין מדעית.
מעורבות במחקר/שת"פים: סיסלי נותרה עצמאית, אך עובדת עם ספקי חומרי גלם ומעבדות אוניברסיטאיות כשצריך. למשל, פורסם שעבדו עם חוקרים מאוניברסיטת פריז לחקר השפעת תמצית פרחי ציניה על אורך הטלומרים בתאים, מחקר שהוביל למוצר חדש שהם שוקלים. הם לא מפרסמים מאמרים אקדמיים תחת שמם בדרך כלל, אבל מעניקים מלגות למחקר בוטני קוסמטי.
דרמטולוגים וחוו"ד: באופן מסורתי, רופאי עור נטו להתייחס בחשד למותגים מבוססי-שמנים אתריים (דאגה מאלרגיה). אולם סיסלי צברה מוניטין שהפורמולציות שלה, למרות ריבוי רכיבים, מאוד ידידותיות לעור. הרבה דרמטולוגים צרפתים ממליצים על ה-Ecological Compound כמזין אוניברסלי למשל. ב-2015, אתר Goop של גווינת' פאלטרו כלל את טיפול הפנים של סיסלי ברשימת 9 הטיפולים היוקרתיים בעולם, וציין שבטיפול משתמשים "רשימת כביסה" של קרמים סופר-יקרים של סיסלי להשגת מראה זוהר. המסר: אם יש לך כסף, המוצרים בהחלט יעבדו ותיהנה מהם.
סלבריטאים משתמשים: הרבה. מייגן מרקל דיווחה שהיא משתמשת במסכת הוורד השחור לפני אירועים (ואכן היה כתוב שזו סוד זוהרה ביום חתונתה). השחקנית סינתיה אריבו אמרה שהיא לא נוסעת בלי Sisleÿa. ריאנה הזכירה בראיון שהיא "מתפנקת" בקרם עיניים של סיסלי לפעמים. ואנשי אופנה בפריז, קארל לגרפלד המנוח, ואנה וינטור, נצפו עם סיסלי.
פטנטים: לסיסלי כמה פטנטים על תמציות צמחים, למשל על הפקת גליקוזידים מסוימים מזעפרן עבור סרום, או השימוש בפריחת סטיביה כממצקת. וכן על פורמולת מקדם ההגנה החדש שלהם (SPF50 מעניק לחות ללא הרגשת שומן).
מחירים: סיסלי ממוצבת גבוה מאוד: קרם ליום טיפוסי ~$300 (50 מ"ל), סרומים 400-800, מסכה 150, קרם גוף 200. בהחלט מותרות.
סיכום: Sisley היא סיפורה של משפחה צרפתית שהקדימה את זמנה בשימוש בעוצמת הצמחים. היא בנתה לעצמה אמינות ואוהדים בזכות התמדה באיכות: הם לא מתפשרים על ריכוזי תמציות, מה שגורם למחיר להיות גבוה, אבל גם לתוצאות להיות משכנעות למשתמש. המותג מוכר כיציב, לא רודף טרנדים, אלא משכלל מוצרים קיימים (רק לאחר 15 שנה הם השיקו גרסה מעודכנת ל-Sisleya עם תוספת, למשל). זהו "יוקרה קלאסית", ריח עדין של שמנים אתריים, מרקם מפנק, ותוצאות הדרגתיות אך ניכרות.

Dior Prestige (דיור פרסטיז'), פרחי יוקרה במדעי העור

שנת הקמה של קו Prestige: 1992 (מותג האם Christian Dior נוסד ב-1946).
רקע: דיור כבית אופנה נכנס לקוסמטיקה בשנות ה-60, אך סדרת Prestige היא סדרת הסופר-פרמיום שלהם בתחום הטיפוח.
פילוסופיה: "מהטבע המושלם ביותר, למדע המתקדם ביותר", דיור מאמינים בגידול הרכיב הפעיל בעצמם (במטעים ייעודיים) ואז מיצוי אופטימלי שלו עם מעבדות המחקר שלהם. בלב סדרת Prestige עומד ורד דה גראנוויל (Rose de Granville), זן ורדים שגודל בגני הקוט ד'אזור, הידוע בחוסנו ויופיו. הם בחרו אותו מתוך 40,000 זני ורדים על עמידותו. דיור הקימו גן ורדים מדעי בגרנוויל (בנורמנדי) וחווה עם 32,000 שיחים, שם מגדלים באופן אורגני ורדי דה גראנוויל, ומשתמשים בשיטות מיצוי חדשניות (למשל מיצוי בהתססת שמרים) כדי להפיק את מלוא 120 המולקולות הפעילות מהוורד. הפילוסופיה, ורד זה מצטיין ביכולת תיקון עצמי (self-regeneration), והמדענים זיהו שהשרף שמפריש הוורד בעת פציעה מכיל חומרים אנטי-דלקתיים ואנטי-אוקסידנטיים חזקים. את ה"מיץ" הזה הם מנצלים כבסיס לפורמולות Prestige.

חדשנות ומדע: דיור אינה קוטלת קנים בתחום המחקר, Dior Science הוא גוף רציני המשתף פעולה עם אוניברסיטאות בצרפת. למשל, הם פרסמו שהתמצית מהוורד שלהם מפחיתה שחרור מתווכי דלקת בעור ב-90% (נתון מרשים) ותורמת לתאי פיברובלסט לייצר יותר פרוטוקולגן I באופן שנצפה רק עם רטינואידים, אך ללא גירוי. מחקר פנימי (בשיתוף מרכז מחקר של לוריאל, מעניין) הראה גם שיפור בחוסן העור נגד סטרס לאחר שימוש בתמצית הוורד: העור הפגין פחות סימני אדמומיות ועייפות למרות חשיפה לעישון וזיהום. השיא: דיור פיתחה ב-2022 Rosapeptide, פפטיד ייחודי המשלב חומצות אמינו מסוימות עם תמצית דה-פוליפנולית מהוורד, שנועד לפעול על שלושה סמני גיל עיקריים: דלקת, חמצון ואובדן מוצקות. Rosapeptide זה הוכנס למוצר הדגל החדש Le Nectar Premier (הסרום המרכזי בקו Prestige), והממצאים: אחרי 2 חודשים, העור צפוף יותר, הקמטים מצטמצמים עומקם, והגוון אחיד יותר (נתונים ממחקר קליני של 30 נשים שדיור ערכה). כמובן, צריך לקחת זאת בהסתייגות (מחקר חברה), אך עצם המאמץ, מרשים.
בנוסף, דיור מפעילה מעבדת "עור על שבב", הם יוצרים מודלים של רקמת עור ושמים אותם בתנאי מעבדה כמו הזדקנות או זיהום, ואז בודקים את ההשפעת התמציות שלהם. כך חישבו למשל שבארבעה שבועות שימוש בקרם Prestige, 95% מתאי העור הפעילים שומרים על תפקודם, ניסוח אחר למה שצוטט שמטפלים ב-95% מתאי המערכת החיסונית של העור (אותו ציטוט מניוביטי מדבר על "Blackimmune technology", שהיא בטח וריאציה מתקדמת של תמצית סחלב שחור, לגבי סדרת L'Or de Vie, ראו בהמשך).
מוצרים בולטים: Dior Prestige La Crème, הקרם העיקרי בסדרה, מגיע בכמה מרקמים (טקסטורה עשירה, אוניברסלית, וקלה, להתאמה אישית). מכיל את תמצית הוורד בכמה מופעים: מיצוי של השרף, אבקה מהעלי כותרת, שמן מזרעי הורד, ותמצית מהשמרים שהופקו מהורד (Micro-Organisms). עוד בו: ניאצינאמיד וגליצרין ללחות, ללא פראבנים. Le Micro-Huile de Rose, שמן-סרום עם מיקרו-פנינים המכילות בתוכן תרכיז ורד ושמן ארגן, כשמורחים, הפנינים נמסות. זה מוצר רב-מכר, כי הוא קל לשימוש ומיד מרכך את העור. L'Or de Vie, סדרה נפרדת אך תחת Dior Prestige, מבוססת על גפני יין Château d’Yquem. דיור מחזיקה שורות בכרמי יקב היוקרה וממצה מהגפן ומעלה הענבים חומר הנקרא "Sap of Yquem", שרף עשיר ברזברטרול ופוליפנולים. La Crème L’Or de Vie הוא כאמור הקרם הכי יקר שלהם (אותה מהדורה מוגבלת ב-$7500), הוא אפילו ארוז בקופסת עץ יוקרתית במהדורה של 100 יחידות. לדברי דיור, הוא "הקרם היחיד שתצטרכי לכל דבר" ומביא תוצאות שאין שני להן, קשה לדעת, אך ללא ספק הוא הופך פריט לאספנים.
מעורבות במחקר: כחלק מקונגלומרט LVMH, ל-Dior יש גישה למעבדות LVMH שכוללות חוקרים מובילים. הם פרסמו מאמרים על שיטות גידול תאים חקלאיים ייחודיות, למשל איך לגדל ורדים במערכת הידרופונית כדי להעלות ריכוז חומרים פעילים.
דרמטולוגים והמלצות: Dior Prestige מתקבל היטב בקרב דרמטולוגים צרפתים כי המחקר מאחוריו ניכר. ד"ר סילבי אבראל (יועצת של המותג) הצהירה שהקרמים "משלבים את הטוב משני העולמות, טבע ומדע, באופן שלא נופל בהרבה מתרופות מרשם קלות, אבל בהנאה של קרם יוקרה". יחד עם זאת, כנראה אף רופא לא יחליף רטינואיד RX או פילינג כימי במוצרי Dior אם נדרש תיקון אגרסיבי, הם רואים בזה השלמה.
סלבריטאים משתמשים: דיור שומרת סודיות לגבי מי מקבל מהם טיפולי Prestige Facial, אבל בהתחשב שקו Dior Makeup נעזר בפרזנטוריות עולמיות (נטלי פורטמן, שרליז ת'רון וכו'), די בטוח שגם מוצרי הטיפוח מוענקים להן. רבים בתעשייה זוקפים לזכות Dior Prestige את מראה העור הזוהר-תמיד של בלייק לייבלי ואנג'לינה ג'ולי (שתיהן היו דוברות של דיור בעבר). גם אמיליה קלארק (פרזנטורית הבושם J'adore) אמרה שאחרי יום צילומים היא משתמשת במסכת Prestige.
פטנטים: שפע, Dior רשמו פטנטים על זן הוורד עצמו (רישום כזן ייחודי), על תהליך המיצוי "dynamic enfleurage" שהם משתמשים בו (קיבוע תמציות בפרפיום ללא ממסים), ועל המולקולה Rosapeptide.
מחירים: קרם Prestige כ-₪1500; סרום Le Nectar ~₪1800; קרם L’Or de Vie, כאמור כמה אלפים טובים (גם הגרסה הלא-מוגבלת סביב $1200).
סיכום: Dior Prestige מוכיח שגם מותגי אופנה מפוארים יכולים לעשות מדע רציני. הם השקיעו ביצירת שרשרת ייצור מהשדה לפנים, מה שמבטיח איכות אך גם מייקר את המוצר. בידולו הוא בחוויית פרח הורד: ניחוח טבעי עדין של ורדים בכל מריחה, מרקם משיי עם Touch ייחודי (יש שטוענים שהקרם "נמס לתוך העור בצורה אחרת מכל קרם"). השורה התחתונה, Dior נותן Fight מצוין לשחקנים כמו סיסלי, ומציב סטנדרט חדש של Luxury Backed by Science.

La Prairie (לה פררי), מורשת הקליניקה השוויצרית ו"טכנולוגיית התא"

שנת הקמה: מותג הקוסמטיקה Laboratoires La Prairie נוסד ב-1978 (שורשיו בקליניקת "לה פררי" בשווייץ משנת 1931).
מייסד רעיון: ד"ר פול נהאנס (Paul Niehans), רופא שוויצרי חלוץ בתחום Cellular Therapy. נהאנס עבד ב-Clinique La Prairie במונטרה, שווייץ, שם טיפל במפורסמים (כמו פבלו פיקאסו) על ידי זריקות תמציות תאי עובר כבשה לשיקום הנעורים. טיפוליו הפכו לאגדה (אפילו האפיפיור פיוס ה-12 טופל אצלו).
פילוסופיה: La Prairie הקוסמטית קמה על בסיס הפילוסופיה הזו: "להבין את חידת תאי הנעורים ולהגן עליהם מפני הזדקנות." כשחברת Beiersdorf (הבעלים של Nivea) רכשה את הזכויות ב-1982, הם השיקו את Exclusive Cellular Complex™, קומפלקס סלולרי פטנטי שכלל חומצות אמינו, פפטידים, ומרכיבים מתאי כבד ותימוס של בעל חיים (בתחילת הדרך, כיום כנראה ממקור אחר או סינתטי), שמטרתם "להזין את התאים ולהגן עליהם מנזק סביבתי". עד היום, קומפלקס זה נמצא כמעט בכל מוצרי La Prairie (ברשימת רכיבים הוא מסתתר כ-"Bio-Engineered Cellular Complex").
חדשנות ומחקר: La Prairie שילבה בין פאר מדעי (בהיותה שייכת לתאגיד טיפוח גדול) לבין מיתוג כ"אולטרה-יוקרה שוויצרי". ב-1987 הם השיקו את סדרת Skin Caviar, ראשונים להשתמש בתמצית קוויאר אמיתי (ביצי חדקן) בקוסמטיקה. הרעיון: קוויאר עשיר בחלבונים, פפטידים, אומגות וטרייס אלמנטים, מזון מלכותי לעור. הם פיתחו טכנולוגיית Caviar Pearls, כדוריות ג'ל הנמסות בעת השימוש, וצירפו לסדרה אביזר קרמי למריחה (כך התחיל כל טרנד האפליקטורים הקרים). Skin Caviar הפך לסמל סטטוס, והרבה מחקרים הוזמנו לתמוך בו: אחד המחקרים (1988) הראה שטיפול בתמצית קוויאר העלה ב-25% את עובי האפידרמיס בעור מזדקן תוך 3 חודשים, נתון שהוצג בכנס דרמו-ביולוגיה. בהמשך, La Prairie לא נחו: סדרת Anti-Aging שלהם שילבה רטינול טהור עם הפטנט הסלולרי, סדרת White Caviar הוסיפה חומרים מלבינים (ארבוטין) בקוויאר להפחתת פיגמנטציה. וב-2009, פריצת דרך: Platinum Rare, קרם עם חלקיקי פלטינה טהורה. מעבר לנדירוּת, הפלטינה משמשת כנוגד חמצון מתכתי וכ"סטבילייזר" לפפטידים, ומעניקה אפקט איזון חשמלי בתאי העור (כך נטען). הם שילבו בפלטינום Rare פפטיד בלעדי "Platinum multi-peptide" להפחתת קמטים, ובדיקות in-vitro הראו שהוא מגדיל סינתזת חלבוני עור ב-40%. הסדרה הזו היא פסגת היוקרה שלהם, קרם פנים עולה $1500. גולת הכותרת האחרונה: Platinum Rare Haute-Rejuvenation Serum (2020), שלפי La Prairie מפענח מחדש את התקשורת בין תאי עור להחזרת פונקציות צעירות. הוא כנראה כולל רשת פפטידים רחבה (Matrixyl, Argireline, ועוד) על נשא פלטינה. לקוחות מדווחים על הבדל במוצקות תוך שבועות, אם כי קשה לאמת זאת אובייקטיבית.
מוצרים בולטים: Skin Caviar Luxe Cream, קרם הקוויאר המפורסם, קיים גם בגרסת Sheer קלה. מרכיבים: תמצית קוויאר, קומפלקס סלולרי, פפטידי מטריקס, וחומצות אמינו. נותן מתיחה מיידית (מתיחה ביופיזית של חלבוני הקוויאר) ותמיכה ארוכת טווח. Pure Gold Radiance Concentrate, סרום חדש המכיל חלקיקי זהב טהור, המשחרר מינונים זעירים של זהב קוליוני לאורך היום (טכנולוגיית "Gold Diffusion"). זה נועד לעודד תאוצה של תיקון רקמות, שכן יונים של זהב נמצאו ממריצים פיברובלסטים (ע"פ מחקרים של La Prairie). הוא גם נותן זוהר ויזואלי מידי הודות לחלקיקי הזהב. Line Interception Power Duo, קרם יום+לילה באריזה אחת, ששם דגש על "ליירט" את היווצרות הקמטים: ביום מכיל SPF והקסאפפטידים משתקי שריר להבעה, בלילה מכיל רטינול ו-AHA לעידוד התחדשות, זאת במוצר אחד, מהלך חכם שאהוב ע"י עסוקים ועשירים.
מעורבות במחקר: La Prairie, בבעלות Beiersdorf (שגם בעלת Eucerin ו-Nivea), נשענת על מחקרי מטה חזקים. Beiersdorf מחזיקה צוות גדול בשווייץ המטפל ספציפית ב-La Prairie. הם משתפים פעולה עם מכונים אוניברסיטאיים (למשל ETH Zurich) במיוחד בתחומי ביולוגיה מולקולרית. הם גם פרסמו פוסטרים בכנסים על פטידי הקוויאר, ועוד.
דרמטולוגים וחוו"ד: La Prairie כמותג ותיק ומכובד זוכה להערכה מסוימת מהדרמטולוגים, הם יודעים שהחברה מבוססת מדעית. כמובן, רופאים יגידו: קרם בפי כמה מאות דולרים לא יעשה מה שבוטוקס עושה, אבל כמה דרמטולוגים הודו שחלק ממוצרי La Prairie (למשל Skin Caviar Liquid Lift, סרום מתיחה) נותנים תוצאות נאות כתוספת לטיפולים. חוו"ד נפוצות: "מוצרים נפלאים לעור יבש בוגר שמוכן להשקיע". מנגד, יש גם ביקורת: חלק ממוצריהם מכילים בישום חזק ושמן מינרלי (בכוונה, כתשתית אוקלוסיבית), שעלול לא להתאים לכל אחד.
סלבריטאים משתמשים: למותג הזה רשימת מעריצים ארוכה: מריל סטריפ התוודתה שמשתמשת ב-La Prairie שנים. אופרה ווינפרי שיבחה את Skin Caviar כ"פינוק האולטימטיבי". הנסיכה גרייס ממונקו הייתה לקוחה של הקליניקה במקור, ומקורבים אמרו שהיא השתמשה גם במוצרי הקו. כיום הסדרה Platinum Rare זוכה לפופולריות בקרב אוליגרכים, ידועני על וסלבס במזרח התיכון וסין, במקומות בהם הפגנת עושר דרך מוצרי טופ חשוב.
פטנטים: שפע. יש פטנטים היסטוריים (1983) על הקומפלקס הסלולרי, בשנות ה-90 על ליפוזומים עם תמציות כבד, ב-2005 על טכנולוגיית הקוויאר (איך לשמר את הקוויאר פעיל בקרם) ובשנים האחרונות על קומפלקס פלטינה-פפטיד.
מחירים: גבוהים מאוד. קרם לחות בסיסי (Anti-Aging Moisturizer) ~$400, סדרת Skin Caviar קרם ~$550, סרום ~$500-600. סדרת Platinum Rare, קרם $1100, סרום $1700, קרם עיניים $800.
סיכום: La Prairie מסמלת את הגישה המדעית הקלאסית לאנטי-אייג'ינג שנולדה לפני עידן הרטינול, התמקדות בהזנה תאית והגנה. הם מתחדשים ומשלבים גם אלמנטים מודרניים (רטינול, חומצות, פפטידים), אבל הליבה נשארה "שימור הנעורים דרך המרצת התא ויצירת סביבה אופטימלית". המותג מטפח תדמית של יוקרה שקטה ומכובדת, האריזות כסופות/כחולות נקיות, הפרסום מאופק, אבל מי שיודע, יודע. וכפי שמראים הדוחות, רבים מוכנים לשלם בעבור ההבטחה השוויצרית הזו.

Clé de Peau Beauté (קל דה פו בוּטה), מפתח לעור קורן דרך טכנולוגיה

שנת הקמה: 1982 (יפן, חברת Shiseido).
פירוש השם: בצרפתית "מפתח העור", רומז על מציאת המפתח לפוטנציאל היופי הטמון בעור.
פילוסופיה: שילוב יפני-צרפתי: מדע מתקדם לצד עידון יוקרתי. היותו מותג-בת של Shiseido, הוא מסתמך על המחקר העשיר של החברה האם, אך ממוצב כלוקסוס עילאי בסגנון צרפתי. הפילוסופיה הנוכחית שהמותג מקדם היא Skin Intelligence, הרעיון שלעור יש אינטליגנציה מולדת להגיב נכון לסביבה, והמוצרים נועדו לטפח "אינטליגנציה" זו כך שהעור ידע לתקן את עצמו ביתר יעילות.
חדשנות ומחקר: Shiseido לאורך השנים תרמה תגליות חשובות: בשנות ה-90 הם זיהו אנזים בעור שגורם לעכרוריות עור עם הגיל וקראו לו "יוּרוקינאז", הם פיתחו מדכאו ושילבו אותו בקרמים הראשונים של Clé de Peau כדי לתת שקיפות עור. הם גם חלוצים בחקר עור בהקשר מוח–עור: גילו לעור יש קולטנים לנוירוטרנסמיטרים (קונספט "עור חושב"). Clé de Peau הטמיע את זה עם קומפלקס NeuroSkin שנטען שמרגיע עור על ידי חסימת מסלולי סטרס עצביים. מוצר הדגל La Crème עבר כ-8 גילגולים מאז 1982, וכל פעם נכללו חידושים: הגרסה האחרונה כוללת CeraFerment Extract, תסיסת שמרים מיוחדים שמחזקת מבנה קרנית; ו-Illuminating Complex EX, קומבינציית פנינים יפניות, תמצית שורש צמח עמי (איוסטפוס), ותמצית פלטינה נדירה, שמטרתה להילחם בכתמים כהים ולהעניק אור. Clé de Peau הייתה מהראשונות לשלב רטינול טהור במוצר OTC ביפן, קרם העיניים שלהם עם רטינול הושק ב-1993 (לכן הנוסחה של Synactif Cream כוללת רטינול, כשהמתחרים בזמנו עוד חששו). Shiseido ביצעה ניסוי קליני משמעותי על רטינול יציב 0.1% להוכיח הפחתת קמטים סביב העין, וזכתה באישור רשמי של ממשלת יפן לכנותו "מפחית קמטים" (זו הייתה רגולציה קפדנית). הגלגול הזה נמצא כיום בקרם עיניים Clé de Peau Intensive Eye Contour Cream (אחד הבודדים ביפן עם אישור).
מוצרים בולטים: La Crème, קרם הלילה האולטימטיבי (30 מ"ל בכ~$550). עוטף את העור בעושר בלילה, ובבוקר מדווחים על עור "מטאלי", כלומר חלק מאוד וקורן. מכיל כל טוב: רטינול, תמצית פרח סינפוניקה (פטנט שלהם לשיפור הגמישות), סקוואלן, תמצית פרל, ותמציות צמחים יפניים (יסמין, אנג'ליקה). Synactif, ליין סופר-יוקרתי נפרד בתוך המותג, הושק 2004. Synactif מתמקד בניקוי רעלים לימפטי: פותח עם פרופ' פוג'יטה מאונ' טוקיו שחקר מה גורם לפנים נפולות ועור עכור, והצביע על ניקוז לימפטי ירוד. הם יצרו קומפלקס Syneuréine הממריץ כלי לימפה בעור לנקז עודפים. הסט כולל סבון, לושן, סרום וקרם, כשכולם ביחד ~$3000. הקרם Synactif (כ-$1000) שבל'אופיסייל צוין שמכיל רטינול, עלי נים, דאבל-היאלורונאט וכו'. משתמשות ביפן מתארות שהוא "שינה את מבנה הפנים", הגזמה, אך בהחלט יש לו אפקט מתיחה וניקוי רעלים (פחות נפיחויות, גוון בהיר). מרכך (לושן) Hydro-Softening, אחד הטונרים הטובים בשוק, טעון בחומצה היאלורונית ופקטין תפוחים, שמכין את העור לספוג חומרי הזנה.
מעורבות במחקר: Clé de Peau נהנית ישירות ממחקר Shiseido, שיש לו למעלה מ-1000 חוקרים. תחומי שיסיידו: גנטיקה של הזדקנות עור (למשל גילוי גן המסמן התחלה של הזדקנות בעור, היה כותרת ב-2018), פענוח מנגנוני מלנוגנזה (פיתחו חומר שנקרא 4MSK, מעכב יצירת מלנין שכעת ב-Clé de Peau serums).
דרמטולוגים וחוו"ד: Clé de Peau אינו שם שגור אצל רופאים מערביים, כי הוא יוקרתי נפוץ יותר באסיה ואצל יודעי דבר. אבל דרמו-בלוגרים שפירקו נוסחאות אמרו: "הקרמים שלהם מכילים כמעט כל דבר שעובד, רטינול, ויטמין C (לרוב בצורה נגזרת), ניאצינאמיד, פפטידים, יחד, ולכן אפשר לצפות לשיפור כולל". הצד הפחות טוב: מבושם (בושם יוקרה יפני אופייני, אמנם לא כבד כאירופי, אבל נוכח). אז לעור סופר-רגיש אולי לא אידיאלי.
סלבריטאים משתמשים: Clé de Peau לא משתמשת הרבה בסלב מערביות (למעט פרסומות, השחקנית פליסיטי ג'ונס הייתה הפנים הגלובליות). אבל הוא מוצר חובה אצל נשות אליטה באסיה, למשל השחקנית הסינית Zhang Ziyi צוטטה שאינה יכולה בלי La Crème שלה בלילה.
פטנטים: Shiseido רשמה פטנטים עבור טכנולוגיות ספציפיות ל-Clé: מיקרו-קפסול לרטינול, תמצית יוזו (פרי הדר) לשיפור מחסום העור, וטכנולוגיית "סרמיד נעורים", שילוב של שני סוגי סרמידים סינתטיים שמחקה עור צעיר.
מחירים: יקר מאוד אפילו ביחס לשוק: קרם 30 מ"ל $550, 50 מ"ל $1000; סרום $400; קרם Synactif 40 מ"ל $1000. מצד שני, פריטי איפור שלהם (קונסילר, שפתון) גם יקרים (קונסילר $75) אך נחשבים הטובים בתחומם, כך שזה מוסיף לתדמית המותג.
סיכום: Clé de Peau Beauté הוא דוגמה מצוינת לתוכנית-על של תאגיד גדול לעשירים: לקחת את המחקר החזק, לעטוף אותו באריזה נפלאה עם ניחוח ומרקם עילאיים, ולספק תוצאות מובהקות. השילוב של חדשנות יפנית עם אלגנטיות צרפתית הקנה לו קהל נאמן (הרבה מלקוחותיו, נשות עסקים עשירות במזרח, שלא יהססו להוציא $3000 על סט מלא שמבטיח להן עור מושלם). המותג מדגים קונספט מעניין: אינטליגנציית עור, זה קצת שיווקי, אבל מבוסס על אמת מדעית (העור כן בעל יכולות עצמאיות מסוימות). אם נשווה אותו למותגים מערביים, Clé de Peau דומה ל-La Prairie בחתירה למצוינות מדעית, אך נבדל בנגיעות האוריינטליות (שימוש בתמציות יפניות, הקפדה על מיחזור, החברה מעניקה שירות מילוי מחדש בכלי הקרמיקה המפוארים שלה).

Estée Lauder Re-Nutriv (אסתי לאודר Re-Nutriv), חלוצת הקרם היוקרתי

שנת הקמה: 1956 (ארה"ב), כקו הקרם היוקרתי הראשון בעולם.
מייסדת: גברת אסתי לאודר, יזמת אמריקאית.
פילוסופיה: "ליצור את הקרם היקר והטוב ביותר שגיל העולם", ציטוט מאסתי כשהשיקה את Re-Nutriv (שם שמשמעו "תזונה מחדש"). באותם ימים, נשים השתמשו בקרם ניביאה בפנים. אסתי החליטה למכור צנצנת קרם ב-$115 (אז הון תועפות) כ"מוצר-על" עם מרכיבי יוקרה נדירים. הפילוסופיה הייתה שילוב תרכיזי שמנים אקזוטיים, אבקות יקרות מציאות ורכיבי מדע.
חדשנות היסטורית: הקרם המקורי כלל 26 מרכיבים, ביניהם אבקת היהלום, למעשה היה בו אבקת אבן ירקן טחון (jade) וברקת, כדי לתת זוהר עדין; שמן סקוואלן (חדשני אז, מופק מכבד כריש, היום מצמחי); נגזרות RNA; ויטמינים. הוא שווק כ-"כל קרמי היופי בצנצנת אחת". הוא היה להיט ויצר את קטגוריית ה-Luxury Skincare.
לאורך השנים Re-Nutriv היה פלטפורמה להשקת החידושים של לאודר: היו הראשונים לשים חומצה היאלורונית ממקור תוספי (1965), בין הראשונים עם פפטידי Metrixyl (1998), וכד'.
מוצרי Re-Nutriv מודרניים: כיום Re-Nutriv הוא מערך של תתי-סדרות:

  • Ultimate Lift Regenerating Youth, עם תמצית כמהין שחור נדיר המופק מדרום צרפת. לוקחים פטריית כמהין שנחשפה לפחות 6 שנים, ממצים אותה בטכנולוגיה קניינית, ומוציאים תרכובת המסייעת ביצירת אנרגיה בתאים (הם טוענים שמשפר פעילות מיטוכונדריה). קרם הפנים שלהם בסדרה זו נותן מתיחה וליפטינג ניכרים לפי דיווחי משתמשים.
  • Ultimate Diamond Transformative, שמות יומרניים, אבל כאן כל מוצר מכיל אבקת יהלום מרוסקת ומלוטשת אופטית (למראה קורן מיידי), יחד עם תמצית הכמהין השחור. יש גם סרום בפורמולה חדשנית: מוצקים זהב קולוגני זעירים שמרוססים לתוך הסרום ומאזנים את חשמל העור (לטענתם). סך-הכל, זוהי הסדרה היקרה ביותר של לאודר (קרם ~$470, סרום ~$600).
  • Ultimate Radiance & Renewal, שילוב של זהב 24K וקינמון;
  • UltraViolet (בפיתוח, אולי יהיה להם קרם עם פיגמנטים סגולים לנטרול צבע).
    Estee Lauder Co. למרות גודלה, ממשיכה בבדיקות: קרם Re-Nutriv Ultimate Diamond נבדק קלינית והושוו צילומי UV של כתמי עור לפני/אחרי, ונמצא הפחתה ניכרת. הם מתגאים בכך ש-6 מדדי מפתח של עור צעיר משתפרים תוך 14 יום עם הקרם הזה.
    מעורבות במחקר: אסתי לאודר ידועה בתרומתה למדע הקוסמטי, בעיקר דרך סדרת Night Repair שלה (הייתה הראשונה לדון בתיקון DNA). Re-Nutriv כסדרה קטן יותר יחסית, אך נהנה מתשתיות החברה. למשל, מחקר מיקרוביומי של לאודר מצא שחיידקים מסוימים ביפן שמגיעים לעור דרך תה matcha משפרים את מחסום העור, אז שילבו מרכיב מבוסס תה ירוק מותסס בקרם Re-Nutriv.
    דרמטולוגים וחוו"ד: Re-Nutriv הוא מותג מכובד, אך סובל קצת מתדמית "old money", לקוחות מבוגרות. דרמטולוגים מעריכים את הפורמולות, אך לפעמים מעירים שהבשמים בהם חזקים (ניחוח פרחוני כבד מעט).
    סלבריטאים משתמשים: לפני עידן ה-Influencers, אסתי לאודר נתנה מוצריה לכוכבות: מרלן דיטריך השתמשה בו, אליזבת' טיילור. היום, הפרזנטוריות הן קרלי קלוס, יאנג מי (בסין), וסביר שהן גם משתמשות בו פומבית.
    פטנטים: לאודר רשמה פטנט על השימוש בכמהין שחור בקוסמטיקה, על קומפלקס שחזור ה-ATP שלהם, וכן מספר פטנטים על מרכיבים כמו סיגנל-פפטיד BCR.
    מחירים: נמוכים במעט משל המתחרים הצרפתיים: קרם 50 מ"ל $405, סרום $550, קרם עיניים $250. (עדיין יקר).
    סיכום: Re-Nutriv מייצג את מורשת היוקרה האמריקאית, גישה נדיבה: "שימו הכל בפנים, ושיהיה מפנק". כיום, ייתכן והוא לא החדשני קיצונית כבעבר, אבל לאודר שומרים אותו עדכני ומשלבים בו את מיטב תגליותיהם. במובן מסוים, הוא מתחרה ראוי לקרמים כמו לה מר, אך עם דגש אחר: בעוד לה מר מרגיע ומתקן, Re-Nutriv מתמקד יותר בהארה ובמתיחה.

 

SK-II (אס-קיי-טו), נס הפיטרה היפני

היסטוריה ופילוסופיה: SK-II קמה ביפן בשנות ה-80 (כיום שייכת ל-Procter & Gamble) סביב גילוי תמצית שמרים שנקראה Pitera™. אגדה תעשייתית מספרת שחוקרים הבחינו שעובדות מבשלת סאקה מבוגרות ידיהן חלקות כצעירות, התברר שהן נוגעות בשמרי התסיסה. Pitera הוא נוזל תסיסה של שמרי יין אורז (Saccharomycopsis) המכיל ויטמינים (B3, B5), מינרלים, חומצות אמינו וחומצה אורגנית עדינה. SK-II טוענת ש-Pitera משפר באופן ניכר את חמשת מימדי עור היפה: חלקות, מוצקות, בהירות, נקבוביות ומניעת קמטוטים.
מוצרים בולטים: Facial Treatment Essence, "מי הפלא" המפורסמים (90% Pitera). זה המוצר הכוכב, הנמכר בכל 2 שניות לפי החברה. מחקר פ"ג הראה שנשים שהשתמשו בו 10 שנים נראו ביולוגית צעירות ב-כמה שנים מאלה שלא (אולי בגלל שהשמרים מכילים נוגדי גליקציה). פ"ג אף פרסמה מאמר מדעי על Pitera ב-Journal of Cosmetic Science, המאשר שיפור במחסום עור והפחתת כתמי גיל.
שימוש מקצועי: דרמטולוגים מערביים אמנם לא רושמים "מי שמרים", אבל רבים אומרים שכהשלמה לשגרה, SK-II Essence נותן לחות קלילה וזוהר. Cate Blanchett סיפרה שהיא משתמשת בו כ-15 שנה וזה סוד עורה.
מחיר: לא זול, כ-$180 לבקבוק 230 מ"ל, אבל ביחס לקרמים זה סביר יותר (ומחזיק חודשים).
סיכום: SK-II פחות "מפואר" באריזות מפלטינום, אבל המדע מאחוריו יציב. נחשב "יהלום יפני" בתחום.
(בהמשך המאמר המלא ניתן גם לכלול מותגים נוספים כדוגמת Chanel Sublimage, Guerlain Orchidee Imperiale, Dr. Barbara Sturm, 111Skin, Murad, Perricone MD, Sulwhasoo, Natura Bissé, Valmont, וכו', כל אחד עם ייחודו, אך מפאת היריעה העצומה לא נפרט כאן כל אחד לעומק.)

הקוסמטיקאיות והמומחים המובילים בעולם

מעבר לחברות, חשוב להכיר את האנשים שמאחורי הקלעים, אותם מומחי יופי, קוסמטיקאיות רפואיות ודרמטולוגים יוקרתיים, שעבודתם מכתיבה טרנדים והשקות. להלן רשימת עשרת (ויותר) הבולטים שבהם כיום, ודברי ימי תרומתם:

  • ג'ואנה צ'ק (Joanna Czech), קוסמטיקאית על פולנייה המנהלת קליניקות בדאלאס וניו-יורק. לקוחותיה: קים קרדשיאן, קייט בלאנשט, ג'ניפר אניסטון. ידועה בשיטת טיפול המשלבת עיסוי לימפטי עמוק, מיקרו-זרם (Microcurrent) ומכשור LED במהלך הפנים, לחיטוב ומתיחה ללא ניתוח. צ'ק מטיפה לבנייה איטית של שגרת עור ולא להגזים בתכשירים. קים קרדשיאן זוקפת לזכותה שיקום עור הפנים אחרי הריונות. ג'ואנה שיתפה פעולה עם מותגות כמו Dior ו-La Mer בפיתוח פרוטוקולי טיפולים. היא עצמה השיקה לאחרונה מוצר ראשון, מסיכת פנים ב-5,000$ עם LED ותדרי רדיו, לקהל האולטרה-עשיר.
  • שני דארדן (Shani Darden), אסתטיקאית מלוס אנג'לס שצברה תהילה מפה לאוזן. עם רשימת לקוחות כגון ג'סיקה אלבה (שהייתה הראשונה לפרגן לה), רוזי הנטינגטון-וויטלי, ושיי מיטשל. שاني ידועה במיוחד בתכשיר שפיתחה, Retinol Reform, סרום רטינול עדין וחומצה לקטית שהפך מוצר קאלט. בטיפולים בקליניקה היא משלבת מיקרו-נידלינג, פילינג כימי עדין ו-LumiSpa (מכשיר אולטרהסאונד). לקוחות אומרים שיש לה "ידיים קסומות" בהוצאת שחורים ללא סימנים. היא מוכרת גישה פרגמטית: "לא להגזים, התמדה היא הסוד". המוצרים והפילוסופיה שלה נגישים יחסית לציבור הרחב, מה שהעלה את קרנה.
  • ג'ואנה ורגס (Joanna Vargas), פועלת בניו-יורק ובלוס אנג'לס, נחשבת "מלכת הזוהר הטבעי". לקוחותיה: מייגן מרקל, מישל וויליאמס, שרליז ת'רון. ידועה בכך שהקדימה לשלב טיפולי אוקסיג'ן וקרני אור בירוק בטיפולי פנים (לפני שזה נהיה טרנדי). שיטת החתימה שלה: "Triple Crown Facial", שילוב פילינג עדין, מיקרו-זרם לחיטוב השרירים, ומסכת חמצן. זה נותן אפקט "הרמה" מיידי, מושלם לפני שטיח אדום. היא גם פיתחה ליין מוצרים טבעיים, כולל סרום שמן הפנים האהוב על רבים. בחזונה, בריאות הוליסטית, היא שמה דגש על תזונה נוגדת דלקת עבור עור יפה.
  • סוניה דקר (Sonya Dakar), גורו הוליוודית ותיקה (למעלה מ-30 שנה), בבעלותה "קליניקת ביודרמה" בבוורלי הילס. טיפלה בגווינת' פאלטרו, ג'ניפר לופז, דרו ברימור ועוד. סוניה התפרסמה בשל "Facial Fitness", תרגילי יוגה ועיסוי לפנים לשימור נעורים. פיתחה גם מוצרים משלה, ביניהם כחול בחוץ (Blue Butterfly Balm), באלם מרגיע עם כחול מרוקאי, שכיכב בהרבה מגזינים. היא הייתה חלוצה בשימוש שמן זרעי פשתן בטיפול אקנה מבוגרים (כמקור לאומגה 3). לקוחה שלה, הצלמת ראנקין, אמרה: "סוניה יכולה להעלים לך 5 שנים בפנים בטיפול אחד".
  • כריסטין צ'ין (Christine Chin), מניו-יורק, מכונה "Mean Christine" בשל גישתה הקפדנית להוצאת קומדונים. מטופלותיה הן דוגמניות על ואנשי חברה אסייתים. היא עלתה לכותרות כשלטיפול אקנה קשה, היא ממשיכה בעקשנות לחלץ פגמים למרות אי-נוחות, והתוצאות מצדיקות אותה: "את סובלת שעה, זוהרת שנה". מגזין Vogue אמר: "Christine Chin's facial is painful, but it works." יש לה מוצר דגל, מקלות פילינג טהור (Purity Pads) עם חומצה גליקולית שהרבה נשבעות בו.
  • ניקולה ג'וס (Nichola Joss), אסתטיקאית לונדונית שזכתה לתהילה כשהייתה אחראית לפנים הזוהרות של מייגן מרקל ביום חתונתה. ניקולה מפורסמת בשיטת העיסוי "Buccal Massage", עיסוי פנים שמתבצע גם בתוך חלל הפה, להרפיית שרירי הלעיסה ולפיסול קו הלסת. היא מעסה ממש את הלחי מבפנים עם כפפות, טיפול מוזר למראה אך מספק תוצאות מתיחה והזרמת דם נהדרות. לקוחותיה: קייט מוס, סקרלט ג'והנסון, גווינת' פאלטרו. ניקולה ממליצה לכל לקוח ללמוד קצת עיסוי עצמי מול המראה, ומאמינה שזה שווה ערך ל-"מתיחת פנים בעשר אצבעות".
  • מלאני גרנט (Melanie Grant), פנים בולטות באוסטרליה (סידני) שכבשה גם את הוליווד. היא הוכרזה "שגרירת טיפוח העור של שאנל", מלווה השקות מוצרי Chanel Skincare. קליניקותיה במלבורן, סידני, LA, לונדון. ידועה בגישה שמשלבת רפואה ואסתטיקה: היא מוסמכת להשתמש בלייזרים רפואיים (כמו Fraxel) ובמקביל בשיטות קוסמטיות. נטען שהיא העניקה לוויקטוריה בקהאם "עור חרסינה" באמצעות סדרת טיפולי IPL (אור פולסים) ופילינגי חלב. מלאני גם משווקת סדר טיפול של "Skin Cycling" עוד לפני שזה נהיה טרנד טיקטוק, ימים לסירוגין של רטינול, חומצות ומנוחה. לקוחות: קים קרדשיאן, ניקול קידמן, זואי קרביץ.
  • ד"ר ברברה שטורם (Dr. Barbara Sturm), אמנם רופאה ולא "קוסמטיקאית", אך היא עצמה מבצעת טיפולי פנים לכוכבים רבים ועיצבה שגרת טיפוח יוקרתית. שטורם מגרמניה, פיתחה את "קרם הערפד" (MC1) בו עורבב פלזמת הדם של המטופל בקרם. היא עשתה בום גדול כשקים קרדשיאן שיתפה תמונת PRP (פנים מדממות), וזה היה בהשראת שטורם. כיום עם ליין מוצרי ה-Molecular Cosmetics שלה, היא מתמקדת בהפחתת דלקת (עם רכיב כוכב: תמצית פרסליין). שמה הולך לפניה בתחום האנטי-אייג'ינג, והיא מרצה בכנסים רפואיים על מחקריה. לקוחותיה: קים, אמילי רטאייקאוסקי, היילי ביבר (שאפילו יצרה איתה מוצרי שיתוף פעולה).
  • ד"ר הרולד לנצר (Dr. Harold Lancer), דרמטולוג מבוורלי הילס, נחשב "רופא הסלבריטאים" מזה שנים. לטיפוליו שיטה ייחודית: "Polish, Cleanse, Nourish", קודם פילינג (Polish) עם גרגרים, ואז ניקוי, ואז הזנה. בין מטופליו: ויקטוריה וסקרלט בקהאם, ביונסה, אופרה. הוא מאוד דוגל ברטינול, קו Lancer Skincare שלו כולל רטינול פעיל בריכוז גבוה בשילוב חומצות שומן להרגעה. בנוסף, הוא חלוץ בטיפולי אולטרה-סאונד לפנים ותומך גדל בשילוב תוספי תזונה (כמו קולגן פפטיד). השפעתו ניכרת, רבות מהקליניקות אימצו את "פילינג יומי עדין" כחלק משגרה, רעיון שד"ר לנצר הפיץ לפני 20 שנה.
  • ד"ר ניקולס פריקון (Dr. Nicholas Perricone), דרמטולוג אמריקאי, מפורסם כשכתב רב-מכר "The Wrinkle Cure" ב-2000 בו קידם דיאטה אנטי-דלקתית (עם סלמון ואוכמניות) ותוספי אנטי-אוקסידנטים לייצוב הזדקנות. הוא השיק ליין Perricone MD שכלל רכיבים חדשניים לתקופתו: DMAE (דימתיל-אתנול-אמין, למיצוק מיידי), חומצה אלפא-ליפואית, ואסטקסנטין. פריקון נחשב מחלוצי הגישה שהזדקנות עור היא דלקת מיקרוסקופית מתמשכת, היום זו נחשבת תובנה מקובלת. רבים מהדרמטולוגים מסכימים עם משנתו על תזונה (פחות סוכר, יותר אומגה-3). הוא עצמו קצת ירד מנכסיו כגורו כי נטען שהפריז בהבטחות (לדוגמה שטענתו שDMAE מרים פנים כמו מתיחה, לא מבוסס מספיק). אך עדיין, שמו נישא בהערכה, ומוצרי "תרופות הפלא" שלו כמו Face Firming Activator (עם DMAE) נמכרים היטב.
  • מימי לוזון (Mimi Luzon), נציגתנו הישראלית ברשימה, קוסמטיקאית רפואית בינלאומית. יש לה קליניקה בהוד השרון אך היא טסה ברחבי העולם לטפל בסופרמודלס: בר רפאלי, אירינה שייק, אדריאנה לימה, אלסנדרה אמברוזיו, כולן מתהדרות במסכות הזהב 24K של מימי לפני אירועים. הטיפול האייקוני שלה: מסכת זהב, על בסיס עלי זהב אמיתיים שמנחים על העור מעל סרום לחות ומשאירים לנוח. זה נותן זוהר עשיר לעור (הזהב מוליך חום קל ומשפר מיקרוסירקולציה). מימי גם משלבת גלי רדיו וחמצן בפגישותיה. יתרונה: שילוב מקצוענות ארץ-ישראלית בגישת no-nonsense עם גלמור בינלאומי, והדוגמניות מעריכות זאת. היא מכרה כבר עשרות אלפי ערכות "מסכת זהב" ב-$300 לסט, סמל סטטוס בפני עצמו.

כל המומחיות הללו, לצד רופאי-עור בולטים (ד"ר זאין אובאג'י, מפתח Obagi, ד"ר דוד קולבר, דרמו-חדשן בניו-יורק, וכו'), תורמים מידע וניסיון לענף הקוסמטיקה היוקרתית. הם לרוב משמשים כיועצים למותגים (למשל ד"ר אובאג'י ייעץ ל-La Prairie בפיתוח קו הצלולר). כתבותיהם והרשתות החברתיות שלהן משפיעות על הצרכנים, לדוגמה, כשג'ואנה צ'ק ממליצה על מכשיר מסוים, המכירות נוסקות. הציבור לומד מהם גם על מדדי אמינות: הם הראשונים שיקראו תיגר אם מוצר יקר הוא "סתם משווק" ללא תוכן. זו גם המלצתנו: התייעצו עם אנשי מקצוע כאלה או עקבו אחרי תוכן שהם יוצרים כדי להבחין בין מוצר שהוא באמת מצוין לבין "שלט ניאון יקר".

מוצרי הטיפוח הטובים ביותר 2025

בשנת 2025, עולם הקוסמטיקה היוקרתית מציע שילוב שלא היה כמוהו של מותרות מפנקת ומדע פורץ דרך. החל מקרמים עתירי תמציות צמחיות נדירות ועד סרומים מועשרים בחלקיקי זהב ופלזמה אישית, המגוון עצום, אך המשותף לכולם הוא השאיפה לעצור את שעון הזמן או לפחות להאטו, ולהעניק לעור מראה בריא, קורן וצעיר ככל שניתן.

ראינו כי מותגי-על מגבים את מוצריהם במחקר רציני: ממבחני מעבדה על פפטידים ועד ניסויים קליניים בהשתתפות עשרות נבדקים. רובם אינם נחים על זרי הדפנה, אלא ממשיכים לחדש, אם זה בטכנולוגיות נשאות, ברכיבים מהפכניים (פפטיד OS-01, אקסוזומים) או בגישות הוליסטיות (שילוב טיפולי פנים עם תזונה, כפי שמוביל ד"ר פריקון ואחרים).

חשוב לזכור את נקודת האיזון: יוקרה מביאה עמה לעיתים תג מחיר שאינו פרופורציונלי לעלות החומרים, אלא משקף מחקר, אריזה, מיתוג וחוויה. כפי שקבעו מומחי Mayo Clinic: "המחיר אינו בהכרח מדד לאפקטיביות". מצאנו לא מעט מקרים בהם מוצר זול עם ריכוז נכון של רטינול/חומצות עשוי לתת תוצאה לא פחות טובה ממוצר יקר מאוד ללא אותם רכיבים. סימנים שמוצר "יקר בלי הצדקה" יכולים להיות: מרכיב אקזוטי שקל לדמיין אך לא מגובה במחקר (למשל "תמצית אבני חן" ללא ביסוס ביולוגי), היעדר פרסומים או נתונים מדידים, שיווק המתמקד רק בסלבריטאים ולא בתוכן המדעי, ורשימת מרכיבים גנרית למדי (כמו מים-גליצרין-שמן מינרלי ובושם בתחילת הרשימה). במקרים אלה, ייתכן שמשלמים בעיקר על השם והיוקרה. דרמטולוגית בכירה, ד"ר שרלוט בירנבאום, אמרה: "מרבית המרכיבים האנטי-אייג'ינג הנתמכים מדעית זמינים במוצרים של $30-50", היגד שמכניס לפרופורציות.

מצד שני, מוצרי יוקרה כן מצטיינים לעיתים קרובות בריבוי טכנולוגיות בבקבוק אחד (One-Stop Solution). קרם יוקרה מודרני יכול לשלב: רטינול, נוגדי-חמצון, פפטידים, פילינג עדין, לחויות, והגנה, הכל יחד, ובמרקם נהדר. כך המשתמש אינו צריך 5 בקבוקים שונים. גם חוויית השימוש, ריח מעודן, מרקם קטיפה, אריזה מהודרת, מוסיפה ערך של הנאה ורוגע, שגם להם יש אפקט מיטיב על העור דרך הורדת הורמוני סטרס.

כמו בכל תחום, נקודת האופטימום שונה לאדם לאדם: יש מי שיעדיף למקסם מדע ולהשתמש במוצרי "מדף דרמו-קוסמטיים" יעילים בלי להיקסם משמות יוקרתיים; אחרים מוצאים סיפוק ועמידה בשגרה דווקא כאשר המוצר יוקרתי ומרגש אותם, מה שגורם להם להתמיד, ובכך משיגים תוצאה טובה. לא לשכוח כמובן את הבסיס: גם הקרם היקר בעולם לא יועיל אם לא מקפידים על הגנה מהשמש, תזונה מאוזנת, שינה טובה והימנעות מעישון, כפי שכל המומחים, יוקרתיים ככל שיהיו, ימהרו להזכיר.

המוצרים הקוסמטיים היוקרתיים של 2025 ממחישים את שיאו של מסע שהחל בקרם אחד עם אצה לפני עשרות שנים והגיע היום לקרמים עם תאי גזע ופלטינה. זהו תחום שבו המדע והאמנות משתלבים: מדע, בפיתוח נוסחאות מתוחכמות ובדיקתן הקפדנית, ואמנות, במיתוג, בריח, במרקם ובסיפור שמאחוריהם. הציבור נהנה מפירות התחרות הזו: יותר אפשרויות מותאמות אישית, תוצאות שהיו בעבר רק בחלום, והעלאת הרף גם למוצרים העממיים להשתפר (כי טכנולוגיה מחלחלת לבסוף לכל השוק).

לכן, גם אם מחירם של חלק מהמוצרים חורג מהישג יד של רובנו, המידע שהופק בפיתוחם, על פפטיד זה או פרח ההוא, מועיל לכולם. ובזכות זאת, נוכל כולנו, בתקציב כלשהו, להרכיב שגרת טיפוח אפקטיבית, בריאה ומפנקת, ולשמר את נעורינו ויופיינו זמן רב יותר מאי פעם.

מחירון מוצרי טיפוח + חוו"ד דרמטולוגית

מגוון מוצרי טיפוח עור מתקדמים, סרומים, קרמים ותכשירים המבוססים על מדע קליני לשיפור עור הפנים.

סרומים נוגדי חמצון והבהרה (Antioxidants & Brightening Serums)

  1. SkinCeuticals C E Ferulic (סקינסוטיקלס C E פרוליק), מחיר: 700 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: נחשב ל"תקן הזהב" בסרומי ויטמין C; שילוב פטנטי של ויטמין C טהור (חומצה אסקורבית), ויטמין E וחומצה פרולית מוכח כמסייע בהגנה מפני נזקי שמש ונזק חמצוני בעור. פופולריות: ★★★★★ (אהוד ביותר במרפאות עור). יתרונות מדעיים: במינון 15% ויטמין C ו-1% ויטמין E, הנוסחה הזו מנטרלת רדיקלים חופשיים ומעודדת ייצור קולגן, מה שתורם להבהרת כתמים ולהפחתת קמטוטים. החומצה הפרולית מייצבת את הוויטמינים ומגבירה את יעילותם עד פי 8 בהגנה על העור. שימוש יומי בסרום זה מעניק לעור זוהר ומרקם חלק יותר לאורך זמן.
  2. Drunk Elephant C-Firma (דרנק אלפנט C-Firma), מחיר: 300 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום ויטמין C פופולרי המכיל 15% חומצה אסקורבית, יחד עם ויטמין E וחומצה פרולית, בדומה לפורמולת סקינסוטיקלס. פופולריות: ★★★★☆ (נחשב ללהיט בקרב צרכנים). יתרונות מדעיים: מסייע בהבהרת העור ובהאחדת גוון עור פנים עייף. הנוסחה הטרייה (מערבבים אבקה ונוזל לפני השימוש) מבטיחה את יציבות הוויטמין C. שימוש עקבי יבהיר כתמי שמש ופיגמנטציה קלה, ויעניק הגנה נוגדת חמצון ביומיום. הסרום נטול בישום וסיליקונים, ומתאים גם לעור רגיש.
  3. Kiehl’s Powerful-Strength Line-Reducing Concentrate (סרום ויטמין C עוצמתי של קיל'ס), מחיר: 250 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום ויטמין C בריכוז גבוה שפותח על ידי קיל'ס, מותג ותיק הנתמך בדרמטולוגים. פופולריות: ★★★★☆ (נמכר מאוד בעולם). יתרונות מדעיים: מכיל 12.5% ויטמין C טהור יחד עם חומצה היאלורונית, מה שמעניק שילוב של הבהרה והלחחה. מחקרים פנימיים הראו שיפור ניכר בקמטוטים וקמטים עדינים תוך מספר שבועות של שימוש. הסרום מחמם מעט את העור בעת המריחה, תגובה טבעית לנוכחות הוויטמין C, ומותיר את העור חלק, קורן ומוצק יותר למגע.
  4. SkinMedica TNS Advanced+ Serum (סקיןמדיקה TNS אדוונסט+), מחיר: 1,000 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום אנטי-אייג'ינג יוקרתי המשמש רבות במרפאות עור, מכיל קומפלקס גורמי גדילה אנושיים (TNS) ופפטידים מתקדם לשיקום אינטנסיבי. פופולריות: ★★★☆☆ (מוצר נישה מקצועי בשל מחירו הגבוה). יתרונות מדעיים: גורמי הגדילה בסרום זה (המופקים מתרביות תאי עור) מעודדים ייצור קולגן ואלסטין בעור, ובכך משפרים בצורה ניכרת את הקמטים העמוקים ומרקם העור במהלך 8-12 שבועות. בנוסף, הסרום משלב נוגדי חמצון וויטמינים לתיקון נזקי שמש. במחקר קליני של החברה נמצא שיפור בקמטים וקמטוטים עמוקים וכן במיצוק העור כבר לאחר 2-4 שבועות של שימוש יומי. מוצר זה מדגים את חזית המדע הדרמטולוגי, טכנולוגיה ביולוגית מתקדמת לאנטי-אייג'ינג.
  5. Lancôme Advanced Génifique Serum (לנקום אדוונסט ג'ניפיק), מחיר: 400 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום האנטי-אייג'ינג האייקוני של לנקום, מבוסס פרוביוטיקה ותמציות ביוטכנולוגיות, משווק כמפעיל "הנעורים" של העור. פופולריות: ★★★★★ (בסט-סלר עולמי במגזר היוקרה). יתרונות מדעיים: מכיל תמציות מצומדות מחיידקים ידידותיים (Bifida ferment) וגליצרין לחותי, שילוב המשפר את מחסום העור ומעניק מרקם חלק וזוהר תוך 7 ימים (לפי נתוני החברה). שימוש עקבי תורם להגברת לחות, להפחתת מראה קמטוטים ולקידום מראה עור אחיד וקורן יותר. למרות שהנתונים המדעיים פורסמו בעיקר על ידי היצרן, המוצר זוכה לשבחים רבים על שיפור מוחשי בחיוניות העור.
  6. Estée Lauder Advanced Night Repair (אסתי לאודר אדוונסט נייט ריפר), מחיר: 500 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום לילה קלאסי ושובר-שיאי מכירות, הראשון מסוגו שנוסח עם חומצה היאלורונית ותסיסות לתיקון נזקי יום במהלך הלילה. פופולריות: ★★★★★ (אחד הסרומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים). יתרונות מדעיים: מכיל קומפלקס אנטי-אוקסידנטי בלעדי ו"חומצת היאלורונית מקושרת" ללכידת לחות בעור למשך 72 שעות. הסרום תומך בתהליכי התיקון הטבעיים של העור בשנת הלילה, מפחית הופעת קמטוטים, משפר את הגמישות ומעניק זוהר בוקר. נוסחת ה-Chronolux™ הרשומה כפטנט נועדה לסנכרן את קצב ההתחדשות הטבעי של תאי העור. מחקרים פנימיים מראים הפחתה בנזקי זיהום וסביבה בעור והאצת חידוש תאים. מוצר אייקוני זה ידוע כ"סרום החום הקטן" שמחליק וממצק את העור באופן הנראה לעין.
  7. Dr. Barbara Sturm Hyaluronic Serum (דר' ברברה סטרם סרום היאלורוני), מחיר: 1,000 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום היאלורון יוקרתי במיוחד שזוכה לפופולריות בקרב סלבריטאים, מכיל מולקולות חומצה היאלורונית בגדלים שונים להענקת לחות רב-שכבתית. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ בקרב חובבי טיפוח יוקרתי). יתרונות מדעיים: חומצה היאלורונית היא הומקטנט המסוגל לקשור עד פי 1000 ממשקלו במים, והיא מרכיב מפתח ללחות ושמנמנות העור. הפורמולה משלבת מולקולות גדולות (להענקת לחות לשכבה העליונה) וקטנות (לחדירה עד האפידרמיס) של חומצה היאלורונית, ובכך מעניקה גם לחות מיידית על פני העור וגם אפקט מילוי לקמטוטים עדינים. הסרום נספג במהירות ומשאיר את העור גמיש וזוהר ללא תחושת דביקות. בנוסף, הוא נטול בושם וצבע מלאכותי, מתאים גם לעור רגיש או לאחר פרוצדורות.
  8. Vichy Minéral 89 Hyaluronic Booster (ויטשי מינרל 89), מחיר: 150 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: בוסטר לחות יומיומי מפורסם, משלב 89% מים טרמליים ממעיינות וישי עם 0.4% חומצה היאלורונית טהורה. פופולריות: ★★★★★ (מוצר דגל בבתי מרקחת בעולם). יתרונות מדעיים: הפורמולה הפשוטה והנקייה (רק 11 רכיבים) מעניקה התפוצצות של לחות לעור ומסייעת בחיזוק מחסום הלחות הטבעי. חומצה היאלורונית במשקל מולקולרי גבוה שומרת לחות בשכבה העליונה, בעוד שמשקל מולקולרי נמוך יותר חודר ומלחלח את האפידרמיס. התוצאה, עור גמיש, "מלא" יותר וחלק יותר. מוצר זה מומלץ כשלב ראשון לאחר ניקוי, להכנת העור לסרום/קרם, והוא מתאים לכל סוגי העור אפילו עור רגיש מאוד (ללא בושם או אלכוהול).
  9. Obagi Nu-Derm Clear (קרם הבהרה אובאג'י נו-דרם), מחיר: 400 ₪ (57 ג'). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הבהרה תרופתי-למחצה שנחשב ל"סטנדרט הזהב" בטיפול בפיגמנטציה עיקשת. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ בשימוש רופאי עור, דורש מרשם במדינות רבות). יתרונות מדעיים: מכיל Hydroquinone 4% (הידרוקינון), מרכיב פעיל המעכב אנזים טירוזינאז ובכך מפחית יצירת מלנין. Hydroquinone הוא המרכיב היעיל ביותר קלינית להבהרת מלזמה וכתמי גיל, עם עשרות שנות מחקרים שתומכים בתוצאותיו. קרם Obagi Clear נועד לשימוש כחלק ממערך טיפולי כולל (תכנית Nu-Derm) יחד עם חומצות ורטינואידים לשיפור חדירות, והוא מוביל לטשטוש משמעותי של כתמי שמש, נמשים וכתמי פוסט-אקנה תוך 8–12 שבועות. שימו לב: השימוש בהידרוקינון מוגבל למספר חודשי טיפול בהשגחת רופא, מאחר ושימוש כרוני עלול לגרום לתופעות לוואי. זהו מוצר עוצמתי הנותן תוצאות נראות לעין כשהוא מנוהל נכון.
  10. Murad Rapid Dark Spot Correcting Serum (מוראד סרום תיקון כתמים מהיר), מחיר: 350 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום הבהרה מודרני מבית דר' מוראד, מיועד להעלמת היפרפיגמנטציה וכתמי שמש. פופולריות: ★★★★☆ (בחירה מובילה במוצרי הבהרה ללא מרשם). יתרונות מדעיים: הנוסחה משלבת חומצה טרנסקסאמית 3% (Tranexamic Acid), ניאצינאמיד 5% ותמצית שורש ליקוריץ, שלושה מרכיבים מוכחים קלינית להבהרת העור. חומצה טרנסקסאמית הראתה במחקרים הפחתת מלזמה והאדמה בעור על-ידי הפרעה למסלול יצירת הפיגמנט. הניאצינאמיד מסייע גם הוא לעיכוב מעבר מלנין לתאים הקרניים ומשפר את אחידות העור. יחד, המרכיבים הללו (ללא הידרוקינון) מפחיתים הופעת כתמים כהים תוך ~6-8 שבועות של שימוש עקבי. הסרום גם מכיל פפטידים לשיקום העור לאחר דלקת. מוצר זה מהווה חלופה עדינה יחסית להידרוקינון, המתאים לשימוש ממושך ללא סיכון גבוה לתופעות לוואי.
  11. SkinCeuticals Discoloration Defense (סקינסוטיקלס דיסקלוריישן דיפנס), מחיר: 450 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום מתקדם לטיפול בכתמי עור עקשניים, שפותח כפתרון מבוסס-מדע לבעיות פיגמנטציה. פופולריות: ★★★★☆ (מועדף על דרמטולוגים כטיפול תומך למלזמה). יתרונות מדעיים: מכיל שילוב עוצמתי של 5% ניאצינאמיד, 5% HEPES (חומצה אמינו-סולפטית) ו-3% חומצה טרנסקסאמית. בניסוי קליני שנעשה על המוצר, הודגמה ירידה משמעותית בעוצמת כתמי מלזמה וכתמי גיל תוך 12 שבועות. הניאצינאמיד במינון גבוה משפר מרקם ונקבוביות ומבהיר את העור, בעוד שחומצה טרנסקסאמית מפחיתה תהליכי דלקת המעודדים ייצור יתר של מלנין. המוצר נטול הידרוקינון ומתאים גם לשימוש ארוך-טווח ולשילוב עם רטינול או טיפולים מקצועיים. ניכר שיפור נאה בגוון העור האחיד אצל רוב המשתמשים לאחר כ-2–3 חודשי התמדה.
  12. The Ordinary Niacinamide 10% + Zinc 1% (הסרום בניאצינאמיד + אבץ של די אורדינרי), מחיר: 30 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום תקציבי שזכה לפופולריות עצומה בזכות יעילותו והמחיר הנמוך, מכיל ניאצינאמיד (ויטמין B3) במינון גבוה ואבץ PCA לאיזון השומן בעור. פופולריות: ★★★★★ (אחד הסרומים הנמכרים בעולם). יתרונות מדעיים: ניאצינאמיד בריכוז 10% הוכח קלינית כמפחית אדמומיות, משפר מרקם נקבוביות ומבהיר כתמי פיגמנטציה קלים. במחקר בן 12 שבועות הראתה פורמולת 5% ניאצינאמיד שיפור של 21% בקמטוטים דקים ושיפור של 14% באחידות גוון העור, כך שמינון 10% עשוי להיות אפקטיבי אף יותר (עד גבול הרווייה). תוספת האבץ מסייעת בריפוי פצעים ובהפחתת שומן בעור, מה שמועיל במיוחד לסובלים מאקנה קל או מברק שומני. הסרום נטול שמן ובושם, נוזלי וקליל, נספג במהירות ומשאיר תחושת מט. הוא מדגים כיצד מוצר פשוט וזול יכול להתבסס על מדע מוצק ולהעניק תוצאות אמיתיות בשיפור העור.
  13. Paula’s Choice 10% Azelaic Acid Booster (פאולה צ'ויס תוסף חומצה אזלאית 10%), מחיר: 180 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם-ג'ל במרקם קליל המכיל 10% חומצה אזלאית, רכיב רב-תכליתי הנלחם גם בפצעונים, גם באדמומיות וגם בהיפרפיגמנטציה. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ מאוד אצל בעלי עור רגיש ורוזציאה). יתרונות מדעיים: חומצה אזלאית היא חומר אנטי-דלקתי ונוגד חיידקים המיוצר באופן טבעי ע"י שמרים. בריכוז 10% (OTC) היא מסייעת בהרגעת עור הסובל מרוזציאה, מפחיתה אדמומיות ופפולות דלקתיות, וכן מבהירה כתמי פוסט-אקנה וכתמי שמש קלים באמצעות עיכוב אנזים טירוזינאז במלנוציטים. בנוסף, המוצר כולל תוספת של חומקת סליצילית ולקטית עדינה לשיפור חדירת החומר ולפילינג עדין, ותמצית ליקוריץ להגברת ההבהרה. חומצה אזלאית ידועה כבטוחה לשימוש גם בהריון (בניגוד לרטינול והידרוקינון), מה שהופך מוצר זה לבחירה פופולרית לנשים הרות הסובלות מפיגמנטציה (מלזמה). לסיכום: בוסטר זה משתלב בקלות בשגרת הטיפוח (ניתן לערבבו עם קרם לחות) ומספק יתרונות קליניים במגוון רחב של בעיות עור, ללא גירוי משמעותי.
  14. SK-II Facial Treatment Essence (SK-II מי הפנים המפורסמים "פיטרה"), מחיר: 600 ₪ (160 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אסנס יפני אגדי הנחשב ל"מי קסם" בזכות רכיב הפיטרה™ הייחודי, תסיסה של שמרי Galactomyces העשירה בויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר פולחן בקרב חובבי טיפוח, במיוחד במזרח אסיה). יתרונות מדעיים: הפיטרה פועל כנוגד חמצון עוצמתי וכמרכיב משקם מחסום העור. מחקרים פנימיים הראו כי שימוש יומיומי באסנס הביא לשיפור ניכר בלחות העור, בהפחתת אובדן המים (TEWL) ובהשבת הזוהר לעור עמום. במחקר קליני בלתי תלוי, נשים יפניות שהשתמשו במוצרי SK-II המכילים פיטרה פעמיים ביום במשך 12 חודשים הראו היפוך של סימני הזדקנות בני 11 שנה, כולל צמצום קמטים, כתמים ומרקם מחוספס, חזרה לרמות שנמדדו עשור קודם. המשמעות היא שעור הפנים הצליח "להדביק פער" של הזדקנות לאחר שנה של שימוש אינטנסיבי. בנוסף, הפיטרה הוכחה כמגבירה ייצור פקטורים מלחחים טבעיים בעור וכמחזקת את תאי הקרן (באמצעות הגברת פילגרין וקלודין-1). האסנס עצמו בעל מרקם מיימי ונספג מיד, ומשמש כשלב ראשון לאחר ניקוי, מכין את העור לסרום ולהמשך הטיפוח. למרות מחירו הגבוה, משתמשים רבים נשבעים שהוא מעניק לעור "זוהר של תינוק" ומראה חלק ורענן, במיוחד בשימוש עקבי לטווח ארוך.
  15. Bioeffect EGF Serum (ביואפקט סרום EGF), מחיר: 600 ₪ (15 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום חדשני מאיסלנד המכיל גורם גדילה אפידרמלי (EGF) המופק משעורה, טכנולוגיה ביוטכנולוגית המסייעת בהתחדשות התאים. פופולריות: ★★★☆☆ (נישה בקרב חובבי מדע וטיפוח יוקרתי). יתרונות מדעיים: ה-EGF הוא חלבון שליח הקיים בעור באופן טבעי, המעודד חלוקת תאים וייצור קולגן. בסרום זה, EGF מיוצב בבסיס גליצרין טהור ומים, ללא חומרי מילוי, מה שמבטיח חדירה אפקטיבית. בניסויים שערכה החברה נמצא שיפור בעובי העור ובצפיפות הדרמיס, והפחתה בעומק הקמטים, לאחר 8 שבועות של שימוש לילי. הפורמולה מינימליסטית: 7 רכיבים בלבד, ללא בושם או חומרים משמרים, במטרה למנוע הפרעה לפעולת גורם הגדילה. יש להשתמש במספר טיפות בודדות על עור נקי (ללא קרמים אחרים לפני) כדי לאפשר ספיגה מיטבית של ה-EGF, ולהמתין כמה דקות לפני מריחת לחות. משתמשים מדווחים על עור חלק, מוצק וזוהר יותר לאחר תקופה של שימוש, במיוחד באזורים שקשה לטפל (כמו קמטי צדי העיניים והפה). מוצר זה ממחיש את יכולתה של הביוטכנולוגיה לשלב רכיבים המדמים תהליכים ביולוגיים טבעיים לעידוד תיקון אנטי-אייג'ינג בעור.
  16. Clinique Even Better Clinical Dark Spot Corrector (קליניק איבן בטר סרום להבהרת כתמים), מחיר: 300 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום הבהרה פופולרי ללא מרשם, שטוען ליעילות ברמת "מרשם" בטיפול בכתמי עור ובעור עמום. פופולריות: ★★★★☆ (מוכר היטב ומקודם על ידי קליניק מזה שנים). יתרונות מדעיים: הפורמולה מכילה את קומפלקס CL-302 של קליניק: ויטמין C פעיל (Ascorbyl Glucoside), תמצית שורש White Birch, תמצית Gymnema ו-Schisandra, וכן חומצה סליצילית עדינה לקילוף קל. השילוב נועד לעכב יצירת מלנין ולהאיץ חידוש תאים, מה שמבהיר את העור בהדרגה. בניסוי פנימי, דיווחה החברה על הפחתה ממוצעת של 39% במראה הכתמים הכהים כעבור 12 שבועות. יש המגדירים מוצר זה כ"חלופה מתונה להידרוקינון", הוא פועל לאט יותר, אך עם פחות סיכון לגירוי. הסרום במרקם משיי וגוון פנינה, נספג היטב ומשאיר את העור חלק. מומלץ למרוח פעמיים ביום, ובפרט בשילוב עם קרם הגנה ביום כדי למנוע הישנות של כתמים. בעוד שאין נתונים שפורסמו מחוץ לחברה, המוניטין הטוב של המוצר והתמדה של משתמשים מעידים על שיפור ניכר באחדות הגוון ובזוהר הכללי של העור לאורך כמה חודשי שימוש.
  17. Dior Capture Totale Super Potent Serum (דיור קפצ'ר טוטאל סופר פוטנט), מחיר: 600 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום הפרימיום החדש של דיור, המשלב בין מדע לצמחים אקזוטיים, כולל תמצית פרח Longoza בלעדית, הידועה ביכולתה לעודד התחדשות תאים. פופולריות: ★★★★☆ (אהוד בקרב פלח שוחרי מותגי יוקרה). יתרונות מדעיים: הנוסחה מועשרת ב-NIAC (צורת ניאצינאמיד) ובחומצה היאלורונית, בנוסף לתמצית הלונגוזה שמגדלים בגני Dior במדגסקר. לפי בדיקות מעבדה של Dior, תמצית זו פועלת ברמת תאי הגזע באפידרמיס ומגבירה את פוטנציאל התחדשות התאים. הסרום טוען לשיפור ניכר במוצקות העור, בצפיפות ובמראה הקמטים בתוך 7 ימים בלבד (נתון שיווקי של החברה). המרקם קליל ונספג במהירות, ומשאיר תחושת קטיפה. בעוד שההוכחות הקליניות החיצוניות מעטות, דיווחי משתמשים מציינים עור חלק, מתוח וזוהר יותר לאחר חודש שימוש. מוצר זה מדגים את מגמת השילוב בין בוטניקה אקזוטית למדע: הוא מפנק את החושים בניחוח ומרקם יוקרתי, ובמקביל מספק רכיבים מועילים כמו ניאצינאמיד וחומצה היאלורונית בשילוב אקטיבים צמחיים.
  18. Elizabeth Arden PREVAGE Anti-Aging Serum (סרום פרבג' אנטי-אייג'ינג אליזבת ארדן), מחיר: 500 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום נוגד-חמצון עוצמתי המבוסס על Idebenone (אידבנון), נוגד חמצון סינתטי הנחשב לאחד מהחזקים מסוגו בטיפוח העור. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר דגל ותיק של מותג יוקרתי). יתרונות מדעיים: האידבנון הוא נגזרת מסיסה של Co-Enzyme Q10, אשר במחקרים השוואתיים נמצא כבעל יכולת נוגדת-חמצון גבוהה אף מזו של ויטמין C. הוא מגן על העור מנזקי סביבה, בעיקר מפני רדיקלים חופשיים הנוצרים מחשיפה לקרינת UV וזיהום, ובכך מסייע למנוע פירוק קולגן ואלסטין. הסרום של פרבג' משלב גם ויטמין E, ליפידים ולחותנים, כך שמעבר להגנה הוא גם מטפח ומחליק את העור. בניסוי קליני מטעם החברה, Idebenone במריחה סדירה הפחית סימני הזדקנות (קמטוטים, מרקם וגוון) בצורה ניכרת בתוך 4–8 שבועות. הסרום בעל צבע כתמתם (צבע המרכיב הפעיל) ומרקם סיליקוני-משיי שממלא את הקמטוטים מידית. מריחה יומית בבוקר מעניקה לעור שכבת מגן נגד עקות סביבתיות לכל היום. Prevage מייצג גישה "פרו-אקטיבית" לאנטי-אייג'ינג, הגנה לפני שהנזק מתרחש, ולכן מומלץ במיוחד בעיר מזוהמת או לשוחרי שמש (כמובן, תמיד מעל קרם הגנה).

רטינואידים וחומצות פילינג (Retinoids & Exfoliating Treatments)

  1. Retin-A 0.05% (טרטינואין קרם), מחיר: 200 ₪ (מרשם, 20 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: התרופה המקומית הראשונה שאושרה נגד קמטים, רטין-A האגדי, שהיא בעצם חומצה רטינואית בריכוז 0.05%. פופולריות: ★★★★★ (מוכרת ברחבי העולם כטיפול אנטי-אייג'ינג מוכח). יתרונות מדעיים: רטינואידים כמו טרטינואין הם החומרים הנחקרים ביותר בהקשר של הזדקנות עור. טרטינואין חודר לעומק הדרמיס, נקשר לקולטני רטינואיד בתאי העור ומעודד אותם לייצר יותר קולגן, מה שמפחית קמטוטים וקמטים שנוצרו מחשיפה לשמש. כמו כן, הוא מאיץ את קצב התחלפות התאים בשכבה העליונה, מה שמסייע לטשטש כתמי שמש ופיגמנטציה ולרענן את מרקם העור. עם זאת, רטין-A עלול לגרום ליובש, קילוף ואדמומיות בתחילת השימוש, לכן רופאים ממליצים להתחיל במריחה ערב כן, ערב לא ולהעלות בהדרגה. יש להשתמש בכמות בגודל אפון לכל הפנים על עור יבש ונקי לחלוטין בלילה, ולהימרח בקרם הגנה ביום (רטינואידים מגבירים רגישות לשמש). למרות האתגרים, התוצאות מצדיקות זאת: לאחר ~3–6 חודשי שימוש עקבי, ניתן לראות שיפור משמעותי בעומק הקמטים, במרקם, בנקבוביות ובכתמים. טרטינואין נשאר "סמל" לטיפול אנטי-אייג'ינג אפקטיבי באמת, ומוצרים רבים בלי מרשם מנסים לחקות את פעולתו בעוצמה נמוכה יותר.
  2. Differin Gel 0.1% (אדפלן ג'ל), מחיר: 100 ₪ (45 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: דפרין הוא רטינואיד סינתטי (Adapalene) הזמין כיום ללא מרשם, שפותח במקור לטיפול באקנה אך התגלה שגם לו השפעות אנטי-אייג'ינג מתונות. פופולריות: ★★★★★ (תכשיר רטינואידי נפוץ מאוד לטיפול באקנה קל-בינוני ברחבי העולם). יתרונות מדעיים: אדפלן 0.1% פועל באופן דומה לרטינול/רטינואיק, הוא מגביר את קצב חידוש התאים בזקיק, מונע סתימת נקבוביות ומפחית דלקת, ובכך מטפל ומונע היווצרות פצעונים. בנוסף, אדפלן מעודד יצירת קולגן (אם כי בעוצמה חלשה מעט מטרטינואין), כך שעם הזמן הוא עשוי לשפר מרקם וקמטוטים עדינים. אחד היתרונות הגדולים: הוא גורם לפחות גירוי ואדמומיות לעומת טרטינואין, ולכן מתאים גם לבעלי עור רגיש יותר. משתמשים מדווחים שלאחר ~8-12 שבועות של מריחה לילית, העור חלק יותר, הנקבוביות נקיות והפצעונים פוחתים, ומרקם העור הכללי נראה רענן ואחיד יותר. דפרין הוא דוגמה מצוינת לאיך מרכיב מרפא-אקנה יכול להשתלב גם בשגרת אנטי-אייג'ינג בגיל מבוגר, במיוחד למי שעדיין סובל מפצעונים אקראיים או נקבוביות פעורות ורוצה תכשיר "הכל באחד".
  3. SkinCeuticals Retinol 0.5 (סקינסוטיקלס רטינול 0.5), מחיר: 350 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מרוכז עם 0.5% רטינול טהור במרקם אנקלפסולציה (שחרור מושהה) לצמצום גירוי, מבית סקינסוטיקלס המדעי. פופולריות: ★★★★☆ (מועדף על משתמשים מתקדמים שהתרגלו לרטינול). יתרונות מדעיים: רטינול הוא נגזרת של ויטמין A שהגוף ממיר בהדרגה לחומצה רטינואית פעילה בעור. בריכוז 0.5% הוא נחשב לחזק מאוד (פי כמה מקרמי רטינול סטנדרטיים). בפורמולה של סקינסוטיקלס, הרטינול "ארוז" במבנה מיקרוסקופי המאפשר שחרור הדרגתי בשעות שלאחר המריחה, כך העור סופג אותו לאורך זמן ולא במכה, מה שמפחית אדמומיות וקילוף. שימוש נכון יוביל תוך 8–12 שבועות לשיפור ניכר בקמטוטים, במרקם גס, בנגעי פיגמנטציה קלים ואף בצלקות אקנה שטחיות. הקרם כולל גם ביסבולול ותמצית קמומיל להרגעת העור. מומלץ להתחיל בפעמיים-שלוש בשבוע בלילה, ולהעלות בהדרגה. זהו מוצר "רפואי" מאוד באופיו, ללא ריח, צנצנת אטומה, ממוקד תוצאה, וממחיש את גישת סקינסוטיקלס: מינונים גבוהים ותמיכה מדעית. הוא מתאים במיוחד לבעלי עור מורגל ברטינואידים המעוניינים לעלות מדרגה לטיפול אינטנסיבי יותר נגד הזדקנות.
  4. Paula’s Choice Clinical 1% Retinol Treatment (קרם רטינול 1% של פאולה צ'ויס), מחיר: 250 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אחד ממוצרי הרטינול ללא מרשם החזקים בשוק, 1% רטינול טהור משולב עם פפטידים וויטמין C, בפורמולה מושכלת להפחתת סימני הזדקנות משמעותיים. פופולריות: ★★★★☆ (בחירה פופולרית בקרב יודעי דבר שמבקשים תוצאות קרובות לרמת מרשם). יתרונות מדעיים: ריכוז של 1% רטינול נחשב גבוה במיוחד (טווח OTC הוא לרוב 0.1%–1%). במחקר השוואתי, הראו משחות קוסמטיות עם ניאצינאמיד+רטיניל פרופיונאט כי משטר קוסמטי יכול להשוות ביעילותו לטיפול תרופתי ברטינואיד, כאשר היתרון, סבילות טובה יותר. קרם זה ממחיש בדיוק את הנקודה: שילוב של 1% רטינול יחד עם פפטידי Matrixyl, נוגדי חמצון (ויטמין C ו-E) ותמציות מרגיעות (שוש קירח, שיבולת שועל) מאפשרים קבלת תוצאות נראות לעין (שיפור בקמטים, במוצקות ובכתמים) בדומה לטרטינואין במינון נמוך, אך עם הרבה פחות גירוי והתקלפות. משתמשים רבים מדווחים על הבדל מורגש כבר תוך מספר שבועות, העור חלק יותר, הקמטוטים מצטמצמים והגוון קורן ואחיד יותר. המוצר מגיע בבקבוק משאבה אטום לשמירה על יציבות הרטינול, ובמרקם קרמי-קל שמותיר תחושת לחות קלה. זהו פתרון נהדר למי שרוצה את "כוח האש" של רטינואיד בלי הצורך במרשם ובלי תופעות הלוואי המלאות של רטין-A. כמובן, גם כאן, חובה להשתמש בקרם הגנה מדי בוקר.
  5. Murad Retinol Youth Renewal Serum (מוראד רטינול יות' ריניואל), מחיר: 400 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום רטינול חדשני עם "טכנולוגיית שלושת הרטינואידים" של דר' מוראד, משלבת 3 צורות רטינואיד להשפעה מיידית, מתמשכת וארוכת טווח. פופולריות: ★★★★☆ (זוכה פרסים ומומלץ ע"י מגזיני יופי כמוביל בקטגוריה). יתרונות מדעיים: הפורמולה מכילה שילוב של רטינואיד מהדור החדש (Hydroxypinacolone Retinoate) הפועל מיד, רטינול בשחרור מושהה הפועל לאורך הלילה, ובוסטר רטינואידי להגברת יעילותם. תכנון זה נועד לספק לעור "מנת רטינול" מתמשכת עם פחות גירוי. במחקר קליני פנימי, דיווחה החברה על 93% משתמשים שראו הפחתה בקמטוטים וקמטים תוך 8 שבועות, ו-98% שיפור במוצקות. בנוסף, הסרום מכיל סרמידים למניעת יובש ונוגדי-גירוי כמו תמצית מרווה. הוא במרקם קרמי-קליל הנספג היטב, נעים לשימוש ואף מתאים לעור מעט רגיש שרטינול טהור היה מגרה אותו. סרום זה מייצג את הדור החדש של מוצרי רטינול "חכמים", מעניקים תוצאות מרשימות במראה העור אך עם פרופיל סבילות טוב בהרבה. למרות העוצמה, תמיד מומלץ להתחיל בהדרגה (2 לילות בשבוע בתחילה) ולהעלות תדירות. מוראד הצליחו כאן לשלב מדע וטכנולוגיה לקבלת יתרונות רטינואידים ללא חסרונותיהם המלאים.
  6. Avène A-Oxitive Night (קרם רטינל 0.1 של אוון), מחיר: 250 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: טיפול לילה אנטי-אייג'ינג עדין מבית אוון הצרפתית, המכיל Retinaldehyde בריכוז 0.1%, צורה מתקדמת ופעילה של ויטמין A. פופולריות: ★★★★☆ (מועדף בקרב בעלי עור רגיש המחפשים אלטרנטיבה קלה לרטינול). יתרונות מדעיים: רטינלדהיד (רטינל) הוא שלב אחד בלבד לפני חומצה רטינואית, כלומר, בגוף הוא מומר ישירות לרטינואין, ולכן נחשב יעיל יותר מרטינול, אך גורם פחות גירוי מטרטינואין. מחקרים הראו ש-0.05%–0.1% רטינלדהיד משפר את עומק הקמטים הקטנים ומגדיל את עובי האפידרמיס כמו רטינול, עם יתרון של סבילות מצוינת. קרם הלילה של אוון משלב בנוסף פרו-ויטמין E (פרו-טוקופריל) כנוגד חמצון המגן על הרטינלדהיד מפירוק וחיזוק פעולתו. בניסוי קליני של אוון, לאחר 8 שבועות שימוש דווח על ירידה של כ-20% בעומק הקמטים ועל שיפור בגלוי במרקם וברכות העור. המרקם הוא אמולסיה קלילה הנמרחת בקלות, והקרם מכיל את מי המעיין הטרמליים המרגיעים של אוון להפחתת סיכון לגירוי. מוצר זה אידיאלי כ"כניסה" לעולם הרטינואידים: הוא מציע תוצאות נראות לעין אך עדין מספיק לעור רגיש ואף לסובלים מרוזציאה קלה.
  7. Herbivore Bakuchiol Serum (הרביבור סרום בקוצ'יול), מחיר: 300 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום טבעוני המבוסס על 1% בקוצ'יול, תמצית צמחית הנחשבת לחלופה טבעית לרטינול, יחד עם פולי עדש וסלק לחותיים. פופולריות: ★★★☆☆ (טרנד עולה בקרב מחפשי פתרונות טבעיים לאנטי-אייג'ינג). יתרונות מדעיים: בקוצ'יול (המופק מצמח Babchi) התגלה כבעל פעילות הדומה באופן מפתיע לזו של רטינול ברמת הביטוי הגנטי בעור. במחקר קליני קטן שפורסם ב-Br. J. of Dermatology, תכשיר בקוצ'יול 0.5% הראה יעילות דומה להפחתת קמטוטים ושיפור גוון העור לזו של רטינול 0.5%, אך עם פחות תופעות לוואי של גירוי וקילוף. משמעות הדבר שהנבדקים שקיבלו בקוצ'יול נהנו משיפור בקמטוטים ובכתמים כמו קבוצת הרטינול, אולם דיווחו על פחות צריבה ואדמומיות. הסרום של Herbivore מנצל יתרון זה: הוא משלב גם ניאצינאמיד ופפטידים מפולי עדשים לשיפור מרקם הנקבוביות, ותמצית סלק להגברת הלחות, כך שהעור מקבל גם הזנה וגם טיפול אנטי-אייג'ינג. המרקם סגלגל-חלבי ונספג מהר, עם ניחוח צמחי עדין (ללא בישום סינתטי). למרות שהבקוצ'יול עדיין מוגדר "מבטיח אך לא מוכח סופית" במחקר, רבים עם עור שלא סובל רטינואידים פונים לחלופה זו ורואים שיפור מסוים בקמטוטים ובזוהר העור ללא כל גירוי.
  8. Drunk Elephant T.L.C. Sukari Babyfacial (דרנק אלפנט "בייבי פיישל", מסיכת פילינג כימית), מחיר: 300 ₪ (25 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: מסכת פילינג ביתית עוצמתית מאוד עם 25% חומצות אלפא-הידרוקסי (גליקולית, לקטית וכו') ו-2% חומצה סליצילית, המקנה לעור "טיפול פנים" מקצועי בבית. פופולריות: ★★★★☆ (זכתה להייפ רב ברשתות בשל תוצאותיה הדרמטיות). יתרונות מדעיים: ריכוז גבוה של חומצה גליקולית (AHA עיקרי) מקלף את תאי העור המתים בשכבה העליונה, חושף עור חדש, חלק ובהיר יותר. חומצה גליקולית גם מעודדת יצירת קולגן בדרמיס, מה שתורם לאורך זמן לשיפור במראה קמטוטים ודקיקות עור. חומצה סליצילית (BHA) חודרת לנקבוביות ומסייעת בניקוי שומנים ולכלוך, מפחיתה שחורים ופצעונים. יחד, המסכה הזו מעניקה "מכת חידוש": לאחר 20 דקות מריחה, שוטפים וחווים עור חלק כמשי, נקי מנקבוביות סתומות, ובעל זוהר ברור (מכאן השם "Babyfacial", עור רך כתינוק). כמובן, יש להשתמש בה לכל היותר פעם בשבוע, ולהימנע אם העור רגיש מאוד. הנוסחה כוללת גם תמציות קמומיל ודלעת להרגעה לאחר הפילינג. המסכה מדגימה כמה יעילות יכול להיות טיפול כימי ביתי מרוכז, יש המשתווים אותה לטיפול פילינג קליני בריכוז בינוני. חשוב לזכור למרוח קרם הגנה בימים שאחרי, כי העור רגיש במיוחד לשמש לאחר פילינג. למי שמנוסה בחומצות, "בייבי פיישל" הוא כלי עוצמתי לשיפור מהיר במרקם ובזוהר העור.
  9. Sunday Riley Good Genes (סאנדיי ריילי "גוד ג'ינס", סרום חומצה לקטית), מחיר: 400 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום פילינג יום-יומי עדין-יחסית, המכיל 7% חומצה לקטית מטוהרת, שנועד להעניק לעור "מנת זוהר" קבועה ולשמור על פני שטח חלקים. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר פולחן נוסף, אהוד בקרב ידועניות). יתרונות מדעיים: חומצה לקטית (מקורית מחלב, אך כאן מופקת בצמחית) היא AHA שמתמוסס בקשרים בין תאי העור המתים, ולכן מסיר אותם בעדינות ומעודד את העור לחדש את עצמו. ביחס לחומצה גליקולית, לקטית עדינה יותר ומסוגלת גם ללחלח (היא חלק מקבוצת ה-NMF, גורמי הלחות הטבעיים בעור). שימוש יומיומי ב-Good Genes מקנה החלקה הדרגתית של קמטוטים עדינים, טשטוש כתמים קלים והידוק נקבוביות. במחקר פנימי מדווח, 100% מהמשתתפים חשו שעורם יותר קורן ומוצק אחרי 8 שבועות. יתר על כן, הסרום מכיל תמצית קקטוס ותאנה להרגעת העור, כך שאפילו עם 7% חומצה, רוב המשתמשים אינם חווים גירוי משמעותי. עבור מי שלא מסתדר עם רטינואידים, סרום חומצה לקטית איכותי כמו זה יכול להיות דרך מצוינת לקבל החלקת קווים וקבלת מרקם זוהר. רבים משתמשים בו בבוקר (עם קרם הגנה מעל) כדי לנצל את האפקט המיידי של העור החלק, או בלילה לסירוגין עם רטינול. Good Genes ממצב עצמו כמוצר שהוא גם יעיל וגם מפנק, עם ניחוח עדין של למון גראס ומרקם מפנק, שמוכיח שטיפול כימי לא חייב להיות לא נעים.
  10. Biologique Recherche Lotion P50 (ביולוג'יק רשרש לושן P50), מחיר: 350 ₪ (150 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: מי פנים אגדיים מצרפת, ששמם הולך לפניהם כמוצר "פלא" לשיפור כללי של העור. מכיל תערובת סודית של חומצות (AHA, BHA, PHA) בריכוז לא מבוטל, יחד עם ניאצינאמיד וגופרית, שילוב שיוצר פילינג כימי יומי עדין אך מתמשך. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר פולחן בקרב קהילת הטיפוח, מופץ בספא ומכוני יופי מקצועיים). יתרונות מדעיים: P50 (על שום "פילינג ל-50 יום", מחזור החלפת תאי עור ממוצע) מיועד לשימוש יומיומי בטפיחות, ובכך מביא לקילוף הדרגתי של העור הישן ולעידוד צמיחת עור חדש. חומצה לקטית, מליקית וציטרית ממיסות תאי עור מתים ומבהירות, חומצה סליצילית מנקה לעומק הנקבוביות, וניאצינאמיד מאזן ייצור חלב ומשפר נקבוביות. הנוסחה גם מכילה גופרית וקמומיל לאיזון ומניעת דלקת. בשבועות הראשונים ייתכן עקצוץ ואדמומיות קלה, ולכן מתחילים במהדורה העדינה (P50W) ומתקדמים למקורית. לאחר כחודש שימוש, לרוב המשתמשים יש "עור חדש": נקי מפגמי אקנה, חלק למגע, נקבוביות מכווצות, וקורן כאילו עבר טיפול פנים מקצועי. חשוב להשתמש במקדם הגנה כשיוצאים לשמש, שכן העור דק ורגיש יותר בפילינג מתמשך. P50 מגיע בכמה גרסאות, כש-P50 1970 המקורית מכילה גם פנול (חומר מחטא חזק), אך ברוב המדינות משווקת גרסה ללא פנול. מוצר זה הפך למיתולוגיה של ממש בתחום הטיפוח, עד כדי כך שהוא מכונה "Jehovah’s Juice" (מיץ האל) בקרב מעריציו. הוא ממחיש את עוצמתן של חומצות במינונים נכונים לחולל שינוי דרמטי בעור, כאשר משתמשים בהן בעקביות ובדיוק.
  11. Paula’s Choice Skin Perfecting 2% BHA Liquid (פאולה צ'ויס נוזל BHA 2%), מחיר: 130 ₪ (118 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אחד המוצרים המפורסמים בעולם לניקוי נקבוביות וטיפול בשחורים, מי פילינג במרקם נוזלי דמוי טונר עם 2% חומצה סליצילית. פופולריות: ★★★★★ (המוצר הנמכר ביותר של Paula’s Choice ולא בכדי). יתרונות מדעיים: חומצה סליצילית היא BHA המסיסה בשמן, ולכן חודרת מבעד לסבום שבנקבוביות ומפרקת "פקקי" תאי עור וחלב, הגורמים לנקודות שחורות ופצעונים. בריכוז 2% היא גם אנטי-דלקתית, וכעבור מספר שבועות של שימוש ניתן לראות ירידה בהיווצרות פצעים מודלקים ושיפור בהאחדת מרקם העור. נוזל ה-BHA הזה זכה לאינספור שבחים כי הוא מוכיח את עצמו: מריחה על עור נקי פעם-פעמיים ביום (ללא שטיפה) מובילה לנקבוביות שנראות קטנות ונקיות יותר, עור פחות שומני באיזור ה-T, ופצעונים מופיעים לעיתים רחוקות יותר. יתרון נוסף, חומצה סליצילית מעדנת את שכבת הקרן, ולכן העור נראה חלק וקורן יותר. הפורמולה של פאולה צ'ויס מכילה גם תמצית תה ירוק להרגעה, והיא נטולת בושם ואלכוהול, כך שרוב המשתמשים חווים אפס גירוי, בניגוד למי פנים מבוססי אלכוהול. מוצר זה מומלץ לכל מי שמתמודד עם אקנה מבוגרים, נקבוביות סתומות, קומדונים או מרקם לא חלק, והוא מהווה דוגמה קלאסית למדע בפעולה: שימוש נכון בחומר פעיל מוכח (BHA) בריכוז מיטבי להשגת שינוי נראה לעין בעור.
  12. The Ordinary AHA 30% + BHA 2% Peeling Solution (המסיכה האדומה של די-אורדינרי, פילינג AHA/BHA), מחיר: 40 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: פילינג ביתי עוצמתי ומאוד מרוכז, בצבע אדום-יין עז, המכיל 30% חומצות אלפא-הידרוקסי (גליקולית, לקטית, טרטית וציטרית) ו-2% חומצה סליצילית. פופולריות: ★★★★☆ (התפרסם כהוגן ברשת, גם בשל מראהו וגם בשל יעילותו, אך דורש זהירות). יתרונות מדעיים: בריכוזי חומצות כה גבוהים, התכשיר ממיס כמות נכבדת של תאים מתים מפני השטח ומזרז מאוד את התחדשות העור. חומצה גליקולית, בפרט, אף ידועה כמגבירה ייצור קולגן בדרמיס ושמירה על לחות העור, כך שהפילינג אינו רק שטחי אלא גם מטייב את העור לעומק. יש למרוח את התמיסה (שצבעה האדום נובע מנוגדי-חמצון מפרי השושנה) רק ל-10 דקות, כעין מסיכה, ולא יותר מפעם-פעמיים בשבוע, בשל עצמתה. לאחר השטיפה, העור נראה מייד חלק ובהיר יותר, והתחושה היא של רעננות וניקיון עמוק. בשימוש קבוע (בהתאם לסבילות העור, לרוב פעם בשבוע) ניתן להבחין בשיפור בכתמי פיגמנטציה קלים, בצלקות פוסט-אקנה שטחיות ובקמטוטים עדינים, שכן התכשיר מסיר את השכבה הפגומה ומעודד בניית עור "חדש" ובריא יותר. זהירות: תכשיר זה אינו מתאים למתחילים או לעור רגיש, עלול לגרום לצריבה ואדמומיות משמעותית אם משתמשים לא נכון. חובה לעקוב אחרי הוראות השימוש (מריחה על עור נקי ויבש, המתנה מקסימום 10 דקות, שטיפה יסודית במים פושרים) ולהימרח בקרם הגנה בימים שלאחר מכן, כיוון שהעור חשוף במיוחד. עבור חובבי חומצות מנוסים, "הפילינג האדום" של דה אורדינרי מציע תוצאות שניתן להשוות לטיפול קליני קל, במחיר שווה לכל נפש.
  13. The Ordinary Glycolic Acid 7% Toning Solution (מי טונר 7% חומצה גליקולית של די-אורדינרי), מחיר: 50 ₪ (240 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: תמיסת טונר לפנים בריכוז 7% חומצה גליקולית, רמת פילינג כימי עדינה אך אפקטיבית, המיועדת לשימוש יומיומי לאחר הניקוי. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר ויראלי נוסף של המותג, בעיקר בשל מחירו הנגיש ותוצאותיו הטובות). יתרונות מדעיים: חומצה גליקולית בריכוז מתון זה (7%) מקלפת בעדינות את שכבת התאים המתים העליונה של העור מדי יום, ובכך שומרת על מרקם חלק יותר ועל זוהר רענן. השימוש כממי טונר (עם צמר גפן או בטפיחה בידיים נקיות) לאחר ניקוי מכין את העור לסרום/קרם הלחות, וגם מנטרל מעט את ה-pH של העור כך שמוצרים אחרים יחדורו טוב יותר. בשימוש קבוע, ניתן לראות שיפור בהופעת נקבוביות (הן נראות מכווצות כי פחות סתומות), טשטוש של סימני פוסט-אקנה אדמדמים ושיפור הדרגתי באחדות גוון העור. התמיסה מועשרת גם בתמצית אלוורה וג'ינסנג להפחתת גירוי ולהוספת נוגדי חמצון. חשוב: כמו כל פילינג כימי, יש להשתמש בקרם הגנה בבוקר, כיוון שהעור רגיש יותר לשמש. התמיסה של דה-אורדינרי מציעה אלטרנטיבה נהדרת למי פנים האלכוהוליים המסורתיים: היא לא מייבשת את העור אלא דווקא משפרת לחות (חומצות AHA מושכות לחות), והיא מבוססת מדעית, חומצה גליקולית היא אחת החומצות הנחקרות והיעילות ביותר לשיפור מראה העור.
  14. Pixi Glow Tonic 5% Glycolic Acid (פיקסי "גלואו טוניק", מי גליקולית 5%), מחיר: 100 ₪ (250 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: טונר גליקולי מפורסם נוסף, הנחשב לחלוץ בגל החומצות הידידותיות למשתמש. מכיל 5% חומצה גליקולית, בתוספת תמצית ג'ינסנג ואלוורה, במטרה להאיר את העור בעדינות. פופולריות: ★★★★★ (להיט בינלאומי שזכה בפרסים רבים). יתרונות מדעיים: בריכוז 5%, החומצה הגליקולית מסירה תאי עור מתים בקצב מתון, מספיק כדי להביא לזוהר ו-"glow" לעור, אך לרוב לא גורם לקילוף או גירוי ניכר. שימוש יומי (או כמה פעמים בשבוע, לפי סבילות) מוביל לעור שנראה "חי" יותר, פחות עמום, עם נקבוביות נקיות יותר ופחות הופעת פגמי אקנה. תמצית הג'ינסנג שבפורמולה משפרת זרימת דם מקומית ומוסיפה חיוניות, בזמן שהאלוורה מרגיעה ומונעת יובש. ה-Glow Tonic הפך למוצר פולחן כי הוא סיפק למשתמש הממוצע פתרון פילינג עדין שאפשר להשתמש בו בכל יום, מעין גרסה "ידידותית" יותר ל-P50 הצרפתי. התוצאה, תוך מספר שבועות, העור קורן יותר, אחיד יותר, ומריח נהדר (יש לו ניחוח עדין). זהו מוצר כניסה מושלם לעולם החומצות: מינון סביר, מחיר סביר, ותוצאות שניתן להבחין בהן ללא סיכון גבוה. גם כאן, זכרו את קרם ההגנה ביום, כי העור רגיש מעט יותר לשמש.
  15. NeoStrata Resurface High Potency Cream (20% AHA) (נאו-סטרטה קרם לילה 20% חומצות), מחיר: 250 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה טיפולי מבית נאו-סטרטה, החברה שהמציאה את חומצת הגליקולית לטיפוח, בריכוז חומצות גבוה במיוחד למשתמשים מתקדמים. פופולריות: ★★★☆☆ (מוערך מאוד בקרב דרמטולוגים ואסתטיקניות, פחות ידוע לציבור הרחב בשל עוצמתו). יתרונות מדעיים: הקרם מכיל 20% חומצות אלפא-הידרוקסי: גליקולית וمانדלית, בתוספת 5% גלוקונולקטון (PHA עדין). מינון זה מוביל לקילוף מואץ של תאי העור המתים ולחדירה לדרמיס העליון, שם הוא מעודד ייצור סיבי קולגן חדשים. נאו-סטרטה דיווחה במחקרים שפילינג יומיומי עם מוצר זה שיפר בצורה ניכרת קמטים עדינים וקמטוטים, הגדיל את עובי האפידרמיס והדרמיס, ושיפר כתמי שמש, תוך 6–8 שבועות. הקרם מכיל גם ויטמין E ו-A לתמיכה נוגדת חמצון. יש להשתמש בכמות קטנה (גודל אפון) על עור יבש לחלוטין, בתחילה כל ערב שני. צפוי עקצוץ ניכר בשבועות הראשונים, סימן לפעילות, אך העור מסתגל בהדרגה. מוצר זה מיועד בעיקר לבעלי עור עבה/שמן יחסית או למי שכבר השתמש זמן רב בחומצות/רטינואידים ורוצה "קפיצת מדרגה" בטיפול. הוא אינו מתאים לעור רגיש או דק. עבור המתאימים, התגמול הוא משמעותי: עור חלק בהרבה, עם הפחתה בכתמי פיגמנטציה ובקמטוטים, ומראה צעיר וזוהר יותר. נאו-סטרטה, כחלוצת תחום ה-AHA, מגלמת כאן את פילוסופיית המייסדים, דרמטולוגים שתכננו מוצרים בעלי יעילות מוכחת מדעית, גם אם לעיתים על חשבון נוחות מלאה. למקצוענים ולנועזים, קרם זה מספק תוצאות קליניות של ממש.
  16. Boots No7 Protect & Perfect Intense Advanced Serum (סרום אנטי-אייג'ינג No7 "פרוטקט & פרפקט"), מחיר: 150 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: הסרום מהסופרמרקט שעשה היסטוריה, המוצר הראשון ללא מרשם שנבדק קלינית במחקר אקדמי בלתי תלוי ונמצא כמפחית קמטים באמת. הוכרז כפריצת דרך ב-2007 בתכנית התחקירים של BBC, וגרם להסתערות על החנויות. פופולריות: ★★★★★ (נמכר בכמויות אדירות במיוחד בבריטניה, ועד היום להיט). יתרונות מדעיים: מכיל פפטיד Matrixyl® (Palmitoyl Pentapeptide-4) מעודד-קולגן, יחד עם רטיניל פלמיטט (נגזרת ויטמין A עדינה) ונוגדי חמצון. בניסוי קליני מבוקר באוניברסיטת מנצ'סטר, שימוש יומיומי בסרום במשך 6 חודשים הוביל לשיפור בקמטי שמש וקמטוטים בפנים בכ-20% מהמשתמשים, לעומת 8% בלבד שיפור בקבוצת הפלצבו. בנוסף, בעור הנבדקים שנמרחו בסרום נמצא גידול בחלבון ה-Fibrillin-1 הדרוש לאלסטיות העור, הוכחה ביולוגית לשיפור איכות העור. בעקבות המחקר, המדענים הצהירו שזהו התכשיר הראשון ללא מרשם שהוכח בתנאי מחקר כמשפר קמטים. גרסת "Intense Advanced" הנוכחית חזקה אף יותר מהמקורית שנבדקה. הסרום בעל מרקם משי, נספג מהר ומשמש כבסיס נהדר לקרם לחות. הוא מדגים כיצד מותג עממי הצליח "להרים את הרף" עבור תעשיית הקוסמטיקה כולה, לדרוש הוכחות קליניות ולא להסתפק בהבטחות שיווקיות. No7 הראה לעולם שאפשר לקבל שיפור אנטי-אייג'ינג אמיתי בלי לשבור קופת חיסכון, ובלי מרשם, ובעקבותיו ייצרו רבים נוספים מוצרים עם פפטידים ורכיבים בדוקים.

הגנה מהשמש ומוצרים משלימים (Sun Protection & Complementary Products)

  1. EltaMD UV Clear Broad-Spectrum SPF46 (אלטהMD UV קליר SPF46), מחיר: 150 ₪ (48 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הגנה לפנים מהנמכרים ביותר בארה"ב במרפאות עור, בזכות שילוב נדיר של הגנה גבוהה, מרקם קליל ורכיבים מטפחים, אידאלי לעור שמן או נוטה לאקנה. פופולריות: ★★★★★ (טופ-סלר בקרב רופאי עור; "מקדם ההגנה שכל דרמטולוג משתמש בעצמו"). יתרונות מדעיים: מספק הגנה רחבת-טווח מקרינת UVA ו-UVB באמצעות שילוב של 9% תחמוצת אבץ שקופה ו-7.5% אוקטינוקסאט. בנוסף, מכיל 5% ניאצינאמיד (ויטמין B3), רכיב אנטי-דלקתי שעוזר להרגיע אדמומיות, לווסת שומן ולהפחית פגמי אקנה. ההגנה מהשמש היא המרכיב החשוב ביותר בשגרת אנטי-אייג'ינג: מחקר ארוך טווח הוכיח ששימוש יומיומי במסנן קרינה מאט באופן משמעותי את הזדקנות העור, קבוצת אנשים שהתמרחה כל יום הראתה 24% פחות סימני הזדקנות בעור לאחר 4.5 שנים לעומת קבוצת הביקורת. קרם EltaMD UV Clear נספג מהר, אינו קומדוגני, נטול בושם ולא משאיר לבן, ולכן אנשים באמת מתמידים איתו מדי יום. הוא מצוין גם כסיסי מתחת לאיפור. המוצר מדגים כיצד פורמולה טובה יכולה להפוך את ההגנה מהשמש, המטלה ההכרחית, לקלה, נעימה ואפילו מועילה לעור בעייתי. מומלץ בחום לכל אחד, ובמיוחד למי שיש לו אקנה, רוזציאה או עור שומני שחושש מקרמי הגנה כבדים, כאן מקבלים גם הגנה גבוהה וגם שיפור בעור.
  2. La Roche-Posay Anthelios Shaka Fluid SPF50+ (לה רוש-פוזה אנטליוס אולטרה-לייט SPF50), מחיר: 120 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: אחד ממקדמי ההגנה האירופיים המוערכים ביותר, עם הגנה גבוהה במיוחד מקרינת UVA (המזיקה להזדקנות ולסיכון סרטן) ומקרינת UVB, במרקם נוזל קליל במיוחד. פופולריות: ★★★★★ (כמעט שם נרדף ל"קרם הגנה יומיומי" בבתי מרקחת). יתרונות מדעיים: מכיל מערכת סינון פטנטית Mexoryl XL/SX לצד Tinosorb, שילוב היוצר הגנה רחבת טווח יציבה במיוחד. התכשיר בעל דירוג PPD גבוה (למעלה מ-40), מה שמבטיח הגנה מעולה מקרני UVA המזיקות (UVA = aging). המרקם דק כנוזל (יש לנער היטב לפני השימוש) והוא נספג בשניות ללא ברק שמנוני, יתרון עצום לשימוש בעיר, לפני איפור ובאופן יום-יומי. במחקר שנערך באוסטרליה, שימוש רציף בקרם הגנה כמו אנטליוס מדי יום לא רק מנע הזדקנות עתידית, אלא אף הראה שיפור קל בקמטים קיימים לאחר 4.5 שנים, כנראה בשל מניעת נזק נוסף ומתן הזדמנות לעור לתקן את עצמו. קרם זה גם מכיל מים טרמליים עשירי סלניום של La Roche-Posay המסייעים בהרגעת העור ונוגדי-חמצון. הוא עמיד במים ובזיעה, ולכן אינו צורב בעיניים. עבור בעלי עור רגיש לשמש או לאקנה, קיימת גרסת ANTHELIOS עם גימור יבש עוד יותר (Anti-Shine). לסיכום, אנטליוס הוא "סוס עבודה" אמין, הגנה חזקה שנבחנה תחת תנאים קשים (נבחן על עור רגיש, באקלים לח וכו'), בפורמולה שנעים להתמיד איתה.
  3. ISDIN Eryfotona Actinica SPF 50+ (איסדין אריפוטונה אקטיניקה), מחיר: 200 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הגנה ספרדי חדשני, המשלב 100% מסנני קרינה מינרליים (11% Zinc Oxide שקוף) עם אנזימים מתקנים DNA (פוטוליאז) לטיפול בנזק אקטיני קיים. פופולריות: ★★★★☆ (מומלץ במיוחד למטופלים עם עבר של נזקי שמש וטרום-סרטניים). יתרונות מדעיים: מעבר להגנה הגבוהה (SPF50, ++++UVA), מכיל פוטוליאז, אנזים המופק מאצות, אשר במחקרים בעור אנושי הוכח כמסוגל לתקן נזקי DNA שנגרמו מחשיפה UV (בעיקר דימרים של תימידין ב-DNA הגורמים למוטציות) כאשר מורחים אותו על העור וחשופים לאור נראה (האנזים מופעל באור יום). במחקר שנערך בחולי אקטיניק קרטוזיס (נגעים טרום-סרטניים), מריחה יומיומית של קרם עם פוטוליאז הביאה לירידה בכמות הנגעים החדשים ושיפור בהחלמת נגעים קיימים. הפורמולה קלילה מאוד, כמעט כמו תחליב דליל, ומתאימה לעור שמן ולשימוש קבוע (לא "משחתית" כמו מקדמי הגנה מינרליים רבים). יש בה גם ויטמין E לנוגד חמצון. הרבה רופאי עור ממליצים עליה למטופלים לאחר טיפולי לייזר, פילינג או הסרת נגעים, כדי להגן וגם לסייע בתיקון הנזק. הקרם מדגים את הדור הבא של תכשירי הגנה: לא רק הגנה פאסיבית, אלא פעילות מתקנת אקטיבית נגד נזקי קרינה מצטברים. הוא מיוחד במינו בשוק, והפך למוצר חובה עבור מי שעורו כבר "ראה חיים" תחת השמש הישראלית ומעוניין למנוע נזקים עתידיים.
  4. Heliocare 360° Gel Oil-Free SPF 50 (הליוקר 360 ג'ל נטול שומן SPF50), מחיר: 150 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם הגנה ספרדי נוסף, פופולרי בקרב בעלי עור שמן/אקנה, בזכות פורמולת ג'ל-מאט נטולת שומן המעניקה תחושה בלתי מורגשת, ובזכות מרכיב הפלא Fernblock®. פופולריות: ★★★★☆ (נמכר במרפאות עור בעולם כפתרון אהוב לעור הנוטה לפצעונים). יתרונות מדעיים: מספק הגנה מקיפה, SPF50 מפני UVB, ++++UVA, ואף הגנה מסוימת מפני אור נראה ואינפרה-אדום, דבר חשוב למי שסובל מפיגמנטציה. הוא משיג זאת ע"י שילוב מסננים מתקדמים (Tinosorb S/M, נוסחאות ייחודיות של IFC) עם מרכיב ה-Fernblock®, תמצית צמח הפוליפודיום (שרך גדל במרכז אמריקה) שנמצאה במחקרים כתוסף תזונה כמפחיתה תגובות דלקתיות ותגובות פיגמנטציה בעור מחשיפה לקרינת UV. בשימוש טופיקלי, הפורנבלוק מספק מנה נוספת של נוגדי-חמצון (חומצה קפהית, וחומצה פרולית) שמקטינה את הנזק החמצוני בקרינה. הקרם במרקם ג'ל נוזלי קל מאוד, נספג ומתקבע לגימור מאט יבש, מתאים מתחת לאיפור ולגברים עם זקן או עור שעיר (לא משאיר שום לבנוניות). הוא גם מכיל טכנולוגיית "Dry Touch" הסופחת שומן, כך שהעור נשאר מאט למשך היום, יתרון עצום באקלים לח. בקרב מטופלים עם אקנה, זהו אחד מקרמי ההגנה היחידים שלא מחמירים שמנוניות או יוצרים פצעונים חדשים. ההליוקר 360 מראה איך אפשר לשלב בין הגנה כימית מצוינת, תוספת של רכיבים צמחיים נוגדי-נזק, ומרקם שעונה על צורך אמיתי, ובכך לקבל היענות גבוהה. כידוע, קרם הגנה הכי טוב הוא זה שמשתמשים בו, והמוצר הזה הופך את המשימה לקלה עבור פלח שהיה נוטה לזלזל בה (בשל פחד מאקנה).
  5. COSRX Advanced Snail 96 Mucin Power Essence (קוסראקס אסנס ריר חלזונות 96%), מחיר: 100 ₪ (100 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: תמצית אסנס קוריאנית ייחודית שהפכה ללהיט עולמי, מכילה 96% סרום המופק מהפרשות חלזונות (בתנאים מבוקרים וללא פגיעה בהם), חומר עשיר מאוד בלחות, בפפטידים ובגורמי גדילה טבעיים. פופולריות: ★★★★☆ (מפורסמת מאוד בקהילת ה-K-Beauty ופותחת דלת לשימוש בריר חלזונות בטיפוח). יתרונות מדעיים: ריר החלזונות שימש ברפואה העממית במשך דורות לריפוי פצעים, ובשנים האחרונות נחקר ומצא שיש לו אכן תכונות מועילות: הוא עשיר בגליקופרוטאינים, חומצה היאלורונית, נחושת ופפטידים שונים המסייעים לרקמות להשתקם. מחקרים הראו שתמצית ריר חלזונות ממריצה יצירת קולגן ואלסטין בפיברובלסטים ומזרזת ריפוי פצעים חתכיים. בשימוש על עור הפנים, האסנס של COSRX מספק "בוסט" לחות עמוק, הוא מושך מים לעור ומשאיר אותו גמיש ומלא ברק. בנוסף, משתמשים מדווחים על ריפוי מהיר יותר של פצעי אקנה וכהויות פוסט-דלקתיות כאשר משלבים את המוצר בשגרה. למוצר מרקם מעט סמיך ודביק במגע ראשון, אך הוא נספג מהר ולא משאיר דביקות על העור. הוא נטול בושם וצבע מלאכותי, אידיאלי לעור רגיש או מגורה (למשל אחרי פילינג או רטינואידים). לסיכום: זוהי דוגמה לשימוש מעניין במרכיב טבעי יוצא דופן עם יתרונות מדידים, "כוח החלזון" מנוצל כאן כדי להרגיע, להשיב לחות ולאותת לעור לתקן את עצמו. הרבה סקירות מציינות שהעור "אוהב" את המוצר, שהוא נראה בריא, מאוזן ורך יותר עם המשך השימוש. חובבי המדע אולי ירימו גבה, אך אי אפשר להכחיש שהמסה הקריטית של העדויות לטובת ריר חלזונות עושה רושם שיש שם משהו שעובד לטובת העור.
  6. Clé de Peau Beauté La Crème (לה קרם של קליה דה פו), מחיר: 2,500 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מן היוקרתיים בעולם, מתוצרת תת-המותג של שיסיידו "קליה דה פו", שמשלב את מיטב הטכנולוגיה היפנית והצרפתית בתכשיר אחד. פופולריות: ★★☆☆☆ (מוכר היטב רק בקרב חוג לקוחות מצומצם מאוד, בשל מחירו האסטרונומי). יתרונות מדעיים: הקרם מכיל שילוב יוצא דופן של מרכיבים, רטינול טהור, ניאצינאמיד, ויטמין C נגזר, תמציות משי ופנינה, ותערובת בלעדית בשם Illuminating Complex EX הכוללת זהב ואבקת פנינים. כמובן, במחיר כזה, ציפיות השמיים: הקרם מבטיח לשפר באופן ניכר את כל סימני ההזדקנות, קמטים, נפילה, כתמים, מרקם, לחות, בפרק זמן קצר. הרטינול (בשילוב ייצוב מיוחד) מבטיח שיפור בקמטים בתוך שבועיים, והניאצינאמיד מטפל בכתמים ובנקבוביות. בנוסף, הקרם טוען ל"הפעלת יכולת ההבנה של העור", מושג שיווקי של Clé de Peau המתייחס לשילוב רכיבים סינרגטי המשפר את התקשורת הבין-תאית. האם יש מדע בלתי תלוי שמצדיק את המחיר? כנראה שלא במידה אובייקטיבית, אבל משתמשות מקהל היעד (לדוגמה, ידועניות באסיה) נשבעות שהקרם העניק להן "עור פורצלן" מושלם בשילוב עם שגרת טיפוח תובענית. המרקם עשיר ומפנק מאוד, בעל ניחוח פרחוני עדין, וכל אריזה מגיעה עם ספatul מיוחד וחוויית שימוש כשל תכשיט. בפרספקטיבה מדעית: הקרם מכיל אכן רכיבים מצוינים (רטינול, ניאצינאמיד, נוגדי חמצון ופפטידים), אשר ודאי יתרמו לשיפור העור, פשוט ישנן אלטרנטיבות זולות לאותם רכיבים. עם זאת, עבור קהל היעד, חוויית היוקרה ותחושת ה"הכי טוב שיש" הן חלק מהעניין. כך או כך, La Crème מדגיש שאפילו בשמי המחירים, המדע נוכח: הוא אולי מגיע באריזה מהודרת עם זהב ופנינים, אבל בבסיסו, רטינול וויטמין B3 עושים את עיקר העבודה.
  7. חוה זינגבוים, קפסולות רטינול, מחיר: 400 ₪ (50 קפסולות). חוות דעת דרמטולוגית: פיתוח ישראלי מקורי של הקוסמטיקאית הרפואית חוה זינגבוים בשיתוף מכון טכניון, רטינול טהור במינון גבוה (0.5%) במארז קפסולות חד-פעמיות, לשמירה על הטריות והיעילות. פופולריות: ★★★★☆ (נפוץ במכוני קוסמטיקה רפואיים בארץ; צובר הכרה גם בחו"ל בזכות החדשנות). יתרונות מדעיים: הרטינול שבקפסולות מיוצב בטכנולוגיית Microencapsulation, כל קפסולה (עשויה ממקור צמחי מתכלה) מגינה על הרטינול מפני חמצון עד רגע השימוש. כך, בכל מריחה מקבלים רטינול טרי במלוא העוצמה. הריכוז הגבוה, יחד עם מנגנון שחרור מושהה ייחודי (פרי שיתוף הפעולה עם הטכניון), מאפשר חדירה אפקטיבית לעור תוך מזעור הגירוי. בניסוי קליני פנימי, דיווחו 90% מהמשתתפים על שיפור ניכר במרקם ובמיצוק העור תוך 8 שבועות, ו-70% ראו הפחתה בקמטים עמוקים. הקפסולות מועשרות גם בוויטמין E ובסרמידים, שילוב המספק לחות ומפחית אדמומיות, ולכן רוב המשתמשים מסוגלים ליהנות מהיתרונות ללא תקופת הסתגלות קשה. שימוש: נשברים קצה הקפסולה, סוחטים את הסרום ומורחים על פנים נקיות בערב (בתדירות שהמטפל/ת ממליצה, לרוב 2–3 פעמים בשבוע בתחילה). שיטת הקפסולות שומרת גם על מינון מדויק, כל קפסולה מכילה בדיוק את הכמות הנכונה לפנים ולצוואר, ללא בזבוז. לסיכום: מדובר בדוגמה מצוינת לחדשנות מקומית, נטילת חומר ידוע (רטינול) ושיפור אופן ההגשה שלו לעור. עבור מי שרוצה רטינול חזק ויעיל, אך היה מתוסכל מאיבוד חוזק בבקבוק עם הזמן, הקפסולות הללו מספקות פתרון אלגנטי. העור זוכה לטיפול לילה עוצמתי, ובבוקר נראה חלק, מתוח וזוהר יותר.
  8. The Ordinary “Buffet” + Copper Peptides 1% (סרום "באפט + נחושת" של די-אורדינרי), מחיר: 120 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום פפטידים מרוכז במחיר נגיש, המשלב מספר קומפלקסי פפטידים מועילים עם 1% פפטיד נחושת (GHK-Cu) הידוע ביכולתו לעודד תיקון רקמה. פופולריות: ★★★★☆ (בחירה פופולרית למי שמחפש “בוסטר” קולגן ללא רטינול). יתרונות מדעיים: הפורמולה מכילה Matrixyl 3000 ו-Syn-Ake (פפטידים להפחתת קמטים), יחד עם טרי-פפטיד GHK-Cu (הקשור ליוני נחושת). GHK-Cu קיים באופן טבעי בעור, אך פוחת עם הגיל, ותוספת שלו הוכחה במחקרים כמגבירה ייצור קולגן, אלסטין וחומרים דרמליים אחרים, ומשפרת ריפוי פצעים. למעשה, פפטיד נחושת נמצא בשימוש בתרופות לטיפול בפצעי כוויות. בריכוז 1% בסרום הוא מעניק גוון כחלחל עדין לתמיסה, עדות לנוכחות יוני הנחושת הפעילים. משתמשים מדווחים שלאחר ~6–8 שבועות של שימוש יומי, העור נראה מוצק יותר וגמיש, עם שיפור בקמטוטים דקים וטקסטורה חלקה יותר. הסרום גם מעניק לחות קלילה (בסיסו חומצה היאלורונית וגליצרין) ומתאים לכל סוגי העור, נטול סיליקון, שמן או בושם. חשוב לציין: פפטידים עדינים ועלולים להתפרק בנוכחות חומצות ישירות או ויטמין C אסקורבי; לכן מומלץ להשתמש ב-“Buffet with Copper” בשגרה בנפרד מתכשירים אלו (למשל בבוקר פפטידים, בערב חומצות/רטינול). המוצר מדגים כיצד Deciem (חברת האם של The Ordinary) מביאה חומרים פעילים מתקדמים לתוך שגרות של אנשים רגילים: במקום לשלם מאות דולרים על סרום פפטידים יוקרתי, ניתן לקבל קומבינציה רחבה של פפטידים, כולל אחד היוקרתיים (GHK-Cu), במחיר עממי. אמנם הריכוזים אינם סודיים וכל אחד יכול לשכפל, אך האפקטיביות מורגשת, והמשתמשים מתמכרים לתחושת העור המוצקה והבריאה שהסרום מספק להם.
  9. AmLactin Ultra Smoothing Lotion 12% Lactic Acid (תחליב אמלקטין, קרם גוף 12% חומצה לקטית), מחיר: 60 ₪ (225 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: תחליב גוף טיפולי הנמכר בבתי מרקחת בחו"ל, מכיל 12% חומצה לקטית, מינון גבוה המיועד לשיפור דרמטי של עור יבש, סדוק או מחוספס (כמו מרפקים, ברכיים וכפות רגליים). פופולריות: ★★★★☆ (נחשב ל"סוד ידוע" בקרב דרמטולוגים למטופלי עור גוף בעייתי, כמו קרטוזיס פילאריס). יתרונות מדעיים: חומצה לקטית בריכוז 12% ממלאת תפקיד כפול: היא גם קרטוליטית, ממיסה ומרככת שכבות עור עבות וקשות (למשל בעקבים או גב הזרוע עם "עור ברווז"), וגם לחותית, כחלק ממרכיבי ה-NMF של העור, היא עוזרת לשמור מים בשכבה הקרנית. במחקרים, קרם המכיל 10%-12% לקטית שיפר משמעותית את מרקם העור והלחויות שלו בתוך כמה שבועות, ואף הפחית את המראה "מחוספס" של קרטוזיס פילאריס (הנקודות המחוספסות האדומות על הזרועות). AmLactin הוא מותג ותיק שמצטיין בניסוח קרם שאמנם מרגיש מעט שמנוני במריחה, אך אפקטיבי מאוד, יש בו גם אמוניום לקטט (מלח הלקטית) המגביר חדירות וגם חומרי לחות נוספים. שימוש קבוע, במיוחד לאחר מקלחת, מוביל לעור גוף רך יותר, גמיש יותר ופחות גרד. עקבים סדוקים יתרככו ויתחדשו מהר יותר, ומרפקים יבשים ייעשו חלקים למגע. נקודה חשובה: בגלל אחוז החומצה הגבוה, יש להימנע משימוש מייד אחרי גילוח (יכול לצרוב) ולזכור שתכשיר זה אינו לקרם פנים (עלול לגרום גירוי בפנים). כמו כן, בקיץ יש למרוח קרם הגנה אם העור החשוף לשמש טופל בחומצה (למשל, רגליים). המוצר ממחיש ש"חומצות" אינן רק לפנים, גם עור הגוף זוכה לתועלת מהן: בין אם זו תחלופת תאים מוגברת או לחות מוגברת, AmLactin מספק שיפור שקל לראות ולהרגיש, במיוחד באזורים שקשים לטיפול עם קרם רגיל.
  10. Laneige Water Sleeping Mask (מסיכת לילה "מים" של לאנז', קוריאה), מחיר: 120 ₪ (70 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: מסיכת שינה פופולרית מ-K-Beauty, במרקם ג'ל קריר, המיועדת לשימוש כשלב אחרון בלילה כדי "לנעול" לחות ולשקם את העור במהלך השינה. פופולריות: ★★★★★ (להיט מכירות גלובלי, במיוחד בקרב צעירים ועור מיובש). יתרונות מדעיים: המסיכה מנצלת את רעיון ה"ירידת TEWL בלילה", כלומר, לאפשר לעור לספוג חומרים מזינים ולמנוע איבוד מים כאשר מחסום העור חדיר יותר בשינה. היא מכילה קומפלקס Hydro Ionized Mineral Water, מי מעיינות בתוספת מינרלים פעילים (אבץ, מנגן, מגנזיום, נתרן, סידן) המוחדרים במולקולות מים זעירות לחדירה משופרת. בנוסף, מכילה בטא-גלוקן (מרכיב לחות והרגעה) ותמצית זרעי קנקוואט (פרי הדר) עשירה בנוגדי חמצון. במחקר פנימי, Laneige דיווחה על עלייה של עשרות אחוזים ברמת הלחות בעור 8 שעות לאחר מריחת המסיכה לפני שינה, ועל עור "רגוע" יותר בבוקר (פחות אדמומיות וגירוי). משתמשים רבים מעידים שהם מתעוררים עם עור "פלומפי", מלוחלח מאוד, חלק ורענן, כאילו ישנו בספא. המסיכה בעלת ניחוח לבנדר עדין (לעידוד שינה רגועה) וצבע כחול שקוף, והיא נמרחת כמו ג'ל אך מתייבשת קלות ולא מכתימה מצעים. היא מתאימה לכל סוגי העור, במיוחד מי שסובל בתחושת יובש, קילופים מרטינול/אקנה, או סתם רוצה "זריקת לחות" מדי פעם. יתרון נוסף: אין צורך לשטוף בבוקר (רק אם רוצים), רוב החומר נספג במשך הלילה. לסיכום: מוצר זה מראה את גישת הקוסמטיקה הקוריאנית, התמקדות בלחות עמוקה ובטיפוח המחסום כדי להשיג עור זוהר וחלק. אף שאין כאן "חומרים פעילים" כבדים, ההקפדה על לחות ונוגדי חמצון בשלב הלילה בהחלט נושאת פרי: עור גמיש יותר עמיד יותר לנזקים, וקמטים נראים פחות לעין כשהעור מלא בלחות. זו דוגמה מצוינת לכך שטיפוח מתקדם אינו רק פילינג ורטינול, לפעמים, "לישון על זה" עם מסיכת לחות טובה עושה פלאים.
  11. Elizabeth Arden Retinol Ceramide Capsules (קפסולות רטינול+סרמיד של אליזבת ארדן), מחיר: 250 ₪ (60 קפסולות). חוות דעת דרמטולוגית: פורמט חלוצי נוסף בשימוש ברטינול, קפסולות חד-פעמיות אטומות השומרות על רטינול טהור ללא חשיפה לאוויר, משולב עם סרמידים משקמי מחסום, מבית אליזבת ארדן. פופולריות: ★★★★☆ (מוצר מוערך ומוכר מזה שנים, במיוחד בקרב אלה הרגישים לחמצון רטינול). יתרונות מדעיים: בכל קפסולה מינון מדוד של 0.15% רטינול טהור יציב, המעורב בסרמידים, חומצות שומן וכולסטרול, רכיבים התומכים במחסום העור. שילוב זה מאפשר לקבל את יתרונות הרטינול (עידוד ייצור קולגן, החלקת קמטים, הבהרת כתמים) תוך הפחתת היובש והגירוי שלעיתים נלווים לו, הודות לסרמידים שמחזירים לחות וליפידים לעור תוך כדי הטיפול. מחקר קליני פנימי שערכה Arden הראה שלאחר 12 שבועות שימוש לילי בקפסולות, הנבדקים חוו ירידה של ~94% בעומק הקמטים, שיפור ניכר במוצקות ושיפור טקסטורת העור (נתון גבוה, כנראה ביחס למצב התחלתי). יתרון נוסף הוא נוחות, הקפסולות קלות לנשיאה בנסיעות, והרטינול שבהן מוגן לגמרי מחמצן ואור עד רגע השימוש (כל קפסולה עשויה מחומר מתכלה ידידותי). המרקם של השמן שבקפסולה סיליקוני-משיי, נמרח יפה ומשאיר תחושת קטיפה בבוקר. משתמשים רבים עם עור יבש במיוחד מצאו שזהו אחד ממוצרי הרטינול היחידים שלא מייבשים אותם אלא להיפך, משאירים את העור נינוח. סיכום: Arden, שהייתה חלוצה בהמצאת קפסולות הסרום עוד בשנות ה-90, מראה כאן איך חדשנות באריזה יכולה לפתור בעיה, רטינול מתפרק בקלות, אבל ארוז בקפסולה כל מנה טרייה ויעילה. בנוסף, הקפסולה עצמה משולבת בטכנולוגיית סרמידים שיוצרת "מיקרו-אמולסיה" על העור, מעין מעטפת ששומרת את הרטינול חודר אך העור נותר פחות מגורה. זו גישה הוליסטית לטיפול אנטי-אייג'ינג: לתקן (רטינול) ובו בזמן לתמוך (סרמידים). התוצאה, הפחתת קמטוטים ושיפור גוון ומרקם, עם מינימום תופעות לוואי.
  12. RoC Retinol Correxion Deep Wrinkle Night Cream (רוק רטינול קורקשן, קרם לילה לקמטים עמוקים), מחיר: 120 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מרשת הפארם הוותיקה RoC, שהיה בין מוצרי הרטינול הראשונים בשוק ושרד עשרות שנים בשל יעילותו והמחיר השווה לכל נפש. פופולריות: ★★★★☆ (נמכר היטב בבתי מרקחת בארה"ב ובאירופה, ומוכר כ"קרם הרטינול הראשון של אמא"). יתרונות מדעיים: מכיל רטינול טהור (כ-0.1%-0.2% לפי הערכות) בשילוב נוגדי חמצון (תמצית שני התה: ירוק ושחור) ומינרלים מזינים. RoC ביצעה מחקרים כבר בשנות ה-90 שהראו ששימוש יומיומי בקרם הוביל לשיפור ניכר בקמטוטים סביב העיניים ובקמטי מצח תוך 12 שבועות, עם המשך שיפור עד 26 שבועות. מחצית מהנשים בניסוי אף הבחינו בהבדל כבר אחרי 4 שבועות. ההישג הגדול של RoC היה ייצוב רטינול כך שיוכל להישאר אפקטיבי לאורך חיי המדף, הם היו חלוצים בפיתוח אריזה בלתי חדירה לאוויר ואטומה לאור (שפופרת אלומיניום) בשילוב נוגדי חמצון כדי לשמר את עוצמת הרטינול. הקרם במרקם קליל יחסית, נספג מהר ללא תחושת שומניות, אך עדיין לחותי במידה, מתאים לעור רגיל-שמן. יהיה מעט ייבוש בימים הראשונים (רטינול, בכל זאת), אך רוב המשתמשים מתרגלים. למי מיועד? למי שמתחיל לראות קמטים ראשונים או קמטוטים עמוקים יותר ורוצה פתרון לילה פשוט ואפקטיבי, זהו "סוס עבודה" אמיתי: לא יוקרתי, בלי בישום מיותר, אבל עם ריכוז רטינול שהוכח כמשפר קמטים. ההיסטוריה והניסיון של RoC ברטינול נותנים אמון שהמוצר עושה את מה שהוא טוען, מפחית קמטוטים נראים ומשפר מרקם. טיפ שימוש: למרוח בערב על עור נקי ויבש, להימנע מהעיניים, ולהתחיל בהדרגה (כל יומיים בתחילה). כמו תמיד, בבוקר להגן עם SPF. ניתן לצפות שבתוך 8–12 שבועות, יהיו הפחתה ניכרת בקמטים וקמטוטים ושיפור כללי בחיוניות העור. במחיר כה נגיש, קרם זה מדגים היטב שטיפוח מבוסס-מדע לא חייב להיות יקר: אפשר לקבל רטינול יציב ואיכותי בתקציב עממי.
  13. Neutrogena Rapid Wrinkle Repair Night Moisturizer (ניוטרוג'ינה ראפיד רינקל ריפר, קרם לילה עם רטינול SA), מחיר: 110 ₪ (29 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה מדרג הפארם שזכה לשבחי עיתונות היופי, בזכות נוסחת רטינול-ספציפית של Neutrogena המכונה Accelerated Retinol SA (רטינול + גלוקוז מורכב + חומצה היאלורונית) המבטיחה תוצאות מהירות תוך שבוע. פופולריות: ★★★★★ (נמצא כמעט בכל בית בארה"ב; זוכה פרסי "בחירת העורכים" במגזינים). יתרונות מדעיים: רטינול SA (Sustained Action) הוא שילוב קנייני של ניוטרוג'ינה: רטינול טהור מיוצב + גלוקוז קומפלקס המאיץ את פעילותו בתא + חומצה היאלורונית ללחות ומיצוק מיידי. במחקר קליני פנימי מפורסם, Neutrogena השוותה את הקרם מול 0.02% טרטינואין במרשם למשך 8 שבועות, התוצאה: הקרם הראה שיפור דומה בקמטים ובכתמים כמו הטרטינואין, כאשר היתרון היה שהמשתמשים חוו פחות אדמומיות וקילוף. הסיבה היא כנראה השילוב עם לחותנים ותוספת הגלוקוז: הרטינול חודר לאט יותר אבל הגלוקוז מגביר את קצב חידוש התאים, אפקט סינרגטי. בנוסף, חומצה היאלורונית מוסיפה נפח לחותי מיידי בעור, כך שכבר לאחר ימים ספורים העור נראה מלא וחלק יותר (אפקט זמני, אך מספק). ניוטרוג'ינה ידועה גם בניסויי הצרכן הרחבים שלה: הם דיווחו ש-100% מהנבדקות ראו שיפור מסוים בקמטוטים בתוך שבוע בלבד של שימוש לילי, ושיפור משמעותי לאחר 4 שבועות. הקרם מגיע בצנצנת משאבה אטומה (למניעת חשיפת רטינול לאוויר), והוא בעל מרקם קרם-ג'ל קל שמרגיש מזין אך לא שמנוני. למי טוב? למי שרוצה להתחיל עם רטינול ורוצה תוצאות יחסית מהירות בלי לעבור "גיהנום" של גירוי. הקרם הזה עדין מספיק לרוב האנשים (יש בו מעט בושם, אז ממש רגישים יזהרו). הוא מתאים גם לבעלי עור בוגר שרוצים תחזוקה מתמשכת, הוא לא הכי חזק בשוק, אבל יציב ונותן תוצאות יציבות לאורך זמן. דגש: כמו תמיד, קרם הגנה ביום הוא MUST. Rapid Wrinkle Repair מראה את מחויבות Neutrogena למדע נגיש: הם השקיעו במחקר (אפילו פרסמו מאמרים עם דרמטולוגים מובילים) כדי ליצור מוצר שתואם ציפיות גבוהות, וזה השתלם, כי הקרם הזה הפך לאחד ממוצרי האנטי-אייג'ינג הנמכרים ביותר בעולם, הרבה בזכות אמון הציבור שהוא באמת עושה משהו.
  14. L’Oréal Paris Revitalift Hyaluronic Acid Serum 1.5% (סרום חומצה היאלורונית 1.5% של לוריאל), מחיר: 100 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום לחות מרוכז מבית לוריאל, שהפך לבסט-סלר עולמי עם מיליוני בקבוקים שנמכרו, בזכות שילוב של מחיר עממי ותוצאות מוחשיות במיצוק ומילוי קמטוטים. פופולריות: ★★★★★ (סרום ההיאלורון הנמכר ביותר במספר מדינות, כולל ישראל). יתרונות מדעיים: הנוסחה משלבת 0.5% חומצה היאלורונית במשקל מולקולרי גבוה (לפעול על פני העור) ו-1.0% במשקל נמוך (לחדור לשכבות העליונות של האפידרמיס), סה"כ 1.5% HA טהורה, ריכוז גבוה מהממוצע במוצרים. חומצה היאלורונית היא מגנט לחות: מולקולה אחת יכולה לאחוז בכמות מים השווה לפי 1000 ממשקלה, וכאשר מספקים אותה לעור מבחוץ, היא מתיישבת בין תאי העור ומוסיפה "נפח" שמחליק מידית קמטוטים עדינים (כמו אלו סביב העיניים והפה) ומעניק מראה "טפלינג" בריא. הסרום של לוריאל הוכח קלינית כמגביר את לחות העור ב-42% לאחר שימוש יחיד, ולאחר שבועיים משתמשות דיווחו על עור מוצק יותר ב-21% ומראה חלק יותר (נתוני המחקר של לוריאל). הוא מכיל גם ויטרילולה (נגזרת של ויטמין C) בריכוז קטן להבהרה עדינה לאורך זמן, אך הפוקוס הוא על הלחות. המרקם נוזלי-צמיגי קלות, נספג תוך כדקה ומשאיר תחושת רעננות ללא דביקות. אין בו בושם או אלכוהול, מה שהופך אותו מתאים גם לעור רגיש. למי מתאים? לכולם, באמת: צעירים כסרום לחות יומי, ובוגרים יותר כטיפול משלים לקמטים לצד רטינול/ויטמין C. הוא מצוין כבסיס לפני קרם או איפור (מונע היבשות). לוריאל, כחברה גדולה, הרשתה לעצמה לערוך ניסויים נרחבים ולהבטיח תוצאות, ואכן, הסרום הזה מקיים: הוא אולי לא "מטפל" בהזדקנות כמו רטינול, אבל הוא משפר את מראה העור כמעט מיד, וזה גורם מספק מאוד. דוגמה לכך שטיפוח מבוסס מדע כולל גם את המדע של הלחות, עור מיובש נראה מקומט וחסר חיים, ועור מלא לחות נראה צעיר וקורן יותר.
  15. SkinCeuticals Silymarin CF Serum (סקינסוטיקלס סלימרין CF), מחיר: 700 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: ויטמין C בפורמולציה חדשנית המותאמת לעור שמן/אקנתי, משלב 15% חומצה אסקורבית, 0.5% חומצה פרולית ו-0.5% Silymarin (תמצית גדילן מצוי) נוגדת חמצון ואנטי-סבום. פופולריות: ★★★☆☆ (מוערך מאוד בקרב בעלי עור שמן ובעייתי, אך חדש יחסית בשוק). יתרונות מדעיים: ויטמין C הוא נוגד חמצון עוצמתי הידוע כמגן מנזקי UV, מעודד יצירת קולגן ומבהיר עור. אך בעור שמן ואקנתי, סרומי ויטמין C על בסיס סיליקון או שומן עלולים לגרום לפצעונים ולהברקה. הפורמולה הזו נטולת שומן לחלוטין, במרקם מיימי קל, והיא מכילה Silymarin, נוגד חמצון המופק מזרעי גדילן מצוי, אשר הוכח כמפחית חמצון של שומני העור (Sebum oxidation) ובכך מונע התפרצות אקנה. בניסוי קליני של סקינסוטיקלס, שימוש יומי בסרום למשך 12 שבועות הפחית 16% מכמות השמן המחומצן בעור והוביל לפחות קומדונים דלקתיים. בנוסף, יש בו 0.5% חומצה סליצילית, לאפילינג עדין וסיוע בפתיחת נקבוביות. התוצאה: למשתמשים עם עור שמנוני/מעורב הסרום מעניק את כל היתרונות של CE Ferulic הקלאסי (הגנה מפני הזדקנות מוקדמת, הבהרה, רעננות) בלי הסתימות בנקבוביות. ואף יותר מכך, הוא מסייע בשמירה על מטוּת העור לאורך היום, מצמצם פצעונים וצלקות אקנה אדומות מהר יותר (כי ויטמין C ידוע כמפחית דלקת ומשפר ריפוי). המרקם כאמור נוזלי ודליל, מרגיש כמו מים מעט צהבהבים, ויש לו ניחוח אופייני של ויטמין C (מעט "מתכתי"), שנעלם מהר. יש למרוח 4–5 טיפות על עור נקי בבוקר, לתת לספיגה דקה או שתיים ואז להמשיך בלחות והגנה. סיכום: זהו דוגמה למחקר ופיתוח מתקדם: לקיחת נוסחה שכבר נחשבת "זהב" ולהתאים אותה לפלח עור שהיה מקופח, עור שמן הנוטה לאקנה מבוגר. במקום לוותר על נוגדי חמצון בגלל החשש מברק או פצעונים, SkinCeuticals פיתחו פתרון שמביא גם וגם, אנטי-אייג'ינג וגם אנטי-אקנה קל.
  16. SkinCeuticals A.G.E. Interrupter (סקינסוטיקלס AGE אינטרפטור), מחיר: 800 ₪ (48 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם טיפולי ייחודי הנלחם בהזדקנות הקשורה לגליקציה (הסתמת סיבי קולגן על ידי סוכר), בעזרת 30% פרוקסילן (Proxylane), 4% תמצית אוכמניות ו-0.2% פיטוספינגוזין. פופולריות: ★★★☆☆ (נישה עבור מי שמחפש מיצוק עור מאוד בוגר, בדרך כלל בשילוב עם טיפולים נוספים). יתרונות מדעיים: תהליך הגליקציה (AGE, Advanced Glycation End-products) מתרחש כשמולקולות סוכר נקשרות לקולגן ואלסטין, ויוצרות רשתות נוקשות שמקהות את גמישות העור ומובילות לקמטים עמוקים ולעור רפוי וצהבהב. הפורמולה הזו מכוונת ספציפית לתופעה: פרוקסילן (שם כימי: Hydroxypropyl Tetrahydropyrantriol) הוא מולקולה סינטטית שפיתחה L'Oréal להגברת ייצור הגליקוזאמינוגליקנים בעור, ובכך משיבה נפח ולחות לעור בוגר דק. תמצית אוכמניות (Blueberry extract) הוכחה במחקרי מבחנה כנוגדת גליקציה, היא מעכבת היווצרות תוצרי AGE ומגינה על מבני הקולגן. פיטוספינגוזין הוא ליפיד אנטי-דלקתי המסייע בשיקום המחסום ובהפחתת קמטים הנגרמים מדלקת כרונית. בשימוש יומי (לרוב כקרם לילה, אך אפשר גם בוקר), הקרם משפר את התחושת המיצוק של העור ואת גמישותו. במחקר פנימי, לאחר 6 חודשי שימוש נצפתה ירידה בעומק הקמטים העמוקים (כמו קמטי צידי הפה) ושיפור במרקם וברכות העור. הקרם עשיר למדי, ללא ריח, משאיר גימור קטיפתי, מתאים בעיקר לעור בוגר ויבש הזקוק להזנה כבדה. שורה תחתונה: זהו אינו מוצר "בסיס" לכל אחד, אלא מעין טיפול ספציפי לבעלי עור מבוגר מאוד (בסביבות גיל 55+ או הזדקנות מואצת) שחווים רפיון וקמטים עקשניים שאינם מגיבים מספיק לטיפולים סטנדרטיים. בשילוב עם רטינול ונוגדי חמצון, הוא סוגר את המעגל על היבט הגליקציה של ההזדקנות, אספקט שפחות מדברים עליו אך בהחלט משפיע על מראה העור. סקינסוטיקלס, כהרגלם, שילבו מדע מתקדם (מחקרי גליקציה) לתוך צנצנת, עבור הקהל המתאים, זו השקעה משתלמת בבקרת תהליכי הזדקנות עמוקים של העור.
  17. Eucerin Hyaluron-Filler Night Cream (יוסרן קרם לילה היאלורון-פילר), מחיר: 200 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה דרמו-קוסמטי מצליח מבית הדרמטולוגיה הגרמנית Eucerin, המתמקד במילוי קמטים באמצעות חומצה היאלורונית ושיפור תהליכי התחדשות עור בלילה. פופולריות: ★★★★☆ (מאוד נפוץ בבתי מרקחת באירופה, בקטגוריית ביניים בין עממי ליוקרתי). יתרונות מדעיים: הקרם מכיל שילוב של חומצה היאלורונית במשקל גבוה (לפעולה שטחית) ונמוך (לחדירה אפידרמלית), כך שהוא גם מוסיף לחות ונפח מיידי לשכבות העליונות וגם מגרה אגירת לחות בשכבות עמוקות יותר. בנוסף, רכיב מפתח הוא גליצין סאפונין, מולקולה ייחודית שיוסרן זיהו כמגבירה את ייצור חומצה היאלורונית הטבעית בדרמיס ע"י פיברובלסטים. במחקרים, קרם עם סאפונין וHA הראה הגברה של ייצור HA דרמלית עד 256% וכתוצאה, מילוי מבפנים של קמטים עמוקים תוך 8 שבועות. עוד רכיבים: די-פנטנול (ויטמין B5) המסייע בהתחדשות העור בלילה, ושמן שיאה לחותי מזין. בניסוי קליני מטעם Eucerin על 120 נשים, 90% מהן הרגישו שהעור מוצק יותר לאחר 4 שבועות, ו-72% ראו הפחתה משמעותית בקמטים העמוקים (מצח, עיניים) לאחר 8 שבועות. המרקם עשיר אך לא שומני, נספג יפה ומשאיר עור רך מאוד. הקרם אינו מבושם חזק (בעל ניחוח עדין ונקי), ומתאים גם כבסיס מעל סרומים פעילים (למשל רטינול) כדי "לרפד" את העור בלילה. לסיכום: יוסרן, כמותג בעל מורשת רפואית, מתמקד לעתים קרובות בחומרים הנמצאים באופן טבעי בעור, וכאן בחומצה היאלורונית. במקום רק למרוח אותה, הם גם מעודדים את העור לייצר יותר ממנה בעצמו, מה שמביא לשיפור אמיתי מבפנים. זהו פתרון מצוין למי שחושש מהתערבויות חודרניות (כגון הזרקות חומרי מילוי) אך רוצה אפקט "מילוי" מסוים: כמובן שהתוצאה עדינה בהרבה מזריקה, אבל לאורך זמן שגרת Hyaluron-Filler משפרת בהחלט את מראה הקמטים ומאטה את העמקתם. הקרם מדגים שבטיפוח, לפעמים שילוב חכם של רכיבים "פשוטים", HA, סאפונין, פנטנול, יכול לחולל שינוי ניכר לעור בשלבי הזדקנות ראשוניים ובינוניים.
  18. Benzoyl Peroxide 2.5% Gel (בנזואיל פרוקסיד 2.5% ג'ל, למשל "גלי לוקס 2.5%"), מחיר: 30 ₪ (30 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: אחד מהתרופות הוותיקות והיעילות ביותר לטיפול באקנה, בנזואיל פרוקסיד (BP) במרקם ג'ל, בריכוז התחלתי 2.5%. פופולריות: ★★★★★ (נמצא כמעט בכל בית בו מתבגרים; מומלץ על ידי רופאים ברחבי העולם כקו ראשון לאקנה קל-בינוני). יתרונות מדעיים: בנזואיל פרוקסיד הוא חומר מחמצן חזק: כשהוא בא במגע עם העור, הוא מתפרק ומשחרר רדיקלים חופשיים של חמצן בסביבת זקיק השערה. החמצן קוטל במהירות את חיידקי ה-C. acnes (שגורמים לאקנה דלקתית) מכיוון שהם אנאירוביים ואינם שורדים בסביבה עשירת חמצן. בנוסף, BP מסייע בקילוף שכבת תאי העור העליונה (אפקט קרטוליטי מתון) ובכך מונע סתימת נקבוביות. מחקרים קליניים רבים לאורך עשרות שנים הראו ש-BP בריכוזים 2.5%–10% מפחית באופן משמעותי נגעי אקנה דלקתיים תוך 4–6 שבועות. למעשה, במחקר השוואתי, 2.5% BP היה אפקטיבי כמעט כמו 10% BP אך עם פחות גירוי, לכן מומלץ להתחיל נמוך. שימוש: יש למרוח שכבה דקה על האזורים הנגועים פעם-פעמיים ביום. בשבוע הראשון תיתכן מעט יובש ואדמומיות, ניתן להפחית תדירות ולהשתמש בלחות לא קומדוגנית. לאחר כשבועיים העור מתרגל והטיפול יכול להגיע למלוא האפקט. זהירות: BP מלבין בדים (פועל כמו אקונומיקה על מגבות/בגדים), לכן להשתמש במגבות לבנות ולהמתין לייבוש מלא לפני מגע עם בד צבעוני. יעילות: בתוך ~4 שבועות נראה שיפור ניכר, הפצעים האדומים מתמעטים, פחות "חצ'קונים" חדשים צצים, והעור שקט יותר. זהו טיפול מצוין גם כתחזוקה ארוכת טווח, אין עמידות חיידקים ל-BP, בניגוד לאנטיביוטיקה. דרמטולוגים משלבים לעיתים BP עם רטינואידים או אנטיביוטיקה טופיקלית למשטר משולב (בוקר-ערב) להגברת יעילות. גרסאות מרשם כמו Benzac® כוללות בסיסים שונים למניעת יובש. לסיכום: בנזואיל פרוקסיד הוא "עבודה שחורה" אמיתית, לא זוהר, לא אופנתי, אבל אחד הכלים הכי מוכחים וחיוניים בארסנל הדרמטולוגי. הוא מונע היווצרות ציסטות מוגלתיות ומקטין משמעותית את הסיכון לצלקות אקנה על-ידי שליטה בזיהום ובדלקת. מוצרי OTC 2.5% כמו זה מאפשרים לכל מתבגר או בוגר עם אקנה קל ליהנות מהכוח הזה ללא מרשם.
  19. Finacea 15% Azelaic Acid Gel (פינאה 15% חומצה אזלאית, תרופת מרשם), מחיר: 120 ₪ (30 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: ג'ל במרשם המשמש כקו ראשון לטיפול ברוזציאה פפולו-פוסטולרית (פצעונים ואדמומיות בפנים) וכן כטיפול תומך באקנה והיפרפיגמנטציה מסוימת. פופולריות: ★★★★☆ (מאוד נפוץ באירופה וארה"ב; בישראל מוכר פחות אך זמין דרך רופאים). יתרונות מדעיים: חומצה אזלאית 15% בג'ל מתמקדת בשלוש פעולות עיקריות: 1) נוגדת דלקת, מפחיתה ייצור חומרים דלקתיים בתאי העור, ולכן מרגיעה אדמומיות ונגעים מודלקים של רוזציאה; 2) אנטי-בקטריאלית, מעכבת צמיחת חיידקי C. acnes על העור (אם כי לא באופן חזק כבנזואיל פרוקסיד, אבל ללא יצירת עמידות); 3) מעכבת טירוזינאז, מה שמסייע בהבהרת כתמי פיגמנטציה פוסט-דלקתיים. במחקרים קליניים על רוזציאה, מריחה פעמיים ביום של Finacea הפחיתה משמעותית את מספר הפפולות והפוסטולות (ה"פצעונים" של רוזציאה) בכ-70% תוך 12 שבועות, ושיפרה את האדמומיות הכללית. בהשוואה לקרם מטטרונידזול 0.75% (טיפול קלאסי ברוזציאה), אזלאית הראתה יעילות לפחות שווה ולעיתים טובה יותר בהפחתת נגעים. באקנה, 15% אזלאית יעילה במיוחד לסוגים הקלים-בינוניים, ומשמשת חלופה לאנטיביוטיקה טופיקלית. יתרון גדול: פרופיל תופעות הלוואי הנמוך, לרוב רק צריבה קלה שחולפת. היא בטוחה לשימוש גם בהריון (בעוד רטינואידים ואחרים אסורים). שימוש: למרוח שכבה דקה על אזורים נגועים פעמיים ביום. תיתכן תחושת עקצוץ קלה בדקות הראשונות. איפור או קרם אחר אפשר לאחר שהתכשיר נספג. תוצאות נראות אחרי 4–8 שבועות, העור פחות אדום, חלק יותר, ופצעונים קטנים נעלמים. בבעיות פיגמנטציה (כמו מלזמה קלילה), ייתכן שיפור אחידות גוון לאחר ~3 חודשים של שימוש מתמיד. לסיכום: Finacea מייצג גישה עדינה אך אפקטיבית, לטפל גם בדלקת וגם בחיידקים וגם בפיגמנטציה בבת אחת, עם חומר אחד ורב-משימתי. הוא לא "דרמטי" כמו רטינואיד או חומצה חזקה, אבל היופי בו הוא בטיחות ויציבות התוצאה לאורך זמן. רופאי עור אוהבים לרשום אותו במיוחד למטופלים שמתקשים לסבול טיפולים אחרים, לנשים הרות, או כטיפול תחזוקה לאחר סיום רואקוטן/אנטיביוטיקה כדי למנוע חזרת בעיות. החומצה האזלאית היא דוגמה לחומר שאולי פחות זוהר בעולם הפרסום, אבל מאחוריו המון מדע קליני והוכחות שהוא "עושה את העבודה" במגוון חזיתות.
  20. Cyspera (5% Cysteamine Cream) (סיספרה, קרם ציסטאמין 5% למלזמה), מחיר: 800 ₪ (50 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם חדשני לטיפול במלזמה וכתמי עור קשים, מכיל את המרכיב הפעיל ציסטאמין, אשר נחשב לאחרונה לחלופה יעילה ובטוחה יותר לשימוש ארוך טווח לעומת הידרוקינון. פופולריות: ★★☆☆☆ (חדש יחסית בארץ, אך זוכה להתעניינות רבה בקרב מומחים בשל מחקרים מבטיחים). יתרונות מדעיים: ציסטאמין הוא נגזרת של חומצת אמינו ציסטאין, המצויה בגוף באופן טבעי. התגלה כי במריחה לעור, בריכוז 5%, הוא פועל לעיכוב כמה מסלולים עיקריים בהיווצרות מלנין: גם מעכב את האנזים טירוזינאז (בדומה להידרוקינון אך באופן שונה), וגם מפחית את הפעילות של האנזים PERoxidase הדרוש לייצוב הפיגמנט. בשני מחקרי עוקבה גדולים, קרם ציסטאמין 5% שהונח כל ערב למשך 16 שבועות הראה שיפור ממוצע של 67% במדד חומרת המלזמה (mMASI), תוצאה דומה מאוד לקרמים עם 4% הידרוקינון. כלומר, יעילות מקבילה אך ללא סיכונים כמו אוכונוזיס (הכיהות קבועה מהידרו'). יתרון נוסף: פרופיל בטיחות, ציסטאמין הוא חומר המופיע בגוף (בפירוק קראטין), תופעות הלוואי מוגבלות בד"כ לאדמומיות קלה וריח גופריתי חזק בעת המריחה (הפורמולציה מריחה כמו תרופה, למען האמת). שימוש: להבדיל מהידרוקינון שמורחים ומשאירים, ציסטאמין יש למרוח על עור נקי ולשטוף אחרי כ-15 דקות (על פי הוראות היצרן). בתחילה פעם ביום (או פחות, לפי סבילות), ולאחר תקופת השגה ניתן לרדת לפעמיים בשבוע כתחזוקה. את הריח מפיגים בשטיפה וניקוי עדין. תוצאות: לפי דיווחי רופאים, מטופלים רואים הבהרה ניכרת כבר כעבור 6–8 שבועות, והמשך שיפור עד 4 חודשי שימוש. הקרם יעיל במיוחד למלזמה בדרגה קלה-בינונית, ופועל היטב גם בשילוב עם טיפולי לייזר פיגמנטציה או פילינגים (בתור טיפול משמר). סיכום: Cyspera מבשר עידן חדש בטיפול בפיגמנטציה עקשנית, הוא מאפשר יציאה ממעגל ההידרוקינון (שאסור לשימוש קבוע לאורך יותר ממספר חודשים עקב סכנות) אל משהו שניתן להשתמש בו כרונית בבטחה. למרות מחירו הגבוה, מטופלים עם מלזמה קשה מוכנים להשקיע כי האלטרנטיבות מוגבלות. הציסטאמין מוכיח את עצמו כ"סטארט-אפ דרמטולוגי", מרעיון מדעי (לטפל בפיגמנטציה כרונית בעזרת חומר טבעי בגוף) למוצר קליני אפקטיבי שמשנה גישות טיפול ישנות.
  21. The Ordinary Granactive Retinoid 2% Emulsion (גרנקטיב רטינואיד 2%, אמולסיית רטינואיד מעודנת של די-אורדינרי), מחיר: 50 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: סרום רטינואיד מהדור החדש ללא מרשם, המכיל Hydroxypinacolone Retinoate (HPR) בריכוז 2% יחד עם מערכת שחרור משופרת, במטרה לספק תוצאות דומות לרטינול ללא הגירוי. פופולריות: ★★★★☆ (להיט אצל מתחילים בעולם הרטינואידים, ובקרב אלה שניסו רטינול מסורתי וסבלו מגירוי). יתרונות מדעיים: HPR, או בשמו המסחרי "גרנקטיב רטינואיד", הוא אסטר של חומצה רטינואית שיכול להיקשר ישירות לקולטני רטינואיד בתא, ללא צורך בהמרות אנזימתיות. משמעות הדבר שהוא פועל דמוי-רטינואין, אך במחקרים נמצא שהוא גורם לפחות אדמומיות והתקלפות בהשוואה לרטינול שווה ערך. למעשה, במחקר השוואתי, HPR בריכוז 0.5% היה יעיל כמו 0.5% רטינול בהשגת החלקת קמטוטים ושיפור פיגמנטציה, אך עם פחות מהמחצית מתופעות הלוואי של יובש וגירוי. הפורמולה של The Ordinary משלבת גם נגזרת רטינול נוספת (רטינול במעטפות הידרוקסיל) לשם גיבוי נוסף, אך הפוקוס הוא ב-HPR. התכשיר במרקם אמולסיה חלבית קלילה, נטול שומן, נעים לשימוש ונספג היטב. משתמשים רבים מעידים שיכלו למרוח אותו מדי לילה מההתחלה, ללא קילופים, ותוך כחודש התחילו לראות עור בהיר, אחיד וחלק יותר. הוא מעולה לטיפול נקבוביות מוגדלות, מרקם לא אחיד וקמטוטים התחלתיים, התוצאות אמנם עדינות ומצריכות התאזרות בסבלנות (כ-8–12 שבועות לשינוי משמעותי), אך הן מגיעות. למי זה מתאים? לצעירים בגיל 20-30 שרוצים מניעה ותחזוקה מבלי "תותחים כבדים", או לבעלי עור רגיש/יבש שמפחדים מרטינול. גם לנערים עם אקנה קלה, כיוון שהוא משפר חידוש תאים בדומה לרטינואיד תרופתי אך זמין ללא מרשם. שורה תחתונה: אמנם ה-HPR עדיין לא נחקר ארוכות כמו רטינול, אבל התוצאות המוקדמות מבטיחות מאוד והוא סחף את השוק. The Ordinary כבשו נישה בכך שהם מציעים את החומר החדשני הזה במחיר זול מאוד, בעוד מותגים אחרים מוכרים מוצרים דומים במאות שקלים. זה מאפשר לקהל רחב להתנסות ברטינואיד "דור 3.0" ללא התחייבות כספית גדולה. הסרום מדגים את מגמת הפיתוח בתחום: למצוא מולקולות המספקות את יתרונות הוויטמין A ללא המגרעות. עבור רבים, גרנקטיב רטינואיד הוא בדיוק הפשרה הנכונה, שיפור איכות העור וalmost ללא דרמה.
  22. SkinBetter Science AlphaRet Overnight Cream (אלפארט, קרם לילה של סקיןבטאר סיינס), מחיר: 500 ₪ (30 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם לילה יוקרתי עטור פרסים, המשלב באופן פטנטי רטינואיד וחומצת אלפא-הידרוקסי במולקולה אחת, לקבלת יעילות מרבית עם גירוי מינימלי. פופולריות: ★★★☆☆ (פופולרי בעיקר אצל רופאי עור וקליניקות מתקדמות, טרם חדר לקהל הרחב בארץ). יתרונות מדעיים: אלפא-רט (AlphaRet) הוא תרכובת שנוצרת מקישור כימי בין רטינואיד (דמוי רטינואין) לבין חומצה לקטית. בזכות קישור זה, המולקולה יציבה וחודרת לעור בלי לגרום לגירוי מיידי. לאחר החדירה, האנזימים בעור מפרקים אותה ומשחררים את שני החומרים הפעילים, הרטינואיד פועל להגברת ייצור קולגן וחידוש תאים, והחומצה הלקטית מבצעת פילינג עדין ומושכת לחות. השילוב של השניים גורם לסינרגיה: המחקרים של SkinBetter הראו שהקרם מפחית קמטים ומשפר מוצקות כבר בתוך 4 שבועות, פרק זמן קצר להבחנה ברטינואידים, עם כמעט אפס תלונות על גירוי מצד המשתמשים. בניסוי השוואה, אלפא-רט בריכוז 0.1% הדגים שיפור גלובלי בעור דומה מאוד לקרם טרטינואין 0.025% תוך 8 שבועות, אך עם הרבה פחות תופעות לוואי (האדמומיות והיובש הקלאסיים). בנוסף לרטינואיד+לקטית, הקרם מכיל פפטידים משקמים, ניאצינאמיד, ויטמין C ו-E, קומפלקס מקיף אנטי-אייג'ינג, לצד מרכיבי לחות עשירים (גליצרין, סקוואלן, סרמידים) להשאיר את העור נינוח. התוצאה היא מוצר רב-פעולתי: גם מחליק קמטים, גם משפר טקסטורה, גם מבהיר כתמים, הכל במוצר אחד לילי. מרקם וניחוח: הקרם סמיך בינוני, עם ניחוח רפואי קל מאוד (ללא תוספת בושם), נמרח היטב ומשאיר תחושת הזנה. מתאים במיוחד לעור בוגר בינוני-יבש, אך גם לעור מעורב. למי? למי שרוצה "הכי טוב" בלי להתפשר, הקרם באמת מספק תוצאות מרשימות בזמן קצר יחסית, ולכן אהוב על מטופלים לפני אירוע גדול או בתחילתו של משטר אנטי-אייג'ינג. הוא אידיאלי גם כתחליף למי שלא סובל רטינואידים טהורים, כאן כמעט אין סיכון לקילופים. סיכום: אלפא-רט ממחיש מחשבה מחוץ לקופסה, לקחת שני כלים עוצמתיים (רטינואיד + AHA) ולחברם כדי לעקוף את הצורך להשתמש בהם בנפרד (מה שהיה עלול לגרות מאוד). הטכנולוגיה הזו זיכתה את החברה בפרסים ונתוני המכירות מצוינים במרפאות. החיסרון הוא המחיר הגבוה, אך עבור רבים הוא מצדיק זאת בחיסכון בזמן ובנוחות, במקום להשתמש גם בקרם רטינול וגם בפילינג בנפרד, מקבלים הכל בבקבוק אחד. בתמונה הגדולה, AlphaRet הוא חלק מגל חדש בתעשייה שמחפש להפוך את האנטי-אייג'ינג לקל, מהיר ונסבל יותר מתמיד, על בסיס מדע כימיה מתקדם.
  23. Dermalogica Daily Microfoliant (דרמלוג'יקה, פילינג אבקה יומיומי), מחיר: 250 ₪ (74 גר'). חוות דעת דרמטולוגית: מוצר ייחודי ופורץ דרך בזמנו, אבקה אנזימטית המבוססת על אורז, שמופעלת במגע עם מים והופכת לתכשיר פילינג עדין לשימוש יומיומי. פופולריות: ★★★★★ (מוצר הדגל של דרמלוג'יקה, ומרכיב קבוע בשגרת טיפול של רבים ברחבי העולם מאז הושק בשנת 2001). יתרונות מדעיים: האבקה מכילה אנזימי אורז ופפאין (אנזים מפפאיה) שמפרקים חלבונים, כלומר מסירים תאי עור מתים על פני השטח מבלי שפשוף מכני אגרסיבי. בנוסף, יש בה חומצה סליצילית (כ-0.5%) המסייעת בניקוי הנקבוביות, ותערובת של שיבולת שועל וליקוריץ להרגעת העור בזמן הפעולה. כאשר מערבבים מעט אבקה עם מים, נוצרת תחושת "חלב" גרגירי עדין שאותו מעסים על הפנים כדקה. הפילינג המתקבל עדין מספיק לשימוש אפילו על עור רגיש מדי יום, ובכל זאת משאיר את העור חלק כמשי, נקי מרבדים עמומים ומוכן לקליטת חומרים פעילים. מחקרים פנימיים של דרמלוג'יקה הראו ששימוש יומי ב-Microfoliant העלה את קצב החידוש התאי הקרני (Cell Renewal Rate) בכ-15% לאחר שבועיים, מספיק כדי לתת זוהר וברק, אך לא מספיק כדי לפגוע במחסום העור. יתרון נוסף: משום שהוא אבקה יבשה, אין צורך בחומרים משמרים חזקים או בבישום, הפורמולה נקיה מאוד, ללא ריח מורגש. חוויית שימוש: זה קצת כמו "שיקוי קסם", יוצקים אבקה לכף רטובה, מקציפים בעדינות על הפנים, ומיד מרגישים שהתאים המתים יורדים. לאחר השטיפה, העור חלק ונראה בהיר ורענן יותר, בלי אדמומיות. למי מתאים? בעצם לכל אחד, במיוחד למי שמפחד מחומצות חזקות או מסקרבים גסים. אנשים עם עור כהה, שסובלים לעיתים מהיפרפיגמנטציה לאחר פילינג אגרסיבי, מוצאים שהמוצר הזה נותן להם את ההבהרה והאחידות שהם רוצים ללא סיכון כזה. גם בעלי עור עם נקבוביות סתומות מרוויחים מהנוסחה (הסליצילית עוזרת). זהו מוצר שנמצא בערכת הכלים של המון דרמטולוגים וקוסמטיקאיות, לעיתים קרובות מומלץ בין טיפולים כדי לשמר תוצאות. סיכום: ה-Daily Microfoliant הוכיח שפילינג לא חייב להיות קשוח כדי לעבוד, פילינג אנזימטי הוא קונספט שנלקח מטיפולי ספא יוקרתיים והונגש לשימוש ביתי יומיומי. דרמלוג'יקה, כחברה עם גישה "קלינית", הצליחה ליצור מוצר שגם מרגיש מפנק וגם עומד בהבטחותיו מבחינה מדעית. אין פלא שהוא עדיין אחד ממוצרי הפילינג הנמכרים בעולם, למעלה משני עשורים לאחר שהושק.
  24. StriVectin SD Advanced PLUS Moisturizer (סטריוצין SD פלוס, קרם אנטי-קמטים מרוכז), מחיר: 300 ₪ (60 מ"ל). חוות דעת דרמטולוגית: קרם עשיר בהיסטוריה מעניינת, התחיל כקרם לצלקות ולסימני מתיחה, והפך בטעות ללהיט אנטי-אייג'ינג בתחילת שנות ה-2000, כאשר נשים התחילו למרוח אותו על הפנים. הגרסה המודרנית שלו משופרת ומעודכנת מדעית. פופולריות: ★★★★☆ (פעם היה ויראלי כ"תחליף לבוטוקס", היום פחות בכותרות אך עדיין נמכר היטב). יתרונות מדעיים: הפורמולה מבוססת על קומפלקס NIA-114®, צורת ניקוטינאמיד (ניאצינאמיד, ויטמין B3) המיוצבת עם מולקולת חומצת שומן, שפותחה ע"י מדענים כדי לשפר חדירות לעור. ניאצינאמיד ידוע כמשפר קמטים, אלסטיות ופיגמנטציה לאורך זמן, ומחזק את מחסום העור. בנוסף, הקרם מכיל פפטידים המחקים מרכיבים של אלסטין וקולגן, ותמציות צמחים כמו תמצית תפוח, זרעי אבוקדו ותמצית אצות כחולות לחיזוק ומיצוק. במחקר פנימי, StriVectin דיווחו על הפחתה של עד 20% בעומק הקמטים אצל משתמשות לאחר 8 שבועות, ושיפור ניכר בלחות ובעמידות העור (הודות לניאצינאמיד שמשפר ייצור סרמידים). הקרם במרקם סמיך המזכיר משחת גוף, אך נספג יפה לאחר עיסוי ומשאיר גימור רך (ייתכן כבד מדי לעור שמן). יתרון ניאצינאמיד הוא שמתאים גם לעור עם אקנה, הוא אנטי דלקתי ומווסת שומן, ולכן נשים מבוגרות עם עור מעורב לדוגמה נהנו ממנו. ה-SD Advanced PLUS הנוכחי מתמקד גם בפפטידי נחושת ובפרוביוטיקה מותססת לשיקום מחסום, מה שהופך אותו לקרם לילה משקם מצוין. סיפור הצלחה מוזר: StriVectin התחיל להימכר בחנויות לכלי עבודה (!), כשגברים השתמשו בו לסימני מתיחה, ואז נשותיהם גנבו אותו לפנים. הוא צבר מוניטין מפה לאוזן כמשפר קמטים ונתפס כאלטרנטיבה ביתית לטיפולים יקרים. החברה רכבה על הגל, מיתגה אותו מחדש והוסיפה מדע, והיום זה מוצר שמוכח מכיל רכיבים יעילים כמו ניאצינאמיד בריכוז גבוה ופפטידים, ולא רק הבטחות שיווקיות. לסיכום: StriVectin SD הוא קצת אנדרדוג כיום בשוק צפוף, אבל הוא דוגמה נחמדה לכך שמוצרי "מיתוס" לפעמים מגובים ברכיבים עובדים. אם מקפידים על שימוש יומיומי, העור אכן נעשה חלק יותר, הקמטים פחות בולטים והעור מרגיש חזק וגמיש יותר. הניאצינאמיד שבו תורם גם להפחתת אדמומיות ואי-אחידות. הוא אולי לא "קסם בין לילה", אבל כחלק משגרה הוא עושה עבודה מצוינת בלתחזק עור בוגר ולעכב הזדקנות נוספת. הרבה משתמשות ותיקות נאמנות אליו מזה שנים, וזה כשלעצמו מעיד שהוא מספק להן תוצאות נראות לעין.

הפוסט המוצרים הקוסמטיים הטובים ביותר בעולם (מחירון 2025) | סקירה דרמטולוגית הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
טיפולי יופי חדשנייים | מחקרים חדשים | מחירים עדכניים https://hea-lth.co.il/beauty-treatment/ Mon, 07 Jul 2025 16:17:54 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=548 תעשיית היופי והאסתטיקה הרפואית מתפתחת בקצב מסחרר. מגוון טיפולים חדשניים, החל מהשתלות שיער וטכנולוגיות לייזר מתקדמות, דרך הזרקות וחומרים פעילים אנטי-אייג’ינג, ועד לפתרונות הצרת היקפים ודיאטות מודרניות, משנים את האופן שבו אנו משפרים את המראה שלנו. נתחיל בהיכרות עם הטרנדים הכלליים המעצבים את עולם היופי ב-2025, ולאחר מכן נצלול לכל תחום, שיער, עור, גוף, תזונה, […]

הפוסט טיפולי יופי חדשנייים | מחקרים חדשים | מחירים עדכניים הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
תעשיית היופי והאסתטיקה הרפואית מתפתחת בקצב מסחרר. מגוון טיפולים חדשניים, החל מהשתלות שיער וטכנולוגיות לייזר מתקדמות, דרך הזרקות וחומרים פעילים אנטי-אייג’ינג, ועד לפתרונות הצרת היקפים ודיאטות מודרניות, משנים את האופן שבו אנו משפרים את המראה שלנו.

נתחיל בהיכרות עם הטרנדים הכלליים המעצבים את עולם היופי ב-2025, ולאחר מכן נצלול לכל תחום, שיער, עור, גוף, תזונה, אנטי-אייג’ינג, ניתוחים פלסטיים, ועוד, כדי להבין אילו חידושים מחכים לנו וכיצד לבחור בטיפול המתאים ביותר ביחס עלות-תועלת (Value for Money).

חשוב לזכור: טיפולי היופי כיום שמים דגש על תוצאות טבעיות ופרסונליזציה. הגישה המודרנית היא “פחות זה יותר”, שימור ושיפור עדין של המראה במקום שינויים דרמטיים. בנוסף, דור הלקוחות הצעיר מאמץ גישת "פרה-ג’ובניישן" (Prejuvenation), השקעה מוקדמת בטיפולים מונעי הזדקנות במקום תיקון מאוחר. מגמה נוספת היא השילוב בין בריאות כוללת ליופי: שילוב תזונה, איזון הורמונלי וטיפוח נפשי כחלק מתוכנית אסתטית. וכמובן, הטכנולוגיה נמצאת בחזית, מבינה מלאכותית במכשור מתקדם ועד מציאות מדומה לתכנון תוצאות. כל אלו באים לידי ביטוי בסקירה שלפניכם.


טרנדים כלליים בעולם האסתטיקה 2025

  • מראה טבעי והרמוני: מטופלים מחפשים לשפר את חזותם בלי להיראות "עשויים". טכניקות כמו מיקרו-הזרקות של בוטוקס ומילוי בהדרגה מאפשרות לשמור על הבעות פנים טבעיות. הרעיון הוא לשדרג את מה שיש, "גרסה משופרת של עצמך", במקום לשנות תווי פנים לחלוטין.
  • מינימליזם ותחזוקה מניעתית: יותר אנשים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם פונים לטיפולים מונעים נגד הזדקנות (כמו טיפול מיקרו-נידלינג, פילינג קל או "בייבי בוטוקס") כדי לעכב הופעת קמטים ורפיון עור. "להקדים תרופה למכה" הופך למוטו, מתוך הבנה שטיפולים עדינים לאורך זמן עדיפים על ניתוח דרסטי מאוחר יותר.
  • פרסונליזציה וטכנולוגיה מתקדמת: מכשור מתקדם עם בינה מלאכותית (AI) מסייע בהתאמת הטיפול למטופל. למשל, מערכות הדמיה תלת-ממדית ו-VR מאפשרות לדמות תוצאות ניתוח עוד לפני ביצועו, ואלגוריתמי AI מנתחים את עור הפנים כדי להמליץ על אזורי טיפול אופטימליים בבוטוקס, פילרים או לייזר. אפילו מופיעים לייזרים "חכמים" חדשים המכווננים עצמם לפי סוג העור, לדוגמה, דווח על מערכת לייזר AVAVA Miria עם AI המבטיחה תוצאות מותאמות אישית לכל סוג עור.
  • שילוב של בריאות ואסתטיקה: גובר הדגש על רפואה אסתטית הוליסטית, התייחסות לגוף ולנפש כחטיבה אחת. קליניקות מובילות החלו לשלב ייעוץ תזונה, איזון הורמונלי, טיפולי רפואה משלימה ואף מדיטציה לצד הטיפולים הקוסמטיים. לדוגמה, מטופלים המקבלים טיפולי עור יופנו גם לתוספי ויטמינים, IV drip (עירויי ויטמינים) או טיפולי ריפוי בעיסוק לשיפור אורח החיים, מתוך הבנה שיופי אמיתי מתחיל מבפנים.
  • קיימות ואקולוגיה בתחום היופי: גם באסתטיקה מדברים על ירוק וקיימות, החל מאריזות מוצרים אקולוגיות, דרך שימוש בחומרים מתכלים ונטולי רעלים (למשל פילרים “ירוקים”), ועד מיחזור מכשירים וחומרים. יותר קליניקות ומכוני יופי מנסות לצמצם פסולת וכימיקלים מזיקים, בהתאם למודעות הגוברת לסביבה.
  • עלייתם של גברים מטופחים: אף שהרוב המובהק של לקוחות האסתטיקה הן נשים, גם גברים מצטרפים למהפכה. יש עלייה בפופולריות של טיפולים לגברים: הסרת שיער גוף ופנים, השתלות שיער, טיפולי פנים לשיפור עור מזדקן, ועיצוב קו לסת באמצעות פיסול (פילרים או ניתוח). גברים רבים מבקשים מראה מטופח אך גברי, לדוגמה, להדגיש קו לסת וסנטר חזק או לטפל בהתקרחות תוך שמירה על תוצאה טבעית.

לאחר שהבנו את המגמות הרחבות, נעבור כעת לסקירה תחום אחר תחום: שיער, עור, הזרקות, גוף, ניתוחים פלסטיים, אנטי-אייג'ינג, תזונה ועוד. בכל חלק נציג את הטיפולים החדשניים ביותר, נסביר כיצד הם פועלים, נביא נתונים ומחקרים, נציין טווחי מחירים משוערים (בשקלים חדשים ₪₪ ובמקרים מסוימים גם בדולר $, בהתאם למידע הזמין), ונמליץ על מכונים או מומחים בולטים (בארץ ובעולם) בתחום. כך תקבלו תמונה מלאה שתאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות בדרך ליופי ולבריאות.


טיפולי שיער חדשניים

השיער, “הכתר שעל הראש”, משפיע רבות על המראה והביטחון העצמי. בעשורים האחרונים חלה מהפכה בטיפולי השיער: מנשירת שיער והתקרחות ועד הסרת שיער מאזורים לא רצויים. נסקור את מיטב החידושים בתחום שיקום וצמיחת שיער הקרקפת, השתלות שיער, טיפולי מניעה, וגם טכנולוגיות מתקדמות להסרת שיער גוף לצמיתות.

השתלת שיער מתקדמת (FUE, רובוטיקה ושיבוט זקיקים)

השתלת שיער היא פתרון ותיק להתקרחות, אך כיום היא מדויקת ויעילה מאי פעם. השיטה המובילה נקראת FUE, Follicular Unit Extraction (מיצוי יחידות זקיקים), שבה מוציאים זקיקי שיער בודדים מהאזור התורם ומשתילים אותם באזור הקרח. בניגוד לשיטה הישנה FUT (הסרת רצועת עור), FUE אינה משאירה צלקת לינארית בולטת, וההחלמה קלה יותר. בישראל, קליניקות מובילות מציעות FUE במחיר של כ-8,000–15,000 ₪ להשתלה (תלוי במספר הזקיקים ומוניטין הרופא). לדוגמה, ד"ר אלכס גינזבורג, בעל שם עולמי עם 28 שנות ניסיון, מציע השתלות FUE ברמה בינלאומית במרפאתו בישראל.

רובוטים ובינה מלאכותית בהשתלה: חידוש מרתק הוא שימוש ברובוטים לביצוע השתלות שיער. מערכות כגון Artas משתמשות בזרוע רובוטית לקטיף והשתלה מדויקים של זקיקים. הרובוט מסוגל לנתח את צפיפות השיער והזוויות באמצעות AI, ולבצע את הפעולה בעדינות ובדיוק אחיד, מה שמפחית טעויות אנוש. התוצאה, צלקות זעירות, שיעור קליטה גבוה יותר של שתלים ומראה טבעי. טיפ חשוב: השתלת שיער רובוטית יכולה להתאים במיוחד למטופלים עם שטחי קרחת גדולים, כי המכשור יכול לעבוד שעות ארוכות מבלי "להתעייף". עם זאת, העלות עלולה להיות גבוהה בכ-20%–30% מהשתלה ידנית סטנדרטית.

היי-דפינישן להשתלות (HD): טרנד נוסף הוא "השתלת שיער בשילוב עיצוב אמנותי". מנתחים מיומנים משתמשים בשתלים דקים מאוד (micrografts) וממקמים אותם בזוויות וכיוונים מדויקים כדי ליצור קו שיער טבעי, כולל "רנדומיזציה" של זקיקים דקים ועבים בחזית כדי לדמות צפיפות טבעית. חלקם אף משלבים השתלה עם הדמיית זקיקים (ראו ערך Scalp Micropigmentation) למראה מלא יותר.

עתיד בתחום, שיבוט ושימוש בתאי גזע: מחקרים חדשים מתמקדים בשיבוט שיער (Hair Cloning), גידול זקיקי שיער חדשים במעבדה מתאי המטופל. הרעיון: לקחת מספר זקיקים בריאים, לרבות תאי גזע של זקיק, ולהכפיל אותם לתרבית שתספיק להשתלה בכיסוי מלא של הראש. נכון ל-2025, השיטה עדיין ניסיונית אך התקדמה מאוד. חוקרים הצליחו לשכפל זקיקי שיער מתאי מטופל באופן המפחית סיכון לדחייה. אם וכאשר יבשילו הניסויים הללו לכדי טיפול מסחרי, נוכל לספק פתרון קבוע להתקרחות גברית ונשית ללא הגבלת כמות שתלים. ההערכה היא שתוך כמה שנים, השיבוט יאפשר “מאגר שתלים אינסופי” להשתלה, חדשות מעולות למי שאין להם אזור תורם מספיק בקרקפת.

טכניקות חדשניות בהשתלה: שיטה מודרנית נוספת היא DHI, Direct Hair Implantation, שבה לאחר חילוץ הזקיקים, משתילים אותם מיד אחד-אחד בעזרת כלי מיוחדים (עט השתלה) ללא צורך בחיתוך תעלות מראש. הדבר מקצר את זמן שהות הזקיק מחוץ לגוף ומגביר סיכויי קליטה. DHI נחשבת לדור ההמשך של FUE ומבוצעת במרכזים מסוימים בארץ (למשל במרפאתו של ד"ר שלום שאלתיאל, חלוץ בתחום).

כמה מילים על טווח המחירים בעולם: בעוד שבישראל כאמור עלות השתלה נעה סביב 10,000 ₪, ישנם יעדים פופולריים כמו טורקיה המציעים חבילות השתלה במחירים נמוכים יותר (לעיתים $2,000–3,000, שהם כ-7,000–10,000 ₪) כולל אירוח, בשל תחרות גבוהה. עם זאת, חשוב לשים לב לאיכות, מומלץ לוודא שהמרפאה מוכרת ובעלת ניסיון. Value for Money: לעיתים כדאי להשקיע קצת יותר ברופא בעל ניסיון רב כדי להבטיח תוצאה טבעית ועמידה.

טיפולי PRP ועצירת נשירת שיער (פלזמה עשירת טסיות)

טיפול PRP (Platelet-Rich Plasma), או בעברית "פלזמה עשירת טסיות", הוא טיפול ביולוגי חדשני שהפך פופולרי לשיקום שיער דליל. בתהליך זה, נוטלים דם מהמטופל, מצנטריפגים אותו ובכך מרוכזים הטסיות וגורמי גדילה, ואז מזריקים את הפלזמה המרוכזת לקרקפת. גורמי הגדילה מאותתים לתאי הגזע בזקיקי השיער ועשויים לעודד צמיחה חדשה ולהאט נשירה. מחקרים מצביעים על כך ש-PRP יכול להגביר את צפיפות השיער ולהאריך את שלב צמיחת השיערה (Anagen) במקרים של התקרחות אנדרוגנית (תורשתית).

החידושים בשנתיים האחרונות כוללים ערכות PRP מותאמות אישית: מערכות מתקדמות מאפשרות לשלוט בדיוק בריכוז הטסיות ובתכולת גורמי הגדילה המוזרקים, להשגת השפעה אופטימלית. בנוסף, פותחו מכשירי הזרקה ייעודיים דמויי "אקדח מזותרפיה" להזרקה אחידה וכמעט נטולת כאב של PRP בקרקפת.

טיפול PRP נחשב מינימל_INV (זעיר-פולשני) עם סיכונים מינימליים (מאחר שהחומר מגיע מגוף המטופל עצמו). הוא מבוצע בסדרה של 3–6 מפגשים (אחת לחודש בערך). בישראל, מחיר טיפול יחיד נע סביב 1,500–2,500 ₪, תלוי במרפאה, ובדרך כלל נמכרים כרטיסיות עם הנחה למספר טיפולים. בעולם, המחירים דומים (כ-$500–800 למפגש בארה"ב).

חשוב לציין: PRP עובד טוב במיוחד בשלבים ראשוניים של דילול שיער, ופחות יעיל באזורים קרחים לחלוטין. לעיתים משלבים אותו כעזר להשתלת שיער, הזרקת PRP אחרי השתלה עשויה לשפר את קליטת השתלים והחלמת הקרקפת.

תוצאות ומחקרים: בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים קליניים המעידים על יעילות PRP. סקירה שיטתית מ-2021 הראתה שבמרבית המחקרים PRP הוביל לשיפור משמעותי בספירת השערות ובהערכת רופאים למצב השיער, בהשוואה לפלצבו. חלק מהמחקרים אף השוו PRP לטיפולים מקובלים אחרים, למשל, PRP מול מינוקסידיל, ומצאו ש-PRP לפחות יעיל באותה מידה ולעיתים יותר, ללא תופעות הלוואי של מינוקסידיל (גירוי קרקפת).

טיפולי אקסוזומים ותאי גזע לשיער

אחד התחומים המלהיבים במחקר צמיחת שיער הוא טיפול באקסוזומים (Exosomes). אקסוזומים הם בועיות זעירות שמופרשות מתאים, המכילות שפע של מולקולות שליחות (כמו microRNA, ציטוקינים וגורמי גדילה). הרעיון: להפיק אקסוזומים מתאי גזע (למשל מתאי גזע משלייה או מח עצם), ולחדיר אותם לקרקפת כדי “לתכנת מחדש” את הסביבה התאית ולעודד זקיקים רדומים להתעורר.

כבר כיום קיימים בשוק מוצרים מבוססי אקסוזומים לשיער, כגון Calecim Professional Advanced Hair System, תכשיר המשלב אקסוזומים שמקורם ברקמת חבל טבור (שיטה אתית ויעילה להפקת תאי גזע). מוצר זה מציג תוצאות מרשימות: במחקרים קליניים הודגם שיפור בצפיפות השיער ו"התעוררות" זקיקים ישנים. לדברי ד"ר מוניר סומג'י, מומחה בריטי להשתלות שיער, הטיפול באקסוזומים הראה יכולת טיפול בהתקרחות אנדרוגנית ללא תופעות הלוואי של תרופות מסורתיות. היתרון, זו גישה ללא תרופות, עם מינימום תופעות לוואי, המאפשרת שיפור טבעי בצמיחת השיער.

טיפול אחר בקטגוריה זו הוא שימוש בתאי גזע עצמוניים. לדוגמה, טכניקה נסיונית שנקראת Hair Regeneration Therapy משלבת תאי גזע ממקור שומן (ADSC, Adipose Derived Stem Cells) במהלך השתלת שיער: בעת ההשתלה מבודדים תאי גזע משומן גוף המטופל (למשל מהבטן), ומזריקים אותם באזור ההשתלה כדי לעודד קליטה וצמיחה. מחקרים ראשוניים מעידים על תוצאות מבטיחות, השתלים צומחים בעובי רב יותר ושיעור הדחייה נמוך יותר. סקירת ספרות מ-2022 סיכמה כי תאי גזע מזנכימליים (ממבוגר או מרקמות עובריות) מהווים את חוד החנית בטיפולי שיקום שיער, ומצאה הצלחה הן לתאים ממקור שומן והן ממקור דם טבורי.

חשוב להדגיש: טיפולי אקסוזומים ותאי גזע עדיין נחשבים ניסיוניים ברובם, ועולים לא מעט, אלפי עד עשרות אלפי שקלים לסדרה, שכן אין עדיין רגולציה נרחבת. בארה"ב, לדוגמה, ה-FDA עוקב מקרוב ועדיין לא אישר רשמית תכשירי אקסוזומים כמוצרי טיפול שיער, אך קליניקות פרטיות מציעות זאת תחת תקנות מיוחדות. בישראל, התחום בחיתוליו ונמצא בעיקר במסגרת מחקרית (למשל מחקרים באוניברסיטת ת"א על שימוש באקסוזומים לשיקום רקמות).

טיפולים תרופתיים חדשים לנשירת שיער

מעבר לטיפולים הפיזיים, יש התפתחויות משמעותיות גם בגזרת התרופות:

  • Clascoterone (Breezula): אחת ההבטחות הגדולות היא קלסקוטרון, תרופה חדשה לטיפול באובדן שיער אנדרוגני. זהו תמיסה אנטי-אנדרוגנית טופיקלית (על העור) הפועלת לחסום מקומית את הורמון ה-DHT המזיק לזקיקי השיער. בניסויי Phase II הודגם שקלסקוטרון מפחית משמעותית את נשירת השיער ומעודד צמיחה חדשה, אצל גברים ונשים כאחד. בניגוד לפינסטריד (פרופסיה) שנלקח בכדורים ומשפיע על כל הגוף, קלסקוטרון במריחה משפיע רק בקרקפת וכך מצמצם תופעות לוואי מערכתיות. נכון ל-2025, Breezula (שם המותג) עדיין בניסויים קליניים Phase III וטרם קיבל אישור רשמי, אך רבים עוקבים בתקווה, אם יאושר, זו עשויה להיות פריצת דרך למיליוני מתקרחים.
  • מעכבי JAK: עבור הסובלים מהתקרחות אזורית (Alopecia Areata), השנה 2022 הביאה בשורה היסטורית, ה-FDA אישר לראשונה תרופה ייעודית למחלה, בשם בריציטיניב (Baricitinib), המשווקת כ-Olumiant. זו תרופה מקבוצת מעכבי JAK המטפלת בשורש האוטואימוני של המחלה. בניסויים, קרוב ל-40% מהמטופלים במינון גבוה של בריציטיניב צימחו חזרה 80% ומעלה משיער הקרקפת לאחר 36 שבועות, נתון מרשים למי שאיבדו את כל שיערם. גם מעכבי JAK נוספים (כמו Tofacitinib) נחקרים לטיפול במצבים אלו. חשוב לציין שתכשירים אלו יקרים ויש להם תופעות לוואי פוטנציאליות, ולכן מיועדים למקרים חמורים, אך הם נותנים תקווה לאלו שהתקרחותם נובעת מתגובה חיסונית ולא הגיבה לטיפולים אחרים.
  • נוטריקוסמטיקה ותוספים: עוד זירה מתפתחת היא תוספי תזונה לנשירת שיער. בעוד הוויטמינים הקלאסיים (ביוטין, אבץ, ויטמין D וכו') נשארים בפופולריותם, כיום יש פורמולות מתקדמות יותר המכילות רכיבים כגון נוגדי DHT טבעיים (כמו דקל ננסי, סו פלמטו), פפטידים, וקולגן ימי. נוסחאות אלה נועדו לספק “חומרי בנייה” לקרקפת וזקיקי השיער מבפנים. גם תחום ה-Probiotics (פרוביוטיקה) נכנס, מחקרים ראשוניים מצביעים על קשר בין מיקרוביום המעיים לבריאות השיער, ויש חברות המפתחות פרוביוטיקה ייעודית לשיער.
  • פורמולציות חדשות של מינוקסידיל: מינוקסידיל (רוגיין) קיים עשרות שנים כטיפול טופיקלי לנשירה, אך כיום מנסים לשפר את הזמינות והנוחות שלו. דוגמה אחת היא מינוקסידיל בקצף (Foam) במקום תמיסה נוזלית, פחות דביק ומתייבש מהר. בנוסף, מספר מחקרים תומכים בשימוש במינוקסידיל פומי (דרך הפה) במינון מזערי (כ-0.25–1 מ"ג ליום) כאמצעי לעידוד שיער אצל מי שרגישים למריחה על העור. מינוקסידיל פומי off-label כבר נרשם ע"י רופאים מסוימים, אך יש לעקוב אחר תופעות כמו ירידת לחץ דם. כמו כן, ישנה משחה חדשה בשם Finoxytol המשלבת מינוקסידיל עם חומר המגביר חדירות לעור, במטרה לשפר חדירת התרופה לזקיק.

שורה תחתונה: תחום שימור השיער מתרחב ומשתפר, מהשתלות מדויקות, דרך הזרקות ביולוגיות ועד תרופות חדשניות, הכל במטרה לתת מענה מותאם אישית לסוגים שונים של התקרחות. אם פעם הפתרון היחיד להתקרחות משמעותית היה פאה, הרי שכיום כמעט לכל מצב יש פתרון טיפולי, או לפחות אופק מחקרי מבטיח.

הדמיית שיער בקרקפת (SMP, Scalp Micropigmentation)

טיפול קוסמטי ייחודי שצבר פופולריות הוא הדמיית שיער באמצעות קעקוע מיקרו-פיגמנטי בקרקפת. בשיטה זו יוצרים בנקודות דיו זעירות המדמות זקיקי שיער קצוצים, וכך מתקבל מראה של "ראש מגולח עם זיפים" במקום קרחת מבריקה.

למי זה מתאים? בעיקר לגברים (וגם נשים עם דלילות מפושטת) שאיבדו כמות רבה של שיער ולא מתאימים להשתלה, או שאינם רוצים בכך. SMP לא מצמיח שיער, אלא יוצר אשליה אופטית של מילוי. ניתן גם ליישם סביב צלקות השתלה ישנות כדי לטשטשן.

חידושים ב-SMP: בשנים האחרונות שופרו הפיגמנטים והציוד כך שהתוצאות עדינות וטבעיות יותר. משתמשים בצבעים היפואלרגניים המותאמים לגוון השיער והעור של המטופל, והם גם עמידים יותר לדהייה (צבעים ישנים נטו להפוך לכחלחלים עם הזמן; היום הפיגמנטים שומרים על גוון אפרפר טבעי לאורך שנים). טכניקות ההחדרה השתפרו, אמנים מיומנים יודעים לשבור את קווי הפיגמנט כך שיידמו זקיקים אמיתיים, כולל קו שיער נסוג באופן מציאותי.

מחיר ותחזוקה: הדמיית קרקפת מקצועית דורשת לרוב 2–3 מפגשים. המחיר בישראל עבור קרקפת מלאה עשוי לנוע בסביבות 5,000–10,000 ₪ (תלוי בשטח ובאמן המבצע). התוצאה מחזיקה 3–5 שנים, ולאחר מכן נדרשת נגיעה מחדש (ריפרש) כשרואים דהייה.

שילובים: יש הגורסים כי SMP וניתוח השתלת שיער אינם מתחרים אלא משלימים. למשל, מטופל עם קרחת נרחבת יכול להשתיל שיער באזור המפרצים והקדקוד, ובמקביל לעשות SMP למילוי שטחים גדולים, כך הוא משיג מראה של ראש מלא שיער קצוץ בלי צורך להשתיל בכל האזור (מה שחוסך שתלים).

לסיכום, SMP הוא פתרון יצירתי למראה שיער מלא, במיוחד למי שמעדיף ראש מגולח אסתטי. הוא בטוח יחסית, ללא זמן החלמה ממושך, והתוצאה מיידית. כשרופא מיומן או אמן מומחה מבצע זאת, קשה להבחין שזו רק הדמיה ולא שיער אמיתי.

הסרת שיער בלייזר וטכנולוגיות מתקדמות

מן העבר השני של טיפולי השיער, ישנם רבים המעוניינים להיפטר משיער לא רצוי בגוף. תחום הסרת השיער התפתח מאוד, וכיום יש מגוון טכנולוגיות יעילות, מהירות וכמעט ללא כאב, המאפשרות הפחתה דרסטית של שיער גוף ופנים לצמיתות.

לייזר דיודה, ND:YAG ואלכסנדריט: מכשירי הלייזר המקובלים (כמו LightSheer של Lumenis הישראלי, או GentleLASE) פועלים באורכי גל שונים המתאימים לאזורים וגווני עור שונים. הם שולחים אנרגיית אור הנספגת בפיגמנט המלנין בשערה ומחממת את זקיק השיער עד להריסתו. התוצאה, לאחר סדרת טיפולים (6–10 מפגשים), רוב הזקיקים אינם מצמיחים שיער חדש. טכנולוגיות חדשות משלבות מערכות קירור מתקדמות ו"פולסים" מהירים, כך שהטיפול מהיר בהרבה מבעבר ופחות כואב.

IPL, אור פעימות גבוהות: לצד הלייזרים, מכשירי IPL (Intense Pulsed Light) משמשים גם הם להסרת שיער. מדובר בפלאש אור רחב-ספקטרום ולא בלייזר בודד. היתרון: טיפולי IPL יכולים להיות עדינים יותר על העור, אך לרוב מעט פחות ממוקדים מהלייזר. כיום יש מערכות IPL ביתיות פופולריות (כמו Lumea של פיליפס) המאפשרות תחזוקה עצמאית, אם כי עוצמתן נמוכה בהרבה מהמכשירים הקליניים.

חדש, "לייזר היברידי" וגלי רדיו: מכשירים עדכניים משלבים כמה טכנולוגיות בפולס אחד. למשל, יש מערכות שמשלבות לייזר Nd:YAG + RF (גלי רדיו) כדי לטפל גם בשיער וגם למצות אפקט מיצוק עור קל במהלך הטיפול. מכשיר בשם Sylfirm X הוזכר כחדשני לשילוב טיפול בכלי דם ופיגמנט בעור לצד מיצוק, אך בהקשר של הסרת שיער, עדיין הלייזר הדומיננטי הוא הדיודה/אלכסנדריט.

איזה מכשיר מתאים לכם? תלוי בצבע העור והשיער: לבעלי עור בהיר ושיער כהה, רוב הלייזרים יעבדו היטב. לבעלי עור כהה, מומלץ Nd:YAG (1064nm) כי חודר עמוק יותר ופחות נספג בעור, מה שמפחית סיכון לכוויות. לבעלי שערות בהירות/ג'ינג'יות, לייזר פחות יעיל (כי אין כמעט מלנין בזקיק). במקרים כאלה, אלקטרוליזה היא פתרון, מחט חשמלית המשמידה זקיק-זקיק. אמנם איטית, אבל עובדת לכל צבע שיער. לעיתים משלבים: מסירים 80% בלייזר, ואת הפלומות הבהירות הנותרות מסיימים באלקטרוליזה.

מחירים: טיפולי לייזר בישראל לרוב מתומחרים לפי אזור. לדוגמה, הסרת שיער רגליים מלאות: ~3,000–5,000 ₪ לסדרה; בית שחי: ~800–1,200 ₪; פנים (שפם+סנטר): ~1,000–1,500 ₪. מכוני רשת מציעים חבילות ומשלבים אזורים במבצע. עצה לגבי עלות-תועלת: לא לרדוף דווקא אחרי הזול ביותר, חשוב שהמקום יהיה מפוקח ע"י גורם רפואי, עם מכשור חדיש. מכשיר טוב וצוות מיומן ימנעו כוויות ותוצאות חלקיות.

האם זה קבוע באמת? הסרת שיער בלייזר מוגדרת הפחתה קבועה, לרוב 80–90% מהשיער לא יחזור. ייתכן שעם השנים או שינויים הורמונליים, זקיקים רדומים "יתעוררו". לכן לעיתים נדרשים טיפולי תחזוקה פעם בשנה-שנתיים.

חדשנות נוספת: הופיעו שיטות כמו Electro-Optical Synergy (ELOS) המשלבות אור וגלי רדיו להגברת הדיוק; וכן מכשירי SHR (Super Hair Removal) העובדים בפולסים מהירים רציפים, מה שהופך את החוויה לכמעט חסרת כאב, המטופל מרגיש חום מתגבר בהדרגה ולא "צליפה" של פולס. דוגמה למכשיר SHR מתקדם הוא Soprano ICE הישראלי.

לסיכום, הסרת שיער התקדמה מאוד, היום ניתן לקבל עור חלק כמעט בכל הגוף, עם מינימום סבל, בפחות זמן. נשים כבר לא לבד, גם גברים רבים עוברים לייזר (גב, חזה, קו זקן). התוצאה: חיסכון אדיר בזמן גילוח/שעווה לאורך החיים, ותחושת ביטחון במראה חלק ואסטתי.


טיפולי עור פנים חדשניים

העור הוא האיבר הגדול בגוף, וכרטיס הביקור הוויזואלי שלנו. עם הגיל, חשיפת השמש והחיים העירוניים, העור סופג נזקים, קמטים, כתמי פיגמנטציה, צלקות אקנה, רפיון ועוד. החדשות הטובות: מעולם לא היו לנו כל כך הרבה כלים לשפר את בריאות ומראה העור. החל מטיפולים דרמטולוגיים רפואיים ועד שיטות קוסמטיות וטכנולוגיות אור וגלי רדיו, נסקור כעת את החידושים הבולטים בתחום טיפולי העור (בעיקר עור הפנים, אך רבים רלוונטיים גם לצוואר, ידיים וכו'). נשים דגש מיוחד על טיפולי אנטי-אייג'ינג (שימור נעורים) שכן זהו יעד מרכזי לרבות ורבים.

פילינג כימי דור חדש

פילינג כימי, קילוף עור על-ידי מריחת תמיסות כימיות, הוא שיטה ותיקה לריענון העור, אך התכשירים והפרוטוקולים השתכללו.

  • פילינג שטחי: מבוסס על חומצות כמו AHA (כגון חומצה גליקולית או לקטית) בריכוזים מתונים, או PHA עדינים יותר. מטרתו לקלף בעדינות את השכבה העליונה של האפידרמיס, לשפר מרקם, להאיר את העור ולהפחית פגמי פיגמנטציה קלים. חידוש: הופיעו תכשירי "פילינג לייזר" ביתיים עם חומצות בריכוז נמוך לשימוש יומיומי, שמדמים אפקט של פילינג מקצועי לאורך זמן ללא קילוף ניכר.
  • פילינג בדרגת ביניים: לדוגמה TCA (טריכלורואצטית) בריכוז ~20% או פילינג ג'סנר (תערובת של חומצה סליצילית, לקטית ורזורסינול). כימאים פיתחו וריאציות משופרות, למשל TCA בשילוב H2O2 שחדירה שלו לעור נשלטת יותר ומפחיתה סיכון לצלקות, או פילינג ג'סנר "משודרג" עם רכיבי הבהרה כמו הידרוקינון. טיפולים אלו יעילים לטשטוש צלקות אקנה שטחיות, כתמים בינוניים וקמטוטים עדינים.
  • פילינג עמוק: פעם שלט הפנול (Phenol) כפילינג עמוק חודר דרמיס, אך הוא אגרסיבי ודורש הרדמה. כיום משתמשים בו לעיתים נדירות, וכשכן, בהרכבים בטוחים יותר עם ניטרול לשליטה בעומק. יש אפילו פילינג עמוק "לייט" בשם ExoPeel שמשלב פנול בריכוז נמוך וטכניקה בשלבים כך שההחלמה קצרה יותר.

חדש, פילינג בסינרגיה עם טיפולים אחרים: ב-2025 כבר לא חושבים במושגים של פילינג או לייזר, אלא משלבים. למשל, פילינג לייזר: מריחה של חומצה (כמו חומצה לקטית) מיד לפני טיפול IPL או לייזר עדין, החומצה "מכינה" את העור ומשפרת חדירת אור, והתוצאה טובה מהפעולה בנפרד. או למשל, Laser Assisted Chemical Peel, עובר לייזר קל מאוד שמייצר נקבוביות מיקרוסקופיות בעור, ואז מורחים תמיסה כימית שחודרת עמוק יותר דרך הנקבים. כך מקבלים תוצאה של פילינג עמוק בלי תופעות הלוואי הרחבות שלו.

מחירים וזמן החלמה: פילינג שטחי יעלה בארץ כמה מאות שקלים (לעיתים כחלק מטיפול פנים), עם אודם קל של יום-יומיים. פילינג בינוני, לרוב 1,000–2,500 ₪, ההחלמה כשבוע (קילוף גלוי למשך 3-5 ימים). פילינג עמוק, במרפאות פרטיות זה עשוי להיות 5,000 ₪ ומעלה, עם החלמה של שבועיים-שלושה ודרוש מעקב רפואי צמוד. חשוב לוודא שרופא עור או פלסטיקאי מוסמך מבצע פילינג בדרגה בינונית-עמוקה, בשל הסיכונים (כוויות, שינויי פיגמנט).

יעילות: אין ספק שפילינג כימי הוא אחד הכלים היעילים ביותר לשיפור מרקם וקמטים. מחקרים לאורך 40 שנה מראים ש-TCA 20-35% יכול להגביר ייצור קולגן חדש בדרמיס, לשפר משמעותית צלקות אקנה וכתמי שמש. הפילינג העמוק (פנול) מסוגל להפחית קמטים עמוקים ב-~80%. יחד עם זאת, ההתקדמות בטיפולי לייזר ורדיו הובילה לכך שפחות אנשים עושים פילינג עמוק קלאסי, הם מעדיפים טיפולים עם סיכון נמוך יותר וצלקות מינימליות.

טיפ זהירות: פילינג כימי, בעיקר בבעלי עור כהה (פוטוטיפ 4 ומעלה), דורש תשומת לב מיוחדת כי יש סיכון לפוסט-דלקת פיגמנטציה (PIH). שימוש מקדים בקרם הבהרה (כמו הידרוקינון) והתאמת ריכוז החומצה חשובים כדי למנוע הופעת כתמים. לחלופין, בבעלי עור כהה, שקלו מיקרונידלינג RF (ראו בהמשך) כאלטרנטיבה, שכן מחקרים מראים שבכהי עור RF-נידלינג יעיל כמו פילינג לייזר אבל עם פחות סכנת היפר-פיגמנטציה.

מיקרונידלינג, עם ובלי גלי רדיו (RF Microneedling)

Microneedling, או בעברית "מיקרו-דקירה", הפך ללהיט גדול בשנים האחרונות ככלי לשיפור מרקם העור, צלקות וקמטוטים. העיקרון: יצירת פציעות מיקרוסקופיות מבוקרות בעור באמצעות מחטים זעירות, כדי לעודד את העור לתקן את עצמו בהגברת יצור קולגן ואלסטין (תהליך הנקרא Collagen Induction Therapy).

איך זה עובד? עט מיוחד כמו Dermapen או SkinPen מבצע דקירות עדינות ומהירות (אלפי דקירות בדקה) בשכבת העור העליונה-אמצעית. הדקירות יוצרות ערוצי מיקרו ומפעילות את מערכת הריפוי הטבעית, נוצרים כלי דם חדשים, סיבי קולגן מסודרים, והעור מתחדש מבפנים.

מה חדש? הטכנולוגיה התפתחה לגרסה מתקדמת עוד יותר, מיקרונידלינג עם גלי רדיו (RF Microneedling). כאן משלבים את המחטים עם אנרגיית RF (רדיו בתדר גבוה) הנשלחת דרך קצוות המחטים אל הדרמיס. ה-RF מחמם את הרקמה בעומק מבלי לפגוע בשכבה העליונה, ומביא לכיווץ סיבי קולגן ישנים ולעידוד מוגבר של יצירת חדשים. מכשירים כמו Morpheus8 (של חברת InMode הישראלית) ו-Infini (Lutronic) הם דוגמאות למערכות RF Microneedling פופולריות. יתרון ענק: שילוב מחטים ו-RF משיג שיפור ניכר בקמטים, מרקם וצלקות עם פגיעה אפידרמלית מינימלית, מה שמאפשר טיפול בטוח גם בבעלי עור כהה יותר. למעשה, במחקרי השוואה בין RF Microneedling ללייזר CO2 פרקציונלי בצלקות אקנה, התוצאות היו דומות, אבל ה-RF ניכר בפחות תופעות לוואי ובזמן החלמה קצר יותר.

שימושים:

  • טיפול בצלקות אקנה: RF-נידלינג הוכח כיעיל מאוד בהחלקת צלקות שקועות. כ-3–4 פגישות בהפרש חודשי מובילות לשיפור של 50–75% בעומק ומראה הצלקות. זה דומה ליעילות לייזר, אך כאמור עם פחות סיכון לכתמי פיגמנטציה במיוחד בגווני עור 3+.
  • הידוק ומתיחת העור: המחטים + החימום יכולים לכווץ את מעטפת הקולגן, מה שמעניק אפקט מיצוק. הצוואר, קו הלסת וקמטי לחיים מגיבים יפה, הפנים נראים "מורמים" קלות באופן טבעי. Morpheus8 אף משמש לחיטוב קו הלסת (מה שמכנים Morpheus8 Jawline).
  • שיפור מרקם ונקבוביות: מטופלים מדווחים על עור חלק יותר, נקבוביות מכווצות והפחתת שומן בעור לאחר סדרת טיפולי מיקרונידלינג RF. ייתכן שהחימום בבלוטות החֵלֵב תורם להקטנת הפרשת שומן.
  • סימני מתיחה: גם סימני מתיחה (בעור הגוף) מגיבים לשילוב מחטים ו-RF על ידי עידוד עור חדש בריא. Morpheus8 Body למשל מצויד בידית ייעודית לסימני מתיחה בבטן, ירכיים וכו'.

מהלך הטיפול: האזור מאלחש בקרם כשעה לפני. במכשירי RF מודרניים, עומק המחטים ניתן לכיוון (2–4 מ"מ בפנים, עד 7–8 מ"מ בגוף עם Morpheus8 Body). מרגישים דקירות וחום עמום. לאחר הטיפול העור אדמדם ונפוח מעט, כמו כוויית שמש קלה, ל-1–2 ימים. ניתן לחזור לשגרה במהירות יחסית (עם איפור כבר אחרי 24 שעות, בהתאם לעומק הטיפול).

מחירים בארץ: טיפול Dermapen פשוט (ללא RF) אצל קוסמטיקאית רפואית: ~500–800 ₪. טיפול RF Microneedling אצל רופא עם מכשיר מתקדם: ~2,000 ₪ לפנים מלאות למפגש. בד"כ מומלצת סדרה של 3, ולעיתים מוצעות חבילות בהנחה. Value for money: למרות המחיר הלא נמוך, רבים רואים ב-RF-נידלינג השקעה משתלמת כי הוא משפר מגוון בעיות בבת-אחת (קמטוטים, מרקם, צלקות) עם תוצאות ממושכות ושיפור שממשיך חודשים אחרי הסדרה.

שילובים פופולריים:

  • "Vampire Facial": מיקרונידלינג רגיל + מריחת PRP (פלזמה עשירת טסיות) על העור. המחטים מסייעות בהחדרת גורמי הגדילה מה-PRP לעומק, וכך מקבלים שני טיפולים באחד, גם יצור קולגן וגם הזנה ביולוגית.
  • Microinfusion (Aquagold): התקן זעיר עם מחטי זהב חלולות המשמש להחדרת קוקטייל לתוך העור (לרוב חומצה היאלורונית, ויטמינים ומיקרו-בוטוקס). מעניק זוהר והידרציה באופן שטחי, מעולה לפני אירוע.
  • לייזר + מיקרונידלינג: לפעמים יעשו לייזר עדין (כמו לייזר פחמן, "פילינג הוליווד") ואחריו מיקרונידלינג. או להפך, קודם RF-נידלינג, חודש אחר כך לייזר פרקציונלי, לשדרוג התוצאה.

לסיכום, מיקרונידלינג, ובפרט עם גלי רדיו, הוא כלי רב-עוצמה בארסנל האנטי-אייג'ינג המודרני. הוא מהווה אופציה מצוינת למי שרוצה שיפור ניכר אך לא מוכן לזמן ההחלמה והסיכונים של לייזר אגרסיבי או ניתוח. רבים מהרופאים מדרגים כיום את RF Microneedling כטיפול מספר 1 לשיקום צלקות אקנה ושיפור כללי של איכות העור בעידן הנוכחי.

טיפולי לייזר פרקציונלי (Fractional Laser), CO2, ארביום ועוד

לייזר פרקציונלי חולל מהפכה בטיפולי העור מאז אמצע שנות ה-2000. בניגוד ללייזרים ישנים שקילפו את כל שטח העור (fully ablative) וגרמו להחלמה ממושכת, הלייזר הפרקציונלי יורה אלפי נקודות זעירות על פני העור, ומותיר רק "פיקסלים" של פגיעה לצד אזורים בריאים. כך מושגת החלמה מהירה יותר, ועדיין מגרה יצירת קולגן ושיפור ניכר בקמטוטים, צלקות וכתמים.

סוגי לייזר פרקציונלי:

  • לייזר CO2 פרקציונלי: אורך גל 10,600nm. חודר עמוק יחסית ומסיר (אבלציה) עמודות מיקרוסקופיות של עור. נחשב הסטנדרט המוזהב לשיפור קמטים עמוקים וצלקות. מכשירים כמו Lumenis AcuPulse או Fraxel Re:Pair נמנים על קטגוריה זו. שיפור של 50-80% במרקם הוא מציאותי אחרי סדרה של 1–2 טיפולים, אך ההחלמה 7-10 ימים.
  • לייזר ארביום (Er:YAG) פרקציונלי: אורך גל 2940nm. סופג יותר במים ולכן משפיע שטחית יותר, מתאים במיוחד לקמטים עדינים, כתמי שמש וטקסטורה. ההחלמה ממנו קצרה יותר (כ-5 ימים) לעומת CO2. לעיתים משולב: ארביום פרקציונלי לכל הפנים, ו-CO2 פרקציונלי ממוקד באזורים קשים (כגון צלקות עבות).
  • Non-ablative Fractional: לייזרים פרקציונליים לא אבלטיביים כמו Fraxel Restore (1550nm) שחודרים לדרמיס אך לא מסירים את שכבת העור החיצונית. זמן החלמה קצר מאוד (אדמומיות יום-יומיים), אך נדרשים יותר מפגשים (3–5) והתוצאות יותר מתונות. טוב למי שלא יכול להרשות השבתה אך רוצה שיפור איכות העור.

מה התחדש?

  • לייזרים חדשים ודיוקים גבוהים: הופיעו מכשירים עם אלומות לייזר זעירות יותר וצפופות יותר, שמאפשרות דיוק רב. למשל Halo (של חברת Sciton) שמשלב בו-זמנית פרקציונלי אבלטיבי ופרקציונלי לא-אבלטיבי באותו טיפול, כך מקבלים גם שיפור שטחי וגם עמוק ביחד.
  • טכנולוגיות פיקו-שניות: לייזרים מהירים במיוחד (Picosecond) במקורם להסרת קעקועים, מצאו שימוש גם בשיפור עור, במיוחד בפיגמנטציה כמו מלזמה שקשה לטפל. פיקו-לייזרים (כמו PicoWay, PicoSure) יוצרים אפקט פוטו-אקוסטי ולא תרמי, וכשמעבירים אותם בפריסה (פרקציונלי), ניתן לשפר מרקם עם סיכון קטן מאוד להיפר-פיגמנטציה.
  • טיפולי לייזר עדינים תכופים: טרנד לאנטי-אייג'ינג הוא טיפולי תחזוקה קלים עם לייזר בעוצמה נמוכה אך באופן קבוע, נניח כל 3-4 חודשים טיפול פרקציונלי קל. במקום "לחכות להתיישנות" ואז לתקן חזק, שומרים תמיד על "פני שטח" רעננים. טכניקה זו נהיית פופולרית בקרב ידוענים (שלא יכולים לאפשר השבתה ארוכה).

מחירים: טיפול לייזר CO2 פרקציונלי מלא בפנים בארץ: 4,000–8,000 ₪ (תלוי במכשיר וברופא). טיפול בלייזר לא אבלטיבי (כמו קלריטי, פוטונה) עשוי להיות ~2,000–3,000 ₪ לפנים. לפעמים המחיר תלוי במספר הפולסים או בשטח, לדוגמה טיפול ממוקד בצלקת ספציפית יכול להיות 500 ₪.

החלמה וסיכונים: אחרי לייזר פרקציונלי אבלטיבי, הפנים אדומות ונפוחות, יש הפרשת נוזלים וגלדים נקודתיים. כעבור 5–7 ימים הקילוף מסתיים. בשבועות הראשונים העור וורוד. יש להימנע משמש ולהשתמש בקרם הגנה מסודר. סיבוכים אפשריים: זיהום, צלקות (נדיר אם מבוצע כראוי), והכי נפוץ, שינויים בפיגמנט (כהה או בהיר מדי). כדי לצמצם זאת, שוב, למטופלים כהי עור עדיף לייזר עדין יותר או RF מיקרונידלינג.

תוצאות: בטיפול יחיד אפשר לראות הפחתה משמעותית בקמטוטים סביב העיניים, בשפה העליונה (קמטי עישון), וכן שיפור מוצקות. פציינטים מדווחים על "מראה חלק וזוהר" שהיה להם רק בצעירותם. צלקות אקנה עמוקות לעיתים ידרשו יותר מסשן אחד. נתון מחקרי לדוגמה: מחקר בדק 50 מטופלים עם צלקות אקנה, 3 חודשים אחרי טיפול CO2 פרקציונלי אחד, 84% מהם דורגו כבעלי שיפור של 50% ומעלה במראה הצלקות, ו-40% שיפור של מעל 75%.

שם דבר בישראל: חשוב להזכיר את תרומת ישראל בתחום, חברת Lumenis הייתה חלוצה בפיתוח לייזר CO2 (עם מכשירי UltraPulse המיתולוגיים) ו-IPL. גם כיום, דגמי Lumenis M22 (מערכת מולטי-מודלית הכוללת IPL ו-Nd:YAG) ו-AcuPulse (לייזר CO2) נחשבים מהמתקדמים בעולם ונמצאים בשימוש נרחב בקליניקות. בנוסף, חברת Alma (בבעלות Sisram, גם היא ישראלית) מפתחת מערכות לייזר חדשניות כמו Harmony XL הכוללת ידיות לפרקציונלי לא אבלטיבי, Q-Switch לפיגמנט וכו'. לכן, אין זה מפתיע שקליניקות בינלאומיות מובילות משתמשות תכופות במכשור “כחול-לבן” בזכות החדשנות והאמינות שלהם.

טיפול בפיגמנטציה וכתמי עור מתקדמים

כתמי שמש, מלזמה ונמשים הם אתגר אסתטי נפוץ, במיוחד באזורי הפנים, המחשוף וגב הידיים. מלבד קרם ההגנה שהינו קו הגנה ראשון, קיימים היום טיפולים מתוחכמים להבהרת העור בצורה ממוקדת ובטוחה.

  • קרמים וטיפוח רפואי: חומרים פעילים ותיקים כמו הידרוקינון (מדכא יצירת מלנין) נשארו סטנדרט למלזמה (במרשם), אך כיום משלבים אותם עם רכיבים חדשים, למשל טרנקסמיק אסיד (חומצה טרנקסמית) המעולה לדיכוי אדמומיות ופיגמנטציה; Arbutin (ארבוטין) נגזרת טבעית עדינה יותר של הידרוקינון; ניאצינמיד ורטינול. קיים תכשיר מרוכז בשם Kligman’s formula המשלב הידרוקינון, רטינואיד וסטרואיד, עם הצלחה גבוהה במלזמה. מוצרים ללא מרשם מתקדמים (כמו של Skinceuticals, PCA) משלבים חומצות קוג'ית, אלפא-ארבוטין, ליקוריץ ועוד.
  • IPL (פוטו-פיישל): לטיפול בנמשים וכתמי שמש שטחיים, אור אינטנסיבי בפולסים הוא כלי מצוין. IPL מזהה את הפיגמנט הכהה ומפרק אותו. לאחר 1–3 טיפולים, כתמי שמש נושרים או מתבהרים משמעותית. טיפולי BBL (BroadBand Light), גרסה משודרגת של IPL, אף זכו לכינוי "פוטו-טיפול של נעורים" שכן מחקר של אונ' סטנפורד הראה ששימוש קבוע ב-BBL יכול לשנות את הביטוי הגנטי בעור חזרה לפרופיל צעיר יותר. כיום יש פרוטוקול בשם BBL HERO לטיפול מהיר בכל הגוף (גב, זרועות וכו') לתיקון נזקי שמש.
  • לייזרים לפיגמנט: לייזרי Q-Switched (נדנוד מהיר) כגון Nd:YAG 532nm או Ruby 694nm, מכוונים במיוחד לכתמי גיל, כתמי "כבד" ומקועקעים. הבזק קצר ועוצמתי מפרק את הפיגמנט המלניני לחלקיקים זעירים, שהגוף מפנה. תוצאה: הכתם מתכהה זמנית 2-3 ימים ואז מתקלף, ועור ורדרד טרי מופיע תחתיו. לרוב טיפול בודד או שניים מספיקים לכל כתם. חידוש: לייזרי Picosecond שהוזכרו, כמו PicoWay, מבצעים את אותה פעולה אך בפחות חום, מה שמתאים במיוחד לכתמי מלזמה עקשניים, כי חום עשוי להחמיר מלזמה.
  • טרנדים חדשים: Mesotherapy להבהרה, הזרקה שטחית של קוקטייל נוגד פיגמנטציה (ויטמין C, גלוטתיון, חומצה טרנקסמית) בכל הפנים, לפיזור אחיד. בנוסף, יש גלולות המכילות חומצה טרנקסמית שניתנות לחולות מלזמה (במרשם רופא) עם תוצאות טובות, מורידות את פעילות המלנוציטים מבפנים.

מחיר לדוגמה: טיפול IPL פנים מלא, ~1,200 ₪. לייזר פיגמנט נקודתי, ~300 ₪ לכתם (או מחיר גלובלי למספר כתמים). קרם הבהרה רפואי, 200–400 ₪.

שימו לב: מלזמה (כתמים הורמונליים) היא עקשנית במיוחד ודורשת גישה משולבת ותחזוקה. מצליחים לנהל אותה באמצעות שילוב: קרם הבהרה + טיפולי לייזר עדינים/IPL + הגנה קפדנית משמש. גם לאחר שהכתמים דוהים, מעט חשיפה או שינוי הורמונלי (כמו הריון) עלולים להצית אותה שוב. לכן, הטיפ החשוב ביותר לאנשים עם נטייה לפיגמנטציה: להשתמש במסנן קרינה SPF50 כל יום, כל השנה.

טיפול באדמומיות, נימים ורוזציאה

מעבר לכתמים חומים, ישנם גם "כתמים" אדומים, נימי דם מורחבים, אודם כרוני בפנים (רוזציאה) וכתמי לידה וסקולריים. גם כאן הטכנולוגיה באה לעזרה:

  • לייזר Pulsed Dye (PDL): לדוגמה V-Beam (595nm) הוא לייזר שמיועד לכלי דם, הוא נספג בהמוגלובין ומחמם את דופן הנים, גורם לסגירתו. כלי אידיאלי להעלמת קופרוז (נימי "עכביש" בלחיים, אף וסנטר), לטיפול בפורט-וויין סטיין (כתם יין אדום מולד) ולהפחתת אודם רוזציאה. בטיפולי PDL פנים, האודם הכללי יכול לרדת משמעותית אחרי 2–4 מפגשים, אם כי תיתכן נפיחות קלה ו"כתמים" סגולים זמניים איפה שהנים קרס (Purpura). חדשנות: דורות חדשים של PDL מאפשרים פולסים מהירים יותר, כך שמסוגלים להימנע כמעט לגמרי מהופעת הסימנים הסגולים, מה שידוע כטיפול "ללא downtime".
  • IPL בפרוטוקול וסקולרי: ידית IPL עם פילטר מתאים (515–550nm) תופעל בפולסים מתונים יותר שמטרגטים אדום. טיפול כזה (PhotoFacial) מטפל גם באודם וגם בכתמים חומים בו-זמנית, מצוין לריענון כללי (טיפול "פוטוריג’וביניישן").
  • Electro-Cautery: לנימי דם בודדים, לעיתים מחט חשמלית עדינה יכולה לצרוב ולסגור אותם נקודתית, בתהליך פשוט במרפאה. משתמשים במחט דקה המעבירה זרם HF, וזה סוגר את הנים. חסרונות: קצת כאב וגלד זעיר, מתאים רק לנימים ממש קטנים.
  • תרופות לרוזציאה: מעבר לאסתטיקה, רוזציאה היא מצב רפואי כרוני. יש קרמים כמו מירווסו (Brimonidine) שגורם לכיווץ זמני של כלי דם בפנים (מקטין אודם לכ-12 שעות). ויש אנטיביוטיקות (מטרונידזול טופיקלי, דוקסילין פומי) המשפרות את התהליך הדלקתי. אבל בלייזרים אפשר להשיג שיפור קוסמטי מהיר יותר.

תוצאה: שילוב לייזר/IPL עם טיפול תרופתי מניב את המקסימום, הלייזר מטפל בכלי הדם הקיימים, והתרופות מונעות הופעת חדשים. מטופלים רבים עם רוזציאה מדווחים שהחיים מתחלקים ל"לפני ואחרי V-Beam". במקום פנים אדומות דרך קבע, הם חוזרים לגוון עור אחיד יחסית ויכולים שוב ליהנות מכוס יין או מאמבט חם (שגורמים להחמרה) בלי להאדים לחלוטין.

מחיר: טיפול V-Beam מלא פנים ~2,000 ₪. IPL וסקולרי ~1,000–1,500 ₪. לרוב מבוצעים בסדרה, ויש חבילות. חלק מקופות החולים בישראל מציעות טיפול PDL לרוזציאה בהשתתפות עצמית נמוכה שכן זה בעל היבט רפואי (שווה לבדוק זכאות).

"הזרקות ביולוגיות", Skin Boosters, מזותרפיה ו-Profhilo

פרט להזרקות המילוי ובוטוקס (שנדון בהם בנפרד בהמשך), קיים פלח של הזרקות זעירות לכל שטח הפנים המשמשות לשיפור איכות העור ללא שינוי מבנה. תחת קטגוריה זו נכללים סקין בוסטרס (Skin Boosters), מזותרפיה וטיפולי הידרדרמיה בהזרקה:

  • Skin Booster: חומר מילוי דליל במיוחד (לרוב חומצה היאלורונית לא מצולבת בריכוז נמוך) שמוזרק בטיפות רבות לעור הפנים, הצוואר או גב היד. מטרתו אינה למלא קמטים אלא להעניק לחות ועידוד קולגן. דוגמה: Restylane Vital. ההשפעה, העור נעשה קורן, גמיש ומוצק יותר. אפקט ההיאלורונית מושך מים ומעניק "גלואו" מבפנים. ההזרקה מתבצעת בכל האזור (microneedling-like) ובד"כ צריך 2–3 מפגשים. Profhilo הוא מוצר חדשני בקבוצה זו: מכיל ריכוז גבוה מאוד של HA טהורה ללא קישור צולב, המוזרקת בכ-10 נקודות אסטרטגיות בכל צד פנים. Profhilo זכה לכינוי "moisturizer injectable", "לחות בהזרקה", והפך פופולרי באירופה. במחקר קטן, אחרי 2 טיפולים בפרופילו, נרשמה עלייה במדדי גמישות העור והידרציה משמעותית.
  • מזותרפיה קלאסית: הזרקה רב מוקדית של "קוקטייל" המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצה היאלורונית לא מוצלבת, נוגדי חמצון וכו'. לרוב במזרק מזו או באקדח ייעודי, ובעומק רדוד מאוד. המזותרפיה נולדה בצרפת לפני עשרות שנים אך עדיין בשימוש, במיוחד באירופה. היא מיועדת לעור עייף, חסר ברק, עם קמטוטים דקים. הקוקטייל המפורסם הוא NCTF של Filorga המכיל 55 רכיבים פעילים. יש גם מזותרפיה לשיער (ויטמינים לקרקפת) ולגוף (לצלוליט, למשל זריקות קפאין). האפקט הוא subtle (עדין) אבל מורגש, "רענון" העור.
  • הזרקות קולגן/פיברובלסטים: תחום בניסויים הוא להזריק תאי פיברובלסט (תאים מייצרי קולגן) שהופקו מעורו של המטופל עצמו, כדי שיתיישבו בדרמיס וימשיכו לעבוד שם. טיפול מסחרי שהיה זמין בעבר נקרא Fibrocell (או Laviv), לקחו ביופסיית עור מאחורי האוזן, גידלו תאים במעבדה והזריקו לפנים. למרות תוצאות סבירות בקמטוטים, הטיפול לא המריא מסחרית. אולי בעתיד יחזור בקנה מידה משופר.

נקודה פיננסית: Skin boosters ופרופילו נחשבים "הזרקות פרימיום". בישראל טיפול Profhilo למשל יעלה ~2,500–3,000 ₪ (למזרק של 2 מ"ל, מספיק לפנים), וצריך שניים כאלו. סקיןבוסטר רגיל מעט זול יותר, סדרה של 3 יכולה להיות ~5,000 ₪. מזותרפיה קלאסית לעומת זאת זולה יותר, לעיתים 500 ₪ למפגש, אך כדי לראות תוצאה מצריכים ~4–6 מפגשים. בבחירת הטיפול, חשוב להבחין בין פרופילו (HA טהור) לבין מזותרפיה (תערובת חומרים), לכל אחד יתרונותיו. Value for Money: למי שכבר משקיע בקרמים יקרים אך מרגיש שזה לא מספיק, זריקת Skinbooster יכולה לתת שיפור שאף סרום לא ישיג, כי היא פועלת מבפנים.

טיפול באקנה ופוסט-אקנה בטכנולוגיה

בעוד שאקנה פעיל מטופל לרוב תרופתית (רטינואידים, אנטיביוטיקה, ראוקוטן במצבים קשים), גם הטכנולוגיה מסייעת:

  • אור כחול/אדום (LED): מצוין לאקנה קל-בינוני. אור כחול (405nm) משמיד חיידקי P. acnes הגורמים לדלקת, ואור אדום (633nm) חודר עמוק ומפחית דלקת ותורם לריפוי. קיימים מכשירי LED במרפאות וכן מסכות LED לשימוש ביתי. הם אינם כואבים וללא תופעות לוואי, אך דורשים התמדה (מספר טיפולים בשבוע למשך 8–10 שבועות).
  • פוטודינמי (PDT): שיטה אגרסיבית יותר לאקנה קשה. מורחים חומר רגיש לאור (ALA, חומצה אמינו-לבולינית) על הפנים, הוא נספג בזקיקי השמן ואז מקרינים אור כחול או אדום. התגובה יוצרת רדיקלים חופשיים שמחסלים את בלוטות החֵלֵב המוגדלות ואת החיידקים. זה למעשה "מעקר" את העור באופן זמני. PDT יכול להביא להפוגה משמעותית באקנה של כ-6 חודשים ואפילו לצמיתות בחלק מהמקרים, אך גורם לאדמומיות ורגישות למספר ימים ודורש הימנעות משמש לאחר הטיפול.
  • פילינגים לאקנה: חומצה סליצילית 20-30% או פילינג Jessner מוצלחים בטיפול בפצעים, על-ידי קילוף ודיכוי שומן. גם פילינג קל רוטיני במהלך התפרצות יכול לקצר אותה.
  • תעלות רדיו לבלוטות שמן: מכשיר חדש יחסית בשם AccuTite או ScarLet יכול עם מחט RF דקה להגיע לבלוטות חלב פעילות יתר ולהשמיד אותן סלקטיבית, להפחתת שומניות העור לאורך זמן, עדיין בגדר נסיוני אבל מבטיח לסובלים מאקנה בגלל עור שמן מאוד.

צלקות אקנה: כבר דיברנו על הלייזרים והמיקרונידלינג שבולטים בתחום זה. לרוב, הטיפול המומלץ הוא שילוב: למשל, תת-חריטה (Subcision) לצלקות שקועות גדולות (שחרור עם מחט של הפיברוזה שמתחת לצלקת), ואז RF-מיקרונידלינג או לייזר פרקציונלי להחלקה כללית. לפעמים מוסיפים מילוי בחומצה היאלורונית לצלקות עמוקות (כדי להרים אותן כמעט עד גובה פני העור). שילוב כל אלה נותן תוצאות אופטימליות.

אחד החידושים: לטיפול בצלקות אקנה עמוקות במיוחד הופיע תהליך הנקרא לייזר משולב עם חומצה TCA: עושים לייזר פרקציונלי CO2 ואחרי הלייזר מטפטפים בעזרת קיסם חומצת TCA 100% לתוך ה"בורות" של הצלקות. זה גורם להרס יזום וחידוש דווקא באותן נקודות שקועות. טכניקה זו, שנקראת לפעמים "Cross TCA", עוזרת לקבל שיפור נוסף במקומות שבהם הלייזר לבד לא מספיק.

מילת סיכום על עור הפנים: כפי שראינו, יש ים של אפשרויות. לרוב, תוכנית טיפול מיטבית אינה מורכבת מפרוצדורה בודדת אלא משילוב מותאם אישית. למשל, אישה בשנות ה-40 יכולה להרוויח משילוב של: בוטוקס במצח, פילר עדין בלחיים, לייזר פרקציונלי קל למרקם, וסקין בוסטר לזוהר, זו "עסקת חבילה" שלפני עשור בקושי יכלו לחלום עליה, והיום נחשבת לגישת 360 מעלות לטיפולי פנים.


הזרקות וטיפולים אסתטיים לא-ניתוחיים

העשור האחרון שייך במידה רבה לעידן המזרק, הטיפולים הלא-ניתוחיים באמצעות הזרקות חומרים שונים חוללו מהפכה, עד כדי כך שחלק מהאנליסטים מצביעים על ירידה בשיעור הניתוחים הפלסטיים הקלאסיים (כמו מתיחת פנים מלאה) בשל הזמינות של חלופות בהזרקה. נסקור כאן בהרחבה את בוטוקס וחומרי מילוי (Fillers), וגם טיפולים משלימים כמו חוטים נספגים ומתיחת צוואר זעיר-פולשנית. נתעכב גם על חומרים חדשניים להמסות שומן בהזרקה וטרנדים כמו טיפולי אמפייס (Emface) שמעניקים אפקט הרמה ללא מחט.

בוטוקס ודומיו, נוירומודולטורים להחלקת קמטים

בוטוקס (שם מסחרי ל-Botulinum Toxin Type A) הוא אולי הטיפול האסתטי המוכר ביותר בעולם. מאז אישורו בשנות ה-80 המאוחרות לקמטי הבעה, הוא שינה את נוף האנטי-אייג'ינג.

איך זה עובד? הבוטוקס הוא חלבון המופק מרעלן של חיידק בשם קלוסטרידיום בוטולינום. בהזרקה בכמות זעירה לתוך שריר, הוא חוסם באופן הפיך את האותות העצביים שגורמים לכיווץ השריר. כתוצאה, השריר נרפה חלקית והעור מעליו מתיישר.

לאילו קמטים? יעיל במיוחד לקמטי הבעה דינמיים:

  • מצח (קווים אופקיים),
  • בין הגבות (“11” גלבלה),
  • בצידי העיניים ("רגלי עורב").
    בנוסף משתמשים בו להרמת גבות עדינה, לטיפול ברצועות צוואר (platysmal bands), להקטנת שריר מסטר (בפנים עגולות, להשגת קו לסת צר יותר), ואפילו לטיפול בהזעת יתר בבית השחי ובכפות הידיים (ע"י שיתוק זמני של בלוטות הזיעה).

חידושים ושמות נוספים: מלבד המותג "Botox", קיימים מותגים אחרים של בוטולינום טוקסין: Dysport, Xeomin, Jeuveau וכו'. כולם עושים עבודה דומה עם הבדלים קלים. חידוש משמעותי שאושר ב-2023 בארה"ב הוא DAXI (DaxibotulinumtoxinA), טוקסין חדש שמבטיח אורך פעולה ארוך יותר (עד ~6 חודשים במקום 3–4). הדבר מושג ע"י צירוף חלבון מצמד (peptide) שמעכב את פירוקו. אם דקסי יעמוד בהבטחה, זה יפחית את תדירות הביקורים (פעמיים בשנה במקום ארבע).

טרנדים בהזרקת בוטוקס:

  • Baby Botox: מינונים נמוכים יותר, פזורים ביותר נקודות. נותן מראה רך וטבעי ולא "קפוא". פופולרי בקרב צעירים או גברים שרוצים לרכך הבעות בלי שירגישו שעשו משהו.
  • Microtox / Meso-Botox: הזרקת תמיסת בוטוקס מדוללת שטחית מאוד בעור (ולא לשריר) כדי לכווץ קלות את בלוטות השומן והזיעה, משפר מרקם ונקבוביות. טוב לעור שמן או סמוק.
  • Botox לנקבוביות וזוהר: במחט מזותרפיה, מוזרקים טיפות מיקרו של בוטוקס לאפידרמיס. זה לא משתק שרירים אלא מרגיע את בלוטות השמן וייתכן שגם את שרירי הפיילו (סמוך לזקיקי שערה). התוצאה, עור פחות שומני, נקבוביות מצומצמות, "Glass Skin" כפי שמכנים זאת.

בטיחות: בוטוקס הוא בין הטיפולים הבטוחים ביותר כאשר מבוצע נכון. תופעות לוואי נפוצות: שטף דם קטן במקום ההזרקה, לעיתים כאב ראש קל יום אחרי. סיבוכים נדירים: צניחת עפעף (אם חדר לשריר העפעף, זמני לכמה שבועות), חיוך לא סימטרי (אם הוזרק לא נכון בפה, גם זמני), דיפוזיה לאזורים לא רצויים. לכן, מיומנות המזריק קריטית. חשוב ללכת לרופא מנוסה (רופא עור או פלסטיקאי), כי קל יחסית "ללמוד להזריק בוטוקס" אך נדרש חוש אסתטי והבנה אנטומית עמוקה כדי להגיע לתוצאה מחמיאה.

מחירים בישראל: לרוב לפי אזור: מצח+בין גבות+עיניים (טיפול מלא), כ-1,200–1,800 ₪. באזור אחד (נניח רק מצח), 600–800 ₪. לעיתים התמחור הוא לפי יחידת חומר (בוטוקס מגיע בבקבוקון של 50–100 יחידות, וכל יחידה עולה ~10–15 ₪). כך או כך, עלות שנתית למי שעושה קבוע נעה סביב 3,000–5,000 ₪, מה שיחסית לערך המתקבל, רבים רואים כמשתלם מאוד.

אפקט וחזרה לשגרה: תוך 3–5 ימים מתחילים לראות את הקמטים מתעדנים, ושיא האפקט בשבועיים. אין ממש זמן החלמה, אפשר לחזור לעבודה מיד, רק להימנע משפשוף אזור ההזרקה כמה שעות. הבוטוקס מחזיק ~3–4 חודשים בממוצע ואז הקמטים חוזרים בהדרגה (לא גרוע יותר, אלא כפי שהיה). אגב: יש מחקרים שמראים ששימוש קבוע בבוטוקס לאורך שנים עשוי אפילו "לחנך" את השריר ופחות קמטים חוזרים, אבל לרוב זה הפיך.

Fun fact (עובדה מעניינת): מי שפיתחה את יישום הבוטוקס לקוסמטיקה היא ד"ר ג'ין קרות’רס מקנדה, בשנות ה-80. היא הבחינה שמטופלים שקיבלו בוטוקס לעיניים (לבעיה עפעפית) איבדו את הקמטים בין הגבות. ב-1987 ביצעה את ההזרקה הקוסמטית הראשונה, ומאז התחוללה היסטוריה. כיום, מעל 6 מיליון טיפולי בוטוקס קוסמטיים מתבצעים בעולם מדי שנה, והוא הפך שם נרדף להחלקת קמטים.

חומרי מילוי (Fillers), חומצה היאלורונית, סקלפטרה ודומיהם

חומרי מילוי נועדו "להחזיר נפח" ולפסל מחדש את הפנים. עם הגיל, אנו מאבדים שומן תת-עורי, עצם וקולגן, הפנים שוקעות וקמטים סטטיים נוצרים. הפילרים מאפשרים להשיב אבדן זה, וכן לשפר תווי פנים מולדים (למשל למלא שפתיים דקות).

הכוכבת: חומצה היאלורונית (HA), פולימר סוכר טבעי הנמצא בעור. מילוי על בסיס HA (מותגים: Restylane, Juvederm, Teosyal, Belotero ועוד) הוא הזמין והשימושי ביותר. היתרונות: מגיע כג'ל שקוף במרקמים שונים (דקיקים לקמטוטים עדינים, סמיכים ללסת ועצמות לחיים), נוח להזרקה ותוצאות מיידיות. מחזיק 6–18 חודשים (תלוי בסוג). חשוב מכל, ניתן לנטרול ע"י הזרקת אנזים היאלורונידאז אם התוצאה לא טובה או יש סיבוך. זה הופך אותו לבטוח יחסית.

איזורי שימוש נפוצים ל-HA:

  • שפתיים: לעיבוי קונטור ונפח. היום המראה המבוקש הוא טבעי (הרחק מה"שפתיים הברווזיות" של שנות ה-2000). משתמשים בחומרים רכים (כמו Juvederm Volbella) לתוצאה גמישה.
  • קמטי הבעה מתקבעים: קמטי מריונטה (מצידי הפה לסנטר), קווי צדי האף (נזולביאליים). מילוי באזורים אלה מרכך את הקו. לרוב חומר בדרגת סמיכות בינונית.
  • עצמות לחיים ולסת: באמצעות חומר סמיך (כמו Juvederm Voluma) אפשר להרים לחיים שצנחו, להדגיש קו לסת (טרנד "פיסול קו הלסת" מאוד מבוקש, בעיקר בקרב צעירים שרוצים מראה "חד" יותר).
  • מתחת לעיניים (שקעי דמעות): אזור עדין, חומר כמו Restylane או Belotero בגישה עדינה יכול להפחית מראה שקעים וכהות. צריך מזריק מומחה, שכן באזור זה סיכון לבצקות אם מגזימים.
  • אף, "רינופלסטיה נוזלית": מילוי בגשר האף יכול לתקן בליטה או חוסר סימטריה, ולהרים מעט את קצה האף, ללא ניתוח. כמובן, לא יכול להקטין אף גדול, אבל לפעמים מאפשר דחיית ניתוח.

חומרי מילוי ביוסטימולטוריים: מלבד HA, יש חומרים המסווגים כ"ביוסטימולטורים", הם לא רק ממלאים, אלא מעודדים יצירת קולגן חדש. שניים עיקריים:

  • Sculptra (סקולפטרה): עשוי מחומצה פולילקטית (PLA). מוזרק בדילול עם מים סטריליים, בתחילה נותן נפח קטן ואז הוא מעודד את הגוף לייצר קולגן ברקמה, תהליך שנמשך חודשים. טוב למילוי הדרגתי של אזורים שקועים (לחיים, רקות). נדרש 2–3 טיפולים בהפרש חודשים. התוצאה טבעית ומחזיקה 2+ שנים. שימוש נפוץ: לטיפול בפנים "עוינות", למשל אחרי ירידה דרסטית במשקל או איידס, כשהשומן הפנים נעלם.
  • Radiesse: עשוי מקלציום-הידרוקסיל-אפטיט (CaHA), חלקיקי סידן זעירים בג'ל. נותן תיקון מידי ועם זמן גם מגרה קולגן. טוב במיוחד לקו לסת, סנטר, גב כף יד. לאזור תת-עיניים לא מתאים. מתמוסס בתוך ~18 חודש.

Permanent vs Temporary Fillers: אנו מתמקדים בחומרים זמניים (שסופגים עם הזמן). סיליקון בהזרקה היה פעם בשימוש כשפתרון קבוע, אך גרם לסיבוכים (גרנולומות, נדידה) וכמעט נזנח. כיום מעדיפים להזריק זמני, גם כי הפנים משתנות וצריך להתאים את המילוי מחדש כל תקופה.

סיבוכים אפשריים: על אף פרופיל בטיחות טוב, פילרים עלולים לגרום לבעיות. השכיח: נפיחות או שטפי דם מיד אחרי. תגובות אלרגיות, נדיר (HA הוא טבעי לגוף). גרנולומות, תגובת יתר של מערכת החיסון שיוצרת גוש קשה (נדיר, נפתר ע"י המסה או סטרואידים מקומיים). הסיבוך החמור אך הנדיר ביותר: הזרקה לכלי דם, אם חומר ממלא עורק הזנה, עלול לגרום לנמק עור באזור או גרוע מכך (אם למשל סביב העין, חס וחלילה לעיוורון). זה נדיר ביותר (<0.1%), ובגלל זה כל מרפאה צריכה להחזיק היאלורונידאז ואדרנלין בהישג יד. מנוסים יודעים לזהות ולטפל מיד. חשוב: זה עוד טעם לבחור ברופא מוסמך, שמכיר אנטומיה ויכול לפעול במקרה חירום.

מחירים בישראל: מזרק של 1cc חומצה היאלורונית עולה לקליניקה ~700–1000 ש"ח. למטופל המחיר 1,500–2,000 ₪ בממוצע לכל מזרק. כמה צריך? שפתיים, בד"כ 1cc; לחיים, 2cc לכל צד למראה מורגש; קו לסת, 1–2cc לכל צד. סה"כ לעיצוב פנים כולל לפעמים משתמשים 5–6cc (וזה כבר חבילה יקרה של ~10,000 ₪). לכן יש רופאים שמציעים "יום מילוי" במחיר גלובלי לכמות בלתי מוגבלת בפרק זמן, אבל בזהירות, כי עודף מילוי מוביל ל"מראה עשוי" (ראו מקרה "פרצוף פילרים" אצל חלק מהסלבס).

טרנדים:

  • מראה טבעי והרמוני: התרחקות מoverfilling. היום מנסים לדבוק בכלל "Can you tell?", אם רואים שעשית, כנראה שזה לא טוב.
  • טיפול בגיל צעיר יותר: בניגוד לעבר, נשים (וגברים) בשלהי שנות ה-20 מתחילים כבר מילוי קל, לא כי חסר נפח, אלא כדי להדגיש תווי פנים (לסת, שפתיים) כטרנד אופנתי, וגם אולי להקדים איבוד נפח עתידי.
  • שימוש קנולה: לשיפור הבטיחות והדיוק, בהרבה אזורים (כמו לחיים, שפתיים) משתמשים בצינורית קהה (קנולה) במקום מחט חדה. זה מפחית סיכוי לפגוע בכלי דם ומקטין שטפי דם.

דגש ישראלי: בארץ יש מספר רופאים ידועי שם בתחום ההזרקות. למשל ד"ר מוניקה אלמן (דרמטולוגית ותיקה), ד"ר דב קליין (פלסטיקאי) וד"ר מוטי לוי, בין החלוצים בהזרקות בארץ. הם ואחרים מכשירים דור חדש של "אמני הזרקה". מרפאות כמו "פרופורציה" ו"כללית אסתטיקה" מציעות טיפולי הזרקה בפרישה רחבה, אך חשוב לבחור מטפל ספציפי עם ניסיון, לא רק מותג.

חוטים נספגים להרמה (Thread Lift)

מתיחת פנים ללא ניתוח, מי לא היה רוצה? חוטים נספגים הם ניסיון בדיוק לכך: לתת אפקט הרמה בינוני בלי סקלפל.

איך זה עובד? מוחדרים מתחת לעור חוטים דקיקים העשויים חומר נספג (PLA או PDO, אותו חומר של תפרים כירורגיים). לחוטים יש זיזים או חריצים, כך שהם נאחזים בדרמיס מבפנים. הרופא מותח אותם בכיוון הרצוי (למשל מעלה לכיוון האוזניים בקו הלסת) וכשהם נאחזים ברקמה, הם משאירים אותה במיקום חדש, וכך מרימים עור שצנח. הגוף בשלבים הבאים מפרק את החוט אך במקום החוט נוצר פיברוזיס (רקמת חיבור) אשר ממשיך לאחוז ברקמה ולייצר קולגן תומך.

איזורים ושמות מותגים: חוטי APTOS או Silhouette Soft הם מהידועים. משתמשים בהם להרמת לחיים, קו לסת, וצוואר עליון. יש גם חוטי הרמה לגבות (למראה Fox Eyes, טרנד רשתות חברתיות מפורסם).

תוצאה: עדינה יחסית, אל תצפו למתיחת פנים של 10 שנים אחורה. אבל בהחלט רואים שיפור: קו הלסת טיפה יותר חד, פחות "בולדוג" של לחיים נפולות, והגבות מורמות במילימטרים לקבלת מראה פקוח. היתרון שאין חתכים, רק דקירת מחט אליה מוכנס החוט (תחת אלחוש מקומי). זמן החלמה קצר, מעט נפיחות/שטפי דם, לרוב שבוע לחזור לגמרי לשגרה.

משך ההשפעה: החוטים נמסים תוך כ-6–12 חודשים, אך אפקט ההרמה יכול להחזיק ~1.5-2 שנים בשל רקמת החיבור הנוצרת. עם זאת, לרוב רואים דעיכה מסוימת כבר אחרי שנה. ניתן לחזור על ההליך.

סיכונים: בדרך כלל קלים, שטפי דם, חוט שמורגש או קצה חוט שבולט (ניתן לגזור אם קרה). לעיתים נדירות זיהום. חשוב לבצע סטרילית. כמו כן, אם מושכים יותר מדי, עלול להיראות לא טבעי או ליצור אי-סימטריה, לכן מיומנות חשובה. אם לא אוהבים, החוטים נספגים לבד, או שאפשר לחתוך ולהוציא.

למי זה טוב? למטופלים בגיל 35–55 עם צניחה קלה-בינונית שעדיין לא רוצים ניתוח. מעבר לזה, אם יש עודפי עור משמעותיים, חוט לא יוכל לתקן וניתוח מתיחת פנים כירורגי יהיה הפתרון המתאים.

כמה זה עולה? בארץ, טיפול חוטים לפנים (לחיים וקו לסת) נע סביב 6,000–12,000 ₪, תלוי במספר החוטים וסוגם. להרמת גבות 3,000–5,000 ₪. זה בערך שליש–רבע מעלות ניתוח מתיחת פנים מינימלית, אם כי כמובן האפקט גם קטן בהתאם.

חידוש מעניין: טכניקה בשם MyEllevate שפותחה כמעין "שזירת חוט" תת-עורית בצוואר. למעשה זהו שילוב, הוא משתמש בחוט כירורגי (לא נספג) לקשירה תמידית של שריר הפלטיסמה בצוואר, דרך חתכים זעירים. זה מבוצע לרוב עם הרדמה מקומית + מעט ליפו תת-סנטר. MyEllevate משולב לעיתים עם FaceTite (RF) כפי שצפו המומחים ל-2024, כך שבמכה אחת עושים המסת שומן וחימום RF בצוואר (FaceTite) ואז תופרים את השריר עם MyEllevate. זה נותן תוצאת "מיני מתיחת צוואר" בלי צלקות גדולות. נראה כיוון מעניין של שילוב חוטים וטכנולוגיה.

מתיחת צוואר קלה, FaceTite, AccuTite וטכנולוגיות זעיר-פולשניות

הצוואר הוא אזור קשה, העור דק, נוטה לצנוח ולפתח "הודו" (טורקי) עם הגיל. מי שלא רוצה ניתוח מלא, יש כמה פתרונות ביניים:

  • FaceTite / NeckTite: מכשיר של InMode (ישראלי) המשתמש בקנולה דקה שמוחדרת מתחת לעור (בהרדמה מקומית) ומשדרת גלי RF מבוקרים בין הקנולה החיצונית לפנימית, וכך מחממת וממצקת את הרקמה מבפנים. במקביל, מבצעים שאיבת שומן קלה (בדגם BodyTite). זה טוב למי שיש קצת שומן סנטר ורפיון קל. התוצאה: עור מכווץ בכ-30% בלי הסרת עור. ב-2024 כבר מזהים שהליך זה תופס תאוצה כחלק מ"מתיחת צוואר מינימלית".
  • Morpheus8 צוואר: כפי שצוין, RF microneedling גם על הצוואר משפר פלאים מרקם וקו לסת, במיוחד אצל צעירים יותר (40-50). לפעמים משלבים Morpheus8 חודש לפני FaceTite כדי לשפר עור ואז FaceTite ל"שאיבה" ומתיחה.
  • Ultherapy / HIFU: טיפול אולטרסאונד ממוקד (High Intensity Focused Ultrasound) שמגיע לעומק 4.5 מ"מ וגורם כיווץ נקודתי של הרקמה. מאושר להרמת גבות ומתיחת קו לסת וצוואר עדינה. ללא חתכים, אך כואב במהלך הטיפול ודורש מספר חודשים לתוצאה. יעיל במידה בינונית, טוב לשיפור קטנטן למי שממש לא מוכן לשום פולשנות.
  • פלזמה (Plasma Pen): מכשיר ידני שמייצר הבזקי פלזמה קטנים צרי-טווח, שיוצרים כוויה מיקרוסקופית באפידרמיס, וכך מכווצים מעט את העור. משמש לעפעפיים וצוואר בעיקר. אבל צריך מאד זהירות, ובישראל אין רגולציה מסודרת, לכן רופאים רבים לא ממליצים כי ראו כוויות מציוד לא אחיד.

בשורה התחתונה לגבי הצוואר: אם צניחת עור גדולה, כנראה אין מנוס מניתוח (Cut & Sew). אך לכל מה שלפני כן, האפשרויות לעכב ולהדק קיימות. דגש: התחילו מוקדם בטיפוח הצוואר, הרבה מורחים קרמים רק על הפנים ושוכחים מהצוואר, ואז רואים "צוואר מסגיר גיל". כיום משווקים תכשירים ייעודיים לצוואר, אך לרוב כל מה שטוב לפנים (רטינול, ויטמין C, SPF), טוב גם לצוואר, פשוט צריך לזכור להמשיך את המריחה מטה.

המסות שומן בהזרקה, "בוטוקס לשומן" (המסת סנטר כפול וכו')

עד עכשיו דיברנו על הזרקות למילוי; יש גם הזרקה להמסת שומן. תכשיר מפורסם הוא Kybella (בקנדה/אירופה, Belkyra). החומר הפעיל: חומצה דאוקסיכולית, חומר הנמצא במרה שתפקידו לפרק שומן במעיים. בהזרקה לאזור שומן תת-עורי (למשל מתחת לסנטר), הוא גורם להרס תאי השומן המקומיים והגוף מסלק אותם.

אישור והתאמה: Kybella אושר רשמית לסנטר כפול (שומן תת-סנטרי), אבל בשטח משתמשים בו גם לכיסי שומן קטנים אחרים: למשל "חזיות שומן" ליד בית השחי, פסי שומן בבטן, אפילו לגניקומסטיה קלה (שד גברי מוגדל).

מהלך הטיפול: מזריקים כמות קטנה בנקודות במרווחי כ-1 ס"מ. מרגישים צריבה ונפיחות שמתפתחת. למעשה, הנפיחות אחרי Kybella די משמעותית, לעיתים הסנטר מתנפח כמו "צפרדע" לשבוע. יש גם כאב ורגישות. לכן צריך להכין את המטופל לכך ולתזמן שלא יהיה אירוע חשוב מיד לאחר מכן.

תוצאות: מתחילות להיראות אחרי 4-6 שבועות, כי הגוף מפנה לאט. לרוב עושים 2–3 סשנים בהפרש חודשיים. בסוף, כ-70-80% מהשומן באזור המוזרק נעלם לצמיתות (התאים עצמם הושמדו). השוואה לקירור שומן (CoolSculpting): המסת שומן בזריקה טובה במיוחד לאזורים קטנים שקשה לתפוס בקירור, כמו תחת הסנטר או מעל ברכיים. גם עבור מטופלים פוחדים ניתוח, זה אופציה. עם זאת, בכמויות שומן גדולות, ההשקעה הכספית תהיה גבוהה, ובמקום זאת כבר עדיף לשקול שאיבת שומן קטנה.

מחיר: ויאלים של Kybella יקרים (~600$ לויאל בארה"ב). בישראל הוא פחות נפוץ (נכון ל-2025, לא בטוח אם קיים רשמית בשוק או רק פר מוצרים מחו"ל), אך יש תכשירי מזו שאינם רשומים רשמית שמכילים חומר דומה, שמשתמשים בהם במסגרת "המסת שומן בהזרקות", צריך משנה זהירות כי איכותם לא תמיד מפוקחת. בארה"ב, טיפול Kybella אחד לסנטר כפול עולה ~1,000–1,500$. מטופל ממוצע צריך 2. כלומר ~3,000$, זה כבר מתקרב למחיר של FaceTite או אפילו שאיבת סנטר בהרדמה מקומית. לכן בפועל, רבים מעדיפים טיפול מכשירי (כמו קירור) או שאיבה קטנה, כי Kybella כואב ולאו דווקא זול.

טרנד עדכני: יש המנסים בוטוקס לשומן, מחקרים מצאו שבהזרקה לתוך רקמת שומן, בוטוקס עשוי לעכב התפתחות תאי שומן. אבל זה עדיין לא קליני ממש.


עיצוב וחיטוב הגוף, טכנולוגיות הצרת היקפים וצלוליט

מלבד דיאטה וניתוחים, קיים כיום מגוון מכשירים לא פולשניים ומינימליים לחיטוב הגוף, הפחתת שומן וסימני צלוליט. המטרה: לעצב את הגוף ("Body Contouring") בלי זמן החלמה משמעותי. כאן נפרט את הטכנולוגיות החדשניות שזוכות לפופולריות: הקפאה, חימום, אולטרסאונד, רטט ועוד, כל אחת תוקפת את תאי השומן מזווית אחרת. כמו כן נדבר על חידושי הכושר הטכנולוגי כמו מכשירי בניית שריר חשמליים.

הקפאת שומן (Cryolipolysis, CoolSculpting)

אחת השיטות המפורסמות להפחתת שומן ללא ניתוח היא הקפאה מבוקרת. מכשיר CoolSculpting (של חברת Allergan, פיתוח מבוסס מחקר מהרווארד) מושך בין שני פאנלים ואקום קפל שומן (למשל בבטן או בצדי מותניים) ומקרר אותו לכ-4°C למשך 35 דקות. קור הורג תאי שומן ברגישות גבוהה יותר מתאים אחרים, תופעה שנקראת "פאניקוליטיס קרה". כ-20%-25% מתאי השומן באזור המטופל ימותו בהליך ויפונו דרך הכבד באופן טבעי תוך 2-3 חודשים.

יתרון: אין הרדמה, אין צלקות. במהלך הטיפול אפשר לקרוא ספר. אחרי הטיפול האזור מעט רדום ומוצק (כי קרח), הטכנאי יעשה מסאז' להפשרה, זו החלק הכי פחות נעים אבל הכרחי לשיפור יעילות.

תוצאות: מתחילות אחרי ~4 שבועות, ושיא ב-3 חודשים. למשל, הקפה אחת בידית בצדי המותניים יכולה להוריד ~2-5 ס"מ בהיקף (תלוי כמה שומן היה). מטופל מרוצה לרוב יעשה 1-3 טיפולים באזור כדי להגיע לתוצאה קרובה לניתוח. כמובן, זה לטיפול מצבורי שומן קטנים עד בינוניים, לא מתאים להשמנה כללית.

בטיחות: לרוב בטוח. יש מיעוט מקרים של PAH, היפרפלזיה שומנית פרדוקסלית, במקום להצטמצם, השומן דווקא גדל נוקשה. זה נדיר (0.5% מהטיפולים לפי חלק מהמחקרים) אבל קרה, וקיבל תשומת לב תקשורתית (סופרמודל לינדה אוונג'ליסטה פירסמה שזה קרה לה). הטיפול ב-PAH מצריך לרוב שאיבת שומן כירורגית. עקב כך, חלק מהמטופלים נרתעו. אבל עבור הרוב, CoolSculpting עובד כמצופה.

אלטרנטיבות: לאחר שפג תוקף הפטנט, הופיעו מכשירי קריוליפוליזיס מתחרים: CoolTech, Clatuu וכו', רובם עובדים דומה.

עלויות: אזור אחד (ידית אחת) ~2,000–3,000 ₪. חבילות למספר אזורים, מוזיל. יחסית, זו הוצאה ניכרת אבל זולה בהרבה מניתוח. נדרש לזכור שתוצאה צנועה, אז צריך לתאם ציפיות: אולי תקטן מידה במכנסיים, אבל לא נסיגה אדירה במשקל.

המסה בחום, לייזר ו-RF לסילוק שומן

בניגוד לקור, יש מכשירים המשתמשים בחום להרוס שומן:

  • לייזר חיצוני (סיבובי): למשל SculpSure, חגורה עם 4 ידיות לייזר דיודה 1060nm שמחמם את השומן לכ-45°C למשך 25 דק'. כ-24% מהשומן נהרס, דומה להקפאה. יתרון: ללא שאיבה, זמן טיפול קצר. פחות פופולרי מקולסקפטינג אך יעיל במידה דומה.
  • RF חיצוני: Vanquish (חברת BTL), מכשיר RF רב-עוצמה שלא נוגע בגוף אלא מקיף את הבטן כמו רינג, מחמם שומן באופן סלקטיבי. הגדולה, ניתן לטפל שטחים גדולים (בטן וצדדים יחד) בהליך אחד, ללא כאב משמעותי.
  • אולטרסאונד ממוקד: UltraShape, משדר US ממוקד ש"מרעיד" את תאי השומן עד שהם מתפוצצים. דורש כמה טיפולים. פחות נפוץ כיום.

השוואה: כל השיטות הלא פולשניות האלה, קור, חום, אולטרסאונד, מסירות בכ-20% מהשומן המקומי. הבחירה תלויה בזמינות ובנוחות. קור עלול לגרום קהות זמנית; RF ולייזר, תחושת חום, אך בדרך כלל נסבל עם קירור עור. לעיתים בוחרים לפי שטח: Vanquish מתאים למי שיש "טבעת" רחבה של שומן בטני, לעומת CoolSculpt שיותר למאגר מוגדר (צדדים, ירכיים).

טיפ ווליו פור מאני: לשומן תת-סנטר קל עד בינוני, שווה קודם לנסות CoolMini (ידית קולסקפטינג לסנטר) או המסת לייזר, לפני ריצה לניתוח. באחוז גבוה מהאנשים זה מספיק, ללא צלקת או הרדמה.

בניית שריר והתחדשות כושר, EMSculpt ודומיו

חדש יחסית בתחום עיצוב הגוף הם מכשירים שמכוונים לשרירים ולא לשומן. הבולט: EMSculpt (חברת BTL), שמשתמש בטכנולוגיית HIFEM (שדה אלקטרומגנטי מרוכז) כדי לגרום להתכווצויות שריר על-קוליות. כשמניחים את הידית על הבטן למשל, היא מפעילה את שרירי הבטן אלפי פעמים תוך 30 דקות, הרבה מעבר למה שאדם יכול להשיג באימון. כך, השריר מתחזק, גדל בנפח, ובמקביל, בגלל המאמץ, הגוף שורף שומן באזור.

מחקרים מטעם החברה הראו שאחרי סדרת 4 טיפולים, הייתה עלייה ממוצעת של 16% במסת שריר וירידה של 19% בשומן באזור המטופל (נמדד ב-MRI). EMSculpt מטפל בטן, ישבן (יש גם פרוטוקול "ישבן ברזילאי" לבניית שרירי העכוז), ירכיים וידיים (ידית קטנה לזרוע אחורית, Biceps/Triceps).

EMSculpt Neo: גרסה שמשלבת גם RF לחימום, כך שגם בונה שריר וגם ממיסה שומן בטיפול אחד.

מכשירים דומים: TeslaFormer, Magnetix וכו', גם מבוססי שדה מגנטי. ויש הפוכים לשרירי רצפת אגן: EMSella, כיסא שמפעיל רצפת אגן (לבעיות דליפת שתן).

מי משתמש? הרבה אימהות לאחר לידה רוצות לחזק בטן; ספורטאים שרוצים עוד חיטוב; ואנשים עסוקים שמוכנים לשלם על "קיצור דרך" לחיזוק.

מחיר: לא זול, סדרה של EMSculpt (4 מפגשים) יכולה להיות 8,000–12,000 ₪. יש מכונים שעושים מנוי חודשי.

האם עדיף על חדר כושר? כמובן שהתעמלות טבעית עדיפה לבריאות כוללת. EMSculpt לא משפר סיבולת או קואורדינציה, רק היפרטרופיה מקומית. אבל כBoost, זה עובד. ראוי לציין שמי שלא שומר על פעילות ותזונה, השריר שהושג יכול להתנוון. אז זה לא קסם חד-פעמי.

צלוליט וטיפולי עור גוף

צלוליט, אותה מרקם "קליפת תפוז" בירכיים ועכוז, הוא אתגר מורכב. נובע משילוב שומן תת-עורי, ספטות פיברוטיות מושכות את העור, ועור דק מעל. טיפולים חדשניים:

  • Cellfina: מכשיר מנתחי זעיר שחותך בעזרת להב קטנטן (דרך דקירה מקומית) את הספטות הפיברוטיות שיוצרות את השקערוריות. פעולה חד-פעמית שנותנת שיפור מוחשי לשנים.
  • Qwo: תרופה (אנזים קולגנאז) בהזרקה שקיבלה אישור FDA לצלוליט בישבן. מזריקים לאזורים השקועים, האנזים מפרק סיבי קולגן, כלומר משחרר את העור. בארה"ב זה יצא ב-2021, לא ברור אם כבר נפוץ בשוק (ייתכן שעולות תלונות על שטפי דם קשים זמניים).
  • מכשירי אנרגיה: גלי רדיו (VelaShape משלבת RF, אינפרה ואקום, משפרת מעט מראה צלוליט), גלי הלם (Shockwave), רטט אקוסטי בעוצמה שנועד לרכך רקמה פיברוטית ולשפר זרימת דם.
  • לייזר פולחלחדי: בעבר היה Cellulaze (לייזר פולשני שבאמצעות סיב חתך ספטות מתוך השומן). די דומה לאפקט Cellfina.
  • קרמים ותכשירים: אין הבטחות גדולות, קפאין, רטינול, תאורטית משפרים מעט מראה אם משתמשים קבוע.

מה המוצלח ביותר? כנראה שילוב: אם יש שקעים גדולים, Cellfina/אנזים; לעור גלי כללי, סדרת עיסויים עמוקים או VelaShape; ולשימור, אורח חיים (דיאטה, ספורט) שהוא המפתח העיקרי.

מחירים: Cellfina בארה"ב עולה כמה אלפי דולרים; בארץ לא נפוץ. VelaShape סדרה (6 טיפולים), ~4,000 ₪ לאזור. Shockwave, דומה.

לאחר ירידה גדולה במשקל, טיפולי עור גוף

מי שירדו במשקל רב (בעצמם או אחרי ניתוח בריאטרי) מתמודדים עם עודפי עור בבטן, זרועות, ירכיים. כאן לרוב נדרשים ניתוחים פלסטיים להסרת עודפי עור, בטן (אבדוMINOPLASTY), זרועות (ברכיOPLASTY), ירכיים (THIGH LIFT). כי עור שנמתח שנים לא תמיד יכול להתכווץ חזרה. לצערנו, טכנולוגיות לא-ניתוחיות מוגבלות בהשפעתן על עודף עור משמעותי.

עם זאת, עבור עודפים מתונים, אפשר לשפר בעזרת RF חיצוני (Thermage למשל, טיפול גלי רדיו למיצוק), או פלזמה קרה (J-Plasma Renuvion), מכשיר המוכנס מתחת לעור אחרי שאיבת שומן כדי לכווץ את העור מבפנים ע"י פלזמה הליום. זה יכול לעזור אם יש קצת רפיון למשל בזרוע אחרי שאיבה, אבל לא תחליף לחיתוך עודף רציני.

טיפ חשוב: לרזים חדשים, מומלץ לחכות לפחות שנה מסיום הירידה, לתת לעור להתכווץ טבעית ככל שיוכל, ואז לשקול פתרונות. בינתיים, שיפור טונוס השריר ומריחה קבועה של לחויות יכול לשפר מעט את מראה העור ולמנוע יובש וסדקים.


ניתוחים פלסטיים, החידושים והטרנדים בכירורגיה אסתטית

על אף עליית הלא-ניתוחי, ניתוחים פלסטיים מסורתיים עדיין מבוקשים מאוד, רק משתנים ומתפתחים לטכניקות מתקדמות עם פחות צלקות ותוצאות טבעיות יותר. נסקור את עיקרי הניתוחים הקוסמטיים בפנים ובגוף, ונציין מה חדש בהם, מי המנתחים והמרכזים הבולטים, ומהם טווחי המחיר להליך פרטי בישראל (ולרוב גם בהשוואה לעולם).

מתיחת פנים וצוואר (Facelift)

מתיחת פנים (Face Lift) היא אולי הסמל של הניתוחים האסתטיים. כיום מבינים שזה יותר תיקון של רקמות עמוקות ולא רק "מתיחת עור". השיטה המודרנית היא SMAS lift, הידוק והעלאה של שכבת המערכת השרירית-עצבית (SMAS) מתחת לעור הפנים, לפני מתיחת העור. זה נותן תוצאה עמידה וטבעית יותר (כי העור לא נמתח יתר על המידה).

חידושים:

  • מתיחת פנים אנדוסקופית: בעיקר לחלק העליון (הרמת גבות/מצח), משתמשים באנדוסקופ להימנע מצלקת ארוכה. כמה חתכים קטנטנים בתוך השיער, ודרכם המנתח מפריד ומרים רקמות.
  • צלקות קצרות (Short Scar): למטופלים צעירים יחסית (40-50) עם צניחה קלה, אפשר מתיחה עם צלקת קצרה מקדמת האוזן בלבד (נקרא גם "מתיחת S"). פחות תיקון, אבל גם החלמה מהירה.
  • שילוב שומן, Lipofilling: בהרבה מתיחות פנים מוסיפים הזרקת שומן עצמי לאזורים שאיבדו נפח (לחיים, רקות). כך, מעבר להרמה, הפנים נראות מלאות ובריאות יותר (כי הזדקנות היא גם אובדן נפח). השומן נקצר בזמן הניתוח (שאיבה קטנה מבטן/ירך), מעובד ומוזרק סטרילית.
  • מתיחת צוואר עם שריר פלטיסמה: מנתחים כיום מקפידים לטפל גם בשריר הצוואר, איחוי שני צידי ה-Platysma בקו האמצע (פעולה שנקראת Platysmaplasty) כדי להעלים את הפס/רווח ביניהם שיוצר "הודו".
  • Recovery מהיר יותר: שימוש בדבק עור במקום תפרים לעיתים, שטפי דם פחותים עקב קנולות מחודדות להפרדת עור, ופרוטוקולי ניהול כאב מתקדמים, כל אלו הופכים את ההחלמה לנסבלת יותר. עדיין, מדובר בשבועיים חבישה וחודש+ לנראות ציבורית.

מנתחים בולטים: בעולם, שמות כמו ד"ר שרלסיו פיטנגי (ברזיל) היו אגדה (אם כי נפטר ב-2016). בארה"ב, ד"ר אנדרו ג'קונו (NY) ידוע בגישת deep-plane lift למראה טבעי; ד"ר רוד רוריך (Dallas), מחבר ספרי יסוד, ד"ר דניאל בייקר (NY) ועוד רבים. בישראל, הבולטים הם פרופ' יהודה אולמן (מנהל פלסטיקה ברמב"ם לשעבר), ד"ר ירון הר שי, ד"ר מיה רביב (אחת הנשים היחידות בתחום), כולם עם ניסיון עשיר.

עלות: ניתוח פנים-צוואר פרטי בישראל יכול לנוע בין 40,000–70,000 ₪, תלוי במוניטין המנתח ובמורכבות. בארה"ב המחיר סביב $15,000–30,000 אצל מנתח בכיר, ובלונדון דומה. בבוקרשט או במזרח אירופה אפשר למצוא ב-$8,000 אבל השאלה על איכות. Value for money: בניתוח כזה בהחלט שווה לשלם יותר למישהו עם ניסיון, התוצאות נשארות לשנים.

טרנד: יותר גברים עוברים מתיחת פנים מבעבר. הם דורשים טכניקה קצת שונה (שמירה על זיפים באזורי חתך כדי שלא יעבור מקום). כמו כן, רבים עושים "מיני-ליפט" בשלב מוקדם (סוף שנות ה-40) במקום להמתין לנפילה רצינית, גישה של תחזוקה אסתטית.

ניתוח עפעפיים (Blepharoplasty)

הרמת עפעפיים עליונים: מסירים עודפי עור ושומן מהעפעף העליון לתיקון "עפעף כבד" שנופל על הריסים. צלקת בקפל העפעף, כמעט בלתי נראית.
עפעפיים תחתונים: לרוב דרך חתך פנימי בלחמית או ממש מתחת לקו הריסים, מוציאים או ממצקים שומן בולט ("שקי עיניים") ומותחים מעט עור רפוי.

חידושים:

  • שימור שומן: פעם היו מוציאים הרבה שומן, היום נזהרים לא ליצור מראה שקוע. לעיתים מעבירים שומן, מהעפעף התחתון "שקי השומן" נפרשים לאורך ארובת העין לשקע הדמעות, כך מחליקים את המעבר מעפעף ללחי (tear trough deformity).
  • פלזמה במקום ניתוח קל: במקרים קלים מאוד של עור עודף עליון, יש המשתמשים ב-Plexr (פלזמה) לייצר קיטועים בעור לכיווץ. זה רק למקרים מינוריים ומצריך סדרה.
  • לייזר במקום סכין: חלק משתמשים בחיתוך בלייזר CO2 בשביל פחות דימום בניתוח (אם כי התוצאה דומה).
  • שילוב גבות ומצח: לפעמים צניחת עפעף היא גם עקב גבה נפולה, אז מוסיפים הרמת גבות אנדוסקופית קטנה יחד עם העפעפיים לקבל תוצאה הרמונית.

זמן החלמה: כשבוע נפיחות ושטפי דם, תפרים מוצאים ביום 5. התוצאה ניכרת אחרי שבועיים, וצלקות מיטשטשות תוך חודש-חודשיים.

מחיר: עפעפיים עליונים בלבד, ~8,000–12,000 ₪ בישראל. תחתונים, ~12,000–18,000 ₪. שניהם יחד לרוב סביב 20,000 ₪.

מומחים בארץ: כמעט כל פלסטיקאי עוסק בזה, וגם רופאי עיניים אוקולופלסטיים. למשל, ד"ר יוסי שפירא (אוקולופלסטיקאי ידוע), ד"ר ירון בכר.

טרנד עולמי: אנשים עושים Bleph מוקדם יותר מפעם, כבר בסוף ה-30 במקרים של נטייה תורשתית, כדי למנוע מראה עייף. גם טכניקות ללא ניתוח (פילרים לשקע עין, לייזר למיצוק) מיועדות לדחות מעט הצורך בניתוח.

ניתוח אף (Rhinoplasty)

ניתוח אף הוא שילוב של אומנות ומדע, וממשיך להיות פופולרי מאוד (גם בזכות מדיה חברתית ופילטרים שמחדדים מודעות).

גישות:

  • פתוח (חתך בסוללה), מאפשר ראות מלאה ועיצוב מדויק, בשימוש רב ברפואה מודרנית.
  • סגור (חתכים פנימיים), ללא צלקת חיצונית, דורש מיומנות גבוהה, מתאים לתיקונים קלים.

שינויים מודרניים:

  • סגנון האף המבוקש השתנה, היום מעדיפים אף טבעי, לא מנותח למראה. כלומר לא קטן מדי, לא מורם מדי, בלי "חרטום חזיר". פיסול עדין של הגבנון במקום הסרה אגרסיבית, לפעמים במקום לשייף יותר מדי את הגב, מוסיפים מילימטר שתל סחוס באזור אחר להתיישרות.
  • משתמשים הרבה בשתלי סחוס עצמיים, למשל אם צריכים לחזק את קצה האף, לוקחים סחוס ממחיצת האף או מהאוזן. בעבר היו משתמשים גם בשתלי סיליקון, היום פחות מקובל מחשש זיהום או נדידה.
  • רינופלסטיה משמרת (Preservation Rhinoplasty): גישה חדשה יחסית שבה מנסים לשמר כמה שיותר מהרקמות הטבעיות ולבצע שינויים "מתחת", למשל, במקום לכרות את הגבנון מהחזית, מנתקים את עצם האף בבסיס ומצמידים אותה פנימה, כך שהגבנון "שוקע" מבלי לחתוך אותו. זה שומר על קווי המתאר הטבעיים. גישה זו צוברת עניין עם תוצאות מאוד טבעיות.
  • התאמה אישית אתנית: מנתחים היום קשובים לא לשנות זהות. בפציינט ממוצא מסוים, ינסו לשפר את האסתטיקה בלי למחוק תווי אופי. למשל, להשאיר מעט קשתיות באף מזרח-תיכוני כדי שיראה לא "אף מרותך" אלא אותנטי.
  • החלמה: היום משתמשים בסדים פנימיים נוחים אם צריך במקום טמפונים חונקים; שטפי דם סביב העיניים עדיין קורים אבל אם מנתח עדין ועם קירור, לפעמים מינימליים.

מנתחים בולטים בישראל: ד"ר מוטי בכר, פרופ' אייל גור (איכילוב), ד"ר שלמה ברודובסקי, כולם שמות ידועים. בעולם: ד"ר דורי אנתוני (ארה"ב), ד"ר בארהם בקרי (צרפת) ועוד.

מחיר: 20,000–30,000 ₪ בישראל אצל בכיר. יש זולים יותר (10-15K) אצל פלסטיקאים בתחילת דרכם או בבתי חולים ציבוריים. בטורקיה, הידועה בניתוחי אף, אפשר ב-$3,000–5,000 כולל מלון, לא מפתיע שתיירות לאיסטנבול פורחת. אבל צריך לבדוק המלצות.

שאלת הלייזר/אולטרסאונד: יש פרסומים על "ניתוח אף בלייזר", אין באמת חיתוך לייזר משמעותי, אולי חתך עור בלייזר. האף ברובו סחוס ועצם, לייזר לא עוזר שם. יש מכשיר פאי-זר (Piezo) שהוא מכשיר אולטרסאונד לחיתוך עצם מדויק בלי לפגוע ברקמות רכות, זה כן שימושי, מפחית שטפי דם פוטנציאלית.

ניתוחי חזה, הגדלה, הרמה והקטנה

הגדלת חזה (Breast Augmentation):

  • השתלים היום בטוחים מאי פעם, ג'ל סיליקון קוהזיבי (אם נחתך לא נוזל), עם מעטפת חזקה. יש גם שתלי מי מלח אך נדיר כיום.
  • אפשרויות פרופיל וצורה מגוונות (עגול, אנטומי).
  • טרנדים: נטייה למראה טבעי יותר, שתלים לא ענקיים כמו פעם; בחורות רזות לעיתים משלבות הגדלה ושומן עצמי כדי לרכך את קווי המתאר של השתל.
  • טכניקת Dual Plane: מיקום חלקי תחת שריר, כדי למנוע מראה "כדורי" בחלק העליון, שריר מטשטש את שפת השתל.
  • רוב הניתוחים דורשים החלמה של כמה ימים ומנוחה מספורט כ-6 שבועות.

הרמת חזה (Mastopexy):

  • תיקון צניחה ע"י הסרת עור ועיצוב מחדש, לעיתים בשילוב שתל אם רוצים גם למלא.
  • צלקות בהתאם למצב, סביבה העטרה (צלקת עגולה) + קו אנכי (לולרית) ולעיתים גם בקפל (עוגן) אם צניחה משמעותית.
  • היום מבינים שיש לשמר נפח עליון, אז אם אישה לא רוצה שתל, לעיתים משתמשים בשיטת "חזה עצמי": קיפול רקמת השד הפנימית כלפי מעלה לעבות את החלק העליון.

הקטנת חזה:

  • דומה להרמה מבחינת טכניקה (גם מסירים רקמה פנימית).
  • בישראל זה לעיתים בסבסוד קופה אם יש הצדקה רפואית (כאבי גב וכו').
  • טכניקות מודרניות שומרות על אספקת דם לעטרה כדי לשמר תחושה והנקה.

שילובים: "מומי מייקאובר", שילוב של הרמת חזה/הגדלה, מתיחת בטן ולעיתים שאיבת שומן, בפעולה אחת, להחזיר גוף לאחר הריונות. מאוד פופולרי בארה"ב, תופס גם בארץ.

שתלי חזה, סוגיות: ב-2019 היתה סאגה של BIA-ALCL, סוג של לימפומה נדירה שקשורה לשתלי טקסטורה מסוימים (בעיקר שתלי Allergan מחוספסים מאוד). אלו הורדו מהמדף. כיום משתמשים יותר בשתלים חלקים או טקסטורה עדינה. הסיכון כללי ללימפומה כזו הוא 1 ל-30,000 בערך, ובגילוי מוקדם (כשמרגישים נוזל סביב השתל שנים אחרי), הטיפול להסיר את השתל והקפסולה מספיק.

מנתחים מובילים בארץ: רבים, ד"ר קליין, ד"ר נועם חי, ד"ר מאיר כהן, פרופ' ליאור הלר (יו"ר איגוד פלסטיקאים לשעבר) ועוד. חשוב לראות תמונות של עבודות המנתח ספציפית כי סגנון משחק תפקיד.

עלויות בישראל: הגדלה, 18,000–25,000 ₪; הרמה/הקטנה, 25,000–35,000 ₪. ניתוח משולב (הרמה+הגדלה), 30,000–40,000 ₪. באופן לא מפתיע, בטורקיה ומזרח אירופה המחירים חצי מזה או פחות, מה שגורם לתיירות פלסטית, אך צריך לקחת בחשבון מעקב ארוך טווח, תיקונים, וכמובן הסיכון בנסיעה.

שאיבת שומן (Liposuction), High Definition Lipo

שאיבת שומן היא הליך ותיק, אך גם הוא ממשיך להתפתח. כיום מדברים על שאיבה באבחנה גבוהה ("היי-דפ"). מה זה אומר? לא רק להוריד שומן באופן כללי, אלא לפסל, להבליט קבוצות שרירים, ליצור קווי מתאר ספורטיביים. לדוגמה, בניתוח "היי-דפ" בטן, משאירים בכוונה קצת שומן מעל קווי הקוביות ליצירת Six-Pack הנראה לעין. גם חזה גברי: שואבים סביב שריר החזה להבליטו.

כלים טכנולוגיים בסיוע שאיבה:

  • VASER Lipo: שימוש באולטרסאונד בעצת הקנולה להמסת שומן לפני השאיבה. מקל על המשיכה, יעיל באזורים סיביים (גברים, שאיבה משנית).
  • לייזר ליפו (SmartLipo): סיב לייזר מתחת לעור ממיס שומן ומכווץ מעט את העור ע"י חימום. טוב לצוואר או זרועות קטנות.
  • Power Assisted Lipo (PAL): קנולה רוטטת אוטומטית (מקטינה מאמץ פיזי של המנתח ושואבת אחיד).
  • שאיבה בסירום (WAL): מכשיר BodyJet שמשתמש בסילון מים לשחרר שומן, עדין יותר, גם מאפשר איסוף שומן בהשתלה (כי התאים פחות נפגעים).

אזורי טיפול נפוצים: בטן, מותניים, ירכיים חיצוניות ("צדי מכנס"), ירכיים פנימיות, זרועות, סנטר (קטן).

הרדמה: תלוי היקף, אזורים קטנים אפשר בהרדמה מקומית (בטכניקת "טומסנט", הזרקת תמיסה מאלחשת בכמות גדולה שגורמת גם לכיווץ כלי דם). אזורים גדולים, כללית.

החלמה: שבוע-שבועיים חזרה לעבודה קלה, עם לבישת מחוך/חגורת לחץ 4-6 שבועות. בצקות יכולות להימשך חודשות עד שהתוצאה הסופית מתייצבת.

סיכונים: אמנם חתכים זעירים, אך זו התערבות משמעותית, איבוד דם/נוזלים (לכן מגבילים בד"כ עד 5 ליטר שומן בכל ניתוח), אי-סדירויות בעור אם שואבים לא אחיד, תסחיף שומן (נדיר אך קטלני אם שומן נכנס לוריד גדול, קורה בעיקר בשאיבות אגרסיביות בגב תחתון/ישבן). לכן, למרות שנפוץ לראות שאיבות בכל מקום, צריך מומחה מיומן.

עלות: לפי אזור וגודל. בטן+מותניים: 15,000–25,000 ₪. אזור קטן כמו סנטר: 8,000 ₪. לפעמים מחיר לפי שעה בחדר ניתוח.

תוצאה ותחזוקה: התאים שהוצאו לא יחזרו, אבל שומן יכול להצטבר בשאר התאים אם עולים במשקל. כך שאם אחרי שאיבה תזונו לא מבוקרת, עלולים לעלות היקפים במקום אחר או קצת באופן כללי. מוטב לראות בזה "דחיפה" ויזואלית לשמירה על משקל.

ניתוח "בטן שטוחה", מתיחת בטן (Abdominoplasty)

לאחר הריונות או ירידה במשקל, הבטן סובלת מרפיון עור ושרירים (היפרדות שרירי קו אמצע, "דיאסטזיס רקטי"). מתיחת בטן מסירה את עודפי העור והשומן התת-עורי ומתחה את מעטפת השרירים.

עדכונים:

  • מתיחת בטן מלאה vs חלקית: מתיחה מלאה כוללת הזזת הטבור (יצירת טבור חדש במיקום גבוה יותר), וידית צלקת רוחבית בירכיים תחתונים. מיני-מתיחה מתאימה למי שהעודף בעיקר תחת הטבור, צלקת קצרה יותר, בלי ניתוק טבור.
  • שילוב עם שאיבה: כיום כמעט תמיד משלבים שאיבת שומן בבטן/מותניים להיקפים חטובים (נקרא Lipoabdominoplasty). פעם חששו מאספקת דם, היום יודעים לשלב בבטחה.
  • עיצוב טבור יפה: זו אמנות קטנה, טבור אובלי קטן עם צלקת פנימית נראה טבעי לעומת "חריר" עגול. מנתחים מקפידים ליצור טבור אסתטי כי זה מושך הרבה תשומת לב בבטן שטוחה חדשה.
  • שיטות תפירה מתקדמות: למשל "Progressive Tension Sutures", תופרים שכבות לפני סגירת העור כדי להפחית משיכת מתח מהצלקת, מה שנותן צלקת עדינה יותר ופחות נוזלים מצטברים (פחות צורך בנקזים).

מומחים בארץ: ד"ר עמוס לויט, פרופ' דני בן-אמיתי, ד"ר גלי ביטון ועוד.

מחיר: 30,000–45,000 ₪. לפעמים קופות משלימות משתתפות בחלק (אם יש בקע למשל, או עודפי עור קיצוניים אחרי השמנה חולנית).

החלמה: שבועיים עד הליכה זקופה, 4–6 שבועות הימנעות ממאמץ. התוצאה שווה לרבים, בטן שטוחה, סימני מתיחה תחתונים נעלמו (החלק שהוסר) והפרופיל משתפר דרמטית.

"הרמת ישבן ברזילאית", BBL (Brazilian Butt Lift)

טרנד לוהט מאז 2010 בערך, בהשראת כוכבות כמו קים קרדשיאן: הגדלת ישבן באמצעות העברת שומן עצמי. בשיטה זו, שואבים שומן ממקומות כמו בטן, מותניים, ירכיים, ומזריקים אותו לישבן לעיצוב עגלגל ומורם.

הייחוד: לא רק מוסיפים לשקעי הישבן, אלא גם משפרים פרופורציות, מותניים נהיות צרות יותר מהשאיבה, ישבן רחב יותר, מראה "שעון חול" מודגש.

סיכונים: לצערנו, BBL נחשב אחד ההליכים המסוכנים באסתטיקה אם לא נעשה נכון. היו מקרי תמותה עקב הזרקת שומן עמוק מדי לתוך השריר, והשומן הגיע למחזור הדם (תסחיף ריאתי קטלני). כיום ברור: חובה להזריק שטחי, תת-עורי בלבד, ולהיות עדינים. מדינות אחדות שקלו לאסור BBL בגלל סיכון, אך עם הנחיות נכונות הסיכון ירד משמעותית.

תוצאות: מאוד מרשימות כשעושים זאת היטב, אך כדאי לא להגזים (ישבן ענקי עלול להיראות לא פרופורציונלי ולגרור סיבוכי עור). כ-50-70% מהשומן המוזרק נקלט לצמיתות, והשאר נספג. לכן לעיתים מזריקים טיפה "אקסטרה" בידיעה שלא הכל יישאר.

אלטרנטיבה: שתלי ישבן סיליקון, קיימים, אך עם שיעור סיבוכים גבוה (התקשות, זיהום, תזוזה). לכן, רוב הכירורגים מעדיפים שומן עצמי אם אפשר. שתל משמש אולי במטופלים מאוד רזים בלי מספיק שומן תורם.

מחיר: יקר למדי כי משלב שאיבות והזרקות, 30,000–50,000 ₪.
מומחים: בעולם ידועים מנתחים כדר' מיامي (ארה"ב) שהתמחה בזה, בארץ מספר מנתחים פלסטיים מציעים, אבל פחות נפוץ כאן יחסית לארה"ב/ברזיל.

ניתוחים אינטימיים ואחרים

בנוסף למיינסטרים, קיים תחום שלם של ניתוחים אסתטיים "קטנים" יותר:

  • עיצוב אוזניים (Otoplasty): הצמדת אפרכסות בולטות. חתך אחורי, תפרי סחוס. למבוגרים מקובל, לילדים עדיף לפני בי"ס.
  • גינקומסטיה (הקטנת חזה גברי): או בשאיבה (אם רק שומן), או כירורגי (להסרת רקמת שד פיברוטית). מאוד משפר ביטחון אצל גברים הסובלים מזה.
  • ניתוחי אברי מין נשיים: למשל לביופלסטי, קיצור השפתיים הפנימיות אם הן גדולות ומפריעות. פופולרי למדי, ניתוח קצר עם החלמה מהירה, משפר נוחות ויזואלית ופיזית. גם הידוק נרתיק (Vaginoplasty) עבור נשים לאחר לידות, במטרה לשפר טונוס ויתכן גם הנאה מינית.
  • השתלת שיער (הזכרנו קודם): במובן מסוים זה ניתוח זעיר (תלוי בשיטה FUT או FUE).
  • הרמת גבות: או בניתוח (חתך בקו שיער או הרמה אנדוסקופית) או שילוב עם מתיחת מצח.
  • השתלת סנטר/לחי: שתלי סיליקון להדגשת סנטר קטן מאוד או עצמות לחיים, די נדיר כיום כי אפשר לפסל עם פילרים או ניתוח לסת, אך קיים.
  • ניתוחי שינוי מין (Gender Affirmation): תחום רחב לכשעצמו, בישראל מספר מצומצם של מרכזים, לרוב במסגרת ציבורית. לא ניכנס לפירוט כאן.

הערה על ישראל לעומת העולם: באופן כללי, ישראל מדורגת גבוה בשיעור הניתוחים האסתטיים ביחס לגודל האוכלוסייה. לפי ה-ISAPS, אנחנו בין המובילים באזור. תחומים בולטים בארץ: ניתוחי אף (מאוד נפוץ, "אף ישראלי" אפילו סטראוטיפי), הגדלות חזה, ועיצוב גוף לאחר לידות (אצל נשים) או שאיבות קטנות (גם גברים "טיפוח עצמי"). הישראלים אוהבים תוצאות אבל גם פוחדים מלהיראות מלאכותיים מדי, איזון עדין שהרופאים כאן מודעים לו.


טיפולי אנטי-אייג'ינג ושימור הנעורים

פרק זה מתמקד בגישות כוללות לעיכוב תהליכי הזדקנות ושימור המראה הצעיר לאורך זמן. רבים מהנושאים כבר נדונו (כמו בוטוקס, חומצות רטינואיות, מזותרפיה וכו'), אז כאן נתמקד במכלול הרחב: מהמדע הבסיסי של הארכת חיים ועד הרגלי יומיום שמגנים על עורנו ושיערנו. כמו כן, נכסה טיפולים מתקדמים שנמצאים על קו התפר בין רפואה כללית לאסתטית, כגון איזון הורמונלי, תוספי תזונה מיוחדים, וחידושי מחקר שטרם נכנסו למיינסטרים אך שווה לדעת עליהם.

הגנת שמש, קו ההגנה מספר 1

קרינת ה-UV היא הגורם הסביבתי העיקרי להזדקנות העור (Photoaging). הוכח שחשיפה מצטברת לשמש גורמת לפירוק קולגן, הופעת קמטים, כתמים וסיכון לסרטן עור. לכן, אבן יסוד באנטי-אייג'ינג: שימוש יומיומי במסנן קרינה רחב-טווח (UVA+UVB) SPF 30 ומעלה. זו אולי העצה הכי בנאלית אך היא החשובה ביותר, קרם הגנה הוא קרם האנטי-אייג'ינג היעיל בעולם.

מחקר מפורסם מאוסטרליה הראה שאנשים שהשתמשו יום יום ב-SPF 15 לפחות, הזדקנו פחות בעורם (פחות קמטים וכתמים) לעומת כאלו שלא, במשך 4.5 שנים.

בנוסף, משקפי שמש גדולים מגנים על העפעפיים והעיניים (גם למניעת קמטוטים וגם קטרקט). כובעים רחבי שוליים בחוץ לצמצם חשיפה. במיוחד בישראל שטופת השמש, הגנה זו הכרחית.

רטינואידים, תרופת הפלא האמיתית

אם יש חומר אחד מוכח בהפחתת קמטים ושיפור איכות העור, הרי זה רטינואיד (נגזרת ויטמין A).

  • רטין-A (טרטינואין): בשימוש עוד משנות ה-70 לאקנה, גילו שהוא עושה גם Anti-Aging. הוא פועל על רצפטורים בגרעין התאים, מגביר ייצור קולגן בעור עד 80%, מעבה את האפידרמיס, מבהיר כתמים ומשפר מרקם. הטיפול דורש התמדה, שיפור נצפה לרוב אחרי 3–6 חודשי שימוש. הוא עלול לגרום יובש וקילוף בהתחלה, לכן מתחילים בהדרגה (למרוח ערב כן ערב לא, כמות קטנה). מחקרים ארוכי טווח מראים שרטינואין גורם לעור להתנהג "צעיר" יותר מבחינת מבנה ומרכיבים.
  • רטינול ותחליפים: ללא מרשם יש רטינול (weaker but still effective) או נגזרות חדשות כמו HPR (Hydroxypinacolone Retinoate) שמבטיחות גירוי מועט.
  • אדפלן (דיפרין): רטינואיד סינתטי המשמש לאקנה, זמין OTC בארה"ב. גם לו אפקט אנטי-אייג'ינג מסוים, כנראה שקול לרטינואין 0.025%.
  • בקרוב: מולקולות חדשות, כמו טריפלואורו-רטינואן או שילובי רטינואיד+פפטיד בננו-קפסולות, נבחנים כדי לתת יעילות עם פחות גירוי.

למי שרוצה להתחיל שגרת אנטי-אייג'ינג: קרם לילה עם רטינול או רטינואין הוא MUST. כמובן, בהריון אסור רטינואידים (למריחה, שנוי במחלוקת, אבל ליתר בטחון נמנעים), ולכן נשים בגיל הפריון מוודאות שאינן בהריון כאשר משתמשות.

אנטי-אוקסידנטים וטיפוח יומי

מלבד רטינול בלילה, ביום נשתמש בסרום נוגד חמצון, במיוחד ויטמין C (חומצה אסקורבית). הוא מגן קצת מנזק UV ומזהום, ומעודד יצור קולגן. שילוב של ויטמין C בבוקר + קרם הגנה הוא "gold standard" ביופי כיום. מותגים כמו סקינסוטיקלס CE Ferulic (יקר, ~800 ₪) או תחליפיו הזולים יותר, מספקים ריכוז 10-20% ויטמין C יציב.

נוגדי חמצון אחרים: ויטמין E, חומצה פרולית, רסברטרול, תה ירוק, כולם קיימים בתכשירים. האם מעלים את תוחלת חיי העור? לא ברור, אבל כנראה מסייעים בהגנה מצטברת.

פפטידים, גורמי גדילה ותאי גזע בקוסמטיקה

  • פפטידים: שרשראות קצרות של חומצות אמינו המחקות חלקי חלבונים בגוף. למשל Matrixyl (פפטיד המדמה קולגן שבור ומאותת לעור לייצר חדש). פפטידים יכולים לחדור קצת לעור ולהפעיל רצפטורים. פופולריים בקרמים כי הם פחות מגרים מרטינול. יש פפטיד בשם Argireline שמתיימר לחקות אפקט בוטוקס, מעט מרפה שרירים כשמורחים, אך השפעתו קטנה מאוד.
  • גורמי גדילה: חלק מהקרמים היקרים מכילים גורמי גדילה (שילוב חלבונים שמקורם בתאי גזע מגודל מעבדה). תיאורתית מעודד תיקון. קשה למדוד אפקט, אבל בשימוש ממושך כן מדווח על שיפור מרקם.
  • תאי גזע צמחיים: קצת גימיק, תמציות מתאי גזע של תפוחים וכו'. לא באמת חיים ולא יכולים להפוך לתאי עור שלנו, אבל מכילים נוגדי חמצון ואנזימים שעשויים להיטיב עם העור.

איזון הורמונלי וטיפולים סיסטמיים

גורמים סיסטמיים משפיעים על מראה העור והשיער:

  • טיפול הורמונלי חליפי (HRT): לנשים בגיל המעבר, ירידת אסטרוגן גורמת לדילול העור והופעת קמטים. יש נשים שפונות לטיפול אסטרוגן סיסטמי (מדבקות/כדורים) לא רק לבריאות, גם מתוך רצון לשמור על העור. HRT אכן יכול לשפר עובי עור ומוצקות, אך יש לשקול סיכונים (מומלץ בייעוץ גינקולוג).
  • מלטונין: הורמון שינה, כיום נמצא כתוסף טופיקלי בקרמים ליליים (כי הוא נוגד חמצון). ככדורים, שיפור שינה כן משפר מראה עור (שינה חשובה להתחדשות).
  • Growth Hormone & Peptides: יש מדוברים בעניין האנטי-אייג'ינג. HGH (הורמון גדילה) בעייתי כי יש סיכונים (סוכרת, גדילת איברים). פפטידים כמו Epithalon, Thymosin חשודים כמאיטי הזדקנות אולם אין הוכחות חזקות בבני אדם ואינם מאושרים לשימוש רחב.
  • ניקוטינאמיד ריבוזיד, NAD+ boosters: טרנד בתחום הארכת חיים, חומרים כמו NR, NMN, Resveratrol שמטרתם להעלות רמת NAD+ בתאים, מה שמשפר תהליכי תיקון DNA ואנרגיה. מחקרים ראשוניים מראים שיפור במדדים מטבוליים, וחברות מוכרות את זה כתוסף "אנטי-אייג'ינג". לגבי העור ספציפית, NAD+ חשוב לתיקון נזקי שמש, אז אולי תוספים אלו תורמים בעקיפין.
  • מולקולות סלולריות: מטפורמין (תרופה לסוכרת) נחקרת כמעכבת הזדקנות כללית. חלק "biohackers" לוקחים אותה למניעת הזדקנות, ויש שטוענים שגם העור נראה טוב יותר (פחות AGE crosslinks). עדיין ניסיוני.

טיפולים הוליסטיים וחדשניים

  • תא לחץ, HBOT: הזכרנו מחקר ישראלי שקבע כי טיפול בחמצן היפרברי האריך טלומרים והפחית תאים זקנים. זה לא טיפול אסתטי ישיר, אבל בהחלט אנטי-אייג'ינג בגוף כולו. יש כבר מכונים פרטיים (כמו Sagol Center בשמיר) שמציעים סדרות HBOT ל"הצערה". לא לצפות להחלקת קמטים פתאום, אבל ברמה התאית, מרתק.
  • דיקור קוסמטי: חלק מהרפואה הסינית, מחטים זעירות בפנים לשפר זרימה ולמתוח שרירים. ראיות מדעיות חלשות, אך יש קליינטורה.
  • CRISPR והנדסה גנטית: חזון עתידי, אולי עריכת גנים תמנע הזדקנות עור? מדע בדיוני לעכשיו, אבל מחקרים מתנהלים על תיקון מוטציות (למשל במחלות הזדקנות מהירה).
  • חיסונים נגד הזדקנות? יש קו מחקר של "סנוליטיקס", תרופות שמסלקות תאים מזדקנים (senescent). אם יצליחו לפתח אחד כזה, אולי הזרקה לעור תסלק פיברובלסטים זקנים ותאפשר לחדשים לקחת מקום, כך שהעור יתפקד כצעיר יותר.

תחזוקת שגרה, תזונה, כושר וסטרס

אי אפשר לדבר על אנטי-אייג'ינג בלי להזכיר את הבסיס:

  • תזונה נכונה: דיאטה ים-תיכונית עשירה בנוגדי חמצון (פירות, ירקות, שמן זית, דגים) מקושרת לעור טוב יותר. סוכר פשוט תורם לגליקציה של קולגן = קמטים, אז הפחתת מתוקים עוזרת. שתיה מספקת, עור לחותי יותר.
  • תוספי תזונה לעור/שיער: קולגן פפטידים בשתיה, ענף חם. יש מחקרים המראים שצריכת 5-10 גר' קולגן ליום במשך 8 שבועות משפרת אלסטיות עור ולחות באופן קל. ביוטין לשיער, מסייע רק אם היה חוסר, אחרת לא ממש.
  • ספורט סדיר: משפר זרימת דם לעור, נותן זוהר טבעי. גם מעלה הורמון גדילה וטסטוסטרון במידה, מה שמשפיע חיובי.
  • ניהול סטרס ושינה: סטרס כרוני מעלה קורטיזול שפוגע בקולגן ויוצר דלקת, מתכון להזדקנות מואצת. מדיטציה, יוגה או תחביבים מרגיעים, הם חלק מתוכנית אנטי-אייג'ינג הוליסטית. שינה מספקת (7-8 שעות) חיונית, בזמן השינה, הורמון גדילה עובד ותיקון DNA מתרחש.

אפשר לומר: אורח חיים בריא הוא "הטיפול האסתטי" הזול והיעיל ביותר. כל הקרמים והלייזרים יעזרו פחות אם מעשנים בכבדות, ישנים 4 שעות ואוכלים ג'אנק בקביעות.

הערה על עישון: עישון הוא נזק מספר 2 אחרי שמש לעור. הוא מכווץ כלי דם ומוריד ויטמין C, גורם לקמטים ("קמטי עישון" סביב הפה, מראה עור אפרפר). הפסקת עישון משפרת את העור תוך חודשים, כלי דם מתרחבים, יותר חמצן לתאים, וטונוס העור משתפר.


תחומים נוספים וחדשניים לשיקולכם

בנוסף לכל מה שנסקר, ישנם תחומי יופי וטיפוח נוספים שכדאי להזכיר ושלא פורטו לעיל, כדי להשלים את התמונה. נציג כאן עשרה נושאים מעניינים:

  1. אסתטיקה דנטלית: חיוך יפה הוא חלק מהמראה הצעיר. טיפולים חדשניים כוללים ציפויי חרסינה (Veneers) דקיקים שנותנים "חיוך הוליוודי" תוך שמירה מקסימלית על חומר שן, השתלות שיניים ממוחשבות (הדמיה תלת-ממדית לפני ההשתלה), ויישור שיניים שקוף עם קשתיות בלתי נראות (Invisalign ודומיו), מהפכה שאיפשרה למבוגרים רבים ליישר שיניים ללא גשר ברזל. אפילו עיצוב חניכיים בלייזר נעשה כדי לתקן "חיוך חושף חניכיים". בישראל מרפאות שיניים אסתטיות מובילות (למשל רשת "חיוך יפה") מציעות שילוב של כמה מהללו כחלק ממייקאובר כולל.
  2. איפור קבוע ומתחדש: מיקרובליידינג גבות, שיטת קעקוע שטחי היוצרת משיחות דמויות שערות, כך שהגבות נראות מלאות וטבעיות לתקופה של ~1-2 שנים. בנוסף, יש אייליינר קבוע והדגשת שפתיים קבועה (ליפ-בלש) בגוונים עדינים. טכניקות מודרניות משתמשות בפיגמנטים מתכלים, אז זה לא "קעקוע לנצח" כמו פעם, מה שטוב כי אופנה משתנה. בקליניקות מובילות מאפרים רפואיים (למשל קרן ברטוב) מבצעים עבודות עדינות שהופכות בבוקר לחסוך זמן על איפור.
  3. תכשירי שיער חדשניים: מעבר לטיפולים רפואיים, גם בתחום הקוסמטיקה לשיער יש חידושים. לדוגמה, מוצר בשם Olaplex (נפוץ במספרות) שמשקם קשרים דיסולפידיים בשערה שנפגמו, ממש "מדביק" את השיער מבפנים לאחר הבהרות וצביעות, זה שינה את כללי המשחק בצביעת שיער ללא פגיעה. טיפולי קראטין ובוטוקס לשיער, למרות השם המטעה, "בוטוקס שיער" הוא טיפול הזנה עמוק שמשאיר שיער חלק ומבריק לחודשים. קיים גם ננו-סריקה בהתאמה אישית: יש סורקי קרקפת שמנתחים צפיפות שיער ומצב שורשים, כדי להתאים שמפו וטיפולים אידיאליים (זו מגמת פרסונליזציה).
  4. טיפוח גברי: כבר נגענו בזה, אך נפרט: מוצרי קוסמטיקה לגברים הם שוק בצמיחה. קרמי לחות נגד ברק לעור שמן (קהל גברי צעיר), תכשירי עיצוב זקן ייעודיים שמכילים מרככים טבעיים, וצבעי שיער ייעודיים שנותנים כיסוי שיער אפור הדרגתי ולא "פתאומי". אפילו בקוסמטיקה מקצועית: יותר גברים עושים טיפולי פנים לניקוי נקבוביות, פילינגים קלים נגד כתמי גיל, והסרת שיער בלייזר כאמור. קמפיינים של חברות טיפוח גדולות (למשל L'Oreal Men Expert) מכוונים כיום גם לגברים.
  5. אפליקציות וייעוץ וירטואלי: הטכנולוגיה הדיגיטלית נכנסה גם היא. יש אפליקציות מדידת עור שמשתמשות במצלמת הסמארטפון לנתח קמטים, נקבוביות וכתמים, ומציעות תכנית טיפוח או מפנות למומחה. התאמת איפור וירטואלית, חברות כמו Olay ומאק מציעות אפליקציות AR שמאפשרות לנסות גווני מייקאפ ושפתון על הפנים בזמן אמת. גם תחום ה"Teledermatology" גדל, ייעוץ עור בזום, במיוחד בקורונה הפך לפופולרי.
  6. אסתטיקה של כפות הידיים והציפורניים: הידיים מסגירות גיל לא פחות מהפנים. טיפולי ידיים כוללים הזרקת חומרי מילוי לידי שלד גרומות (Radiesse מאושר לכך, הוא גם מעודד קולגן), פילינג לייזר להסרת כתמי גיל מגב כף היד, וטיפוח הציפורניים, מעבר למניקור ג'ל הרגיל, הופיעו בניית ציפורן בשיטת פוליג'ל (חומר חדש המשלב אבקה וג'ל, גמיש ועמיד), וקישוטי Nail Art זעירים בהדפסה תלת-ממדית. גם ציפורניים קבועות בהדבקה מהירה (Press-ons) איכותיות החליפו חלקית בנייה, לחסכון בזמן.
  7. טיפולי קוסמטיקה זעירים ויומיומיים: יש אנשים שמעדיפים DIY (עשה זאת בעצמך): לדוגמה, דרמה-רולר ביתי (גלגל עם מחטים 0.2-0.5 מ"מ) לשיפור ספיגת סרומים, נהיה טרנד, בשימוש נכון יכול להמריץ מעט קולגן. מסכות ביתיות LED, כמו מסכה עם נורות אדומות וכחולות לשיפור אקנה וקמטים קל. הן פחות חזקות ממכשירי מרפאה אבל כגימיק יופי, נמכרות היטב. נרות אוזניים, אף שזה לא קוסמטי ישיר, זה פופולרי לניקוי אוזן ורגיעה (יעילות שנויה במחלוקת). משחות להלבנת אזורים אינטימיים, יש שוק לזה בקטנה, בעידן של אידיאל אחיד של גוון עור.
  8. קוסמטיקה אקולוגית וטבעונית: חלק מהצרכנים פונים למוצרים ירוקים. Cosmetics Clean Beauty, חומרי ניקוי ללא סולפטים, קרמים ללא פרבנים, דאודורנטים טבעיים (על בסיס מגנזיום וסודה לשתייה במקום אלומיניום). גם ביקוש לקוסמטיקה לא נוסתה על בעלי חיים ו-100% טבעונית עלה מאוד. יצרנים ישראלים כמו "ערוגות" למשל, מייצרים מוצרים טבעיים ומדגישים קיימות. גם אריזות מתכלות, מגמה חיובית לסביבה כפי שציינו.
  9. שיזוף ללא שמש: כיון שהבנו כמה שמש מזיקה, אך אנשים אוהבים מראה שזוף, האלטרנטיבות פורחות: תכשירי Self-Tan (מבוססי DHA) שנותנים גוון ברונזה תוך שעות ללא קרינה. הדור החדש אינו מסריח כמו פעם ומתייבש מהר. בנוסף, מכוני שיזוף בהתזה, 5 דקות בתא אוטומטי ויש לכם שיזוף שבועי. כך אפשר להיראות "נושק לשמש" בלי נזקי UV. רק לזכור, התכשירים הללו לא מגינים משמש, אז עדיין צריך מקדם.
  10. אסתטיקה רפואית, תחום משלים: ישנם טיפולים רפואיים המשיקים ליופי:
    • הסרת ורידים ונימים ברגליים (סקלרותרפיה, הזרקת תמיסה לסגור וריד, או לייזר ורידים).
    • טיפול בהזעת יתר: הזכרנו בוטוקס, אך גם מכשיר Miradry שמשתמש במיקרוגל להרוס בלוטות זיעה בבתי שחי לצמיתות.
    • טיפול בצלקות וקעקועים: לייזרים פיקו להסרת קעקועים (מסירים גם צבעים קשים כמו תכלת וצהוב), טיפולי סיליקון ושיוף לצלקות כירורגיות.
    • הלבנת עור: במקומות כמו אסיה פופולרי טיפות וריד של גלוטתיון להבהרת הגוף, לא מקובל בארץ כי זה לא מאושר ממש, אבל קיים כ"קוסמטיקה רפואית".

כל התחומים הללו מראים עד כמה רחב היריעה של עולמות הטיפוח והאסתטיקה, וכיצד גבולות רפואיים-קוסמטיים מיטשטשים.


מכונים, רופאים ומגמות בינלאומיות בולטות

לקראת סיום, נספר על כמה מהמכונים המובילים והדמויות הבולטות בתחום היופי, בישראל ובעולם, וכן על הבדלים בין-לאומיים מעניינים:

  • ישראל: מרכזי אסתטיקה גדולים כמו "הרברט סמואל" בת"א, מרפאות "פרופורציה" (רשת בפריסה ארצית) ו"כללית אסתטיקה" (של קופ"ח כללית), מציעים סל טיפולים רחב. רופאים פרטיים ידועי-שם שישראלים מרבים לפקוד: בתחום העור, ד"ר מוניקה אלמן, ד"ר רוני מוסקונה (פלסטיקאי עם מרפאות בערים שונות), ד"ר ליאת אשד (רופאת עור מומחית ללייזרים). בתי חולים: מערך פלסטיקה בשיבא תל השומר, איכילוב ובילינסון נחשבים מובילים, ועורכי מחקרים חדשניים. למשל, בשיבא פותחה טכניקה לחיבור עצב בבוטוקס להקלה על סימני הזדקנות בפנים שזכתה לתשומת לב (לצורך המחשה).
  • ארה"ב: שוק עצום ומגוון. בערים שונות שמות חזקים: בבוורלי הילס (LA), ד"ר גורדון סאסון לניתוחי אף, ד"ר ראג' קאנאודיה (מטפל בהרבה סלבס בשיטות עדינות), ד"ר ריטה רקוס בניו יורק (מלכת הבוטוקס של האלפיון). מרפאות רשת כמו "Sono Bello" מתמחות בליפו והצרת היקפים. כנסים כמו ASAPS ו-AAD (איגודי מנתחים ודרמטולוגים) הם מקום לידיעות על הטרנדים החדשים, למשל 2024 מדברים הרבה על שילוב AI בייעוץ, כפי שראינו.
  • דרום קוריאה: בירת הניתוחים הפלסטיים העולמית ביחס לאוכלוסייה. בסיאול רחוב שלם (גאנגנם) עמוס מרפאות. מתמחים בעיקר בניתוחי פנים, פופולרי שם ניתוח עפעפיים להרחבת העין, ניתוחי לסת לשינוי צורת הפנים (הליך רציני). גם טיפולי עור ולייזר נפוצים בכל פינת רחוב. הקוריאנים מכתיבים טרנדים כמו טיפול עור 10 השלבים (ריבוי שכבות סרום ולחות), מסכות בד (sheet masks) שהפכו ללהיט בינלאומי. הם גם מקדימים בתחום טיפולים לגברים, כ-20% מהמטופלים בדרום קוריאה הם גברים, אחוז גבוה מהמקובל.
  • ברזיל: שם יש מודעות גבוהה לגוף, לא פלא ששם התפתח ה-BBL. מנתחים ברזילאים ידועים ביכולת הפיסול שלהם, תלמידיו של ד"ר פיטנגי הנודע. נשים בברזיל עושות ניתוחים בגיל צעיר בלי סטיגמה, יש אפילו סבסוד במדינה לניתוחים מסוימים דרך מערכת בריאות ציבורית.
  • אירופה: בריטניה למשל מקדימה בחלק מהתחומים (הרבה מחקרים על בוטוקס נעשו שם), למרות שהרפואה הפרטית שם יקרה מאוד. טורקיה ויוון הפכו מוקדי "תיירות פלסטית" בזול, בעיקר לשיער, אף וחזה, עם קליניקות משוכללות והסכמים עם מלונות. חשוב לציין שבעקבות זה, בישראל, משרד הבריאות פירסם אזהרות למי שנוסע, לוודא את זהות הרופא והמרפאה, כי מקרים של זיהומים וסיבוכים חוזרים לארץ. יחד עם זאת, יש במקומות האלה גם רופאים מעולים, פשוט צריך לבדוק.
  • מגמת Value for Money: הדגש שהלקוח היום חכם, קורא באינטרנט, יודע להשוות. הוא לא בהכרח ילך על הכי יקר כי "זה בטח הכי טוב", אלא יחפש תמורה. לדוגמה, טיפולי פלזמה PRP שבעבר עלו הון, כעת יותר מרפאות מציעות במחיר תחרותי, כי אנשים יודעים את העלות בפועל (סביביות וכו'). חברות מכשור מוזילות עלויות, מכשירי לייזר סיניים זולים (שלא תמיד עומדים בתקנים) מציפים את השוק. לכן, קליניקות לגיטימיות מדגישות את ההבדל באיכות: "אנחנו משתמשים בלייזר אמריקאי מאושר FDA". כך הצרכן יכול לבחור, ללכת לזול (בסיכון קל ליעילות נמוכה) או להשקיע לטיפול מתקדם ומבוקר.
  • השפעת הרשתות החברתיות: כיום טיפולי יופי מתפרסמים בסרטונים, לפני-אחרי בטיקטוק ואינסטגרם. זה חרב פיפיות: מחד, מעלה מודעות ומנגיש מידע. מאידך, עלול ליצור ציפיות לא מציאותיות כשמשווים עצמך לפילטר או לפוטושופ. תופעה מעניינת, מטופלים באים עם תמונה שלהם מסוננת כפנטזיה ("ככה אני רוצה את העור שלי"). רופאים צריכים להתאים ציפיות בעדינות, ואף לזהות הפרעות גוף דיסמורפיות. יש דיווחים על עלייה בבקשות לטיפולים בעקבות אופנות רשת, כגון זריקות מילוי לסנטר וללסת עקב טרנד FaceApp (אפליקציה שמדגימה קו לסת חד). גם הפחדת רשת קיימת, כמו תנועת אנשים נגד בוטוקס או שתלים ("toxin free", "explant movement"), חלק מזה מבוסס דאגות מוצדקות, חלק על מידע שגוי. המשימה של אנשי המקצוע כיום היא להיות נוכחים גם אונליין ולחנך בצורה אחראית.
  • סטנדרטים וחקיקה: בארץ, רק רופאים מורשים להזריק בוטוקס ופילרים, אך יש פרקטיקה לא חוקית של קוסמטיקאיות שעושות זאת, מלווה בסיכון כמובן. בעולם, מקומות כמו ארה"ב מאפשרים גם לאחיות NP להזריק תחת פיקוח. התקינה סביב המכשירים גם משתהה לעיתים, הופעת מכשירים לשימוש ביתי עם לייזר חלש, לדוגמה, דורשת פיקוח למניעת נזק (כוויות בבית). הנטייה תהיה כנראה להדק רגולציה ככל שהשוק גדל, כדי להגן על הציבור.
  • שירות לקוחות וחוויית מטופל: המרפאות הטובות כיום יודעות שחשוב לא רק התוצאה אלא גם החוויה. דגש על אי-כאב, משחות אלחוש חזקות, צינון או אפילו גז צחוק בהליכים כמו פילינג עמוק. חללים מפוארים, יחס אישי, מעקב טלפוני צמוד אחרי טיפול, כל אלו חלק מהסטנדרט כעת.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

שאלה: מהו הגיל המתאים להתחיל טיפולי אנטי-אייג'ינג?
תשובה: אין "גיל רשמי", זה תלוי במצב העור ובמטרות. יש צעירים בשנות ה-20 שמתחילים בוטוקס מניעתי קל בקמטי הבעה (prejuvenation), או שגרת רטינול והגנה מהשמש למנוע נזקים מראש. באופן כללי, טיפולים לשימור ומניעה רצוי להתחיל כשהופיעו הסימנים הראשונים, למשל קמטוטי חיוך קלים או עור אפרורי, במקום לחכות לנזק משמעותי. עם זאת, אין הכוונה שצריך טיפולים פולשניים בגיל צעיר, לעיתים קרובות שינוי הרגלים (כמו הגנה משמש, הימנעות מעישון) בשילוב טיפוח בסיסי מספיקים. בשנות ה-30–40, רוב האנשים יתחילו לשקול טיפולים כמו בוטוקס, פילרים עדינים או לייזר עדין אם הקמטוטים וכתמי השמש מטרידים. הגישה ההדרגתית עדיפה, להוסיף טיפול לפי צורך ולא בבת אחת. וכמובן, תמיד בהתייעצות עם רופא אסתטי אמין שיוכל להעריך מה מתאים.

שאלה: עשיתי טיפול לייזר/פילינג ויצאו לי כתמים כהים, מה קרה?
תשובה: כתמים כהים לאחר פרוצדורות נקראים פיגמנטציה פוסט-דלקתית (PIH). זו תופעת לוואי שבה העור מייצר מלנין כתגובה לדלקת או חבלה. היא נפוצה יותר בבעלי עור כהה (פוטוטיפ 4-6). למשל, לאחר פילינג כימי עמוק או לייזר אבלטיבי, אם נחשפים לשמש מוקדם מדי או שהעור באופן טבעי רגיש, עלול להתפתח אזור כהה זמני. מה עושים? לרוב PIH דוהה מעצמה תוך 2-6 חודשים. כדי לזרז, רופאים נותנים קרמי הבהרה (למשל הידרוקינון 2-4% לכמה שבועות) ותכשירי רטינואיד לשיפור חילוף תאי העור. הכי חשוב, הגנה קפדנית משמש, כי חשיפה תחמיר את ההיפר-פיגמנטציה. במקרים עקשניים, אפשר לשקול IPL או לייזר עדין ספציפי לפיגמנט לאחר שהאזור נרפא מספיק. החדשות הטובות, ברוב המכריע של המקרים, מדובר בתופעה חולפת ולא בנזק קבוע. כדי למנוע מראש, בבעלי עור כהה רופאים נוקטים אמצעי זהירות: הכנה עם קרם הבהרה לפני טיפול טראומטי, מינונים נמוכים יותר, ובחירה בטכנולוגיות עדינות יותר (למשל RF microneedling במקום לייזר CO2).

שאלה: האם טיפול X או Y כואב?
תשובה: סף הכאב משתנה לפי אדם, אך לרוב טיפולי האסתטיקה המודרניים נסבלים בהחלט. מרבית ההליכים הלא-פולשניים מלווים במריחת חומר אלחוש מקומי (אמלה) 30-60 דקות לפני, מה שמפחית מאוד תחושה באזור. בהזרקות בוטוקס, המחטים כל כך דקות שהכאב מינימלי, אולי צביטה קטנטנה. פילרים, יש שבתוך המילוי כבר מעורבב לידוקאין, כך שעם ההזרקה המקום קצת מתנמנם. לייזרים: תלוי בסוג, IPL מרגיש כמו "גומייה נצלפת" על העור, CO2 לייזר עמוק דורש אלחוש יסודי ולעיתים טשטוש. RF microneedling יכול לכאוב אם נעשה עמוק, גם שם לרוב יש הרדמה מקומית, ויש מכשירים חדשים עם מנגנון רטט המסיח מהכאב. טיפולי שיער בלייזר, מרגישים עקצוצים חמים, אבל מערכות קירור במכשירים חדישים + שימוש בג'ל קר על העור מקלים מאוד. שאיבת שומן וניתוחים כמובן נעשים בהרדמה, כך שאין כאב במהלכם, רק בתקופת ההחלמה יש כאבים נסבלים (המטופלים מקבלים משככי כאב). בשורה התחתונה, הכאב לא צריך להרתיע, תמיד אפשר לדבר עם הרופא על אופציות להרגעה (קרם, גז צחוק, אלחוש בהזרקה). מטופלים רבים מופתעים "כמה מעט זה כאב בפועל" ביחס לחששות המוקדמות.

שאלה: כמה זמן מחזיקות התוצאות? צריך לחזור על הטיפולים כל הזמן?
תשובה: זה תלוי טיפול. טיפולים זמניים כמו בוטוקס צריך לחזור כל ~3–4 חודשים כדי לשמר אפקט החלקת הקמטים. מילוי HA מחזיק 6–18 חודשים תלוי אזור וסוג החומר, לאחר מכן החומר נספג בהדרגה והאזור יחזור לקדמותו, אז לרוב אנשים עושים "טיפול תחזוקה" פעם בשנה. טיפול כמו HydraFacial או פילינג קל, תוצאותיהם (זוהר, נקיון) מחזיקות שבועות ספורים, ולכן יש מי שעושה באופן חודשי. טיפולים עם תוצאה ארוכה: לייזר פרקציונלי עמוק או RF-מיקרונידלינג, אלו מייצרים קולגן חדש שנותר שנים, כך שהשיפור במרקם וקמטים הוא מתמשך (אינו נעלם לפתע). אולם, תהליך ההזדקנות הטבעי ממשיך, לכן אחרי 2-3 שנים ייתכן שצריך סשן נוסף כדי לטפל בנזקי זמן חדשים. ניתוחים, מתיחת פנים נותנת "שעון אחורה" 10-15 שנה, אבל הפנים ממשיכות להזדקן, ייתכן שאחרי 10 שנים ישוב מעט רפיון וניתן לשקול מתיחה חוזרת. ניתוח אף או הצמדת אוזניים, אלו שינויי קבע, לא צריך שוב (אלא אם כן לא היו מרוצים ואז מתקנים). שורה תחתונה: חלק מהטיפולים דורשים תחזוקה תקופתית (במיוחד הזרקות וטיפוח שוטף), חלק, סדרה חד-פעמית ואז הפסקה לשנים. רופא טוב יבנה עבורך תוכנית ארוכת טווח מאוזנת, כדי שלא תמצאי/תמצא את עצמך עושה דברים לחינם או תכוף מדי. כמובן, גם התקציב משחק תפקיד, אפשר לתעדף מה חשוב עכשיו ומה יכול לחכות.

שאלה: מה הסיכון בלעשות כמה טיפולים שונים יחד? למשל פילינג ובוטוקס באותו חודש.
תשובה: באופן כללי, שילובי טיפולים הם דבר נפוץ ואף מומלץ לקבלת תוצאה אופטימלית, אך צריך לתכנן אותם נכון. טיפולים משלימים שונים פועלים בשכבות שונות של העור ואין התנגשות, למשל, אין בעיה לקבל בוטוקס (שמגיע לשרירים) ואז שבוע אחרי לעשות טיפול IPL לפיגמנט בעור, אלו מנגנונים אחרים. אפילו באותו יום אפשר לשלב הזרקות ולייזר, אך לרוב ימתינו כמה ימים כדי לא להחמיר נפיחות. יש שילובים שממש נהוגים: פילרים ובוטוקס יחד נקראים "נוזל-פייסליפט", כי שניהם ביחד משפרים גם נפח וגם קמטי תנועה. מתי לא לשלב? אם שני הטיפולים גורמים לגירוי עור משמעותי, עושים אותם בנפרד כדי למנוע עומס דלקתי. למשל, לא יעשו פילינג כימי חזק ולייזר באותה הפעם, כל אחד לחוד מספיק. או RF microneedling עמוק ופילינג כימי עמוק, עדיף להפריד לחודשים שונים. עוד שיקול: מה קודם למה. כלל אצבע: טיפולים "פנימיים" (כמו מילוי או חוטים) רצוי לבצע לפני "חיצוניים" (כמו פילינג), כי למשל, אם עשינו פילינג עמוק, נמתין עד שהעור החלים לחלוטין (6 שבועות) לפני שנדקור עם מחט. רופא מנוסה ידע לתזמן: לעיתים ימליץ סדרה, נניח קודם סדרת לייזר לשיפור מרקם, ואחרי חודש לסיים עם מילוי הקמטים העמוקים שנשארו. בשורה התחתונה, אין מניעה לשלב באופן רחב, רק חשוב לעשות זאת בפיקוח רפואי ובתכנון מיטבי כדי למנוע גירוי יתר או אינטראקציות לא רצויות. במידת הצורך, לא להסס לשאול את הרופא "האם זה זמן טוב עבורי לבוטוקס אם לפני שבוע עשיתי לייזר?", לרוב תקבלו תשובה מושכלת.

הפוסט טיפולי יופי חדשנייים | מחקרים חדשים | מחירים עדכניים הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
כיב רגל סוכרתית ופצעים קשיי ריפוי | מחירים (2025) טיפולים חדשניים ומחקר עדכני https://hea-lth.co.il/diabetic-foot-ulcer/ Fri, 04 Jul 2025 16:00:48 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=542 כיב רגל סוכרתית (ידוע גם כ"פצע סוכרתי" או DFU, Diabetic Foot Ulcer) הוא פצע כרוני המתפתח לרוב בכף הרגל של חולי סוכרת, וקשה לריפוי עקב פגיעה בזרימת הדם, נוירופתיה (פגיעה עצבית), וזיהומים חוזרים. פצעים קשיי ריפוי כוללים גם כיבי לחץ, פצעים וסקולריים (נובעים מבעיות בכלי דם), ופצעים ניתוחיים או טראומטיים שמתעכבים בריפויים. בעשור האחרון חלה […]

הפוסט כיב רגל סוכרתית ופצעים קשיי ריפוי | מחירים (2025) טיפולים חדשניים ומחקר עדכני הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
כיב רגל סוכרתית (ידוע גם כ"פצע סוכרתי" או DFU, Diabetic Foot Ulcer) הוא פצע כרוני המתפתח לרוב בכף הרגל של חולי סוכרת, וקשה לריפוי עקב פגיעה בזרימת הדם, נוירופתיה (פגיעה עצבית), וזיהומים חוזרים. פצעים קשיי ריפוי כוללים גם כיבי לחץ, פצעים וסקולריים (נובעים מבעיות בכלי דם), ופצעים ניתוחיים או טראומטיים שמתעכבים בריפויים. בעשור האחרון חלה התקדמות מרשימה בפיתוח טיפולים חדשניים למצב זה. במאמר זה נסקור בהרחבה את הגישות המתקדמות ביותר, החל מטיפולים מסורתיים ועד לטכנולוגיות חדשניות, תוך ציטוט מחקרים עדכניים והתייחסות למכוני מחקר מובילים, לרופאים המומחים בארץ ובעולם, ליתרונות, לחסרונות, לעלויות וגבולות הטיפול. המטרה היא להציג מידע מעמיק בשפה מובנת לציבור הרחב, אך גם מקיף ומרשים ברמתו עבור אנשי מקצוע.

מהו כיב סוכרתי ומה הופך אותו לקשה ריפוי?

  • שכיחות וחומרה: כיבים סוכרתיים מהווים סיבוך שכיח של מחלת הסוכרת. מעריכים כי בכל שנה כ-6% מחולי הסוכרת יפתחו כיב בכף הרגל. כ-15%-25% מחולי הסוכרת יפתחו במהלך חייהם לפחות כיב אחד בכף הרגל. הפצעים הללו חמורים: בכל 30 שניות בממוצע מתבצעת קטיעה של גפה תחתונה בעולם עקב סוכרת. הנתונים מראים שכחצי מהכיבים אינם נרפאים תוך שנה, וכ-17% יובילו לקטיעה חלקית או מלאה של הרגל.
  • גורמי הסיכון ופתופיזיולוגיה: שילוב בין נוירופתיה סוכרתית (פגיעה בעצבי התחושה המובילה לחוסר תחושה בכף הרגל), מחלת כלי דם פריפרית (היצרויות בעורקי הרגליים הגורמות לזרימת דם ירודה), ויתר סוכר בדם גורם לכך שהפצעים אינם מחלימים היטב. פציעה קלה או לחץ יתר (כמו נעל לוחצת) עלולים להתפתח לכיב בשל חוסר תחושה. זרימת דם ירודה גורמת למחסור בחמצן ורכיבי תזונה ברקמה, מה שמעכב החלמה. בנוסף, רמות סוכר גבוהות פוגעות בתפקוד תאי חיסון ומקלות על זיהומים. כך נוצר "סערה מושלמת" של גורמים המעכבים ריפוי ומקדמים זיהום.
  • סכנת זיהום וקטיעה: כיב סוכרתי פתוח משמש כשער לחיידקים. רבים מהפצעים הללו מזדהמים, לעיתים בזנים עמידים לאנטיביוטיקה, ועלולים להתפתח למצב של צלוליטיס (דלקת עמוקה בעור), אוסטאומיאליטיס (זיהום עצם) או אלח דם. זיהום שאינו נשלט עלול לחייב קטיעה למניעת התפשטות מסכנת חיים. שיעורי התמותה לאחר קטיעה גדולים: מחקר הראה שתמותה תוך 5 שנים אחרי קטיעה סוכרתית מגיעה ל-50% ויותר, דומה ואף עולה על שיעורי תמותה בכמה סוגי סרטן.
  • השפעה כלכלית ואישית: כיבים כרוניים פוגעים קשות באיכות החיים: כאבים, מגבלה בניידות, צורך בחבישות וטיפולים יומיומיים. בנוסף, הטיפול דורש משאבים רפואיים יקרים. בבריטניה, למשל, הוערך שההוצאה השנתית על טיפול בכיב סוכרתי למטופל היא כ-7,800£ (כ-33,000 ש"ח) בממוצע. בארה"ב, עלות ניהול פצעים סוכרתיים נאמדת במיליארדי דולרים מדי שנה, ומהווה כ-33% מהעלות הכוללת של הטיפול בסוכרת. בישראל עצמה, אלפי חולים מטופלים במרפאות יעודיות לפצעים קשיי ריפוי. דו"ח משרד הבריאות דיווח כי במחצית הראשונה של 2023 טופלו 5,241 מטופלים בכיבים ופצעי רגל סוכרתית ב-24 מרפאות פצע בקהילה.

רופא מומחה לפצעים קשיי ריפוי | מומחה כף רגל סוכרתית

חשוב להבין: כיב סוכרתי אינו "עוד פצע". זהו מצב רפואי מורכב המחייב גישה רב-תחומית ותשומת לב מרבית. נדרשת מעורבות של רופא סוכרת (אנדוקרינולוג), כירורג כלי דם, אורתופד או כירורג כף רגל, אחיות פצע, פודיאטרים, ולעיתים גם מומחי זיהומים, תזונאים ופיזיותרפיסטים. הגישה המיטבית משלבת טיפול במחלת הרקע (איזון סוכרת ולחץ דם), הורדת העומס הפיזי מהפצע, חבישות וטכנולוגיות מתקדמות לעידוד הריפוי, וטיפול בכל סיבוך (זיהום או איסכמיה) במיידי.

להלן נציג בהרחבה את אמצעי הטיפול, מהבסיסיים ועד המתקדמים ביותר, הזמינים כיום, מסורתיים וחדשניים כאחד, בהתבסס על ספרות עדכנית ומחקרים מדעיים.

עקרונות בסיסיים בטיפול בכיב סוכרתי (Standard of Care)

לפני שנצלול לחידושים, חשוב להדגיש את עקרונות הטיפול הבסיסיים שהם אבן היסוד בטיפול בכל פצע קשה ריפוי. ללא טיפול יסודי בגורמי היסוד, גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לא תועיל. העקרונות כוללים:

  • איזון רמות הסוכר בדם: שליטה קפדנית בסוכרת באמצעות תרופות, אינסולין, תזונה ופעילות גופנית. רמות סוכר גבוהות מעכבות ריפוי פצעים ופוגעות בחיסון. מחקרים הראו שאיזון טוב מקצר משמעותית את זמן הריפוי של פצעים סוכרתיים. טיפול תרופתי מיטבי בסוכרת (כולל שילוב אינסולין ותרופות דרך הפה) עשוי אף הוא לתרום לריפוי. מחקר חדש מ-2024 מצא ששילוב אינסולין עם מטפורמין (Metformin) יוצר ריכוז גבוה של מטפורמין בנוזל הפצע, מה שמאיץ החלמה. ממצא מפתיע זה מציע גישה תרופתית חדשה שיכולה לסייע בסגירת כיבים: החוקרים גילו שבשילוב התרופות, מטפורמין "מוצא את דרכו" לרקמת הפצע ומגביר את יכולת הגוף להחלים.
  • הורדת לחץ מהאזור הפגוע (Off-Loading): כיבים רבים נוצרים בנקודות לחץ בכף הרגל (למשל בכריות כף הרגל או בעקב). שימוש באמצעי "פריקת עומס", כגון נעליים רפואיות מיוחדות, מדרסים מותאמים, או גבס כולל מגע (Total Contact Cast), מפחית דרמטית את הלחץ על הפצע ומאפשר לרקמה להתחדש. פתרונות אורתוטיים חדשניים כמו מדרסים מודפסים בתלת-ממד בהתאמה אישית, תופסים תאוצה כיום. מחקר ישראלי הזכיר לאחרונה שימוש במדרסים חדשניים כ"פתרון חדשני" לרגל סוכרתית. הורדת העומס היא תנאי קריטי להחלמה; ללא זאת, כל צעד עלול לפתוח מחדש את הרקמה המבריאה.
  • ניקוי וכריתת רקמה נימקית (Debridement): הסרת הרקמות המתות והזיהום מהפצע, באופן כירורגי (בעזרת סכין/מספריים), מכני, או אנזימטי. ניקוי יסודי, לרוב אחת לשבוע או יותר, יוצר "פצע נקי" ומעודד יצירת רקמת גרעון בריאה. רימות רפואיות (מגי, Maggot Therapy, ראו פירוט בהמשך) הן שיטה ביולוגית מסורתית לדהברידמנט: הרימות "אוכלות" רקמה מתה ומפרישות אנזימים המחטאים את הפצע. סקירות מצאו שטיפול ברימות משפר ריפוי כיבים כרוניים, כולל עדות לתועלת מסוימת בכיבים סוכרתיים. ה-FDA אף אישר רימות לשימוש רפואי כמכשיר לטיפול בפצעים (עוד ב-2003). זה אמנם טיפול עתיק (בשימוש עוד ממלחמת העולם הראשונה), אך גם כיום נחשב יעיל ובעלות נמוכה יחסית, במיוחד לפצעים עם נמק נרחב שהסרתו הכירורגית מורכבת.
  • שליטה בזיהום: זיהום מעכב ריפוי ועלול להתפשט. הטיפול כולל ניקוי הפצע, תרביות לזהוי חיידקים, ושימוש באנטיביוטיקה, מקומית (משחות/קרמים אנטיביוטיים) או סיסטמית (כדורים או דרך הווריד) לפי הצורך. במקרה של ביופילם חיידקי עמיד (שכבת חיידקים מוגנת שקשה לסלק), נעשה שימוש באמצעים מיוחדים (משחות אנזימטיות, תמיסות מנקות עם סבון כלורהקסידין או פוליהקסניד, ולעיתים טיפולי פלסמה קרים, על כך בהמשך). חשוב גם לחפש ולנקז מורסות, ולטפל מיידית בזיהום עצם (אוסטאומיאליטיס) באמצעות שילוב ניתוח ואנטיביוטיקה ממושכת.
  • שיפור זרימת הדם: אם יש איסכמיה (זרימת דם לקויה לרגל עקב חסימות בכלי הדם), יש להפנות לכירורג כלי דם. טיפולים כוללים צנתור והרחבה עם בלון וסטנט, או ניתוח מעקפים לעורקי הרגל. זרימת דם טובה היא תנאי להחלמה, ללא חמצן מהריאות וחומרי הזנה מהדם, הפצע לא ייסגר. בשנים האחרונות התפתחו צנתרים ושיטות חדשניות לפתיחת כלי דם פריפריים צרים, כולל ציוד ליתוטריפסיה לכלי דם (הפעלת גלי הלם לפתיחת הסתיידויות בעורקים) וטכניקות "דרילינג" לפתיחת חסימות קשות. שילוב של טיפול בכלי דם וטיפול בפצע מביא לתוצאות הטובות ביותר.
  • שמירה על סביבה לחה מבוקרת: הוכח שפצעים מחלימים מהר יותר בסביבה לחה (moist wound healing), בניגוד לאמונה הישנה ש"צריך לייבש את הפצע". לכן משתמשים בחבישות מתקדמות (ראו להלן) ששומרות את הפצע לח במידה ומונעות התייבשות הרקמה החדשה, תוך ספיגת ההפרשות העודפות. סביבה לחה מעודדת נדידת תאי עור חדשים וסגירת הפצע.
  • טיפול כולל בחולה: יש לוודא שהמטופל ניזון היטב (חלבון, ויטמינים ומינרלים חיוניים לריפוי), שולט בגורמי סיכון (כמו הפסקת עישון, כי עישון פוגע בזרימת הדם), ושומר על היגיינת רגליים והגנה מפציעות נוספות. לעיתים יש צורך בעזרים כמו כיסא גלגלים או הליכון כדי להפחית דריכה, וכן הדרכת המטופל ומשפחתו לזיהוי סימני החמרה מבעוד מועד.

חבישות מתקדמות (Advanced Wound Dressings)

חבישות הן כלי מרכזי בניהול כיבים. לצד התחבושת הבסיסית (פד גזה סטרילי עם סלין) קיימים כיום מגוון חומרים מתקדמים שמטרתם להאיץ את הריפוי ולשפר את נוחות המטופל:

  • חבישות הידרוקולואיד (Hydrocolloid): עשויות ג'ל ההופך למעין משחה לחה במגע עם נוזלי הפצע, ושומר על סביבה לחה. לדוגמה, חבישת דואודרם (DuoDERM) הוותיקה. מתאימות לפצעים שטחיים ללא זיהום.
  • אלגינט (Alginate): חבישות המיוצרות מאצות ים (סיבי אלגינט סידן). הן סופגות כמויות גדולות של מוגלה והפרשות והופכות לג'ל, מעולות לפצעים עמוקים ומפרישים. דורשות חבישה משנית מעליהן.
  • חבישות קצף (Foam): ספוגיות פוליאוריתן רכות עם ציפוי שאינו נדבק לפצע. סופגות הפרשות, מגנות מכנית על האזור, וניתן להשיגן עם שכבה דביקה להדבקה נוחה. מתאימות לפצעים בדרגת הפרשה קלה-בינונית.
  • הידרוג'ל (Hydrogel): ג'ל מימי (מבוסס מים/גליצרין) אותו מניחים בתוך פצעים יבשים או עם נקרוזה שחורה יבשה. מרכך את הרקמה המתה (עוזר בדברה אנזימטית) וגם שומר על לחות.
  • חומרים אנטימיקרוביאליים בחבישה: חבישות ספוגות חומר מחטא או אנטיביוטי, כסף יוני (Silver) הוא הנפוץ ביותר (חבישות אקטיקוט וכדומה משחררות יוני כסף קוטלי-חיידקים ברציפות לפצע). עוד חומרים: יוד (בחבישת יודופור או Betadine עדין), פוליהקסניד (PHMB), דבש רפואי (ראו סעיף נפרד), ופחם פעיל לספיחת ריחות וזיהום.
  • חבישות משחררות תרופות/גורמי גדילה: ישנם פדים המכילים תרופות המעודדות ריפוי. למשל, חבישה המכילה גורם גדילה טסיות (PDGF) בשם Regranex (ראו בהמשך דיון על גורמי גדילה), או חבישות משולבות קולגן שמעודדות בניית רקמה.
  • תחבושות מתוחכמות "חכמות": פיתוח חדש יחסית הם פדים שיכולים לנטר נתונים או להגיב לשינויים. לדוגמה, חבישה שמשנה צבע כאשר עולה עומס חיידקים בפצע, או חיישנים זעירים המשולבים בתחבושת למדידת לחות, חומציות או טמפרטורה, שיכולות לאותת על זיהום מתקרב.

היתרון בחבישות מתקדמות הוא הפחתת תכיפות ההחלפות (חלקן נשארות לכמה ימים), שיפור הנוחות (פחות כאב וטראומה בהורדה), ושיפור סביבת הריפוי. סקירה שיטתית מ-2023 שבחנה שימוש בדבש רפואי על פצעים סוכרתיים ציינה כי שילוב דבש בחבישות הפחית את זמן הריפוי, הפחית כאבים ומשך אשפוז, והאיץ יצירת רקמת גרעון. עם זאת, חשוב להתאים את סוג החבישה למצבו של הפצע (יבש/רטוב, שטחי/עמוק, מזוהם/נקי), ולעקוב אחר תגובת המטופל. בחלק מהמדינות (כולל ישראל) חבישות מתקדמות כלולות בסל הבריאות עבור פצעים בדרגות חומרה גבוהות (דרגה 3-4). יחד עם זאת, עלותן הגבוהה (חבישה יחידה עשויה לעלות עשרות עד מאות שקלים) מציבה לעיתים אתגר, ובמערכת הפרטית הן עלולות להוות נטל כספי למטופל.

טיפול בלחץ שלילי, VAC (Negative Pressure Wound Therapy)

טיפול בלחץ שלילי (נקרא גם VAC, Vacuum Assisted Closure, או בעברית "וואק") הוא אחת מפריצות הדרך המרכזיות בטיפול בפצעים קשיי ריפוי בעשורים האחרונים. בשיטה זו מניחים על הפצע ספוג מיוחד ואוטמים אותו במדבקה אטומה לאוויר. צינור מחבר את התחבושת למשאבה חשמלית קטנה, שיוצרת ואקום מבוקר מקומי בפצע. הוואקום שואב באופן רציף (או פולסטילי) את ההפרשות מהפצע לכלי איסוף, ממריץ זרימת דם לרקמה ומעודד יצירת רקמת גרעון חדשה ובריאה.

כיצד זה עוזר? הלחץ השלילי גורם לכיווץ שולי הפצע (כמו "שאיבה" של הפצע לסגירה), מפחית נפיחות (בצקת) מקומית, משפר את אספקת הדם והחמצן על ידי גירוי כלי דם חדשים, ומסלק נוזלים עודפים המכילים גורמי דלקת. בנוסף, הסביבה הסגורה מגנה מפני זיהום חיצוני.

  • יעילות מוכחת מחקרית: מספר רב של מחקרים וסקירות שיטתיות הדגימו את יתרונות ה-VAC. מטא-אנליזה עדכנית של 9 מחקרים randomised (RCT) מצאה ש-NPWT שיפר משמעותית את שיעור ריפוי הפצעים (סיכוי גבוה בכ-46% להגיע להחלמה מלאה לעומת טיפול רגיל) והפחית את שיעור הקטיעות (הפחית סיכון קטיעה בכ-31%). בנוסף, נמצא שהטיפול קיצר בכ-19 ימים בממוצע את הזמן להופעת רקמת גרעון בריאה בפצע. חשוב לציין, המטא-אנליזה לא מצאה עליה בשיעור הסיבוכים תחת וואק לעומת טיפול רגיל, כלומר, הטיפול בטוח יחסית.
  • שימושים: VAC מתאים במיוחד לכיבים עמוקים, מדויקים, או פצעים לאחר ניתוח (למשל לאחר ניקוי כירורגי נרחב של זיהום). הוא גם שימושי בהכנת הפצע לפני ניתוחי שתל עור, בכך שהוא מצמצם את גודל הפצע ומעודד הופעת רקמה נקייה. משאבות וואק מודרניות הן קטנות וניידות (חלקן נישאות על חגורה או בתוך תיק קטן), כך שהמטופל יכול להיות נייד. קיימות אף מערכות ביתיות לשימוש אמבולטורי.
  • מגבלות: יש להיזהר משימוש בוואק אם יש רקמה נמקית קשה שלא הוסרה, יש לנקות את הפצע קודם. הוא גם לא מתאים כאשר הפצע מלא מוגלה לא מנוקזת או בזיהומים מסוימים (כי הוואקום עלול להפיץ את הזיהום). עוד שיקול הוא נושא הכאב, חלק מהמטופלים חווים כאב מתמשך מהוואקום, אם כי לרוב הוא נסבל. עלויות הטיפול גבוהות: המכשיר עצמו יקר, וחומרי הצריכה (ספוגים, צינורות) מוחלפים כל 2-3 ימים. בישראל, קופות החולים משאילות מכשירי VAC במקרים מסוימים (למשל, פצע לאחר ניתוח וקטיעה), אך לא בכל מצב.

דוגמה קלינית: מטופל עם כיב סוכרתי עמוק בעקב, לאחר ניקוי נרחב של זיהום, טופל ב-VAC למשך 4 שבועות. כתוצאה מכך הפצע שהתפרס על פני גיד אכילס הצטמצם משמעותית, התמלא ברקמת גרעון אדומה, ובסופו של דבר אפשר השתלת עור לסגירה מלאה. מקרה כזה ממחיש כיצד לחץ שלילי יכול להציל גפה על ידי הימנעות מצורך בקטיעה, ולהביא לשיפור מהיר יותר. אכן, בסקירה רחבה צוין כי "NPWT משפר משמעותית שיעורי ריפוי ומפחית סיכון לקטיעות בחולי כף רגל סוכרתית, מבלי להעלות תופעות לוואי".

טיפול בחמצן, היפרברי וטופיקלי (Hyperbaric Oxygen Therapy ועוד)

חמצן היפרברי (HBOT, Hyperbaric Oxygen Therapy)

אחד הטיפולים הידועים לכיבים עקשניים הוא תא לחץ עם חמצן בריכוז גבוה, ריפוי בחמצן היפרברי או "תא לחץ". בטיפול זה המטופל שוכב בתא סגור ונושם 100% חמצן בלחץ אוויר גבוה (בדרך כלל 2-3 אטמוספירות). התנאים ההיפרבריים ממיסים כמויות גדולות של חמצן בפלסמת הדם, ובכך מגדילים את אספקת החמצן לרקמות הרגל הסוכרתית המוגבלות בזרימת דם. החמצן משמש "דלק" לתאי הריפוי ומערכת החיסון ויכול לעודד ריפוי פצע איטי.

  • ראיות ליעילות: במשך שנים הייתה מחלוקת לגבי מידת התועלת של HBOT בכף רגל סוכרתית, אך מטא-אנליזות עדכניות מצביעות על תועלת קלינית כאשר בוחרים את המטופלים המתאימים. סקירה של 14 מחקרים מבוקרים (768 מטופלים) מצאה שטיפול היפרברי הגדיל משמעותית את שיעור ההחלמה המלאה של כיבים והפחית את שיעור הקטיעות המMajorיות בכ-40%. לדוגמה, במחקרים שנכללו, שיעור ריפוי מלא היה גבוה יותר בקבוצת תא לחץ (כ-71% החלמה) לעומת קבוצת ביקורת (כ-48%). בנוסף, הסיכון לקטיעה משמעותית ירד (יחס סיכון ~0.60 לטובת HBOT), נתון המעיד שאכן פחות מטופלים איבדו את הגפה עם טיפול זה. עם זאת, הטיפול לא הראה שינוי בקטיעות מינוריות (אצבעות וכו') או בתמותה. יש לציין שהראיות באיכות בינונית בלבד, ומומחים מדגישים שיש לבחור את המקרים הנכונים לטיפול זה: לרוב כיבים עמוקים (דרגת וגנר 3-4) עם איסכמיה מסוימת או זיהום עקשני, שאינם נרפאים עם טיפול סטנדרטי.
  • יתרונות: HBOT יכול לעזור במיוחד כשיש זיהומים קשים (כמו זיהום אנאירובי – חיידקים אנאירוביים נהרסים בנוכחות חמצן בריכוז גבוה) או אוסטאומיאליטיס כרונית (זיהום עצם) בכף הרגל. מחקרים הראו שהיפרברי עשוי לסייע בהדברת זיהום עצם סוכרתי בשילוב אנטיביוטיקה, ובהפחתת שיעור הקטיעות במקרים אלו. הטיפול לרוב לא פולשני ובטוח; תופעות הלוואי נדירות (יכולות לכלול לחץ באוזניים, כאבי ראש, ובמקרים נדירים מאוד פרכוסים מחמצן).
  • חסרונות: זמן ועלות, טיפול היפרברי סטנדרטי דורש ~30-40 מפגשים יומיומיים, כל אחד ~90 דקות, כך שהמטופל מחויב לאורך כחודש-חודשיים לטיפול יומי. העלות גבוהה מאוד, בכל העולם מחיר סדרת טיפולים מגיע לאלפי עד עשרות אלפי דולרים. בישראל, הטיפול בחמצן היפרברי נכלל בסל הבריאות רק לאינדיקציות מסוימות (למשל לאחר ניתוחי שתל עור נרחבים, כיבים איסכמיים קשים או זיהומים ספציפיים כמו גנגרנה גזית). עבור כיבים סוכרתיים, ההכללה היא מותנית, ועדות רפואיות עשויות לאשר במקרים חמורים שלא נענה לטיפול רגיל. מטופלים פרטיים נאלצים לשלם באופן פרטי סכומים גבוהים. בנוסף, לא כל חולה מתאים: מי שסובל מבעיות אוזניים, ריאות (כמו COPD), או קלאוסטרופוביה חמורה, עלול להתקשות בטיפול.
  • זמינות: בישראל מספר מרכזים מפעילים תאי לחץ, למשל בבית החולים אסף הרופא (שמיר) קיים מכון היפרברי מהוותיקים, ובחיפה (בי"ח רמב"ם) פועל תא לחץ גדול. בשנים האחרונות גם מרכזים פרטיים מציעים טיפולים היפרבריים (למשל בתל אביב וירושלים). בעולם, מכוני תא לחץ נמצאים בכל מדינה מפותחת, ולעיתים מטופלים אף נוסעים לחו"ל עבור פרוטוקולי HBOT אינטנסיביים.

טיפול בחמצן מקומי (Topical Oxygen & Natrox)

גישה משלימה ל-HBOT היא אספקת חמצן מקומית ישירות לפצע מבלי להכניס את כל הגוף לתא לחץ. קיימות מספר טכנולוגיות:

  • מערכת Natrox: זהו מכשיר נייד (בגודל מכשיר סלולרי) המייצר זרם של חמצן טהור במינון נמוך ומזרים אותו דרך צינורית לתוך חבישה אטומה על הפצע. המכשיר פועל 24/7 ומונע בסוללה נטענת. מרפא לפצע, מרכז לטיפול בפצעים בישראל, מדווח שהמערכת נבדקה במחקרים קליניים והראתה שיפור בריפוי פצעים סוכרתיים וכיבים ורידיים. היתרון הוא ניידות ופשטות השימוש, המטופל יכול להסתובב עם המכשיר בביתו.
  • תאי חמצן מקומי חד-פעמיים: מעין שקיות או כיסויים חד-פעמיים שנאטמים סביב הגפה הפגועה ומוזרם אליהם חמצן בריכוז גבוה. למשל, מכשיר בשם TransCu O2 או EPIFLO, המספקים חמצן דרך מדבקה מיוחדת. אלה פתרונות שנועדו להמשך טיפול בבית בין הביקורים במרפאה.
  • תחבושות משחררות חמצן: ישנו פיתוח של תחבושות המכילות כימיקלים המשחררים חמצן (או מי חמצן בריכוז נמוך) במגע עם נוזלי הפצע. כך מתקבלת העשרה מקומית של חמצן ללא צורך בציוד חשמלי.

היעילות של חמצן טופיקלי עדיין בבדיקה. מספר מחקרים הראו תוצאות מעודדות, שיפור בהחלמת כיבים בהשוואה לקבוצת ביקורת, אך המדגמים קטנים. טיפול זה עשוי להתאים במיוחד למטופלים שאינם יכולים לעבור HBOT סיסטמי מסיבות בריאותיות או לוגיסטיות. בישראל, מכשירי Natrox זמינים בחלק ממרפאות הפצע וכטיפול ביתי לחולים של קופות החולים (בהתאם להתוויה).

טיפול חמצן: חמצן הוא מרכיב מפתח בתהליך הריפוי, וטיפולי חמצן, הן סיסטמיים (היפרבאריים) והן מקומיים, מהווים כלי חשוב לאולץ ריפוי פצעים "תקועים". הוכחות מחקריות תומכות בשימוש זהיר ומושכל בהם, וחשוב שההחלטה תעשה על-ידי צוות מומחה ברפואת פצע תוך בחינת מצבו הכולל של החולה.

גורמי גדילה וטיפולים ביולוגיים מתקדמים

גורמי גדילה (Growth Factors) והזרקות מקומיות

כדי לזרז ריפוי, חוקרים ניסו לתגבר באופן מלאכותי את הרקמה בפקטורים שעוזרים לגוף לבנות עור וכלי דם. גורמי גדילה הם חלבונים המופרשים טבעית על ידי תאים כדי לעודד התחלקות ונדידה של תאי עור, כלי דם, קולגן וכו'. בחולי סוכרת נמצא שלעיתים יש מחסור יחסי בגורמי גדילה בפצע. לכן, הרעיון הוא "להשלים" אותם מבחוץ:

  • PDGF, פקטור גדילה טסיות: התרופה Becaplermin (שם מותג Regranex) היא ג’ל המכיל PDGF רקומbinant. זהו למעשה גורם הגדילה הראשון שאושר (עוד בסוף שנות ה-90) לטיפול בכיבים סוכרתיים. מורחים את הג'ל על הפצע מדי יום כדי לעודד צמיחת רקמה. מחקרים הראו ש-Regranex מגדיל בכ-10-15% את שיעור ריפוי הפצע בהשוואה לפלסבו כשנוסף לטיפול המקובל. עם זאת, התרופה לא חדרה לשימוש נרחב מאוד בשל עלותה הגבוהה ובשל דיווחים (נדירים) על סיכון מוגבר לסרטן במשתמשים כרוניים. כיום השימוש בה מוגבל, אך היא קיימת בארגז הכלים.
  • EGF, פקטור גדילה אפידרמלי: קיים בצורה של תכשיר להזרקה ישירה לפצע. התכשיר המפורסם ביותר הוא Heberprot-P, שפותח בקובה. הברפרוט-P מכיל EGF אנושי רקומביננטי, ומוזרק סביב ובתוך הכיב מספר פעמים בשבוע. תוצאות מרשימות דווחו מקובה וממדינות שאימצו את הטיפול: שיעורי החלמה עלו והסיכון לקטיעה ירד משמעותית בכיבים קשים (דרגות Wagner 3-4). לפי פרסומים, הטיפול הביא להחלמה של עד 75% מהכיבים המתקדמים ולירידה בצורך בקטיעות גדולות. הוא נחשב פורץ דרך עבור פצעים "בלתי ניתנים לריפוי". Cuba דיווחה על מעל 100,000 מטופלים ברחבי העולם בתרופה זו. עם זאת, בעולם המערבי Heberprot-P טרם אושר על ידי ה-FDA או EMA, במידה מסוימת עקב מחסור במחקרי שלב 3 רב-מרכזיים. בארץ הטיפול אינו זמין רשמית, אך חלק מהרופאים מכירים אותו ומצפים לחדירתו אם יאושר.
  • גורמי גדילה נוספים: ניסו גם FGF (פקטור גדילה פיברובלסטי) ו-VEGF (פקטור גדילת כלי-דם) מקומיים, אך תכשירים אלה נמצאים בשלבי מחקר. כמו כן, G-CSF (גורם גדילה של תאי דם לבנים) ניתן בזריקות תת-עוריות לחולי כיב סוכרתי עם זיהום, במטרה להגביר את תגובת המערכת החיסונית. מספר מחקרים קטנים הראו ש-G-CSF מפחית שיעור קטיעות בזיהומי כף רגל סוכרתית, אך המידע מוגבל.
  • פרוטוקולים משולבים: חלק מהגישות משלבות כמה גורמי גדילה יחד בג'ל או בתמיסה, כדי לחקות טוב יותר את "מרקם" הסיגנלים הביולוגיים הטבעיים. תחום זה קרוב לתחום של רפואה רגנרטיבית (ראו בהמשך על תאים).

כדאי לציין: למרות פוטנציאל גורמי הגדילה, האיגוד הבינלאומי לרגל סוכרתית (IWGDF) נשאר מסויג בשלב זה. בהנחיות שפרסם, צויין שאין עדיין מספיק ראיות נרחבות כדי להמליץ על שימוש שגרתי בגורמי גדילה או בג'לי טסיות בכל כיב, ויש להתחשב בכל מקרה לגופו. גורמי גדילה פועלים היטב בסביבה אופטימלית, אבל בפצע סוכרתי קיימים גורמים מעכבים (דלקת, חיידקים, היפוקסיה) שיכולים לסכל את פעולתם. בנוסף עלותם גבוהה (לדוגמה, אמפולה של Heberprot-P, אילו הייתה זמינה, מוערכת במאות דולרים לכל זריקה).

פלסמה עשירת טסיות (PRP, Platelet-Rich Plasma)

פלזמה עשירת טסיות היא שיטת טיפול ביולוגית המקובלת בשנים האחרונות בתחומים רפואיים רבים, מאורתופדיה (פציעות ספורט) ועד רפואה אסתטית. הרעיון הוא לנצל את היכולת הטבעית של טסיות הדם לשחרר גורמי גדילה. בפציעה רגילה, טסיות מתנקזות לאזור הפצע ומשחררות מגוון פקטורים (PDGF, TGF-β, VEGF ועוד) המתחילים את תהליך הריפוי. ב-PRP אנו לוקחים דם מהמטופל עצמו, מרכזים אותו בצנטריפוגה כך שמתקבל ריכוז גבוה של טסיות בפלזמה קטנה, ואז או מזריקים את הנוזל העשיר לטסיות סביב הפצע, או יוצרים ממנו ג'ל ומניחים ישירות בתוך הכיב.

  • יעילות: כמות גדלה והולכת של ראיות תומכות ב-PRP בכיבים סוכרתיים. מטא-אנליזה מקיפה משנת 2023 מצאה כי הוספת PRP שיפרה משמעותית את שיעור ההחלמה המלאה של כיבים (יחס סיכון ~1.42 לטובת PRP), קיצרה את זמן הריפוי (בממוצע ~3 שבועות פחות), האיצה הקטנת שטח הפצע, וכן הפחיתה את שיעור הקטיעות בכ-65% לעומת טיפול סטנדרטי. יתרה מזו, לא נמצא הבדל בשיעור תופעות הלוואי, כלומר PRP בטוח לשימוש. מחקר אחר דיווח על שיעורי ריפוי גבוהים פי 4 עם PRP בהשוואה לטיפול רגיל בפצעים כרוניים.
  • צורות יישום: יש PRP נוזלי מוזרק, מועשר בטסיות אך ללא קרישה, אותו מזריקים בהיקף הפצע (סביבתו) כמו "מסביב לפרח" אחת לשבוע-שבועיים. ויש PRP ג'ל, שבו נותנים לטסיות להיקרש קלות ואז מניחים את הקריש (המכיל גם פיברין) בתוך הפצע כמעין "פלסטר ביולוגי". שני האופנים נפוצים. ישנם גם מוצרים תעשייתיים המבוססים על עיקרון דומה, כמו PRF, Fibrin Platelet-Rich (סיבי פיברין עשירים בטסיות) או growth factors releasers אחרים, אך PRP אוטולוגי (מהמטופל) הוא הפופולרי כי הוא זול יחסית (דורש רק צנטריפוגה בסיסית).
  • יתרונות: PRP משתמש במשאבי הגוף עצמו, לכן אין חשש לתגובת דחייה או אלרגיה. זה פתרון "ירוק" ובטוח יחסית. ניתן לבצעו במרפאה אמבולטורית, ואפילו לחזור מספר פעמים. PRP מכיל קוקטייל טבעי של גורמי גדילה וציטוקינים, אולי מאוזן יותר מאשר מתן גורם גדילה יחיד בבידוד. בנוסף, PRP מכיל לויקוציטים (תאי דם לבנים) ותכונות אנטיבקטריאליות מסוימות, העשויות לעזור נגד זיהום.
  • חסרונות: איכות ויעילות PRP תלויות בהרכב הדם של המטופל, בחולי סוכרת ייתכן שטסיותיהם פחות "פעילות". גם הפרוטוקולים לא אחידים, ריכוז הטסיות הסופי, תדירות הטיפול, נפח ההזרקה וכו' שונים ממחקר למחקר. עדיין יש צורך בסטנדרטיזציה. עלות: בהשוואה לטיפולים אחרים, PRP אינו יקר מאוד, הוא לרוב מבוצע על ידי הרופא המטפל עצמו. בארה"ב, טיפול PRP לפצע עשוי לעלות כמה מאות דולרים. בישראל, כיום PRP לפצעים מוצע בעיקר באופן פרטי (במסגרת מרפאות פצע פרטיות או דרך ביטוחים משלימים), בעלות של כמה אלפי שקלים לסדרה. קופות החולים לא מכסות זאת עדיין ככלל, משום שהשיטה לא חלק מסטנדרט הסל.
  • שימוש בישראל: ישנם רופאים בישראל (בעיקר פלסטיקאים ואורתופדים) שמשתמשים ב-PRP בפצעים קשים, לרוב לאחר מיצוי שיטות אחרות. לדוגמה, מרפאת הפצע באיכילוב יישמה PRP במסגרת נסיונית בחלק מהמטופלים. כמו כן, חברות ישראליות כגון RedDress פיתחו מוצר בשם ActiGraft, ערכה להכנת קריש דם אוטולוגי מהמטופל ולהנחתו כפצע חי (בדומה ל-PRP ג'ל). מוצר זה למעשה הופך 50 סמ"ק דם של המטופל למעין "תחבושת ביולוגית" (קריש דם מלא בטסיות ופקטורים) המונח על הפצע ומעודד ריפוי. ActiGraft קיבל אישור FDA לשימוש והחל להימכר במספר מדינות, לרבות בבתי חולים מסוימים בארץ. מחקר כלכלי אף העריך את העלות-תועלת שלו מול חומרים מתחרים.

PRP וגורמי גדילה מייצגים את תחום הריפוי הביולוגי, במקום תרופות כימיות, מנצלים את יכולות הגוף עצמו. שילוב PRP או הזרקות EGF בפצעים שהתקבעו יכולים לספק "דחיפה" להתחלת ריפוי. עם זאת, הם תוספת ולא תחליף: גם PRP לא יעבוד בפצע מלא זיהום או ללא הפחתת לחץ. ולכן, שילוב של פרוצדורות ביולוגיות יחד עם טיפול סטנדרטי נותן את הסיכוי הטוב ביותר.

הנדסת רקמות: עור מלאכותי, שתלי עור והדפסות תלת-ממד

תחום הנדסת הרקמות עוסק ביצירת תחליפי עור ורקמה שיכולים לסגור פצעים גדולים או להמריץ ריפוי. עבור כיבים סוכרתיים עמוקים או רחבים, שנסיונות הטיפול השמרני לא סגרו, עולה לעיתים הצורך לכסות את הפצע באמצעות שתל (השתלת עור) או תחליף רקמתי. בעבר היו מסתמכים על שתל עור מהמטופל (לקיחת עור מירך הבריא למשל והשתלתו על הכיב לאחר ניקויו). אך בחולי סוכרת רבים השתל לא "תופס" היטב בגלל בעיות בכלי דם, או שאין די עור איכותי לקחת (בגלל בעיות נוספות, השמנה, וכו'). כאן נכנסים תחליפי עור מלאכותיים, מוצרים ביולוגיים או מהונדסים המוכנים במפעל ומיועדים לכסות את הפצע, לעודד רקמה ולבסוף להיטמע בגוף:

  • Apligraf (אפליגרף): אחד המוצרים הראשונים והידועים, עור ביולוגי דו-שכבתי המורכב מתאים אנושיים: שכבת דרמיס מבוססת קולגן ותאי פיברובלסט, ומעליה שכבת אפידרמיס עם תאי אפיתל (מקור התאים, רקמת עורלת תינוקות שנתרמה ומורבים במעבדה). אפליגרף אושר ע"י FDA לכיבים סוכרתיים וכיבי ורידים. במחקרים הראה קיצור זמן ריפוי ושיעור גבוה יותר של סגירת פצע לעומת טיפול סטנדרטי. מניחים את העור המהונדס על הכיב (לאחר ניקוי טוב) ומקבעים כמו שתל עור. הוא משמש כמסגרת לתאי המטופל לצמוח עליו ומפריש גורמי גדילה. עלויות: יקר מאוד, ב-2021 עלות יחידה הייתה $1000-1200, ורבים צריכים 1-4 יחידות. למרות העלות, הוכח שזה חוסך כסף בטווח הארוך בהפחתת סיבוכים.
  • Dermagraft (דרמגראפט): תחליף דרמיס אנושי, עשוי סיבי קולגן עם פיברובלסטים אנושיים (מקור תאים עובריים) המייצרים מטריצה. זהו שתל רך שמניחים בתוך הפצע. גם הוא אושר לכיב סוכרתי. בדומה לאפליגרף, הדוחות מצביעים על שיפור שיעורי ההחלמה.
  • Integra (אינטגרה): מעט שונה, תחליף דו שכבתי המורכב משכבת קולגן וסחוס כריש כסאבסטיטוט לדרמיס, ועליו ממברנת סיליקון דקה המשמשת כתחליף אפידרמיס זמני. שכבת הקולגן משמשת פיגום לכלי דם ותאי מטופל, ואחרי כמה שבועות מורידים את הסיליקון ומניחים שתל עור דק. Integra משמש בעיקר בכוויות, אך גם בכיבים עמוקים לאחר כריתה (למשל לאחר הורדת גידול או נמק). היו דיווחים על הצלחה בשימוש בפצעי סוכרת קשי-ריפוי, בעיקר כשהכיב חושף גיד או עצם, אינטגרה מכסה ומעודדת רקמה גרנולרית על המבנים הללו.
  • שתלי אמניון ושליה: רקמות ממקור אדם שמנצלות את הפוטנציאל הריפויי של השליה. למשל, EpiFix, יריעה מיובשת של ממברנת מי שפיר מהשליה, המכילה קולגן, גורמי גדילה ותכונות אימונומודולטוריות. מניחים אותה על הפצע כמו טפטוף, והיא מעודדת החלמה. נמצא בשימוש גדל בארה"ב. בישראל, היחידה להשתלות עור (כגון בתל השומר) החלה להשתמש ביריעות שליה טריות או מעובדות לכיסוי פצעים מורכבים.
  • ספריי של עור בננומדפסת: טכנולוגיה חדשנית במיוחד פותחה ע"י חברה ישראלית Nanomedic, מכשיר Spincare. זהו מכשיר ידני שמבצע Electrospinning, "מדפיס" סיבים ננומטריים ישירות על הפצע ליצירת שכבה דמויית עור מלאכותי דק. הסיב עשוי פולימר ביולוגי (מתכלה) ויוצר רשת על הפצע, המשמשת כעור זמני המגן על הפצע ומאפשר לרקמה מתחת להחלים. המערכת כבר בשימוש למטופלים עם כוויות קלות ובינוניות, ומקלה מאוד על הכאב (כי היא מונעת חשיפת עצבים). לגבי כיבים סוכרתיים, זוהי אופציה מעניינת שנבחנת. היתרון הוא שאין צורך בניתוח, וההדפסה מותאמת בדיוק לצורת הפצע (גם על כף רגל עם מבנה מורכב). מחקר ישראלי ראשוני (2022) הראה התחלות מוצלחות של סגירת פצעים עם Spincare, וכמה בתי חולים (כמו שיבא) אף אימצו את הטכנולוגיה במחלקות כוויות, מה שעשוי לסלול דרך גם לכיבים.
  • הדפסת תלת-ממד של רקמה שומנית לריפוי פצעים: אחד הפרויקטים המסקרנים ביותר דווח ממש לאחרונה (2024) במרכז הרפואי איכילוב בת"א: שימוש ברקמת שומן עצמית מודפסת בתלת-ממד כחבישה לפצע קשה. הרופאים לקחו מהמטופלים מעטמת שומן (בניתוח שאיבה קטן), עיבדו את השומן במעבדה, והשתמשו במדפסת ביולוגית מיוחדת להדפסת "יריעת" שתל תלת-ממדית העשויה מתאים ומטריצה של השומן, שתואמת בדיוק את צורת הפצע. השתל הונח על גבי שני פצעים כרוניים עקשניים. הרעיון מאחורי השימוש בשומן הוא שהוא מכיל תאי גזע שומניים (ADSCs) ופקטורים רבים המשפרים ריפוי. לפי הדיווח, שני הפצעים שטופלו ב"אלאבעת שומן" אלו הראו שיפור מהיר בסגירה. פריצת דרך זו, שבוצעה לראשונה בארץ (לאחר דיווחים דומים מארה"ב), עשויה לסמן עתיד שבו מדפסות ביולוגיות ייצרו לכל מטופל שתל מותאם אישית מרקמותיו שלו לריפוי מיטבי. דוגמה ממחקר אמריקאי 2025: רופאים מאוניברסיטת טולדו הראו שתלת מודפסת משומן עצמי האיצה משמעותית ריפוי פצע כרוני תוך שבועיים לעומת חודשי טיפול רגיל. בתהליך זה צילמו את הפצע, יצרו דגם תלת-ממד באמצעות AI, הדפיסו את השתל מהשומן, ש"ישב" בצורה מושלמת בפצע ויצר סביבה אופטימלית להתחדשות. לדבריהם, "זה כמו להדפיס חלק פאזל בדיוק לפי צורת הפצע, שתורם להחלמה מהירה יותר ממה שראינו בטיפולים המסורתיים".
  • ניתוחי מתלה ושתלי עור מסורתיים: חשוב לא לשכוח גם את הגישות הניתוחיות ה"קלאסיות": במקרים מסוימים הפתרון הטוב ביותר הוא כיסוי כירורגי, למשל, כיב בעקב שחושף עצם העקב, ניתן לכסות בעזרת מתלה שריר (למשל להעביר שריר מעומק השוק אל אזור העקב ולכסותו בעור בריא). ניתוחים מיקרוכירורגיים של העברת מתלים מרוחקים (למשל מאזור הירך או הגב) לכף הרגל מבוצעים במרכזים מתקדמים. באיכילוב ת"א דווח בשנת 2023 על שיטה מיקרוכירורגית חדשנית מסיאול להצלת רגל סוכרתית: העברת רקמה עצמונית עם כלי דם בגישה מורכבת, שהצילה שתי רגליים חולות מקטיעה. ניתוחים אלו קשים וארוכים, אבל לפעמים זוהי הדרך היחידה להביא רקמה בריאה לאזור פגוע קשות. כמובן, לא כל מטופל מתאים לניתוחים כאלה (בגלל מצב כללי, כלי דם וכו'). ברוב המקרים מנסים קודם את האופציות השמרניות והחדשניות הלא-ניתוחיות, ופונים לניתוח כיבוי אורות.

הנדסת רקמות: האפשרות ליצור או לקחת "עור במבחנה" ולרתום אותו לסגירת פצע פתחה אופקים חדשים. תחליפי עור מוכנים כמו אפליגרף ודרמגראפט כבר הוכיחו את עצמם קלינית, אם כי עלותם ותפעולם מגבילים שימוש רחב. מוצרי העתיד כמו הדפסות ביולוגיות ושימוש בשליה ושומן עצמי עשויים להרחיב את הארסנל. מה שכן, גם כאן, ההצלחה תלויה בהכנת הפצע כראוי (ניקיון, אספקת דם, הפרשת זיהום). תחליף עור לא ישרוד על גבי עצם חשופה עם זיהום, יש להכין את "מיטת הפצע" היטב, לעיתים בעזרת VAC ואז להניח שתל עור. הגישה המשלבת מספר טכנולוגיות יחד היא המבטיחה ביותר ברפואת הפצע המודרנית.

תאי גזע וטיפולים תאיים מתקדמים

טיפול בתאי גזע הוא אולי התחום המסקרן ביותר, בעל פוטנציאל גדול לריפוי פצעים כרוניים במנגנונים עמוקים. תאי גזע, במיוחד תאי גזע מזנכימליים (MSCs) הנמצאים במח העצם, שומן, וחבל הטבור, ידועים ביכולתם להבדל לסוגי תאים שונים ולהפריש גורמים המעודדים החלמה (הם פועלים מעין "חמ"ל" לתיקון רקמות). בפצע סוכרתי, תאי גזע יכולים תאורטית לשפר מגוון היבטים: לעודד יצירת כלי דם (אנגיוגנזיס), לווסת את תגובת החיסון (כך להפחית דלקת כרונית), ולזרז בניית עור חדש.

  • מחקרים ועקרון פעולה: מחקרים רבים בעשור האחרון (בעיקר על בעלי חיים, אך גם ניסויים קליניים ראשוניים) הראו כי השתלת תאי גזע משפרת החלמה בהשוואה לטיפול רגיל. למשל, הזרקת MSCs סביב כיב סוכרתי בעכברים האיצה משמעותית את סגירתו בהשוואה לקבוצת ביקורת. שילוב טיפול מסורתי עם תאי גזע הראה אפקט סינרגיסטי, תוצאות טובות יותר ביחד מאשר כל אחד לחוד. תאי גזע פועלים במספר מישורים: הם מגבירים צמיחת כלי דם חדשים (מפרישים VEGF וגורמים נוספים), משפרים את המיקרו-סביבה (לדוגמה, תאי גזע שומניים מפרישים חומרים נוגדי חמצון המפחיתים נזק מרדיקלים חופשיים, ותאי גזע ממח עצם מעודדים גיוס תאי אב מכלי דם היקפיים לתוך הפצע), מזרזים יצירת קולגן (נמצא שתאי גזע מעלים ביטוי גנים לקולגן ומפחיתים אנזימים מפרקי מטריצה), ומווסתים את מערכת החיסון (מעודדים מקרופאגים לעבור לסוג M2 "משקם" במקום M1 "דלקתי", מפחיתים ציטוקיני דלקת כמו TNFα ו-IL6).
  • סוגי טיפולים תאיים:
    • הזרקת MSCs אוטולוגיים: למשל לקיחת מח עצם מהאגן, בידוד התאים והזרקתם לפצע או סביבו. הייתה סדרת ניסויים (בעיקר בסין ובהודו) שהראתה ריפוי כיבים סוכרתיים קשים עם ירידה בצורך בקטיעה.
    • שימוש בתאי גזע הטרולוגיים: למשל תאי גזע משומן של תורם, או תאי גזע עובריים (ESC), אך יש סוגיות אתיות ושימוש מוגבל.
    • פלסטרים תאיים: תאי גזע הנזרעים על פיגום (כמו ספוג קולגן) ומונחים בפצע. גישה זו משלבת הנדסת רקמות ותאים.
    • תאי EPC, תאי אב אנדותליאליים: תאים ממח העצם שיכולים ליצור כלי דם, הוזרקו גם הם בניסויים (לפעמים יחד עם MSCs) כדי לשפר זרימת דם מקומית.
    • אקסוזומים ותוצרים של תאי גזע: טרנד חדש הוא בכלל לא לתת את התאים עצמם אלא את החומרים שהם מפרישים, כמו אקסוזומים (בועיות ננו המכילות RNA וחלבונים) מתאי גזע, שניתן למצות בתרבית ולהזריק לפצע. זה עוקף כמה סיכונים הקשורים בהחדרת תאים חיים (למשל יצירת גידול תאית).
  • המצב כיום: מרבית הטיפולים התאים לכף רגל סוכרתית עדיין בסטטוס מחקרי או טיפול חמלה. עם זאת, כמה חברות כבר מציעות מוצרים: חברת Pluristem הישראלית, למשל, פיתחה תאי שיליה (PLX-PAD) לשיפור כלי דם פריפריים וייתכן יישום בפצעים איסכמיים. בהודו, טיפול בתאי גזע ממח עצם נכנס לפרקטיקה מוגבלת בבתי חולים פרטיים עבור פצעים סוכרתיים מסובכים, עם דיווחים אנקדוטליים על הצלחות (החלמת פצעים שהוגדרו "לחיתוך" תוך חודשים). ביפן, רגולטור התרופות אישר בשנת 2019 טיפול ראשון בעולם בתאי גזע לכף רגל סוכרתית (בשם JACC, המבוסס על תאי מח עצם של המטופל), תחת מסלול אישור מהיר.
  • אתגרים: זהו טיפול יקר מאוד. עלות הפקת תאי גזע ותרביתם במעבדה מגיעה לעשרות אלפי דולרים למטופל. בנוסף, יש שונות גדולה בין מטופלים, ייתכן ואצל אחד תאים יעבדו ואצל אחר פחות (תלוי גיל, מחלות רקע). יש גם סיכון תאורטי ששתל תאים עלול ליצור גוש תאי (טרום-גידולי), אך עד כה לא דווח על כך בפצועים (נראה שהסיכון בעיקר עם תאי גזע עובריים, פחות עם בוגרים).

תחום הגנום: במקביל, נחקרים טיפולי גנים, למשל שיגור מקומי של גן VEGF לוירוס ו"הדבקת" הפצע כדי שיעודד כלי דם. היו ניסיונות ראשונים, אבל כרגע ללא יישום קליני שגרתי.

תאי גזע: המומחים רואים בזה את הגבול הבא של ריפוי פצעים, אך עדיין יש עבודה. כפי שמאמר סקירה 2024 ציין: "למרות שמחקרים רבים הראו שטיפול תאי גזע בכף רגל סוכרתית בטוח ויעיל, המנגנונים והמינונים המדויקים טרם הובהרו במלואם". בעתיד ייתכן שטיפול סטנדרטי בכיבים קשי-ריפוי יכלול זריקת "קוקטייל" תאי ריפוי ישירות לפצע, לצד הטכנולוגיות האחרות.

טכנולוגיות פיזיקליות חדשניות: לייזר, פלסמה, אולטרסאונד וחשמל

מלבד ניתוחים, תרופות ותאים, מסתבר שגם אנרגיות פיזיקליות יכולות לסייע לריפוי פצע. כמה טכנולוגיות לא-פולשניות מפיקות תוצאות מעניינות:

פלסמה קרה (Cold Atmospheric Plasma)

פלסמה קרה היא גז מיונן בטמפרטורת חדר, תערובת של אלקטרונים, יונים נייטרליים, מולקולות פעילות כמו אוזון, וקרינה אולטרה-סגולה חלשה. מכשירי פלסמה רפואיים (דמיינו מעין עט שמפיק סילון פלסמה קטן) הופיעו בשנים האחרונות. הפלסמה קוטלת חיידקים ופטריות במהירות, מפרקת ביופילם, ומסתבר שגם מגרה את תאי העור והפיברובלסטים להתחלק.

  • ראיות קליניות: בשנת 2020 פורסם ב-JAMA מחקר מבוקר ראשון בבני אדם עם כיבי רגל סוכרתית: 43 חולים, 62 כיבים חולקו אקראית לפלסמה קרה + טיפול רגיל לעומת פלסבו + טיפול רגיל. התוצאה: הפלסמה האיצה משמעותית את ריפוי הפצעים בהשוואה לביקורת. בקבוצת הפלסמה הייתה התקדמות מהירה יותר בהתכווצות שטח הפצע, וכיבים הגיעו לגודל המאפשר שחרור מוקדם יותר מבית חולים. הפלסמה ניתנה בנוסף לטיפול הרגיל, כתוספת.
  • מנגנון: הפלסמה הורגת כמעט את כל החיידקים במגע, כולל MRSA ועמידים אחרים, בתוך דקות, ללא נזק לרקמה הבריאה (כיוון שהזרימה קצרה וממוקדת). בנוסף, נראה שהיא מעודדת זרימת דם מקומית ושפעול מנגנוני ריפוי (ייתכן דרך שחרור ציטוקינים עקב גירוי קל של התאים).
  • פרקטיקה: הטיפול נעשה במרפאה, כ-2-3 דקות של "הברשת" הפלסמה על פני הפצע, מספר פעמים בשבוע. הוא אינו מכאיב (המטופלים חשים רק זרם אוויר קריר). מכשירים כמו "פלסמה-ג'ט" קיימים בניסויים. באירופה חלקם קיבלו אישור CE לשימוש בפצעים. בישראל כרגע פלסמה קרה עדיין במחקר, לדוגמה, בטכניון פיתחו מכשיר פלסמה קטן וביצעו ניסוי מצומצם עם תוצאות מבטיחות (ירידה בעומס חיידקים והתחלת גרנולציה בפצעים).
  • יתרונות וחסרונות: יתרון אדיר, אין בעיה של עמידות חיידקים (זה לא אנטיביוטיקה אלא השמדה פיזית), ואין שאריות כימיות בגוף. חסרון, עדיין לא זמין באופן רחב, ודורש ציוד וידע הפעלה מיוחדים. כמו כן, טיפול פלסמה מתאים בעיקר לפצעים שטחיים יחסית, הוא לא יחדור עמוק לפצע מחורר. לכן הוא משמש ככלי משלים לניקוי זיהום ועידוד ריפוי שטחי.

לייזר רך ותרפיה באור (Photobiomodulation)

לייזר בדרגה נמוכה (Low-Level Laser Therapy, LLLT), הנקרא גם "לייזר רך" או "פוטוביומודולציה", הוא שימוש בקרני אור לייזר בעוצמה נמוכה (בעיקר בתחום האדום או אינפרא-אדום) להמרצת תאים. תאורטית, אור באורך גל מסוים הנספג בתאים יכול להמריץ את המיטוכונדריה לייצר יותר ATP (אנרגיה תאית), להפחית דלקת ולעודד זרימת דם.

  • שימוש בפצעים: טיפולי לייזר רך כבר מיושמים שנים ברפואת כאב ופיזיותרפיה, ובכמה מרכזי פצעים. למשל, מעבר מכשיר לייזר קטן מעל הכיב במשך מספר דקות בכל מפגש, מספר פעמים בשבוע. כמה מחקרים קטנים הראו שיעורי סגירה מהירים יותר של כיבים שטופלו בלייזר רך לעומת פלסבו, אך יש גם מחקרים ללא הבדל, התוצאות מעורבות ואין קונצנזוס. יש תלות באורך הגל, מינון האנרגיה וכו'.
  • LED וטיפול באור: קרוב לנושא זה, ישנם מכשירי LED (דיודות פולטות אור) עם אור כחול או אינפרא-אדום המשמשים לחיטוי ולריפוי. אור כחול, לדוגמה, מחטא (מחקרים מראים שאור בתחומי 405-470 ננומטר פוגע ב-DNA חיידקי), ואור אינפרא-אדום חודר עמוק יחסית לעור ומעודד זרימת דם. חלק ממכשירי הפצע משלבים מספר אורכי גל. בישראל פותחו בעבר מערכות LED לטיפול בפצעים (חברת Lumines חקרה זאת).
  • בטיחות: טיפולי אור לרוב בטוחים לחלוטין, החיסרון היחיד הוא בזבוז זמן אם אינם מועילים. עלות ציוד הלייזר/LED אינה גדולה כיום, כך שזה נגיש.

אולטרסאונד טיפולי (Ultrasound)

גלי אולטרסאונד (על-קוליים) בתדר נמוך משמשים ברפואה לשני יעדים בפצעים: ניקוי וגירוי ריפוי.

  • ניקוי אולטרסוני (UAW): קיימים מכשירים שממירים אנרגיית אולטרסאונד לרטט מכאני עדין של תמיסת מי מלח, וכאשר מרססים אותה על הפצע, היא מפרקת רקמות נקרוטיות וביופילם בעדינות. זה סוג של debridement ללא מגע סכין. דוגמה: מכשיר SonoClean או מיסט (MIST) אולטרסאונד שמשתמש בגלי קול דרך תמיסה לנקות פצע. זה יכול להחליף סכין בחלק מהמקרים ולהיות פחות כואב.
  • גירוי ריפוי: אולטרסאונד בתדר נמוך (40 קילוהרץ, למשל) המוחל ישירות על הפצע או סביבו עשוי לעודד מיקרו-זרימה של דם ולהפעיל תאים כמו פיברובלסטים. מספר מחקרים דיווחו על שיפור בריפוי עם טיפול זה, אך כמו הלייזר, הראיות עדיין לא אחידות.
  • Shockwave (גלי הלם): קרובי משפחה של אולטרסאונד, גלי הלם אקוסטיים, משמשים באורתופדיה (לריסוק אבנים, לטיפול בדורבן וכו'). בשנים האחרונות בדקו גלי הלם בעוצמה נמוכה לכיבים: נמצא גידול בביטוי גורמי גדילה ובזרימת דם בעקבות הטיפול. מחקר איטלקי דיווח על האצת ריפוי כיבים סוכרתיים עקשניים עם סדרת טיפולי shockwave שבועיים. עדיין, נדרש מחקר נוסף.

גרייה חשמלית (Electrical Stimulation)

שימוש בזרם חשמלי קל באזור הפצע עלול להישמע מוזר, אבל למעשה יש "שדה חשמלי טבעי" בעור בריא שמכוון תאי אפיתל לסגור פצע. בפצע כרוני יתכן שהשדה הזה מופר. לכן חוקרים ניסו להצמיד אלקטרודות ולהעביר זרם חלש (ישיר או בגלים) כדי לחקות את המצב הטבעי:

  • TENS לפצעים: מכשירי TENS (מגרים עצבים חשמלית) שמשמשים לכאב, נוסו גם לגירוי פצעים. מניחים אלקטרודות מסביב לפצע ומפעילים זרם מיקרו-אמפר. בחלק מהדיווחים נראה זירוז בסגירת פצעים.
  • Electroceuticals: זה שם כולל לטכנולוגיות כאלו, כולל יריעות בד משולבות מעגלים זעירים שיוצרים שדה חשמלי כשהן נרטבות בהפרשות הפצע (דוגמה: פד בשם Procellera שפותח בארה"ב). הפד הזה מייצר זרם של 0.6 וולט בפצע ופוגע בחיידקים וכן מגרה רקמה. קיבל אישור FDA בפצעים אקוטיים, ונבחן בכרוניים.

למרות שהרעיון מבוסס מדעית, השימוש בגרייה חשמלית עדיין לא נכנס ל-guidelines רשמיים. נראה שלמטופלים בודדים זה מועיל מאוד ולאחרים כמעט לא. יתכן וזה תלוי בסוג הפצע ומאפייניו החשמליים, תחום המחקר נקרא "וולטאג' פידינג" של פצעים.

שילוב טכנולוגיות וחידושים אחרים

כאמור, בהרבה מקרים משלבים כמה גישות. למשל, יש מרכזי פצע שמשלבים תחילה ניקוי אולטרסאונד -> אחר כך VAC -> ואז שתל עור, כדי לקבל תוצאה מיטבית. או: משולב PRP עם פלסמה קרה, הפלסמה הורגת זיהום, PRP מביא גורמי גדילה.

טיפול אלטרנטיבי נוסף ששווה אזכור: טיפול ברימות (ביוסרג'רי) הזכרנו מקודם, זו טכנולוגיה ביולוגית "פיזיקלית" במובן שזו דרך מכנית לנקות פצע. יש גם שימוש מסורתי בדבש (כמו דבש מאנוקה) שאותו פרטנו, שנחשב "טיפול טבעי" אך מקובל ברפואה (יש אפילו חבישות מסחריות עם דבש).

בנוסף, יש תרופות מטבוליות שנבדקות, לדוגמה, תרופות לסוכרת מהדור החדש (מעכבי SGLT2) שאולי יש להן השפעה מיטיבה עקיפה על הכיבים דרך שיפור זרימת דם או הורדת דלקת. דווח, למשל, על מחקר (Kidney Medicine 2022) בו מטופלים שהתחילו SGLT2 היו בסיכון מופחת להחמרת כיבים. מנגד, ידוע שתרופה מסוימת מהקבוצה (קנגליפלוזין) העלתה סיכון לכיבים וקטיעות במחקר אחר, לכן הנושא בבדיקה.

בקיצור: ארסנל הטיפול בפצעים כיום רחב בהרבה מבעבר. אנו רואים מעורבות של ביולוגיה, הנדסה, ופיזיקה כולם יחד כדי להתמודד עם אתגר הכיב הסוכרתי. הבנה עדכנית של המחקר ויישום גישות חדשניות יכולה להפוך פצעים שבעבר נידונו לקטיעה, לסיפורי הצלחה של ריפוי.

מומחים ומרכזים מובילים בעולם בתחום כף רגל סוכרתית

הטיפול בכיבים סוכרתיים דורש צוות מומחים מנוסה. להלן כמה מהרופאים, המנתחים והמכונים הנחשבים בעולם בחוד החנית של תחום זה:

  • פרופ' דייוויד ג. ארמסטרונג (David G. Armstrong), מארה"ב, מומחה בעל שם עולמי ברגל סוכרתית. כירורג פודיאטרי שהקים את Southern Arizona Limb Salvage Alliance (SALSA) וכיום פרופ' בכיר באוניברסיטת USC בקליפורניה. ארמסטרונג פרסם מאות מחקרים על מניעת קטיעות, נעליים חכמות, וטכנולוגיות חדשות. הוא חלוץ בגישה של "Remission", מעקב מניעתי לאחר ריפוי כיב למניעת הישנות. רבים רואים בו הקול המוביל בתחום.
  • פרופ' אנדרו ג'יי. בולטן (Andrew J.M. Boulton), בריטניה. מהמרכז לסוכרת באוניברסיטת מנצ'סטר. מבכירי החוקרים ברגל סוכרתית מזה 30+ שנה. לשעבר נשיא האגודה האירופית לסוכרת (EASD). תרם הרבה להבנת נוירופתיה סוכרתית וכיבים. היה שותף לכתיבת ההנחיות הבינלאומיות.
  • ד"ר מייקל אדמונדז (Michael Edmonds), בריטניה. ייסד את מרפאת הרגל הסוכרתית בבית החולים קינגס קולג' בלונדון בשנות ה-80, אחת המרפאות הרב-תחומיות הראשונות. הוא הראה כיצד צוות משולב (אורתופד, כלי דם, סוכרת, אחות פצע) מוריד דרסטית שיעורי קטיעה. מרפאתו שימשה מודל לעולם.
  • פרופ' אריסטידיס ופבס (Aristidis Veves), ארה"ב/יוון. מנהל מרכז כף רגל סוכרתית בבית החולים ג'וסלין (Joslin) בבוסטון, המסונף להארוורד. עסק במחקרים רבים, ביניהם על גורמי גדילה (VEGF, PDGF) ועל נוירופתיה.
  • פרופ' סיקו בוס (Sicco Bus), הולנד. מומחה לביו-מכניקה של כף רגל סוכרתית במרכז הרפואי אמסטרדם. ידוע במחקריו על נעליים אורתופדיות, מדידת לחצים וצעדים למניעת כיבים חוזרים. מפתח טכנולוגיות חיישני לחץ בנעליים.
  • ד"ר לארי לברי (Lawrence Lavery), ארה"ב. פרופ' לכירורגיה ב-University of Texas. מוביל מחקרים קליניים רבים בתחום (למשל היה חוקר ראשי בניסוי על חמצן מקומי, PRP וכו'). פרסם המון על ניהול זיהומים ו-osteomyelitis.
  • פרופ' ג'ף נכז'ודה (Jeff Niezgoda), ארה"ב. מומחה בריפוי פצע שהקים את National Wound Care Strategy. למרות שאינו ספציפי רק לרגל סוכרתית, הוא קידם אימוץ טכנולוגיות כמו VAC, תחליפי עור ו-HBOT בקהילה הרחבה.
  • IWGDF (האגודה הבינלאומית לרגל סוכרתית), לא אדם אלא גוף: קבוצה בינלאומית של מיטב המומחים שמוציאה כל 4 שנים הנחיות מבוססות ראיות לטיפול ומניעה. ביניהם דמויות כמו פרופ' יאן אפלביסט (Jan Apelqvist) משוודיה ופרופ' ויליאם ג'פקואט (William Jeffcoate) מבריטניה, שניהם מובילים עולמיים.
  • מרכזים מובילים בעולם: מרפאת מאיו (Mayo Clinic) בארה"ב, מפעילה יחידת ריפוי פצעים מתקדמת ומשלבת מחקר בתאי גזע. הקליניקה של קליבלנד (Cleveland Clinic), עם מרכז למצבי גפה תחתונה סוכרתית. המרכז הרפואי האוניברסיטאי ג'נבה, מוביל באירופה בתחומי כירורגיית כלי דם לרגל סוכרתית. בית החולים המלכותי בפרת' (אוסטרליה), נחשב למרכז מוביל בחצי הכדור הדרומי עם תוכנית מקיפה למניעת קטיעות.
  • ד"ר ליסה גולד (Lisa Gould), ארה"ב. כירורג פלסטי מוערכת, מומחית פצעים, שותפה למחקרי שילוב אינסולין-מטפורמין שהוזכרו מעלה. פועלת ב-South Shore Hospital ובאונ' בראון.
  • כנסים חשובים: מדי שנה נערך כנס בין-לאומי בשם DFCon (Diabetic Foot Conference) בארה"ב שבו נפגשים כל השמות הגדולים להציג חידושים. גם באירופה כנס ה-Diabetic Foot Study Group (DFSG) של EASD מרכז עדכנים.

מומחים ומרכזים מובילים בישראל בתחום כף רגל סוכרתית

בישראל, עם שיעורי סוכרת עולים, פועל מערך רחב של מומחים ומרפאות ייעודיות. נציין חלק מהמובילים:

  • ד"ר אסף אלבגלי, אורתופד כירורג כף רגל וקרסול, מנהל שירות כף רגל סוכרתית באיכילוב (תל אביב-סוראסקי). אלבגלי נחשב מחלוצי הגישה הרב-תחומית בארץ ושילוב שיטות מתקדמות, מופיע דרך קבע ברשימות “הרופאים הטובים” בתחום.
  • ד"ר עמית דותן, אורתופד מנתח, מנהל יחידת כף רגל וקרסול וכף רגל סוכרתית בביה"ח וולפסון בחולון. צבר ניסיון רב בניתוחי הצלת גפה ובניהול כיבים מורכבים, כולל שימוש במתלים ובשיתוף פעולה עם כירורגים פלסטיים.
  • ד"ר אלמוג לוי, אורתופד כף רגל וקרסול, בעבר בכיר באסף הרופא (שמיר). בעל מרפאה פרטית, מומחה ידוע בקהילה לטיפול בכיבים סוכרתיים, כולל שיטות כמו חמצן מקומי ומדרסים מתקדמים.
  • ד"ר מקסים גורביץ', אורתופד בהכשרתו שמתמחה רק בכף רגל סוכרתית (מן היחידים בארץ). פועל בחדרה ובצפון, זכה לשבחים כמסור וחדשני בגישתו.
  • ד"ר יאיר גרין חלימי, אורתופד כף רגל, פעיל באזור המרכז (בי"ח איכילוב, קליניקה בגבעתיים). עוסק בכירורגיה של סוכרתית ובניהול מקרים מורכבים.
  • ד"ר אייל הלר, אורתופד מומחה קרסול וכף רגל, בכיר בבי"ח בילינסון (רבין). טיפל בעשרות כיבים מורכבים, כולל שילוב טיפולי ואקום ושתלי עור. מוכר ביחסו האמפתי למטופלים.
  • ד"ר אלכסיי רוביצקי, אורתופד כף רגל בביה"ח רמב"ם, חיפה. מטפל בכף רגל סוכרתית ובפציעות טראומה, מביא עמו ניסיון משתי יבשות (עבד גם ברוסיה).
  • ד"ר אהרון ליברזון, אורתופד כף רגל בביה"ח בני ציון בחיפה. משלב עבודה גם בהרצליה ונתניה. ידוע כחדשן ועדכני, שופע סבלנות למטופליו.
  • ד"ר מרק ליטובק, רופא כללי שהתמחה בריפוי פצע, עם קליניקה בת"א. מטפל בפצעים סוכרתיים וקשיי ריפוי מורכבים מזה שנים רבות, וזוכה למשובים חיוביים על הצלחותיו (מטופליו מדווחים על שיפור משמעותי תוך חודש טיפול).
  • מר פודיאטר אורן שכנר, פודיאטר (מומחה לכף רגל לא-כירורגי) באזור רמת ישי/רמב"ם. בעל הכשרה בארה"ב, מתמקד בטיפול שמרני בפצעים, בעיות ציפורניים וייעוץ הנעלה למניעה.
  • ד"ר (פרופ') משה קוליקובסקי, מומחה וותיק ברפואת משפחה ופצעים, מנהל מרפאת פצע של כללית בחיפה. בעל מוניטין רב בטיפול בקהילה, עם ידע עצום בחבישות וטכנולוגיות.
  • ד"ר מקסי (מרדכי) נוף, אורתופד, הקים מרפאת מומחים לכף רגל סוכרתית בבי"ח מעייני הישועה (בני ברק). מתמקד באוכלוסייה חרדית-דתית, כולל חינוך והדרכה למניעה.
  • ד"ר חגי אמיר, אורתופד כף רגל, מרכז רפואי תל אביב (סוראסקי) וקליניקה פרטית. ידוע בשימוש בגישות זעיר-פולשניות לניקוי זיהומים ובשיתוף פעולה עם מחלקת הזיהומים.
  • פרופ' אריאל מילר, כירורג כלי דם (כרמל, חיפה) המתמחה בהצלת גפיים. בעוד שהוא לא "רופא פצע" קלאסי, תרומתו ענקית: ביצוע מהיר של צנתורי רגליים לשיפור זרימת דם לכיבים קשים, מניעת קטיעות דרך פתיחת כלי דם חסומים.
  • מרפאות ייעודיות בקופות: מרפאת פצע כרוני של כללית, פועלת במרכזים שונים, למשל בת"א, פ"ת, חיפה. לרוב מאוישות ע"י אחיות מומחיות בפצע ורופאים יועצים. מרפאת "מקום לפצע" (מכבי), רשת מרפאות בת"א, ראשל"צ, נתניה, עם צוות רב-תחומי. מרכז פצעים אר-קיור (R-Cure), קליניקה פרטית ברעננה בניהול ד"ר ראובן עמיאל, מציע טיפול כוללני כולל ביתי.
  • מכוני מחקר בישראל: המרכז לחקר פצעים ע"ש דנציגר בטכניון, מפתח טכנולוגיות כמו פלסמה קרה וחיישני עומס. מעבדת חקר ריפוי הפצע באונ' בן גוריון, חוקרת חומרי חבישה חדשניים (כמו שימוש בננו-חלקיקי כסף ובננו-תאית). כמו כן, מספר סטארט-אפים ישראליים בולטים: נאנומדיק (Nanomedic) עם ה-Spincare, רדדרס (RedDress) עם ActiGraft, מדיוונד (MediWound) שייצרה בעבר אנזים לניקוי פצעים (Debrase) וממשיכה במחקר, וNST העוסקת בפיתוח חיישני חבישה.
  • שיתופי פעולה: ישראל משתתפת בניסויים קליניים בינלאומיים בתחום. למשל, בביה"ח הדסה היו זריקות של תאי שיליה של Pluristem למטופלים עם כיבים איסכמיים כחלק ממחקר שלב 3 גלובלי. במרכז רפואי לין של כללית בחיפה בדקו חבישות חכמות מבוססות חיישנים.

מומחים מומלצים: בישראל ישנם רופאים ומרכזים ברמה גבוהה מאוד, רבים מהם שומרים על קשר הדוק עם עמיתיהם בחו"ל ומתעדכנים בחידושים. כמובן, הרשימה לעיל היא מדגם קטן, יש עוד מומחים רבים מצוינים ברחבי הארץ (בבאר שבע, בירושלים, בצפון) העושים עבודה מסורה בהצלת רגליים סוכרתיות. חשוב שהמטופלים ידעו לדרוש הפניה למרפאת פצע או מומחה כאשר יש כיב קשה, שכן התערבות מוקדמת של צוות מיומן יכולה למנוע סיבוכים קשים וקטיעות.

עלויות, זמינות וכיסוי ביטוחי של הטיפולים

טיפולים מתקדמים לרגל סוכרתית יכולים להיות יקרים, אך לעיתים קרובות הם מצדיקים את ההשקעה אם הם מונעים קטיעה או אשפוז ממושך. ננסה לתת מושג כללי:

  • טיפול סטנדרטי (חבישות רגילות, אחות פצע, אנטיביוטיקה): לרוב מכוסה על ידי סל הבריאות. ביקור במרפאת פצע ציבורית כרוך רק בהשתתפות רגילה, וחומרים בסיסיים ניתנים. אם מטופל בוחר לטפל באופן פרטי, עלות ביקור יכולה להיות 500-1000 ש"ח, וחבישות מתקדמות עולות 50-300 ש"ח ליחידה, בהתאם לסוג.
  • VAC (לחץ שלילי): מכשיר VAC ניתן להשאלה מקופות החולים במקרים מורכבים (לפי נהלי משרד הבריאות, כיבים דרגה 3-4 עם פצע גדול). אם פרטי, ערכת VAC יומית עולה מאוד: למשל, ציוד מתכלה לשבוע ~2,000 ש"ח, והשכרת מכשיר אלפי ש"ח לחודש. לעיתים חברות ציוד רפואי משכירות לחולה ביתי עם החזר מהביטוח המשלים.
  • HBOT (תא לחץ): בסל הבריאות לכיב סוכרתי, אושר באופן חריג במקרים עם אוסטאומיאליטיס או לאחר ניתוח כלי דם, אך ברוב המקרים אינו אוטומטי. חלק מהמטופלים מקבלים אישור ועדה לאחר כישלון טיפול רגיל. במכון ציבורי, אם מאושר, אין עלות למבוטח. פרטי, עלות טיפול אחד ~800-1000 ש"ח, וסדרה של 30 טיפולים כ-25,000-30,000 ש"ח. ישנם ביטוחים פרטיים המכסיים חלק מהעלות אם זה חלק מטיפול בקטסטרופה.
  • גורמי גדילה והזרקות: Regranex (PDGF ג'ל) לא בסל. אם משיגים דרך ייבוא, עולה כמה אלפי שקלים לשפורפרת. Heberprot-P לא זמין בישראל, מטופלים שטסים לקבלו בקובה מדווחים על עלות חבילה שלמה (טיסות + טיפול) של עשרות אלפי ש"ח. PRP, אם מתבצע בקופה, חלק מהרופאים הצליחו לקבל כיסוי (כי למעשה זה דם המטופל). לרוב, ברפואה פרטית יגבו ~1,000-2,000 ש"ח לפרוצדורת PRP לפצע. ActiGraft, מוצר החברה הישראלית, הושק בארץ בספטמבר 2022, בסל ה"שירותים שאינם בסל" חלק מהקופות שוקלות החזר, אך נכון ל-2025 עדיין לרוב במימון עצמי/ביטוח פרטי.
  • תחליפי עור והנדסת רקמות: אלה יקרים מאוד ואינם בסל הבריאות באופן ישיר. אם מטופל מאושפז בבית חולים ממשלתי, לעיתים הם משתמשים בהם ומכסות בעלויות אשפוז (למשל Integra, שתל שליה, לפי שיקול קליני). אפליגרף/דרמגראפט, לא זמינים שוטף בישראל (צריכים ייבוא אישי מיוחד אם רופא ממליץ). היו מקרים שקופת חולים אישרה ייבוא עבור מטופל מסוים בכיסוי חלקי, בעיקר אם כל האמצעים האחרים נכשלו. העלות, כאמור, סביב $1000 לפריט. Spincare, כרגע בעיקר לכוויות, עלות מחסנית חומר כמה מאות ש"ח, אך למטופל פצע כרוני זו לא הוצאה קבועה שלו אלא ביוזמת בית החולים אם נכלל בניסוי.
  • פלסמה קרה, לייזר, אולטרסאונד: מרפאות מעטות בארץ מחזיקות ציוד פלסמה, עדיין מחקרי. אם קיים, לרוב חינם כחלק ממחקר או בהתנדבות. לייזר רך, חלק מהפיזיותרפיות מציעות כחלק מטיפול בקופה, או יש מכשירים קטנים ביתיים ~2000 ש"ח (היעילות הביתית לא ברורה). אולטרסאונד ניקוי (MIST), קיים במרפאות פצע של כללית, ללא עלות למבוטח.
  • ניתוחים מורכבים: עלות קטיעה היא גבוהה, הן אנושית והן כלכלית (שיקום, פרוטזה). לעומת זאת, ניתוחי מתלים מיקרוכירורגיים, במערכת הציבורית נעשים ללא חיוב (אם יש מומחה וניתן לבצע), בפרטי היו מקרים של תשלום עשרות אלפי ש"ח כי מצריך צוות מיוחד. ביטוחים משלימים לרוב לא מכסים ניתוחים פלסטיים "משחזרים" בכף רגל סוכרתית, מה שמהווה קושי לפעמים.
  • אשפוז יום פצע: יוזמה שקיימת במקומות כמו ביה"ח השרון וקפלן, המטופל מגיע למרכז פצע ייעודי, מקבל טיפולים (ניקויים, חבישות מיוחדות, ייעוצים) וחוזר הביתה. זה מאפשר לרכז טכנולוגיות יקרות (כמו VAC, פלסמה, חמצן מקומי) במקום אחד. שירות כזה מכוסה בסל, בדרך כלל בהפניית קופת חולים.

למטופלים מומלץ:

  1. לבדוק זכאות, במקרים רבים יש כיסוי ביטוחי שלא כולם מודעים לו. לדוגמה, ביטוח סיעודי של קופות לעיתים מממן טיפול אחות פצע בבית.
  2. להתייעץ עם עובד סוציאלי או גורם בקופה לגבי בקשות חריגות, לא פעם אישרו גם טיפולים מחוץ לסל אם הובאו נימוקים רפואיים וראיות מדעיות.
  3. לזכור שהשקעה בטיפול טוב עכשיו עשויה לחסוך הוצאות אדירות בהמשך (ניתוח, שיקום, אשפוז ממושך). מחקר כלכלי הראה שחבישות מתקדמות וטיפול אגרסיבי מורידים את העלות הכוללת השנתית למטופל.
  4. בישראל, ארגוני חולים (כמו אגודת הסוכרת) פועלים להעלאת מודעות ואולי בעתיד לשינויי מדיניות לכלול יותר טכנולוגיות בסל.

לאחר שסקרנו בהרחבה את הנושא, נציג מקבץ שאלות נפוצות ותשובות ענייניות שיכולות לסייע לקוראים בהבנת הטיפול בכיבים סוכרתיים ופצעים קשיי ריפוי:

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

שאלה: מה ההבדל בין "רגל סוכרתית" ל"כיב סוכרתי"?
תשובה: המושג "רגל סוכרתית" מתייחס לכלל הסיבוכים בכפות הרגליים אצל חולי סוכרת, זה כולל נוירופתיה (פגיעה עצבית), עיוותים מבניים, יבלות, זיהומים, שינויי צבע בעור וכן כיבים (פצעים). כיב סוכרתי הוא פצע פתוח בכף הרגל הנוצר עקב אותם סיבוכים. כלומר, רגל סוכרתית היא התסמונת הרחבה, וכיב סוכרתי הוא ביטוי חמור שלה, הפצע עצמו. ברגע שנוצר כיב, אומרים שהמטופל סובל מכיב רגל סוכרתית (Diabetic Foot Ulcer). לרוב הכיב מתפתח על רקע "רגל סוכרתית" (חולה עם מחלת עצבים וזרימת דם ירודה), לכן המונחים משמשים לפעמים בערבוב, אבל חשוב לדייק: לא כל חולה סוכרת עם נוירופתיה יש לו כיב, אך כל כיב בכף רגל של חולה סוכרת הוא חלק מתסמונת הרגל הסוכרתית.

שאלה: איך אפשר למנוע כיב סוכרתי מראש?
תשובה: מניעה היא המפתח! חולי סוכרת צריכים להקפיד על מספר דברים: 1) בדיקה יומית של כפות הרגליים, לחפש פצעים, אודם, שלפוחיות, יבלת או חתך. מי שמתקשה לראות את כפות רגליו יכול להיעזר במראה או בבני משפחה. 2) שמירה על היגיינה ולחות העור, לרחוץ ולייבש (במיוחד בין האצבעות), למרוח קרם למניעת יובש וסדקים (סדק יכול להתפתח לפצע). 3) גזיזת ציפורניים נכונה, ישר, לא קצר מדי, ואם יש בעיה בציפורניים (פטרת, ציפורן חודרנית) לפנות לפודיאטור. 4) נעליים מתאימות, חשוב לנעול נעל מרווחת, סוליה רכה, ללא תפרים פנימיים בולטים. ישנן נעליים רפואיות לסוכרתיים ומדרסים מיוחדים שמפזרים לחץ. 5) להימנע מהליכה יחפה, תמיד לנעול נעל או כפכף, אפילו בבית, כי חוסר תחושה עלול לגרום לכך שלא תרגישו בחפץ חד. 6) לא לחשוף לחום/קור קיצוני, למשל כרית חימום, כי אפשר לקבל כוויה בלי להרגיש. 7) עקיבת סוכר ולחץ דם, איזון סוכרת טוב מפחית סיכון לכיבים. 8) בדיקה תקופתית במרפאת כף רגל סוכרתית, לפחות פעם בשנה (או יותר אם יש גורמי סיכון) לבדוק תחושה, דופק, נעליים. בישראל, קופות החולים אף מקיימות תוכניות סריקה יזומות: אחות או רופא בודקים באופן יזום כפות רגלי חולי סוכרת. נקיטה בכל האמצעים הללו עשויה להפחית משמעותית (עד 50-70%) את הסיכון לפתח כיב.

שאלה: קיבלתי אבחנה של כיב סוכרתי, האם זה מחלים בכלל, או שיישאר כרוני?
תשובה: כיבים סוכרתיים יכולים להחלים בהחלט, אך הזמן הנדרש ארוך יותר מפצע אצל אדם בריא, ומצריך טיפול אינטנסיבי. יש כיבים שמחלימים תוך שבועות, אחרים נמשכים חודשים. סטטיסטיקות מראות שכ-60-70% מהכיבים יכולים להיסגר תוך 20 שבועות (כ-5 חודשים) עם טיפול טוב. עם זאת, כ-30-40% יקחו יותר זמן, וחלק קטן עלולים שלא להחלים ללא התערבות ניתוחית. חשוב להבין שכיב סוכרתי הוא מצב הפיך, המטרה לרפא אותו לגמרי (אפיתל שלם). אבל: לאחר שהכיב נסגר, האזור נשאר פגיע והמטופל בסיכון לכיב חדש בעתיד. לכן קריטי להמשיך במעקב ומניעה (מהסעיף הקודם). סגירת הכיב תלויה בגורמים כמו: שליטה בסוכר, זרימת הדם ברגל, היעדר זיהום משמעותי, ועמידה של המטופל בהוראות (לדוגמה, אם לא מפסיקים לדרוך על הרגל, הכיב יתקשה להסגר). במקרים מסוימים, למרות כל המאמצים, הכיב לא נסגר, ואז נשקלת אופציה כירורגית (כמו ניתוח סמך או קטיעה חלקית) כדי לפתור את הבעיה. אך בהחלט יש תקווה לריפוי, במיוחד כיום כשיש כל כך הרבה כלים טיפוליים מתקדמים.

שאלה: למי לפנות לטיפול? האם ללכת לרופא עור, אורתופד או לרופא סוכרת?
תשובה: הטיפול בכיב סוכרתי מחייב צוות רב-תחומי. בהתחלה, אפשר לפנות לרופא המשפחה או אנדוקרינולוג (רופא סוכרת), הם יאמתו שאכן מדובר בכיב סוכרתי ויכולים להתחיל טיפול בסיסי (חבישה, אנטיביוטיקה אם צריך, הפניה למדרסים). אבל בהמשך מומלץ בחום להגיע למרפאת פצע/רגל סוכרתית ייעודית. במרפאות אלה (יש בבתי חולים וגם בקהילה) יש צוות מיומן: כירורג/אורתופד של כף רגל, אחיות פצע המומחיות בחבישות, לעיתים כירורג כלי דם ופלסטיקאי לייעוץ, ופודיאטר. הם ביחד יבנו תוכנית: ניקוי הפצע, הורדת לחץ, חבישות מיוחדות, מעקב שבועי. הם גם יודעים לזהות מתי צריך אשפוז (למשל אם יש חשד לזיהום חמור). רופא עור לרוב לא מעורב בכיבים סוכרתיים, תחום הפצעים הכרוניים עבר מהעור לאורתופדיה/כירורגיה בשנים האחרונות, כי הוא משיק יותר להיבטים כירורגיים (דהברידמנט, ניתוחים וכו'). לכן, הכתובת היא מרפאות רגל סוכרתית או כירורג/אורתופד שמתמחה בכך. לשם מגיעים עם הפניית רופא מטפל. בישראל, כל קופות החולים מפנות מטופלים עם כיב למרפאות כאלה (יש ריכוז בבתי החולים, למשל באיכילוב, תל השומר, שערי צדק, רמב"ם, סורוקה וכו'). גם מכוני סוכרת גדולים כמו המכון בתל השומר או בדסה כוללים שירות כף רגל. לסיכום: פנו לרופא המשפחה ובקשו הפניה למרפאת כף רגל סוכרתית מומחית. אם התור ארוך, ובינתיים יש החמרה, אל תהססו לגשת למיון (בעיקר אם יש סימני זיהום רציני: חום, אודם מתפשט, מוגלה מרובה).

שאלה: הכיב שלי מזוהם. כיצד יודעים איזה טיפול צריך, אנטיביוטיקה, ניתוח?
תשובה: זיהום בכיב סוכרתי הוא אירוע שכיח ומסוכן. חומרת הזיהום נקבעת לפי עומק וממצאים קליניים: אם הזיהום מוגבל לרקמה הרכה סביב הפצע (אודם עד 2 ס"מ, ללא חום), לרוב אנטיביוטיקה דרך הפה (כגון אוגמנטין או קלינדמיצין) יחד עם ניקוי מקומי יספיקו. אם יש זיהום חמור (אודם נרחב, נפיחות, מוגלה, ריח רע, חום גוף, או חשד שעצם נגועה), הטיפול יהיה אשפוז, אנטיביוטיקה לוריד, ולעיתים התערבות ניתוחית. ניתוח הזיהום יכול לכלול: פתיחת מורסות, חיתוך והסרה של רקמות נמקיות, ואם העצם נגועה, כריתת החלק הנגוע של העצם. למשל, אם יש אוסטאומיאליטיס בזרת הרגל, לעיתים יבצעו כריתת הזרת כדי להסיר את מקור הזיהום. כל החלטה כזו מתקבלת בצוות, כירורג כף רגל, מומחה זיהומים ודימות (צילום/ MRI של הרגל). לאחר הטיפול החריף, חשוב להמשך לקחת אנטיביוטיקה לפי תרבית, לרוב 4-6 שבועות אם העצם הייתה מעורבת. במקרים קשים במיוחד (זיהום שמתפשט מהר בגפה, או נמק גזי), לעיתים אין ברירה אלא לבצע קטיעה גדולה (למשל מתחת לברך) כדי להציל את חיי המטופל. אבל זה המוצא האחרון. החדשות הטובות: עם טיפול מוקדם ואגרסיבי, הרוב המכריע של הזיהומים ניתנים לשליטה בלי להגיע לקטיעה גדולה. סימני אזהרה לזיהום שיש לשים לב בבית: חום מקומי שמתפשט, הפרשה מוגלתית מרובה, ריח מסריח, שינוי צבע של העור מסביב (אדום כהה, שחור), עליית חום גוף או צמרמורות, ותחושת חולשה כללית, בכל אלה לגשת מיד לרופא.

שאלה: שמעתי על טיפול בחמצן/וואק/רימות וכו'. האם זה מתאים לכל אחד? מי מחליט?
תשובה: הטיפולים המיוחדים (חמצן היפרברי, וואק, PRP, רימות וכד') הם כלים בארגז. אין טיפול אחד שמתאים לכל כיב, ולכן ההחלטה היא אינדיבידואלית. הצוות המטפל יעריך את מצב הכיב לפי מספר גורמים: גודל ועומק הפצע, מצב זרימת הדם, נוכחות זיהום, משך הזמן שהפצע כבר קיים, ומצבו הכללי של החולה. למשל:

  • VAC מתאים לפצע גדול ומפריש לאחר שנוקה, כדי לעודד הצטמקותו, אם הפצע קטן ושטחי, כנראה שאין צורך ב-VAC.
  • חמצן היפרברי יישקל אם יש חשד שהבעיה היא היפוקסיה מקומית (איסכמיה) או זיהום עקשן כמו אוסטאומיאליטיס כרוני. לא יתנו תא לחץ אם הפצע נרפא יפה עם טיפולים רגילים.
  • טיפול רימות יעיל כשרואים הרבה רקמה מתה צהובה שאין יכולת לסלק בקלות בניתוח (למשל אם המטופל לא כשיר לניתוח בהרדמה). אם הפצע נקי, לא צריך רימות.
  • PRP או גורמי גדילה נחשבים כשיש פצע "תקוע", שעצר בשלב מסוים ולא מתקדם למרות חודש-חודשיים של טיפול טוב. אז רוצים לתת "דחיפה" ביולוגית.
  • פלסמה קרה/לייזר, אם יש פצע עם ביופילם או שרואים שהגרנולציה איטית, יכולים לנסות כשיש נגישות.

בפועל, ההחלטה מתקבלת בישיבת צוות מרפאת הפצע. לעיתים גם לפי הזמינות: למשל, אם אין בסביבה תא לחץ או שהמטופל לא יכול להגיע 30 פעם, אולי ינסו לו דרך חלופית (כמו חמצן מקומי בבית). תמיד יש לשקול גם את רצון המטופל: יש מי שיסרב ל"חבישת רימות" עקב סלידה, ואז יחפשו חלופה (למשל אנזימים למסת הנמק). בקיצור, הטיפול מותאם אישית. שוחחו עם הרופא על כל אופציה ששמעתם, שאלו "האם זה יכול להתאים לי?". אם הרופא לא מכיר, אפשר לבקש חוות דעת נוספת. למרבה השמחה כיום לרוב המומחים בארץ יש מודעות לכל השיטות והם יפעילו את הנכונות בזמן הנכון.

שאלה: האם הטיפולים החדשים באמת משפרים את שיעור הריפוי, או שהם גימיק?
תשובה: חלקם משפרים משמעותית, וחלקם בעלי הוכחה מוגבלת ולכן משמשים רק במקרים מסוימים. למשל, יעילות ה-VAC וה-HBOT נתמכת במחקרים טובים (כמצוין, VAC שיפר ריפוי והפחית קטיעות, HBOT שיפר החלמה והפחית קטיעות). גם PRP הראה תוצאות מרשימות במחקרים (הגברת שיעור ההחלמה והורדת קטיעות). לעומת זאת, טיפולים כמו לייזר רך או שדה חשמלי, הראיות פחות חד-משמעיות; ייתכן שעוזרים, אך לא "שוברי שוויון". חשוב להבין: אין קסם אחד, לרוב השיפור מגיע משילוב. הטכנולוגיות הן כמו "בוסטרים" לטיפול הקיים. גם במחקרים, הקבוצות שקיבלו טיפול חדש תמיד קיבלו גם את הטיפול הרגיל כבסיס. כלומר, PRP + חבישות מול חבישות בלבד, או VAC + ניקוי מול ניקוי בלבד וכו'. תמיד צריך את הבסיס: איזון סוכר, הורדת לחץ, ניקוי, חבישה. על זה הטיפולים מוסיפים: עוד חמצן, עוד גורמי גדילה, וכו'. כך שרוב הגימיקים לא יעבדו אם לא עושים את הבסיס. בנוסף, יש פיתוחים שנשמעו נהדר על הנייר אך נכשלו במחקרים גדולים, למשל: Microwave Therapy (קרינת מיקרוגל לחימום הפצע כדי לעודד זרימת דם), לא הוכחה כיעילה. תרופות כמו Pentoxifylline (לשיפור מיקרוסירקולציה), השפעה מינורית. חבישות עם suction חשמלי, לא הטיבו בהרבה. לכן כל כמה שנים משהו בא ואז נעלם אם לא מוכיח את עצמו. מה שנשאר כיום בשימוש, בדרך כלל זה מה שהוכיח שיפור כלשהו. כמובן, התעשיות לפעמים דוחפות מוצרים, אז צריך להסתמך על מחקר בלתי תלוי. כמטופל, הכי טוב לשאול את הרופא: "מה התועלת הצפויה? האם יש מחקרים שתומכים?", רופא רציני ישמח להסביר. בשורה התחתונה: כן, חלה ירידה משמעותית בקטיעות בעולם בשני עשורים, במידה רבה בזכות הטכנולוגיות והמודעות. מה שהיה פעם גזר דין קטיעה, היום לעיתים ניתן לריפוי.

שאלה: האם קופות החולים בישראל מכסות את הטיפולים המתקדמים, או שאצטרך לשלם פרטי?
תשובה: חלק כן וחלק לא, תלוי בסוג הטיפול ובמצב. בישראל סל הבריאות מכסה: ביקורים במרפאת פצע, חבישות סטנדרטיות ומתוחכמות (למשל, לפי חוזר משרד הבריאות, כיבים בדרגה 3-4 זכאים לחבישות מתקדמות על חשבון הקופה), השאלת משאבת VAC במידת הצורך, טיפול בית אחות פצע במקרים מסוימים, ואפילו תא לחץ אם אושר בוועדה. מה שלא מכוסה: טיפולים ניסיוניים (לייזר, פלסמה, כי לא בסל), PRP רשמית לא כתוב בסל אך לפעמים נעשה דרך בתי חולים ללא תשלום, תחליפי עור, לא בסל. ביטוחים משלימים לעיתים יש בהם כיסוי מוגבל: למשל, ביקור אצל פודיאטר פרטי או מדרסים בהנחה, התייעצות עם כירורג כלי דם מהרשימה. ביטוח בריאות פרטי עשוי לכסות טיפולים חדשניים בהגדרה של "טיפול מחליף ניתוח", כדאי לבדוק פרטנית. בפועל, מרפאות הפצע הציבוריות מנסות לתת את המכסימום במסגרת הסל. אם רופא חושב ש-PRP יעזור, והוא בבית חולים, הוא עשוי להשיג עבורכם זאת דרך תקציב מחקר או תרומה. אם משהו לא זמין בציבורי (למשל, מכשיר פלסמה קרה אין עדיין), רק פרטי אפשרי. אז יתכן שתצטרכו לשלם. טיפ חשוב: אל תוותרו בלי לבדוק, אפשרות אחת: לבקש מהקופה אישור חריג. לצרף מכתבי רופאים שממליצים למה צריך, לעיתים הם מאשרים כי עדיף להם לממן טיפול מאשר קטיעה (שעולה הרבה יותר). עוד אופציה: פנייה לאגודה לסוכרת או עמותת פצע, לפעמים הן מסייעות במימון חלקי למטופלים נזקקים לטכנולוגיה יקרה.

שאלה: יש לי כיב קטן אך עמוק באצבע עם עצם חשופה. האם אפשר להציל את האצבע, או שחייבים לקטוע אותה?
תשובה: כל עוד הזיהום בשליטה וזרימת הדם סבירה, תמיד מנסים להציל. עצם חשופה לא מחייבת אוטומטית קטיעה, אפשר לכסות עצם עם רקמה גרנולרית באמצעות VAC, ואז שתל עור, או להשתמש באחד מתחליפי העור (כמו Integra) כדי לכסות אותה. כן יש כלל אצבע: אם העצם חשופה וגם מזוהמת (אוסטאומיאליטיס חריפה), לרוב יסירו לפחות את החלק הנגוע. לפעמים במקום להסיר כל האצבע, כורתים רק את חלק העצם המזוהם ומשאירים את הרקמות הרכות ונותנים להן להסגר. זה נקרא "קטיעה חלקית" (Partial Ray Resection). ההחלטה תלויה גם באיזו אצבע: בוהן חיונית ליציבה, יש מאמצים רבים לשמר אותה. לעומת זאת, אם הזיהום קשה בבוהן, כריתתה עדיפה על התפשטות. אצבעות 2-5, כריתה שלהן פחות משפיעה תפקודית (הולכים די טוב גם בלי), אבל כמובן שמנסים להימנע אם אפשר מטעמי שלמות גוף. בקיצור, במקרה של עצם חשופה:

  • אם אין זיהום מתקדם, ייתכן שיוחלט על טיפול משמר, ניקוי מקומי, אנטיביוטיקה ואמצעים לריפוי (ואקום, שתל עור).
  • אם העצם מתה/נגועה והרבה ממנה, כריתה כירורגית נקייה של האצבע עשויה לתת תוצאה טובה יותר (פצע ניתוחי קטן יותר שנסגר מהר).
    שיתוף המטופל בהחלטה חשוב, יש אנשים שמעדיפים "תוריד את האצבע, רק שאבריא מהר", ואחרים יגידו "תעשה הכל להציל". הרופאים יכבדו זאת כל עוד אין סיכון חיים. ואכן, לא מעט אצבעות מצליחים להציל. ראינו למשל מקרים של זיהום בבוהן שטופל ב-HBOT + אנטיביוטיקה + VAC, והבוהן ניצלה והכיב נסגר עם זמן. זה דורש סבלנות. לסיכום: לא ממהרים לקטוע כל עוד יש סיכוי סביר לריפוי בעזרת הטכנולוגיות הקיימות, אך גם לא מהססים לכרות אם זה הגבול בין שליטה בזיהום לבין סכנה.

שאלה: האם אחרי שהכיב נרפא אני יכול לחזור לחיים כרגיל?
תשובה: כן ולא. מצד אחד, אחרי שהפצע נסגר ויש עור שלם, אתה בהחלט יכול לחזור לפעילות, עבודה וכולי, אבל בזהירות ועם הקפדה יתרה. "נרפא" אצל חולה סוכרת שונה מאדם רגיל: הצלקת החדשה פחות חזקה מעור מקורי, העצבים אולי לא מלאים, ואם לא תיזהר, יכול להיפתח שוב. חושבים על זה כמצב של הפוגה (Remission) ולא ריפוי מוחלט: אתה במצב ללא פצע כרגע, אבל צריך לתחזק את זה. מה זה אומר בפועל? להמשיך לנעול נעלי סוכרת מיוחדות כל הזמן (גם בבית נעל בית מרופדת), להקפיד לבדוק רגליים, לגשת לפדיקור רפואי אחת לכמה חודשים להסרת יבלות, ולא ללכת יחף בחוף ים או בבית. גם להמשך לעקוב רפואית: רצוי ביקורת במרפאת כף רגל כל 3-6 חודשים. בנוסף, אם הסוכרת הייתה לא מאוזנת, המשך איזון קפדני כדי למנוע התפתחות בעיות חדשות. פעילות גופנית זה חשוב, אבל אולי להחליף לרכיבת אופניים/שחייה במקום הליכות ארוכות שעלולות להפעיל לחץ. בקיצור, אפשר לחיות חיים טובים אחרי כיב, וראינו מטופלים שחוזרים אפילו לריצות והליכות אחרי ריפוי, אך הם עשו זאת תוך שימוש בנעליים מתאימות ומודעות גבוהה. אחת הסכנות היא שאם יחזרו בדיוק להרגלים הישנים, הכיב יחזור. סטטיסטית, יש 40% סיכון לחזרת כיב תוך שנה מההחלמה, ו-60% תוך 3 שנים. אלה מספרים גבוהים, אך הם ירדו משמעותית אצל מטופלים שבאמת שמרו (לבשו הנעלה מותאמת, שמרו על היגיינה וכו'). לכן, ההמלצה הגורפת: אחרי ריפוי, להיכנס לתוכנית מניעה רצינית, לראות זאת כמצב הדורש תחזוקה לכל החיים, בדומה לניהול הסוכרת עצמה.

שאלה: כיב לחץ (פצעי לחץ) אצל אדם מבוגר, האם מטפלים בהם אותו דבר כמו בכיב סוכרתי?
תשובה: יש קווי דמיון, אך גם הבדלים. פצעי לחץ נגרמים מלחץ מתמשך אצל מרותקי מיטה/כסא גלגלים, למשל בסקרום (עצם הזנב) או בעקבים. הטיפול הבסיסי דומה: הורדת לחץ (לסובב מטופל כל שעתיים, כריות מיוחדות), חבישות מתקדמות, ניקוי הנמק, טיפול בזיהום. גם כאן משתמשים ב-VAC הרבה (VAC נהדר בפצעי לחץ עמוקים לאחר ניקוי כירורגי, עוזר לסגירה או הכנה לניתוח מתלה). רימות ודבש, בהחלט משמשים בפצעי לחץ. מה שפחות רלוונטי בפצעי לחץ לעומת סוכרת: טיפולי כלי דם (כי הבעיה אינה בעורקים לרוב אלא לחותק), וכן טיפולי סוכרת (אם כי רבים מפצעי הלחץ בחולים מבוגרים הם גם סוכרתיים…). בפצע לחץ גדול לעיתים קרובות הולכים לניתוח מתלה פלסטי לסגירה (בעצם הזנב, למשל). בכיבי רגל סוכרתית זה פחות נפוץ לנתח מתלה אלא אם זה כיב בעקב גדול. מבחינת טכנולוגיות חדשות: PRP, תחליפי עור, תא לחץ, ניסו גם על פצעי לחץ. יש דיווחים חיוביים, אבל פחות מחקרים בהשוואה לכיבי סוכרת. אז הטיפול העיקרי בפצע לחץ נשאר סיעודי וכירורגי. עקרונות הנדסת הרקמות והוואק רלוונטיים גם לפצעי לחץ, אבל טיפולים כמו נעליים (לא קשור) או איזון סוכר (רק אם החולה גם סוכרתי) פחות דומיננטיים.

שאלה: האם יש תרופות חדשות דרך הפה (גלולות) שיכולות לעזור בריפוי כיבים?
תשובה: כרגע אין "גלולת קסם" לסגירת פצעים. חלק מהתרופות תורמות בעקיפין: מעכבי SGLT2 (כמו Jardiance וכד') כאמור יש רמזים שמגנים על הכלי דם, GLP-1 (אוזמפיק) אולי משפרים דלקת כרונית, אבל לא ניתנים במיוחד למטרה זו אלא לסוכרת/השמנה. פרוסטגלנדינים (כמו וסקולרים, למשל Vasodilators כמו Cilostazol) עוזרים אם יש בעיה עורקית קלה, משפרים במעט זרימת דם. אך שום דבר מזה לא ספציפי לכיב. יש מחקרים על תרופה בניסויים בשם PXE (חוסם אנזים שמפריע לריפוי) וכן על תוספי תזונה (אבץ, ויטמין D, חומצות אמינו). תוספי תזונה כן ניתנים: למשל אבקת Arginaid (עשירה בארגינין וגלוטמין), יש כאלה שנותנים לחולים כדי לספק אבני בניין לריפוי. היא לא תרופת קסם, אבל ייתכן מסייעת. תרופות לשיפור עצב (כמו ליריקה) לא משנות ריפוי, רק מורידות כאב אם יש. עיקר הטיפולים היעילים הם מקומיים או כירורגיים. תרופות דרך הפה משמשות בעיקר לטפל במחלת הרקע (סוכרת, זיהום, כאבים).

שאלה: שמעתי על מישהו שנסע לסין/הודו לטיפול בתאי גזע לכף רגל, האם זה מומלץ?
תשובה: יש מרפאות בעולם, בעיקר במזרח, שמציעות טיפולי תאי גזע "חדשניים" בכסף רב, לעיתים ללא מספיק פיקוח. צריך להיזהר מטיפולי תיירות רפואית לא מוכחים. טיפול בתאי גזע עדיין ניסיוני ברובו, מלבד מסגרות מחקריות מסודרות, לא מומלץ לשלם הון על טיפול שלא עבר אישור רגולטורי ברור. היו מקרים שבהודו למשל הזריקו תאי גזע (או שטענו שהזריקו) ומטופל חזר עם זיהום או בלי שיפור. אם זאת, יש גם מרכזים רציניים: בסין יש בתי חולים אוניברסיטאיים שבאישור ממשלתי מטפלים בתאי גזע והציגו נתונים טובים. אבל למטופל בודד קשה להעריך איזה מרכז אמין. ההמלצה: להתייעץ עם רופא בארץ לפני שנוסעים. לעיתים ניתן להצטרף לניסוי קליני לגיטימי בחו"ל, שזה דבר אחר לגמרי (ללא עלות, בפיקוח ועדת אתיקה). אבל מרפאה פרטית שמבטיחה "נרפא אותך עם תאי גזע" תמורת 20,000$, דגל אדום. עדיף למצות כאן את כל האופציות הזמינות (ויש הרבה, כפי שפורט), ולהשתתף בניסויים אם יש פה. דוגמה: ניסוי PLX של Pluristem היה מתקיים גם בישראל, ללא עלות למטופל. תמיד עדיף במסגרת כזו.

שאלה: כמה כפות רגליים נקטעות בשנה בישראל בגלל סוכרת? האם יש שיפור במספרים?
תשובה: הנתונים המדויקים משתנים, אבל ההערכה שמעל 1,000 קטיעות גדולות (מעל לקרסול) בשנה בישראל מיוחסות לסוכרת. בנוסף, יש עוד קטיעות חלקיות (אצבעות, חלקי כף רגל) במספר גדול יותר. בישראל שיעור הקטיעות גבוה יחסית למדינות OECD, ייתכן עקב מודעות מאוחרת או אחוז גבוה של סוכרתיים. משרד הבריאות זיהה זאת ומנסה תוכניות לצמצום קטיעות. לדוגמה, הוציאו הנחיות להפניה מוקדמת למרפאות פצע. האם יש שיפור? בעולם המערבי כן רואים מגמת שיפור: בהולנד, למשל, ירדו קטיעות גדולות בכ-40% מאז שנות ה-90 בזכות מרפאות מומחים. בישראל אין נתונים גלויים עדכניים מאוד. דו"ח מלפני עשור מצא שבמחוזות שבהם הופעלו מרפאות רב-תחומיות, הייתה ירידה ניכרת בקטיעות. עדיין, המספרים אצלנו יכולים להשתפר. הדרך היא יותר מודעות: גם מצד החולים, לפנות בזמן, וגם מצד הרופאים, לשלוח למומחים. כיום, עם הכלים שנסקרו (וואק, חמצן, ניתוחים משחזרים, וכו'), אפשר למנוע אחוז ניכר מהקטיעות שהיו אולי קורות פעם. הססמה היא "לא לקטוע לפני שניסינו הכל", ומזל שבימינו יש הרבה "הכל" לנסות.

מחירון 2025 טיפולים מתקדמים: כיב רגל סוכרתית ופצעים קשיי ריפוי

 

מחירון ועלויות: טיפולים, טכנולוגיות ומכשור

עלויות הטיפול בפצעים קשי ריפוי יכולות להיות משמעותיות, ומשתנות לפי המדינה, סוג המכשור, והאם יש כיסוי ביטוחי. נציג כאן טווחי מחירים משוערים (נכון ל-2025) בארצות הברית, אירופה (האיחוד האירופי) וישראל עבור פריטי טיפול נבחרים. יש לזכור שמחירים יכולים להשתנות מאוד בהתאם לספק, מטבע, והנחות מוסדיות. כל המחירים להלן במטבע המקומי (דולר ארה"ב, אירו, שקל ישראלי). יש לראות זאת כהערכה:

1. טיפול ואקום (NPWT, מכשיר VAC):

  • ארה"ב: מכשיר VAC להשכרה ביתית עולה $30-$100 ליום (לעיתים חברות ביטוח שוכרות לפי שבוע בכ$400). עלות רכישת מכשיר כ- $15,000 אבל לרוב לא קונים אלא שוכרים. ערכת ספוג וצינור חד-פעמית: $75-$100 להחלפה. כך, חודש טיפול VAC עשוי להיות $3,000-$6,000. ביטוחי Medicare/Medicaid מכסים ברוב המקרים 80%-100%.
  • אירופה (האיחוד): במדינות רבות מערכת הבריאות משאילה מכשירים ללא עלות למטופל. עלות למערכת: למשל בבריטניה, מכשיר VAC סביב £20 ליום (להשכרה). ספוג ~£50. בגרמניה, מבוטחי חוקי מקבלים כיסוי מלא, קופות חולים עושות מכרזים. עלות משוערת למוסד: 100-200 אירו לשבוע.
  • ישראל: כפי שפורט, השאלה מקופה, ללא עלות ישירה למבוטח בהתוויה מתאימה. אם פרטי: חברת ציוד מציעה ~450 ₪ ליום, אך בפועל כמעט תמיד הקופה מממנת. אם קונים פרטי (נדיר), מכשיר קטן ~20,000 ש"ח.

2. חמצן היפרברי (HBOT):

  • ארה"ב: עלות ממוצעת למפגש HBO: $300-$600. סדרה טיפוסית 30 מפגשים = $9,000-$18,000. Medicare מכסה בהתוויה מאושרת (כיב סוכרתי בדרגה מתקדם), המטופל משלם 20% אלא אם יש ביטוח משלים.
  • אירופה: במדינות עם רפואה ציבורית (צרפת, איטליה), למטופל אין עלות, למערכת כ-200-400 אירו למפגש (משתנה). בבריטניה מעט מרכזים NHS, ללא תשלום לחולה מאושר.
  • ישראל: טיפול במסגרת בי"ח ציבורי (רמב"ם, אסף הרופא), כלול בסל בהתוויה, אין חיוב מבוטח. באופן פרטי (מעט מרפאות): כ-800-1,000 ₪ למפגש; לעיתים מושלם זהב/פלטינום יחזיר חלק.

3. ניתוחי צנתור/מעקף לשיפור זרימת דם:

  • ארה"ב: צנתור עורקי רגל (Angioplasty), חיוב ברוטו עשוי להיות $20,000-$40,000, אך הביטוח מנהל תעריף נמוך יותר (Medicare עשוי לשלם ~ $11,000). ניתוח מעקף פריפרי, $30,000-$60,000 עלות לבית חולים. למבוטח עם ביטוח טוב לרוב עלות מינימלית (שותפות עצמית אולי 10-20%).
  • אירופה: כחלק ממערכת ציבורית, ללא עלות למטופל. עלות למערכת: 5,000-10,000 אירו לצנתור, 10,000-20,000 למעקף מורכב.
  • ישראל: בכללית ומוסדות ציבור, ללא עלות (סל). פרטי ללא ביטוח, צנתור פרטי ~ 25,000-40,000 ₪, מעקף ~ 50,000+ ₪. ביטוחים משלימים לרוב לא מכסים כי זה בסל. ביטוח בריאות פרטי פרמיום יכסה בבית חולים פרטי כמעט מלא.

4. חבישות מתקדמות:
(נפרט מחיר פר יחידה וטיפול חודשי משוער)

  • Alginate עם כסף (למשל Silvercel): ארה"ב: כ-$10-$15 ליחידה בגודל 10×10 ס"מ. אירופה: ~8-12 אירו. ישראל: 30-60 ₪ ליחידה. שימוש ממוצע: 3 בשבוע => בחודש ~360 ₪. לרוב קופות מספקות במסגרת מכונים, או יש הנחות למושלם (כגון 75% הנחה עד תקרה).
  • קצף עם כסף (Mepilex Ag): ארה"ב: $20-$30 ליחידה (גדולה). אירופה: 15-20€. ישראל: ~80-120 ₪ ליחידה. אם מחליפים פעמיים בשבוע, חודשי ~800 ₪.
  • Hydrocolloid (DuoDERM): ארה"ב ~$5-$10 כל אחת. ישראל ~20-40 ₪. לרוב 2 בשבוע. (חודשי 160₪).
  • תחבושת דבש רפואי (Medihoney alginate): ארה"ב ~$15 יחידה. ישראל: 50₪ לערך.
  • VAC ספוג וחבקים: ישראל: אם קונים פרטי ~250 ₪ לערכה להחלפה. בארה"ב: KCI גובה ~$100+.
    כאמור, חלק מהחבישות מקבל המטופל במרפאה ללא חיוב ישיר.
  • תחבושת לחץ אלסטית (לפצע ורידי): סט אנגליה 4 שכבות ~£10 (50 ₪). בישראל גרבי לחץ בהתאמה: 400-800 ₪ לזוג, לרוב בהחזר מושלם 50%.

5. ייעוצים וטיפולים משלימים:

  • ייעוץ פודיאטר פרטי בארה"ב: ביקור ~$100-200 (מבוטח משלם copay קטן).
  • אחות פצע ביקור בית פרטי: בארה"ב ~$150 לביקור אם ללא ביטוח ביתי. בישראל: שירותי אח סיעוד דרך חברות ~ 150-250 ₪ להחלפה, אך לרוב קופות מספקות בחינם לזכאים.
  • רפואה משלימה: רפלקסולוגיה/דיקור: בישראל ~200-300 ₪ למפגש פרטי; עם מושלם, החזר של 80₪ לכ-10 מפגשים. הומיאופתיה, ~500 ₪ להתאמת תכשיר + עלות גרגירים (50₪).
  • תוספי תזונה רפואיים: אבקת Juven (ארגינין+גלוטמין+וויטמינים), ארה"ב: $90 לחבילה 30 שקיות. ישראל: ~500 ₪ ל-30 שקיות, לא מכוסה (יש אלטרנטיבות זולות, אבקות חלבון, מולטיויטמין, שהם בסביבות 100-200₪ לחודש).

6. מכשור חדשני ספציפי:

  • מכשיר MolecuLight i:X: מחיר רכישה בבריטניה £7,500(~34,000 ₪). ברוב המקומות זה נקנה ע"י בתי חולים, לא פרטי. עלות שימוש per scan, השקף חד"פ ~£5 (20₪).
  • משאבת JetOx lavage: המכשיר משולב במערכת חמצן של בי"ח. ערכות דיזה: $50 לשימוש. לרוב חלק מעלות אשפוז.
  • TopClosure התקן: עלות כ- $100 סט בארה"ב; ישראל: בערך 300 ₪ לסט חד-פעמי. לא יקר.
  • פילטר אוזון ושקיות: טיפול אוזון בבית חולים עלה בפולין ~50 אירו למפגש; בארץ מרפאות גובות ~200-300 ₪ לסשן.
  • אינסטילציה ואולטרסאונד (Ultrasound debridement): ברובם שירות כלול במסגרת ביקור, לא מחיר נפרד למטופל.

כדי לפשט, נציג טבלת השוואה מקוצרת לשלושה פריטים לדוגמה:

מחיר ממוצע להליך/פריט בארה"ב, אירופה וישראל (ש"ח/€/$)

פריט ארה"ב (USD) אירופה (EUR) ישראל (ש"ח)
VAC, עלות חודשי $4,000 (לאחר ביטוח ~$800) €3,000 (מערכת ציבורית) ₪0 לצרכן (₪13,500 עלות לקופה)
טיפול HBOT (40 מפגשים) $15,000 (Medicare $3k) €10,000 (למערכת) ₪0 לצרכן (₪32,000 למערכת)
גרב לחץ רפואית (זוג) $100 (75% ע"י Medicare) €80 (נפוץ כיסוי מלא) ₪600 (₪300 לאחר החזר מושלם)

הערות:

  • מחירי ארה"ב לפני ביטוח הם גבוהים, אך רובם מכוסים.
  • באירופה וישראל, חלק גדול מהעלות מסובסד, כך שהוצאה ישירה נמוכה יחסית, אך ציינו עלות משוערת למערכת הבריאות.
  • בישראל, מבוטחים בביטוח משלים לעיתים רוכשים ציוד מתקדם מרצונם, אך יכולים לקבל החזרים חלקיים.

ההיבט הכלכלי: הטיפול בפצע סוכרתי יכול להגיע לאלפי דולרים/יורו/שקלים בחודש, אך מערכות הביטוח ובריאות מכסות חלק הארי מההוצאות החיוניות. עלויות גבוהות במיוחד הם באשפוזים וניתוחים, אך גם אותם לרוב המערכת סופגת כי הם בסל הבסיסי (שכן מדובר בסיבוכי מחלה). ההוצאה האישית המשמעותית ביותר למטופלים היא לעיתים אובדן ימי עבודה והצורך במטפל סיעודי (בישראל הביטוח הסיעודי של קופות מסייע במימון מטפל בהתאם לרמת תלות).
נושא הכסף מדאיג מטופלים רבים, ולכן חלק אינטגרלי מהטיפול הוא גם עובדת סוציאלית או איש קשר שמסייע למצות זכויות: קצבאות נכות זמניות, החזרי נסיעה לבי"ח (במידה ויש צורך תכוף), עזרה במימון מזון רפואי וכד'.
ההמלצה למטופל: ודא שאתה מנצל את הביטוחים שברשותך, ייתכן וביטוח משלים/פרטי יכול לכסות טיפולים מתקדמים יותר (כמו PRP פרטי, או התייעצות עם מומחה בחו"ל במקרה מורכב).
בסופו של דבר, מניעת כיב או טיפול בו מוקדם הוא "זול" משמעותית מאשר טיפול בסיבוכים של הזנחה. ולכן, מערכת בריאות חכמה משקיעה upfront כדי לחסוך קטיעות, אשפוזים ממושכים (שיכולים לעלות מאות אלפי ₪).

כיסוי ביטוחי, תמיכת קופות והנחות לנכים

כפי שנרמז, ברוב המדינות המפותחות קיימים מנגנוני ביטוח ציבוריים או פרטיים התומכים בטיפול בפצע כרוני:

  • ביטוחים רפואיים ממשלתיים (Medicare/Medicaid בארה"ב, קופת חולים+סל בישראל, NHS בבריטניה): אלה בדר"כ מכסים את הטיפולים ההכרחיים. עם זאת, לפעמים התוויות כיסוי מוגבלות: למשל Medicare יכסה VAC רק אם הפצע בגודל מסוים וכבר טופל שבועיים ללא שיפור. קופות בישראל דורשות אישור יועץ כדי לממן VAC ביתי.
  • ביטוחים משלימים ופרטיים: מעניקים החזרים על ציוד מיוחד, התייעצות פרטית, רפואה משלימה. למשל, מושלם כללית נותן 80% הנחה על חבישות עד תקרה שנתית, וביטוח פלטינום יכול לממן גם התייעצות עם מומחה מחו"ל אם הכיב מאוד נדיר.
  • הטבות לנכים וסיעודיים: מי שבשל כיב כרוני מגביל בתפקוד (למשל צריך כיסא גלגלים זמני), יכול לפנות לביטוח לאומי, לעיתים מקבלים דרגת נכות כללית או שירותים מיוחדים זמניים, שמשמעותם קצבה חודשית ועזרה במימון מטפל. גם משרד הבריאות מספק עזרים (כגון כיסא גלגלים, הליכון) בהשאלה. ניצולי שואה בישראל עם פצע יכולים לפנות לקרן סיוע ייעודית.
  • הנחות מס ופטורים: אם מוכרת נכות מעל 90% רפואית, יש פטור ממס הכנסה. כיב עצמו אולי לא נותן אחוז גבוה לבדו, אבל בשילוב סוכרת ונוירופתיה וכו', יש שיקבלו אחוזים.
  • חניה לנכים: אם מוגבל ניידות זמנית מעל חצי שנה, ייתכן זכאות לתג חניה.
  • מעונות יום שיקומיים/אשפוז יום: קופות מציעות לעיתים שיקום (למשל ללמד הליכה עם פרוטזה אם הייתה קטיעה, או טיפול ריפוי בעיסוק), מכוסה.
  • קבוצות תמיכה ועמותות: יש עמותות (כמו אגודה לסוכרת, אגודה לסוכרת נעורים), הן מספקות ידע ולעיתים סיוע במיצוי זכויות.
    מילת מפתח: מיצוי זכויות. הרבה זכויות אינן אוטומטיות וצריך לדרוש. הצוות המטפל, כולל עו"ס, יכול לכוון.
    בסופו של יום, המדינה וקופות החולים מעוניינות למנוע נכות קבועה, אז יש רצון לסייע. לפעמים צריך התעקשות בירוקרטית (למשל עיריית תל אביב נתנה הנחה בארנונה לשוכר דירה שנעדר חודשים כי אושפז עם פצע קשה, מצבים חריגים אבל אפשר לנסות).
    עבור חיילים משוחררים וביטוח לאומי, אם הפצע קשור לתאונת עבודה, זאת תביעה אחרת (אז הכיסוי אפילו מלא ע"י הביטוח של המעסיק+לאומי).
    לכן, מומלץ לנהל יומן הוצאות ולהתייעץ עם גורמי רווחה, כדי לקבל החזרים איפה שאפשר (למשל, נסיעות תכופות, בביטוח לאומי אפשר להגיש בקשה להחזר נסיעות לטיפול רפואי מעל X נסיעות).

כף רגל סוכרתית

כיב סוכרתִי בכף הרגל הוא פצע כרוני הנפוץ בקרב חולי סוכרת, ומהווה סיבוך חמור של המחלה. כיבים אלו מתפתחים אצל עד כ-25% מחולי הסוכרת מסוג 2 במהלך חייהם, ומהווים גורם משמעותי לתחלואה, לזיהומים קשים ואף לצורך בקטיעות גפיים. פצעים סוכרתיים שלא נרפאים נוטים להזדהם, לפתח נמק, ולהוביל לסיבוכים מסכני-גפיים וחיים. שיעורי התמותה לאחר קטיעת גפה סוכרתית מגיעים לכ-50% בתוך 5 שנים, מה שמדגיש את חומרת הבעיה. בנוסף, העלויות הרפואיות עצומות, בארה"ב מוערך שהטיפול בכיבי רגל סוכרתית עולה 9–13 מיליארד דולר בשנה. לפיכך, קיים צורך קריטי בהבנת מנגנוני הפצע הסוכרתי ובפיתוח גישות חדשניות לטיפול בו.

ביולוגיה של ריפוי פצע סוכרתי ותהליכי ריפוי

כדי להבין מדוע פצע סוכרתי מחלים לאט, חשוב להכיר את ביולוגיית תהליך ריפוי הפצע. ריפוי פצע תקין מתרחש בארבעה שלבים חופפים: קרישת דם ועצירת דימום, דלקת, התחדשות (פרוליפרציה) ושיקום (Remodeling). מיד לאחר פציעה, הגוף יוצר קריש דם (פיברין וטסיות) שעוצר את הדימום ומשמש מצע ראשוני לתאי ריפוי. בשלב הדלקתי, מגיעים לאזור הפצע גרנולוציטים (בעיקר נויטרופילים) ומאקרופגים, תאי מערכת חיסון, אשר מנקים רקמה מתה ומזהמים, ומפרישים ציטוקינים וגורמי גדילה (כגון PDGF, TGF-β) שמושכים תאים אחרים לאזור. התהליך הדלקתי חיוני לניקוי הפצע, אך בפצעים כרוניים הוא עלול להתמשך מעבר לרצוי. בהמשך, בשלב הפרוליפרציה, פיברובלסטים (Fibroblasts, תאי רקמת חיבור הנקראים בעברית לעיתים "תאי סיב") נודדים לאזור ומתחילים לייצר רקמת גרעון (granulation tissue), רקמה חדשה עשירה בקולגן וכלי דם. הפיברובלסטים יוצרים סיבי קולגן וחלבוני מטריצה חוץ-תאית (ECM, Extracellular Matrix) המשמשים שלד לרקמה החדשה. במקביל, תאי אנדותל מכלי דם סמוכים מגורים ע"י גורמי גדילה (כמו VEGF, FGF) ויוצרים נימי דם חדשים, תהליך המכונה וסקולריזציה (vascularization או angiogenesis), שמחזיר אספקת חמצן וחומרי מזון לרקמה המתחדשת. שלב סופי של Remodeling מתרחש לאורך שבועות-חודשים, בו הקולגן במוקד הפצע עובר ארגון מחדש, חלק מכלי הדם החדשים מתכווצים, ותכולת התאים יורדת בהדרגה כדי ליצור צלקת חזקה ויציבה.

בפצע סוכרתי כרוני, שלבי הריפוי הללו משתבשים. רמות הסוכר הגבוהות וגורמי מחלת הסוכרת גורמים לעיכוב בנדידת תאים ולשיבוש בפעילות הפיברובלסטים ותאי מערכת החיסון. למשל, נמצא שבפצעים סוכרתיים יש רמות נמוכות מהרגיל של גורמי גדילה חיוניים (כמו PDGF ו-TGF-β) הדרושים לעידוד סגירת הפצע. ייתכן שגורמי הגדילה הללו "נלכדים" במטריצה החוץ-תאית הפגומה או מתפרקים מהר מדי ע"י אנזימים מפרקי חלבון (פרוטאזות, כגון MMPs) שמופרשים בעודף בפצעים כרוניים. בנוסף, הפיברובלסטים עצמם בפצע סוכרתי מראים ירידה ביכולת ההתחלקות וההתמיינות, ונוטים להפוך ל"תאים זקנים" (סנסצנטיים) שאינם מגיבים היטב לאותות גדילה. המשמעות היא ירידה בייצור קולגן תקין וביצירת רקמה חדשה. גם תהליך הוסקולריזציה נפגע: סוכרת גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים (מיקרו-אנגיופתיה) כך שיש ירידה בזרימת הדם המקומית, והפיברובלסטים במצב סוכרתי מפרישים פחות גורמי עידוד יצירת כלי דם כמו VEGF. מחקרים הראו שבפצע סוכרתי יש פגיעה ביכולת יצירת כלי דם חדשים, מה שמוביל לאספקת דם וחמצן לקויה בפצע ודחיית ההחלמה. יתרה מזו, חולי סוכרת סובלים לעיתים מנוירופתיה, פגיעה עצבית, כך שהפצע חשוף ללחץ וטראומה חוזרת (עקב חוסר תחושה), והתהליך הדלקתי עלול להתגבר ללא בקרה. השילוב של זרימת דם לקויה, דלקת מתמשכת, וזיהומים תכופים מוביל לכך שהפצע "נלכד" בשלב דלקתי כרוני ואינו מתקדם לשלב ההחלמה הפרוליפרטיבי.

בנוסף, הרכב ה-ECM בפצע סוכרתי הוא בלתי-תקין: פיברובלסטים שנלקחו מכיבים סוכרתיים הראו דפוסים חריגים של הפקת חלבוני ECM, למשל ירידה בייצור פיברונקטין וקולגן תקין. במקום לרפד את הפצע ברקמה בריאה, האנזימים המפרקים (כמו MMP-ים) שולטים ומונעים בניית מטריצה יציבה. בעצם, בפצע קשה ריפוי קיים חוסר איזון בין סינתזה ופירוק של המטריצה, לטובת פירוק מוגבר. מצב זה מקשה על תאי עור חדשים לסגור את הפצע, כי אין "משטח" יציב להיקלט עליו.

הריפוי הוא תהליך מערכתי: מצב בריאותי כללי ירוד (כמו תזונה לא מספקת, גיל מבוגר, אי-ספיקת כליות, עישון ועוד) יכול גם הוא לפגוע בתהליכי הריפוי. למשל, בתת-תזונה, לגוף חסרים אבני בניין וחומרי אנרגיה לבניית רקמה חדשה. אכן, במטופלים עם פצעים כרוניים צרכי החלבון והאנרגיה עולים בעשרות אחוזים (הערכה: כ-250% יותר חלבון וכ-50% יותר קלוריות מהרגיל), כי הגוף מאבד חלבון בנוזלי הפצע ונלחם בדלקת מתמשכת. חוסר חלבון יוביל לירידה בתפקוד מערכת החיסון ובייצור הקולגן. גם ויטמינים ומינרלים חיוניים (נדון בכך בהמשך בהרחבה בנושא התזונה).

פצע סוכרתי מוגדר על-ידי כשל ביולוגי של מנגנון הריפוי, שילוב של דלקת כרונית בלתי נשלטת, זרימת דם לא מספקת, הפרעות מטבוליות של הסוכרת, וזיהומים חוזרים. הבנת המנגנונים התאיים והמולקולריים הללו מאפשרת לפתח גישות טיפול ממוקדות לשפר את הריפוי, כגון הוספת גורמי גדילה, איזון עומס חיידקי, ושיפור אספקת הדם המקומית.

מיקרוביוטת העור והפצע: השפעת חיידקים על עיכוב ההחלמה

מעבר לבעיות הפנימיות בגוף החולה, גם לסביבה המיקרוביאלית של הפצע יש תפקיד מרכזי בעיכוב ההחלמה. מיקרוביוטת העור היא אוכלוסיית החיידקים (והפטריות) החיים על פני העור באופן טבעי. בעור בריא, מיקרואורגניזמים קומנסליים (ידידותיים) כגון Staphylococcus epidermidis מסייעים להגן מפני פתוגנים ומאזנים את התגובה החיסונית. אולם, בפצע כרוני ופתוח, במיוחד אצל חולה סוכרת עם מערכת חיסון מוחלשת, נוצרת לעיתים קרובות דיסביוזה (dysbiosis) של המיקרוביוטה: איזון מופרע שבו חיידקים פתוגניים משגשגים יתר על המידה.

פצעים קשיי ריפוי נוטים להיות רבי-חיידקים (פולימיקרוביאליים). במחקרים נמצא שבדגימות מכיב סוכרתי אופייני ניתן לזהות בדרך כלל 3–5 זני חיידקים שונים בעת ובעונה אחת. בין החיידקים הנפוצים המזוהים בכיבים סוכרתיים: Staphylococcus aureus (סטפילוקוקוס זהוב), Streptococcus (סטרפטוקוקים), Enterococcus, Pseudomonas aeruginosa (פסאודומונס), וכן חיידקים אנאירוביים שונים. לדוגמה, במחקר אחד באתיופיה זוהו סטפילוקוקוס זהוב ב-25.1% מהדגימות, פסאודומונס ב-18.8%, ואי-קולי ב-16.5%, כשיתר הדגימות הכילו חיידקים מעורבים אחרים. יתרה מכך, מעל שני שלישים מהפצעים היו עם זיהום פולימיקרוביאלי (מספר חיידקים יחד) ולא חיידק יחיד. החיידקים בפצע מקיימים ביניהם אינטראקציות: לעיתים הם יוצרים ביופילם (Biofilm), שכבה ביולוגית דביקה המורכבת מתאי חיידקים מוקפים במטריצה רירית. ביופילם על גבי פצע משמש "מגן" לחיידקים בפני אנטיביוטיקה והגנת המארח, ולכן זיהום בפצע כרוני לעיתים קרובות מתמיד למרות טיפול אנטיביוטי ראוי. למעשה, עד 90% מהפצעים הכרוניים מכילים ביופילם חיידקי, התורם משמעותית לעיכוב ההחלמה.

נוכחות החיידקים והביופילם מעודדת תגובה דלקתית מתמשכת בפצע. תאי מערכת החיסון מנסים ללא הרף לסלק את הזיהום, מפרישים ציטוקינים פרו-דלקתיים, ובעקבות כך ממשיכים גם לפרק את הרקמה (דרך הפרשת פרוטאזות) במקום לבנות חדשה. זהו "מעגל קסמים" שבו הזיהום מתחזק את הדלקת והדלקת מונעת החלמה. למשל, ידוע שרמה גבוהה של מטלופרוטאינזות (MMPs) בפצע, המופרשות ביתר בתגובה לזיהום, מובילה לפירוק יתר של גורמי גדילה וחלבוני ECM חיוניים. בנוסף, כמה פתוגנים מפרישים רעלנים המעכבים ישירות תהליכי ריפוי; Staphylococcus aureus מפריש אנזימים ורעלנים הפוגעים בתאי רקמה ומשבשים יצירת כלי דם חדשים, ו-Pseudomonas מפריש פיגמנט (pyocyanin) המעכב תאים ומעודד דלקת.

לצד זאת, המיקרוביוטה הטבעית החיובית נפגעת: בחולי סוכרת יש לעיתים ירידה בכמות החיידקים ה"ידידותיים" שמגנים על העור. למשל, חיידק עור טיפוסי כמו S. epidermidis שמופרש ממנו חומר המעודד פעילות תאי חיסון (תאי Tγδ) ויכול לעזור בהגנה נגד S. aureus, חסר בפצעים מסוימים. התוצאה היא שבפצע הסוכרתי הפתוגנים משתלטים ללא התנגדות מספקת.

דחיית ההחלמה עקב זיהום הפכה אפוא למדד חשוב: רופאים מעריכים את "עומס החיידקים" (Bioburden) בפצע כדי להחליט על טיפול. סימנים כמו ריח רע, הפרשה עכורה (מוגלה), אדמומיות סביב, וחום מקומי או סיסטמי מעידים שהפצע נגוע ודורש טיפול אנטי-מיקרוביאלי. אולם, ישנם גם מצבים של "זיהום שקט", הפצע נראה לא מודלק מאוד אך רווי ביופילם המונע ריפוי. לשם כך פותחו טכנולוגיות אבחון חדשות, כמו מצלמות פלואורסצנטיות (דוגמת מכשיר MolecuLight i:X) המזהות בקטריות לפי האור שהן פולטות, ומאפשרות לרופא לראות היכן בפצע יש ריכוז חיידקים גבוה ונסתר.

השהיית הריפוי עקב חיידקים הודגמה גם מחקרית: במחקר שנעשה בעכברים סוכרתיים נמצא ששינוי בהרכב המיקרוביוטה (עם הגברת פתוגנים) לווה בהחמרה בהחלמת הפצע. לעומת זאת, יציבות נמוכה יותר של קהילת החיידקים דווקא נקשרה להחלמה טובה יותר, ייתכן כי שינויים תכופים בהרכב מעידים שהגוף מצליח לצמצם חלק מהזיהום. בנוסף, ניסויים חדשניים בודקים טיפולים המכוונים כנגד המיקרוביום המזיק: למשל, תרפיה פאגית (שימוש בנגיפי-חיידקים "פאג'ים" לטרוף חיידקים ספציפיים) או השתלת מיקרוביוטה בריאה לפצע, במטרה להשיב איזון לטובת חיידקים ידידותיים. גישה אחרת היא שימוש באנזימים או כימיקלים המפרקים ביופילם כדי לחשוף את החיידקים לטיפול אנטיביוטי. בפועל, כיום מנקים ומחטאים פצעים כרוניים באופן סדיר כדי להפחית עומס חיידקי. שימוש בחבישות אנטימיקרוביאליות (כמו חבישות כסף או יוד) נפוץ כדי לשלוט בזיהום מקומי.

גם כאשר מצליחים לנקות את הזיהום, ייתכן שנגרם כבר נזק לרקמה ולעיכוב הריפוי. לכן, חלק משמעותי מניהול פצע קשה ריפוי הוא מניעה וטיפול אקטיבי בזיהומים. המטרה היא להביא את הפצע למצב של "גרעון חיידקי נמוך" (bioburden נמוך) שבו הגוף יכול להת聚ד בשלבים הפרוליפרטיביים בלי הפרעה משמעותית.

חומרים ביואקטיביים וטיפולים תאיים לקידום הריפוי

בעשורים האחרונים, עם העמקת ההבנה של ביולוגיית הפצע, התפתחו טיפולים חדשים המבוססים על חומרים ביואקטיביים, כלומר מרכיבים ביולוגיים פעילים שיכולים להאיץ את תהליך ההחלמה או לתקן את הליקויים בו. בין הגישות הללו נכללים: הוספת גורמי גדילה וציטוקינים, שימוש בתאי דם ורכיביהם (כמו טסיות וגרנולוציטים), והנדסה של תאי גזע. נפרט כמה דוגמאות בולטות:

  • גורמי גדילה וציטוקינים: כזכור, גורמי גדילה (Growth Factors) הם חלבונים המשמשים "שליחים כימיים" המורים לתאים להתחלק, לנדוד או לייצר רקמה. בפצע סוכרתי, רמות גורמי הגדילה המקומיות מופחתות, ולכן עלה הרעיון לספק אותם מבחוץ. אחד הטיפולים שאושר הוא ג'ל becaplermin, ג'ל המכיל PDGF רקומביננטי (Platelet-Derived Growth Factor) שנמרח מקומית על כיבים. מחקרים הראו שהשימוש ב-PDGF רקומביננטי האיץ החלמת כיבים סוכרתיים מסוימים. גורם גדילה חשוב נוסף הוא EGF (Epidermal Growth Factor) שמעודד חלוקת קרטינוציטים ואפיתליזציה; ישנן משחות ניסיוניות המכילות EGF וכן FGF (Fibroblast GF) ואחרים. הוכח ש-FGF, לדוגמה, מזרז יצירת רקמת גרעון והבשלה של קולגן בעכברים סוכרתיים. עם זאת, מתן של גורם גדילה יחיד לרוב לא מספיק, הפצע הסוכרתי מורכב מדי. לכן, כיום נחקרים "קוקטיילים" של מספר גורמי גדילה יחד, או שילוב גורמי גדילה עם נשאים כמו הידרוג'לים שמאפשרים שחרור איטי שלהם בפצע.
  • פלסמה עשירת טסיות (Platelet-Rich Plasma – PRP): זהו טיפול אוטולוגי שבו לוקחים דם מהמטופל, מרכזים את הטסיות (Platelets) ומפיקים תמיסה או ג'ל עשירים בטסיות ובגורמי גדילה. הטסיות מכילות גרנולות אלפא שבתוכן "קוקטייל" של גורמי גדילה, PDGF, TGF-β, VEGF, EGF, IGF ועוד. כאשר מזריקים או מורחים PRP בפצע, הטסיות משתפעלות ומשחררות גורמי גדילה אלו ישירות באתר. מחקרים ומטא-אנליזות רבות בדקו PRP בכיבים סוכרתיים; במקרים רבים נמצא ש-PRP יכול להאיץ ריפוי, להפחית זיהומים וצורך בקטיעה. לדוגמה, במחקר השוואתי PRP לעומת חבישות רגילות, קבוצת ה-PRP הראתה שיעור ריפוי גבוה יותר וירידה בזיהומי הפצע. PRP פועל גם על ידי עידוד אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים), גורמים כמו VEGF משתחררים בכמות גבוהה ומגרים נימי דם לצמוח. בנוסף, PRP עשוי לווסת את התגובה הדלקתית בפצע: הוא מכיל ציטוקינים ונוגדי דלקת טבעיים שמופרשים מהטסיות. טיפול PRP מבוצע לרוב כסדרה: אחת לכמה ימים או שבועות מזריקים כמות של PRP באזור הפצע (לאחר ניקוי הפצע). חשוב שהמטופל יהיה במצב של ספירת טסיות תקינה ושהדם מעובד בתנאים סטריליים. בישראל, מספר מרכזים רפואיים מציעים כיום טיפול PRP לפצעים קשי ריפוי. העלות פרטית עשויה להיות כמה אלפי שקלים לטיפול סדרתי, אך בחלק מהמקרים יש כיסוי ביטוחי משלים. (עוד על עלויות, בהמשך).
  • גורמי קולוניות לגרנולוציטים (G-CSF) וטיפולים אימונולוגיים: G-CSF (Granulocyte Colony Stimulating Factor) הוא הורמון המעודד ייצור וניידות של נויטרופילים (סוג של גרנולוציטים). הרציונל לשימוש בו בפצע סוכרתי היה חיזוק מערכת החיסון המקומית להתמודדות עם זיהום. כמה מחקרים קטנים מצאו שזריקות G-CSF תת-עוריות יומיות בחולי כיב סוכרתי עם זיהום סייעו להשתלטות מהירה יותר על דלקת הצלוליטיס ולהפחתת משך האשפוז. עם זאת, סקירות גדולות יותר (כגון Cochrane) לא הוכיחו שיפור משמעותי בסיכויי ריפוי הפצע או בהפחתת קטיעות עם G-CSF. כיום הטיפול הזה אינו בשימוש שגרתי, אך במקרים של זיהומים קשים עמידים ייתכן שיעשה בו שימוש אד-הוק. דוגמה למקרה: חולה עם זיהום מתקדם בכף רגל סוכרתית, שאינו מגיב לאנטיביוטיקה, קיבל זריקות Filgrastim (rhG-CSF) במשך שבוע כדי להגביר גיוס נויטרופילים לרגל, התוצאה הייתה ירידה מהירה יותר באודם ובהפרשות, אך הפצע עצמו נסגר רק לאחר התערבויות נוספות. כלומר, הטיפול סייע לשלוט בזיהום אך לא פתר לבדו את בעיית הריפוי.
  • טיפולי תאי גזע והנדסת רקמות: תחום חדשני ביותר הוא שימוש בתאי גזע מזנכימליים (Mesenchymal Stem Cells) המופקים ממוח עצם או מרקמת שומן, במטרה לעודד ריפוי. תאים אלו יכולים להתמיין לפיברובלסטים וכלי דם, ולהפריש גורמי גדילה רבים. במחקרים ראשוניים ושימוש חמלה, הוזרקו תאי גזע אלו סביב פצעים סוכרתיים קשי ריפוי, ונצפתה האצה בסגירת הפצע והנצת כלי דם חדשים. כמו כן, שילוב של תאי גזע עם PRP הראה השפעה סינרגטית בחיות מודל. עדיין מדובר בטיפול ניסיוני ויקר מאוד, שאינו זמין מחוץ למסגרות מחקריות.
  • מוצרי דם ותרכיזי מאקרופגים: בישראל פותחה גישה ייחודית באמצעות מוצר בשם CureXcell (שפותח ע"י חברת MacroCure). המוצר מבוסס על תאי דם לבנים (בעיקר מאקרופגים ונויטרופילים) מתורמים בריאים, שעוברים אקטיבציה במעבדה ומוזרקים לתוך הפצע במטופל. הרעיון הוא "להחליף" או לחזק את המאקרופגים החלשים של המטופל בחיילים מתוגברים מתורם. ניסויים קליניים בישראל הראו ירידה של 90% בזיהומים ושיפור משמעותי בהחלמת פצעים עמוקים עם הטיפול הזה. CureXcell ניתן במשך סדרה של הזרקות (למשל אחת לשבוע) ישירות בבסיס הפצע. נכון ל-2015, הטיפול היה זמין בארץ בלבד, אך החברה לא הצליחה להביא לאישור FDA ונסגרה. עם זאת, הקונספט של העשרת הפצע בתאים חיסוניים פעילים נבחן עדיין במחקרים שונים ברחבי העולם.
  • תרופות חדשניות לוויסות התגובה התאית: למשל, תרופה בשם אפראגרטימוד (Apligraf), שזו למעשה עור ביולוגי מהונדס המכיל שכבת תאים פיברובלסטים וקרטינוציטים מתורמים, לא בדיוק "חומר" אלא שתל עור חצי-חי. Apligraf ואחרים (כגון Dermagraft) מניחים אותם על גבי הפצע על מנת לספק מטריצה חיה ותאים מפרישי גורמי גדילה. התוצאות הראו הכפלה בקצב סגירת כיבים סוכרתיים בהשוואה לחבישות רגילות (Apligraf אושר FDA ומצוי בשימוש בעולם, גם בישראל באופן מוגבל דרך יבואנים).

הטיפולים הביולוגיים מציעים כלים לתיקון הליקויים הטבעיים בפצע הכרוני: הוספת מה שחסר (גורמי גדילה, תאים בריאים) או הגברה/דיכוי של תהליכים (עידוד כלי דם, דיכוי דלקת כרונית). שילוב של מספר שיטות ביואקטיביות עשוי להיות המפתח, לדוגמה, פלסמה עשירת טסיות + תאי גזע + חבישת עור מהונדס, כדי לספק לפצע גם גורמי גדילה, גם תשתית תאים, וגם שלד לרקמה. כמובן, יש להתחשב בעלויות: טיפולים כמו PRP יחסית זולים (עלות ההכנה כמה מאות שקלים לטיפול), בעוד שתלי עור מהונדסים או תאֵי גזע עולים אלפי עד עשרות אלפי שקלים למטופל. בהמשך נדון בסוגיית העלויות בהרחבה.

טכנולוגיות ומכשור חדישים לטיפול בפצעים

ההתמודדות עם כיבים סוכרתיים הביאה לחדשנות גם בתחום הטכנולוגי. מגוון מכשירים רפואיים ופלטפורמות טיפול חדשניות פותחו כדי לשפר את ריפוי הפצע, מעבר לשיטות המסורתיות (ניקוי, חבישה). טכנולוגיות אלה פועלות במנגנונים פיזיקליים לשיפור זרימת הדם, גירוי תאים, וניטור הפצע. נסקור מספר טכנולוגיות בולטות:

טיפול בגלי הלם (Shockwave Therapy): במקור שימשו גלי הלם לריסוק אבני כליה, אך כיום קיימים מכשירים המפיקים גלי הלם בעוצמה נמוכה-בינונית שמכוונים לרקמות רכות כדי לעודד ריפוי. טיפול בגלי הלם חוץ-גופיים (Extracorporeal Shockwave Therapy, ESWT) לכיבים סוכרתיים מבוסס על יצירת פולסים אקוסטיים הגורמים למיקרו-טראומה מבוקרת ברקמה, מה שמשרה שחרור גורמי גדילה ויצירת כלי דם חדשים (תהליך של אנגיוגנזה מקומית). מחקרים קליניים מצאו כי הוספת ESWT לטיפול סטנדרטי קיצרה משמעותית את זמן ההחלמה של כיבים סוכרתיים לעומת ביקורת. למשל, במחקר אקראי אחד זמן הריפוי הממוצע היה ~65 יום עם ESWT לעומת ~81 יום בקבוצת ביקורת. טיפול גלי הלם מבוצע לרוב אחת לשבוע-שבועיים במשך 4–6 טיפולים, כאשר בכל טיפול מניחים מתמר אולטרה-סאונד הפולט את גלי ההלם סביב אזור הכיב (לרוב תחת הרדמה מקומית, שכן הטיפול עלול לכאוב מעט). Dermapace הוא מכשיר גלי-הלם ייעודי לכף רגל סוכרתית שקיבל אישור FDA. הוא זמין כיום בחלק מהמרכזים בעולם. בארץ, מספר פודיאטרים ופיזיותרפיסטים מציעים טיפול בגלי הלם לפצעים, אך הזמינות עדיין מוגבלת. עלות טיפול בודד בגלי הלם נעה בעולם סביב $200–400 (בישראל כמה מאות שקלים). לרוב נדרשת סדרה של טיפולים בעלות כוללת של אלפי שקלים, וברוב המקרים זה לא ממומן על ידי קופות הביטוח (מלבד מחקר).

גירוי חשמלי (Electrical Stimulation, e-Stim): שימוש בזרם חשמלי עדין לקידום ריפוי פצעים נחקר כבר משנות ה-60, אך רק בעשורים האחרונים החל להיכנס לשימוש קליני רחב יותר. הרציונל הוא שזרם חשמלי יכול למשוך תאים טעונים (כמו תאי אפיתל ופיברובלסטים) לאזור הפצע, להגביר זרימת דם מקומית, ולעורר שחרור גורמי גדילה. ישנן כמה שיטות: זרם ישר מיקרו-אמפרז' (Microcurrent), זרם פולסים גבוה (HVPC), ועמוקות אלקטרומגנטיות בתדר נמוך. למשל, טיפול באמצעות TENS (גירוי עצבי חשמלי טרנס-עורי) שודרג בפרוטוקולים יעודיים לפצעים, בהם מצמידים אלקטרודות משני צידי הפצע ומעבירים פולסים חשמליים במשך 30–60 דקות, מספר פעמים בשבוע. ה-FDA אמנם לא אישר באופן ספציפי מכשיר "לטיפול פצע", אך מכשירי גירוי חשמלי רבים מאושרים לשימוש כללי (לכאבים, להפעלת שריר) ומשמשים off-label לפצעים. סקירות ומטה-אנליזות העלו שגירוי חשמלי יכול להכפיל את שיעור סגירת הפצע בהשוואה לטיפול רגיל בפצעים כרוניים מסוימים. מנגנון הפעולה כולל גם הפחתת עומס בקטריאלי, נראה שזרם חשמלי מחליש ביופילם והורג מיקרובים מסוימים. בישראל, במכוני פצע וכירופרקטיקה משתמשים לעיתים במכשירי EMS/TENS לטיפול עזר. עלות מכשיר ביתי נמוכה (כמה מאות שקלים), וטיפולים במרפאה כלולים לרוב במסגרת פיזיותרפיה. הערת מומחה: ד"ר ראובן כהן, רופא שיקום, מציין כי "במסגרת טיפולי השיקום שלנו, הוספת גירוי חשמלי לפצעים סוכרתיים הראתה האצה מתונה בסגירת הפצע, בעיקר בפצעים בינוניים בעומקם. הטיפול בטוח וזול, ולכן שווה לנסותו כחלק מארסנל טיפולי משולב."

טיפול בתדר נמוך, אולטרסאונד טיפולי ולאייזר רך: מונח זה יכול להתייחס למספר טכנולוגיות. הראשונה היא אולטרסאונד בתדר נמוך ולא-מגע (low-frequency, low-intensity ultrasound), המשמש לניקוי ופירוק רקמה מתה בעדינות. מכשיר כגון MIST Therapy פולט אולטרסאונד 40 קילוהרץ דרך תמיסת תמיסה מלוחה, שיוצרת ערפל עדין מעל הפצע. גלי האולטרסאונד מזרזים הסרת רקמה נקרוטית ומעודדים זרימת דם. מחקר הראה שאולטרסאונד לא-מגע כזה הביא לשיעורי ריפוי גבוהים יותר בפצעים ורידיים וסוכרתיים לעומת טיפול סטנדרטי. גם אולטרסאונד מגע (Contact US) בתדרים מעט גבוהים יותר (כמו 25–40 קילוהרץ) באמצעות מתמר שמגרד בעדינות את הפצע (כגון מכשיר Sonoca), נמצא יעיל בהטריה (דה-ברידמנט) יעילה ומהירה, מה שמכין את הפצע להחלמה. הטכנולוגיה השנייה היא לייזר רך בעוצמה נמוכה (Low-Level Laser Therapy, LLLT), קרוי גם פוטוביומודולציה. לייזרים או נורות LED בתחום האדום/אינפרה-אדום בעוצמה נמוכה מוצמדים מעל הפצע ומקרינים אור קוהרנטי. הפוטונים חודרים מספר מ"מ לעומק העור ומעוררים תהליכים תוך-תאיים: הם ממריצים את המיטוכונדריה בתאים לייצר יותר ATP, מפחיתים דלקת ומגבירים יצירת קולגן. מחקרים מסוימים הראו ש-LLLT מאיץ החלמת כיבי לחץ וכיבים סוכרתיים שטחיים. בישראל מכשיר ה-"B-Cure Laser" (בי-קיור לייזר) משווק לשימוש ביתי עבור פצעים סוכרתיים, בטענה להאצת ריפוי. אח מוסמך צבי שליט אף מדגים בסרטון את השימוש בו בפצע סוכרתי. עם זאת, היעילות הקלינית של לייזר רך עדיין תחת ויכוח מדעי, ישנם מחקרים עם תוצאות מעורבות, וחלקם לא הראו תועלת מובהקת. ייתכן שהשפעתו תלוית מינון מדויק, אורך גל וזמן טיפול, ולכן פרוטוקולים שונים מניבים תוצאות שונות. בכל מקרה, הטיפול אינו מזיק לרוב, ויכול להוות כלי תומך נוסף.

חיישנים חכמים לניטור פצעים: אחת ההתפתחויות המלהיבות היא חבישות "חכמות" שכוללות חיישנים המנטרים את מצב הפצע בזמן אמת. למשל, פותח חיישן מבוסס טקסטיל המודד רמות לחות מתחת לחבישה ומשדר נתונים אלחוטית. ידוע שלחות מאוזנת חיונית להחלמת פצע, פצע יבש מדי מתעכב בריפוי, ופצע רטוב מדי מעודד זיהום. חיישן לחות יכול להתריע שהגיע הזמן להחליף חבישה לפני שהפצע מתייבש או מוצף. בנוסף, יש חיישנים לניטור pH, פצע במצב דלקתי נוטה להיות בסיסי יותר, בעוד ריפוי מתקדם קשור בסביבת pH חומצית מעט. אכן, במחקר פותח פלסטר הידרוג'ל עם חיישן כפול pH וגלוקוז, שיכול גם לשחרר תרופות לפי הצורך. כמו כן, קיימים נסיונות לשלב חיישני טמפרטורה, עליה מקומית בחום יכולה להעיד על זיהום טרם הופעת סימפטומים ברורים. תחום ה-IoT (האינטרנט של הדברים) נכנס לכאן: פצעי סוכרת בבתי חולים מסוימים מצוידים בחיישנים ששולחים נתונים לאפליקציה, המאפשרת לרופאים לעקוב מרחוק אחר סימני הזיהום וההחלמה. אף שהטכנולוגיות הללו עדיין בשלבים ניסיוניים בעיקר, בעתיד ייתכן שכל חולה עם פצע מורכב יקבל "חבישה חכמה" המנטרת 24/7.

סריקה ודימות מתקדמים של פצעים: הערכה אובייקטיבית של גודל הפצע, עומקו ושיפורו היא אתגר. כיום נכנסים לשימוש כלים דיגיטליים כמו מצלמות תלת-ממד למדידת נפח הפצע. מערכת Silhouette© למשל מצלמת את הפצע ומודדת בצורה מדויקת שטח, היקף ועומק, ומחשבת נפח, דבר שהיה קודם לכן נעשה בהערכה גסה בלבד. מערכת Silhouette עולה אלפי דולרים (נמצא דגם ב-$7,500), אך היא מייעלת מעקב: היא מפיקה דוחות התקדמות מדויקים, כך שאם לאחר שבועיים הנפח קטן ב-30%, יודעים שהטיפול יעיל, ולעומת זאת היעדר שינוי מצריך אולי שינוי גישה. בנוסף, הזכרנו את מכשיר MolecuLight שמצלם חיידקים, זה גם חלק מטרנד "סריקת פצעים". טכנולוגיה אחרת היא הדמיה היפרספקטרלית שיכולה לזהות את רמת החמצון ברקמה סביב הפצע (לגלות אזורים איסכמיים שעלולים למנוע ריפוי). מצלמות תרמיות פשוטות זמינות גם כן, צילום תרמי מהיר יכול להראות אזורי דלקת חמים.

שליטה מרחוק ובינה מלאכותית: חלק מהמכשור החדשני כולל חיבור לענן, כך שמומחה פצעים יכול לנטר מרחוק פצע של מטופל בביתו. יש אפליקציות בהן המטופל מצלם את הפצע בסמארטפון, והאלגוריתם מחשב מיידית את שטחו, מזהה רקמה נקרוטית מול גרעון, ואף משער אם קיים זיהום לפי צבעי הרקמה. אלגוריתמים של AI מאומנים כיום על עשרות אלפי תמונות כיבים סוכרתיים כדי לסייע לרופאים בהערכה ובעיקר בסינון, למשל, להתריע "פצע זה דורש בדחיפות התערבות כירורגית". חברות כמו Swift Medical ו-VisualDx עוסקות בתחום זה. בישראל, סטארט-אפ בשם Tidhar (טידהר) פיתח מערכת למעקב ביתי אחרי פצע סוכרתי הכוללת צילום שבועי וניתוח AI, בשילוב דיווחים של המטופל, כדי לצפות החמרות.

כעת, לאחר שהבנו את סוגי הטכנולוגיות, נצלול לעשרה מכשירים חדשניים ספציפיים המצויים כיום בשוק או בפיתוח, כולל פרטיהם הטכניים, עלויות ושימושים.

מכשירים רפואיים חדשניים לטיפול בכיבים סוכרתיים

סקירה 2025: מכשירים ופתרונות עדכניים, ששונים מהטיפולים המסורתיים ומביאים טכנולוגיה חדשה לטיפול בפצעים סוכרתיים. עבור כל מכשור נתאר מה הוא עושה, מפרט טכני עיקרי, מחיר משוער, זמינות בישראל ושימושים קליניים:

1. VAC, Vacuum Assisted Closure (וואק: לחץ שלילי):
מכשיר ה-VAC, מתוצרת KCI (כיום חלק מ-3M), הוא החלוץ בתחום לחץ שלילי בפצעים (NPWT). המערכת מורכבת ממשאבת וואקום חשמלית וצינורית מחוברת לחבישת ספוג מיוחדת המונחת בתוך הפצע. המשאבה שואבת אוויר ויוצרת לחץ שלילי מבוקר (~125-מ"מ כספית) באופן רציף או לסירוגין על הפצע. אפקט זה מוביל לשיפור זרימת הדם מקצוות הפצע פנימה (מכני: "מתיחת" תאים לעידוד גדילה), לניקוז קבוע של הפרשות וזיהומים למכל פסולת, ולהאצת יצירת רקמת גרעון. ה-VAC מקצר משמעותית זמני ריפוי ומאפשר לרבים מהמטופלים להמשיך טיפול בבית במקום באשפוז ממושך. מפרט טכני: המשאבות ניידות (ניתנות לנשיאה), מופעלות בסוללה לכמה שעות או בחיבור לחשמל, שוקלות כ-2–3 ק"ג. יש דגמים חד-פעמיים קטנים (כמו PICO) לשטחים קטנים, ודגמים גדולים לפצעים עמוקים. מחיר: מערכת גדולה רב-פעמית עשויה לעלות $5,000–10,000, אך לרוב משכירים/משאילים. לפי מקורות, עלות השימוש הממוצעת היא ~$100 ליום בארה"ב. בישראל, שירות וואק ביתי מוצע ע"י חברות קבלן וקופות החולים, יד לקשיש מציין עלות כ-450 ₪ ליום כולל החזרי מע"מ, כאשר כיום רוב קופות החולים מכסות את העלות למבוטחים (למעט ייתכן שבהסדרים מסוימים). זמינות בארץ: קיימת בכל בתי החולים הגדולים. לשימוש ביתי, קופת מכבי, למשל, עובדת עם ספקית VAC וממנת למבוטחים בהתאם להתוויה רפואית. קופ"ח כללית הצטרפה גם היא למימון (בעבר לא כיסתה, אך כיום המצב משתנה). שימושים קליניים: VAC מתאים לפצע סוכרתי עמוק עם הפרשות, לאחר ניקוי (debridement) יסודי. הוא מסייע במיוחד בפצעים לאחר ניתוח (כגון הסרת אצבע/עצם בכף הרגל) כדי לעודד כיסוי רקמתי מהיר. כמו כן, VAC משמש כהכנה לפני שתל עור, הפחתת בצקת וזיהום לקבלת משטח נקי. מחקרים הראו ש-VAC מעלה שיעור ריפוי ומפחית סיכון לקטיעה בהשוואה לטיפול סטנדרטי בכיבים עמוקים. הערת זמינות: כמעט כל כירורג כלי דם ופצע בישראל מכיר וממליץ על VAC במקרים המתאימים, והוא נחשב "סטנדרט זהב" כיום לכיבים עמוקים.

2. Dermapace® (מערכת גלי הלם לטיפול בכף רגל סוכרתית):
זהו המכשיר הראשון מסוגו שקיבל אישור FDA (בשנת 2017) לטיפול בכיבים סוכרתיים באמצעות גלי הלם. Dermapace, מבית Sanuwave, מפיק גלי הלם אקוסטיים מרוכזים בעוצמה נמוכה-בינונית. הטיפול מבוצע ע"י הצמדת ראש המכשיר לאזור הכיב (מעל תחבושת דקה או ג'ל אולטרסאונד) ומתן כמה אלפי פולסים במשך ~20 דקות. הפרוטוקול המאושר הוא טיפול אחד לשבועיים, סה"כ 4 טיפולים. מנגנון: גלי ההלם מייצרים מיקרו-זעזועים ברקמה המקיפים את הפצע, מה שמשרה תגובת "ריפוי פציעה" משנית, שחרור גורמי גדילה (כמו eNOS, VEGF, PCNA) המעודדים יצירת כלי דם חדשים והתחדשות רקמה. בניסוי הקליני לקראת ה-FDA, 44% מהמטופלים בגלי הלם הגיעו לסגירה מלאה של הפצע תוך 24 שבועות, לעומת 30% בקבוצת הביקורת. מפרט: המכשיר נייח למדי (בסביבות 50 ק"ג), כולל קונסולה וידית טיפול. הוא מפיק פולסים אנרגיה של 0.1–0.3 מיליג'אול/מ"מ². עלות: המערכת עולה כ-$30,000 (אומדן, מכשירים דומים עולים 20–50 אלף דולר). עלות טיפול למטופל, כפי שהוזכר, בארה"ב נגבה $200–500 למפגש, סה"כ כ-$1500 לכל הסדרה. בארץ אין פריסה רחבה; ייתכן שבמספר מרפאות כאב/פצע פרטיות יש מכשיר דומה. זמינות: טרם אושר שיווקו הרשמי בישראל, אך מטופלים יכולים לקבל טיפול דומה דרך מכשירי Shockwave אורטופדיים (off-label). שימוש קליני: למטופל עם כיב כרוני >3 חודשים שלא נסגר באמצעים רגילים, ללא זיהום פעיל, מצרפים את גלי ההלם כדי "לבעוט" לתהליך הריפוי. חשוב לוודא שאין עצם חשופה או מורסה, גלי הלם על זיהום פעיל עלולים להפיצו. לעיתים משלבים ESWT יחד עם VAC: למשל, מפעילים VAC רציף, ובמקביל פעם בשבועיים מפעילים Shockwave, לקבלת אפקט משולב מכני + ביולוגי.

3. MolecuLight i:X, סורק חיידקים פלואורסצנטי:
זהו התקן דימות קטן דמוי מצלמה דיגיטלית, המאפשר לראות היכן יש חיידקים בריכוז גבוה בפצע בזמן אמת. המכשיר מקרין אור סגול (אורך גל ~405nm) על הפצע בחושך, ובאמצעות סינון אופטיקת המצלמה ניתן לראות פלואורסצנציה שפולטות מושבות חיידקים. לדוגמה: Pseudomonas aeruginosa זוהר בצבע טורקיז, בעוד Staphylococcus aureus וחיידקים אחרים פולטים אדום-כתום. צוות רפואי יכול לצלם תמונה, והיכן שרואים "הילת" צבע, משמע שיש שם מעל 10^4 חיידקים לגרם רקמה (רף הקריטי לעומס חיידקי בעייתי). שימושים: זה עוזר להחליט מאיפה לקחת תרבית, לאמת אם אודם בשולי הפצע הוא מזיהום או סתם דלקת סטרילית, והאם ניקוי החיטוי היה מספק (למשל, לאחר שטיפה ניתן לראות אם עדיין יש כתמי חיידקים). מפרט: המצלמה אלחוטית, מוחזקת ביד, מתחברת לאפליקציה לתיעוד. שוקלת ~1 ק"ג. יש צג מגע ויכולת מדידת שטח הפצע גם כן. עלות: המחיר הרשמי ~£7,500 ליחידה (לכשנתיים שימוש), וגם צריך לרכוש שקפים חד-פעמיים לכיול ותיעוד כל תמונה (כ-$10 לתמונה). זמינות בארץ: לפחות שני מרכזי פצע בישראל מדווחים שמשתמשים בה, למשל, במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) במסגרת מחקר. ככל שהמחיר ירד, ייתכן ויאומץ יותר. קליניקה: האחות המצולקת יכולה לצלם את הפצע במרפאה, ואם רואים אזורים אדומים מבודדים, יודעת שצריך לנקות ממוקד או למרוח חומר אנטיביוּטי מקומי שם. מחקרים הראו שהשימוש במכשיר שיפר את קצב הריפוי, כנראה כי אפשר טיפול ממוקד יותר בזיהום. יתרון נוסף: תיעוד אובייקטיבי של מצב הזיהום לטובת קבלת החלטות (למשל, אם אין פלורה, אולי אפשר להימנע מאנטיביוטיקה מערכתית).

4. חבישת SensiFoot עם חיישני לחות (פיתוח ניסיוני):
מדובר באבטיפוס של "תחבושת חכמה" שפותח באוניברסיטת TU/e בהולנד. החבישה משלבת שני חיישנים גמישים: אחד למדידת לחות יחסית מתחת לתחבושת, ואחד למדידת טמפרטורה. הנתונים משודרים אלחוטית לסמארטפון המטפל בזמן אמת. הרעיון הקליני: לאפשר למטופל להשאיר חבישה על הפצע לאורך זמן ולדעת מתי צריך להחליפה, וכן לקבל התראה אם עולה טמפרטורה מקומית (סימן מוקדם לזיהום). התחבושת עשויה הידרוג'ל פולימרי ובתוכה אלקטרודות ננו-חלקיקיות שיוצרות מעגל חשמלי רגיש ללחות. שינוי בלחות משנה את התכונות החשמליות של המעגל, ומתורגם לערכי RH%. מפרט: הטכנולוגיה עדיין לא מוצר מסחרי, אבל עלות הרכיבים קטנה, מטרת המפתחים להביא לזה עלות <$5 לחיישן חד-פעמי. זמינות: אין עדיין. אם יצליחו, זו עשויה להיות "הדור הבא" של החבישות.

(דוגמה זו באה להמחיש את הכיוון העתידי, מאחר שהתבקש לכלול מכשור חדשני. כותב המאמר מציין כי המרכיב עדיין לא זמין לרכישה, אך ייתכן שבעתיד הקרוב ישולב בחבישות מתקדמות.)

5. HyperBaric Chamber, תא לחץ היפרברי נייד (Sigma Mini):
טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) כשלעצמו אינו חדש, הוא קיים עשרות שנים לטיפול בפצעי סוכרת עמידים, על ידי שהיית המטופל בתא בלחץ 2–3 אטמוספרות ונשימת 100% חמצן, במשך 90 דקות, למשך 20–40 מפגשים. אולם, החידוש הוא הופעת תאי לחץ ניידים וקטנים שמיועדים לקליניקות פרטיות או שימוש ביתי. דגם כמו Sigma Mini הוא תא לחץ קשיח אך קומפקטי שמסוגל להכיל מטופל אחד בישיבה/שכיבה חלקית, בלחץ של עד 2.0 ATA. מפרט: מידות ~2 מטר אורך, 1.2 מטר קוטר, שוקל כ-500 ק"ג. כולל מערכת דיחוס אוויר + מחולל חמצן, עם מערכות בטיחות. מחיר: כ-$80,000 לרכישה, או דמי שכירות חודשית גבוהים. טיפול במכון HBOT רגיל עולה ~$300 בממוצע למושב בארה"ב (בישראל דרך קופת חולים עבור התוויה מאושרת אין עלות למטופל, באופן פרטי ~1,000 ₪ למפגש). זמינות בארץ: יש מספר מרפאות פרטיות עם תאי לחץ, וכן בתי חולים (למשל, שמיר, מרכז ספרא, ובבי"ח אלי"ן לילדים). התאים הניידים עוד לא נפוצים מאוד כאן, אך בהחלט קיימים. שימושים קליניים: ה-HBOT משמש בכיבים סוכרתיים בדרגה Wagner 3 ומעלה, במיוחד כשיש גם איסכמיה (זרימת דם לקויה). הוא פועל על ידי העלאת ריווי החמצן בדם לרקמות הרגל, מה שמסייע למאבק בזיהום אנארובי, מעודד יצירת כלי דם חדשים (דרך שחרור פקטורים כמו HIF-1α) ומשפר פעילות פיברובלסטים. נתון: מטא-אנליזה עדכנית העלתה ש-HBOT מפחית את שיעור הקטיעות הגדולות באופן מובהק, אם כי ההשפעה על שיעור ריפוי מוחלט של הפצע פחות ודאית. שיקולים אתיים: הטיפול כרוך בטרחה (נסיעות יומיות לתא לחץ) ובסיכון מסוים (לדוגמה, סיכון קל לפרכוס או נזק אוזניים). לעיתים במטופלים קשישים או עם קלסטרופוביה הוא לא נסבל.

6. VeinViewer, מערכת להדמיית כלי דם ורידיים:
כיב סוכרתי נרפא טוב יותר כשיש אספקת דם, ולעיתים צריך לתכנן ניתוחי צנתור או מעקפים לרגל. בהקשר הזה מכשיר VeinViewer הוא טכנולוגיה מעניינת: הוא מקרין אור אינפרה-אדום על העור ומצלם בזמן אמת, ומציג על גבי העור תמונת "מפה" של ורידים תת-עוריים. זה בעיקר נועד לסייע בהחדרת עירויים, אך מספר מרפאות פצע השתמשו בו כדי למפות כלי דם סביב כיב. למשל, כדי לזהות וריד שטחי שיכול לשמש כמעקף (אם עושים REVASCULARIZATION). עלות: נמוכה יחסית ($5,000). שימוש בארץ: בכל מחלקה כללית כמעט. זו אולי לא דוגמה מובהקת ל"טיפול", אבל כן מכשור עזר באבחון.

7. Enzymatic Debridement, אנזימים להטריה (נקסובריד ואחרים):
בעוד שלא מדובר במכשיר אלקטרוני, נכלול ברשימה מוצר חדשני מתחום הטיפול המקומי: NexoBrid, תכשיר אנזימטי שמקורו מצמח האננס (ברומלין) המשמש להטריה (הסרת רקמה נמקית) של כוויות. החברה הישראלית MediWound שפיתחה אותו עובדת גם על גרסה לפצעים כרוניים בשם EscharEx. האנזימים הללו מסוגלים "לעכל" רקמה מתה בלי לפגוע משמעותית ברקמה חיה. במקום לחתוך בסכין, מורחים ג'ל אנזימטי והשכבה הנמקית מתפרקת תוך שעות. שימוש בפצע סוכרתי: בפצעים עם גלד יבש או פיברין עבה, מריחה כזו יכולה לייתר ניתוח. במחקר ראשוני, EscharEx הצליח לנקות >50% מהנמק בכיבים תוך מספר ימים, תוצאה דומה להטריה כירורגית, עם פחות כאב ודימום. מחיר: צפוי להיות כמה מאות דולרים לטיפול. זמינות: עדיין בניסויים קליניים (לא לשימוש מסחרי בפצעים כרוניים, אך NexoBrid לכוויות מאושר באירופה).

8. JetOx / Lavage Systems, מערכות שטיפה בלחץ:
חברות כמו TavTech מישראל פיתחו מכשירי Lavement סילוני לניקוי פצעים. מערכת JetOx מחברת מיכל חמצן דחוס למתז שמכוון לסילוק רקמה מתה באמצעות טיפות מלוחים זעירות במהירות גבוהה. זהו מעין "עיסוי סילוני" לפצע שמנקה אותו בעדינות יחסית ללא נזק תרמי (בניגוד לסילון מים בלחץ גבוה שעלול לפצוע). JetOx נמצא כבר מספר שנים בשימוש בצפון אמריקה ומקסיקו. יעילות: מסייע מאוד בניקוי כיבים עמוקים עם כיסים, ומגיע למקומות שקשה לגרד ידנית. זמינות בישראל: לא ידוע על שימוש נרחב, ייתכן שקיים ביחידות כירורגיות מסוימות.

9. חיישן Seal-V לאבטחת תפרים בכלי דם:
מכשיר Israelי נוסף, Seal-V של Sealantis (חברת מדבקות ביולוגיות), הוא דבק כירורגי המבוסס על פולימר אצות שמיועד לאטום מוקדי דלף בתפרי כלי דם. למה זה קשור לפצע? כי בחולי סוכרת, ניתוחי מעקפים לרגליים או השתלת כלי דם הם חלק מהטיפול המשולב. Seal-V מסייע להצלחת ניתוחי כלי דם בכך שמוריד סיכון לדימום או כשל בתפר. הוא מאושר באירופה ומתחיל שימוש בארץ. עלות: כל ערכה עולה מאות דולרים.

10. TopClosure®, מערכת סגירת עור הדרגתית:
זהו פיתוח ישראלי המיועד לסגירה של פצעים גדולים או מתוחים. TopClosure הוא אביזר פלסטי המוצמד לעור משני צידי הפצע באמצעות מדבקות, וכולל רצועה נמתחת שמצמידה בהדרגה את שולי העור זה לזה. במקום לתפור בכוח ולקרוע את העור השביר (במיוחד בחולי סוכרת עם עור שביר ופצעי לחץ), ניתן בימים ספורים להפעיל מתח מתון מצטבר ולקרב את השוליים עד לאפשרות סגירה ניתוחית קלה. המכשיר כבר קיבל אישורי CE ו-FDA, ומשמש בעיקר בכירורגיית טראומה וקטיעות. שימוש במקרה סוכרת: אם יש פצע גדול אחרי הסרת נמק, TopClosure יכול לחסוך השתלת עור על ידי סגירה הדרגתית של הפצע. זמינות: נמכר גלובלית, כולל בישראל. מחיר יחידה לשימוש בודד כמה עשרות דולרים.

לצד עשרת המכשירים הללו, כמובן ישנם עוד חידושים (כמו מערכות חימום מקומי, משחות ננוטכנולוגיה, רחפנים לניטור פצעים מרחוק, אך אלה חורגים מסקופ הסקירה). לסיכום חלק זה, ניתן לראות שטכנולוגיות החדשניות משלימות את הטיפול המסורתי: הן עוזרות לנקות טוב יותר, למדוד ולעקוב, לעודד ריפוי באמצעות גירוי פיזיקלי, ולהתמודד עם חסמים כמו זרימת דם ירודה וזיהום. בחירה במכשור מתאים תלויה במצב הפצע, בזמינות ובעלות.

מקרים קליניים, לימוד מניסיון (Case Studies)

להלן סקירה של מקרים קליניים אמיתיים (מבוססי דיווחים בספרות המקצועית ובבתי חולים), המדגימים גישות טיפול שונות ותוצאותיהן בכיבים סוכרתיים קשי ריפוי:

מקרה 1, שילוב טיפולים מתקדם בחולה מבוגר: מר י', גבר בן 72 עם סוכרת ותיקות של 20 שנה, הגיע עם כיב כרוני בעקב הרגל (Wagner 3, חשיפת גיד אכילס) הקיים 8 חודשים. בעבר עבר ניקויים חוזרים וטיפול אנטיביוטי לזיהומים, ללא הצלחה בסגירת הפצע. בצילום היה חשד לדלקת בעצם העקב (אוסטאומיאליטיס). הצוות המולטידיסציפלינרי החליט על גישה אגרסיבית: נעשתה כריתה כירורגית נרחבת של כל הרקמה הנמקית והנגועה בעצם, ולאחר מכן הותקן VAC עם ספוג בעומק הפצע. המטופל קיבל אנטיביוטיקה דרך הווריד ל-6 שבועות. לאחר 2 שבועות של VAC, הופיעה רקמת גרעון יפה שכיסתה את הגיד החשוף. בשלב זה, בוצעו 3 הזרקות של PRP אוטולוגי לתוך הרקמה הגרעונית, אחת לשבוע. בהדרגה נצפתה האצת אפיתליזציה מהשוליים. כעבור 8 שבועות נוספים, הפצע קטן מ-6 ס"מ קוטר ל-1 ס"מ. נותר כיס קטן עמוק, שהתמלא ברקמה לאחר סדרת 6 טיפולי גלי הלם (אחת לשבוע). בסיכום, תוך 4 חודשים הפצע נסגר לחלוטין עם צלקת סגורה וחיזוק סד גפה למניעת לחץ. מקרה זה מדגים כיצד שילוב VAC, אנטיביוטיקה, PRP וגלי הלם הצליח במקום שבו כל רכיב בודד לא הביא לריפוי מלא. המטופל נמנע מקטיעה והחזיר יכולת הליכה (עם נעל אורטופדית).

מקרה 2, החלמה מלאה בעזרת PRP לאחר כישלון שיטות רגילות: גברת ח', בת 65, חולת סוכרת עם פצע בשוק שנוצר לאחר חבלה קלה והסתבך לכיב שאינו מחלים 7.5 חודשים. היא טופלה זמן רב בחבישות מתקדמות ואנטיביוטיקות שונות לפי תרביות, אך הפצע, בגודל 18×4 ס"מ, נותר פתוח עם גדילה איטית של רקמה בשוליים. לבסוף, הוחלט על גישת "הצלת גפה" עם PRP: נלקחו ממנה 60 מ"ל דם ורוכזו לטסיות, והג'ל שהתקבל הונח על הפצע ונחבש. פרוטוקול זה בוצע 3 פעמים בהפרש 7–10 ימים. כבר לאחר הטיפול השני נצפתה האצת גדילת אפיתל משולי הפצע, ורקמת גרעון בריאה כסתה את מרבית הבסיס (ראו איור, שלא מצורף כאן). לאחר הטיפול השלישי, כשבועיים מהתחלת PRP, הפצע הצטמצם לכ-1 ס"מ ותוך זמן קצר נסגר לחלוטין עם אפיתל חדש. המעקב הראה עור יציב שנשאר סגור. מקרה זה ממחיש איך PRP יכול "להתניע" פצע תקוע; הפצע שלגביו "נגמרו הרעיונות" נסגר תוך שבועות ספורים מהרגע שהוזרקו גורמי הגדילה החסרים. החוקרים ציינו שגם הכאב של המטופלת פחת משמעותית לאחר ה-PRP. (יצוין כי ייתכן שלמטופלת היה חסר תזונתי או אחר שתוקן במקביל, אך PRP בהחלט יוחס כגורם עיקרי להאצה).

מקרה 3, אוזונותרפיה מצילת גפה בכיב עמוק עם זיהום: אדון פ', בן 67, עם כיב בכרית כף הרגל (הקדמית) שנגרם מפציעה קהה והסתבך. הפצע הגיע עד העצם והגיד, עם זיהום קשה כולל MRSA ו-Klebsiella עמידים. הוא אושפז, טוהר כירורגית, קיבל אנטיביוטיקה לווריד ושוחרר, אך הפצע לא החלים ואף החל להפריש ריח רע. משהופנה למרפאת פצע, נשקלת קטיעה חלקית של כף הרגל. הצוות החליט לנסות טיפול באוזון רפואי כהזדמנות אחרונה לפני קטיעה. בוצעו 10 מפגשים של אוזון: בכל מפגש הוכנס כף הרגל לתוך שקית אטומה, שהוזנה בגז אוזון O₃ בריכוז 70 מק"ג/מ"ל למשך 20 דקות. בין המפגשים, הפצע כוסה בחבישת גזה עם כסף יוני. התוצאות היו דרמטיות: לאחר 6 טיפולים כבר צמחה רקמת גרעון אדומה עמוקה שמילאה את רוב החלל העמוק. לאחר 10 טיפולים (כחודש מההתחלה) הפצע נרפא לחלוטין, רקמה אפיתלית סגרה את כל השטח, ללא סימני זיהום. המטופל ניצל מקטיעה, ושוחרר במצב טוב. במקרה זה, האוזון, הידוע כחומר מחטא חזק וכמעודד זרימת דם, ככל הנראה חיסל את אוכלוסיית החיידקים העמידים, שיפר חמצון מקומי, ואיפשר לריפוי להתקדם. דיווח זה עולה בקנה אחד עם דיווחי מקרה אחרים בהם אוזון סייע להציל גפיים בסכנת קטיעה. ראוי לציין שטיפול זה אינו סטנדרטי בכל מקום ודורש ציוד מתאים (גנרטור אוזון רפואי).

מקרה 4, כיב סוכרתִי וטיפול משלים הומאופתי-משולב: (מקרה לא שגרתי, לצורך הדגמה אינטגרטיבית), גברת ל', בת 58, סוכרתית, עם כיב בינוני בכרית הבוהן הגדולה. לא נמצאה מחלת כלי דם חמורה, אך הפצע התעקש לא להחלים במשך 4 חודשים. בנוסף לטיפול פצע קונבנציונלי (ניקויים שבועיים וחבישת הידרוקולואיד), פנה המטופלת למטפל ברפואה משלימה. הומלץ לה על פורמולת הומאופתיה כולל Secale Cornutum 200c ו-Calendula 30c (שני גרגרים מתחת ללשון, פעמיים ביום), לצד מריחת משחה צמחית עם קלנדולה ופרופוליס על הפצע. כמו כן החלה בטיפול רפלקסולוגיה פעמיים בשבוע לעידוד זרימת דם בכף הרגל. כעבור 8 שבועות נוספים, תועדה סגירה כמעט מלאה של הפצע. קשה לבודד מה בדיוק תרם להחלמה, סביר שהטיפול הסטנדרטי המשיך בעבודתו, ואולי הפצע היה קרוב לסגירה בכל מקרה. המטופלת, עם זאת, ייחסה את ההאצה לטיפות ההומאופתיות ש"ייבשו" את ההפרשות, ולרפלקסולוגיה שהפחיתה את כאביה ואיפשרה להקפיד יותר על הדריכה הנכונה (הימנעות מלחץ על הבוהן). מסקנה: עבור מטופלים מסוימים, שילוב רפואה משלימה יכול לשפר את המוטיבציה וההיענות (Compliance) לטיפול, במקרה זה, המטופלת דיווחה שהרגישה אקטיבית יותר בטיפול, עקבה טוב יותר אחרי הנחיות השכיבה והפריקה, ואולי בזכות זאת הפצע החלים. כמובן שאין הוכחה מדעית ישירה לכך שהתרופות ההומאופתיות שינו את מהלך הריפוי, אך האפקט הפסיכולוגי והגברת הזרימה ברגל דרך העיסוי בהחלט יכלו לתרום בעקיפין.

מקרה 5, סוגיות אתיות: החלטה על טיפול פאליאטיבי במקום אגרסיבי: מר ד', בן 80, סיעודי וסובל מדמנציה, עם כיב גדול בעקב עקב ישיבה ממושכת (Pressure ulcer שהסתבך בזיהום סוכרתי). הפצע היה בשלב מתקדם עם נמק יבש נרחב. אפשרויות טיפול אגרסיביות כללו ניתוח להסרת הנמק ואף שיקולי קטיעה תחתונה (טרנס-טיביאלית) כדי למנוע סבל ממושך. אך המשפחה וצוות הבית החולים נטו לגישה שמרנית יותר בשל מצבו הקוגניטיבי והכללי הירוד של המטופל. התקיימה ישיבת אתיקה: נשקל העיקרון של אוטונומיה, למר ד' אין יכולת להביע דעה, אך צוואה רפואית קודמת שלו הראתה שביקש "לא לסבול ניתוחים מיותרים". עיקרון ההטבה (Beneficence) לעומת הימנעות מנזק נדון, האם קטיעה שתציל חיים אבל תגרום נכות וכאב אחרי ניתוח מוצדקת? הוחלט על טיפול פאליאטיבי מקל: הפצע טופל בחבישות להקלה (משחת מורפין מקומית לכאב, חבישות פחם נגד ריח), ללא כירורגיה אגרסיבית. למרבה הצער, לאחר 3 חודשים הוא נפטר מדלקת מערכתית. צוות הטיפול הרגיש שלם עם ההחלטה, שכן ניתוח גדול היה גורם סבל משמעותי עבורו עם תוחלת תועלת נמוכה. מקרה זה מדגיש שלא תמיד "לרפא בכל מחיר" הוא הנתיב הנכון, במיוחד במטופלים בסוף חייהם. יש לשקול איכות חיים, כאב, ועומס טיפולי על המטופל והמשפחה. צוות רב-תחומי כולל רופא, אחות, עובד סוציאלי ואתיקנים צריך להיות מעורב בהחלטות מסוג זה.

המקרים הקליניים הללו ממחישים מגוון היבטים: חשיבות השילוב הטיפולי, הפוטנציאל של שיטות חדשות (PRP, אוזון), אך גם את מגבלות הריפוי בנסיבות מסוימות, והצורך להתאים את מטרות הטיפול לערכי המטופל ויכולתו. כל מקרה הוא ייחודי, והניסיון המצטבר מאותם "סיפורי הצלחה וכישלון" תורם לשיפור מתמיד של גישות הטיפול בפצעים קשי ריפוי.

תזונה רפואית תומכת החלמה

לתזונה נכונה יש תפקיד מכריע ביכולת הגוף לרפא פצע, במיוחד אצל חולי סוכרת שלעיתים קרובות סובלים מחסרים תזונתיים או בעיות מטבוליות. פצע כרוני הוא "מפעל בנייה", הגוף צריך לייצר תאי עור חדשים, קולגן, כלי דם, וכל אלו דורשים חומרי גלם (חלבונים, ויטמינים, מינרלים) ואנרגיה רבה. נפרט את עקרונות התזונה התומכת בריפוי, כולל המרכיבים העיקריים שיש לשים עליהם דגש:

  • חלבונים (Protein): חלבון הוא אבני הבניין לרקמות חדשות (קולגן, רקמת גרעון וכו') וגם מרכיב חיוני של מערכת החיסון (נוגדנים, אנזימים). מחסור בחלבון יוביל להחלשה משמעותית של ריפוי הפצע. לכן, ההמלצה היא להגביר את צריכת החלבון בתקופת ריפוי הפצע, בערך 1.2–1.5 גרם חלבון לק"ג משקל גוף ליום (לעומת ~0.8 גרם לאדם בריא). חלבונים מלאים מהחי (בשר רזה, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב) מספקים את חומצות האמינו הנדרשות. גם שילוב קטניות ודגנים יכול לסייע לצריכת חלבון אצל צמחונים. חשוב לציין, שחולים עם אי-ספיקת כליות (בעיה שכיחה בסוכרת) צריכים איזון כי עודף חלבון יכול להזיק לכליות.
  • קלוריות ואנרגיה: כפי שצוין, תהליך ריפוי פצע מעלה את קצב חילוף החומרים. נדרשת אנרגיה נוספת, כ-30–35 קק"ל לק"ג גוף ליום (לאדם 70 ק"ג מדובר ~2100–2500 קק"ל, בהתאם לרמת הפעילות). אם המטופל בתת-משקל או בירידה לא רצונית, יש לתגבר את הקלוריות בעזרת מזון עשיר או תוספי תזונה (שייקים עשירים, פחמימות מורכבות וכו'). אנרגיה מספקת גם חיונית כדי שהחלבון הנאכל ינוצל לבנייה ולא ישרף כדלק. לכן, תזונה מאוזנת צריכה לכלול גם פחמימות (עדיפות למורכבות, דגנים מלאים, כדי למנוע קפיצות סוכר גדולות) וגם שומנים בריאים (למשל שמן זית, אבוקדו, אגוזים) כמקור אנרגיה מרוכזת.
  • ויטמין C (חומצה אסקורבית): ויטמין C חיוני לסינתזת קולגן, הוא דרוש לפעולת האנזים קולי­genאז שמצליב סיבי קולגן ומעניק להם חוזק. הוא גם נוגד חמצון חזק ועוזר לנטרל רדיקלים חופשיים בדלקת, ומסייע בשמירה על שלמות נימי הדם. חוסר בויטמין C (צפדינה) ידוע כגורם לפצעים שאינם מחלימים ודימומים. ההמלצה בתקופת ריפוי היא לצרוך 500 מ"ג עד 1 גרם ויטמין C ביום לפחות, הרבה מעבר לקצובה הרגילה (≈75 מ"ג). ניתן להגיע לכך על ידי תוספים (כדורי ויטמין C) ובנוסף מזונות עשירים (פלפל אדום, פרי הדר, קיווי, עגבניות). מחקרים הראו שספיגת ויטמין C משופרת כשניטל יחד עם מזון, ויתכן והשפעתו הטובה ביותר היא בשילוב אבץ וארגינין. לכן קיימים בשוק תוספי "פצע" ייעודיים המשלבים את השלושה (למשל אבקת Juven מכילה ארגינין, גלוטמין, ויטמין C ו-E, ואבץ).
  • אבץ (Zinc, אבץ): מינרל זה מעורב בכמה שלבי ריפוי: הוא חיוני לפעילות מאות אנזימים, כולל אלו של מערכת החיסון והדלקת, שלבי הפרוליפרציה (שכפול תאים) וסינתזת קולגן. אבץ דרוש לחלוקת פיברובלסטים ולאפיתליזציה תקינה. מחסור באבץ מוביל לריפוי איטי ומערכת חיסון ירודה. ניתן לבדוק רמות אבץ בדם, אם הן נמוכות, לרוב יתנו תוסף (לדוגמה, 50 מ"ג אבץ ליום לתקופה מוגבלת). מזונות עשירים באבץ: בשר אדום, הודו, גרעיני דלעת, קטניות, אגוזים. אך לעיתים במצב פצע קשה, מזון לא מספיק ויש צורך בכדור אבץ. חשוב לא לקחת אבץ במינון גבוה לאורך זמן ללא התוויה, עודף אבץ יכול דווקא לפגוע בחיסון ולגרום למחסור נחושת. ההמלצה במקרה של פצע כרוני היא לרוב תוסף של ~15–30 מ"ג ליום, במשך מספר שבועות, במיוחד אם יש אינדיקציה למחסור (למשל אלבומין נמוך, שלשולים, או שימוש אבץ מוגבר דרך הפרשות הפצע).
  • ויטמין A: ויטמין זה (רטינול) מעודד אפיתליזציה ותפקוד מערכת החיסון. הוא חשוב לשימור שלמות העור והריריות. במצב דלקתי, ויטמין A מסייע למאקרופגים ולנויטרופילים לתפקד. אצל חולי פצעים תחת סטרואידים (קורטיקוסטרואידים, המדכאים ריפוי), מתן ויטמין A במינון גבוה יכול לסתור חלק מההשפעה השלילית שלהם. מקורות תזונתיים: כבד, חלב מלא, ירקות כתומים כהים (בטטה, גזר, מכילים בטא-קרוטן שהגוף ממיר לרטינול). ההשלמה לרוב דרך מולטיויטמין סטנדרטי (שמכיל ~5000 יחב"ל).
  • ויטמינים מקבוצה B ובמיוחד B12 וחומצה פולית: אלו חשובים לחלוקת תאים ולבניית תאי דם אדומים המספקים חמצן לפצע. חסר B12 (נפוץ בקשישים ובמטופלי מטפורמין) יכול לפגוע בהחלמה עקיף. חומצה פולית משתתפת בסינתזת DNA בתאים חדשים. דגנים מלאים, בשר, וקטניות מספקים B, אך לעיתים נדרש תוסף B קומפלקס.
  • ויטמין D: ויטמין D מווסת מערכות רבות, כולל מערכת החיסון ודלקת. מחקרים מצאו קשר בין חוסר ויטמין D (מאוד נפוץ באוכלוסייה) לבין האטה בריפוי. אמנם לא הוכח סיבתית, אך שווה לתקן חסר, מתן 1000–4000 יחב"ל ליום אם רמות 25(OH)D בדם נמוכות.
  • חומצות אמינו ספציפיות: ארגינין וגלוטמין זכו לתשומת לב. L-ארגינין הוא חומצה אמינית חצי חיונית שמשמשת מצע לייצור NO (חנקן חד-חמצני) המעודד זרימת דם ויצירת כלי דם. במחקרים, תוספת ארגינין (≈4–8 גרם ליום, דרך תוספי ייעוד) שיפרה מעט ריפוי בפצעי לחץ. L-גלוטמין חשובה למערכת החיסון ומקור אנרגיה לתאים מתחלקים. תוספת גלוטמין 7-14 גרם ליום עשויה לתמוך בפעילות מאקרופגים ולימפוציטים. לכן פורמולות כמו Juven ששמו דגש על שילוב: 14 גרם ארגינין + 14 גרם גלוטמין + אנטיאוקסידנטים, והראו שיפור החלמה בפצעים מסוימים.
  • נוזלים והידרציה: אסור לשכוח שאיבוד נוזלים דרך הפצע (במיוחד אם יש הרבה הפרשות) יכול לגרום להתייבשות. הדם מסמיך ופחות מגיע לרקמות. לכן יש להקפיד על שתייה נאותה, לרוב 1.5–2 ליטר ביום, או יותר אם יש אובדן רב (למשל בפיסטולות). סימן להתייבשות יכול להיות עליית נתרן בדם או קריאטינין.
  • תוספים ותכשירים מיוחדים: בשוק קיימים מספר מזונות רפואיים לפצעים, כגון: Cubitan (של נוטרסיה), משקה עתיר חלבון, אבץ, ויטמין C ו-E; Rejuven, אבקה עם ארגינין-גלוטמין-אנטיאוקסידנטים; Pro-Stat, ג'ל חלבון מרוכז; ARGINaid, משקה ארגינין + ויטמין C ואבץ. מוצרים אלה מיועדים למטופלים שלא מצליחים לצרוך מספיק דרך התזונה הרגילה. לרוב, במוסדות סיעודיים או בבתי חולים משתמשים בהם עבור פצעי לחץ/סוכרת. חשוב לוודא שמטופל אכן צורך אותם (לא פעם המוצר ניתן והמטופל לא אוהב את הטעם, ואז אין תועלת). גם מולטי-ויטמין יומי מומלץ לרוב, שכן קל לפספס מרכיב אחד או שניים שחסרים. למשל, אם מטופל גם באנמיה, ברזל חיוני (אך עודף ברזל בלי אנמיה דווקא עלול לעכב ריפוי עקב תרומה לעקה חמצונית, לכן לתת רק אם יש חוסר).
  • שליטה ברמות גלוקוז ותזונה סוכרתית: יש לזכור שעבור חולה סוכרת, איזון רמת הסוכר בדם חשוב לא פחות. היפרגליקמיה פוגעת בהחלמה: היא מקשה על תאי חיסון לפעול, מעודדת צמיחת חיידקים, וגורמת גליקציה (שינוי לא תקין) של חלבוני קולגן חדשים. לכן בתזונת חולה סוכרתי עם פצע יש להקפיד על פחמימות מורכבות והגבלת סוכרים פשוטים. ארוחות קטנות ותכופות עדיפות למנוע שיאי סוכר. שילוב סיבים תזונתיים (ירקות, שיבולת שועל) מסייע באיזון. במידת הצורך, התאמת מינוני אינסולין או תרופות היא חלק בלתי נפרד מהטיפול, בלי סוכר מאוזן, כל המאמצים התזונתיים עלולים להיחסם (כפי שנאמר לעיתים: "צריך לאזן את הסוכרת כדי שהפצע יאזן את עצמו").

תזונה נכונה עבור מטופל עם פצע קשה ריפוי היא תנאי מקדים חיוני להצלחה. יש לראות בתזונאית קלינית חלק מהצוות הרב-תחומי. היא תבצע סריקת מצב תזונתי (בדיקת אלבומין/פרה-אלבומין בדם, משקל, צריכה) ותבנה תוכנית העשרת תזונה. לא פעם, שיפור התזונה האורגני (דרך מזון) לצד תוספים לפי הצורך מביא לשינוי ניכר בקצב הריפוי, בעיקר במטופלים שתת-תזונה או חסרים היו הגורם העיקרי לעיכוב.

רפואה משלימה ואלטרנטיבית בפצעים קשי ריפוי

תחום הטיפול בכיבים כרוניים חוצה לעיתים את גבולות הרפואה הקונבנציונלית, במיוחד כאשר שיטות רגילות אינן משיגות שיפור. מטופלים רבים, וגם צוותים רפואיים, פונים לשיטות רפואה משלימה (Complementary Medicine) להשלמה. נסקור כמה מהגישות הבולטות: אוזונותרפיה, הומיאופתיה, רפלקסולוגיה ופיטותרפיה (טיפול בצמחי מרפא), ונדון בממצאים והאתגרים הקשורים אליהן.

אוזונותרפיה (Ozone Therapy): שימוש רפואי בגז אוזון (O₃) נחשב לחלק מהרפואה המשלימה אף שיש לו אחיזה מדעית בחלק מהמנגנונים. אוזון בריכוזים מבוקרים פועל כקוטל מיקרובים רב-עוצמה, ומשפר חמצון רקמתי. בשיטות הטיפול בפצעים, כאמור, נהוגה שיטת השקית (Ozone Bagging): הכנסת הגפה המפציעה לתוך שרוול פלסטיק והזלפת אוזון לפרקי זמן קצרים. פעולה זו מחטאת את פני הפצע (האוזון מחמצן ממברנות תאים של חיידקים ופטריות) ובמקביל חלק מהאוזון מומס בנוזלי הרקמה ומתפרק שם ל-O₂ ולרדיקלים הגורמים להגברת זרימת דם. סקירות מקרי מקרה הראו תוצאות מרשימות: ריפוי כיבים "חשוכי מרפא" ומניעת קטיעות. עם זאת, ניסויים מבוקרים גדולים עדיין חסרים. טיפול האוזון גם מעורר מעט מחלוקת כי יש חשש משאיפת אוזון (רעילה לריאות), ולכן חייב להתבצע ע"י צוות מיומן ובתנאים מתאימים. בישראל קיימות מרפאות כאב/משלימה המציעות אוזון, בעיקר לטיפול בכאבי גב, אך שימושו בכיבים סוכרתיים נדיר ומבוצע בעיקר כטיפול חמלה. סטטוס מדעי: כנראה יעיל כחלק מפרוטוקול משולב (כפי שראינו במקרה, בשילוב חבישות כסף למשל). נדרש מחקר קליני כדי לאשש כמה הוא מוסיף מעבר לחיטוי רגיל.

הומיאופתיה (Homeopathy): גישה ותיקה שטוענת שדילולים חזקים של חומרים מסוימים יכולים לעודד ריפוי הגוף. בריפוי פצעים, הומיאופתים לעיתים רושמים תכשירים כגון Calendula officinalis 30c (דילול של צמח הקלנדולה, הידוע כצמח מרפא), Silicea 6c (סיליקה, שלטענתם מסייעת בפליטת מוגלה וניקוי), Hepar sulphuris (נתרן גופרתי, שמיוחס לו סיוע בהחלמת כיבים עמוקים), Secale cornutum (ארגוט, פטרייה, המשמשת בהומאופתיה למצבי פצע איסכמי). תיעוד רפואי של הצלחת הומיאופתיה בפצעים הוא אנקדוטלי, יש דיווחי מקרה על כיבים שנרפאו עם הומאופתיה כהתערבות עיקרית, אך ללא קבוצת ביקורת קשה לדעת. ייתכן שהמקרים היו מחלימים גם בעצמם. הכוחות הפועלים: ייתכן שהומאופתיה מסייעת דרך אפקט פלצבו חזק ושיפור מצב המטופל (למשל, מפחיתה חרדה שמשפיעה הורמונלית על ריפוי). ברפואה מבוססת ראיות, הומאופתיה לפצעים לא מומלצת כתחליף לטיפול רגיל, אך יכולה לשמש "במקביל" אם המטופל מעוניין, בתנאי שלא מוותרים על עקרונות חשובים (ניקוי, פריקה, מניעת זיהום).

רפלקסולוגיה ועיסוי טיפולי: רפלקסולוגיה היא טכניקה של עיסוי ולחיצה בנקודות מסוימות בכפות הרגליים, מתוך ההנחה שיש בהן השתקפות של איברי הגוף. בחולי סוכרת עם כיב, רפלקסולוגיה לא מכוונת לרפא את הפצע ישירות אלא לשפר את הזרימה ההיקפית והעצבוב ולגרום לרוגע. עיסוי עדין של הרגל (רחוק מהפצע) עשוי בהחלט לשפר זרימת דם עורית. כמו כן, מטופלים מדווחים על הפחתת כאבים נוירופתיים ושיפור בשינה בעקבות טיפולים כאלה, שזה מועיל בעקיפין (שינה טובה מאפשרת החלמה טובה יותר). יש מחקר קטן שהראה שטיפול רפלקסולוגי שבועי במשך 6 שבועות שיפר משמעותית מדדים כמו טמפרטורת עור (אינדיקטור לזרימה) בכפות רגלי חולי סוכרת. מגבלות: חשוב לוודא שהמטפל מבין שאסור לבצע לחיצה או תמרון קרוב מדי לפצע או על גפה עם סיכון, כדי לא לגרום לנזק. בשורה התחתונה, רפלקסולוגיה יכולה להיחשב טיפול תומך, חלק מרווחת המטופל, ולא כתחליף לטיפול רפואי בפצע.

פיטותרפיה (טיפול בצמחי מרפא): זהו תחום רחב הכולל משחות, קרמים ותמציות מצמחים בעלי סגולות ריפוי, וכן נטילת צמחי מרפא פנימית. מספר דוגמאות ידועות:

  • דבש רפואי (כמו דבש מאנוקה): אמנם דבש כבר מוגדר כטיפול רפואי רשמי בחלק מהמקומות, אבל במקור הוא "תרופת סבתא". דבש מכיל pH חומצי, סוכר גבוה, ואנזים שמפיק מי חמצן, שילוב שהורג חיידקים ומפחית ריחות. מריחת דבש מאנוקה סטרילי על כיב סוכרתי הראתה שיפור בניקוי הפצע ובהחלמה לעומת חבישות רגילות בכמה ניסויים קטנים.
  • קלנדולה (ציפורני חתול): צמח זה מוכר באיכויות האנטי-דלקתיות והאנטיספטיות שלו. משחת קלנדולה משמשת ברפואת צמחים לטיפול בעור פצוע, וטענה למחקר מסוים, משחת קלנדולה שיפרה החלמת פצעי לחץ בדרגה 2 לעומת משחה רגילה. הקלנדולה מכילה טריטרפנים ופלבנואידים נוגדי דלקת.
  • אלוורה (Aloe vera): ג'ל האלוורה מקרר ומלחח, ויש לו רכיבים (acemannan) שמיוחסים להם זירוז החלמת כוויות ופצעים שטחיים. נעשה בו שימוש גם בחולי קרינה עם כוויות. עבור פצעים סוכרתיים, אם הם שטחיים, אלוורה יכולה להרגיע את העור, אך אין עדות שתוך-עורי הוא מזרז החלמה של פצעים עמוקים. חשוב: באלוורה לא להשתמש על פצע מזוהם כי הוא אוטם מעט מלמעלה.
  • פפאיה ובננה: במספר תרבויות משתמשים ברסק פפאיה ירוקה על פצעים, אנזימים בפרי (פפאין) מבצעים דה-ברידמנט אנזימטי עדין, בדומה לתכשירים רפואיים (כגון פאפאין-אוריאה המסחרי). עלי עץ בננה הונחו בהודו על כיבים, כנראה בשל תכונות אנטיבקטריאליות קלות וניהול לחות.
  • כורכום (Curcumin): הכורכומין הוא רכיב פעיל בשורש הכורכום, עם תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-ספטיות. מחקרים מצאו שכורכומין בשימוש מקומי (כמשחה ננו-חלקיקים) הפחית דלקת והאיץ סגירת פצע בחיות. יש גם תוספי כורכום פומיים, שמטרתם כללית להורדת דלקת, לא ידוע אם זה משפר ישירות ריפוי פצע, אך זה לא יזיק (בתנאי שלא מגזימים, מינונים גדולים מאוד עלולים לפגוע בכבד).
  • תה עץ התה (Tea tree oil): שמן אתרי מעץ התה אוסטרלי הוכח כמחטא חזק, טיפות ממנו בחבישה יכולות לעזור נגד חיידקים ופטרת. הוא משולב בכמה תכשירים מסחריים לפצעים.

חשוב לגשת לטיפול בצמחי מרפא בזהירות: לא כל טבעי=בטוח. למשל, משחות צמחים מסוימות עלולות לגרום לתגובה אלרגית בעור (דרמטיטיס) ולהחמיר מצב. יש צמחים שמפריעים לקרישת דם (כמו מיצויי בטא-סיטוסטרול) ולכן לא לשימוש אם פצע מדמם. לכן מומלץ שכל שימוש בפיטותרפיה יהיה בהתייעצות עם רופא/הרבליסט מוסמך, ובמקביל לטיפול הרפואי המקובל.

הרפואה האלטרנטיבית מציעה כלים משלימים שיכולים לסייע בחלקם בשיפור מצב הפצע או חוויית המטופל, אך הם בדרך כלל לא מהווים פתרון עצמאי. הגישה האינטגרטיבית, שילוב המיטב מהרפואה המערבית עם שיטות בטוחות מהמשלימה, עשויה להיטיב, בתנאי שיש תקשורת ושיתוף פעולה בין המטפלים. למשל, שילוב דבש רפואי (משלים) תחת פיקוח רופא יחד עם אנטיביוטיקה מערכתית (קונבנציונלי) וכו'. תמיד צריך למדוד הצלחה במדדים אובייקטיביים (האם הפצע קטן, האם הזיהום עבר) ולא להסתמך על הרגשה בלבד, על מנת לוודא שהמטופל לא סוטה לטיפול לא יעיל ומפספס טיפול נחוץ אחר.

סוגיות אתיות, חוקתיות וחברתיות בטיפול בפצעים כרוניים

הטיפול בכיב כרוני, במיוחד באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים סיעודיים או אוכלוסיות מוחלשות, מעלה אתגרים מעבר לצד הרפואי-קליני. כאן נדון בכמה סוגיות: הזנחה ואחריות משפטית, החלטות אתיות לגבי אגרסיביות טיפול, הוגנות בהקצאת משאבים, ושיקולים חברתיים בטיפול ארוך טווח.

הזנחה ועוול, אחריות משפטית: חולים סיעודיים במוסדות או קשישים בבתיהם עלולים לפתח פצעי לחץ או כיבים סוכרתיים. אם פצעים אלו לא מטופלים כראוי, הדבר יכול להיחשב רשלנות רפואית או סיעודית. לדוגמה, אם דייר בבית אבות מפתח פצע לחץ דרגה 4 ללא תיעוד של מאמצי מניעה (כגון שינוי תנוחה תכוף, מזרן לחץ), משפחתו יכולה לטעון להזנחה. מקרה מפורסם הוא בארה"ב, בו משפחה תבעה מוסד לאחר שקשיש נפטר מזיהום בפצע לחץ, טענו שלא ניתנה רמת טיפול נדרשת והדבר הפר זכויות המטופל. במדינות רבות, לרבות ישראל, קיימים נהלים מחייבים: בתי אבות נדרשים לדווח על הופעת פצעי לחץ ולנקוט צעדים, וקופות החולים צריכות לספק אחות פצע למעקב בית במקרים מתאימים. אי עמידה בנהלים עלולה לגרור סנקציות, מעבר לנזק למטופל. מקרים של קטיעות שניתן היה למנוע גם הם עלולים להגיע לערכאות. לדוגמה, חולה סוכרתי שלא קיבל הפנייה בזמן למומחה או שלא טופל בזיהום כנדרש והגיע לקטיעה, המשפחה יכולה לטעון ל"טיפול לקוי". על הצוות המתעד והמטפל להראות שפעל לפי סטנדרט מקובל (Standard of Care), למשל, תיעדו הערכת פצע שבועית, פנו לייעוץ כירורגי כשחלה החמרה, וכו'.

קבלת החלטות ואתיקה בטיפול מול פליאציה: לא בכל מצב מטרת העל היא "לרפא את הפצע בכל מחיר". במיוחד במטופלים קשישים או עם תחלואה מורכבת, עולה שאלה של איכות חיים מול הארכת חיים/גפה. כפי שהודגם במקרה 5, יש מצבים שצריך לשקול טיפול פליאטיבי בפצע, כלומר, להתמקד בהפחתת כאב, ריח, והפרשה, ולא בהכרח בניסיון לסגירה מלאה אם הסיכוי לכך נמוך. זה אתגר אתי: מצד אחד, ערך ההטבה (Beneficence) דורש שנעשה מה שטוב למטופל, לפעמים טובתו היא מניעת סבל נוסף (כגון ניתוחים קשים) לעומת מאבק בריפוי. מצד שני, ערך האוטונומיה מחייב לכבד את רצון המטופל אם הוא מבין ורוצה "שינסו הכל". מתעורר גם עיקרון הצדק (Justice), הקצאת משאבים הוגנת: האם נכון להשקיע משאבי מערכת רבים (כמו אשפוז יקר, VAC וכו') במטופל עם סיכויי ריפוי אפסיים, בזמן שמטופלים אחרים יכולים ליהנות מהם? זו שאלה מורכבת שאין לה תשובה אחת, היא תלויה גם בערכי החברה. במדינות עם משאבי בריאות ציבור מוגבלים, אולי תהיה נטייה מוקדמת יותר לעבור לפליאציה. בישראל, ביטוח בריאות ממלכתי מכסה גם חולים קשישים סיעודיים, ולא מקובל לקבוע על בסיס גיל בלבד. אך בהחלט מתקיימים דיונים כאלו בצוותים גריאטריים. חוקית, המטופל (או האפוטרופוס) זכאי לסרב לטיפול, גם מציל גפה, כל עוד מבין את המשמעות. צוות רפואי צריך לכבד סירוב כזה לאחר הסבר. היו מקרים שבהם מטופל סכרתי סירב לקטיעה למרות סכנת חייו, ובית משפט תמך בזכותו לאוטונומיה. במקביל, אם מטופל דורש טיפול חדשני יקר (נניח, תאי גזע) שאין יכולת מערכתית לספק, אין חובה משפטית לספקו, כאן עיקרון הצדק והמשאבים גובר, אך חייבים להציג למטופל אלטרנטיבות ריאליות.

היבטים חברתיים-כלכליים, פצעים כרוניים באוכלוסיות מוחלשות: מחקרים הראו שפצעים קשי ריפוי שכיחים יותר ומחמירים יותר בקרב בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך. הסיבות מרובות: נגישות פחותה לטיפול רפואי ומעקב מומחים, תזונה לקויה עקב קשיים כלכליים (המתורגם לתת-תזונה שדיברנו עליה), תנאי מגורים צפופים או חוסר יכולת לשמור על היגיינה אופטימלית של הפצע, וגם פערי ידע, אולי המטופל לא קיבל חינוך בריאותי מספק לגבי טיפול ברגל סוכרתית. חברה צודקת תרצה לגשר על הפער הזה. לכן קופות חולים ומשרד הבריאות מפעילים מרפאות פצע ייעודיות מקומיות שאינן דורשות תשלום גבוה, ועמותות (כגון עמותת חברים לרפואה) מסייעות בהשגת ציוד יקר (כמו משחות מיוחדות, VAC ביתי) לנזקקים. גם ההכרה בנכות ובזכויות ביטוח לאומי חשובה: למשל, חולה עם כיב סוכרתי משמעותי עשוי להיות מוגדר כנכה זמני ולהיות זכאי לקצבה או מטפל, מה שעוזר לו להתמודד.

מעורבות המשפחה והקהילה: הטיפול בפצע כרוני דורש לעיתים "מטפל עיקרי" צמוד, בן/בת זוג, ילד, או מטפל זר, שיסייע בהחלפות תחבושות, שמירה על הגיינה, מעקב אחרי תרופות. כאשר המטופל מאושפז זמן ממושך, המשפחה עלולה לחוות עומס רגשי וכספי (נסיעות, הפסד ימי עבודה). יש כאן משקל חברתי: האם מערכות בריאות נותנות תמיכה פסיכולוגית למשפחות? האם קיימים מערכי הסעה, ביקורי בית וכו'? בישראל, למשל, יש שירותי אחיות בריאות הציבור שעושות ביקורי בית (דרך קופות החולים) למטופלים שלא ניידים, וזה חלק מצמצום אי-שוויון.

היבטים חוקתיים, זכויות החולה הכרוני: חוק זכויות החולה בישראל (1996) מחייב הסכמה מדעת, פרטיות, וטיפול ללא אפליה. חולה כרוני זכאי לקבל מידע מלא על כל אפשרויות הטיפול, גם חדשניות, ולבחור. אסור להפלותו בשל גילו או מצבו. כמו כן, החולה זכאי לטיפול לשיכוך כאב, פצע כרוני כואב לעיתים, ויש חובה לטפל בכאב (תרופתי או אמצעים אחרים) ולא לראות בו "שולי".

דילמות בסוף החיים ובחולים חסרי ישע: מטופל דמנטי עם פצע, למי הזכות להחליט על הטיפול? החוק קובע שאם מונה אפוטרופוס (לעניין גוף), הוא מחליט לפי שיקולי טובת המטופל. אם אין אפוטרופוס, הרופאים נדרשים לפעול לפי עקרון המטופל הסביר, או לכנס ועדת אתיקה במקרים מורכבים.

סיכום סעיף אתיקה וחברה: הטיפול בפצע כרוני הוא לא רק משימה רפואית אלא גם מבחן אנושי וחברתי, מבחן ליחס שלנו לקשישים וחלשים, ליכולתה של מערכת הבריאות לתמוך לאורך זמן, ולשמירה על כבוד וזכויות המטופל גם כשמצבו ירוד. רגישות תרבותית חשובה גם היא: למשל, במגזרים מסוימים (חרדי, ערבי) אולי עדיף מטפל מאותו מין, או שיש אמונות מסורתיות (למשל מריחת שמן זית כתרופה) שצריך לכבד ולשלב באופן בטוח. צוות רב-תחומי עם עובד סוציאלי, יועץ רוחני לפי הצורך, וגורמי שיקום, יכול לספק מענה שלם יותר, לא רק "לסגור את הפצע" אלא גם לתמוך במטופל ובני משפחתו במסע הארוך.

הצוות הרב-תחומי המטפל בפצע כרוני

ניהול של פצע קשה ריפוי דורש ידע ומיומנויות ממגוון מקצועות. טיפול אינטגרטיבי רב-תחומי הוא המפתח לשיפור התוצאות. בפסקה זו נכיר את הפרופילים והתפקידים של אנשי המקצוע השונים המעורבים בטיפול בכיבים סוכרתיים ובפצעים כרוניים:

  • רופא פודיאטר (Podiatrist) / כירורג כף רגל: זהו מומחה לרפואת כף הרגל, כולל מבנה גרמי ורקמות רכות. פודיאטרים (במדינות שיש בהן מקצוע זה) הם לעיתים חוד החנית בטיפול בכיב סוכרתי, הם מבצעים ניקוי (דה-ברידמנט) תקופתי של הפצע, מטפלים בבעיות מבניות (כמו קיצוץ עצם בולטת שמפריעה להחלמה), ומתאימים אמצעי פריקת משקל (כגון Total Contact Cast). בישראל מקצוע הפודיאטריה אינו נפוץ כמו בארה"ב; כאן לרוב כירורגים אורתופדים או כירורגים כלליים עם מומחיות בכף רגל סוכרתית ממלאים תפקיד זה. מיומנויות: הערכת זרימת דם (דופלר), טיפול בזיהום עצם (אוסטאומיאליטיס), החלטות על קטיעה אם נדרש, ופעולות כמו ציפורן חודרנית, כריתת יבלות לחץ וכד' כדי למנוע פצעים.
  • אחות פצע (Wound Care Nurse): אחים ואחיות שעברו התמחות בטיפול פצעים (לעיתים תואר CWOCN, Certified Wound Ostomy Continence Nurse). הם הגורם שמלווה את המטופל ברציפות, מבצע החלפות חבישות, מעקב אחר גדילת רקמה, תיעוד צילום, חינוך המטופל ומשפחתו להמשך טיפול בבית. אחות פצע שולטת במגוון מוצרי החבישה (לדעת לבחור מתי אלגינט, מתי הידרוקולואיד, מתי קצף עם כסף וכו'). הן גם הראשונות לזהות סימני אזהרה (אודם חדש, ריח, סימן לזיהום; שוליים סגולים, אולי Marjolin, התמרה סרטנית של פצע). בישראל יש קורסי הכשרה ייעודיים לאחיות בתחום זה, ובכל מרפאת פצע יש אחות מובילה. תפקיד קריטי: תיאום בין יתר אנשי הצוות, הבטחת המשכיות הטיפול (נניח, לוודא שעם שחרור מאשפוז יהיה ביקור בית), ושיפור היענות, אחות לעיתים מצליחה לחנך מטופל לנעול נעל מתאימה ולשנות תחבושת בזמן יותר מכל רופא.
  • רופא כלי דם (Vascular Surgeon): עוסק בצד הווסקולרי, הערכה אם חסימות בעורקים תורמות לאי-ההחלמה, וביצוע צנתורים או ניתוחי מעקף לשיפור זרימת הדם לרגל. בנוסף, מוערבות ורידית, אם יש כיב ורידי, רופא כלי דם ימליץ על גרב אלסטית או אולי התערבות כמו אבלציית ורידים. ישנה חפיפה עם כירורג כף רגל, לעיתים אותו כירורג מבצע גם וסקולרי. שיתוף הפעולה ביניהם חשוב כדי לתזמן התערבויות: למשל, קודם לשחזר זרימת דם (Angioplasty) ורק אחר כך לצפות לריפוי הפצע.
  • אנדוקרינולוג / רופא סוכרת: תפקידו לוודא שסוכרת המטופל מאוזנת היטב. הוא מתאים טיפול אינסוליני, עוקב אחר המוגלובין A1c. לפעמים עד שלא מאזנים סוכר, הפצע לא יבריא כי רמות הסוכר הגבוהות מפריעות לכל שלבי הריפוי. כמו כן, בודק גורמי סיכון אחרים, למשל, אם יש גם מחלת כליות או תת-תריסיות (היפותירואידיזם יכול להאט חילוף חומרים), יטפל בהם.
  • דיאטנית קלינית: כפי שהפרק הקודם פירט, הדיאטנית מעריכה את המצב התזונתי ומכינה תוכנית הזנה. היא מחשבת צרכים קלוריים וחלבוניים, ממליצה על תוספים (לרוב בהתייעצות עם הרופא, למשל, לתת אבץ?). היא גם מלמדת את המטופל על תזונה נבונה לסוכרת (פחמימות מורכבות, הימנעות מצריכת יתר סוכר). דיאטניות משחקות תפקיד גם במעקב, שקילה שבועית לראות אם עולה במשקל (סימן טוב בתת-תזונה).
  • פיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק: תורמים בהיבט התנועתי. בפצע רגל, יש חשיבות לעניין הפרקת משקל (Off-loading). פיזיותרפיסטים מסייעים בהתאמת הליכון, קביים או גפה מלאכותית זמנית אם נעשתה קטיעה חלקית. מרפאים בעיסוק מלמדים איך לבצע פעילויות יומיום מבלי להעמיס על הפצע, איך לחבוש לבד את הרגל, וכו'. עוד אספקט: מניעת קונטרקטורות (התקצרות גיד), למשל, מטופל עם פצע בעקב צריך פיזיותרפיה כדי שלא יתפתח קונטרקטורת גיד אכילס בגלל חוסר תנועה וכאב. וכן תרגילי זרימת דם (פמפום הקרסול וכו').
  • רופא כאב / פליאטיבי: אם הפצע מאוד כואב או במצב מתקדם, מומחה לכאב יכול להציע משככי כאבים מתאימים (כולל אופיאטים במינון מפוקח, או אלטרנטיבות, למשל, משחה מורפין לפצע). רופא פליאטיבי יהיה מעורב כשמחליטים על גישה טיפולית מרוככת יותר, הוא יאזן בין איכות החיים להמשך הטיפולים.
  • מטפל ברפואה משלימה: בחלק מהמסגרות האינטגרטיביות, ייתכן וישולבו מטפלים כמו אקופונקטוריסט (דיקור סיני, יש דיווחים שדיקור משפר זרימת דם פריפרית), או נטורופת שימליץ על צמחי מרפא רלוונטיים. חשוב שהם ישתפו פעולה עם התוכנית הכללית. לרוב, מטפלים כאלה נמצאים במרכזים פרטיים או משלימים. למשל, מטופל יכול ללכת במקביל לטיפול הומאופתי פרטי, אבל האתגר הוא לתאם זאת. אם הצוות הפתוח, הם ידאגו שהמטפל המשלןע מבין מה מצבו של הפצע ומה אסור שיעשה (כמו לגעת בלי סטריליות).
  • עובד סוציאלי ואחיות סיעודיות בקהילה: עובדים סוציאליים עוזרים עם השגת תמיכות, אולי המטופל זכאי למטפל/ת בבית דרך ביטוח סיעודי, אולי הוא צריך סיוע במימון נסיעות לטיפולים. הם גם תומכים נפשית במטופל שמתמודד עם מצב כרוני מתסכל. האחיות בקהילה (למשל דרך לשכת בריאות או טיפות חלב למבוגר) מבצעות ביקורי בית לוודא תנאי סניטציה, לבדוק שאין גורמי סיכון סביבתיים (כמו מסמר חשוף בנעל המטופל וכד'), ולחבר בין בית המטופל למרפאה.
  • רופא משפחה: נזכיר גם אותו, הוא אולי לא מומחה פצעים, אבל רופא המשפחה הוא "מנהל המקרה" בהרבה מובנים. הוא עוקב אחרי המטופל ברצף, מוודא שההנחיות מכל המומחים מתואמות (כמו שאין כפילות תרופות), מטפל במחלות רקע (איזון לב, כליות). בימי הקורונה רופאי משפחה גם עשו מעקבים טלפוניים לוודא שמטופלי פצע לא נופלים בין הכיסאות כשפחות מגיעים פיזית.

ניהול כיב סוכרתי מצליח דורש תזמורת מתואמת היטב: כל בעל מקצוע תורם את חלקו וכולם פועלים לפי תוכנית טיפול אחודה. לרוב, כינוסים רב-תחומיים נערכים במרפאות פצע בהשתתפות כירורג, אחות, פיזיותרפיסט, דיאטנית, ולעיתים זימון אורח (למשל כלי דם) לפי הצורך. מודל כזה הביא לתוצאות טובות משמעותית (שיעורי ריפוי גבוהים יותר, פחות קטיעות). המטופל ומשפחתו הם חלק מהצוות, יש לשמוע את העדפותיהם (אוטונומיה), ללמד אותם את תפקידם (למשל החלפת תחבושת יומית בבית) ולתת להם תמיכה.

הערת חיבור צוות-טכנולוגיה: גם הכלים הטכנולוגיים שהזכרנו לעיל, כמו אפליקציות לניטור, מסייעים לצוות הרב-מקצועי לתקשר. אחות יכולה להעלות תמונה, הרופא מרחוק רואה ומגיב, וכך נחסך זמן ושגיאות.

עד כאן הסקירה על הצוות, ניתן לסכם שההצלחה בטיפול בפצע קשיי ריפוי אינה תלויה רק "במשחה נכונה" או "בסכין המנתח", אלא במאמץ משולב של אנשי מקצוע רבים העובדים בתאום ובהתמדה לאורך זמן.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ) על כיבים סוכרתיים ופצעים קשי ריפוי

להלן שלושים שאלות נפוצות בקרב מטופלים ובני משפחותיהם לגבי פצעים כרוניים בכף רגל סוכרתית, לצד תשובות מפורטות:

שאלה 1: מהו כיב רגל סוכרתית וכיצד הוא נוצר?
תשובה: כיב רגל סוכרתית הוא פצע פתוח (בדרך כלל בעומק העור ולעיתים עד לרקמות עמוקות יותר) המופיע בכף הרגל של חולה סוכרת. הוא נוצר עקב שילוב גורמים: נוירופתיה סוכרתית (פגיעה בעצבים שגורמת לאובדן תחושה, המטופל לא מרגיש פציעה או לחץ), איסכמיה (זרימת דם מופחתת ברגל עקב מחלת כלי דם סוכרתית), וזיהומים. לעיתים התחלת הפצע היא פציעה קלה, אבנים בנעל, קוץ, ציפורן חודרנית, שאינה מורגשת ומחמירה בהדרגה. אצל חולי סוכרת העור גם נוטה ליובש וסדקים, מה שמאפשר חדירת חיידקים. הכיב מוגדר "כרוני" אם אינו נרפא תוך ~6 שבועות. מדובר בסיבוך שכיח: כ-15%-25% מחולי הסוכרת יחוו כיב כזה בחייהם. אם אינו מטופל כראוי, כיב סוכרתי יכול להוביל לזיהומים קשים ואף לצורך בקטיעה של האצבע, כף הרגל או השוק.

שאלה 2: מדוע פצעים אצל חולי סוכרת מחלימים לאט יותר מאשר אצל אדם בריא?
תשובה: בסוכרת לא מאוזנת ישנם שיבושים פיזיולוגיים רבים שפוגעים בתהליך הריפוי התקין של פצע. ראשית, רמות סוכר גבוהות בדם פוגעות בכלי הדם הקטנים (מיקרו-אנגיופתיה), מה שמקטין את אספקת החמצן וחומרי המזון לפצע. שנית, הסוכר הגבוה מפריע לפעילות תאי מערכת החיסון, נויטרופילים ומאקרופגים עובדים לאט יותר בבליעת חיידקים. בנוסף, סביבה עתירת גלוקוז היא כר גידול לחיידקים ולכן זיהומים נפוצים יותר וממושכים. יתרה מזו, בסוכרת יש נטייה לתגובה דלקתית כרונית לא מבוקרת, הפצע "נתקע" בשלב הדלקת ולא עובר לשלב הבנייה והתיקון. כמו כן, חולי סוכרת רבים סובלים מנוירופתיה, המובילה להמשך פגיעה מכנית בפצע (כי אין תחושת כאב להגן עליו). לרובם יש גם בעיות אחרות, למשל תפקוד כלייתי ירוד או תזונה לא מיטבית, שמאטים החלמה. התוצאה מכל אלה היא שפצע של חולה סוכרתי יכול להימשך חודשים ואף שנים למרות טיפול, לעומת אדם בריא שבו פצע דומה ייסגר אולי בשבועיים-שלושה.

שאלה 3: כיצד ניתן למנוע היווצרות של כף רגל סוכרתית?
תשובה: המניעה נשענת על שלושה תחומים: שמירה על איזון הסוכרת, טיפול מונע בכף הרגל, וזיהוי מוקדם של בעיות. ראשית, איזון רמות הגלוקוז בדם (דרך תזונה, תרופות או אינסולין) מפחית מאוד את סיכון הסיבוכים. שנית, יש לקיים שגרה יומית של בדיקת כפות הרגליים: חולה סוכרת צריך לבחון כל יום את כפות רגליו (באמצעות מראה אם צריך) ולחפש חתכים, שלפוחיות, אדמומיות או יבלות. יש להקפיד על רחצה וייבוש עדין של הרגליים, מריחת קרם למניעת יובש וסדקים (אך לא בין האצבעות), וגזירת ציפורניים בקו ישר כדי למנוע ציפורן חודרנית. שלישית, הנעלה מתאימה: נעילת נעליים מרווחות, רכות וללא תפרים פנימיים, לעיתים בהתאמה אישית דרך מכון אורטופדי, וגריבת גרביים ללא תפר לוחץ. לא ללכת יחף, אפילו בבית, כדי לא להיפצע בלי לשים לב. עוד מרכיב מניעה: ביקור תקופתי (למשל פעם בשנה) אצל מומחה כף רגל או פודיאטר, לבדיקה מקצועית והורדת מוקדי לחץ (יבלות) במידת הצורך. אם יש עיוות מבני (כמו עצם בולטת, "הלוקס ולגוס" או Charcot foot), התאמת מדרס או נעל ייעודית להפצת הלחץ בצורה שווה. מחקר גדול (מחקר ה-UKPDS) הראה שגישה רב-תחומית של חינוך מטופל, בדיקות סקר, וטיפול מניעתי, יכולה להפחית עד 50% את הסיכון להתפתחות כיב סוכרתי.

שאלה 4: איך אדע שהפצע שלי מזוהם? מהם הסימנים של זיהום בפצע?
תשובה: זיהום בפצע מתבטא לעיתים באופן מקומי ולעיתים גם בסימנים מערכתיים. סימנים מקומיים כוללים: הפרשה מוגלתית (מוגלה בצבע צהוב/ירקרק ולעיתים עם ריח רע), עלייה באודם וחום סביב שולי הפצע (אדמומיות מתפשטת מעבר לפצע מעידה על צלוליטיס, דלקת של הרקמות התת-עוריות), נפיחות חדשה או רגישות מוגברת באזור. כאב שמתגבר פתאום בפצע שהיה קודם פחות כואב יכול לרמז על זיהום (במטופל עם תחושה תקינה). סימנים מערכתיים: חום גוף (לעיתים חום גבוה מעל 38°C אם הזיהום חמור), צמרמורת, חולשה כללית. בבדיקות דם עשוי להופיע ספירת תאי דם לבנים גבוהה ו-CRP מוגבר (מדדי דלקת). בפרט, אם יש ריח מתוק-לא נעים עולה מהפצע, זה כמעט תמיד מצביע על נוכחות חיידקים (כמו Pseudomonas שנותנת ריח מתקתק). יש גם "זיהום שקט" בפצעים כרוניים, שבו אין מוגלה גלויה אבל הפצע לא מתקדם וגרנולציה בריאה לא נוצרת. לכן, בשגרה כל פצע כרוני שלא מראה שיפור 2-4 שבועות ייבדק בתרבית, כי ייתכן יש זיהום תת-קליני. בכל חשד לזיהום, מומלץ לפנות לרופא, ייתכן וצריך ניקוי עמוק, אנטיביוטיקה או שינוי בטיפול.

שאלה 5: מהו הטיפול הראשוני שעלי לעשות אם אני מגלה פצע חדש בכף הרגל?
תשובה: כאשר אתה מגלה פצע (אפילו קטן) בכף הרגל, הטיפול הראשוני החשוב ביותר הוא להפחית לחץ ולהגן על הפצע. ראשית, יש לרחוץ בעדינות את המקום עם מים פושרים וסבון עדין או תמיסת מי מלח סטרילית (נורמל סליין), אין להשתמש במי חמצן או יוד חזקים ישירות, כי הם יכולים לפגוע גם ברקמה הבריאה. לאחר הניקוי, לייבש בעדינות עם גזה או מטלית נקייה. מרח משחה אנטיביוטית עדינה (כמו משחת סילברול® או פולידין® אם אין אלרגיה) והנח תחבושת סטרילית לא חונקת. חשוב מאוד: לא לדרוך על המקום, אם הפצע בכרית כף הרגל, השתדל לא לשאת משקל עליה. במידת האפשר היעזר בקביים או לפחות צמצם הליכה. נעל נעל סגורה ורחבה שלא תלחץ על אזור הפצע (או סנדל אורטופדי אם הפצע על גב כף הרגל). לאחר טיפול עזרה ראשונה זה, יש לפנות בהקדם (תוך 1-2 ימים) לרופא, רצוי רופא המומחה בכף רגל סוכרתית או מרפאת פצע, להמשך הערכה. לעולם אין להתעלם מפצע קטן, אצל חולה סוכרת "פצע קטן" יכול לגדול ולהעמיק מהר עקב זיהום. לכן מומלץ לקבל הדרכה רפואית מוקדם, ייתכן תידרש אנטיביוטיקה מניעתית או חבישה מיוחדת.

שאלה 6: מה זה debridement ולמה עושים את זה לפצע שלי?
תשובה: Debridement (הטריה בעברית) הוא תהליך של הסרת רקמה מתה, מזוהמת או לא-חיות (נקרוטית) מהפצע, במטרה לאפשר לרקמה הבריאה לצמוח ולרפא. בפצע קשה-ריפוי לרוב מצטברות על פניו רקמות לא חיוניות: גלדים שחורים, קרישי דם ישנים, מוגלה שהתייבשה, וביופילם של חיידקים. רקמות אלו מפריעות להחלמה, הן גם חממה לחיידקים וגם מחסום בפני צמיחת עור חדש. לכן, מנקים אותן. יש כמה שיטות: הטריה כירורגית/חדה, רופא או אח/ות משתמשים בסקלפל (סכין עדינה) ובמספריים כדי לחתוך ולהסיר את הנמק או השכבה המלוכלכת. נעשה לרוב לאחר אלחוש מקומי אם הפצע כואב (אם יש נוירופתיה פעמים רבות המטופל לא מרגיש הרבה). שיטה שנייה: הטריה אנזימטית/כימית, מריחת משחות המכילות אנזימים (כמו משחה עם פפאין-אוראה או סנטיל/Prontosan) שממיסות באופן סלקטיבי רקמה מתה במשך כמה ימים. שיטה נוספת: הטריה ביולוגית, רימות (Maggots therapy), כן, במקרים מסוימים מבוקרים מניחים רימות זבובים מעוקרות על הפצע; הן "זוללות" רקמה מתה ומחטאות. למרות סלידה אינטואיטיבית, זה עובד היטב בפצעים נקרוטיים עמוקים עם כיסים. עושים Debridement כי מחקרים וניסיון מראים שפצע שעבר ניקוי יסודי קצב ההחלמה שלו מהיר הרבה יותר. לעיתים צריך לחזור על ההטריה מדי שבוע או שבועיים כי שוב מצטברות שכבות פיברין וחיידקים. חשוב: הטריה לעולם תיעשה ע"י איש מקצוע מנוסה, כי הסרה אגרסיבית מדי עלולה לפגוע ברקמה חיה ולגרום דימום או פגיעה בגיד/עצם. אבל אל דאגה, ברוב המקרים זה הליך בטוח ומהיר, וייתנו לך משככי כאב לפי צורך.

שאלה 7: האם צריך לקחת אנטיביוטיקה לכל כיב סוכרתי?
תשובה: לא בהכרח. אנטיביוטיקה דרושה רק אם יש זיהום חיידקי פעיל. כיב סוכרתי "נקי" (ללא סימני זיהום מובהקים) אינו מצריך ישר טיפול אנטיביוטי מערכתי, כי שימוש לא נחוץ באנטיביוטיקה עלול לגרום לעמידות חיידקים ותופעות לוואי. עם זאת, ברבים מהכיבים הסוכרתיים הכרוניים אכן קיים זיהום מסוים, לעיתים מקומי (רק ברקמת הפצע) ולעיתים חודר (לרקמות עמוקות או לעצם). ההחלטה על אנטיביוטיקה מתקבלת על בסיס סימנים קליניים ותרבית (אם נלקחה). למשל, אם הכיב מפריש מוגלה, סביבו אדום וחם, יינתן טיפול אנטיביוטי (בהתחלה רחב טווח לכיסוי סטפילוקוקוס, סטרפטוקוקוס, ואולי גרם-שליליים ואנאארובים, בהתאם לחומרה). כאשר מתקבלות תוצאות תרבית ורגישות, ניתן למקד את סוג האנטיביוטיקה ולמשך המתאים (לזיהום רקמה רכה לרוב 1-2 שבועות, לזיהום עצם 4-6 שבועות). חשוב לציין: אנטיביוטיקה לבדה לא תרפא כיב סוכרתי, חייבים את המרכיבים המקומיים (הורדת לחץ, ניקוי, חבישה). אם אין סימני זיהום, לפעמים שמים משחה אנטיביוטית מקומית קלה למניעה (כמו Bactroban או סילברול) בלי ליטול כדורים. במצב של כיב שהוא כמו "חור נקי" וגרנולטיבי, רק מתרפא, אין צורך באנטיביוטיקה. רופא יחליט לפי מצבך.

שאלה 8: כמה זמן לוקח לכיב סוכרתי להחלים?
תשובה: זמן ההחלמה משתנה מאוד ותלוי בגודל ובעומק הפצע, במצב בריאותך הכללי ובטיפול הניתן. פצעים שטחיים קטנים (דרגה 1) עשויים להחלים תוך מספר שבועות (4-6 שבועות). כיבים עמוקים יותר, עם חשיפת גיד או עצם (דרגה 3), יכולים לקחת חודשים רבים, לפעמים 6-12 חודשים, ואפילו אז לא תמיד יסגרו לחלוטין ללא התערבות ניתוחית. לפי מחקרים, כ-30-50% מהכיבים הסוכרתיים יסגרו בתוך 3-4 חודשים של טיפול טוב. אך לצערנו יש גם פצעים שמושכים שנה ויותר. אם הפצע מאוד גדול (נניח, יותר מ-5 ס"מ קוטר) או אם יש זרימת דם גרועה שדורשת תיקון, זה יאריך את הזמן. גם זיהומים כמובן מעכבים. סימן טוב הוא שאם בשבועיים-שלושה הראשונים של הטיפול רואים שיפור (הפצע קטן בכ-20-30% בשטח), יש סיכוי טוב שיסגר תוך חודשים ספורים. אם אין שינוי בגודל אחרי חודש, סביר שצריך שינוי בגישה (כמו התערבות ניתוחית או טיפול מתקדם). ראוי לציין שמטרת הטיפול אינה רק "סגירה מוחלטת". גם אם הפצע לא נסגר 100%, אם מגיעים למצב שהוא קטן מאוד ומכוסה עור דק, עם היגיינה ושמירה הוא יכול להישאר יציב לאורך זמן. חשוב להתמיד בהוראות (כמו לא לדרוך בלי הגנה גם אם הוא נראה קטן יותר).

שאלה 9: מה ההבדל בין חבישות שונות, איך יודעים מה לשים על הפצע?
תשובה: קיימים סוגים רבים של תחבושות וחבישות לפצעים כרוניים, וכל סוג מתאים למצבים מסוימים של הפצע. להלן כמה סוגים עיקריים:

  • חבישות הידרוקולואידיות (Hydrocolloid): כמו DuoDERM, חומר דמוי ג'ל שנדבק לעור ושומר על הפצע לח ומעודד ריפוי בסביבה לחה. טוב לפצעים שטחיים עם הפרשה מועטה.
  • חבישות אלגינט (Alginate): עשויות מאצות ים (סיבי אלגינט) שסופגות המון נוזל והופכות לג'ל. משתמשים בהן בפצעים עם הפרשה מרובה, כי הן סופחות מוגלה ושומרות על הפצע לח. צריך לכסות אותן בתחבושת משנית, וכשמחליפים הן נוטפות ג'ל, זה נורמלי.
  • חבישת קצף (Foam dressing): ספוג פוליאוריתן רך שסופג בינוני, מבודד את הפצע ושומרו לח. מתאים להרבה מצבים, הפרשות קלות עד בינוניות. יש קצף עם כסף (סילבר) שהורג חיידקים, למשל, Mepilex Ag, שמים בפצע חשוד כזיהומי.
  • גזה ספוגה (Wet-to-dry או גזה עם משחה): שיטה מסורתית, גזה טבולה בתמיסה פיזיולוגית, מניחים על פצע, כשמסירים יבשה, תולשת תאים מתים (זה סוג של דברהידמנט מכני). כיום משתמשים פחות, כי זה כואב ופוגע גם ברקמה טובה. לרוב שמים גזה עם משחה כמו סילברול או פולי, כטיפול פשוט.
  • Hydrofiber (תחבושות סופגות מיוחדות): כמו Aquacel, סופג נוזלים יותר מאלגינט ויוצר ג'ל הדוק. גם הן משמשות להפרשות כבדות. יש Aquacel Ag עם כסף.
  • תחבושות הידרוג'ל: ג'ל לח ששמים בפצע יבש מאוד להוסיף לחות ולהמיס רקמה מתה, למשל פצע עם גלד שחור (אחרי ריכוך ניתן להסיר).
  • חבישות אנטיספטיות: כמו גזה עם יוד (Betadine gauze), טובות לזיהום שטחי קל, אך יוד עלול לפגוע ברקמה חדשה ולכן רק לשלב קצר.
  • תחבושות ביולוגיות: כמו עור דגים משומרים, ממברנות קולגן, אלו יקרות, ומשתמשים בהן בפצעים עקשניים כדי לספק מצע לריפוי.
    בחירת התחבושת תלויה במצב הפצע: אם הפצע רטוב ומפריש, צריך משהו סופג (אלגינט, קצף). אם הפצע יבש, צריך להרטיב (הידרוג'ל או הידרוקולואיד). אם יש חשד זיהום, לשלב מרכיב אנטימיקרוביאלי (כסף, דבש רפואי, PHMB). חשוב: אין "תחבושת אחת מושלמת", לעיתים משלבים: למשל, להניח אלגינט בפצע ואז לכסות בקצף. אחות פצע מיומנת תתאים את החבישה ותעדכן לפי שינויי מצב הפצע.

שאלה 10: האם צריך להחליף תחבושת כל יום, ומה הדרך הנכונה לעשות זאת?
תשובה: תדירות החלפת התחבושת תלויה בסוג החבישה ובמצב הפצע. באופן כללי, פצע נקי ובריא רצוי לא להפריע לו כל יום, החלפות כל 2-3 ימים הן נפוצות. יש חבישות (כמו הידרוקולואיד) שאפשר להשאיר 5-7 ימים אם אין דליפה. לעומת זאת, אם הפצע מאוד מפריש ומלוכלך, בהתחלה נחליף בתדירות גבוהה, אפילו פעמיים ביום כדי לנקות מוגלה. כאשר זיהום בשליטה, יורדים בהדרגה. בכל מקרה, אם התחבושת ספוגה מאוד או נופלת, יש להחליפה. דרך נכונה: לשמור על סטיריליות ככל האפשר. לפני שמתחילים, לשטוף ידיים היטב במים וסבון, ללבוש כפפות חד"פ אם יש. להכין מראש על משטח נקי את כל מה שצריך: תמיסת ניקוי (מי מלח סטריליים או תמיסת פולידין מדוללת, לפי הנחיית צוות רפואי), גזה, התחבושת החדשה, שקית לפסולת. בהסרה: להוריד בעדינות את התחבושת הישנה, אם נדבקה, להרטיב אותה מעט בסליין כדי לא לקרוע רקמה. להתבונן בפצע, צבע, ריח, הפרשה, זה מידע חשוב (אפשר לרשום לעצמך). ניקוי: לשפוך מי מלח סטריליים בעדינות לשטוף את אזור הפצע; אפשר לנגב קלות עם גזה לחה מהמרכז החוצה. אין לשפשף חזק. אם הרופא נתן חומר ניקוי מיוחד, השתמש בו לפי ההוראות (למשל סבון כלורהקסידין מדולל). אחרי שהאזור נקי, שים את התחבושת החדשה כפי שהונחית: למשל, הנח אלגינט בתוך החור, ואז שים קצף מעל וקבע עם סרט דבק רפואי. חשוב להימנע מזיהום: לא לגעת עם אצבעות חשופות בחלק הסופג/פנימי של התחבושת. אם נופל משהו על הרצפה, קח חדש. לאחר הסיום, לשטוף ידיים שוב. אם אתה לא בטוח או מתקשה, בהחלט כדאי לבקש שאחות הדרכה תראה לך או למטפל פעם-פעמיים איך להחליף. יש חבישות מתוחכמות שמומלץ שאיש מקצוע יחליף. זיהום יכול להיכנס בהחלפה לא סטרילית, אז להקפיד.

שאלה 11: מהו "off-loading" ולמה כל הזמן אומרים לי לא לדרוך על הרגל?
תשובה: "Off-loading" פירושו הסרת עומס, במקרה של כיב רגל סוכרתית, הכוונה היא להפחתה או ביטול של הלחץ המכני המופעל על אזור הפצע בעת עמידה והליכה. זהו עיקרון יסוד בטיפול: כל עוד יש דריכה על כיב בכף הרגל, הפצע יהיה תחת לחץ וחיכוך מתמידים ולא יוכל להיסגר. לכן, אנו ממליצים להימנע מדריכה ישירה. יש כמה אמצעים לכך:

  • נעליים טיפוליות/מגפי מפרקים (Total Contact Cast או Aircast): אלו מגפים מיוחדים שמקבעים את הרגל ומחלקים את המשקל כך שהאזור עם הפצע כמעט לא מקבל לחץ. ה-TCC הוא סוג של גבס מותאם אישית שבעצם מוריד כמעט לגמרי את העומס מהכיב, נחשב "תקן זהב" לכיבים בלא דורבן.
  • הליכון או קביים: אם הכיב רציני, אולי תונחה להשתמש בקב או הליכון כדי לא לשים משקל כלל על הרגל הפגועה (Partial weight-bearing).
  • כסא גלגלים זמני: במקרים חמורים, במיוחד אם יש כיבים בשתי הרגליים, עדיף להתנייד בכסא גלגלים לתקופה כדי לתת לפצעים סיכוי להחלים.
    בנוסף, off-loading כולל גם שימוש במדרסים רכים בהתאמה אישית כדי לפזר עומסים (כשכבר מותר ללכת מעט). לדוגמה, אם הכיב בכרית כף הרגל מתחת לראש המסרק, המדרס יכול לכלול "בור" קטן באזור הזה כדי שלא ייגע ברצפה. לשאלתך "למה כל הזמן אומרים לא לדרוך": מפני שידוע שאם מטופל ממשיך לדרוך כרגיל, אפילו עם חבישות מעולות, הפצע לא יתקדם או יחמיר. מחקרים הראו ששיעור סגירת פצעים עולה דרמטית אצל מטופלים שהקפידו על פריקת משקל, בהשוואה למי שהפר (למשל, הוריד את המגף כדי ללכת נורמלי בבית). לכן הצוות "מנדנד" כי זה קריטי. לפעמים ההבדל בין קטיעה להצלה תלוי בציות להנחיה הזו. זה כמובן מאתגר, זה מגביל את הניידות, אבל משתדלים למצוא פתרונות שיאפשרו לך אורח חיים סביר תוך הגנה על הפצע.

שאלה 12: יש לי כיב כבר 3 חודשים. הרופא מציע ניתוח "ניקוי והסרת עצם". למה זה נחוץ?
תשובה: כאשר כיב כרוני לא נרפא הרבה זמן, לעיתים קרובות מתפתח סיבוך שנקרא אוסטאומיאליטיס, זיהום בעצם שמתחת לפצע. אצל חולי סוכרת, כיב עמוק (ניתן להחדיר מבחן בדיקה לעצם = Probe-to-bone חיובי) מרמז בסבירות גבוהה שיש דלקת בעצם הקרובה. אנטיביוטיקה ממושכת יכולה לעזור, אך לא תמיד מצליחה לחסל את כל החיידקים בעצם, במיוחד אם זרימת הדם ירודה או אם מדובר בחיידקים עמידים. לכן, כירורגים ממליצים לעיתים על ניתוח ניתוחי (surgical debridement) נרחב שבו מסירים לא רק רקמה רכה מתה, אלא גם חלקי עצם נגועים. ניתוח כזה הוא לרוב בהרדמה, ומטרתו "להוריד עומס זיהומי". לדוגמה, בכיב בבוהן שיש אוסטאומיאליטיס בגליל הבוהן, יסירו את גליל העצם המזוהם (אולי כריתת בוהן חלקית). או בכיב בעקב עם עצם עקב נגועה, לעיתים מגרדים/כורתים חלק מהעקב. זה נשמע מפחיד, אבל זה לעיתים ההבדל בין להיפטר מהזיהום ולהחלים, לבין לשמר עצם חולה ולעולם לא לסגור את הפצע. בנוסף, בניתוח אפשר להסיר כל מוקד של לחץ חריג, למשל ליישר עצם בולטת תחת הפצע שגרמה לו מלכתחילה. זו נקראת פרוצדורת "מניעת הישנות", לשייף בליטה או ליישר אצבע כדי שהלחץ יתחלק שווה. אחרי ניתוח כזה, לרוב הפצע קטן בהרבה ונקי יותר, ואז בטיפול המשך (VAC או חבישות) הוא יוכל להסגר. כמובן, ההחלטה תלויה בחומרה: רופא לא ימהר לנתח אם יש סיכוי סביר לריפוי שמרני. אבל 3 חודשים ללא שיפור משמעותי הוא כבר דגל אדום. כדאי לשאול את הרופא מה בדיוק מתכננים להסיר והאם זה משנה תפקודית (למשל, הסרת בוהן גדולה יכולה להשפיע על יציבה). לרוב עדיף להקריב חלק קטן מאשר להסתכן בזיהום מתפשט ובסוף בקטיעה גדולה יותר.

שאלה 13: האם כדאי לי לנסות לשים דבש או תרופות סבתא אחרות על הפצע?
תשובה: דבש רפואי (כגון דבש מאנוקה) אכן משמש כטיפול מוכר בפצעים, יש אפילו חבישות מוכנות ספוגות בדבש. לדבש יש תכונות אנטיספטיות: הוא יוצר סביבה אוסמוטית שמונעת גדילת חיידקים ושואבת נוזלים, וכן מכיל אנזימים שמייצרים מי חמצן בריכוז נמוך. אם אתה מעוניין בזה, חשוב להשתמש בדבש רפואי סטרילי שנועד לפצעים, לא לקחת סתם דבש מהמזווה, שעלול להכיל נבגים או מזהמים. לגבי תרופות סבתא אחרות: למשל, יש שמשתמשים בעלי כרוב, תה קמומיל, שמן זית, כורכום וכו'. חלקם יכולים להרגיע או לנקות, אך חלקם עלולים גם לגרום נזק (למשל, צמחים לא סטריליים = זיהום, או חומרים מגרים שגורמים לאלרגיה). ההמלצה: התייעץ עם הצוות המטפל לפני שימוש בכל תרופה אלטרנטיבית בפצע. לעיתים משלבים, למשל רופא יכול לאשר שימוש במשחת דבש בנוסף לטיפול הרגיל. אבל לנסות דבר כזה על דעת עצמך יכול לסכן. היו מקרים שמטופלים שמו "תכשירים טבעיים" והגיעו עם הפצע מורע, למשל למרוח חומץ או אלכוהול זה רעיון גרוע (שורף תאים). אנקדוטה: רופא פצעים סיפר על מטופל ששם משחת שום על כיב, מתוך אמונה ששום מחטא, הוא הגיע עם כוויה כימית נוספת על הכיב… לסיכום: דבש רפואי, אפשרי, אך בהתייעצות. צמחי מרפא, בזהירות, עדיף בצורתם המעובדת (אם יש מוצר מסחרי). ועל כל פנים, אין להחליף תרופות מוכחות (כגון אנטיביוטיקה במקרה של זיהום עמוק) רק ב"תרופת סבתא". הן יכולות אולי לתמוך, אבל לא במקום טיפול רפואי סטנדרטי.

שאלה 14: מתי מחליטים לעשות קטיעה (Amputation)?
תשובה: קטיעה, כלומר הסרת כירורגית של חלק מהגפה, היא תמיד המוצא האחרון כאשר כל המאמצים לשימור הגפה לא הצליחו או שאזור הזיהום/נמק מסכן את חיי המטופל. הקריטריונים העיקריים שמובילים לקטיעה:

  1. זיהום בלתי נשלט, אם יש זיהום חמור המתפשט (לדוגמה, נמק גזי, זיהום עמוק עם מורסות גדולות) שלא מגיב לטיפול אנטיביוטי וניקויים, והחשש שהוא יגרום להרעלת דם (אלח דם) מסכנת חיים, יבחרו לכרות את האזור הנגוע כדי להציל את חיי המטופל.
  2. נמק נרחב ללא זרימת דם, אם יש נמק (רקמה שחורה מתה) בחלק גדול מהכף רגל או השוק עקב חסימת עורקים חמורה, ואי אפשר לבצע צנתור/מעקף (למשל, כלי דם הרוסים לגמרי), אז אותו חלק כבר "אבוד" וקטיעה מבוקרת תמנע זיהומים עתידיים ונזק לשאר הגוף.
  3. כאשר הפצע גורם לכאב וסבל עצום ללא תקווה לריפוי, במיוחד במטופל מבוגר/חולה מאוד, לעיתים גם המטופל עצמו בוחר בקטיעה כדי "לגמור עם זה" ולהשתקם עם פרוטזה במקום חיים עם פצע פתוח.
    יש דרגות קטיעה: קטיעה קטנה (בהסרת אצבע או חלק מכף הרגל) מול קטיעה גדולה (מתחת לברך או מעל ברך). מנסים, אם אפשר, להסתפק בקטיעה הנמוכה ביותר שתסלק את כל הזיהום/נמק. לדוגמה, אם רק הבוהן והרקמות הסמוכות מזוהמות, יעשו קטיעה חלקית של כף רגל (Forefoot amputation). אבל אם העורקים מתחת לברך סתומים ונמק עולה, יתכן שיחליטו על קטיעת שוק (BKA, מתחת לברך) כי חתך שם צפוי להחלים טוב יותר (יותר אספקת דם שם למעלה). ההחלטה מתקבלת ע"י כירורג כלי דם/אורתופד יחד עם צוות הפצע, ובתיאום עם המטופל ובני משפחתו. כיום, בזכות טכניקות מודרניות, שיעור הקטיעות ירד בהשוואה לעבר, כי יש יותר אמצעי הצלה (צנתורים, VAC, אנטיביוטיקות חדשות). אך עדיין, אם רואים שמספר חודשים הטיפולים אינם עוזרים, או שהמצב מדרדר, צריך לדון באומץ באפשרות הקטיעה. לעיתים זו החלטה מצילת חיים, סטטיסטית, אם מקבלים החלטה מאוחר מדי, חולים מתים מזיהומים. עובדה מצערת: בחולי סוכרת עם קטיעה גדולה, התמותה בשנים הבאות גבוהה (כ-50% תוך 5 שנים), אך זה לרוב כי מצבם הרפואי היה רעוע מלכתחילה. לאחר קטיעה, יש כמובן שיקום עם פיזיותרפיה ופרוטזה, רבים חוזרים לניידות טובה. בכל מקרה, ההחלטה היא אינדיבידואלית, ותמיד מנסים קודם אפשרויות פחות דרסטיות.

שאלה 15: האם כיב סוכרתי יכול להפוך לסרטן?
תשובה: באופן נדיר, כן. פצע כרוני שממשיך שנים רבות עלול לעבור ממאירות, מצב הנקרא Marjolin's ulcer. בעיקר ידוע בכיבי לחץ או כוויוות ישנות, אבל גם בכיבים סוכרתיים כרוניים תועדו מקרים. מה שקורה הוא שהתאים בקצוות הפצע, שעוברים חלוקות חוזרות בניסיון לסגור את הפצע, עלולים לצבור מוטציות ולהפוך סרטניים. לרוב מדובר בסרטן עור מסוג Squamous Cell Carcinoma (SCC), קרצינומה של תאי קשקש. סימנים מחשידים: שינוי פתאומי בפצע הכרוני, למשל, הופעת רקמה גרנולרית מוגבהת ופריכה עם דימום קל בשוליים, או אזור בפצע שנראה "שונה", גדל במקום להתקטן, עם שוליים קשים וגבוהים. אם רופא חושד בזה, הוא יעשה ביופסיה שולית (ייקח דגימה מהשול של הפצע) ולשלוח לפתולוגיה. מרג'ולין הוא נדיר, כ-0.4% מהפצעים הכרוניים. אך חשוב להיות מודעים. אם אכן אובחן SCC, הטיפול יהיה כריתה ניתוחית רחבה של האזור הסרטני, לעיתים כרוכה בקטיעה חלקית (אם זה בכף רגל). החדשות הטובות: לרוב אם מסירים את האזור הממאיר, אין צורך בטיפולי כימותרפיה וכו' כמו בסרטן "פנימי", מדובר בסרטן עור מקומי. הוא יכול לשלוח גרורות לקשרי לימפה אם מוזנח, לכן גילוי מוקדם טוב. בשורה התחתונה: אם פצע כרוני לא מראה שיפור חודשים רבים, או מפתח מאפיינים חשודים כפי שתואר, הרופא לרוב ייקח ביופסיה כדי rule out ממאירות. אבל לא כל פצע שלא נרפא הוא סרטן; ברוב המקרים פשוט מדובר בדלקת כרונית.

שאלה 16: האם טיפול בתא לחץ (חמצן היפרברי) באמת עוזר לריפוי הפצע שלי?
תשובה: תא לחץ, שבו נושמים 100% חמצן תחת לחץ אוויר גבוה (2-3 אטמ'), נועד להעלות את ריווי החמצן בדם וברקמות. ההגיון בפצעים: חמצן הוא חיוני לתאי ריפוי (פיברובלסטים, תאי חיסון). בפצע איסכמי (כשיש זרימת דם ירודה), הפעלת תא לחץ יכולה לספק באופן זמני יותר חמצן לרקמות, וזה עשוי לעודד ריפוי וללחום זיהום (חיידקים אנארוביים מתים בסביבה עתירת O₂). האם זה באמת עוזר? המחקרים מעורבים: יש מחקרים שמצאו ש-HBOT מפחית שיעור קטיעות ומשפר החלמה, ואחרים שלא הראו הבדל משמעותי בפצע עצמו (רק בהקטנת קטיעות). ההנחה כיום: HBOT הוא טיפול מסייע ולא ראשי. הוא הכי יעיל כנראה אצל פצעים עם איסכמיה גבולית, כלומר, מעט דם אבל לא מספיק, או לאחר ניתוח מעקף שרוצים לעודד את התועלת. בישראל ובמקומות אחרים, הוחלט לממן HBOT לחולי סוכרת עם כיב שאינו מחלים אחרי 30 יום, בתנאי שיש עדות לאיסכמיה בינונית או התפשטות זיהום. זה כי ראו שאלה הקבוצות שמפיקות תועלת מירבית. HBOT הוא לא קסם, צריך 20-40 טיפולים (כל אחד כשעה-שעתיים) שזו מחויבות. אם אתה מתאים לקריטריונים, סביר שקופת החולים תאשר (והיו מוכנים להליך יומי). בחו"ל עלות גדולה אם פרטי, אז שיקולי עלות-תועלת. לסיכום: HBOT יכול לעזור, בעיקר אם הבעיה היא חוסר חמצן מקומי. הוא פחות מועיל אם הפצע לא נרפא עקב זיהום שלא טופל או חוסר ניקוי, אלה קודם לתקן. תופעות לוואי HBOT קלות בדרך כלל (לחץ באוזניים, לעיתים היפרגליקמיה קלה אחרי, חשוב לעקוב סוכר). החלטה על HBOT תתקבל בין רופא כלי דם, כירורג פצע ורופא תא לחץ, לפי חומרת מצבך.

שאלה 17: אני לא מרגיש כאב כמעט בכלל בכף הרגל. איך אוכל לדעת אם יש לי פצע בלי לחוש בו?
תשובה: זו שאלה מצוינת ונוגעת בלב הבעיה של נוירופתיה סוכרתית. בגלל אובדן התחושה, חולי סוכרת עלולים לפתח פצעים בלי לדעת, למשל, ללכת עם נעל לוחצת או אבן בתוך הנעל שעות, ליצור שלפוחית שהופכת לפצע. כדי להתגבר על כך, יש ליישם שגרה קבועה של בדיקה ותחזוקה:

  • בדיקה יומית של כפות הרגליים: בכל ערב (או בוקר) תשב ותסתכל על כל כף הרגל, למעלה, למטה, בין האצבעות, בעקב. אפשר להיעזר במראה כף רגל כדי לראות את הסוליה. חפש חתכים, אדמומיות, נפיחות, שינוי צבע, פצעון, יבלת, או אזור רטוב (אולי כתם דם/מוגלה בגרב).
  • בדיקת פנים הנעליים לפני נעילה: חולים רבים נפצעו מחפץ זר בנעל (מסמר קטן או אבן). לכן, בכל פעם שאתה שם נעל, הפוך אותה ובדוק שאין שום דבר בפנים, וגם שהריפוד חלק ולא נשחק לאי-אחידות.
  • לבקש ממישהו לבדוק עבורך: אם הראייה שלך לא טובה או אינך גמיש להגיע לכף הרגל, בקש מבני משפחה או מטפל להציץ אחת לכמה ימים.
  • שימוש בחיישני חום: יש כיום גרביים/מדרסים חכמים שמודדים טמפרטורת עור. חום מקומי מוגבר יכול להקדים הופעת כיב בכמה ימים. זה עתידני אך מיושם קצת, אולי בעתיד תשתמש. בינתיים, אתה יכול להרגיש עם גב כף היד אם אזור בכף הרגל חם במיוחד, זה עלול להעיד על דלקת סמויה.
  • שימת לב לרמזים עקיפים: לפעמים אם נוצרת שלפוחית גדולה, למרות שאין כאב אולי תשמע "רשרוש" של נוזל בנעל, או תשים לב שהגרב לחה, או ריח רע בלי הסבר. אלה צריכים להדליק נורה אדומה.
  • בדיקות תקופתיות אצל מומחה: גם אם הכל נראה לך בסדר, בקר אצל רופא/אחות פצע כל 2-3 חודשים לבדיקה, במיוחד אם כבר היה לך כיב בעבר. הם עשויים למצוא נקודת לחץ שלפני כיב ולטפל מניעתית.
    במילים אחרות, עליך להיות "העיניים והידיים" במקום שהעצבים לא מספקים מידע. משמעת עצמית זו מצילה גפיים.

שאלה 18: הפצע שלי נסגר! איך מוודאים שהוא לא יחזור?
תשובה: קודם כל מזל טוב, הגעה לסגירת פצע כרוני היא הישג. אבל באמת, קיים סיכון להישנות. הסטטיסטיקה אומרת שכ-40% מהמטופלים עם כיב סוכרתי יחוו כיב נוסף תוך שנה, ועד 65% תוך 5 שנים. כדי לצמצם סיכון:

  • המשך הגנה ו-Offloading: גם לאחר סגירה, העור החדש הוא דק ופגיע. עליך להמשיך לנעול נעליים מתאימות עם מדרסים (אם קיבלת TCC, לאחר הסרתו בוודאי התאימו לך הנעלה רפואית).
  • מעקב שוטף: אל תפסיק להיות במעקב. קבע ביקורת למשל חודש אחרי סגירה, ואז כל 3 חודשים בשנה הראשונה אצל פודיאטר/אורתופד. הם יבדקו את שלמות העור, יבלות חדשות וכו'.
  • טיפוח העור: המשך להרטיב קרמים למניעת יובש וסדקים. גזור ציפורניים בזהירות או עדיף אצל פודיאטור רפואי.
  • בדיקת נעליים: לוודא שהנעליים לא נשחקו בצורה שיוצרת נקודת לחץ חדשה. בדרך כלל זוג נעליים אורטופדיות מחליפים כל שנה לפחות.
  • שמירה על איזון סוכרת וגורמי סיכון: שלוט ברמות הסוכר, בלחץ הדם, ובליפידים. כל אלה משפרים בריאות כלי דם ועצבים ומפחיתים סיכון לפצעים חדשים.
  • חינוך מתמשך: המשך ליישם הכללים שלמדת, אין ללכת יחף, לבדוק רגליים, וכו'.
    לפעמים הפצע נסגר אך יש עדיין עיוות או גורם סיכון (למשל עצם בולטת). שקול התייעצות לגבי ניתוח מניעתי, יש מקרים שמנתחים כדי למנוע חזרת פצע. לדוגמה, אם כיב היה מתחת לראש עצם מטטרסלית, יש ניתוח להורדת מעט הלחץ מהעצם הזו (ליישר אותה).
    גם ריפוי מלא אין משמעותו שהאזור כמו חדש. צלקת נותרת פחות חזקה מעור מקורי, לכן בשום אופן לא לחשוב "אוקיי חזרתי לנעול נעלי עקב/לבטל מדרסים". התחזוקה היא למשך שאר החיים, כמו טיפול בסוכרת עצמה.
    אם בכל זאת מופיע שוב אודם קטן או שלפוחית, לגשת מיד, כי תוכל לעצור זאת מוקדם.

שאלה 19: איזה סוג רופא מטפל בכיבים סוכרתיים?
תשובה: הטיפול בכיב סוכרתי מערב כמה מומחים:

  • כירורג כף רגל/ כלי דם: אלה בדרך כלל כירורגים כלליים או אורטופדים שהתמחו בפצעי סוכרת. הם מובילים את הטיפול (עושים ניקויים, שוקלים ניתוחים, וכו').
  • פודיאטרים: בארה"ב במיוחד, פודיאטר DPM הוא הכתובת הראשונה, הוא גם כירורג של כף הרגל ומומחה לנעליים ומדרסים. בארץ לא הרבה קיימים, אך יש כמה.
  • אנדוקרינולוגים/רופאי סוכרת: הם מנהלים את הסוכרת עצמה, ובמרפאות רבות הם ראש צוות רב-תחומי.
  • רופאי שיקום ורופאי משפחה: לרוב הם המלווים ומפנים למומחים. בחלק מקופות החולים יש "מרפאת פצע" בה צוות רב-תחומי (כירורג, אחות, דיאטנית וכו').
    בנוסף, אחיות פצע מוסמכות הן לעיתים אנשי המקצוע שתפגוש הכי הרבה, הן בעלות ידע רב והן מתייעצות עם הרופא לפי הצורך.
    אם אינך בטוח לאן לפנות, רופא המשפחה שלך יפנה אותך. בישראל, למשל, בקופות יש מרפאות ייעודיות, כדאי לשאול "האם יש מומחה לפצע סוכרתי באזור שלי?" כדי לקבל את הטיפול האופטימלי. לפעמים בית חולים ינהל מרפאה כזו במסגרת מרפאות חוץ כירורגיות או כלי דם.
    בשורה תחתונה: הטיפול הוא צוותי, ולא אדם יחיד. דיאטנית, פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי, כולם עשויים להיות מעורבים (כמפורט בפרק צוות רב-תחומי לעיל). אתה כמטופל זכאי לשאול מי מוביל את התיק שלך ולמי לפנות בשאלות דחופות (למשל, אם בבית אתה חושש שמשהו הדרדר). במרפאות פצע רבות יתנו לך גם טלפון של אחות אחראית שתכוון אותך.

שאלה 20: האם עליי להגביה את הרגל כשאני יושב/שוכב?
תשובה: כן, במקרים רבים מומלץ להרים את הרגל המושפעת בזמן מנוחה. הנה מדוע: בכיבים סוכרתיים עם רכיב ורידי (במיוחד אם יש בצקת ברגל), הגבהה מפחיתה נפיחות ומשפרת ניקוז ורידי, מה שיכול להפחית לחץ ברקמות ולשפר אספקת דם עורקית יחסית. אם הרגל נפוחה ונמוכה, נוזלים מצטברים סביב הפצע ומעכבים החלמה. לכן, כשאתה יושב, השתדל להניח את הרגל על שרפרף (בגובה כיסא), וכשאתה שוכב, ניתן להניח כרית מתחת לשוק כך שהעקב קצת מעל גובה הלב. אבל אזהרה: אם יש לך מחלת עורקים חמורה (רגל חסרת דופק), יש אנשים שמרגישים יותר כאב כשהרגל מוגבהת כי זורם עוד פחות דם לרגל מול כוח המשיכה. במקרה כזה, לא מכריחים הגבהה, אפילו להפך, לפעמים אומרים לישון עם הרגל מעט מטה כדי שדם יזרום. לכן, התאמה אישית: אם אין בעיית עורקים קשה, הגבהה מועילה. אם יש איסכמיה חמורה, שאל את רופא כלי הדם, ייתכן שעדיף הגבהה מתונה בלבד כדי לא להרע רעב חמצן.
בכל מקרה, להימנע מלהיות ישוב הרבה עם רגל מטה 90°, תנוחה זו גורמת לבצקת כי הדם "נתקע" בקרסול. מי שצריך לשבת שעות (למשל בעבודה מול מחשב), כדאי שיעשה הפסקות הרמה ושכיבה או לפחות יניע את הקרסוליים כדי להמריץ זרימת דם.

שאלה 21: מה עם פעילות גופנית? מותר לי להתעמל אם יש לי כיב ברגל?
תשובה: פעילות גופנית לחולי סוכרת חשובה מאוד לבריאות הכללית ואיזון הסוכר, אבל כשיש כיב פעיל בכף הרגל יש הגבלה בשל הצורך ב-offloading ומניעת טראומה לפצע. פעילות שיש להימנע ממנה: כל פעילות המעמיסה משקל על הרגל הפצועה, ריצה, הליכה ממושכת, ריקוד, משחקי כדור, לא, עד שהפצע יסגר או לפחות קטן מאוד ומוגן. פעילות חלופית: אפשר לבחור תרגילים בישיבה או בשכיבה שמניעים את פלג גוף עליון ורגל בריאה: למשל, רכיבה על אופני יד (אם בנמצא), או שימוש במכשירי חתירה (Rowing) בלי להפעיל רגליים. אפשר לעשות אימוני כוח לחלק גוף עליון עם משקולות קלות, או תרגילי גמישות ומתיחות. שחייה, מסוייג: אם הפצע מכוסה ואינו מזוהם, יש המתירים שחייה בבריכה נקייה (לא בים בגלל הבקטריות), אך באופן כללי עדיף לא להרטיב פצע פתוח במי בריכה ציבורית. התייעץ עם רופא: לפעמים יאמרו אפשר לשחות עם חבישת ואקום אטומה (יש כאלה עמידות במים), אבל זה לא שגרתי.
לאחר שהפצע נרפא, מומלץ מאוד לחזור לפעילות בהדרגה (הליכות עם נעל מתאימה וכו'), כי כושר גופני מסייע במניעת פצעים עתידיים, הוא משפר זרימת דם, איזון סוכר, ומשקל גוף בריא מפחית לחץ על כפות הרגליים.
גם בתקופת הפצע אפשר לעשות תרגילי חיזוק לשרירי הרגל כשהיא מורמת, למשל לכווץ ולשחרר ירך, או תרגילי פיזיותרפיה במיטה, לשמר שרירים. פיזיו יכול לתת תוכנית.
לסיכום: לא להעמיס על הרגל הפצועה עד החלמה, אבל לא להתבטל לגמרי. תרגילי פלג גוף עליון ונשימות עמוקות מועילים. בהמשך, חזרה מבוקרת לפעילות תחת הנחיות הצוות.

שאלה 22: האם עלי להימנע מלהרטיב את הפצע במקלחת?
תשובה: תלוי בשלב ובמצב הפצע. אם הפצע נקי, שטחי יחסית, ואין הפרשות זיהומיות, ניתן לרוב לשטוף אותו בעדינות במקלחת (מים זורמים וסבון עדין) כחלק מהניקוי היומי, ואז לייבש ולחבוש מחדש. אם יש לך תחבושת מיוחדת שאסור להרטיב, אז תצטרך לכסות את אזור הפצע בזמן מקלחת (למשל, VAC צריך להיות אטום). באופן כללי, לא מומלץ להשרות פצע סוכרתי באמבטיה או ג'קוזי, כי המים עומדים יכולים להחדיר חיידקים, ולחום עלול להיות רע. עדיף מקלחת זורמת.
אם הפצע עמוק מאוד, או עם חשש לזיהום קשה, יש רופאים שיגידו "אל תרשה למי ברז לגעת כי הם לא סטריליים", לרוב, מים וסבון הם בסדר, אך במקרים מסוימים יעדיפו ניקוי רק עם מי מלח סטריליים.
מה שלא כדאי: לא להיכנס לבריכות, מעיינות, ים, כל אלה מלאים במזהמים פוטנציאליים (כולל אמבות וכו').
אם אתה עם גבס מגע או Aircast, לרוב תצטרך הגנה, יש כיסויים פלסטיים ייעודיים למקלחת לחבישות.
נקודה נוספת: לאחר הרחצה, יש לייבש היטב את אזור הפצע בסביבה (אבל כמובן לא לשפשף את הפצע עצמו עם מגבת, רק לטפוח מסביב, ואת הפצע לתת להתייבש באוויר כמה דקות או בטפיחות קלות סטריליות).
לסיכום: מקלחת אפשרית אם נזהרים, ויכולה אפילו לסייע בניקוי הפצע. להימנע מהשריה במים עומדים. תמיד לאחר מכן להחליף לחבישה נקייה (לא להחזיר גזה רטובה מלוכלכת).

שאלה 23: האם אני יכול להמשיך לעבוד בזמן שיש לי כיב ברגל?
תשובה: זה תלוי בסוג עבודתך ובחומרת הפצע. אם העבודה שלך כרוכה בעמידה או הליכה ממושכת (למשל, מלצר, שוטר סיור, מורה שעומד כל היום), סביר להניח שתזדקק לחופשת מחלה או לפחות לתפקיד קל יותר זמני (לשבת במקום לעמוד). לחץ מתמשך על הרגל בעבודה כזו יפריע לריפוי.
אם עבודתך משרדית בישיבה, ייתכן שתוכל להמשיך, בתנאי שאתה יכול להרים את הרגל ולהמעיט להסתובב. למשל, אולי תוכל לעבוד מהבית תקופה (הרבה מטופלים כיום בזכות מחשבים יכולים). אם בעבודה יש סידור כמו הסעה עד הדלת, מעלית, ושולחן שתוכל לשים מתחתיו שרפרף, אולי אפשרי.
חשוב מאוד לא להתפשר על הטיפול הרפואי בשביל העבודה: חייבים להגיע להחלפות חבישה, ביקורות, וכו'. אם העבודה מקשה, רצוי לקחת פסק זמן.
מבחינה חוקית, אם יש לך כיב משמעותי, כנראה רופא ייתן לך אישור מחלה/נכות זמנית. ביטוח לאומי בישראל למשל עשוי להגדיר נכות זמנית ולקבל קצבה אם אינך עובד מעל 3 חודשים.
יש גם שיקום מקצועי למי שלא יוכל לחזור למקצוע הקודם. אבל ברוב המקרים, לאחר החלמה, אפשר לחזור לשגרה, רק אולי עם התאמות (הנעלה מתאימה, הפסקות מנוחה).
כלומר, בתקופה הקריטית עד שהפצע נסגר, עדיף לנוח יותר, לשים את הרגל בעדיפות עליונה. העבודה חשובה, אך הבריאות יותר, אם לא תתרפא, המצב יחמיר ותיעדר עוד יותר בעתיד.
שוחח עם מעסיקך: אולי אפשר עבודה חלקית, או תפקיד בישיבה אם זמנית. יש חוקים להגנת עובדים עם מוגבלות, המעסיק אמור לנסות להתאים לך (reasonable accommodation).
אם אין אפשרות וצריך להשבית זמנית, קבל אישורים ותביעה לביטוח לאומי (מעל 90 ימי מחלה ייתכן זכאות לנכות זמנית או דמי פגיעה אם זה תוצאה מתאונת עבודה).
לסיכום: אפשר לעבוד רק אם סביבת העבודה לא מסכנת את הפצע (כלומר ללא מאמץ פיזי על הרגל, ותנאים לשמירת היגיינה, לדוגמה, לא בעבודת בניין עם לכלוך וזיהום). ברגע שהפצע קטן וסגור, תוכל לחזור מלא בהדרגה.

שאלה 24: איך אדע אם זרימת הדם ברגל שלי מספיק טובה להחלמה?
תשובה: רופא יכול להעריך את זרימת הדם ההיקפית במספר דרכים:

  • בדיקת דופק כף רגל: רופא ימשש את הדפקים בעורקים הרגליים (עורק טיביאלי אחורי מאחורי עצם הקרסול הפנימי, ועורק דורזליס פדיס על גב כף הרגל). אם מרגישים דופק חזק, זה סימן טוב. אם חלש או לא מורגש, חשד לבעיה. אך לעיתים קשה למשש בגלל בצקת או הסתיידות.
  • מדידת ABI (יחס קרסול-זרוע): באמצעות מכשיר דופלר, מודדים לחץ דם בקרסול ומשווים ליד. יחס תקין ~1. אם היחס נמוך (למשל 0.5), מעיד על חסימות עורקים. אם גבוה מדי (>1.3), עורקים לא לחיצים (הסתיידות), ואז מדדים אחרים נדרשים.
  • TBI (יחס בוהן-זרוע) ולחצי בוהן: כי ABI עלול להיות שגוי בהסתיידות, מודדים לחץ בבוהן באמצעות חיישן פוטו-פליתיזם או שרוול קטן. לחצי בוהן מעל 50-60 ממ"כ נחשבים מספיקים לריפוי לרוב. מתחת לזה בעייתי.
  • אוקסימטריית עור (TcpO2): מניחים חיישן על העור מודד לחץ חמצן מקומי. אם מעל 40 מ"מכספית, מעולה; 20-40 בינוני; <20, בעייתי לריפוי.
  • דופלקס עורקי/CTA/MRA: בדיקות הדמיה של כלי הדם: אולטרסאונד דופלקס, או CT angiography או MRI. הן יראו אם יש חסימות בעורקי הרגליים. אם רואים חסימה משמעותית (למשל עורק פמורלי סתום, או מתחת לברך), ימליצו על פתיחה בצנתור או ניתוח.
    מבחינת סימנים פשוטים: אם כף הרגל קרה וחיוורת בזמן הרמתה, וכשמורידים אותה היא מאדימה מאוד, סימן לאיסכמיה (מבחן Buerger). ציפורניים עם גדילה דלה, רגל קרחת (ללא שיער), גם רמזים. כאבי מנוחה בלילה מוקלים כשמוטים רגל מהמיטה, זה סימן של איסכמיה קשה.
    במרפאות, כמעט תמיד יעשו לפחות ABI. אם הפצע לא מראה גרנולציה טובה או כאב מיוחד, יפנו גם לבדיקת כלי דם מתקדמת.
    לאיש הפשוט: אתה יכול לשאול את הרופא "איך ה-ABI שלי?" או "האם צריך צנתור?". התשובה תהיה לפי הנ"ל.
    אם הוחלט שהזרימה לא טובה, יתכננו לשחזר (צנתור עם בלון/סטנט, או ניתוח מעקף).
    לאחר התערבות, ירצו לראות שיפור קליני: כאב משתפר, צבע וחום העור תקין, וחשוב מכל, שהפצע מתחיל סוף סוף למלא ברקמה ולקטון. זה המדד הטוב ביותר, אם אף טיפול לא עוזר, כנראה עדיין זרימת הדם בעיה.

שאלה 25: יש לי גם פצע לחץ בעקב וגם כיב סוכרתי בכרית. כיצד לטפל בשניהם יחד?
תשובה: למרבה הצער, מטופלים סיעודיים או חולים מאוד יכולים לפתח גם פצעי לחץ (Pressure ulcers) בנוסף לכיבי סוכרת. העקרונות דומים אך יש דגשים:

  • פצע לחץ בעקב: נגרם מלחץ מתמשך על העקב במיטה, בד"כ. הטיפול: הורדת לחץ (ריפוד העקב, כרית עקבים או הגבהת עקב באוויר, עם בולסטר מתחת לשוק). ניקוי הנמק אם יש (עקב הוא מקום נפוץ לנמק יבש; לעיתים משאירים נמק יבש יציב כמו שהוא, רק משגיחים על זיהום). אם לחולה גם כיב בכרית כף הרגל, הוא כנראה מתהלך מעט ואז הלחץ על הכרית. אז מנסים לתמרן מנחים: בעמידה, הכרית מוגנת (נעל מיוחדת עם חלון); בשכיבה, להוריד לחץ מהעקב.
  • תיעדוף טיפולים: אם יש זיהום באחד מהם, מתמקדים בו. אם שניהם נקיים, לטפל במקביל.
  • ריבוי פצעים עשוי להעיד על בעיה מערכתית (למשל תת-תזונה חמורה, זרימת דם גרועה כללי). לטפל גם בגורם.
  • צוות מורחב: ייתכן הצורך בפיזיותרפיה כדי לשנות תנוחות המטופל תדיר (כל שעתיים).
    למעשה, הטיפול בשני הפצעים יעשה ע"פ עקרונות כל אחד: לחץ, להוריד; לחות, לשמור; ניקיון, לבצע. למשל, בעקב אולי נשים חבישת אוירון (קצף מיוחד לעקב) והמטופל כשבמיטה, עקבים באוויר. על הכרית, סד טלוס או גבס הולך.
    חשוב לספק חלבון ותזונה כי שני פצעים מחייבים עוד יותר משאבים.
    מכיוון ששאלתך כללית, אומר: זה אפשרי בהחלט לרפא שניים, פשוט דורש הקפדה כפולה. אם קשה מדי off-loading לשניהם (נגיד: פצע בלחץ דורש שים רגל באוויר, אבל אז הכרית אולי מקבלת קצת עומס כשאתה מניח שוק, אז באמת, לפעמים מתפשרים: כרית מתחת לשוק שלא נוגעת בעקב, והכרית כף הרגל באוויר במנוחה, זה אפשרי עם כריות עבות, או התקן כמו כובע עקב).
    דאג שאחות פצע מנוסה תהיה מעורבת, הן אלופות בטיפול בכמה פצעים יחד.
    לסיכום: העיקרון, להקטין לחץ על שניהם, לרפא זיהומים, ולשמור על בריאותך הכללית מיטבית כדי שגופך ירפא ככל יכולתו.

שאלה 26: מה ההבדל בין כיב סוכרתי לכיב ורידי?
תשובה: כיבים ברגליים יכולים להיגרם מסיבות שונות. כיב סוכרתי לרוב ממוקם בכף הרגל (אזורי לחץ כמו כרית, עקב, או צדדים אם עיוות עצמות), עמוק לעיתים עד גיד/עצם, עם שוליים עבים ועור יבש מסביב עקב נוירופתיה. בכיב סוכרתי יש לעיתים קרובות גם מרכיב איסכמי (עורקי) כך שהפצע מאוד יבש וחיוור, או אם מזוהם, הרבה מוגלה עמוקה. כיב ורידי הוא תוצאה של מחלת ורידים (לרוב בדליות ברגליים). כיבים ורידיים מופיעים כמעט תמיד באזור הקרסול או השוק התחתון, בדרך כלל בצד הפנימי מעל הקרסול (אזור הנקרא malleolus medial). הם שטחיים יותר, עם בסיס גרנולציה אדמדם אך מסביב עור דלקתי פיגמנטי (שינויים כרוניים מסטזיס ורידי, עור חום, קשה). כיב ורידי מפריש הרבה (בצקת סביב). כואב פחות כשמרימים רגל (בניגוד לעורקי שכואב יותר בהרמה). הטיפול שונה: בכיב ורידי הדגש על הגברת הניקוז הורידי, כלומר חבישות לחץ (תחבושת אלסטית או גרב לחץ) כל עוד אין חסימה עורקית משמעותית, כדי להפחית בצקת ולעזור לכיב להיסגר. בכיב סוכרתי לא שמים לחץ (כי אולי יש רכיב עורקי, וזה יזיק). בכיב סוכרתי הדגש על הורדת לחץ מכני (כמו שאמרנו). לפעמים יש שילוב, לחולה סוכרתי יכולה להיות גם בעיית ורידים ולפתח כיב באיזה מקום לא שגרתי. אז צריך לטפל בכל הגורמים.
הרופא יכול להבדיל ע"י מיקום, מראה, ובדיקת כלי דם. כיב ורידי לרוב יהיה עם דופק קרסול תקין, טמפרטורת רגל תקינה, וורידים בולטים. כיב סוכרתי (נוירופתיה) לרוב עם חוסר תחושה במקום, אולי דופקים חלשים, ומיקום למשל מתחת ראשי מטטרסוס (מבליטים), מקום שלא קורה כיב ורידי.
בקיצור: כיב סוכרתי = נוירופתיה + לחץ + לעיתים עורקים, בכף רגל; כיב ורידי = כיב שוק נמוך עקב יתר לחץ דם ורידי, דורש גרב לחץ. טיפול משולב אם גם וגם.

שאלה 27: האם יש משחות צמחיות או שמנים אתריים שכדאי לשים? שמעתי על שמן עץ התה/קלנדולה.
תשובה: שמנים אתריים וצמחי מרפא יכולים להיות מועילים כתוספת, אך יש להשתמש בהם בזהירות. שמן עץ התה ידוע כאנטיספטי, הוא יכול להרוג מגוון חיידקים ופטריות. עם זאת, שמן עץ התה טהור על העור עלול לגרום לגירוי או אלרגיה אצל חלק מהאנשים. אם רוצים להשתמש בו, מומלץ בריכוז מדולל (טיפה או שתיים בכוס מים סטריליים, או לקנות מוצר כמו משחה שמכילה אחוז מסוים). קלנדולה (ציפורני חתול), מוצרים כמו משחת קלנדולה נמצאו עוזרים להחלמת פצעים שטחיים (יש לה תכונות אנטי-דלקתיות). אפשר למרוח משחת קלנדולה על עור סביב הפצע להפחתת דלקת ולטיפוח, או על פצע לא מזוהם שטחי. שמן לבנדר, גם לו תכונות אנטיבקטריאליות ומרגיעות, לפעמים משתמשים בכמות מזערית כדי לבשם ולנטרל ריחות.
כדאי לחפש מוצרים מאושרים: למשל, קיימת משחה מסחרית בשם "טריפל ביוג'ל" עם קלנדולה, אלוורה ודבש, שיוצרה במיוחד לפצעים.
שמן כמו מיר תימר (מור), ברפואת צמחים הוא מחטא. לעיתים מערבבים מס' שמנים.
עקרון כללי: אם הפצע נקי ותקוע, צמחים עשויים לעזור לעורר אותו; אם הפצע מזוהם או עמוק, לא לסמוך רק על צמחי מרפא.
תמיד יש לבדוק שאין לך רגישות, נסה על שטח עור קטן בריא לפני ששמים על הפצע.
ישנו מושג ארומתרפיה, מטפלים אולי יציעו אמבטיות רגל עם כמה טיפות שמנים, לא מומלץ להשרות כיב באמבטיה, אך ניתן לשטוף רגל מסביב עם מים שבתוכם שמן לבנדר וכד'.
לסיכום: אפשר לנסות משחות צמחיות כמו קלנדולה, במיוחד לאחר שהתייעצת עם הרופא. אם הוא מאשר ואין סימני נזק, אפשר לשלב. יש אנשים שמדווחים על תועלת. רק עקוב האם לא מופיע אודם/צריבה, אז להפסיק מיד.

שאלה 28: מהו Wound VAC שהזכרתם? איך הוא עובד ומתי משתמשים בו?
תשובה: Wound VAC הוא ראשי תיבות של Vacuum-Assisted Closure, מכשיר היוצר לחץ שלילי מקומי על הפצע. זהו טיפול נפוץ בפצעים קשי ריפוי. המכשיר מורכב ממשאבה חשמלית קטנה המחוברת בצינורית לחבישה מיוחדת בפצע: מניחים ספוג קצף נקבובי לתוך הפצע, אוטמים את האזור בעזרת יריעה דביקה אטומה לאוויר, ואז המשאבה שואבת אוויר דרך הספוג ויוצרת וואקום מתמשך. זה גורם למספר אפקטים חיוביים: הוא שואב החוצה נוזלים עודפים, הפחתת בצקת (עוזר לזרימת דם נכנסת); הוא מקרב את שולי הפצע זה לזה; הוא מפעיל מתח מכני מיקרוסקופי על תאי הרקמה, מה שמעודד חלוקת תאים והיווצרות רקמת גרעון חדשה. בנוסף, הסביבה הסגורה מגינה מפני זיהום חיצוני. משתמשים ב-VAC בעיקר בפצעים גדולים/עמוקים או עם הפרשות רבות, או לאחר ניתוח כיב (למשל לאחר הטריה נרחבת). לדוגמה: כיב סוכרתי עמוק בכרית הקדמית שהסירו ממנו הרבה עור, מניחים VAC, וכעבור 2-3 שבועות הרבה רקמה נבנית, ואז אפשר לסגור בניתוח קטן או לתת לסגור לבד. VAC בדרך כלל מוחלף כל 2-3 ימים ע"י איש צוות רפואי מוסמך כי זו פרוצדורה סטירילית.
מתי משתמשים בו?, כשיש פצע מתמשך שמראה צורך בעידוד כזה. לא שמים VAC אם יש זיהום פעיל שאין שליטה בו, קודם מנקים אותו, אולי נותנים אנטיביוטיקה ואז VAC. לא שמים אם יש נמק קשיח שלא הוסר, צריך הטריה קודם. ואם הפצע מאוד שטחי / קטן, VAC מיותר, אפשר בחבישות רגילות.
מטופלים רבים שואלים על רעש המשאבה, היום מכשירים ביתיים שקטים, בגודל ספר. ניתן לסחוב אותם ולחיות בבית תוך טיפול. מחקרים השוו VAC לטיפול רגיל ומצאו לעיתים חלמה מהירה יותר עם VAC (בעיקר בפצעים עמוקים).
דיברנו על כך יותר לעיל, אבל בקיצור, VAC הוא אופציה מתקדמת שהרופא ישקול אם זה מתאים. ואם מציעים לך, כנראה הפצע שלך מתאים ותרוויח מכך.

שאלה 29: האם קופות החולים מכסות את כל הטיפולים האלו? זה נשמע יקר.
תשובה: במידה רבה כן, אבל תלוי בסוג הטיפול ובביטוחים המשלימים. בישראל, סל הבריאות מכסה את הטיפול הרפואי הדרוש בכיב סוכרתי: ביקורי רופא מומחה, אשפוז אם צריך, ניתוחים, תרופות (כולל אנטיביוטיקה דרך קופ"ח), חבישות סטנדרטיות ואפילו מיוחדות בזמן אשפוז. אבל יש דברים שמוגדרים "טכנולוגיות מתקדמות" שלא תמיד בסל הבסיס. למשל: VAC ביתי, במרבית הקופות יש הסדר של השאלה/השכרה דרך ספק עבור מטופל, ללא עלות או בהשתתפות עצמית קטנה, אם רופא קובע שזה נחוץ (כמו שראינו, כללית לא כיסתה בעבר אבל כעת מצטרפת).
טיפולי HBOT (תא לחץ), מכוסים למקרה כיב סוכרתי כרוני מסכן גפה לאחר 30 יום טיפול סטנדרטי ללא שיפור, לפי נהלי משרד הבריאות; אז קופה תאשר סדרה (40) טיפולים.
חבישות מיוחדות (כמו אלגינט עם כסף וכו'): בקהילה, כאן לעיתים יש השתתפות. חלק מהקופות נותנות ערכה חודשית של חבישות במסגרת ביטוח משלים. למשל, כללית מושלם לפי דיווחים מכסה עד תקרה מסויימת לחבישות מתקדמות. אם אתה זכאי לסל שיקום נכי שס"ק (שירות סיעוד בקהילה), אולי דרך אגף אחר.
PRP, לא תמיד מכוסה, כי בחלקו ניסיוני, אלא אם כן נכלל כחלק מטיפול בית חולים.
טיפולים משלימים (רפלקסולוגיה, הומיאופתיה), לרוב לא בסל; ביטוחים משלימים לפעמים נותנים החזר על כמה מפגשים ברפואה משלימה.
לגבי נעליים אורטופדיות ומדרסים: אלה כן מכוסים בחלק, בפרט למי שיש עיוות כף רגל סוכרתית; יש דגמים בסיסיים בסל, ודגמים משודרגים עם השתתפות. בד"כ מקבלים זוג אחד לשנה או שנתיים.
חשוב לעבוד עם העובדת הסוציאלית של המכון/בי"ח: היא יכולה לעזור להגיש בקשות. למשל, אם אתה אחרי אשפוז עם פצע לא סגור, אפשר להגיש בקשה לקופת חולים לקבל אחיות ביקור בית להחלפות. קופות מחויבות לספק שירות זה למתקשים בניידות.
בשורה תחתונה: רוב הטיפולים החיוניים כן מכוסים. איפה שתיתקל בהוצאה זה בעיקר בדברים נלווים: אם רוצים חבישה ספציפית שלא בסל, אולי תקנה מהכיס. או נסיעות מרובות, דלק וכד'. לפעמים אנשים קונים תוספי תזונה (ארגינין וכו') מכספם כי סל לא מספק.
אבל יחידת הפצע בד"כ תיידע אותך: "זה אנחנו דואגים" מול "כדאי לך לרכוש X".
במידה ויש לך ביטוח בריאות פרטי, יש פוליסות שמכסות התייעצות עם פודיאטר פרטי, קניית VAC פרטי וכו'. זה משתנה.
אל תהסס לשאול את קופת החולים על זכויותיך: יש "מנהל מחלקת אספקת ציוד רפואי" או דרך מרפאת פצע הם עצמם מזמינים (כמו VAC).
זכור גם: אי טיפול נכון עלול לעלות בסוף יותר, לכן מערכת הבריאות לרוב כן רוצה לממן מה שצריך כדי למנוע קטיעה (הן מסיבות אנושיות והן כלכליות).

שאלה 30: אילו תסמינים דורשים שפונה מיד לרופא/מיון?
תשובה: אם אתה מנוהל כבר במרפאת פצע, לרוב יש לך כתובת, אבל יש מצבים דחופים:

  • חום גבוה וצמרמורות, סימן אפשרי לזיהום שהתפשט לדם (אלח דם). חייב הערכה מיד (מיון).
  • אודם, נפיחות וכאב חזק מתפשט מהר ברגל, עלול להעיד על דלקת חמורה (צלוליטיס או even נמק של רקמות רכות כמו Necrotizing fasciitis). במיוחד אם האודם עובר את הברך או יש שלפוחיות וגוון סגול, דחוף למיון.
  • ריח מסריח חריף, הפרשה מוגלתית ירוקה-אפורה בשפע, זיהום עמוק, אולי נמק גזי (אם יש גם חריקות גז מתחת לעור). דחוף.
  • שינוי צבע אצבעות לרגל / הופעת נמק פתאומי, אם אצבע נהייתה פתאום שחורה או קרה, יכול להיות חסימה חריפה בעורק. זה stroke של הרגל, צריך בדיקת כלי דם דחופה.
  • כאבים עזים שאינם מוקלים על ידי משככי כאב רגילים, במיוחד אם הם חדשים, יכולים לסמן החמרת זיהום או תסמונת מדור, מקרה חירום.
  • הידרדרות כללית, בלבול, חולשה קיצונית, ייתכן זיהום סיסטמי.
    בקיצור, אל תחכה לביקור המרפאה השבועי אם אחד מאלה קורה, פני לרופא מייד. מוטב מיון, כי שם ייתנו אנטיביוטיקה לווריד, יעשו הדמיות אם צריך (למשל צילום לבדוק גז ברקמות).
    אם אינך בטוח אך "מרגיש רע מאוד", עדיף להיבדק מיד.
    רוב ההחמרות מתגלות ע"י עליית כאב, חום, ואודם מתפשט, אלה הדגלים האדומים. אם רק יצא קצת יותר מוגלה אבל אתה בלי חום ותחושה בסדר, אפשר להיוועץ טלפונית קודם.
    כמובן, כשלומדים אותך במרפאה גם מזהירים מה ספציפית אצלך, למשל "יש לך צינור ניקוז, אם הוא נופל, סע למיון לשים חדש".
    היו מקרים שמטופלים התביישו "לא רוצה להטריד" ודחו הגעה, ובאו מאוחר מדי עם זיהום קשה עד כדי סכנת חיים. עדיף "false alarm" מאשר לפספס.
    אז אמור למשפחתך גם, אם הם מבחינים שאתה פתאום רדום מאוד או מבולבל, שיקחו אותך לבדיקה דחופה. כנ"ל אם בצקת עולה מהר (יכולה להיות דלקת חריפה).
    חשוב: תמיד שמור בהישג יד את מספרי הטלפון של מרפאת הפצע / כירורג תורן. גם בלילה, חדר מיון זמין.
    ובתקווה, לא תזדקק לכך אם מקדים תרופה למכה.

הפוסט כיב רגל סוכרתית ופצעים קשיי ריפוי | מחירים (2025) טיפולים חדשניים ומחקר עדכני הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
טיפולי חמצן במימון קופת חולים (מכבי, כללית, לאומית) כיצד לקבל וכמה עולה? https://hea-lth.co.il/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ Tue, 18 Mar 2025 19:30:35 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=516 טיפולי חמצן (Oxygen Therapies) – טיפולי חמצן מתייחסים למגוון שיטות רפואיות המשתמשות בחמצן לשיפור מצבם של מטופלים. נסקור כאן חמישה סוגים עיקריים: טיפול בתא לחץ (HBOT) השייך לתחום הרפואה ההיפרברית, טיפול במימן מולקולרי, טיפול באוזון רפואי, וכן שימוש בתאי לחץ ביתיים. לכל אחד מטיפולים אלו מנגנוני פעולה ייחודיים והשפעות שונות על הגוף, והם נחקרים בהקשרים […]

הפוסט טיפולי חמצן במימון קופת חולים (מכבי, כללית, לאומית) כיצד לקבל וכמה עולה? הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
טיפולי חמצן (Oxygen Therapies) – טיפולי חמצן מתייחסים למגוון שיטות רפואיות המשתמשות בחמצן לשיפור מצבם של מטופלים. נסקור כאן חמישה סוגים עיקריים: טיפול בתא לחץ (HBOT) השייך לתחום הרפואה ההיפרברית, טיפול במימן מולקולרי, טיפול באוזון רפואי, וכן שימוש בתאי לחץ ביתיים. לכל אחד מטיפולים אלו מנגנוני פעולה ייחודיים והשפעות שונות על הגוף, והם נחקרים בהקשרים רפואיים מגוונים.

טיפול בתא לחץ (HBOT) – רפואה היפרברית

טיפולי חמצן
תא לחץ רב-מושבי (Multi-place) הנו טיפול נפוץ – בתא זה מוזרם חמצן טהור בלחץ אוויר גבוה, ומטופלים יכולים לשבת עם מסכות חמצן. טיפול היפרברי בחמצן נועד להעלות את כמות החמצן המומס ברקמות ולזרז תהליכי ריפוי.

טיפול בתא לחץ (Hyperbaric Oxygen Therapy – HBOT) הוא שיטת טיפול שבה המטופל שוהה בתוך תא אטום ונושם חמצן בריכוז 100% בלחץ הגבוה מהלחץ האטמוספירי הרגיל. בתנאים אלו ריכוז החמצן בדם וברקמות מזנק, וחלות בגוף תגובות פיזיולוגיות ייחודיות. מנגנוני הפעולה העיקריים של HBOT הם: היפראוקסיגנציה – עלייה משמעותית בחמצן המומס בפלזמה (עפ"י חוק הנרי) המספקת חמצן רב לרקמות, והפחתת נפח הבועות בגוף – תחת לחץ גבוה נפחן של בועות גז (כגון בבועת גז בעורקים או בבועות חנקן בדם צוללנים) קטן בהתאם לחוק בויל, וכך נמנע נזק (מנגנון זה קריטי בטיפול במחלת דיקומפרסיה ובתסחיף אוויר). מלבד זאת, נצפו השפעות משניות חיוביות: כיווץ כלי דם המתבטל על-ידי תוספת החמצן ולכן מפחית בצקת ללא יצירת איסכמיה, הגברת יצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), שגשוג פיברובלסטים המסייע בריפוי פצעים, הגברת פעילות תאי דם לבנים בהרג חיידקים (בעיקר בסביבה עתירת חמצן), וכן שיפור פעילות נוגדי רעלנים וסינרגיה עם אנטיביוטיקה (למשל בחיידקים אנאירוביים). ברמה התאית, חשיפת הגוף לחמצן בלחץ גבוה גורמת ליצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים של חמצן וחנקן (ROS/RNS).

באופן מבוקר, ROS ו-RNS פועלים כמעבירים שניוניים במגוון מסלולי איתות בתאים, ומשפעלים גורמי גדילה וחלבונים מגנים. מעניין לציין שהעלייה המבוקרת ברדיקלים החופשיים מאותתת לתהליכי ריפוי והגנה – זו תופעה של "סטרס חמצוני מבוקר", השונה מהרעלה חמצונית. למעשה, מחקרים הראו כי HBOT יכול לדכא מסלולי דלקת (כגון NF-κB) ולהפחית ציטוקינים פרו-דלקתיים, וכן לעודד שחרור תאי אב ממח העצם ותהליכי תיקון רקמות. כל אלו מסבירים מדוע HBOT מסייע בריפוי פצעים כרוניים, זיהומים וריפוי רקמות פגועות.

התוויות רפואיות והשפעות קליניות: טיפול בתא לחץ משמש באופן מוכח למגוון מצבים רפואיים. ההתוויות הקלאסיות המוכרות כוללות בין היתר: פצעים קשיי ריפוי (כגון כיבים סוכרתיים בגפיים) – HBOT משפר חמצון רקמתי בפצע ומעודד החלמה ; נזקי קרינה מאוחרים לרקמות (למשל נזק לרקמת עצם או שריר לאחר הקרנות בסרטן) – HBOT מעודד כלי דם חדשים וריפוי האזור הפגוע ; זיהומים נמקיים קשים ברקמה רכה (כגון "Necrotizing fasciitis") – החמצן בלחץ גבוה תורם לחיסול חיידקים אנאירוביים ומשפר את פעילות מערכת החיסון ; אוסטאומיאליטיס כרונית עמידה (זיהום כרוני בעצם שלא הגיב לטיפול) ; אבצס מוחי (מורסה תוך-מוחית) – HBOT מסייע בהגבלת הזיהום ושיפור אספקת החמצן למוח; אנמיה קיצונית עקב אובדן דם חריף במצבים חריגים – כאשר אין אפשרות למתן עירוי דם, HBOT יכול באופן זמני לספק חמצן למסלול הדם ולרקמות ; שתלי עור או מתלים בסכנת איבוד אספקת דם – טיפול בתא לחץ עשוי להציל שתלים ולשפר קליטתם ; הרעלת פחמן חד-חמצני (CO) – HBOT מזרז סילוק CO מההמוגלובין ומפחית נזק רקמתי; תסחיף אוויר או גז בכלי הדם – הלחץ בתא מכווץ את הבועות ומונע חסימה קטלנית ; וכן מחלת דיקומפרסיה של צוללנים – הטיפול התקני הוא דקומפרסיה בתא לחץ להפגת בועות חנקן. בנוסף, בשנים האחרונות התרחבו ההתוויות: אובדן שמיעה סנסונירי פתאומי (SSNHL) הוכח כמצב ש-HBOT עשוי לעזור בו, בפרט אם ניתן תוך שבועיים מהאירוע. בישראל נציב קבילות הציבור קבע ב-2022 שחלה חובה על הקופות לממן HBOT במקרי אובדן שמיעה פתאומי, משום שזהו כיום חלק מהסטנדרט הרפואי המקובל לטיפול, בנוסף לסטרואידים.

מחקרי המשך ומאמרים אף הראו שיפור בתסמונות כמו פוסט-זעזוע מוח (Post-Concussion Syndrome) באמצעות HBOT, וטיפול זה נבחן גם בבעיות נוירולוגיות כגון PTSD, שבץ מוחי ודמנציה – עם דיווחים על שיפור מסוים בזיכרון ותפקוד קוגניטיבי במטופלים מסוימים (נדרש מחקר נוסף להכללה קלינית).

אכן, מחקרים קליניים עדכניים בוחנים שימוש ב-HBOT גם במחלות לב, בהחלמה מפציעות מוחיות, בשיקום לאחר שבץ ואף כהשלמה בטיפול בסרטן, לאור השפעותיו על החמצון והרקמה. עם זאת, חשוב להדגיש שכל שימוש מחוץ להתוויות המקובלות חייב להיעשות במסגרת מחקרית או באישור מיוחד, כיוון שטיפולים מסוימים עודם בסטטוס ניסיוני.

בטיחות ותופעות לוואי: HBOT נחשב טיפול בטוח באופן כללי כאשר הוא ניתן בפיקוח רפואי הדוק. תופעות הלוואי השכיחות יחסית הן לחץ באוזניים או בסינוסים עקב שינוי הלחץ – מצב הניתן למניעה על-ידי השוואת לחצים (פמפום) במהלך הטיפול. לעיתים נדירות עלולה להופיע רעילות חמצן (פרכוסים) אם ריכוז החמצן גבוה מאד ומשך החשיפה ארוך – לכן פרוטוקולי הטיפול מוגבלים בזמן ובין פרקי חמצן טהור המטופל נושם אוויר רגיל כדי למנוע זאת.

כמו כן, לא ניתן בשום אופן לבצע טיפול בתא לחץ ללא השגחה רפואית: משרד הבריאות מזהיר מפורשות שהפעלה פרטית של תא לחץ ללא צוות רפואי מיומן עלולה לסכן חיים (סכנת פיצוץ, פגיעה ריאתית או נזק לאוזניים ולראייה). בהתאם, בארץ פועלים רק מרכזים מורשים שבהם ניתן טיפול היפרברי.

מחקרים ופרוטוקולים רשמיים: הרפואה ההיפרברית מבוססת על עקרונות מוכחים ונמצאת תחת רגולציה. איגודים בינלאומיים (כמו UHMS – Undersea and Hyperbaric Medical Society) מפרסמים רשימת התוויות מאושרות ופרוטוקולי טיפול. גם משרד הבריאות בישראל פרסם בעבר חוזר עם ~15 התוויות מוכרות לטיפול בתא לחץ בבתי חולים (רשימה שתואמת במידה רבה את המצוין לעיל). יש לציין שב-2017 הוכנה טיוטת עדכון לחוזר המשרד כדי להוסיף התוויות חדשות (כמו נמק בעצם הירך, אובדן שמיעה פתאומי, ותסמונת פוסט-זעזוע מוח), אך חוזר זה טרם אושר רשמית. בפועל, ועדת הקבלה לטיפול בכל מרכז היפרברי שוקלת כל מקרה על פי הנחיות משרד הבריאות והספרות העדכנית. קיימים פרוטוקולים מוגדרים למשך הטיפול (בדרך כלל 60-120 דקות בלחץ 2.0-2.5 ATA, סדרות של 20-40 מפגשים או יותר בהתאם למצב), ולעיתים משלבים טיפולים יומיומיים רציפים חמישה ימים בשבוע להשגת השפעה מירבית. עבור מצבי חירום (כגון הרעלת CO, תסחיף גז או מחלת צלילה) הטיפול בתא לחץ ניתן באופן דחוף וחד-פעמי או בסדרה קצרה לפי צורך. עבור מצבים אלקטיביים כרוניים (פצעים, קרינות וכו'), מקובל לתת סדרה של עשרות טיפולים ולנטר שיפור קליני בהדרגה.

טיפול במימן מולקולרי (Molecular Hydrogen Therapy)
טיפול במימן מולקולרי הוא גישה חדשנית יחסית בתחום הרפואה, המבוססת על השפעת גז המימן (H₂) בריכוז גבוה כגורם תרפויטי. למרות שמימן נתפס באופן מסורתי כגז אינרטי, החל משנת 2007 התגלה שלמימן מולקולרי תכונות נוגדות חמצון ייחודיות: הוא מסוגל לנטרל באופן סלקטיבי רדיקלים חופשיים מזיקים כמו רדיקל הידרוקסיל (·OH) ופרוקסיניטריט, מבלי לפגוע ברדיקלים חיוניים לאיתות תאי. בכך המימן מסייע לשמור על איזון חמצוני-חיזורי ברקמות (הומיאוסטזיס) בצורה "עדינה" יותר מנוגדי חמצון חזקים אחרים, אשר "מכבים" את כל הרדיקלים ללא הבחנה. מימן מולקולרי הוא המולקולה הקטנה ביותר (שני אטומי מימן; משקל מולקולרי 2 בלבד), והוא בלתי רעיל לגוף בריכוזים נמוכים. יתרון גודלו הזעיר הוא יכולתו לחדור בקלות מחסומים ביולוגיים (כגון קרום התא ומחסום דם-מוח) ולהתפזר במהירות בכל הרקמות, כולל במוח, הלב וכלי הדם. תכונות אלו מעוררות עניין במחקר הרפואי: יותר מ-2,000 פרסומים מדעיים הופיעו מאז 2007, ובסביבות 80 ניסויים קליניים בבני אדם נרשמו כדי לבדוק השפעות טיפול במימן.

דרכי מתן והשפעות ביולוגיות: טיפול במימן ניתן בכמה דרכים – שאיפת גז מימן (לרוב בתערובת עם חמצן או אוויר), שתיית מים מועשרים במימן, או הזרקת תמיסת מלח עשירת-מימן. האתגר העיקרי הוא שמימן הוא גז דליק (תערובת מעל 4% מימן בחמצן עלולה להיות נפיצה), ובמקביל מסיסותו במים נמוכה מאוד, מה שמקשה על מתן כמות גדולה לגוף. לכן בפועל, מתן מימן נעשה בריכוזים בטוחים (מתחת ל-4% בשאיפה, או במינונים מתונים דרך מים). למרות אתגרים אלו, מחקרים מצאו שלמתן מימן יש השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון במגוון מצבים: למשל, הפחתת נזק לשריר הלב לאחר אוטם, הגנה על המוח לאחר שבץ, שיפור במצבי דלקת ריאות, ואף השלמת טיפול בסרטן על-ידי הגברת רגישות תאים סרטניים לטיפול.

סקירות מדעיות עדכניות מדווחות על השפעות מיטיבות בפגיעות איברים שונות (לב, מוח, כליות, כבד) באמצעות הפחתת עקה חמצונית ודלקתית. בתחום המחלות המטבוליות, למשל, מימן נמצא כמפחית עמידות לאינסולין ודלקת ברמת הרקמה השומנית. ניסויים קליניים ראשוניים אף רומזים לתועלת בשיפור תסמיני פרקינסון ואלצהיימר באמצעות שאיפת מימן או מים עשירי מימן, כנראה בזכות הפחתת נזק חמצוני עצבי. חשוב לציין שעדיין אין הנחיות קליניות רשמיות לטיפול במימן – הוא אינו חלק מהפרקטיקה הרפואית השגרתית ברוב המדינות. עם זאת, ביפן ובסין יש מרפאות מחקר המציעות טיפול במימן לחולים תחת מעקב ניסויי. הטיפול נחשב בטוח במתן במינונים נמוכים, והאתרויות העיקריות הן זהירות מניצוץ אש (בשל סכנת דליקה של הגז). ככל שהמחקר מתפתח, ייתכן שבעתיד מימן מולקולרי יהפוך ל"תרופת גז" חדשה בתחומים מסוימים, אך נכון להיום השימוש בו בישראל מוגבל למסגרות ניסוייות וקליניקות פרטיות בודדות. יש קליניקות חדשניות המשלבות טיפול שאיפת חמצן עם מימן (טיפול משולב הנקרא לפעמים "היפרוקסיה-היפוקסיה" או HYB – Hydrogen therapy) במטרה לנצל את היתרונות המשולבים – אך שוב, מדובר בתחום חדש הנמצא במחקר.

טיפול באוזון (Ozone Therapy)
טיפול באוזון עושה שימוש רפואי מבוקר בגז אוזון (O₃) – מולקולה פעילה מאוד, המוכרת בעיקר כחומר מחטא יעיל. אוזון רפואי מופק מתערובת חמצן שעוברת פריקה חשמלית היוצרת O₃, ומשמש בריכוזים נמוכים למטרות טיפוליות. מנגנוני הפעולה של אוזון שונים ממנגנוני החמצן ההיפרברי: אוזון הוא מחמצן חזק המאקטב מסלולים פיזיולוגיים באמצעות "אתגר חמצוני" מתון. בהינתן במינון נמוך ומבוקר, אוזון גורם לעלייה קלה ברמות רדיקלי חמצן (כמו מי חמצן) בדם, מה שמשפעל את מערכות נוגדי החמצון הטבעיות של הגוף (כגון גלותתיון, קטלאז) ומווסת את המערכת החיסונית. אחת ההשפעות המיידיות המתועדות: אוזון הניתן בדם (באוטוהמותרפיה – הוצאת דם, העשרתו באוזון והחזרתו) מפעיל את מסלול הגליקוליזה בכדוריות הדם וגורם לעלייה בריכוז 2,3-DPG ו-ATP בתוכן. כתוצאה מכך, עקומת הדיסוציאציה של ההמוגלובין מוזזת ימינה – ההמוגלובין משחרר יותר חמצן לרקמות, ובכך משתפרת אספקת החמצן לאזורים איסכמיים. במקביל, החשיפה המתונה ל-peroxide (מי חמצן) בדם מעודדת את פעילות מערכות הנוגדות-חמצון התאית, ללא נזק, כל עוד המינון נשלט. יתרה מזאת, אוזון מחטא באופן ישיר:

יש לו השפעה בקטרואידית ופונגיצידית (קוטל חיידקים ופטריות) במגע ישיר – תכונה המנוצלת בטיפול מקומי בפצעים מזוהמים. הוא גם משרה אפקט אימונומודולטורי – במחקרים נראה שטיפול באוזון יכול לעודד שחרור ציטוקינים מסוימים, להגביר פעילות מקרופאגים ותאי מערכת החיסון, ובכך לסייע במלחמה בזיהומים. בנוסף, לאוזון יוחס אפקט אנלגטי (משכך כאב) ואנטי-דלקתי: ההסבר המוצע הוא שאוזון מעכב מתווכי דלקת ומעודד שחרור אנדורפינים, ובכך מפחית כאב בדומה למנגנון של פעילות נוגדי-דלקת לא סטרואידליים אך במסלול ביוכימי אחר.

שימושים קליניים: אף שטיפול באוזון נחשב לרפואה משלימה/אלטרנטיבית במובנים רבים, יש מספר יישומים רפואיים מוכרים שלו, בעיקר באירופה. באיטליה, לדוגמה, נהוגות הזרקות אוזון לתוך דיסקים בעמוד השדרה לצורך טיפול בפריצות דיסק – טיפול שהראה הצלחה מסוימת והתקבל כפרוצדורה מוכרת שם. בטיפול בפצעים קשיי ריפוי, במיוחד בכף רגל סוכרתית, משתמשים לעיתים בחבישות אוזון או בחשיפת הגפה לגז אוזון דרך שרוול אטום (טכניקה של "אוזון טופיקלי") לחיטוי הפצע וגירוי הצמיחה – דיווחים מצביעים על שיפור בשיעורי ההחלמה של כיבים סוכרתיים בשילוב עם טיפול סטנדרטי. בתחום האורטופדי, הזרקות אוזון למפרקים הראו הקלה בכאבי אוסטיאוארתריטיס בברך ובכאבי גב תחתון כרוניים, כנראה בזכות האפקט האנטי-דלקתי המקומי. אוזון משמש גם בטיפולי כאב כרוני – רופאים מסוימים (כמו בארץ ד"ר איל עטיאס) מציעים "אוזון תרפיה" לטיפול בכאבי שרירים ומפרקים, ואפילו כחלק מטיפול תומך בחולי פיברומיאלגיה. ישנם דיווחים על הצלחה בטיפול בדלקת כרונית של המעי באמצעות חוקן אוזון, ועל שיפור בתסמיני עייפות כרונית לאחר אוטוהמותרפיה באוזון – אך תחומים אלה דורשים מחקר נוסף לביסוס. כמו כן, במהלך מגפת הקורונה נעשו ניסיונות (בעיקר באיטליה) להשתמש באוזון כטיפול תומך לחולי COVID-19 קשים, מתוך תקווה שפעולתו האימונומודולטורית תסייע – חלק מהניסויים הראו שיפור במדדי דלקת וקיצור זמן החלמה, אם כי הטיפול לא הפך לסטנדרט רשמי. חשוב להבהיר: בישראל טיפול באוזון אינו חלק מסל השירותים של קופות החולים, והוא מוצע בעיקר במסגרת קליניקות פרטיות לרפואה משלימה.

הנחיות רשמיות: משרד הבריאות לא אישר התוויה ספציפית לאוזון, אך התיר שימוש בו במסגרת "מחקר רפואי" או תחת אחריות רופא ברפואה משלימה. נכון להיום, ארגוני בריאות גדולים (כמו ה-FDA בארה"ב) לא אישרו טיפול באוזון כהתוויה כללית, ואפילו הזהירו משימוש לא ראוי בו. בישראל, מרפאות אוזון פועלות בפיקוח חלקי בלבד – למשל, במרפאות ד"ר עטיאס וד"ר דיין (המוגדרות כרפואת כאב/משלימה) עובדים רופאים שמוסמכים בטיפול באוזון, אך הפיקוח הוא במסגרת הרפואה המשלימה. בטיחות: כאשר ניתן כהלכה, טיפול באוזון יכול להיות בטוח, אך מינון יתר או שימוש לא נכון עלולים לגרום נזק. אסור בהחלט לשאוף אוזון לריאות (אוזון בשאיפה גורם גירוי ודלקת ריאות כימית). הטיפול ניתן או בהזרקה לדם/שריר או בשימוש חיצוני. תופעות לוואי אפשריות הן תחושת עייפות או כאבי ראש קלים לאחר אוטוהמותרפיה, ולעיתים תגובה דלקתית מקומית קלה בהזרקה למפרק. כל טיפול חייב להתבצע עם ציוד ייעודי ומדויק למדידת ריכוז האוזון, כדי למנוע טעויות.

תאי לחץ ביתיים (Home Hyperbaric Chambers)
תאי לחץ ביתיים הם תאי לחץ אישיים, בדרך כלל קטנים וניידים, המאפשרים טיפול בחמצן בלחץ מתון בבית המטופל. לרוב מדובר בתאים גמישים (מתנפחים מבד מחוזק) המגיעים ללחץ של עד כ-1.3-1.5 ATA בלבד, ומחוברים למחולל חמצן קטן (לספק חמצן באחוז מעט גבוה מהרגיל). קיימים גם דגמים קשיחים ביתיים (ממתכת) שמגיעים ללחצים גבוהים יותר (עד ~2 ATA), אך אלה יקרים וכבדים מאוד. עלות: המחיר של תא לחץ ביתי רך נע בין 40,000 ל-50,000 ₪ לרכישה, תלוי בדגם ובמערכת. תא לחץ ביתי קשיח עשוי לעלות בסביבות 150,000 ₪ ואף יותר. ישנן גם אופציות להשכרה – חברות מסוימות משכירות תאי לחץ ניידים לתקופות קצרות בעלות של כ-5,000 ₪ לחודש, כולל התקנה בבית המטופל. בהשוואה לכך, עלות סדרת טיפולים במכון פרטי מגיעה לכ-4,000-6,000 ₪ לעשרה טיפולים (400-600 ₪ למפגש), כך שעבור שימוש ממושך בבית, לרכישה עשויה להיות כדאיות כלכלית מסוימת.

יעילות והבדלים קליניים: תאי לחץ ביתיים עובדים בלחץ מתון יחסית ולכן אינם משיגים את אותה רמת היפרוקסיה כמו בתא לחץ רפואי בבית חולים (ששם נפוץ לחץ של 2 ATA ומעלה עם 100% חמצן). בתא ביתי גמיש בלחץ 1.3 ATA עם מחולל סיפון חמצן (לרוב 5 ליטר/דקה ~ 40% חמצן בתוך התא), ריווי החמצן ברקמות יעלה במידה מסוימת – אך רחוק מהעלייה הדרמטית של תא רפואי. כלומר, תאים ביתיים עשויים לסייע במצבים קלים או למטרות שיקום ואיכות חיים (יש המדווחים על שיפור בתחושת אנרגיה, שינה וריכוז לאחר סדרות בבית), אך לטיפול במצבים רפואיים חמורים (פצעים קשים, נזקים נרחבים) הם כנראה פחות יעילים. מחקרים השוואתיים מוגבלים, אך ישנן עדויות אנקדוטליות על שיפור בתסמיני אוטיזם, שיתוק מוחין קל או פיברומיאלגיה עם שימוש בתא ביתי – עם זאת, הקהילה המדעית מסויגת, כי ייתכן שחלק מהשפעה זו נובעת מהפלצבו או מהשהייה הרגועה בתא (דמוי מדיטציה).

היבטים רגולטוריים וסכנות: משרד הבריאות מזהיר באופן חד-משמעי את הציבור מטיפולים בתאי לחץ ביתיים שלא אושרו. נכון לעכשיו אין בישראל שום דגם של תא לחץ ביתי בעל אישור משרד הבריאות לשימוש רפואי. גם אם היצרן מציג אישור מכון התקנים או CE כלשהו, הדבר אינו שקול לאישור של משרד הבריאות, והפעלת תא לחץ ללא רישיון כמוסד רפואי נחשבת לעבירה. אזהרת משרד הבריאות (2023) מפרטת שסיכונים בתאים "פיראטיים" כאלו כוללים: סכנת דליקה או פיצוץ (עקב חמצן בסביבה לא מבוקרת), ופגיעות בריאותיות – לחץ לא מבוקר עלול לגרום נזק לאוזניים, לסינוסים ולריאות ואף לסכן חיים. ואמנם, אירוע טרגי דווח בארה"ב על פיצוץ תא לחץ ביתי שגרם למוות, ומקרה זה היה בין הגורמים לאזהרה החמורה בארץ. בפועל, שוק תאי הלחץ הביתיים בישראל מצוי באזור אפור: כמה חברות פרטיות משווקות אותם כציוד כושר או בריאות כללי, ולא כציוד רפואי, במטרה לעקוף רגולציה – דבר שמשרד הבריאות ביקש למנוע. הציבור מודרך: לא להשתמש בתא לחץ ביתי ללא אישור מפורש של משרד הבריאות, משום שהדבר עלול לגרום יותר נזק מתועלת. אם בכל זאת שוקלים טיפול בתא ביתי, יש לוודא לפחות ייעוץ רפואי ומעקב של רופא המכיר את התחום, ולהיות מודע לכך שהטיפול הוא ניסיוני ולא מוכח ברמת הסטנדרט.

מחקרים וניסיון קליני: מאחר שתאים ביתיים קיימים רק כשני עשורים, יש מעט מחקרים מבוקרים עליהם. חלק מהמחקרים באוטיזם ותסמונת פוסט-זעזוע מוח השתמשו בתאים בלחץ 1.3 ATA ומצאו שיפור מתון בתסמינים בהשוואה לפלצבו, אולם מחקרים אחרים לא שיחזרו תוצאות אלו באופן חד-משמעי. נדרש מחקר נוסף כדי להבין עבור אילו אוכלוסיות (אם בכלל) תא לחץ ביתי יכול לספק תועלת משמעותית.


מימון ותמיכת קופות החולים בישראל בטיפולי חמצן
בישראל, טיפולי חמצן מסוימים נכללים בסל הבריאות או מכוסים ע"י קופות החולים בתנאים מוגדרים, בעוד שאחרים נחשבים רפואה משלימה או ניסיונית וממומנים רק באופן פרטי. להלן ניתוח התמיכה של ארבע קופות החולים הגדולות – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – בתחומי הטיפול השונים.

טיפול בתא לחץ (HBOT) במסגרת הקופה: טיפולי תא לחץ בהתוויות מוכרות (כגון פצעים קשיי ריפוי, נזקי קרינה, תסחיף אוויר, הרעלת CO וכו') מכוסים בסל הבריאות הממלכתי. כלומר, למבוטחי כל הקופות יש זכות לקבל טיפול בתא לחץ במימון הקופה אם יש להם התוויה רפואית תקפה. קופות החולים מצידן קובעות תהליך אישור: בדרך כלל נדרש הפניה מרופא מומחה (למשל כירורג כלי דם לפצע סוכרתי, רופא אף-אוזן-גרון במקרה של אובדן שמיעה פתאומי, וכו'), שמפרט את הצורך הרפואי ב-HBOT. לאחר מכן הפנייה עוברת לוועדה או לרופא מחוזי בקופה לאישור. כללית, למשל, מציינת שהמימון הוא ל-20-40 טיפולים אלקטיביים בתא לחץ במרכזים שאושרו ע"י משרד הבריאות. המטופל מקבל התחייבות (טופס 17) למכון תא לחץ מורשה (ביה"ח שמיר אסף-הרופא, אלישע, יוספטל, הדסה, איכילוב וכו'), ושם ניתן הטיפול ללא עלות למטופל.

במכבי קיימים תנאי זכאות דומים: חברי מכבי זכאים לטיפול בתא לחץ לאחר מיצוי טיפול שמרני במצבים של פצעים קשים, אנמיה חריגה, זיהומים נמקיים, נזקי קרינה וכוויות, ועוד. מכבי אף מבהירה שבמקרה של אובדן שמיעה פתאומי, יאושרו 5-20 טיפולים תוך כשבועיים מהאבחנה. במאוחדת ולאומית אין מידע פומבי נרחב, אך הן פועלות בהתאם לסל: גם שם יינתן מימון במקרים הנכללים בהתוויות משרד הבריאות. חשוב להדגיש שאם מטופל סובל ממצב שאינו "ברשימה" הישנה אך יש ספרות עדכנית שתומכת ב-HBOT (כמו אובדן שמיעה פתאומי, או נמק בראש הירך), הוא עדיין עשוי לקבל אישור. זאת בהמשך לתקדימי הנציבות ומשרד הבריאות שקבעו שסל הבריאות כולל HBOT ללא הגבלה להתוויות ספציפיות, כל עוד קיימת הצדקה רפואית עדכנית. היו מקרים שבהם קופות סירבו לממן התוויה חדשה, אך המטופל ערער לנציבות הקבילות וזכה – למשל, מטופלת עם אובדן שמיעה פתאומי שקיבלה אישור במימון לאחר התערבות הנציבות, או חולה נמק בראש הירך שקיבל אישור תקדימי לניסוי HBOT.

תנאים המשפיעים על אישור/דחייה: הקופות שוקלות מספר גורמים בהחלטה לממן HBOT: (1) ההתוויות הרפואיות – האם המקרה תואם אחת מההתוויות המאושרות. אם כן, האישור כמעט אוטומטי. אם לא, סביר שתידרש ועדת חריגים. (2) חומרת המצב וכישלון טיפולים קודמים – הקופה דורשת שלפני HBOT, המצב יוצא דופן או שלא הגיב לטיפולים רגילים (למשל, פצע שסירב להחלים למרות טיפול סטנדרטי). (3) זמינות הטיפול במערכת הציבורית – קופות יאשרו רק טיפול במרכזים שלהם יש הסדר. בישראל 7 מרכזי תא לחץ מורשים בלבד, לכן אם באזור המטופל אין נגישות, אולי הקופה תשקול חלופה. (4) מצב רפואי כללי והתוויות נגד – אם למטופל התווית-נגד רפואית (כגון חזה אוויר לא מנוקז), הקופה לא תאשר עד להסדרת הבעיה, מטעמי בטיחות.

התהליך להגשת בקשה ואישורים: בדרך כלל –

  1. הערכה רפואית ראשונית: יש לפנות לרופא מומחה בתחום הבעיה (פצע, נוירולוג, רדיולוג וכו'). הרופא ישקול HBOT וייתן מכתב המלצה מנומק לקופה.
  2. הגשת הבקשה לקופה: הבקשה מועברת ליחידת אישורי חו"ג/טיפולים של הקופה. בכללית, לדוגמה, דרך אתר "הזכויות שלך" ניתן לראות הנחיות ולקבל טופס 17 למכון מתאים. במכבי ניתן להגיש דרך האתר או באמצעות רופא המחוז. לעיתים נדרש למלא טופס ייעודי – לדוגמה, טופס הפניה לוועדת תרופות וחריגים.
  3. בחינת הבקשה: בקופה יבדקו שהתנאים הרפואיים תואמים – ייתכן שהתיק ייבדק ע"י רופא יועץ פנימי לקופה (למשל כירורג כלי דם של הקופה).
  4. קבלת תשובה: אם מאושר – יונפק טופס התחייבות למכון תא הלחץ (שאליו הקופה מפנה – למשל, מבוטחי כללית מופנים פעמים רבות ליחידה היפרברית באסף הרופא או ליוספטל, לפי הקרבה גיאוגרפית). אם נדחה – יודיעו למבקש, בצירוף נימוק.

יצירת קשר עם הקופה ומידע:

  • בכללית: ניתן לפנות ל*2700 (מוקד השירות) ולבקש מידע על "טיפול בתא לחץ – זכאות". באתר כללית מפורטים המצבים בהם "מגיע לך" טיפול בתא לחץ. בנוסף, בכללית יש "מרכז זכויות המטופל" בסניפים הגדולים, המסייע בהגשת הבקשות.
  • במכבי: מכבי מפרסמת את תנאי הזכאות ב"מכבי ONLINE" תחת שירותי סל. ניתן לפנות למשרד הקופה או למרכז המכונים (*3555) ולברר זכאות ל"ועדת חריגים – תא לחץ". לעיתים מפנים ל"אגף אישורים מיוחדים" במכבי.
  • במאוחדת: לפנות למרפאה המטפלת – הרופא יפנה ל"מנהל רפואי מחוזי" לאישור חריג. אפשר גם ליצור קשר עם מוקד *3833 ולברר סטטוס.
  • בלאומית: דרך מוקד *507 או פקס למחלקה הרפואית. לאומית לרוב תשלח מקרה מורכב לדיון בוועדה מול מנהל רפואי.
    בנוסף, אפשר לערב את נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות אם נתקלים בסירוב בלתי מוצדק – זכות זו עומדת לכל מבוטח (הפרטים בהמשך).

מסלולים אלטרנטיביים במקרה דחייה: במידה והקופה דוחה מימון (למשל, מטופל מבקש HBOT להתוויה ניסיונית), יש מספר דרכים לפעולה:

(1) ערעור פנימי בקופה – לבקש דיון נוסף, לעתים עם מכתב תומך מרופא מומחה בעל שם או מצגת מחקרים עדכניים.

(2) פנייה לוועדת חריגים ארצית של הקופה – ועדה זו דנה במקרים מיוחדים, למשל מחלה נדירה שדורשת טיפול לא בסל.

(3) הגשת קבילה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות – הנציבות מוסמכת להורות לקופה לממן טיפול אם השתכנעה שיש הצדקה רפואית במסגרת סל הבריאות. כפי שצוין, כבר היו תקדימים בהם הנציבות חייבה קופה לכסות HBOT באובדן שמיעה ובנמק עצם הירך.

(4) אם גם זה לא עוזר, ניתן לשקול עתירה לבית הדין לעבודה נגד הקופה – יש פס"ד תקדימי מ-2009 שבו בית הדין חייב קופה לממן תא לחץ לחולה עם נזק מוחי לאחר כימותרפיה, בניגוד לעמדת הקופה.

(5) הפעלת ביטוח בריאות פרטי: לחלק מהמבוטחים יש ביטוח פרטי המכסה "טיפולים חדשניים בחו"ל" – ניתן לטעון שטיפול תא לחץ עבורם הוא חדשני ולבקש מימון פרטי (אף כי אם הטיפול זמין בארץ בסל, הביטוח הפרטי לרוב לא יכסה).

(6) פנייה לארגוני סיוע ועמותות: למשל, עמותות חולים (כמו עמותת סכרת, או ארגוני נפגעי שבץ) לפעמים מסייעות במימון טיפולים משלימים.

(7) גיוס מימון המונים או תרומות – מסלול אחרון אם כל הדרכים כשלו, ופעמים רבות מרפאות פרטיות מדריכות פונים לארגוני צדקה.

(8) מעבר קופה: במקרים נדירים, אם קופה אחת סירבה וקופה אחרת ידועה כיותר גמישה (למשל, כללית אחרי תקדים הנציבות החלה לממן שמיעה פתאומית, ואז גם מכבי נאלצה), אפשר לשקול לעבור קופה, אם כי זמן ההמתנה עלול להזיק בטיפול דחוף.

(9) שילוב טיפול מחקרי: ניסיון לפנות למכון מחקר (למשל מרכז סגול באסף הרופא) ולבדוק היתכנות כניסה לפרוטוקול ניסויי שבו הטיפול ניתן ללא עלות במסגרת מחקר.

(10) לבסוף, תמיד ניתן לבצע באופן פרטי אם מתאפשר כלכלית – בחלק מהמצבים, הקופה עשויה אחר-כך לכסות רטרואקטיבית חלק מההוצאה אם יוצג שהתוצאות היו טובות (לא מובטח, אבל כדאי לנסות).

טיפול באוזון במימון הקופות: טיפולי אוזון, כאמור, אינם חלק מסל הבריאות הבסיסי. קופות החולים מגדירות אותם כ"רפואה משלימה/אלטרנטיבית". חלק מהקופות מאפשרות במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"ן) החזר כלשהו על טיפולי רפואה משלימה – למשל, מכבי ולאומית מחזירות סכום לטיפולי דיקור, הומאופתיה וכו'.

אך האם אוזון כלול? נכון ל-2023, לאומית דווקא הוסיפה שירותי "אוזון תרפיה" בפיילוט למבוטחי לאומית זהב, אך רק בהקשר של פצעי סוכרת קשים – זאת עושה באמצעות הסכם עם מרפאה חיצונית. בשאר המקרים, אין מימון ישיר של הקופה. עם זאת, יש מקרים שרופא כאב של הקופה (למשל במרפאת כאב בבית חולים ציבורי) יכול לתת טיפול באוזון (כעירוי ורידי) במסגרת השירות הציבורי. למשל, יש דיווחים שמטופלי כאב במכון כאב של בית חולים ציבורי קיבלו אוטוהמותרפיה באוזון כחלק מהטיפול – במימון הקופה כי זה בתוך בית החולים. זה תלוי ביוזמת הרופא ובמדיניות המחלקה. ככלל, מי שרוצה טיפול אוזון צריך לממן אותו פרטי. לעיתים המכונים הפרטיים עושים הנחה לחברי קופות: למשל במרכז מסוים טיפול אחד עולה ~650 ₪, אבל לחברי מכבי ייתנו 10% הנחה (כחלק מהסדרים שקופות עושות עם מטפלים משלימים). מומלץ לברר ישירות מול הקופה – ייתכן ובתוכנית המשלים שלה יש סעיף "טיפול בעירוי ויטמינים/חמצן/אוזון" בהחזר חלקי.

טיפול במימן במימון הקופות: כיום טיפולי מימן אינם מוצעים במסגרת רשמית בשום קופה. אם זה במסגרת מחקר, אולי בי"ח יספוג עלות. בקופות אין ביטוח משלים למימן ואין קטגוריה כזו. מי שמעוניין בכך יפנה באופן פרטי.

עלויות: קופות חולים לעומת קליניקות פרטיות
בתוך סל הבריאות – טיפולי תא לחץ מכוסים במלואם על ידי הקופות (ללא עלות למבוטח) כאשר הם מאושרים, מאחר שזה שירות בסל. לעיתים נגבית השתתפות עצמית סימלית, למשל 26 ₪ ליום אשפוז בתא לחץ (אם הטיפול נעשה במסגרת אשפוז יום), אך ברוב המקרים הטיפול ניתן אמבולטורית וללא השתתפות. גם טיפול HBOT בעקבות אובדן שמיעה פתאומי – לאחר מאבק – כיום הקופות מממנות, מה שחוסך למטופלים עשרות אלפי שקלים. לעומת זאת, בקליניקות פרטיות: טיפול תא לחץ עולה כ-400-600 ₪ למפגש. מכונים פרטיים מציעים "חבילות": למשל 10 טיפולים בכ-4,000-5,000 ₪. יש מכונים יקרים יותר (עם תאים חדישים או שירות VIP) שגובים 700-800 ₪ למפגש. אם נדרשים 30 מפגשים, העלות יכולה להגיע לכ-15,000 ₪ ואף יותר. השוואת איכות: בבתי חולים ציבוריים (דרך הקופה) הציוד הוא מתקדם מאוד – למשל תא רב-מושבי באיכילוב לכ-20 איש, צוות רב-מקצועי (רופא היפרברי, אחיות, טכנאים), ונוהלי בטיחות מוקפדים. בקליניקה פרטית קטנה, לעיתים התא הוא חד-מושבי או קטן, ולמרות שהטיפול יכול להיות דומה, ייתכן ופחות אנשי צוות זמינים במקרה חרום. עם זאת, בפרטי מקבלים גמישות בזמינות (אין רשימת המתנה).

טיפולי אוזון – עלויות: קופות, כאמור, לא מכסות. בשוק הפרטי, מחיר עירוי אוזון ורידי או אוטוהמותרפיה ~ 500-700 ₪ למפגש. למשל, במרפאת Wellness ברמת החייל מוצע טיפול אוזון ב-650 ₪. טיפול הזרקת אוזון למפרק עשוי לעלות 800-1,000 ₪ (כולל ציוד). לעיתים נמכרים "מנויים": למשל 5 טיפולים + אחד חינם, וכו'. חלק מהביטוחים המשלימים יחזירו אחוז קטן מהעלות (נגיד 50 ₪ לפגישה עד תקרה שנתית) אם המטפל הוא ברשימת ספקי הקופה. בסקטור הציבורי – אם משום מה הצלחת לקבל אוזון במסגרת מרפאת בית חולים – העלות היא רק דמי השתתפות של ביקור מרפאה (30-50 ₪).

טיפולי מימן – עלויות: כמעט ואין שירות כזה מוסדר. יש קליניקות שמשכירות מכשירי אינהלציה של מימן – למשל חודש שימוש במכשיר ביתי עשוי לעלות ~3,000 ₪. “ברים” של חמצן-מימן שצצים בכמה מקומות לצרכי wellness גובים אולי 100-200 ₪ לחצי שעה של שאיפה (על פי תעריפי ספא). מים מועשרים במימן ניתן לקנות כמוצרים (15-30 ₪ לבקבוק) – לשיקול המשתמש.

תאי לחץ ביתיים – עלויות מול טיפולים: כפי שפורט, רכישה של תא ביתי רך – ~45,000 ₪. לכך ייתכן שצריך להוסיף מחולל חמצן 10 ליטר (עוד כ-5,000-10,000 ₪) אם רוצים לשפר את הטיפול, וביקורת טכנאי שנתי. לעומת זאת, סדרת טיפולים במכון: נגיד 40 טיפולים × 500 ₪ = 20,000 ₪. יש משפחות שבוחרות לרכוש תא ביתי עבור ילד אוטיסט ולטפל בו יום-יום לאורך שנה – כלכלית זה עשוי להשתלם לעומת נסיעות יומיומיות למכון פרטי. אך יש לזכור, כאמור, את הסיכונים והעדר הפיקוח. גם לא ניתן לקבל החזר מקופה על רכישת תא ביתי, כי זה לא ציוד מוכר בסל שיקום. לעיתים, אם יש המלצה רפואית (נדיר), ביטוח פרטי יכול להשתתף.

סקירה: קליניקות פרטיות מובילות בישראל לטיפולי חמצן
בשנים האחרונות צמחו מספר מרכזים פרטיים המתמחים בטיפולי חמצן כאלה ואחרים. חלקם הם מכונים רפואיים רציניים, ואחרים יותר בכיוון של רפואה משלימה. נציג כמה מהבולטים:

  • מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר (בית חולים שמיר-אסף הרופא) – זהו מרכז מוביל בעולם, בניהול פרופ' שי אפרתי. אמנם פועל בבית חולים ציבורי, אך מציע גם תוכניות פרטיות (כגון תוכנית "אביב" לשיפור קוגניטיבי אצל מבוגרים בריאים). המרכז פרסם מחקרים פורצי דרך על שיפור תפקוד קוגניטיבי והאטת הזדקנות מוחית באמצעות HBOT בתאים רב-מושביים. איכות הטיפול שם גבוהה מאוד: ציוד משוכלל, ניטור מלא של המטופלים, ופרוטוקולים מדעיים. מטופלים המגיעים דרך הקופה (למשל אחרי שבץ או עם PTSD) מדווחים על יחס מקצועי ותוצאות טובות. עם זאת, אם פונים לתוכנית הפרטית (שאינה מכוסה), העלויות גבוהות – תוכנית "אביב" למשל כרוכה בכ-60 טיפולים עם בדיקות מוח, בעלות של עשרות אלפי דולרים (יש המגיעים מחו"ל במיוחד). המרכז עומד בכל תקני הבטיחות של משרד הבריאות.
  • יחידת תא לחץ – בית חולים אלישע, חיפה – אלישע הוא בית חולים פרטי, והיחידה ההיפרברית שבו זמינה גם למטופלי כל הקופות (דרך הסכמים) וגם לפרטיים. זו אחת מתוך ה-7 המורשים בארץ. הצוות שם מנוסה מאוד (פעיל משנות ה-90). מציעים טיפולים מהתוויות סטנדרטיות ועד ניסיוניים (בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם הסמוך). היתרון: זמני המתנה קצרים יותר מבתי"ח ציבוריים, חדרי טיפול נוחים. החיסרון: אם באים פרטי, העלות כמו במכון פרטי (500-600 ₪ לטיפול). איכות הטיפול נחשבת גבוהה – בפיקוח רופא צלילה והיפרבריה מיומן, עם כל אמצעי החירום.
  • מרכזי טיפול HBOT פרטיים קטנים – ישנם כמה מרכזים פרטיים שהוקמו על ידי חברות מסחריות. למשל, "אלה-קליניק" בהרצליה, או קליניקה חדשה בפתח תקווה עם תא לחץ רב-מושבי קטן. מרכזים אלו מתמקדים בקהל יעד של ספורטאים (להאצת התאוששות מפציעות ספורט), אנשים בריאים המבקשים "אנטי-אייג'ינג", וכן ילדים עם אוטיזם (על בסיס דיווחים על שיפור תקשורתי). איכות הטיפול בהם משתנה: בחלקם יש פיקוח רפואי הדוק, באחרים פחות. חשוב לשאול על הצוות – האם נוכח רופא במהלך הטיפול, מה סוג התא (האם תקני ומאושר). חלקם משתמשים בתאי לחץ קשיחים בלחץ 1.5-2 ATA – נמוך מבית חולים, אך גבוה מתא ביתי – כדי לשמור על מרווח בטיחות ללא צורך ברופא צמוד (וזה נושא בעייתי, שכן על פי הנחיות, כל טיפול היפרברי דורש השגחת איש צוות מיומן).
  • מרפאות כאב פרטיות המתמחות באוזון: בתחום האוזון, השמות הבולטים הם "מרפאות אוזון – ד"ר איל עטיאס" ו**"מרכז ד"ר דיין לרפואה משולבת"**. ד"ר עטיאס, כירורג במקור, מפעיל רשת מרפאות (בת"א, ירושלים, ב"ש ועוד) המצוידות במכשור OxyPro שפיתח, המשלב אוזון בדרכים שונות (עירוי, הזרקה, שמנים). המרפאות מטפלות בסוכרתיים (פצעים, כף רגל), בחולי סרטן (כתמיכה – לטענתם שיפור איכות חיים), בחולי ריאות, ספורטאים ועוד. בכל מרפאה יש רופא או אחות מוסמכת שנותנים את הטיפול. האיכות: הדיווחים מעידים על שביעות רצון, אך יש לזכור שטיפולי אוזון לא הוכחו בכל האינדיקציות הללו כנדרש. מרפאת ד"ר דיין בת"א מציעה אף היא הזרקות אוזון לכאבי גב וברכיים, ושילוב עם דיקור וצמחי מרפא (רפואה אינטגרטיבית). מחירי הטיפול במרפאות אלו, כאמור, במאות שקלים למפגש.איכות לעומת הקופות: קופות החולים עצמן לא מפעילות מרפאות אוזון ייעודיות, כך שההשוואה היא בין הפרטי לבין "כלום". עם זאת, ישנם רופאים בכירים (בבתי חולים ממשלתיים) שמתעניינים באוזון ומשתפים פעולה עם המרפאות הפרטיות – דבר שמעיד שהטיפול לפחות בטוח יחסית בידיים מיומנות. כמובן, במרפאות פרטיות הזמן המוקדש למטופל רב יותר, והמעטפת האישית יותר טובה מאשר לו היה הטיפול ניתן באופן המוני בקופה.
  • קליניקות לטיפול במימן ואנטי-אוקסידנטים: תחום זה ממש בתחילתו בישראל. קיימים מרכזי Wellness, כמו "MyDoctor" בירושלים, המציעים למטופלים שאיפת תערובת מחמצנת-מחזרת של חמצן + מימן (יש דיווח שהם משלבים 96% O₂ + 4% H₂, שזה מתחת לסף נפיצות) לטיפול בתשישות כרונית, "ניהול גיל" ועוד. גם "ארקיס מדיקל" בחיפה החל לפרסם שירות דומה. אלה אינם שירותים רפואיים מוכחים, אלא נישת בריאות, ולכן איכותם אינה בפיקוח רפואי כמו בבתי חולים. העלויות הן מכספי הלקוח ישירות, והחוויה מזכירה יותר ביקור בחדר מלח או ביוגה מאשר טיפול רפואי.

סיכום האיכות: באופן כללי, טיפולי החמצן בבתי החולים ובמסגרת קופות החולים ניתנים בסטנדרט רפואי גבוה ומבוקר, עם עדכונים בהתאם להנחיות קליניות. במסגרת פרטית, המטופל מקבל לרוב שירות מיידי ואישי יותר, ולעיתים נחשף לטיפולים חדשניים שלא זמינים בקופה (למשל HBOT לתפקוד קוגניטיבי, אוזון לכאב). אך יש לקחת בחשבון שהיעדר פיקוח קפדני על חלק מהקליניקות הפרטיות עלול להשפיע על בטיחות או יעילות. מומלץ לכל מטופל לשלב בין המערכות: להשתמש בזכאות הקופה כשאפשר, ובמקביל אם שוקלים משהו פרטי – לוודא שהמקום מנוהל ע"י איש מקצוע מוסמך, שהתא לחץ או מכשיר האוזון הוא תקני, ושיש גיבוי רפואי לסיבוכים.

קליניקות פרטיות מובילות נוטות לפרסם תוצאות והמלצות, אך כדאי להתייחס בספקנות מדעית: לשאול האם יש מחקרים התומכים בטיפול המסוים. למשל, מרכז פרטי שיטען ש-HBOT "מרפא אלצהיימר" – זו הגזמה שיווקית שאין לה הוכחה מלאה (אמנם מחקר קטן הראה שיפור מסוים, אבל עוד לא תרופה). לעומת זאת, קליניקה פרטית שמציעה HBOT לפצע סוכרתי – זה מבוסס, וייתכן יתרון שהיא זמינה מידית כשאצל הקופה יש תור של חודש. במילים אחרות: הפרטי משלים את הציבורי כשהציבורי איטי או מוגבל, אך יש לבדוק כל הצעה פרטית באור מדעי וביקורתי.

טיפולי חמצן מסובסדים
טיפולי החמצן על סוגיהם מציעים כיום אפשרויות מעניינות לריפוי ושיקום, החל מתא לחץ היפרברי שמציל גפיים מפני קטיעה, דרך אוזון שמחטא פצעים סוכרתיים, ועד מימן שעשוי בעתיד להפוך לתרופה מגנה על המוח. קופות החולים בישראל מכירות בחשיבות HBOT ומתייחסות בזהירות לטיפולים החדשים יותר. ידע הוא כוח – מומלץ למטופלים ללמוד את זכויותיהם מול הקופה, ובמקביל להתייעץ ברופאיהם לגבי הוספת טיפולי חמצן משלימים באופן מושכל. שילוב גישה מדעית עם גישה מותאמת אישית יאפשר לנצל את המיטב מטיפולי החמצן ולשפר תוצאות בריאותיות.

הנה טבלה מפורטת, מקצועית, ורספונסיבית בעברית וללא קישורים חיצוניים, כפי שביקשת:

שם טיפול/מקום סוג טיפול עלות (בש"ח) מימון קופות עלות מול תועלת סנטימנט מטופלים חוות דעת מקצועית חריגים והערות ציון משוקלל
כללית – תא לחץ (HBOT) טיפול בתא לחץ רפואי בביה"ח ציבורי ללא עלות (באישור סל) ממומן באופן מלא עם טופס 17; דרוש אישור מרופא מומחה (למשל כלי דם) תועלת מוכחת גבוהה למצבי סל (פצעים סוכרתיים, נזקי קרינה ועוד) גבוה מאוד (זמין, בטוח, אפקטיבי) מקצועי מאוד, בפיקוח רפואי הדוק, ציוד מתקדם במקרים מיוחדים ניתן לפנות לוועדת חריגים של הקופה 9.5
מכבי – תא לחץ (HBOT) טיפול בתא לחץ ללא עלות עם אישור טופס 17 בדומה לכללית, אישור ניתן בהתוויות סל בלבד (כיבים, זיהומים חמורים, אובדן שמיעה פתאומי) יעילות מוכחת וברורה, חיסכון רב למטופל חיובי מאוד (גישה מהירה למרכזים ציבוריים מובילים) טיפול איכותי ותקני, ציוד מתקדם, צוות מנוסה אם אין אישור ראשוני, ניתן לפנות לוועדת חריגים ולערער למשרד הבריאות 9.5
מאוחדת – תא לחץ (HBOT) תא לחץ בבית חולים ציבורי (למשל הדסה, אלישע) טיפול מלא ללא עלות עם טופס 17, דורש הפניית מומחה ואישור רפואי מצוין למחלות סל, חוסר כיסוי לשימושים ניסיוניים חיובי מאוד עבור ההתוויות המוכחות איכות מקצועית מעולה בבתי חולים מוכרים (הדסה, אסף הרופא) דחיית אישור ניתנת לערעור בנציבות הקבילות במשרד הבריאות 9.3
לאומית – תא לחץ (HBOT) כיסוי טיפול במקרים של סל הבריאות בלבד מכוסה באופן מלא במקרים המאושרים (טופס 17) תועלת קלינית מוכחת להתוויות המוגדרות בלבד חיובי במקרים הממומנים על ידי הקופה איכות סטנדרטית גבוהה, ציוד מפוקח ובטיחות מרבית ערעור אפשרי דרך ועדה פנימית ולאחר מכן נציבות קבילות הציבור 9
תא לחץ ביתי – רך (דגם OxyHealth) תא לחץ גמיש בלחץ נמוך (~1.3 ATA) מחיר לרכישה: כ-45,000 ₪, השכרה חודשית כ-3,000-5,000 ₪ ללא כיסוי קופות, לעיתים כיסוי ביטוח פרטי חלקי תועלת בינונית בלבד עקב לחץ נמוך חיובי מתון (נוחות ביתית, אך יעילות מוגבלת) מומלץ רק למצבים קלים או תחזוקה לאחר טיפול רפואי מקצועי משרד הבריאות אינו מאשר תאי לחץ ביתיים רשמית 6.5
תא לחץ ביתי קשיח (דגם OxyHealth) תא לחץ מתכתי קשיח בלחץ של עד 2 ATA, כ-150,000 ש"ח לרכישה ללא מימון קופות, לעיתים ביטוחים פרטיים בהמלצת רופא תועלת בינונית-גבוהה (יעיל יותר מתא רך) חיובי גבוה יחסית, בעיקר לטיפול רציף במצבים כרוניים קלים איכות טיפול טובה, ציוד בטיחותי אם תקני ומפוקח סכנת בטיחות בשימוש לא מפוקח, מומלץ פיקוח רפואי רציף 7.5
מכבי – טיפול אוזון רפואי טיפול אוזון אינו מכוסה בסל, לעיתים כיסוי חלקי מהמשלים אין כיסוי מלא, אפשרי החזר חלקי קטן תועלת משתנה (יעילות חלקית לכאבים כרוניים, פצעים קלים) חיובי מתון עד בינוני איכות משתנה לפי הקליניקה המבצעת, אין פיקוח קפדני דורש זהירות בבחירת המטפל, טיפול מוגדר כרפואה משלימה 6.5
מאוחדת – טיפול אוזון אין מימון, אך אפשרות כיסוי חלקי במסגרת הביטוחים המשלימים (כאב בלבד) החזר חלקי עד כ-50 ש"ח לטיפול, לא במסגרת הסל תועלת בינונית לכאב כרוני ולריפוי פצעים קלים חיובי בינוני עד נמוך (עלויות גבוהות מול תועלת מוגבלת) מומלץ רק במרפאות עם רופאים מנוסים באוזון לבדוק שהקליניקה תחת רישיון ופיקוח רפואי כלשהו 6
מכבי – טיפול אוזון לא בסל, אפשרות החזר קטן מאוד דרך הביטוח המשלים ללא כיסוי מלא, החזר מינימלי יעילות חלקית (תוצאות משתנות לפי מצב רפואי ומרפאה) חיובי נמוך עד בינוני (עלויות גבוהות מדי ביחס לתועלת) טיפול משלים בלבד, חובה לוודא איכות ופיקוח רפואי של המרפאה לא מומלץ לשימוש כטיפול יחיד ללא אישור רפואי מקצועי 5
מכבי – טיפול מימן מולקולרי לא מכוסה כלל, טיפול פרטי בלבד אין החזר, לא מוכר כלל כטיפול רפואי רשמי יעילות לא מוכחת ברמה מספקת חיובי נמוך (בעיקר אפקט פלצבו ונוחות טיפול) רק במסגרת ניסיונית או Wellness אין רגולציה רפואית ברורה בישראל 4.5
תיירות רפואית – HBOT בחו"ל (טורקיה, רוסיה) כיסוי קופות נדיר מאוד (רק אם אין אפשרות בארץ) עלות נמוכה יחסית לישראל (~200-300$ לטיפול בחו"ל) תועלת דומה לישראל אך בעלויות נמוכות יותר חיובי גבוה (מחיר נמוך, איכות טיפול טובה) בתי חולים פרטיים מתקדמים (טורקיה, רוסיה, פולין) עלויות טיסה ואירוח מוסיפות למחיר, אך משתלם למקרים רבים 8
קליניקות פרטיות HBOT (Sagol, אלישע) טיפולים פרטיים למטרות Wellness, קוגניציה, אוטיזם וכו' 400-800 ₪ לטיפול תועלת בינונית-גבוהה (טוב למצבים קלים ובינוניים) חיובי מאוד (אישי, איכותי, אך יקר) ציוד מתקדם, פרוטוקולים עדכניים, צוות מקצועי לא ממומן ע"י הקופות, ערעור למימון אפשרי במקרים חריגים מאוד (ועדות חריגים) 8.5

סיכום משוקלל ומסקנות:

  • לטיפול בתא לחץ במסגרת קופות החולים (HBOT) הציון הגבוה ביותר (9.5) – שילוב של איכות, מחיר אפסי, יעילות רפואית מוכחת, ובטיחות.
  • טיפולי אוזון ומימן אינם מכוסים לרוב על ידי הקופות – העלויות גבוהות יחסית לתועלת המוכחת, מומלץ לשקול בזהירות.
  • תאי לחץ ביתיים הם פתרון זמין ונוח, אך פחות יעילים מהטיפול המוסדי, ומומלצים בעיקר לטיפול משלים מתון תחת פיקוח רפואי.
  • תיירות רפואית לחו"ל מציעה עלות משתלמת למי שאין אפשרות לקבל בארץ, אך כרוכה בעלויות נלוות.

 

הפוסט טיפולי חמצן במימון קופת חולים (מכבי, כללית, לאומית) כיצד לקבל וכמה עולה? הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
טיפול באוזון O3 https://hea-lth.co.il/ozone-therapy/ Tue, 18 Mar 2025 12:15:57 +0000 https://hea-lth.co.il/?p=509 טיפול באוזון Ozone (/ˈoʊzoʊn/) ( trioxygen) הוא טיפול רפואי אלטרנטיבי המכניס אוזון או אוזונידים לגוף. מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) אוסר על כל שימוש רפואי באוזון "בכל מצב רפואי שאין לו הוכחה לבטיחות ויעילות", וקובע "אוזון הוא גז רעיל ללא יישום רפואי שימושי ידוע בטיפול ספציפי, משלים או מונע. כדי שאוזון יהיה קוטל […]

הפוסט טיפול באוזון O3 הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>
טיפול באוזון Ozone (/ˈoʊzoʊn/) ( trioxygen) הוא טיפול רפואי אלטרנטיבי המכניס אוזון או אוזונידים לגוף. מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) אוסר על כל שימוש רפואי באוזון "בכל מצב רפואי שאין לו הוכחה לבטיחות ויעילות", וקובע "אוזון הוא גז רעיל ללא יישום רפואי שימושי ידוע בטיפול ספציפי, משלים או מונע. כדי שאוזון יהיה קוטל חיידקים, עליו להיות קיים בריכוז גבוה בהרבה מזה שיכול להיות בטוח יותר על ידי אדם ובעלי חיים".

טיפול באוזון נמכר כטיפול לא מוכח למחלות שונות, כולל סרטן, תרגול שאופיין כ"קוואקר טהור ".
הטיפול יכול לגרום לתופעות לוואי חמורות, כולל מוות.

שימושים מוצעים

טיפול באוזון כהליך דנטלי
טיפול באוזון מורכב מהחדרת אוזון לגוף בשיטות שונות, בדרך כלל מערבת את התערובת שלו עם גזים ונוזלים שונים לפני ההזרקה, עם מסלולים אפשריים הכוללים את הנרתיק, פי הטבעת, לשריר, מתחת לעור או ישירות לווריד. ניתן להחדיר אוזון גם באמצעות אוטו-המותרפיה, שבה דם נשאב מהמטופל, נחשף לאוזון ומוזרק מחדש למטופל.

טיפול זה הוצע כטיפול ראשוני או משלים למחלות שונות, לרבות דלקת מפרקים ניוונית, פריצת דיסק, פצעים כרוניים, הפטיטיס B ו- C, שלה טרשת נפוצה, סרטן, מחלות לב, דמנציה של אלצהיימר ומחלת ליים, אם כי עדויות תומכות לחלק מהיישומים הללו מוגבלות. האגודה האמריקנית לסרטן הזהירה בשנת 2010 כי עדויות ליעילות של טיפול באוזון נגד סרטן אינן חד משמעיות, והטיפול עלול להיות מסוכן. לטיפול ב- HIV/AIDS, למרות שהאוזון משבית את החלקיקים הנגיפים במבחנה, מחקרים מתוכננים היטב הראו שאין תועלת לחולים חיים.

מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית הצהיר תחילה ב-1976, וחזר על עמדתו ב-2006, כי בשאיפה, אוזון הוא גז רעיל שאין לו שימוש רפואי בטוח, אם כי הצהרות העמדה שלהם עוסקות בעיקר בפוטנציאל שלו לגרימת דלקת ובצקת ריאות בריאות. הם גם מדגישים שכדי שאוזון יהיה יעיל כקוטל חיידקים, הוא חייב להיות קיים בריכוזים גבוהים בהרבה ממה שניתן לסבול בבטחה על ידי בני אדם או בעלי חיים אחרים. ביקורות עדכניות יותר הדגישו כי דרכי מתן שונות עשויות לגרום לפרופילים טיפוליים ותופעות לוואי שונים.

כמה ביקורות הציעו אוזון כטיפול פוטנציאלי לפריצת דיסק ונוירופתיה סוכרתית.
ישנה מחלוקת לגבי השימוש בו על ידי ספורטאים כדי להגביר את הביצועים למרות תופעות לוואי שליליות רבות בתוך מערכות הריאות ו/או שרירי השלד.
למרות שהשימוש בו אינו אסור כשלעצמו, ניתן לערבב אותו עם חומרים אסורים למתן לפני ההזרקה.

בטיחות
לטיפול באוזון יש פוטנציאל לתופעות לוואי חמורות, ונכון לשנת 2012 דווח על לפחות חמישה מקרי מוות עקב השימוש בטיפול באנשים עם סרטן. מ-1975 עד 1983 בגרמניה, מחקר חשף שישה מקרי מוות, ארבעה מקרים של הפרעה בראייה, שלושה מקרים של פרפלגיה, ארבעה תסחיפי גזים במעגל הריאתי, שני אוטם שריר הלב, ארבעה תסחיפים ריאתיים, שני מקרים של שיתוק אפופלקסי, ושני מקרים של שיתוק דלקת ריאות, ושני מקרים של שיתוק דלקת ריאות. באופן נפוץ יותר, בצקת ריאות היא ההשפעה השלילית הנפוצה ביותר של טיפול באוזון. במערכת השרירים תועדו מקרים רבים של קרע בגידים, דלקת מפרקים ניוונית, מיוסיטיס, סינוביטיס, דלקות מפרקים וקרעים בשרירים כתוצאה מטיפול באוזון. במערכת השלבים, שינוי צבע שפיר של העור הוא הנפוץ ביותר. כל אלה התרחשו בעקבות הזרקה ישירה של גז O 2 /O 3 : שיטה הנחשבת כיום כרשלנות על ידי רוב העוסקים באוזון.

בכל אחד מהמקרים, התמונה הקלינית התאימה לתסחיף גזים או להלם אלרגי. העובדה שמקרה אחד של הלם אלרגי לכאורה התרחש בעקבות הזרקת כמות דקה של גז מעלה את האפשרות הלא ידועה ששיטות מתן אחרות עלולות לשאת גם את הסיכון להלם אלרגי.

חלק גדול מהחששות הקשורים לטיפול באוזון נע סביב בטיחות האוזון בדם. כאשר נשאף על ידי יונקים ברמות גבוהות, האוזון מגיב עם תרכובות ברקמות המצפות את הריאות וגורם למפל של השפעות פתולוגיות, כולל בצקת ריאות, אולם טיפול באוזון אינו כרוך בדרך כלל בשאיפה של גז אוזון. נטען שבעוד שפרוקסידים (תוצר של אוזון) נוצרים באופן טבעי בתוך תאי פגוציטים כדי להרוג חיידקים, מחוץ לתא הם עלולים לפגוע ברקמה. התומכים מציעים שהשפעותיו תלויות רקמות, אם כי הנושא עדיין נתון לוויכוח.

אירועים חמורים אחרים שדווחו כוללים העברה של הפטיטיס C. טיפולים המבוססים על אוזון יכולים להיות קשורים לרעילות של מערכת העצבים המרכזית, המכונה אנצפלופתיה נגרמת על-ידי אוזון (OIE).

רגולציה ואתיקה
ה-FDA אוסר על שימוש רפואי באוזון "בכל מצב רפואי שאין לו הוכחה לבטיחות ויעילות", וקובע כי "אוזון הוא גז רעיל ללא יישום רפואי שימושי ידוע בטיפול ספציפי, משלים או מונע. כדי שאוזון יהיה קוטל חיידקים, עליו להיות קיים בריכוז גבוה בהרבה מזה שניתן לסבול בבטחה על ידי אדם ובעלי חיים".

החל משנת 1991 ה- FDA העמיד לדין ושלח לכלא כמה אנשים שהציגו את עצמם כרופאים ומוכרים מוצרים לטיפול באוזון כתרופה רפואית או מפעילים מרפאות רפואיות המשתמשות בטיפול באוזון לריפוי מחלות אנושיות. מעצרים בעקבות פעילות דומה בוצעו גם במדינות אחרות, כולל אוגנדה ותאילנד.

טיפול באוזון נמכר כטיפול חלופי לסרטן יקר בגרמניה. דיוויד גורסקי תיאר את הנוהג כ"קוואקר טהור". תומכי הטיפול טוענים בטעות כי מדובר בטיפול מוכר שם, אך הממסד הרפואי הגרמני לא אישר טיפול באוזון.

בשנת 2009, פאנל של מומחים שהתייעץ ע"י פורבס המליץ ​​לכלול טיפול באוזון ב"רשימה של הונאות הבריאות הבוטות, המסוכנות והמשווקות בצורה אגרסיבית ביותר".

טיפול באוזון נאסר במלזיה בשנת 2017. משרד הבריאות המלזי קבע כי הטיפול עלול לגרום נזק חמור ולא היה לו תמיכה מדעית כטיפול בכל מצב.

ב-7 באוגוסט 2023, ממשלת ברזיל אישרה את הטיפול באוזון כטיפול משלים, תוך התעלמות מבקשת וטו בשל היעדר ראיות מדעיות שנמסרו במכתב פתוח מהאקדמיה הלאומית הברזילאית לרפואה.

מידע היסטורי
בשנת 1856, רק 16 שנים לאחר גילויו, אוזון שימש לראשונה במסגרת שירותי בריאות לחיטוי חדרי ניתוח ועיקור מכשירי ניתוח. עד סוף המאה ה-19 השימוש באוזון לחיטוי מי השתייה של חיידקים ווירוסים היה מבוסס היטב ביבשת אירופה.

בשנת 1892 פרסם ה-Lancet מאמר המתאר מתן אוזון לטיפול בשחפת. במהלך מלחמת העולם הראשונה נבדק האוזון בבית החולים הצבאי המלכה אלכסנדרה בלונדון כחומר חיטוי אפשרי לפצעים. הגז הופעל ישירות על פצעים למשך 15 דקות. זה הביא לנזק הן לתאי החיידק והן לרקמות האנושיות. טכניקות חיטוי אחרות, כגון השקיה עם חומרי חיטוי, היו עדיפות.

הפסיכואנליטיקאי וילהלם רייך היה חסיד של טיפול באוזון, שהיה אמור לשפר כוח חיים דמיוני שהוא כינה אורגון. רייך פיתח מכשיר המנצל אוזונידים בעבודתו על ניתוח ביו-אנרגטי.

אוזון מחזורי
למעט היכן שצוין אחרת, נתונים ניתנים עבור חומרים במצבם הסטנדרטי (ב-25 מעלות צלזיוס, 100 kPa).

אוזון / ˈ oʊ z oʊ n / (או טריאוקסגן הוא מולקולה אנאורגנית עם הנוסחה הכימית O
3. זהו גז כחול בהיר עם ריח חריף מובהק. זהו אלוטרופ של חמצן שהוא הרבה פחות יציב מהאלוטרופי הדיאטומי O2, מתפרק באטמוספירה התחתונה ל- O
2דיאוקסגן. אוזון נוצר מדיאוקסגן על ידי פעולת אור אולטרה סגול (UV) ופריקות חשמליות בתוך האטמוספירה של כדור הארץ. הוא קיים בריכוזים נמוכים מאוד בכל האטמוספרה, כאשר הריכוז הגבוה ביותר שלו גבוה בשכבת האוזון של הסטרטוספירה, הקולטת את רוב הקרינה האולטרה סגולה (UV) של השמש.

הריח של האוזון מזכיר כלור וניתן לזיהוי על ידי אנשים רבים בריכוזים של עד0.1 עמודים לדקה באוויר. מבנה O 3 של האוזון נקבע בשנת 1865. מאוחר יותר הוכח שהמולקולה בעלת מבנה כפוף וכדיאמגנטית חלשה. בטמפרטורה ובלחץ סטנדרטיים, האוזון הוא גז כחול בהיר שמתעבה בטמפרטורות קריוגניות לנוזל כחול כהה ולבסוף למוצק סגול-שחור. חוסר היציבות של האוזון ביחס לדי חמצן נפוץ יותר הוא כזה שגם גז מרוכז וגם אוזון נוזלי עלולים להתפרק בצורה נפיצה בטמפרטורות גבוהות, בהלם פיזי או התחממות מהירה לנקודת הרתיחה. לכן משתמשים בו באופן מסחרי רק בריכוזים נמוכים.

אוזון הוא חומר מחמצן רב עוצמה (הרבה יותר מדי חמצן) ויש לו יישומים תעשייתיים וצרכניים רבים הקשורים לחמצון. אולם אותו פוטנציאל חמצון גבוה גורם לאוזון לפגוע ברקמות הריריות והנשימה בבעלי חיים, וגם ברקמות בצמחים, מעל ריכוזים של כ.0.1 עמודים לדקה. אמנם זה הופך את האוזון למפגע נשימתי חזק ומזהם בקרבת פני הקרקע, אך ריכוז גבוה יותר בשכבת האוזון (משניים עד שמונה עמודים לדקה) מועיל, ומונע מאור UV מזיק להגיע אל פני כדור הארץ.

מינוח
השם הטריוויאלי אוזון הוא השם הנפוץ והמועדף ביותר של IUPAC. השמות השיטתיים 2λ 4- trioxidiene ו- catena-trioxygen, שמות IUPAC תקפים, בנויים על פי המינוח החלופי והתוסף, בהתאמה. השם אוזון נובע מאוזין (ὄζειν), חלק הווה סירוס ביווני לריח, המתייחס לריח הייחודי של האוזון.

בהקשרים מתאימים, ניתן לראות באוזון טריאוקסידאן עם שני אטומי מימן הוסרו, וככזה, טריאוקסידנילידן עשוי לשמש כשם שיטתי, על פי המינוח החלופי. כברירת מחדל, שמות אלה אינם מתייחסים לרדיקליות של מולקולת האוזון. בהקשר אפילו יותר ספציפי, זה יכול גם למנות את מצב הקרקע הסינגלטי הלא רדיקלי, בעוד שהמצב הדירדיקלי נקרא טריאוקסידנדייל.

Trioxidanediyl (או Ozonide משמש, לא באופן שיטתי, כדי להתייחס לקבוצת התחליפים (-OOO-). יש להקפיד להימנע מבלבול בין שם הקבוצה לשם הספציפי להקשר לאוזון שצוין לעיל.

רקע היסטורי

בשנת 1785, הכימאי ההולנדי מרטינוס ואן מרום ערך ניסויים שכללו ניצוצות חשמליים מעל המים כאשר הבחין בריח חריג, שייחס לתגובות החשמליות, ולא הבין שהוא אכן יצר אוזון.

כעבור חצי מאה, כריסטיאן פרידריך שנביין הבחין באותו ריח חריף וזיהה אותו כריח שלעתים קרובות בעקבות ברק. בשנת 1839, הוא הצליח לבודד את הכימיקל הגזי וקרא לו "אוזון", מהמילה היוונית ozein ὄζειν שפירושה "להריח". מסיבה זו, שונביין זוכה בדרך כלל לגילוי האוזון. הוא גם ציין את הדמיון של ריח האוזון לריח של זרחן, ובשנת 1844 הוכיח שתוצר התגובה של זרחן לבן עם אוויר זהה. מאמץ שלאחר מכן לקרוא לאוזון "חמצן מחושמל" הוא לעג בכך שהציע לקרוא לאוזון מהזרחן הלבן "חמצן מזרחן". הנוסחה הכימית לאוזון, O 3, לא נקבעה עד 1865 על ידי ז'אק-לואי סורט ואושרה על ידי Schönbein בשנת 1867.

במשך חלק ניכר מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד למאה ה-20, האוזון נחשב למרכיב בריא בסביבה על ידי חוקרי טבע ושוחרי בריאות. לבומונט, קליפורניה, היה הסיסמה הרשמית שלה "Beaumont: Zone of Ozone", כפי שהוכח על גלויות ועל נייר מכתבים של לשכת המסחר. חוקרי טבע שעבדו בחוץ ראו לעתים קרובות את הגבהים הגבוהים כמועילים בגלל תכולת האוזון שלהם, שנקרה בקלות. "ישנה אטמוספירה שונה למדי עם מספיק אוזון כדי לקיים את האנרגיה הדרושה ", כתב חוקר הטבע הנרי הנשו, שעבד בהוואי. אוויר חוף הים נחשב לבריא בגלל תכולת האוזון האמונה בו. הריח הגורם לאמונה זו הוא למעשה של מטבוליטים הלוגניים של אצות ים ודימתיל גופרתי.

נראה שחלק ניכר מהמשיכה של האוזון נבע מהריח ה"טרי" שלו, שעורר אסוציאציות עם תכונות מטהרות. מדענים ציינו את ההשפעות המזיקות שלו. בשנת 1873 תיעדו ג'יימס דיואר וג'ון גריי מקנדריק שצפרדעים נהיו אטיות, ציפורים נשאו נשימה, ודמם של ארנבים הראה ירידה ברמות החמצן לאחר חשיפה ל"אוויר מאוזן", אשר "הפעיל פעולה הרסנית". שנביין עצמו דיווח כי כאבים בחזה, גירוי של הממברנות הריריות וקשיי נשימה התרחשו כתוצאה משאיפת אוזון, ויונקים קטנים מתו. בשנת 1911, לאונרד היל ומרטין פלאק הצהירו ב" Proceedings of the Royal Society B" כי ההשפעות הבריאותיות של האוזון "הפכו, על ידי איטרציה בלבד, לחלק מהאמונה הרווחת; ובכל זאת ראיות פיזיולוגיות מדויקות לטובת השפעותיו הטובות היו עד כה חסרות כמעט לחלוטין…
ההשפעה היחידה של הידע הפיזיולוגי המעמיק עד כה, הנוגעת להשפעה הפיזיולוגית הרווחת, עד כה.
שהושג, הוא שזה גורם לגירוי ולבצקת של הריאות, ולמוות אם שואפים אותו בריכוז חזק יחסית למשך זמן כלשהו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, נבדק האוזון בבית החולים הצבאי המלכה אלכסנדרה בלונדון כחומר חיטוי אפשרי לפצעים. הגז הופעל ישירות על פצעים למשך 15 דקות.
זה הביא לנזק הן לתאי החיידק והן לרקמות האנושיות.
טכניקות חיטוי אחרות, כגון השקיה עם חומרי חיטוי, נמצאו עדיפות.

עד שנות ה-20, לא היה בטוח אם כמויות קטנות של אוקסוזון, O4, נכחו גם בדגימות אוזון עקב הקושי ליישם טכניקות כימיה אנליטית לחומר הכימיקל המרוכז בחומר הנפץ.
בשנת 1923, גיאורג-מריה שוואב (עובד עבור עבודת הדוקטורט שלו בהדרכת ארנסט הרמן ריזנפלד היה הראשון שהצליח למצק את האוזון ולבצע ניתוח מדויק שהפריך באופן סופי את השערת האוקסוזון.
תכונות פיזיקליות נוספות שלא נמדדו עד כה של אוזון מרוכז טהור נקבעו על ידי קבוצת ריזנפלד בשנות העשרים של המאה ה-20.

תכונות פיזיקליות

אוזון נוזלי
אוזון הוא גז חסר צבע או כחול בהיר, מסיס מעט במים, ומסיס הרבה יותר בממסים לא קוטביים אינרטיים כמו פחמן טטרכלוריד או פלואורו-פחמנים, שבהם הוא יוצר תמיסה כחולה. ב-161 K (-112 מעלות צלזיוס; -170 מעלות צלזיוס), הוא מתעבה ויוצר נוזל כחול כהה. מסוכן לאפשר לנוזל הזה להתחמם לנקודת הרתיחה שלו, מכיוון שגם אוזון גז מרוכז וגם אוזון נוזלי עלולים להתפוצץ. בטמפרטורות מתחת ל-80 K (-193.2 מעלות צלזיוס; 315.7 מעלות צלזיוס) הוא יוצר מוצק סגול-שחור.

לאוזון יש ריח חד מאוד ספציפי הדומה במקצת לאקונומיקה של כלור. רוב האנשים יכולים לזהות אותו ברמת 0.01 מיקרומול/מול באוויר. חשיפה של 0.1 עד 1 מיקרומול/מול מייצרת כאבי ראש ועיניים צורבות ומגרה את דרכי הנשימה. אפילו ריכוזים נמוכים של אוזון באוויר הרסניים מאוד לחומרים אורגניים כמו לטקס, פלסטיק ורקמת ריאה של בעלי חיים.

מולקולת האוזון היא דיאמגנטית חלשה.

מבנה
על פי עדויות ניסיוניות מספקטרוסקופיה של מיקרוגל, האוזון הוא מולקולה כפופה, עם סימטריה C 2v (דומה למולקולת המים. מרחקי O–O הם 127.2 pm (1.272 Å. זווית O–O–O היא 116.78 מעלות. האטום המרכזי הוא sp ² המוכלא עם זוג בודד אחד. אוזון הוא מולקולה קוטבית עם מומנט דיפול של 0.53 D. ניתן לייצג את המולקולה כהיברידית תהודה עם שני מבנים תורמים, שלכל אחד יש קשר בודד בצד אחד וקשר כפול בצד השני. להסדר יש סדר ערבות כולל של 1.5 לשני הצדדים. זה איזואלקטרוני עם אניון ניטריט.
אוזון טבעי יכול להיות מורכב מאיזוטופים מוחלפים 16 O, 17 O, 18 O).
צורה מחזורית נחבאה אך לא נצפתה.

מבני תהודה לואיס של מולקולת האוזון
אוזון הוא בין חומרי החמצון החזקים ביותר הידועים, חזק בהרבה מ- O 2. הוא גם לא יציב בריכוזים גבוהים, מתפרק לחמצן דו-אטומי רגיל.
זמן מחצית החיים שלו משתנה בהתאם לתנאים האטמוספריים כמו טמפרטורה, לחות ותנועת אוויר.
בתנאי מעבדה, זמן מחצית החיים יהיה ממוצע של ~1500 דקות (25 שעות) באוויר שקט בטמפרטורת החדר (24 מעלות צלזיוס), אפס לחות עם אפס החלפות אוויר לשעה.

2
O
3

3
O
2
{\displaystyle {\ce {2 O3 -> 3 O2}}}
תגובה זו ממשיכה מהר יותר עם עליית הטמפרטורה. התנפחות האוזון יכולה להיגרם על ידי ניצוץ ויכולה להתרחש בריכוזי אוזון של 10 % משקל ומעלה.

ניתן להפיק אוזון גם מחמצן באנודה של תא אלקטרוכימי.
תגובה זו יכולה ליצור כמויות קטנות יותר של אוזון למטרות מחקר.

O
3
ז
+
2
ח
+
+
2
ה





O
2
ז
+
ח
2
O
ה

=
2.075 וולט
{\displaystyle {\ce {O3_{(g)}{}+ 2H+{}+ 2e- <=> O2_{(g)}{}+ H2O}}\quad (E^{\circ }={\text{2.075 V}})}ניתן לראות זאת כתגובה לא רצויה במכשיר הופמן במהלך אלקטרוליזה של מים כאשר המתח מוגדר מעל המתח הדרוש.

עם מתכות
האוזון מחמצן את רוב המתכות (למעט זהב, פלטינה ואירידיום לתחמוצות של המתכות במצב החמצון הגבוה ביותר שלהן. לדוגמה:

Cu
+
O
3

CuO
+
O
2
א.ג
+
O
3

לפני
+
O
2
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {Cu + O3 -> CuO + O2}}\\&{\ce {Ag + O3 -> AgO + O2}}\end{aligned}}}
עם תרכובות חנקן ופחמן
אוזון מחמצן תחמוצת חנקן לחנקן דו חמצני :

לא
+
O
3

לא
2
+
O
2
{\displaystyle {\ce {NO + O3 -> NO2 + O2}}}
תגובה זו מלווה בכמי luminescence.

ניתן לחמצן עוד יותר את ה- NO 2 לרדיקל חנקה :

לא
2
+
O
3

לא
3
+
O
2
{\displaystyle {\ce {NO2 + O3 -> NO3 + O2}}}
NO 3 שנוצר יכול להגיב עם NO 2 ליצירת דיניטרוגן פנטוקסיד N 2 O 5.

ניתן לייצר ניטרוניום פרכלוראט מוצק מגזי NO 2, ClO 2 ו- O 3 :

לא
2
+
ClO
2
+
2
O
3

לא
2
ClO
4
+
2
O
2
{\displaystyle {\ce {NO2 + ClO2 + 2 O3 -> NO2ClO4 + 2 O2}}}
האוזון אינו מגיב עם מלחי אמוניום, אך הוא מחמצן אמוניה לאמוניום חנקתי :

2
NH
3
+
4
O
3

NH
4
לא
3
+
4
O
2
+
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {2 NH3 + 4 O3 -> NH4NO3 + 4 O2 + H2O}}}
אוזון מגיב עם פחמן ליצירת פחמן דו חמצני, אפילו בטמפרטורת החדר:

ג
+
2
O
3

משותף
2
+
2
O
2
{\displaystyle {\ce {C + 2 O3 -> CO2 + 2 O2}}}
עם תרכובות גופרית
אוזון מחמצן סולפידים לסולפטים. לדוגמה, גופרית עופרת(II) מתחמצנת לעופרת(II) סולפט :

PbS
+
4
O
3

PbSO
4
+
4
O
2
{\displaystyle {\ce {PbS + 4 O3 -> PbSO4 + 4 O2}}}
חומצה גופרתית יכולה להיות מופקת מאוזון, מים וגופרית יסודית או דו תחמוצת הגופרית :

ס
+
ח
2
O
+
O
3

ח
2
כך
4
3
כך
2
+
3
ח
2
O
+
O
3

3
ח
2
כך
4
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {S + H2O + O3 -> H2SO4}}\\&{\ce {3 SO2 + 3 H2O + O3 -> 3 H2SO4}}\end{aligned}}}
בשלב הגז, האוזון מגיב עם מימן גופרתי ליצירת דו תחמוצת הגופרית:

ח
2
ס
+
O
3

כך
2
+
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {H2S + O3 -> SO2 + H2O}}}
בתמיסה מימית, לעומת זאת, מתרחשות שתי תגובות מתחרות בו-זמנית, אחת לייצור גופרית יסודית ואחת לייצור חומצה גופרתית :

ח
2
ס
+
O
3

ס
+
O
2
+
ח
2
O
3
ח
2
ס
+
4
O
3

3
ח
2
כך
4
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {H2S + O3 -> S + O2 + H2O}}\\&{\ce {3 H2S + 4 O3 -> 3 H2SO4}}\end{aligned}}}
עם אלקנים ואלקנים
מה זה אוזונוליזה
אלקנים ניתנים לביקוע חמצוני על ידי אוזון, בתהליך הנקרא אוזונוליזה, המעניק אלכוהול, אלדהידים, קטונים וחומצות קרבוקסיליות, בהתאם לשלב השני של העיבוד.

משוואת תגובה כללית של אוזונוליזה
אוזון יכול גם לבקע אלקינים ליצירת מוצר חומצה אנהידריד או דיקטון. אם התגובה מתבצעת בנוכחות מים, האנהידריד עובר הידרוליזה ונותן שתי חומצות קרבוקסיליות.

בדרך כלל אוזונוליזה מתבצעת בתמיסה של דיכלורומתאן, בטמפרטורה של -78 מעלות צלזיוס. לאחר רצף של ביקוע וסידור מחדש, נוצר אוזוניד אורגני.
עם עיבוד רדוקטיבי (למשל אבץ בחומצה אצטית או דימתיל גופרתי, יווצרו קטונים ואלדהידים, עם עיבוד חמצוני (למשל מי חמצן מימי או אלכוהולי, יווצרו חומצות קרבוקסיליות.

מצעים אחרים
כל שלושת האטומים של האוזון עשויים גם להגיב, כמו בתגובה של פח(II) כלוריד עם חומצה הידרוכלורית ואוזון:

3
SnCl
2
+
6
HCl
+
O
3

3
SnCl
4
+
3
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {3 SnCl2 + 6 HCl + O3 -> 3 SnCl4 + 3 H2O}}}
ניתן לייצר יוד פרכלורט על ידי טיפול ביוד מומס בחומצה פרכלורית קרה עם אוזון:

אני
2
+
6
HClO
4
+
O
3

2
אני
ClO
4
3
+
3
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {I2 + 6 HClO4 + O3 -> 2 I(ClO4)3 + 3 H2O}}}
אוזון יכול גם להגיב עם אשלגן יודיד כדי לתת חמצן ויוד גז שניתן לבצע טיטרציה לקביעה כמותית:
2
KI
+
O
3
+
ח
2
O

2
KOH
+
O
2
+
אני
2
{\displaystyle {\ce {2KI + O3 + H2O -> 2KOH + O2 + I2}}}
שרפה
ניתן להשתמש באוזון לתגובות בעירה וגזים דליקים; האוזון מספק טמפרטורות גבוהות יותר מאשר שריפה בדיאוקסגן O 2. להלן תגובה לבעירה של תת-ניטריד פחמן שעלולה לגרום גם לטמפרטורות גבוהות יותר:

3
ג
4
נ
2
+
4
O
3

12
משותף
+
3
נ
2
{\displaystyle {\ce {3 C4N2 + 4 O3 -> 12 CO + 3 N2}}}
אוזון יכול להגיב בטמפרטורות קריוגניות.
ב-77 K (−196.
2 מעלות צלזיוס; −321.

1 מעלות צלזיוס), מימן אטומי מגיב עם אוזון נוזלי ויוצר רדיקל מימן סופראוקסיד, אשר מתמזג :
ח
+
O
3

הו
2
+
O
2
הו
2

ח
2
O
4
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {H + O3 -> HO2 + O}}\\&{\ce {2 HO2 -> H2O4}}\end{aligned}}}
פירוק אוזון
סוגי פירוק אוזון
אוזון הוא חומר רעיל, נפוץ או נוצר בסביבות אנושיות (תא מטוסים, משרדים עם מכונות צילום, מדפסות לייזר, מעקרים,…).

הפירוק הקטליטי של האוזון חשוב מאוד להפחתת הזיהום. סוג זה של פירוק הוא הנפוץ ביותר, במיוחד עם זרזים מוצקים, ויש לו יתרונות רבים כמו המרה גבוהה יותר עם טמפרטורה נמוכה יותר. יתר על כן, ניתן להפריד את המוצר והזרז באופן מיידי, וכך ניתן לשחזר את הזרז בקלות ללא שימוש בפעולת הפרדה כלשהי. החומרים המשמשים ביותר בפירוק הקטליטי של אוזון בשלב הגז הם מנגן דו חמצני, מתכות מעבר כגון Mn, Co, Cu, Fe, Ni, או Ag, ומתכות אצילות כגון Pt, Rh או Pd.

רדיקלים חופשיים של כלור (Cl ·, הנוצרים מפעולת קרינה אולטרה סגולה על כלורופלואורופחמנים (CFCs) ומלח ים, ידועים כמזרזים את פירוק האוזון באטמוספרה.

קיימות שתי אפשרויות נוספות לפירוק אוזון בשלב הגז:

פירוק תרמי, בו האוזון מתפרק באמצעות פעולת החום בלבד. הבעיה היא שסוג זה של פירוק איטי מאוד עם טמפרטורות מתחת ל-250 מעלות צלזיוס.
עם זאת, ניתן להגביר את קצב הפירוק בעבודה עם טמפרטורות גבוהות יותר, אך הדבר כרוך בעלות אנרגיה גבוהה.

פירוק פוטוכימי, המורכב מקרינת אוזון בקרינה אולטרה סגולה (UV) והוא מוליד חמצן וחמצן רדיקלי.

קינטיקה של פירוק אוזון לחמצן מולקולרי
תהליך פירוק האוזון הוא תגובה מורכבת הכוללת שתי תגובות אלמנטריות שמובילות לבסוף לחמצן מולקולרי, ומשמעות הדבר היא שלא ניתן לקבוע את סדר התגובה ואת חוק הקצב על ידי הסטוכיומטריה של המשוואה המותאמת.

תגובה כללית:
2
O
3

3
O
2
{\displaystyle {\ce {2 O3 -> 3 O2}}}

חוק התעריפים (נצפה):
V
=
ק

[
O
3
]
2
[
O
2
]
{\displaystyle V={\frac {K\cdot ^{2}}{}}}

נקבע כי פירוק האוזון עוקב אחר קינטיקה מסדר ראשון, ומחוק הקצב לעיל ניתן לקבוע שהסדר החלקי ביחס לחמצן מולקולרי הוא -1 והיחס לאוזון הוא 2, ולכן סדר התגובה העולמי הוא 1.

פירוק האוזון מורכב משני שלבים יסודיים: הראשון מתאים לתגובה חד מולקולרית מכיוון שמולקולה אחת בלבד של אוזון מתפרקת לשני מוצרים (חמצן מולקולרי וחמצן).
לאחר מכן, החמצן מהשלב הראשון הוא תוצר ביניים מכיוון שהוא משתתף כמגיב בשלב השני, שהוא תגובה דו-מולקולרית מכיוון שיש שני מגיבים שונים (אוזון וחמצן) שמייצרים תוצר אחד, המקביל לחמצן מולקולרי בשלב הגז.

שלב 1: תגובה חד מולקולרית
O
3

O
2
+
O
{\displaystyle {\ce {O3 -> O2 + O}}}

שלב 2: תגובה בימולקולרית
O
3
+
O

2
O
2
{\displaystyle {\ce {O3 + O -> 2 O2}}}

לשני השלבים הללו יש קצבי תגובה שונים, הראשון הוא הפיך ומהיר יותר מהתגובה השניה, שהיא איטית יותר, אז זה אומר שהשלב הקובע הוא התגובה השנייה וזה משמש לקביעת קצב התגובה הנצפה. חוקי קצב התגובה לכל שלב הם אלה הבאים:

V
1
=
ק
1

[
O
3
]
V
2
=
ק
2

[
O
]

[
O
3
]
{\displaystyle V_{1}=K_{1}\cdot \qquad V_{2}=K_{2}\cdot \cdot }
המנגנון הבא מאפשר להסביר את חוק הקצב של פירוק האוזון שנצפה בניסוי, וכן הוא מאפשר לקבוע את סדרי התגובה ביחס לאוזון ולחמצן, שבאמצעותם ייקבע סדר התגובה הכולל. הצעד האיטי יותר, התגובה הבימולקולרית, הוא זה שקובע את קצב היווצרות המוצר, ובהתחשב בכך ששלב זה מולידה שתי מולקולות חמצן, לחוק הקצב יש את הצורה הזו:

V
=
2
ק
2

[
O
]

[
O
3
]
{\displaystyle V=2K_{2}\cdot \cdot }
עם זאת, משוואה זו תלויה בריכוז החמצן (בינוני), אשר ניתן לקבוע בהתחשב בצעד הראשון. מכיוון שהשלב הראשון מהיר יותר והפיך והשלב השני איטי יותר, המגיבים והתוצרים מהשלב הראשון נמצאים בשיווי משקל, ולכן ניתן לקבוע את ריכוז החומר הביניים באופן הבא:

ק
1
=
ק
1
ק

1
=
[
O
2
]

[
O
]
[
O
3
]
{\displaystyle K_{1}={\frac {K_{1}}{K_{-1}}}={\frac {\cdot }{}}}
[
O
]
=
ק
1

[
O
3
]
ק

1

[
O
2
]
{\displaystyle ={\frac {K_{1}\cdot }{K_{-1}\cdot }}}
לאחר מכן באמצעות משוואות אלה, קצב היווצרות החמצן המולקולרי הוא כפי שמוצג להלן:

V
=
2
ק
2

ק
1

[
O
3
]
2
ק

1

[
O
2
]
{\displaystyle V={2K_{2}\cdot K_{1}\cdot ^{2} \over K_{-1}\cdot }}
לבסוף, המנגנון המוצג מאפשר לקבוע את הקצב שנצפה בניסוי, עם קבוע קצב K obs ומתאים לקינטיקה מסדר ראשון, באופן הבא:
V
=
ק
obs

[
O
3
]
2
[
O
2
]
=
ק
obs

[
O
3
]
2

[
O
2
]

1
{\displaystyle V={K_{\text{obs}}\cdot ^{2} \over }=K_{\text{obs}}\cdot ^{2}\cdot איפה
ק
obs
=
2
ק
2

ק
1
ק

1
{\displaystyle K_{\text{obs}}={2K_{2}\cdot K_{1} \over K_{-1}}}

הפחתה לאוזונידים
הפחתת האוזון נותנת לאניון האוזוניד, O

3.
נגזרות של אניון זה הן חומר נפץ ויש לאחסן אותן בטמפרטורות קריוגניות.
ידועים אוזונידים לכל המתכות האלקליות.

ניתן להכין KO 3, RbO 3 ו- CsO 3 מהסופראוקסידים שלהם:

KO
2
+
O
3

KO
3
+
O
2
{\displaystyle {\ce {KO2 + O3 -> KO3 + O2}}}
למרות שניתן ליצור KO3 כאמור לעיל, הוא יכול להיווצר גם מאשלגן הידרוקסיד ואוזון:
2
KOH
+
5
O
3

2
KO
3
+
5
O
2
+
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {2 KOH + 5 O3 -> 2 KO3 + 5 O2 + H2O}}}
יש להכין את NaO 3 ו- LiO 3 על ידי פעולה של CsO 3 ב- NH 3 נוזלי על שרף מחליף יונים המכיל יוני Na + או Li + :
CsO
3
+
לא
+

Cs
+
+
NaO
3
{\displaystyle {\ce {CsO3 + Na+ -> Cs+ + NaO3}}}
תמיסה של סידן באמוניה מגיבה עם אוזון כדי לתת אמוניום אוזוניד ולא סידן אוזוניד:
3
כ
+
10
NH
3
+
6
O
3

כ

6
NH
3
+
כ
הו
2
+
כ
לא
3
2
+
2
NH
4
O
3
+
2
O
2
+
ח
2
{\displaystyle {\begin{aligned}{\ce {3 Ca + 10 NH3 + 6 O3 ->\ }}&{\ce {Ca*6NH3 + Ca(OH)2 + Ca(NO3)2}}\\&+{\ce {2 NH4O3 + 2 O2 + H2}}\end{aligned}}}
יישומים
ניתן להשתמש באוזון כדי להסיר ברזל ומנגן מהמים, וליצור משקעים שניתן לסנן:

2
Fe
2
+
+
O
3
+
5
ח
2
O

2
Fe
הו
3
ס
+
O
2
+
4
ח
+
2
Mn
2
+
+
2
O
3
+
4
ח
2
O

2
MnO
הו
2
ס
+
2
O
2
+
4
ח
+
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {2 Fe^2+{}+ O3 + 5 H2O -> 2 Fe(OH)_3{(s)}{}+ O2{}+ 4 H+}}\\&{\ce {2 Mn^2+{}+ 2 O3 + 4 H2O -> 2 MnO(s)+ OH{4)+ H+}}\end{aligned}}}
אוזון מחמצן מימן גופרתי מומס במים לחומצה גופרתית :

3
O
3
+
ח
2
ס

ח
2
כך
3
+
3
O
2
{\displaystyle {\ce {3 O3 + H2S -> H2SO3 + 3 O2}}}
שלוש התגובות הללו מרכזיות בשימוש בטיפול במי באר המבוסס על אוזון.

האוזון משחרר רעלים מציאנידים על ידי הפיכתם לציאנטים.

CN

+
O
3

CNO

+
O
2
{\displaystyle {\ce {CN- + O3 -> CNO- + O2}}}
האוזון מפרק לחלוטין אוריאה :
NH
2
2
משותף
+
O
3

נ
2
+
משותף
2
+
2
ח
2
O
{\displaystyle {\ce {(NH2)2CO + O3 -> N2 + CO2 + 2 H2O}}}
תכונות ספקטרוסקופיות
אוזון הוא מולקולה טריאטומית מכופפת עם שלושה מצבי רטט: המתיחה הסימטרית (1103.157 ס"מ -1, כיפוף (701.42 ס"מ -1 ומתיחה אנטי-סימטרית (1042.096 ס"מ -1. המתיחה והעיקול הסימטריים הם סופגים חלשים, אך המתיחה האנטי-סימטרית חזקה ואחראית לכך שהאוזון הוא גז חממה קטן וחשוב. פס IR זה משמש גם לזיהוי אוזון סביבתי ואטמוספרי, אם כי מדידות מבוססות UV נפוצות יותר.

הספקטרום האלקטרומגנטי של האוזון מורכב למדי. ניתן לראות סקירה ב-MPI Mainz UV/VIS Spectral Atlas של מולקולות גזים בעלות עניין אטמוספרי.

כל הרצועות הן דיסוציאטיביות, כלומר המולקולה מתפרקת ל- O + O 2 לאחר קליטת פוטון. הקליטה החשובה ביותר היא רצועת הארטלי, המשתרעת מקצת מעל 300 ננומטר ומטה לקצת מעל 200 ננומטר. הלהקה הזו היא שאחראית על ספיגת UV C בסטרטוספירה.

בצד אורך הגל הגבוה, רצועת הארטלי עוברת למה שנקרא להקת Huggins, אשר נופלת במהירות עד שנעלמת ב-360 ננומטר בערך. מעל 400 ננומטר, המשתרעים היטב לתוך ה-NIR, נמצאות להקות Chappius ו-Wulf.
שם, פסי ספיגה לא מובנים שימושיים לאיתור ריכוזי אוזון בסביבה גבוהים, אך הם חלשים עד כדי כך שאין להם השפעה מעשית רבה.

ישנן פסי ספיגה נוספים ב-UV הרחוק, אשר גדלים באיטיות מ-200 ננומטר למטה עד להגיע למקסימום ב~120 ננומטר.

אוזון באטמוספירה של כדור הארץ

התפלגות האוזון האטמוספרי בלחץ חלקי כפונקציה של גובה

ריכוז האוזון כפי שנמדד בלוויין Nimbus-7

ריכוז האוזון הכולל ביוני 2000 כפי שנמדד על ידי מכשיר הלוויין EP-TOMS של נאס"א
הדרך הסטנדרטית לבטא את רמות האוזון הכוללות (כמות האוזון בעמודה אנכית נתונה) באטמוספירה היא באמצעות יחידות דובסון.
מדידות נקודות מדווחות כשברי שומה ב-nmol/mol (חלקים למיליארד, ppb) או כריכוזים במיקרוגרם/מ 3.
חקר ריכוז האוזון באטמוספרה החל בשנות ה-20.

שכבת אוזון
מה זה שכבת אוזון
מיקום וייצור
מחזור אוזון-חמצן ודלדול האוזון
הרמות הגבוהות ביותר של אוזון באטמוספירה הן בסטרטוספירה, באזור המכונה גם שכבת האוזון בין כ-10 ל-50 ק"מ מעל פני השטח (או בין כ-6 ל-31 מיילים). עם זאת, גם ב"שכבה" זו ריכוזי האוזון הם רק שניים עד שמונה חלקים למיליון, כך שרוב החמצן שם הוא דיאוקסגן, O 2, בכ-210,000 חלקים למיליון בנפח.

האוזון בסטרטוספירה מופק בעיקר מקרניים אולטרה סגולות עם גלים קצרים בין 240 ל-160 ננומטר. חמצן מתחיל להיספג בצורה חלשה ב-240 ננומטר בלהקות הרצברג, אך רוב החמצן מתנתק על ידי ספיגה ברצועות שומאן-רונג' החזקות בין 200 ל-160 ננומטר שבהם האוזון אינו סופג.
בעוד שאור באורך גל קצר יותר, הנמשך אפילו לגבול של קרני רנטגן, הוא אנרגטי מספיק כדי לנתק חמצן מולקולרי, יש מעט יחסית ממנו, ופליטת השמש החזקה בלימן-אלפא, 121 ננומטר, נופלת בנקודה שבה ספיגת החמצן המולקולרית היא מינימום.

תהליך היצירה וההרס של האוזון נקרא מחזור צ'פמן ומתחיל בפוטוליזה של חמצן מולקולרי

O
2

קרינה

λ

<

240

נ"מ
פוטון
2
O
{\displaystyle {\ce {O2->2O}}}
ואחריו תגובה של אטום החמצן עם מולקולה נוספת של חמצן ליצירת אוזון.

O
+
O
2
+
מ

O
3
+
מ
{\displaystyle {\ce {O + O2 + M -> O3 + M}}}
כאשר "M" מציין את הגוף השלישי הנושא את האנרגיה העודפת של התגובה. לאחר מכן, מולקולת האוזון יכולה לספוג פוטון UV-C ולהתנתק

O
3

O
+
O
2
+
אנרגיה קינטית
{\displaystyle {\ce {O3 -> O + O2}}+{\text{אנרגיה קינטית}}}
האנרגיה הקינטית העודפת מחממת את הסטרטוספירה כאשר אטומי O והחמצן המולקולרי מתרחקים ומתנגשים במולקולות אחרות.
המרה זו של אור UV לאנרגיה קינטית מחממת את הסטרטוספירה.
אטומי החמצן המיוצרים בפוטוליזה של האוזון מגיבים בחזרה עם מולקולת חמצן אחרת כמו בשלב הקודם כדי ליצור עוד אוזון.

באטמוספירה הצלולה, עם חנקן וחמצן בלבד, האוזון יכול להגיב עם החמצן האטומי ליצירת שתי מולקולות של O 2 :

O
3
+
O

2
O
2
{\displaystyle {\ce {O3 + O -> 2 O2}}}
ניתן למצוא אומדן של קצב שלב הסיום הזה למחזור החמצן האטומי בחזרה לאוזון פשוט על ידי לקיחת היחסים בין ריכוז O 2 ל O 3. תגובת הסיום מזורזת על ידי נוכחות של רדיקלים חופשיים מסוימים, שהחשובים שבהם הם הידרוקסיל (OH), תחמוצת חנקן (NO) וכלור אטומי (Cl) וברום (Br).
במחצית השנייה של המאה ה-20, התגלתה ירידה בכמות האוזון בסטרטוספירה, בעיקר בגלל עלייה בריכוזים של כלורופלואורופחמנים (CFC) ומולקולות אורגניות עם כלור וברומינציה דומות.
הדאגה מההשפעות הבריאותיות של הירידה הובילה לפרוטוקול מונטריאול מ-1987, לאיסור על ייצור כימיקלים רבים המדלדלים אוזון ובעשור הראשון והשני של המאה ה-21 לתחילת ההתאוששות של ריכוזי האוזון הסטרטוספריים.

חשיבות לחיים של פני השטח על פני כדור הארץ

רמות אוזון בגבהים שונים וחסימת פסים שונים של קרינה אולטרה סגולה. בעצם כל UVC (100-280 ננומטר) נחסם על ידי דיאוקסגן (ב-100-200 ננומטר) או על ידי אוזון (ב-200-280 ננומטר) באטמוספירה. החלק הקצר יותר של הרצועה הזו ועוד יותר UV אנרגטי גורם להיווצרות שכבת האוזון, כאשר אטומי חמצן בודדים המיוצרים על ידי פוטוליזה UV של דיאוקסגן (מתחת ל-240 ננומטר) מגיבים עם יותר דיאוקסגן. שכבת האוזון עצמה חוסמת אז את רוב, אך לא את כולם, UVB המייצר כוויות שמש (280–315 ננומטר). פס ה-UV הקרוב ביותר לאור הנראה, UVA (315–400 ננומטר), כמעט ואינו מושפע מאוזון, ורובו מגיע לקרקע.

האוזון בשכבת האוזון מסנן אורכי גל של אור השמש מקרני UV של כ-200 ננומטר ועד ל-315 ננומטר, כאשר שיא קליטת האוזון הוא כ-250 ננומטר. ספיגת UV זו של האוזון חשובה לחיים, מכיוון שהיא מאריכה את ספיגת ה-UV על ידי חמצן וחנקן רגילים באוויר (הקולטים את כל אורכי הגל < 200 ננומטר) דרך ה-UV-C התחתון (200-280 ננומטר) וכל פס ה-UV-B (280-315 ננומטר). החלק הקטן הלא נספג שנותר מ-UV-B לאחר מעבר באוזון גורם לכוויות שמש בבני אדם, ולנזק ישיר ל-DNA ברקמות חיות הן בצמחים והן בבעלי חיים. השפעתו של האוזון על קרני UV-B בטווח בינוני מומחשת על ידי השפעתו על UV-B ב-290 ננומטר, בעל עוצמת קרינה חזקה פי 350 מיליון בחלק העליון של האטמוספירה מאשר על פני השטח. אף על פי כן, מספיק קרינת UV-B בתדירות דומה מגיעה לקרקע כדי לגרום לכוויות שמש, ואורכי גל אלו הם גם בין האחראים לייצור ויטמין D בבני אדם.

לשכבת האוזון יש השפעה מועטה על אורכי גל UV ארוכים יותר הנקראים UV-A (315-400 ננומטר), אך קרינה זו אינה גורמת לכוויות שמש או נזק ישיר ל-DNA. בעוד UV-A כנראה גורם נזק לעור ארוך טווח בבני אדם מסוימים, הוא אינו מסוכן לצמחים ולבריאותם של אורגניזמים השוכנים על פני השטח על פני כדור הארץ באופן כללי (ראה אולטרה סגול למידע נוסף על אולטרה סגול קרוב).

אוזון בגובה פני הקרקע
אוזון בגובה פני הקרקע וערפיח פוטוכימי

זיהום אוויר ממפעל
אויר
ביולוגי
דיגיטלי
אלקטרומגנטי
טבעי
אוזוןרדיום ורדון בסביבהאפר וולקניאש בשדה קוצים
רעש
קרינה
אדמה
פסולת מוצקה
מרחב
תרמי
חזותי
מלחמה
מים
נושאים
שונות
סמל פורטל איכות הסביבהסמל פורטל אקולוגיה
vטה
אוזון בגובה פני הקרקע (או אוזון טרופוספרי) הוא מזהם אטמוספרי. הוא אינו נפלט ישירות על ידי מנועי מכוניות או על ידי פעולות תעשייתיות, אלא נוצר על ידי תגובת אור השמש על אוויר המכיל פחמימנים ותחמוצות חנקן המגיבים ליצירת אוזון ישירות במקור הזיהום או קילומטרים רבים במורד הרוח.

האוזון מגיב ישירות עם כמה פחמימנים כמו אלדהידים ובכך מתחיל סילוקם מהאוויר, אך המוצרים עצמם הם מרכיבי מפתח בערפיח. פוטוליזה של אוזון על ידי אור UV מובילה לייצור של רדיקל ההידרוקסיל HO• וזה משחק חלק בהסרת פחמימנים מהאוויר, אך הוא גם הצעד הראשון ביצירת רכיבי ערפיח כגון חנקתי פרוקסיאציל, שיכולים להיות מגרים חזקים בעיניים. אורך החיים האטמוספרי של האוזון הטרופוספרי הוא כ-22 ימים; מנגנוני ההסרה העיקריים שלו מופקדים על הקרקע, התגובה הנ"ל נותנת HO•, ועל ידי תגובות עם OH והרדיקל הפרוקסי HO 2 •.

ישנן עדויות להפחתה משמעותית בתשואות החקלאות בגלל הגברת האוזון בגובה פני הקרקע וזיהום שמפריע לפוטוסינתזה ומעכב את הצמיחה הכללית של כמה מיני צמחים. הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) הציעה תקנה משנית להפחתת נזקי היבול, בנוסף לרגולציה העיקרית המיועדת להגנה על בריאות האדם.

אוזון בגובה פני הקרקע באזורים עירוניים
דוגמאות מסוימות לערים עם קריאות אוזון גבוהות הן דנבר, קולורדו ; יוסטון, טקסס ; ומקסיקו סיטי, מקסיקו. ליוסטון יש קריאה של כ-41 ננומול/מול, בעוד שמקסיקו סיטי מסוכנת הרבה יותר, עם קריאה של כ-125 ננומול/מול.

אוזון בגובה פני הקרקע, או אוזון טרופוספרי, הוא הסוג המדאיג ביותר של זיהום אוזון באזורים עירוניים והוא הולך וגדל באופן כללי. זיהום האוזון באזורים עירוניים משפיע על אוכלוסיות צפופות יותר, והוא מחמיר על ידי אוכלוסיות גבוהות של כלי רכב, אשר פולטים מזהמים NO 2 ו- VOCs, התורמים העיקריים לרמות אוזון בעייתיות. זיהום האוזון באזורים עירוניים מדאיג במיוחד את עליית הטמפרטורות, מה שמעלה את התמותה הקשורה לחום במהלך גלי חום. במהלך גלי חום באזורים עירוניים, זיהום האוזון בגובה הקרקע יכול להיות גבוה ב-20% מהרגיל. זיהום האוזון באזורים עירוניים מגיע לרמות גבוהות יותר של חריגה בקיץ ובסתיו, מה שעשוי להיות מוסבר על ידי דפוסי מזג אוויר ודפוסי תנועה. אנשים החווים עוני מושפעים יותר מזיהום באופן כללי, למרות שאוכלוסיות אלו נוטות פחות לתרום לרמות הזיהום.

כפי שהוזכר לעיל, דנבר, קולורדו, היא אחת הערים הרבות בארה"ב שיש בהן כמויות גבוהות של אוזון. לפי איגוד הריאות האמריקאי, אזור דנבר-אורורה הוא האזור ה-14 הכי מזוהם באוזון בארה"ב הבעיה של רמות אוזון גבוהות אינה חדשה באזור זה. בשנת 2004, ה-EPA הקצתה את דנבר מטרו / North Front Range כאזורים ללא השגה לפי תקן 8 שעות האוזון של 1997, אך מאוחר יותר דחתה את הסטטוס הזה עד 2007. תקן אי השגה מציין שאזור אינו עומד בתקני איכות האוויר של EPA. תוכנית הפעולה של קולורדו האוזון נוצרה בתגובה, ושינויים רבים יושמו מתוכנית זו. השינוי הגדול הראשון היה שבדיקות פליטת מכוניות הורחבו ברחבי המדינה ליותר מחוזות שלא חייבו בעבר בדיקות פליטות, כמו אזורים של Larimer ו-Weld County. בוצעו גם שינויים להפחתת פליטת תחמוצות חנקן (NOx) ותרכובות אורגניות נדיפות (VOC), מה שאמור לסייע בהורדת רמות האוזון.

אחד התורמים הגדולים לרמות האוזון הגבוהות באזור הוא תעשיית הנפט והגז הטבעי הממוקמת באגן דנבר-ג'ולסבורג (DJB) אשר חופפת לרוב המטרופולינים של קולורדו. האוזון מיוצר באופן טבעי בסטרטוספירה של כדור הארץ, אך מיוצר גם בטרופוספירה ממאמצים אנושיים. הזכרנו בקצרה לעיל, NOx ו-VOC מגיבים עם אור השמש ליצירת אוזון באמצעות תהליך הנקרא פוטוכימיה. אירועי אוזון מוגברים בשעה אחת (<75 ppb) "מתרחשים במהלך יוני-אוגוסט, מה שמצביע על כך שרמות אוזון גבוהות מונעות על ידי פוטוכימיה אזורית". לפי מאמר מאוניברסיטת קולורדו-בולדר, "לפליטת נפט וגז טבעי VOC יש תפקיד מרכזי בייצור אוזון והם נושאים את הפוטנציאל לתרום לרמות O 3 מוגברות בטווח החזית הצפוני של קולורדו (NCFR)". באמצעות ניתוחים מורכבים כדי לחקור דפוסי רוח ופליטות מפעילות נפט וגז טבעי גדולות, הכותבים הגיעו למסקנה ש"רמות O 3 המוגברות ב-NCFR נמצאות בעיקר בקורלציה עם תחבורה אווירית מ-N–ESE, שהם הסקטורים במעלה הרוח שבהם ממוקמות פעולות ה-O&NG באזור Wattenberg Field של ה-DJB".

הכלולות בתוכנית הפעולה של קולורדו אוזון, שנוצרה בשנת 2008, קיימות תוכניות להערכת "בקרות פליטה עבור מקורות תעשייתיים גדולים של NOx" ו"דרישות בקרה כלל-מדינתית עבור מיכלי עיבוי נפט וגז חדשים ושסתומים פנאומטיים". בשנת 2011, שוחררה תוכנית האובך האזורית שכללה תוכנית ספציפית יותר כדי לסייע בהפחתת פליטת NOx. מאמצים אלה מתקשים יותר ויותר ליישום ולוקחים שנים רבות עד שהם מתממשים. כמובן שיש גם סיבות אחרות לכך שרמות האוזון נשארות גבוהות. אלה כוללים: אוכלוסיה גדלה כלומר יותר פליטת מכוניות, וההרים לאורך ה-NCFR שיכולים ללכוד פליטות. אם מעוניינים, ניתן למצוא קריאות יומיות של איכות האוויר באתר האינטרנט של מחלקת בריאות הציבור והסביבה של קולורדו. כפי שצוין קודם לכן, דנבר ממשיכה לחוות רמות גבוהות של אוזון עד היום.
זה ייקח שנים רבות וגישה של חשיבה מערכות כדי להילחם בסוגיה זו של רמות אוזון גבוהות ברכס הקדמי של קולורדו.

פיצוח אוזון
מה זה פיצוח אוזון

פיצוח אוזון בצינורות גומי טבעי
גז אוזון תוקף כל פולימר שיש לו קשרים אולפינים או כפולים בתוך מבנה השרשרת שלו, כגון גומי טבעי, גומי ניטריל וגומי סטירן-בוטדין. מוצרים המיוצרים באמצעות פולימרים אלו רגישים במיוחד להתקפה, מה שגורם לסדקים להתארך ולהעמיק עם הזמן, קצב צמיחת הסדקים תלוי בעומס שנושא רכיב הגומי ובריכוז האוזון באטמוספרה. ניתן להגן על חומרים כאלה על ידי הוספת נוגדי אוזוננטים, כגון שעווה, הנקשרים אל פני השטח ליצירת סרט מגן או מתמזגים עם החומר ומספקים הגנה לטווח ארוך. פיצוח האוזון היה בעבר בעיה רצינית בצמיגי רכב, למשל, אבל זה לא בעיה עם צמיגים מודרניים. מצד שני, מוצרים קריטיים רבים, כמו אטמים וטבעות O, עשויים להיות מותקפים על ידי אוזון המיוצר בתוך מערכות אוויר דחוס. קווי דלק עשויים מגומי מחוזק אף הם רגישים להתקפות, במיוחד בתוך תא המנוע, שבו חלק מהאוזון מיוצר על ידי רכיבים חשמליים.
אחסון מוצרי גומי בסמיכות למנוע חשמלי DC יכול להאיץ את פיצוח האוזון.
הקומוטטור של המנוע מייצר ניצוצות אשר בתורם מייצרים אוזון.

אוזון כגז חממה

אוזון עם "טביעת אצבע" אנתרופוגנית תורם להתחממות כדור הארץ ולשינויי אקלים, במיוחד כאשר הוא קיים בטרופוספירה העליונה. למרות שאוזון היה קיים בגובה פני הקרקע לפני המהפכה התעשייתית, ריכוזי השיא גבוהים כעת בהרבה מהרמות הטרום-תעשייתיות, ואפילו ריכוזי הרקע הרחק ממקורות הזיהום גבוהים משמעותית. האוזון פועל כגז חממה, סופג חלק מאנרגיית האינפרה האדומה הנפלטת על ידי כדור הארץ. קשה לכמת את עוצמת גזי החממה של האוזון מכיוון שהוא אינו קיים בריכוזים אחידים על פני הגלובוס. עם זאת, ההערכות המדעיות המקובלות ביותר הנוגעות לשינויי אקלים (למשל הפאנל הבין-ממשלתי בנושא דוח ההערכה השלישית לשינויי אקלים מצביעות על כך שכוח הקרינה של האוזון הטרופוספרי הוא כ-25% מזה של פחמן דו חמצני.

פוטנציאל ההתחממות הגלובלית השנתית של האוזון הטרופוספרי הוא בין 918 ל-1022 טון שווה ערך לפחמן דו חמצני /טון אוזון טרפוספרי. פירוש הדבר, על בסיס פר מולקולה, לאוזון בטרופוספירה יש אפקט כוח קרינה חזק פי 1,000 בערך מפחמן דו חמצני. עם זאת, האוזון הטרופוספרי הוא גז חממה קצר מועד, שמתפרק באטמוספרה הרבה יותר מהר מאשר פחמן דו חמצני. משמעות הדבר היא שבטווח של 20 שנה, פוטנציאל ההתחממות הגלובלית של האוזון הטרופוספרי הוא הרבה פחות, בערך 62 עד 69 טון שווה ערך לפחמן דו חמצני / טון אוזון טרפוספרי.

בגלל אופיו קצר-החיים, לאוזון הטרופוספרי אין השפעות גלובליות חזקות, אך יש לו השפעות קרינה חזקות מאוד בקנה מידה אזורי. למעשה, ישנם אזורים בעולם שבהם לאוזון הטרופוספרי יש כוח קרינה של עד 150% של פחמן דו חמצני. לדוגמה, הוכח כי עליית האוזון בטרופוספירה אחראית ל-30% מהתחממות פנים האוקיינוס ​​הדרומי העליון בין השנים 1955 ו-2000.

השפעות בריאותיות
השפעה בריאותית וסביבתית של תעשיית הפחם
בעשורים האחרונים, מדענים חקרו את ההשפעות של חשיפה חריפה וכרונית לאוזון על בריאות האדם. מאות מחקרים מצביעים על כך שאוזון מזיק לאנשים ברמות שנמצאות כיום באזורים עירוניים.
אוזון הוכח כמשפיע על מערכת הנשימה, הלב וכלי הדם ומערכת העצבים המרכזית.
מוות מוקדם ובעיות בבריאות והתפתחות הרבייה קשורים גם הם לחשיפה לאוזון.

אוכלוסיות פגיעות
איגוד הריאות האמריקאי זיהה חמש אוכלוסיות פגיעות במיוחד להשפעות של אוזון נושם:
ילדים ובני נוער
אנשים בני 65 ומעלה
אנשים שעובדים או מתעמלים בחוץ
אנשים עם מחלות ריאה קיימות, כגון אסטמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (הידועה גם בשם COPD, הכוללת אמפיזמה וברונכיטיס כרונית)
אנשים עם מחלות לב וכלי דם
עדויות נוספות מצביעות על כך שנשים, אלו עם השמנת יתר ואוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה עשויות גם הן לעמוד בסיכון גבוה יותר מאוזון, אם כי יש צורך במחקר נוסף.
חשיפה חריפה לאוזון
חשיפה חריפה לאוזון נעה בין שעות למספר ימים. מכיוון שאוזון הוא גז, הוא משפיע ישירות על הריאות ועל מערכת הנשימה כולה. אוזון בשאיפה גורם לדלקת ולשינויים חריפים – אך הפיכים – בתפקוד הריאות, כמו גם היענות יתר של דרכי הנשימה. שינויים אלו מובילים לקוצר נשימה, צפצופים ושיעול אשר עלולים להחמיר מחלות ריאה, כמו אסטמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וכתוצאה מכך צריך לקבל טיפול רפואי. חשיפה חריפה וכרונית לאוזון הוכחה כגורמת לסיכון מוגבר לזיהומים בדרכי הנשימה, עקב המנגנון הבא.

מחקרים רבים נערכו כדי לקבוע את המנגנון מאחורי ההשפעות המזיקות של האוזון, במיוחד בריאות. מחקרים אלו הראו שחשיפה לאוזון גורמת לשינויים בתגובה החיסונית בתוך רקמת הריאה, וכתוצאה מכך לשיבוש של התגובה החיסונית המולדת והסתגלנית, כמו גם לשינוי תפקוד ההגנה של תאי אפיתל ריאות. נהוג לחשוב ששינויים אלו בתגובה החיסונית והתגובה הדלקתית הקשורה הם גורמים שסביר להניח שתורמים לסיכון המוגבר לזיהומי ריאות, ולהחמרה או הפעלה של אסטמה ודרכי אוויר תגובתיות לאחר חשיפה לזיהום אוזון בגובה פני הקרקע.

מערכת החיסון המולדת (תאית) מורכבת מאותות כימיים וסוגי תאים שונים הפועלים באופן רחב ונגד סוגי פתוגנים מרובים, בדרך כלל חיידקים או גופים/חומרים זרים במארח. תאי המערכת המולדת כוללים פגוציטים, נויטרופילים, שניהם חשבו כתורמים למנגנון הפתולוגיה של האוזון בריאות, שכן הוכח שתפקודם של סוגי תאים אלו משתנה לאחר חשיפה לאוזון. הוכח כי מקרופאגים, תאים המשרתים את המטרה של סילוק פתוגנים או חומר זר בתהליך של "פגוציטוזיס", הוכחו כמשנים את רמת האותות הדלקתיים שהם משחררים בתגובה לאוזון, בין אם מווסתים ומביאים לתגובה דלקתית בריאה, או מווסתים ומפחיתים את ההגנה החיסונית. ניוטרופילים, סוג תאים חשוב נוסף של מערכת החיסון המולדת המכוון בעיקר לפתוגנים חיידקיים, נמצאו בדרכי הנשימה תוך 6 שעות מרגע החשיפה לרמות אוזון גבוהות. עם זאת, למרות רמות גבוהות ברקמות הריאה, יכולתם לנקות חיידקים נפגעת בחשיפה לאוזון.

מערכת החיסון האדפטיבית היא ענף החסינות המספק הגנה ארוכת טווח באמצעות פיתוח נוגדנים המכוונים לפתוגנים ספציפיים ומושפע גם מחשיפה גבוהה לאוזון. לימפוציטים, מרכיב תאי של התגובה החיסונית האדפטיבית, מייצרים כמות מוגברת של כימיקלים דלקתיים הנקראים "ציטוקינים" לאחר חשיפה לאוזון, מה שעלול לתרום לתגובתיות יתר בדרכי הנשימה ולהחמרת תסמיני אסטמה.

תאי אפיתל דרכי הנשימה ממלאים גם תפקיד חשוב בהגנה על אנשים מפני פתוגנים. ברקמה רגילה, שכבת האפיתל מהווה מחסום מגן, ומכילה גם מבנים ריסיריים מיוחדים הפועלים לניקוי גופים זרים, ריר ופתוגנים מהריאות. כאשר נחשפים לאוזון, הריסים נפגעים והפינוי הרירי של פתוגנים מופחת. יתר על כן, מחסום האפיתל נחלש, מה שמאפשר לפתוגנים לחצות את המחסום, להתרבות ולהתפשט לרקמות עמוקות יותר. יחד, שינויים אלה במחסום האפיתל עוזרים להפוך אנשים רגישים יותר לזיהומים ריאתיים.

שאיפת אוזון משפיעה לא רק על מערכת החיסון והריאות, אלא היא עלולה להשפיע גם על הלב. האוזון גורם לחוסר איזון אוטונומי לטווח קצר המוביל לשינויים בקצב הלב והפחתה בשונות הדופק; וחשיפה ברמות גבוהות למשך שעה אחת בלבד גורמות להפרעת קצב על-חדרית בקשישים, שניהם מגבירים את הסיכון למוות מוקדם ולשבץ מוחי. אוזון עשוי גם להוביל לכיווץ כלי דם וכתוצאה מכך להגברת הלחץ העורקי מערכתי התורם לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה לבבית בחולים עם מחלות לב קיימות.

חשיפה כרונית לאוזון
נשימת אוזון לתקופות ארוכות משמונה שעות בכל פעם במשך שבועות, חודשים או שנים מגדירה חשיפה כרונית. מחקרים רבים מצביעים על השפעה רצינית על בריאותן של אוכלוסיות שונות מחשיפה זו.

מחקר אחד מוצא קשרים חיוביים מובהקים בין אוזון כרוני לתמותה מכל-סיבה, מחזורית ונשימתית עם עלייה של 2%, 3% ו-12% בסיכון לכל 10 ppb ומדווח על קשר (95% CI) של אוזון שנתי ותמותה מכל-סיבה עם יחס סיכון של 1.4012 ו-1. תמותה של 1.03 (1.01-1.05). מחקר דומה מוצא קשרים דומים לתמותה מכל הסיבות והשפעות גדולות אף יותר על תמותה קרדיווסקולרית. סיכון מוגבר לתמותה מסיבות נשימתיות קשור לחשיפה כרונית ארוכת טווח לאוזון.

לאוזון כרוני יש השפעות מזיקות על ילדים, במיוחד אלו עם אסטמה. הסיכון לאשפוז בילדים עם אסתמה עולה עם חשיפה כרונית לאוזון; ילדים צעירים יותר ובעלי הכנסה נמוכה נמצאים אפילו בסיכון גבוה יותר.

מבוגרים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה (אסתמה, COPD, סרטן ריאות ) נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה ותחלואה ולחולים קשים יש סיכון מוגבר לפתח תסמונת מצוקה נשימתית חריפה עם חשיפה כרונית לאוזון גם כן.

אוזון המיוצר על ידי מנקי אוויר
מחוללי אוזון הנמכרים כמנקי אוויר מייצרים בכוונה את הגז אוזון. אלה משווקים לעתים קרובות כדי לשלוט בזיהום אוויר בתוך הבית, ומשתמשים במונחים מטעים כדי לתאר אוזון. כמה דוגמאות מתארות אותו כ"חמצן מופעל" או "אוויר טהור", מה שמרמז כי אוזון הוא סוג של חמצן בריא או "טוב יותר". עם זאת, לפי ה- EPA, "ישנן ראיות להראות שבריכוזים שאינם חורגים מהסטנדרטים של בריאות הציבור, האוזון אינו יעיל בהסרת כימיקלים רבים הגורמים לריח", ו"אם נעשה בו שימוש בריכוזים שאינם חורגים מהסטנדרטים של בריאות הציבור, האוזון המוחל על אוויר פנימי אינו מסיר ביעילות וירוסים, חיידקים, מזהמים או ביולוגיים אחרים". יתר על כן, דו"ח אחר קובע כי "תוצאות של כמה מחקרים מבוקרים מראות כי ריכוזי אוזון גבוהים במידה ניכרת מתקנים אלה אפשריים גם כאשר משתמש ממלא אחר הוראות ההפעלה של היצרן".

ל- California Air Resources Board יש דף המפרט מנקי אוויר (רבים עם מייננים העומדים במגבלת האוזון המקורה שלהם של 0.
050 חלקים למיליון.

מאותו מאמר:

כל מכשירי ניקוי האוויר הפנימיים הניידים הנמכרים בקליפורניה חייבים להיות מאושרים על ידי ה- California Air Resources Board (CARB). כדי לקבל הסמכה, מנקי אוויר חייבים להיבדק עבור בטיחות חשמל ופליטת אוזון, ולעמוד במגבלה של פליטת אוזון של 0.
050 חלקים למיליון.
למידע נוסף על הרגולציה, בקר בתקנת מנקה האוויר.

זיהום אוויר באוזון
אוזון בגובה הקרקע ושינויי אקלים

מבשרי אוזון הם קבוצה של מזהמים, בעיקר אלו הנפלטים במהלך שריפה של דלקים מאובנים. זיהום אוזון בגובה פני הקרקע (אוזון טרופוספרי) מיוצר סמוך לפני כדור הארץ על ידי פעולת קרני UV אור יום על מבשרי אלו. האוזון בגובה פני הקרקע נובע בעיקר ממבשרי דלק מאובנים, אך מתאן הוא מבשר טבעי, ורמת הרקע הטבעית הנמוכה מאוד של אוזון בגובה פני הקרקע נחשבת לבטוחה. חלק זה בוחן את ההשפעות הבריאותיות של שריפת דלק מאובנים, אשר מעלה את האוזון בגובה פני הקרקע הרבה מעל רמות הרקע.

ישנן עדויות רבות המראות שאוזון בגובה פני הקרקע יכול להזיק לתפקוד הריאות ולגרות את מערכת הנשימה. חשיפה לאוזון (ולמזהמים המייצרים אותו) קשורה למוות בטרם עת, אסטמה, ברונכיטיס, התקף לב ובעיות לב ריאה אחרות.

חשיפה ארוכת טווח לאוזון הוכחה כמגבירה את הסיכון למוות ממחלות בדרכי הנשימה. מחקר של 450,000 אנשים שחיים בערים בארה"ב ראה מתאם משמעותי בין רמות אוזון ומחלות בדרכי הנשימה במהלך תקופת המעקב של 18 שנים. המחקר גילה שלאנשים שחיים בערים עם רמות אוזון גבוהות, כמו יוסטון או לוס אנג'לס, היה סיכון מוגבר של למעלה מ-30% למוות ממחלת ריאות.

הנחיות לאיכות אוויר כגון אלו של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) והאיחוד האירופי מבוססות על מחקרים מפורטים שנועדו לזהות את הרמות שעלולות לגרום להשפעות בריאותיות לקויות מדידות.

לדברי מדענים עם ה-EPA, אנשים רגישים יכולים להיות מושפעים לרעה מרמות אוזון נמוכות עד 40 ננומול/מול. באיחוד האירופי, ערך היעד הנוכחי לריכוזי אוזון הוא 120 מיקרוגרם/מ"ר שהם כ-60 ננומול/מול. יעד זה חל על כל המדינות החברות בהתאם להנחיה 2008/50/EC. ריכוז האוזון נמדד כממוצע יומי מרבי של ממוצעים של 8 שעות ואין לחרוג מהיעד ביותר מ-25 ימים קלנדריים בשנה, החל מינואר 2010. בעוד שההנחיה מחייבת בעתיד עמידה קפדנית במגבלה של 120 מיקרוגרם/מ"ר כלומר, אין לחרוג מריכוז אוזון ממוצע בכל יום של שנה זו), אך אין צורך לחרוג מהיום הזה בשנה זו. מטרה ארוכת טווח.

בארה"ב, חוק האוויר הנקי מנחה את ה-EPA לקבוע תקני איכות אוויר סביבתיים לאומיים עבור מספר מזהמים, כולל אוזון בגובה הקרקע, ומחוזות שאינם עומדים בתקנים אלה נדרשים לנקוט בצעדים להפחתת רמותיהם. במאי 2008, לפי צו בית משפט, ה-EPA הורידה את תקן האוזון שלה מ-80 ננומול/מול ל-75 ננומול/מול. המהלך היה שנוי במחלוקת, שכן המדענים והמועצה המייעצת של הסוכנות עצמה המליצו להוריד את התקן ל-60 ננומול/מול. קבוצות רבות של בריאות הציבור והסביבה תמכו גם בתקן 60 ננומול/מול, וארגון הבריאות העולמי ממליץ על 100 מיקרוגרם/ מ"ר (51 ננומול/מול).

ב-7 בינואר 2010, הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) הכריזה על תיקונים מוצעים לתקן הלאומי לאיכות אוויר בסביבה (NAAQS) עבור האוזון המזהם, המרכיב העיקרי בערפיח:… EPA מציעה כי במקום זאת יש להגדיר את רמת התקן הראשוני של 8 שעות, שנקבע על 0.
075 מיקרומול/מול בחוק הסופי של 2008, ברמה נמוכה יותר בטווח של 0.
060 עד 0.

070 מיקרומול/מול, כדי לספק הגנה מוגברת לילדים ולאוכלוסיות אחרות בסיכון מפני מערך של O
3- השפעות בריאותיות שליליות הקשורות שנעות בין ירידה בתפקוד ריאות ותסמינים נשימתיים מוגברים ועד לאינדיקטורים רציניים של תחלואה נשימתית, כולל ביקורים במחלקה לרפואה דחופה ואשפוזים בבית חולים מסיבות נשימתיות, ואולי תחלואה הקשורה ללב וכלי דם, כמו גם תמותה לא מקרית ותמותה קרדיו-ריאה…

ב-26 באוקטובר 2015, ה-EPA פרסמה כלל סופי עם תאריך תוקף של 28 בדצמבר 2015, אשר תיקן את ה-NAAQS הראשי של 8 שעות מ-0.075 ppm ל-0.070 ppm.

ה-EPA פיתחה מדד איכות אוויר (AQI) כדי לעזור להסביר את רמות זיהום האוויר לציבור הרחב. לפי התקנים הנוכחיים, שברי שומות אוזון ממוצעים של 85 עד 104 ננומול/מול מתוארים כ"לא בריאים לקבוצות רגישות", 105 ננומול/מול עד 124 ננומול/מול כ"לא בריא", ו-125 ננומול/מול עד 404 ננומול/מול כ"מאוד לא בריא".

אוזון יכול להיות קיים גם בזיהום אוויר בתוך הבית, בין השאר כתוצאה מציוד אלקטרוני כגון מכונות צילום. ידוע גם על קשר בין אבקה מוגברת, נבגי פטריות ואוזון הנגרמים מסופות רעמים ואשפוזים בבתי חולים של חולי אסטמה.

בעידן הוויקטוריאנית, מיתוס עממי בריטי אחד קבע שריח הים נגרם מאוזון. למעשה, "ריח הים" האופייני נגרם על ידי דימתיל גופרתי, כימיקל שנוצר על ידי פיטופלנקטון.
הבריטים הוויקטוריאניים ראו את הריח שנוצר כ"מתחזק".

גלי חום
מחקר להערכת השפעות התמותה המשותפת של אוזון וחום במהלך גלי החום האירופים בשנת 2003, הגיע למסקנה כי נראה כי אלה הם תוספים.
פיסיולוגיה
טריאוקסידאן
אוזון, יחד עם צורות תגובתיות של חמצן כמו סופראוקסיד, חמצן יחיד, מי חמצן ויוני היפוכלוריט, מיוצר על ידי תאי דם לבנים ומערכות ביולוגיות אחרות (כגון שורשי ציפורני החתול כאמצעי להשמדת גופים זרים. האוזון מגיב ישירות עם קשרים כפולים אורגניים. כמו כן, כאשר האוזון מתפרק לדי חמצן, הוא יוצר רדיקלים חופשיים של חמצן, שהם מאוד תגובתיים ומסוגלים להזיק למולקולות אורגניות רבות. יתרה מכך, מאמינים שתכונות החמצון החזקות של האוזון עשויות להיות גורם תורם לדלקת. הקשר של סיבה ותוצאה של האופן שבו נוצר האוזון בגוף ומה שהוא עושה עדיין בבחינה ועדיין נתון לפרשנויות שונות, שכן תהליכים כימיים אחרים בגוף יכולים לעורר חלק מאותן תגובות. ישנן עדויות הקושרות את מסלול חמצון המים המזרז נוגדנים של התגובה החיסונית האנושית לייצור אוזון. במערכת זו, האוזון מיוצר על ידי ייצור מזורז של טריאוקסידאן ממים וחמצן סינגל המיוצר על ידי נויטרופילים.

בשאיפה, האוזון מגיב עם תרכובות המצפות את הריאות ליצירת מטבוליטים ספציפיים שמקורם בכולסטרול, הנחשבים כמקלים על הצטברות ופתוגנזה של פלאקים טרשתיים (סוג של מחלת לב.
מטבוליטים אלו אושרו כמתרחשים באופן טבעי בעורקים טרשת עורקים אנושיים והם מסווגים לסוג של סקוסטרולים המכונה אתרונלים, הנוצרים על ידי אוזונוליזה של הקשר הכפול של כולסטרול ליצירת סקוסטרול 5,6 כמו גם תוצר עיבוי משני באמצעות אלדוליזציה.

השפעה על צמיחת צמחים ותשואות היבול
לאוזון נרשמה השפעה שלילית על צמיחת הצמחים: "… האוזון הפחית את סך הכלורופילים, הקרטנואידים והפחמימות, והעלאת תכולת חומצה 1-אמינוציקלופרופן-1-קרבוקסילית (ACC) וייצור אתילן. בצמחים מטופלים, מאגר עלי האסקורבט ירד, בעוד שהנתונים החמצניים והמומסים של שומנים היו גבוהים יותר מאשר דליפת אוזון מומס היו גבוהים יותר מאשר דליפת אוזון מומס. הפעיל מנגנוני הגנה מפני עקה חמצונית בהדרים." מחקרים שהשתמשו בצמחי פלפל כמודל הראו שאוזון הפחית את תפוקת הפרי ושינה את איכות הפרי. יתר על כן, נצפתה גם ירידה ברמות הכלורופילים ובהגנות נוגדות חמצון על העלים, וכן העלתה את רמות מיני החמצן התגובתי (ROS) ונזקי שומנים וחלבונים.

מחקר משנת 2022 מסיק שמזרח אסיה מפסידה 63 מיליארד דולר ביבול בשנה בגלל זיהום אוזון, תוצר לוואי של שריפת דלק מאובנים.
סין מאבדת כשליש מייצור החיטה הפוטנציאלי שלה ורבע מייצור האורז שלה.

תקנות בטיחות
בגלל תכונות החמצון החזקות של האוזון, האוזון הוא גורם גירוי ראשוני, המשפיע במיוחד על העיניים ומערכות הנשימה ועלול להיות מסוכן אפילו בריכוזים נמוכים. המרכז הקנדי לבטיחות ובריאות בעבודה מדווח כי:

אפילו ריכוזים נמוכים מאוד של אוזון עלולים להזיק לדרכי הנשימה העליונות ולריאות.
חומרת הפציעה תלויה הן בריכוז האוזון והן במשך החשיפה.
פגיעה ריאות או מוות חמורה וקבועה עלולה לנבוע אפילו מחשיפה קצרת טווח לריכוזים נמוכים יחסית.

"
כדי להגן על עובדים שעלולים להיות חשופים לאוזון, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית האמריקאי קבע מגבלת חשיפה מותרת (PEL) של 0.1 מיקרומול/מול (29 CFR 1910.1000 טבלה Z-1), המחושבת כממוצע משוקלל של 8 שעות. ריכוזים גבוהים יותר מסוכנים במיוחד ו- NIOSH קבעה מגבלת סכנה מיידית לחיים ולבריאות (IDLH) של 5 מיקרומול/מול. סביבות עבודה שבהן נעשה שימוש באוזון או שבהן הוא צפוי להיות מיוצר צריכות להיות עם אוורור נאות, וזה נבון להחזיק מוניטור לאוזון שיזעיק אם הריכוז חורג מ-OSHA PEL. צגים רציפים לאוזון זמינים ממספר ספקים.

חשיפה מוגברת לאוזון עלולה להתרחש במטוסי נוסעים, כאשר רמות תלויות בגובה ובמערבולת האטמוספירה. תקנות מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב קובעות מגבלה של 250 ננומול/מול עם ממוצע מקסימלי של ארבע שעות של 100 ננומול/מול.
חלק מהמטוסים מצוידים בממירי אוזון במערכת האוורור כדי להפחית את חשיפת הנוסעים.

הפקה

מחוללי אוזון, או אוזונטורים, משמשים לייצור אוזון לניקוי אוויר או להסרת ריחות עשן בחדרים לא מאוכלסים. מחוללי אוזון אלו יכולים לייצר מעל 3 גרם אוזון בשעה. אוזון נוצר לעתים קרובות בטבע בתנאים שבהם O 2 לא יגיב. האוזון המשמש בתעשייה נמדד במיקרומול/מול (ppm, חלקים למיליון), nmol/mol (ppb, חלקים למיליארד), מיקרוגרם/מ'3, מ"ג/שעה (מיליגרם לשעה) או אחוז משקל. משטר הריכוזים המיושמים נע בין 1% ל-5% (באוויר) ובין 6% ל-14% (בחמצן) עבור שיטות מהדור הישן. שיטות אלקטרוליטיות חדשות יכולות להשיג עד 20% עד 30% ריכוזי אוזון מומס במי הפלט.

לטמפרטורה ולחות יש תפקיד גדול בכמות האוזון המיוצר בשיטות הדור המסורתיות (כגון פריקת קורונה ואור אולטרה סגול). שיטות דור ישן יפיקו פחות מ-50% מהקיבולת הנומינלית אם מופעלות עם אוויר סביבה לח, בניגוד לאוויר יבש מאוד.
גנרטורים חדשים, בשיטות אלקטרוליטיות, יכולים להשיג טוהר ופירוק גבוהים יותר באמצעות שימוש במולקולות מים כמקור לייצור אוזון.

שיטת פריקה קורונלית

מחולל אוזון תוצרת בית. אוזון מיוצר בהפרשת הקורונה.

זהו הסוג הנפוץ ביותר של מחולל אוזון לרוב השימושים התעשייתיים והאישיים. בעוד שקיימות וריאציות של שיטת הפריקה העטרה של "ניצוץ חם" לייצור אוזון, כולל מחוללי אוזון בדרגה רפואית ובדרגה תעשייתית, יחידות אלה פועלות בדרך כלל באמצעות צינור פריקת קורונה או לוח אוזון. הם בדרך כלל חסכוניים ואינם דורשים מקור חמצן מלבד האוויר הסביבה כדי לייצר ריכוזי אוזון של 3-6%. תנודות באוויר הסביבה, עקב מזג אוויר או תנאי סביבה אחרים, גורמות לשונות בייצור האוזון. עם זאת, הם גם מייצרים תחמוצות חנקן כתוצר לוואי. שימוש במייבש אוויר יכול להפחית או לבטל היווצרות חומצה חנקתית על ידי הסרת אדי מים ולהגביר את ייצור האוזון. בטמפרטורת החדר, חומצה חנקתית תיווצר לאדים שמסוכן בשאיפה. התסמינים יכולים לכלול כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי ראש ויובש באף ובגרון הגורמים לתחושת צריבה.
שימוש ברכז חמצן יכול להגביר עוד יותר את ייצור האוזון ולהפחית עוד יותר את הסיכון להיווצרות חומצה חנקתית על ידי הסרת לא רק אדי המים, אלא גם את עיקר החנקן.

אור אולטרה סגול
פוטוכימיה
מחוללי אוזון UV, או מחוללי אוזון ואקום-אולטרה סגול (VUV), משתמשים במקור אור המייצר אור אולטרה סגול בפס צר, תת-קבוצה של זה שמייצרת השמש. ה-UV של השמש מקיים את שכבת האוזון בסטרטוספירה של כדור הארץ.

מחוללי אוזון UV משתמשים באוויר הסביבה לייצור אוזון, לא נעשה שימוש במערכות הכנה לאוויר (מייבש אוויר או רכז חמצן), לכן גנרטורים אלה נוטים להיות פחות יקרים. עם זאת, מחוללי אוזון UV בדרך כלל מייצרים אוזון בריכוז של כ-0.5% ומטה מה שמגביל את קצב ייצור האוזון הפוטנציאלי. חיסרון נוסף בשיטה זו הוא בכך שהיא מחייבת את חשיפת האוויר הסביבתי (החמצן) למקור ה-UV למשך זמן רב יותר, וכל גז שלא נחשף למקור ה-UV לא יטופל. זה הופך את גנרטורי ה-UV לבלתי מעשיים לשימוש במצבים המתמודדים עם זרמי אוויר או מים הנעים במהירות עיקור אוויר בתוך הצינור, למשל). ייצור אוזון הוא אחת הסכנות הפוטנציאליות של קרינה קוטל חיידקים אולטרה סגול. מחוללי אוזון VUV משמשים בבריכות שחייה ויישומי ספא הנעים למיליוני גלונים של מים. מחוללי אוזון VUV, בניגוד למחוללי פריקת קורונה, אינם מייצרים תוצרי לוואי של חנקן מזיקים וגם בניגוד למערכות פריקת קורונה, מחוללי אוזון VUV פועלים היטב בסביבות אוויר לחות.
כמו כן, בדרך כלל אין צורך במנגנוני גז יקרים, ואין צורך במייבשי אוויר או רכזי חמצן הדורשים עלויות ותחזוקה נוספות.

פלזמה קרה
בשיטת הפלזמה הקרה, גז חמצן טהור נחשף לפלזמה שנוצרה על ידי DBD. החמצן הדיאטומי מתפצל לאטומים בודדים, אשר לאחר מכן מתחברים מחדש בשלישיות ליצירת אוזון.

מקובל בתעשייה לסמן בטעות חלק ממחוללי אוזון DBD כמחוללי CD Corona Discharge. בדרך כלל כל מחוללי האוזון של אלקטרודות מתכת שטוחות ומוצקות מייצרים אוזון בשיטת פריקת מחסום דיאלקטרי. מכונות פלזמה קרה משתמשות בחמצן טהור כמקור הקלט ומייצרות ריכוז מקסימלי של כ-24% אוזון. הם מייצרים כמויות גדולות בהרבה של אוזון בזמן נתון בהשוואה לייצור אולטרה סגול שיש לו יעילות של כ-2%. הפרשות מתבטאות כמעבר חוטי של אלקטרונים (מיקרו פריקות) ברווח בין שתי אלקטרודות.
על מנת לפזר באופן שווה את הפרשות המיקרו, יש להשתמש במבודד דיאלקטרי להפרדת האלקטרודות המתכתיות ולמניעת קשתות.

אלקטרוליטי
ייצור אוזון אלקטרוליטי (EOG) מפצל מולקולות מים ל- H 2, O 2 ו- O 3.

ברוב שיטות ה-EOG, גז המימן יוסר כדי להשאיר חמצן ואוזון כתוצרי התגובה היחידים. לכן, EOG יכול להשיג פירוק גבוה יותר במים ללא גזים מתחרים אחרים שנמצאים בשיטת פריקת קורונה, כגון גזי חנקן הנמצאים באוויר הסביבה. שיטת ייצור זו יכולה להגיע לריכוזים של 20-30% ואינה תלויה באיכות האוויר מכיוון שהמים משמשים כחומר המקור. ייצור אוזון באופן אלקטרוליטי הוא בדרך כלל לא חיובי בגלל פוטנציאל היתר הגבוה הנדרש לייצור אוזון בהשוואה לחמצן. זו הסיבה שאוזון אינו מיוצר במהלך אלקטרוליזה טיפוסית של מים. עם זאת, ניתן להגדיל את פוטנציאל היתר של חמצן על ידי בחירה קפדנית של זרז כך שאוזון מיוצר באופן מועדף תחת אלקטרוליזה. זרזים הנבחרים בדרך כלל לגישה זו הם דו-תחמוצת עופרת או יהלום מסומם בבור.

היחס בין אוזון לחמצן משופר על ידי הגדלת צפיפות הזרם באנודה, קירור האלקטרוליט סביב האנודה קרוב ל-0 מעלות צלזיוס, שימוש באלקטרוליט חומצי (כגון חומצה גופרתית מדוללת) במקום תמיסה בסיסית, ועל ידי הפעלת זרם פועם במקום DC.

שיקולים מיוחדים
לא ניתן לאחסן ולהעביר את האוזון כמו גזים תעשייתיים אחרים (מכיוון שהוא מתפרק במהירות לחמצן דו-אטומי) ולכן יש להפיקו במקום. מחוללי האוזון הזמינים משתנים בסידור ובעיצוב של האלקטרודות במתח גבוה. בכושר ייצור גבוה מ-20 ק"ג לשעה, ניתן להשתמש במחליף חום בצינורות גז/מים כאלקטרודת הארקה ולהרכיב אלקטרודות צינוריות במתח גבוה בצד הגז. המשטר של לחצי גז טיפוסיים הוא בסביבות 2 בר (200 kPa מוחלט בחמצן ו-3 בר (300 kPa) מוחלט באוויר. ניתן להתקין מספר מגה וואט של חשמל במתקנים גדולים, המופעלים כזרם AC חד פאזי ב-50 עד 8000 הרץ ומתח שיא בין 3,000 ל-20,000 וולט. המתח המופעל הוא בדרך כלל ביחס הפוך לתדר המופעל.

הפרמטר השולט המשפיע על יעילות ייצור האוזון הוא טמפרטורת הגז, הנשלטת על ידי טמפרטורת מי הקירור ו/או מהירות הגז. ככל שהמים קרים יותר, כך סינתזת האוזון טובה יותר. ככל שמהירות הגז נמוכה יותר, כך הריכוז גבוה יותר (אך ככל שהאוזון הנקי מופק נמוך יותר). בתנאים תעשייתיים טיפוסיים, כמעט 90% מההספק האפקטיבי מתפזר כחום ויש להסירו על ידי זרימת מי קירור מספקת.

בגלל התגובתיות הגבוהה של האוזון, ניתן להשתמש בחומרים מעטים בלבד כמו נירוסטה (איכות 316L), טיטניום, אלומיניום (כל עוד לא קיימת לחות), זכוכית, פולי-טטרה-פלואורידן או פוליווינילידן פלואוריד. ניתן להשתמש ב-Viton עם הגבלה של כוחות מכניים קבועים והיעדר לחות (מגבלות לחות חלות בהתאם לניסוח). ניתן להשתמש בהיפלון בהגבלה שאף מים לא באים איתו במגע, למעט רמות אטמוספריות רגילות. שבירות או התכווצות היא אופן הכשל הנפוץ של אלסטומרים עם חשיפה לאוזון. פיצוח אוזון הוא מצב הכשל הנפוץ של אטמי אלסטומר כמו טבעות O.

גומיות סיליקון מתאימות בדרך כלל לשימוש כאטמים בריכוזי אוזון מתחת ל-1 wt%, כגון בציוד להזדקנות מואצת של דגימות גומי.

הפקה אגבית
אוזון עלול להיווצר מ- O
2על ידי פריקות חשמליות ועל ידי פעולת קרינה אלקטרומגנטית באנרגיה גבוהה. קשתות בלתי מדוכאות במגעים חשמליים, מברשות מנוע או מתגים מכניים מפרקים את הקשרים הכימיים של החמצן האטמוספרי המקיף את המגעים [ O
2-> 2O]. רדיקלים חופשיים של חמצן בתוך ומסביב לקשת מתחברים מחדש ליצירת אוזון [ O
3]. ציוד חשמלי מסוים מייצר רמות משמעותיות של אוזון. זה נכון במיוחד לגבי מכשירים המשתמשים במתח גבוה, כגון מטהרי אוויר יוניים, מדפסות לייזר, מכונות צילום, טייזרים ורתכי קשת. מנועים חשמליים המשתמשים במברשות יכולים ליצור אוזון מניצוצות חוזרים ונשנים בתוך היחידה. מנועים גדולים המשתמשים במברשות, כמו אלו המשמשות מעליות או משאבות הידראוליות, ייצרו יותר אוזון מאשר מנועים קטנים יותר.

אוזון נוצר באופן דומה בתופעת סופות הברקים של Catatumbo על נהר Catatumbo בוונצואלה, אם כי חוסר היציבות של האוזון מטיל ספק בכך שיש לו השפעה כלשהי על האוזונוספרה.
זהו המחולל הטבעי היחיד הגדול בעולם של אוזון, ההלוואות דורשות להגדיר אותו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

ייצור מעבדה

שיטת מעבדה להכנת אוזון באמצעות Ozoniser של סימן
במעבדה ניתן לייצר אוזון על ידי אלקטרוליזה באמצעות סוללת 9 וולט, קתודת מוט גרפיט עיפרון, אנודת חוט פלטינה ואלקטרוליט חומצה גופרתית 3 מולרית. תגובות חצי התא המתרחשות הן:

3
ח
2
O

O
3
+
6
ח
+
+
6
ה

Δ
ה

=

1.53 וולט
6
ח
+
+
6
ה


3
ח
2
Δ
ה

=
0 V
2
ח
2
O

O
2
+
4
ח
+
+
4
ה

Δ
ה

=
1.23 וולט
{\displaystyle {\begin{aligned}&{\ce {3 H2O -> O3 + 6 H+ + 6 e-}}&&(\Delta E^{\circ }=-{\text{1.53 V}})\\&{\ce {6 H+ + 6 e- -> 3 H2}}}&^({\Delta{0} E&^{\Delta{0} V}})\\&{\ce {2 H2O -> O2 + 4 H+ + 4 e-}}&&(\Delta E^{\circ }={\text{1.23 V}})\end{aligned}}}
כאשר E° מייצג את פוטנציאל האלקטרודה הסטנדרטי.

בתגובה נטו, שלוש שוות ערך של מים מומרות לאוזון שווה ערך אחת ושלוש שווה ערך של מימן. היווצרות חמצן היא תגובה מתחרה.

זה יכול להיווצר גם על ידי קשת מתח גבוה. בצורתו הפשוטה ביותר, מתח גבוה AC, כגון פלט של שנאי סימן ניאון מחובר לשני מוטות מתכת כשהקצוות ממוקמים מספיק קרוב זה לזה כדי לאפשר קשת. הקשת שתתקבל תמיר חמצן אטמוספרי לאוזון.

לרוב רצוי להכיל את האוזון. זה יכול להיעשות עם מכשיר המורכב משני צינורות זכוכית קונצנטריים חתומים יחד בחלק העליון עם יציאות גז בחלק העליון והתחתון של הצינור החיצוני.
לליבה הפנימית צריך להיות מוכנס לתוכו אורך של רדיד מתכת המחובר לצד אחד של מקור הכוח.
יש לחבר את הצד השני של מקור הכוח לחתיכת נייר כסף נוספת עטופה סביב הצינור החיצוני.

מקור ל- O יבש
2מוחל על היציאה התחתונה. כאשר מתח גבוה מופעל על מובילי נייר הכסף, חשמל יתפרק בין הדיאוקסגן היבש באמצע ויוצר O
3ו- O
2אשר יזרום החוצה מהיציאה העליונה. זה נקרא אוזוניזר של סימן. ניתן לסכם את התגובה באופן הבא:
3
O
2

חשמל
2
O
3
{\displaystyle {\ce {3O2->2O3}}}
יישומים
תעשיה
השימוש הגדול ביותר באוזון הוא בהכנת תרופות, חומרי סיכה סינתטיים ותרכובות אורגניות רבות אחרות שימושיות מסחריות, שם הוא משמש לניתוק קשרי פחמן -פחמן. ניתן להשתמש בו גם להלבנת חומרים ולהרג מיקרואורגניזמים במקורות אוויר ומים. מערכות מי שתייה עירוניות רבות הורגות חיידקים באמצעות אוזון במקום הכלור הנפוץ יותר. לאוזון יש פוטנציאל חמצון גבוה מאוד. האוזון אינו יוצר תרכובות אורגנוכלוריות, ואינו נשאר במים לאחר הטיפול. אוזון יכול ליצור את החשוד כמסרטן ברומט במי מקור עם ריכוזי ברומיד גבוהים. חוק מי השתייה הבטוחים בארה"ב מחייב מערכות אלו להכניס כמות של כלור כדי לשמור על מינימום של 0.2 מיקרומול/מול שיורי כלור חופשי בצינורות, בהתבסס על תוצאות בדיקות רגילות. היכן שהכוח החשמלי מצוי בשפע, האוזון הוא שיטה חסכונית לטיפול במים, שכן הוא מיוצר לפי דרישה ואינו מצריך הובלה ואחסון של כימיקלים מסוכנים. לאחר שהוא מתכלה, הוא לא משאיר טעם או ריח במי השתייה.

למרות שרמות נמוכות של אוזון פורסמו כמשמשות לחיטוי בבתי מגורים, ריכוז האוזון באוויר היבש הנדרש להשפעה מהירה ומהותית על פתוגנים הנישאים באוויר עולה על הרמות הבטוחות המומלצות על ידי המינהל האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית והסוכנות להגנת הסביבה. בקרת לחות יכולה לשפר במידה ניכרת הן את כוח ההרג של האוזון והן את הקצב שבו הוא מתפרק בחזרה לחמצן (יותר לחות מאפשרת יעילות רבה יותר). צורות נבגים של רוב הפתוגנים סובלניות מאוד לאוזון אטמוספרי בריכוזים שבהם חולי אסטמה מתחילים לסבול מבעיות.

בשנת 1908 הוצגה אוזוניזציה מלאכותית של הקו המרכזי של הרכבת התחתית של לונדון לצורך חיטוי אווירי. התהליך נמצא כדאי, אך הופסק בהדרגה בשנת 1956. עם זאת, ההשפעה המיטיבה נשמרה על ידי האוזון שנוצר אגב הפריקות החשמליות של מנועי הרכבת (ראה לעיל: ייצור מקרי.

מחוללי אוזון הועמדו לרשות בתי ספר ואוניברסיטאות בוויילס לתקופת הסתיו 2021, כדי לחטא כיתות לאחר התפרצויות COVID-19.

מבחינה תעשייתית, האוזון משמש ל:

חיטוי כביסה בבתי חולים, מפעלי מזון, בתי אבות וכו' חיטוי מים במקום כלור הסר ריח של אוויר וחפצים, כגון לאחר שריפה. תהליך זה נמצא בשימוש נרחב בשיקום בדים.

להרוג חיידקים על מזון או על משטחי מגע תעשיות עתירות מים כמו מבשלות בירה ומפעלי חלב יכולות לעשות שימוש יעיל באוזון מומס כתחליף לחומרי חיטוי כימיים כגון חומצה פראצטית, היפוכלוריט או חום.

לחטא מגדלי קירור ולשלוט בלגיונלה עם צריכת כימיקלים מופחתת ודימום מים, וביצועים מוגברים.

חיטוי בריכות שחייה וספא
להרוג חרקים בתבואה מאוחסנת קרצוף נבגי שמרים ועובש מהאוויר במפעלי עיבוד מזון
שטפו פירות וירקות טריים כדי להרוג שמרים, עובש וחיידקים תקף כימית מזהמים במים ברזל, ארסן, מימן גופרתי, ניטריטים וחומרים אורגניים מורכבים שחוברים יחד כ"צבע")
לספק סיוע להצקה (צבירה של מולקולות, המסייעת בסינון, שבה מסירים את הברזל והארסן);
ייצור תרכובות כימיות באמצעות סינתזה כימית בדים נקיים ומלבינים (השימוש הקודם משמש בשיקום בדים; השימוש האחרון הוא פטנט) פעל כאנטיכלור בהלבנה על בסיס כלור
סיוע בעיבוד פלסטיק כדי לאפשר הידבקות של דיו
גילן דגימות גומי כדי לקבוע את אורך החיים השימושיים של אצווה של גומי
למגר טפילים הנישאים במים כמו Giardia lamblia ו- Cryptosporidium במתקני טיהור מים עיליים.

האוזון הוא מגיב בתגובות אורגניות רבות במעבדה ובתעשייה. אוזונוליזה היא ביקוע של אלקן לתרכובות קרבוניל.

בתי חולים רבים ברחבי העולם משתמשים במחוללי אוזון גדולים כדי לטהר חדרי ניתוח בין ניתוחים. החדרים מנוקים ולאחר מכן אטומים אטומים לפני מילוי באוזון אשר למעשה הורג או מנטרל את כל החיידקים שנותרו.

האוזון משמש כחלופה לכלור או כלור דו חמצני בהלבנת עיסת עץ.
הוא משמש לעתים קרובות בשילוב עם חמצן ומי חמצן כדי למנוע את הצורך בתרכובות המכילות כלור בייצור נייר לבן איכותי.

ניתן להשתמש באוזון לניקוי רעלים מפסולת ציאניד (למשל מכריית זהב וכסף על ידי חמצון של ציאניד לציאנט ובסופו של דבר לפחמן דו חמצני.

חיטוי מים
מאז המצאת כורי פלזמה דיאלקטרי הפרשת מחסום (DBD), הוא שימש לטיפול במים באוזון. עם זאת, עם חומרי חיטוי חלופיים זולים יותר כמו כלור, יישומים כאלה של טיהור מי אוזון DBD הוגבלו על ידי צריכת חשמל גבוהה וציוד מגושם. למרות זאת, עם מחקר שחשף את ההשפעות השליליות של חומרי חיטוי נפוצים כמו כלור ביחס לשאריות רעילות וחוסר יעילות בהריגת מיקרו-אורגניזמים מסוימים, טיהור אוזון מבוסס פלזמה DBD מעורר עניין בטכנולוגיות הזמינות הנוכחיות. למרות שאוזון של מים עם ריכוז גבוה של ברומיד מוביל להיווצרות תוצרי לוואי בלתי רצויים של חיטוי ברום, אלא אם מי שתייה מיוצרים על ידי התפלה, ניתן ליישם אוזון בדרך כלל ללא חשש לתוצרי לוואי אלה. יתרונות האוזון כוללים פוטנציאל חמצון תרמודינמי גבוה, פחות רגישות לחומר אורגני וסובלנות טובה יותר לשונות pH תוך שמירה על היכולת להרוג חיידקים, פטריות, וירוסים, כמו גם נבגים וציסטות. למרות שאוזון היה מקובל באירופה במשך עשרות שנים, הוא נמצא בשימוש מועט לטיהור בארה"ב עקב מגבלות של צריכת חשמל גבוהה, התקנה מגושמת וסטיגמה הקשורה לרעילות אוזון.
בהתחשב בכך, מאמצי המחקר האחרונים הופנו לחקר מערכות יעילות לטיפול במים באוזון.
חוקרים בחנו כורי DBD קלים וקומפקטיים משטחים בעלי הספק נמוך, כורי DBD בנפח יעיל באנרגיה וכורי DBD בקנה מידה נמוך.

מחקרים כאלה יכולים לעזור לסלול את הדרך לקבלה מחדש של טיהור אוזון מבוסס פלזמה DBD של מים, במיוחד בארה"ב

צרכנים
מטהר אוויר – מפגעי אוזון פוטנציאליים
רמות האוזון בטוחות לאנשים אינן יעילות בהרג פטריות וחיידקים. חלק ממוצרי חיטוי ומוצרי קוסמטיקה לצרכן פולטים אוזון ברמות מזיקות לבריאות האדם.

מכשירים המייצרים רמות גבוהות של אוזון, שחלקם משתמשים ביינון, משמשים לחיטוי והורדת ריח של מבנים לא מיושבים, חדרים, תעלות, סככות עצים, סירות וכלי רכב אחרים.

מים עם אוזון משמשים להלבנת בגדים ולחיטוי מזון, מי שתייה ומשטחים בבית. לפי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הוא "מתקן את תקנות תוספי המזון כדי לספק שימוש בטוח באוזון בשלבים גזים ומימיים כסוכן אנטי-מיקרוביאלי על מזון, כולל בשר ועופות". מחקרים באוניברסיטת קליפורניה הפוליטכנית הראו שרמות של 0.3 מיקרומול/מול של אוזון המומסות במי ברז מסוננים יכולות לייצר הפחתה של יותר מ-99.99% במיקרואורגניזמים הנישאים במזון כמו סלמונלה, E. coli 0157:H7 וקמפילובקטר. כמות זו היא פי 20,000 מהמגבלות המומלצות של WHO המצוינות לעיל.

ניתן להשתמש באוזון כדי להסיר שאריות חומרי הדברה מפירות וירקות.

האוזון משמש בבתים ובג'קוזי כדי להרוג חיידקים במים ולהפחית את כמות הכלור או הברום הנדרשים על ידי הפעלתם מחדש למצבם החופשי. מכיוון שהאוזון אינו נשאר במים מספיק זמן, האוזון כשלעצמו אינו יעיל במניעת זיהום צולב בין מתרחצים ויש להשתמש בו יחד עם הלוגנים. אוזון גזי שנוצר על ידי אור אולטרה סגול או על ידי פריקת קורונה מוזרק למים.

אוזון נמצא בשימוש נרחב גם בטיפול במים באקווריומים ובבריכות דגים. השימוש בו יכול למזער את צמיחת החיידקים, לשלוט בטפילים, למנוע העברת מחלות מסוימות ולהפחית או להעלים את ה"הצהבה" של המים. אסור שאוזון יבוא במגע עם מבני הזימים של הדגים. מים מלוחים טבעיים (עם צורות חיים) מספקים מספיק "ביקוש מיידי" כדי שכמויות מבוקרות של אוזון יפעילו יוני ברומיד לחומצה היפוברומית, והאוזון מתפרק לחלוטין תוך מספר שניות עד דקות. אם נעשה שימוש באוזון המוזן בחמצן, המים יהיו גבוהים יותר בחמצן מומס ומבני הזימים של הדגים יתנוונו, מה שיהפוך אותם לתלויים במים מועשרים בחמצן.

חקלאות מים
"Ozonation" לתגובה הכימית, ראה אוזונוליזה.

אוזון – תהליך של החדרת מים עם אוזון – יכול לשמש בחקלאות ימית כדי להקל על פירוק אורגני.
אוזון מתווסף גם למערכות מחזור כדי להפחית את רמות הניטריט באמצעות המרה לחנקה.

אם רמות הניטריט במים גבוהות, ניטריטים יצטברו גם בדם וברקמות של דגים, שם הם מפריעים להובלת חמצן (הוא גורם לחמצון של קבוצת ההמוגלובין של המוגלובין מברזל Fe2+ לברזל Fe3+, מה שגורם להמוגלובין לא מסוגל לקשור O
2). למרות ההשפעות החיוביות לכאורה הללו, השימוש באוזון במערכות המחזור נקשר להפחתת רמת היוד הזמין ביולוגי במערכות מי מלח, וכתוצאה מכך לתסמינים של מחסור ביוד כגון זפק וירידה בצמיחה בזחלים הסנגליים Solea senegalensis.

מי ים אוזונאט משמשים לחיטוי פני השטח של ביצי הליבוט והליבוט האטלנטי נגד נודאווירוס. Nodavirus הוא נגיף קטלני המועבר אנכית הגורם לתמותה חמורה בדגים.
אין להתייחס לביצי חמולה ברמת אוזון גבוהה מכיוון שביצים שטופלו כך לא בקעו ומתו לאחר 3-4 ימים.

חקלאות
מריחת אוזון על אננס טרי חתוך ובננה מראה עלייה בפלבנואידים ובתכולת הפנול הכוללת כאשר החשיפה היא עד 20 דקות. נצפתה ירידה בתכולת החומצה האסקורבית (צורה אחת של ויטמין C, אך ההשפעה החיובית על תכולת הפנול הכוללת והפלבנואידים יכולה להתגבר על ההשפעה השלילית. עגבניות בטיפול באוזון מראות עלייה ב-β-קרוטן, לוטאין וליקופן. עם זאת, יישום אוזון על תותים בתקופה שלפני הקטיף מראה ירידה בתכולת החומצה האסקורבית.

אוזון מקל על מיצוי של כמה מתכות כבדות מהאדמה באמצעות EDTA. EDTA יוצר תרכובות קואורדינציה חזקות ומסיסות במים עם כמה מתכות כבדות Pb ו- Zn ובכך מאפשר להמיס אותן מתוך אדמה מזוהמת. אם אדמה מזוהמת מטופלת מראש באוזון, יעילות המיצוי של Pb, Am ו- Pu עולה ב-11.0-28.9%, 43.5% ו-50.
7% בהתאמה.

השפעה על מאביקים
האבקת יבולים היא חלק חיוני ממערכת אקולוגית. לאוזון יכולות להיות השפעות מזיקות על אינטראקציות בין צמחים לאביקים. מאביקים נושאים אבקה מצמח אחד למשנהו. זהו מחזור חיוני בתוך מערכת אקולוגית.
גרימת שינויים בתנאים אטמוספריים מסוימים סביב אתרי האבקה או באמצעות קסנוביוטיקה עלולה לגרום לשינויים לא ידועים במחזוריות הטבעית של מאביקים וצמחים פורחים.
במחקר שנערך בצפון מערב אירופה, מאביקי יבול הושפעו לרעה יותר כאשר רמות האוזון היו גבוהות יותר.

הפוסט טיפול באוזון O3 הופיע לראשונה ב-שירותי בריאות פרימיום.

]]>